בתשובה לדב אנשלוביץ, 11/02/17 21:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
י.ל נשאל לא אחת על השואה בהקשר האמוני ותשובתו הייתה עקבית ,ברורה והחלטית. לשואה ולהיסטוריה 1 אין שום משמעות דתית ואמונית. כופרים היו לפני השואה והיו לאחריה וכן ההיפך. האמונה היא הכרעה רצונית ואינה תלויה בדבר. 2 בעניין התראות בעניין השואה- אף אחד לא ידע באמת שתהיה באמת שואה. אפילו היטלר בעצמו לא ידע זאת עד 1941. ואם תרצה נימוקים - אפרט בהזדמנות. 1 ההיסטוריה היא תולדות הפשעים ,השגעונות והאסונות של האדם - אדוארד גיבון [ויקיפדיה] 2 אני אישית עונה בבוטות לשאלה - ' היכן היה אלוהים בשואה?' - מי אתה יבחוש בן שלולית שתשאל היכן היה אלוהים בשואה, וכי אלוהים עובד אצלך שהוא צריך לתת לך דין וחשבון היכן הוא היה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על דעתו של ליבוביץ אין ויכוח. הוא אומר שאלוהים לא מתגמל ובכך הוא פוטר עצמו מהשאלה הזאת, אבל פותח, לדעתי, בעיות אחרות לא פחות קשות. גם אם היטלר עצמו לא ידע, היו בקרבנו כמה, ולא רק ז'בוטינסקי שחשו שמתרחש אסון, ואף הזהירו מפניו. כרגע הדברים נמצאים רק בזכרוני, אבל אולי אחפש מקורות. הדבר העיקרי שעליו רציתי לענות הוא הערתך השנייה, שהיא, בעצם, נושא הדיון. אז אני מסכים אתך שאם מישהו שואל בנוסח שהבאת (או כפי שזה בדרך כלל נאמר: "אלוהים שלך"), מדובר בקנטרנות שבאה להרגיז. אבל לא זאת כוונתי. אני באמת רוצה להבין למה מתכוון אדם שאומר שיש שכר ועונש, ואני מדבר על שכר ועונש בעולם הזה כי על אמונה בעולם הבא איני יכול להתווכח. השואה היא לכאורה דוגמה עמוקה שסותרת זאת ואמרתי בתגובה קודמת שבכך אני מסכים עם לייבוביץ. כי אם מנגנון השכר והעונש הוא כל כך מורכב עד ש"יבחוש בן שלולית" כמוני (וכמו כולנו) לא מסוגל להבינו, אז את מי הוא מעניין? למה בכלל צריך להצהיר הצהרה כזאת?1 1 כאן ההקשר האסוציאטיבי לאמירתו של ליבוביץ על אמונתו בביאת המשיח. אם הוא לא מאמין בביאת המשיח שיגיד שהוא לא מאמין. למה הוא בוחר לבלבל לנו את המוח בהתחכמויות לשון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיפוש חטוף ע" המילים "זבוטינסקי שואה" מצאתי קטע מתוך נאום שלו בורשה ב 1938: "מזה שלוש שנים אני פונה אליכם, יהודי פולין, עטרת יהדות העולם, בקריאה. אני מזהיר אתכם בלא הפוגה, שהקטסטרופה מתקרבת. שערותי הלבינו וזקנתי בשנים אלו, כי ליבי שותת דם על שאתם, אחים ואחיות יקרים, אינכם רואים את הר - הגעש שיתחיל תיכף לפלוט את אש ההשמדה. אני רואה מראה איום; הזמן הקצר בו אפשר עוד להינצל. אני יודע; אינכם רואים, כי אתם טרודים ובהולים בדאגות יום יום." אבל כפי שאמרתי, לא רק זבוטינסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי - אבל ז'בוטינסקי לא חזה את השואה. מיתוס חביב אמנם אצל אנ"ש אבל לא עומד במבחן המציאות. האמת היא שהוא סבר שהפולנים ינצחו את הנאצים והוא אפילו חשב שהפולנים יותר מסוכנים מהנאצים. בספרו האחרון שנכתב במרץ 1940 'חזית המלחמה של עם-ישראל' הוא מגמד את המשמעות של האנטישמיות של הנאצים וזאת בניגוד לזאת של הפולנים. וגם לאחר שפולין נכבשה על ידי היטלר הוא האמין שעכשיו תבוא גאולת ישראל בכך שיהודי פולין יזכו לעלות לארץ ישראל ובכך היהודים יקבלו מדינה. והוא לא היה היחיד,אף אחד לא ידע באמת שהיטלר הולך לרצוח מליוני יהודים. זה היה בלתי נתפש בשום מחשבה ולא משנה מי יהיה האדם. אל תנסה למצוא נבואות מאף אדם,שכן גם אם הן קיימות,הן קיימות רק ברמת ההצהרה. ראה עוד בעניין- שלמה אהרונסון-היטלר, בעלות הברית והיהודים: עמ' 156-157 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקדשת שתי תגובות לחלק הצדדי של הדיון, מבלי להתייחס לדיון עצמו, וחבל. עם בכל זאת אתייחס לחלק זה. אשר לבוטינסקי לא טענתי שהוא ניבא מי בדיוק יבצע את השואה, וזה גם לא חשוב. כאשר כל הסביבה מליאה באדי בנזין, מדובר במצב מסוכן, וזה לא משנה אם הניצוץ שגרם לפיצוץ מקורו בטלפון גלקסי או אייפד. הפולנים בקלות היו יכולים להחליף את תפקיד הנאצים. הם הוכיחו זאת בשרפם יהודים באסם עם תום המלחמה וברצחם יהודים במהלכה, ואין זה משנה אם ה''היטלר'' היה דובר גרמנית או פולנית או אוקראינית או אפילו הולנדית. הציטוט שהבאתי מהנאום של זבוטינסקי מדבר בעד עצמו, זו עובדה, ואיני יודע איך אפשר להתווכח עם זה. ואתה עצמך הבאת עוד דוגמה, היינה, לאדם שהיה אפשר לומר חילוני ובוודאי לא יהודי דתי, שניבא את השואה אם כי אצלו באו הדברים באמת מתוך הכרת החברה הגרמנית מבפנים. והעניין הצדדי השני הוא לייבוביץ, וכאן ממש איני יודע איך מה שספרת עליו זה קשור לפרט שעליו דיברתי עכשיו כשהזכרתי אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא הצלחתי להבין לאור השרשור האין-סופי האם הדיון 'העיקרי' נוגע ב'שכר ועונש' אליבה דישעיהו ליבוביץ (להלן - י.ל) או באופן כללי. 2. כאמור- רבים 'חזו' את השואה ונאמו נאומים קיצוניים על האסון המתקרב ובא אך אני בספק גדול אם מישהו באמת הבין גודל האסון.בכל אופן אני משוכנע שאין ולו אדם אחד שיכל לנקוב במספר של 6M יהודים שירצחו בשואה ואפילו לא שישית או אף חלק השישים מזה. 3. האיזכור בתגובה 689529 באה להדגיש את החלוקה ש-י.ל עושה בין קיום המצוות לבין יתר עיקרי הדת היהודית. ליבוביץ עושה הפרדה מוחלטת בין קיום המצוות שאותן הוא מקבל כדבר מוחלט ללא ניסיון להתאים אותם לרוח הזמן כדוגמת הרפורמיים. בעניין זה הוא בבחינת 'עבד האלוהים' שעושה ואז שומע. מבחינתו - זוהי דת ישראל -'זה ראה וקדש'. לעומת זאת אני אישית סבור שגם בחלק 'זה ראה וקדש' הוא כן מנסה לצקת רציונליות אם כי הוא מסתיר אותה איך שהוא וגם מתכחש לה,ולכן הסברתי את הרציונליות שלו בלרצות להיות 'עבד האלוהים' שכן זהו שחרור שמביא לידי החופש האמיתי שיכול להיות בחייו של בן תמותה. ואכן - מבחינתו קיום המצוות הן התכלית שתוביל להכרת האלוהים שהוא עיקר האדם בחייו הוא גם אם הדרך תוביל לתהליך רציונלי במובנו המוחלט עדיין התכלית היא - הכרת האלוהים ,בין אם תהיה רציונלית ובין אם לאו- זאת הדרך ואין בילתה. אבל ,וכאן אני מדגיש את האבל הגדול - לשיטתו - <מודגש ברגע שהאדם מת - הכל נגמר.אין עולם הבא,אין תחיית המתים,אין שכר ועונש,אין גיהנום ואין גן-עדן ואפילו אין משיח. כאן הוא כן דורש רציונליות ובדרכו המוזרה הוא מנסה לצרף אליו את הרמב"ם. הסיפור או המיתוס שהבאתי הוא בעצם אלגוריה לכך שלשיטתו של י.ל אין שכר ועונש ולכן אין גם עולם הבא, אז ברור הוא שי.ל לא נשפט בבית דין של למעלה. וגם כאן ,אני חושב שי.ל משחק הפוך על הפוך. אם בחלק הראשון הוא מנטרל רציונליות ובכל זאת בסתר ליבו הוא כן דבק בה , הרי שבחלק השני הוא כביכול כופר וטוען שאין על מנת לחזק אצלו איזשהו משחק מוזר שכשהוא יגיע לעולם הבא הוא יטען בפני בית דין של מעלה - ' הנה רבותי, כל חיי קיימתי את מצוות האלוהים וזאת ללא רצון לקבל שכר,אני עבד האלוהים רק כדי לעובדו '. וכמו האיש שוויתר על העולם הבא שלו רק כדי לקיים מצווה אחת ובסוף קיבל את כל העוגה, או 'פנקס הקטן שעבד את מלכתו בכל מצב כך י.ל .ויתרה מכך הוא אף כיפר על עוונותיו כשהיה צעיר בכך שהוא ספג בזיונות.כדוגמת הצדיקים מאירופה המזרחית שהעדיפו שיקללו אותם ויטענו שהם רמאים והעיקר למרק את חטאי העבר. קשה לי לדעת האם מאחורי החנון הפילוסופי הזה לא מסתתר איזה שועל לא קטן .מכל מקום , את זאת נדע רק בעולם הבא כשנפגש כולנו בעזרת השם בגיהנום על המנגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקראתי לו ''דיון עיקרי'' הוא אותו פתיל שהחל בכך שהתערבתי בחילופי הדברים בין אביר הקרנפים ואריק כשהסתייגתי מכך שאביר הקרנפים קורא ''קנתרנית'' לשאלה איך זה שנספו חרדים בשואה, שכן,על פניו, מנגנון ה''שכר והעונש'' היה אמור לתת להם שכר ולא עונש. אמרתי שמדובר בדוגמה שלכאורה סותרת את ההשקפה הזאת. שני העניינים המשניים היו האחד שהערתי בהקשר למנגנון ה''שכר והעונש'' שדווקא אישים חילונים חשו בהתקרבות שואה ומכאן הגענו לזבוטינסקי, ולא אנשים דתיים שלפי מנגנון השכר והעונש שהם מאמינים בו היו אמורים, לכאורה, להזהירנו מפניו בשל חטאינו. העניין המשני השני, ליבוביץ נכנס לדיון כשהערתי שכאשר טענתי שהמאמינים בשכר והעונש טוענים שאי אפשר לדעת בדיוק את דרכי האל ואיך הוא מוציא לפועל את השכר והעונש הם מוציאים בכך, לדעתי, את המשמעות מהמושג הזה, וזה הזכיר לי את ליבוביץ שאומר שהוא מאמין שהמשיח יבוא למרות שהוא לא מאמין, ובכך מוציא את המשמעות מהמושג ''להאמין''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא שמעתי סיפור על החפץ חיים שאמר לאחר מלחמת העולם הראשונה שעומדת לבוא עוד מלחמה שלעומתה הקודמת תראה כמו משחק ילדים. כששאלו אותו מה אפשר לעשות כדי להנצל, אמר את הפסוק ''ובהר ציון תהיה פליטה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה עמדו בשער ולא ידעו באמת את מה שניבאו - כמו היינה שניבא במחזהו מ 1820 "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם" 1 .גם אלו אשר מנבאים על טראמפ נבואות זעם בימים אלו נכללים בגדר זה. לא צריך להיות נביא באמת כדי להיות 'נביא זעם',ההיסטוריה מוכיחה זאת. בעניין שואת היהודים : ועל קצה קצהו של המחט - היהודים באירופה היו בני ערובה שנרצחו בגלל שהמחיר שלהם היה בלתי אפשרי לתשלום עבור כל הצדדים. י.ל התאהב בלהיות עבד האלוהים ,ואם היה נולד בבגדאד ולא בלטביה שמו היה מן הסתם עבדאאללה. הרציונליות שולטת בו ומכאן שהוא מנסה בכל דרך לצקת היגיון אנושי בסוגיות אמוניות.אני יכול להבין איך אדם חכם כמוהו רצה להיות עבד האלוהים בכל רמ"ח אבריו,שכן מיהו האדם החופשי באמת שיוותר על 'עבדות' שכזאת. מי יסכים להיות עבד לבני האדם-עבד לחומר-וזאת כאשר ניצבת לפניו עבדות שבו אין מצב שבו בן אדם שולט בו.עבדות שכזאת נכללת בגדר החופש האמיתי.הוא ידע זאת ולכן קיים את כל המצוות.וכאשר הוא נתקל בשאלות מורכבות של 'תחיית המתים' ו'משיח' הוא מנסה לעקם את האמונה היהודית לטובת ההיגיון האנושי כמו שאיינשטיין עיקם את האינטואטיביות שלנו כאשר עיקם את המרחב.וזאת בניגוד לאמונה היהודית שמבקשת לא להתעקם גם אם העולם מתעקם. אני חושב שאפשר לסכם את תשוקתו להיות עבד-האלוהים במה שכתב עליו פרופ' שלום רוזנברג לזכרו. מן המיתוסים אודות פרופ' ישעיהו לייבוביץ ז"ל כשהגיע שעתו של ישעיהו לייבוביץ להיות נפטר מן העולם נתבקש הוא לישיבה של מעלה,בעלותו על יצועו לישון שנתו בליל י"א אלול התשנ"ד. מימסד המלאכים לא קיבל את לייבוביץ,היות ובשנות חייו הוא הרגיז יותר מידי בני אדם. לייבוביץ הועמד בפני בית דין של למעלה ובמשפטו היו כפות המאזניים כמעט שקולות וחסרה לו זכות מועטת על מנת להיכנס לגן העדן ברוב קולות נדון לייבוביץ לגיהנום כנגד דעתו של ריבונו של עולם כדרכו תמיד בחייו קיבל לייבוביץ את הכרעת הדין באהבה ולפני שקיים אותה בפועל עמד וברך בשם ומלכות : "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו ללכת לגיהנום " הייתה זאת אותה מנת זכות שחסרה לו כדי להכנס לגן העדן . ומשם הוא משקיף עלינו בכל שעה ושעה. -------------- נ.ב - נטלי לא תבוא לארץ להופיע בגלל הקיבוש. באסה. -------------- 1 אולם נדמה לי שנבואתו היותר נכונה לציטוט היא - "יום יבוא ורעמי הסערה הגרמנית יזעזעו עולם ומלואו כפי שלא עשתה שום סערה בעבר. ברעמי סערה זו יפלו הנשרים מתים במעופם, והאריות במדבר הנידח ביותר באפריקה יסתתרו במאורותיהם המלכותיות. בגרמניה יועלה מחזה, שלעומתו תיראה המהפכה הצרפתית כאידיליה תמימה". ואגב, הציטוט 'מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם' במחזה מכוון לשריפת הקוראן על ידי הנוצרים במאה ה16 וזאת בתגובה לשריפת ספרים ליברלים בגרמניה ב1817. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אבל האמנם אין מקום לרציונליות שלו ביהדות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף הספר ' שיחות על תורת הנבואה של הרמב"ם' 1 ישעיהו ליבוביץ ( להלן - י.ל) נשאל האם הוא אישית מאמין כי יש בעולמנו התערבות אלוהית.הוא משיב באופן ברור שכן,ובלשונו שלו - ' עצם היות עולם ומלואו קיימים הרי זוהי איטרוונציה אלוהית !!!' 2 - ' האלוהים הוא המציאות והוא האמת ולכן הוא : מצוי אמת ,ואין מצוי אמת מלבדו כמותו!!'. כשאני קורא זאת ליבי הערל נפעם ועולה על גדותיו ,אך שואל אני את עצמי - אז למה זקן חביב שכמותך כפרת בעיקרים ? ומכאן אני פונה לתגובתך/שאלתך - האין מקום לרציונליות של י.ל ביהדות ? י.ל עובד את האלוהים כי הוא הגיע להכרת האלוהים ומי שהגיע להכרת האלוהים הרי שדרכו מחויבת בתהליך חשיבה רציונלי. או -'תהליך רציונלי במובנו המוחלט אע"פ שהאדם לעולם לא יוכל להגיע לתכליתו'. וזאת בדומה למהירות האור. הרציונליות שהוא יצק לעבודת האלוהים יכולה להניח את הדעת גם אם אין הדבר נדרש לאנשי האמונה, אבל כשהוא מגיע לסוגיות אחרות הוא נכנס לפרדס ומשקה את דברי הרמב"ם ברציונליות 'אחרת' ומעקם את עץ דעתו של הרמב"ם כמו אלישע בן אבויה בשעתו כשעיקם את ההבנה בעניין מהות המצוות. - אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה ,עם כל זה אחכה לו כל יום שיבוא - אני מאמין באמונה שלמה שתהיה תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ונצח נצחים. י.ל רואה את עניין המשיח כפתרון פסיכולוגי ליהודי וזאת לאור הצורך הנפשי בתקווה. הוא אף 'מנחש' מהי הרגשתו של הרמב"ם לנוכח דבריו בפרק יב' בהלכות מלכים כשהוא כותב שכשיבוא המשיח עולם כמנהגו נוהג - ובלשונו 'מורגשת מעין קרירות מה בדבריו האמורים וכאילו הוא אנוס על הדיבור. י.ל סבור שהרמב"ם לא באמת מאמין בתחיית המתים והמשיח.אבל לאור העובדה שנושאים אלו כבר מושרשים בתודעה היהודית ויצוקים בבטון נצחי הרי שהרמב"ם מעדיף לא לשחוט את הפרה פן תשחוט אותו כל העדה. י.ל שוחט את הפרה במקומו של הרמב"ם. לשאלה - האם הרמב"ם היה פחדן כדי להביע את דעתו ?- הוא משיב שלא,אבל מאחר ויש בהצהרות מעין אלו מעין הבדלות מכלל ישראל וממסורת הדורות ביהדות הוא מעדיף שלא לעסוק בכך. בהמשך הוא מטיל ספק באותנטיות של 'מאמר תחיית המתים' וטוען שזהו תרגום ערבי ממקור לא נודע ולא ידוע. מחשבתו של י.ל מוזרה במיוחד לאור העובדה שהרמב"ם כותב בפירוש לאור דברי המשנה ש'כל מי שכופר בתחיית המתים מוציא את עצמו מכלל ישראל' - ועל כך טוען י.ל שהרמב"ם אין דעתו כך. מקשים על י.ל - אבל אתה יהודי שומר תורה ומצוות אשר מתפלל כל יום 3 פעמים בתפילת שמונה -עשרה בכוונה ' מחיה המתים ברחמים רבים...ברוך אתה ה' מחייה המתים' על כך הוא משיב : קודם כל אני לא מתפלל ומימי לא התפללתי,משום שזו אינה תפילתי,אלא זהו נוסח תפילת החובה המוכתבת לי ואותה אני מקבל עלי' .דבריו אלו מזכירים לנו את כשרונו לשחק במילים לאור הנסיבות,וזאת בדומה לגישתו בעניין המילולי של הטקסט 'אחכה לו כל יום שיבוא'. בהמשך הוא יוצק את הרציונליות לתשובתו - ' אילו היתה זו תפילתי ,לא היתה לה שום משמעות דתית! משמעותה הדתית של התפילה נובעת מכך שהיא תפילת חובה והיא איננה תפילתי' .החברים בשלב זה מעירים לו שעמדתו האישית כפרופסור למדעי הטבע שונים בבירור מהרמב"ם איש האמונה ובמיוחד בנושא תחיית המתים המהווים פרשנות מדעית לדברי הרמב"ם , ועל כך הוא הוא טוען בתוקף. לגמרי לא ! אין זו פרשנות מדעית אלא דבריו ממש! . לסיכום: יש מקום לרציונליות גם כשאין רציונליות או אם תרצה - יש היגיון בשיגעון ויש היגיון כשאין היגיון וכו', במקרה של י.ל וכמו שהסברתי לעיל,הוא נכנס באין כניסה ועיקם את מה שחז"ל ביקשו והזהירו שלא יעז מאן דהוא מישראל לעקם פן יוציא את עצמו מכלל ישראל. ובכל זאת - זאת הרציונליות של י.ל לטוב ולרע וכידוע לך - לכולם יש מקום. ---------------------- 1 שם, עמ' 786 2 שלושת סימני הקריאה במקור, וכמו שהבנתי ממערכת ה'אייל הקורא' 3 ומאיילין בניס זאת התלהמות, הרי שי.ל התלהם במקרה זה. 3 'תגובתך כוללת שלושה סימני קריאה רצופים (או יותר), דבר היוצר רושם של התלהמות מיותרת' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בציטוט של ליבוביץ (שציטט מהרמבם), שהבאת בתחילת תגובתך, נתקלתי פעם, וכתבתי שאיני מבין אותו, כי כמוך אני חושב שהוא סותר דברים אחרים של ליבוביץ שאמר במקום אחר שאין התערבות אלוהית בעולם1. כך גם בדברים שהביא פעם שוקי שמאל שמהם משתמע שאלוהים מנהיג את העולם שסותרים מה שאמר באותו מקום אחר. 1 בספר "שיחות עם ליבוביץ על עולם ומלואו". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |