בתשובה להאייל האלמוני, 04/05/02 14:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המדגם אינו גדול ואף אינו מייצג אך הואיל ולפי משפט הגבול המרכזי הרווח במחקרים במדעי החברה N>=30 המחקר תקף ומהימן. אוכלוסיית המדגם היא ילדים וילדות בגילאי 14-6 הלומדים בבית הספר בכיתות א'-ט' ושהם בעלי נגיעה כלשהי למחשב אישי. הבחירה באוכלוסייה זו נעשתה מתוך ההנחה כי ילדים בגילאים אלה, נחשפים למשחקי מחשב ומושפעים מהם במידה המירבית. בעיה אכן התעוררה הואיל והנגישות לילדים בגילאים אלה, טעונה באישור ההורים. הדרך הנוחה ביותר להגיע למספר הילדים המירבי היא אומנם להיכנס לבתי ספר אך פעולה זו דורשת אישור ממשרד החינוך שקשה מאוד להשיג הואיל והוא כרוך בתהליך ביורוקרטי ארוך ומייגע. לפיכך, הועברו השאלונים בחנויות מחשבים בקניונים. מעבר לכך, כפי שצוין, המחקר נערך בתקופה בטחונית קשה, מה שמנע מילדים רבים להגיע לחנויות. מספר הנבדקים הכולל וכן החלוקה לבנים ובנות, העידה רבות למעשה על אופני החשיפה של הילדים לסוגי משחקים שונים ונלקחה בחשבון בניתוח התוצאות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם ניתן בכלל לכלול ילדים בני 6-7 באותה קבוצה עם בני 13-14? האם במחקר נבדק סוג המשחקים בהם שיחקו? קשה לי לראות ילד בן 6 משתלט על משחק אלים כמו מקס פיין או Command and Conquer: Renegade, ולו בשל הממשק המסובך שיש למשחקים הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקבוצה הקיפה את קבוצת הגילאים הנמוכה ביותר למעשה הפונה למשחקי מחשב שאינם מרוכזים בלומדות. שיטת המחקר נעשתה באמצעות שאלונים בני שני חלקים. החלק הראשון, נועד לבדוק את מידת העיסוק של הילדים במחשבים בכלל ובמשחקי מחשב בפרט והורכב משאלות סגורות (שעסקו בנושאים משותפים כגון מספר שעות המשחק, מקום המשחק, אופן השגת המשחקים וכו') ומשאלות פתוחות שעסקו במשחקים המסוימים. הואיל ואני עצמי לא עומדת בקצב התפתחות המשחקים, איפשרתי לילדים לציין את שמות המשחקים ולמעשה, לא התייחסתי ספציפית למשחקים אלא לקבוצות. בקרב הילדים הקטנים יותר היו סימס ודום הפופולאריים, ואילו הגדולים בחרו דווקא בדיאבלו, קווייק ודלתא פורס. פרט לכך, תתפלא באיזו מיומנות הם משחקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
And I was just about to comment on the lack of reliability of such a study that includes ONLY 30 participants. Any break-down within this group (by aggressiveness level of the games, by gender, by SES, etc) leaves you with two or more groups, each of less than 30 participants. When social scientists say N>=30, they refer to the N of each subgroup in a statistical analysis.
Looks like a qualitative study might have been more appropriate, considering the sample size and the various reservations you mentioned. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטטיסטיקה מטפלת יפה גם במקרה של 30 ילדים סך הכל, כאשר התפלגות תת-הקבוצות (בנים-בנות) נוצרת מקרית מתוך מדגם אקראי. כלומר במחקר לא נבחרו מראש 11 בנות ו-19 בנים אלא נבחרו 30 ילדים מתוכם במקרה היו 11 בנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I AM referring to random sampling. No parametric statistical test is valid when your subgroups contain less than 20 cases each.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נבדקו הבדלים בתוך הקבוצה. כלומר - כל מה שנבדק נבדק אך ורק בקבוצה המונה 30 פרטים. הבדלים בין בנים לבנות נראו אמנם (בראש ובראשונה מתוך מספרן הנמוך של הבנות שמילאו את השאלון) אך לא נעשה בתוצאות אלה כל שימוש הואיל ואינן מהימנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויכוח עקר, אך בכל זאת: מסקנות המחקר הן השוואתיות. כל פורמט של השוואה הוא פסול כשהמדגם שלנו מונה 30 פרטים בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודעת לעובדה שהבעיה הגדולה ביותר של המחקר הספציפי היא גודלו. למרות זאת, התוצאות שהתקבלו רחוקות מלהיות מובהקות כך שניתן להניח שגם אם יוגדל המחקר באותו פלח אוכלוסייה שנבחר, לא יהיו התוצאות החדשות שונות בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי את צודקת לחלוטין; זה די חסר תועלת מבחינת מחקר. בנוסף, מן הראוי להוסיף מספר דברים: במאמר הוזקר מעמדם של הילדים. כלומר, רוב הילדים שיש להם מחשב הם ממעמד בינוני-גבוה, אבל מהתחלה מדובר באלימות ממחשבים ומן הסתם לאלו שיש מחשבים וכל המקרים שמתקשרים לילדים שפושעים עקב אלימות ספציפית במחשב, זאת אומרת, שמעמדם בעצם לא משנה במקרה זה. במילים אחרות, לילדים ממעמד בינוני-גבוה, ממילא אין תחושה מעמדית; רק כשחסר לך ילד מפתח תחושה כזאת. רוב הזמן ההורים לא מתעסקים בתוכן המשחק (לפחות לא ההורים המוכרים לי). אחי הקטן למשל משחק במשחקים אלימים במיוחד אבל יכול להיות שזה בעצם לא המקרה; הרי הוא כולרה קטן ומפונק ורוב ילדותו חטף מכות לא קטנות ממני (למדתי אמנות לחימה ולא חששתי לנסות עליו תרגילים חדשים) אז יתכן שאלימות אצלו תבוא ממקור אחר... בנוגע למקרה בארצות הברית: לכל ילד יש את הבריון שלו ובחלומותיו הפרועים הוא רוצח אותו בזדון ובעורמה. כמו בכל סרט הוליוודי שבו הילד החנון מתעלה על יריבו ה"ספורטאי" הרפה-שכל אליל הבנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. במאמר לא הוזקר דבר אלא הוזכר. 2. בכל שאר דבריך את למעשה תומכת בתוצאות שהתקבלו, אז מה הבעיה בעצם? לא נאמר בשום מקום שהמעמד משנה. הערה זו צוינה מתוך נאמנות לניסוח אקדמי מחקרי מהימן. 3. הורים רבים לא בקיאים בתכנים שמצויים להם על המחשב. 4. "לכל ילד יש את הבריון שלו ובחלומותיו הפרועים הוא רוצח אותו בזדון ובעורמה...". א. בד"כ פנטזיות כאלה לא כוללות זדון ועורמה אלא רק הרבה יותר כוח מכפי שיש לבריון. ב. כמה ילדים באמת יצאו נגד הבריון - במציאות ולא בחלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גב' בועזסון. אני השקעתי זמן ומחשבה על המאמר שלך, כמו כן תוך כדי קריאה רשמתי נקודות וקיוויתי נואשות שתתייחסי אליהן ברצינות. 1. אם את לא מבינה בדיחות זאת בעיה שלך. 2. א. נסי לקרוא את התגובה שוב , *לא תמכתי בתוצאות המחקר*. ב.תחת הכותרת "תוצאות מפתיעות במחקר של האוניברסיטה העברית" אמצע פיסקה שלוש. "קיים הבדל בין ילדים משכבות נמוכות ובין ילדים משכבות גבוהות יותר" האם קראת את המאמר של עצמך? 3. אז בעצם את למעשה חוזרת על מה שאני אמרתי, אז מה הבעיה בעצם? 4. לפי הנאמר גם לא עשית הרבה בייביסיטר לבנים וגם לא קראת עד הסוף את התגובה שלי. כוח עורמה וזדון: הרעיון אצל ילדים זה לא רק הכוח זה יותר אהדת הרוב שהם רוצים מהבריון (אם היית מתייחסת לציון של סרטים הוליוודיים בתגובה שלי ואולי בילדותך היית רואה אחד מהם היית מבינה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''קיים הבדל בין ילדים משכבות נמוכות ובין ילדים משכבות גבוהות יותר''. זוהי אינה קביעה שלי אלא כפי שציינתי באחת ההודעות כאן של ברקוביץ' - אחד החוקרים הגדולים יותר שחקר את נושא האגרסיביות. החיים זה לא הוליווד וילדים לא באמת מגיבים כמו בסרט. אין לי תגובה רצינית יותר לצערי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גב' בועזסון כולנו יודעים שהחיים הם לא הוליווד ... (את באמת צריכה לתת הערה טיפשית כדי לנסות לגרום שהתגובה שלי תשמע טיפשית? הדחליל מכה שנית...). את פספסת את כוונתי לצערי או שפשוט לא קראת אותה, כמו שאת עושה לרוב התגובות שלי כנראה . סרט הוליוודי לרוב באמת לא מראה או מסביר משהוא, בדרך כלל זו מסה טיפשית ולא קשורה של רגשות חסרי מסר, אבל גב' בועזסון, דמיונם של ילדים נתפס בתצורה דומה לזו שבסרט להרבה יש דמיון פורה ובריון מרביץ. רק ניסיתי להסביר לך ביתר קלות כדי שתביני כי לפי מיטב הבנתי לוקח לך זמן לעבור את מסכת הרגשות שמביאה אותך לתת לי תגובה כזו. אולי נסי לנשום כמה נשימות עמוקות לפני שאת ניגשת למקלדת או תנסי יוגה; מצאתי זאת כדרך מצוינת להירגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי כל כך הרבה הודעות בפורום זה אשר עוסקות בכותבי הפורום ואופים(כביכול) במקום ברעיונות, האם לא הגיע הזמן שנפסיק לדבר אחד על השני* ונתחיל לדבר על הנושא שהועלה במאמר? * בשביל זה יש את האתר "חבר'ה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז יהיה נורא משעמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודעות אלה הן דווקא מה שהופך את האייל למשעמם. אם היינו רוצים לקרוא עוד הודעות ''לא משעממות'' בנוסח ''אתה איכסה פיכסה, מכשפ'לה רעה'', יש מספיק אתרים לעיסוק זה. לפני שהאייל הקורא יהפוך ל''האייל הקורא בשמות'', יש להתחיל להפעיל שיקולי עריכה, לדאוג לריסון עצמי של העורכים ולהבהיר למבקרים מהי רוח האתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ההודעות האלה, לדעתי, עוזרות ליצור תחושה של קהילה, וזו אחת הסיבות שאנחנו כאן (אם כי לא הסיבה המרכזית). לפני שתשים לב יאורגנו מפגשים של משתתפי האייל בבתי קפה אופנתיים, ואז ההערות האישיות תהיינה הרבה יותר מבוססות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גידופים וביקורת אופי כלפי אנשים שלא מכירים לשם תחושת קהילה. רעיון מקורי. מומלץ גם להוסיף לינצ'ים של ההמון* בשיתוף הרשויות, נסיון לסתימת פיות ע"י בריונים אנונימיים**, התפרצות תגרות בארים בשל קצרים בתקשורת***, גילויי קסנופוביה כלפי מבקרים לא קבועים והרי לך קהילה חמה ותוססת המזכירה עיירת Red-Necks טיפוסית. אני מאחל לכם הצלחה תקשורתית גבוהה יותר, בבתי הקפה. * תקרית מיכאל שרון. ** בד"כ ע"י איילים מתחסדים. *** בין פירות הדר סחוטים לכותבי מאמרים. נ.ב. לכל הרגישים: הדברים נאמרים בהומור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאאסוף אבנים לסקילה טובה ?(פרי הדר סחוט שכמוני:) ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שלדעתך בטח רוח האתר זה האייל המתלמד, העניו המתנשא. פתטי. תפסיק כבר עם השם המזויף הזה ותתחיל לכתוב כמו שאתה מטיף, בלי לנפנף בהתחכמויות קנטרניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה איזה ת'רד מעניין יצרתי (יצרנו) פה? ככה באמת הרבה יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ת'רד מעניין או רעש לבן החוטא לנושא המאמר למעלה. האמת בעיני המתבונן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי, גם בתור ילד, לא הייתה פנטזיה של רצח בריון כלשהו (ולא, לא הייתי הבריון בעצמי). האם אני חריג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כוונתך? הרי ניתן לחלק אותם לתתי קבוצות גם לפי השמות שלהם. מה יהיה אם שמותיהם נדירים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה בחלוקה עצמה, אלא בנסיון להסיק מן המדגם על הבדלים בין תת-הקבוצות. למשל, אם במדגם שלך יש נתי אחד ושלושה אנדריי, לא כדאי להתחייב על-פיו שקיימים הבדלים מובהקים בין אוכלוסיית הנתים לאוכלוסיית האנדריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הקשיים הבירוקרטיים בעריכת מחקר אקדמי בבתי הספר, את השפעת המצב הבטחוני קשה, ואת הצורך באישור ההורים, אך יש צורך להתגבר על כל המכשולים הללו אם רוצים להכין מחקר משכנע ורציני על הנושא. גם הבחירה שלך בחנויות מחשבים בקניונים נראית לי תמוהה למדי. בישראל, לצערינו, ילדים מעטים קונים משחקים, ואלו שקונים מהווים מן הסתם מדגם לא מייצג *בהכרח* של ילדי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מחקר צריך להתחיל מנקודה מסוימת. לא כל שכן מחקר גישוש. בנוסח המחקר המלא יש אזכור והתייחסות לכל הבעיות שמוזכרות כאן ונוספות. מאידך גיסא, כל אלטרנטיבה אחרת, היתה גוררת גם היא שלל בעיות חדשות. בבתי הספר או במתנסים לדוגמא, היתה נגישות להרבה יותר ילדים, אך כמה מהם באמת משחקים במחשב? לחנויות מחשבים מגיעים ילדים לא רק במטרה לקנות אלא גם במטרה לשחק ולבחון דברים חדשים שיצאו לשוק, כך שמבחינת מחקר ספציפי זה, אלה היו התנאים האופטימליים. בעיות ושאלות מחקריות הן לגיטימיות בתנאי שהן זוכות להתייחסות ולא להתעלמות כלאחר יד. מתוך בעיות אלה, למעשה עולה הצורך בעריכת מחקרים נוספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר בעיות של תוקף, הבעיה הברורה ביותר בעיני היא בחירה - כלומר, הילדים עליהם נמדדת מידת האלימות הם אותם ילדים שמלכתחילה בחרו לשחק במשחקים אלימים. שאלה של ביצה ותרנגולת: האם ילדים שמשחקים במשחקים אלימים נעשים אלימים, או שילדים אלימים בוחרים לשחק במשחקים אלימים? אני מניח שלהכריח ילדים לשחק 4 שעות קוויק כל יום יחשב לא אתי, מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטיה לאלימות גוררת אם תרצה משחקי מחשב אלימים הגוררים בתורם אלימות (ועוד קצת נטיה לאלימות -על פי מחקר אחר, כמובן) היכן הביצה והתרנגולת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המחקר לא בדק את הילדים לפני המשחק ואחריו. לכן לא ידוע אם המשחק גורר שינוי כלשהו. המחקר בדק התאמה בין רמת האלימות של הילד, לשעות המשחק במשחק אלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שלא. תוצאות המחקר כה מעורפלות ואכן ביקשתי הבהרות: תגובה 68579 נחכה לתגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר בדק האם יש קשר בחשיפה למשחקי מחשב בעלי תכנים אלימים ובין נטיה לאלימות בקרב ילדים בגילאים הנחקרים. זהו אינו מחקר פסיכולוגי ולפיכך לא היתה אפשרות לערוך ניסוי מדעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך תוצאות המחקר: "...למרות שממוצע האגרסיביות בקרב המשחקים במשחקים אלימים גבוה מממוצע האגרסיביות בקרב אלה שאינם משחקים במשחקים אלימים". אז קיים קשר או לא קיים? אני מתחיל להתבלבל. אגב סתם כך לידע כללי, אשמח אם בנוסף לשני השאלות ששאלי בלינק הנ"ל, תפרטי קצת בדבר עלותו של מחקר שכזה ומי מממן אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתגלה ממוצע אגרסיביות גבוה יותר בקרב הילדים שנחשפו למשחקי מחשב אלימים מאשר בקרב הילדים שלא נחשפו למשחקי מחשב אלימים, אך נחשפו למשחקי מחשב אחרים. עם זאת, סטטיסטי המבחן המתקבל נמוך מכדי שנוכן לטעון לשוני ברמת האגרסיביות בין שתי הקבוצות. למרות שגודלי המדגם שלנו קטנים מ-30, נוכל להניח שוויון בשונויות הקבוצות, ולהשתמש באומד לשונות הכללית באוכלוסייה כאומד חסר הטיה לשונות הכללית באוכלוסייה. הבדלים בממוצע האגרסיביות לפי סוג המשחק: Average aggression המחקר ממומן מתקציבי מחקר והואיל ואינו דורש מבחנים מורכבים לאורך זמן, עלותו מסתכמת בכמה מאות שקלים בלבד.
11.1538462 Violent Games 10.6470588 Non-Violent Games t=0.294. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מחקר שכזה המסתיים בתוצאה 'לא שיגרתית' יחסית, מהווה לעיתים בסיס למחקר ארוך מקיף ויקר יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וברצות אלוהים גם מטאטא יורה. באקדמיה, גם תוצאות שגרתיות הן עילה למחקר מקיף ויקר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מחקר ממומן מתקציבי מחקר (כמו הקניות שלי במכולת שממומנות מתקציב המכולת שלי) אבל האם זה מכספי האוניברסיטה או שיש גורם ספיציפי שממן זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר לא היה מחקר חיצוני מוזמן, אם זו כוונתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זאת היתה כוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי פעם מתרגל בפיסיקה שפסל לאחד הסטודנטים שאלה בתרגיל משום שהוא (הסטודנט) ערך את כל החישובים שלו (וכן את התוצאה הסופית) בדיוק של שמונה ספרות אחרי הנקודה (הנתונים בשאלה היו, כמדומני, בדיוק של שתי ספרות משמעותיות). מה שנכון בפיסיקה, נכון על-אחת-כמה-וכמה במדעים "פחות מדויקים". במחקר שבו גודל המדגם הוא 30, צריך להיות ברור לכל אדם בעל אינטואיציה מדעית, שאין שום משמעות לנתונים כלשהם ברמת דיוק של יותר משלוש (טוב, ארבע) ספרות. הנתונים כפי שהובאו לעיל, מאשרים, לצערי, את הדעה הקדומה שיש לי על טיבם של מספרים המופיעים בתוצאות מחקרים במדעי החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת פיזיקה. מעולם לא ידעתי. למעשה, זה הציון הכי נמוך שקיבלתי אי פעם בבית הספר. הקידוד שנערך היה סטטיסטי. הואיל ובו דווקא הצלחתי, אני מניחה שיש הבדל בינו לבין תרגיל בפיזיקה. בכל אופן, לפני פרסום המאמר שאלתי את אחד העורכים הנכבדים האם יש צורך במספרים וטבלאות והתשובה שקיבלתי היתה שעל פי רוב קוראי האייל אינם מתעניינים במספרים. אם תבקש יפה, אני מוכנה להעלות קצת מספרים וטבלאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית תודה על התגובה המהירה - והרשי לי להצטרף למחמאות שהורעפו עלייך על הרצינות והחריצות שבהן את עונה כאן לכל המגיבים והמשיבים למיניהם. לעצם העניין - חוששני שהחמצת את הנקודה שלי. אין צורך לדעת פיסיקה. צריך רק להבין קצת במספרים. נניח שהייתי עורך סקר בקרב שלושה אנשים, ושואל אותם:"האם את/ה זכר או נקבה?" נסתכל על שתי אפשרויות להציג את התוצאה שקיבלתי: 1. זכר: 33% ; נקבה: 67% 2. זכר: 33.333333% ; נקבה: 66.666667% איזו מהאפשרויות עדיפה? ובכן, טענתי היא שהראשונה עדיפה, ובהרבה. הוספת ספרות אחרי הנקודה אינה מוסיפה כל אינפורמציה במקרה זה, אלא רק מגדילה את כמות ה"רעש" שהמתבונן צריך לסנן. [בנתונים שאת מציגה המספרים הגלמיים מעט יותר גדולים, וחוסר-העניין בספרות הרבות שאחרי הנקודה פחות בולט לעין - ובכל זאת, הן אינן אלא "רעש" - אין בהן שום אינפורמציה משמעותית. העובדה שגם הנתונים הגלמיים שלך אינם יכולים, מעצם טיבם, להיות מדוייקים ממש, רק מחזקת את הנקודה. (בדיוק של כמה ספרות אחרי הנקודה העשרונית את מסוגלת למדוד את רמת האגרסיביות של ילד בודד?)] בנוסף, אני טוען (ברוב יהירות), שמי שאינו מסכים אינטואיטיבית עם טענתי הנ"ל, מוטב לו שלא יתעסק במספרים כלל (בהקשר מדעי. מותר לו לחשב עודף במכולת). לא הבעתי כל טרוניה לגבי העדרם של מספרים מהמאמר (ולא ברור לי מדוע נדמה היה לך שעשיתי זאת - אני התלוננתי דווקא על *עודף* ספרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הזה נותן איזה טעם של מישהו החושש ממתימטיקה, המפגין כחיפוי על וואקום זה של היעדר אינטואיציות מתימטיות/מרחביות, מאין "פוזה" מדעית, באופן שהינו לעיתים נושא לאנקדטות מבדחות. הבעייה נעוצה הן בהתדרדרות הוראת המטימטיקה בארץ בשנים האחרונות, וכנראה, גם ברמת ההוראה של מתימטיקה ומתודולוגיה בחוגים של מדעי החברה שאינם פסיכולוגיה או כלכלה. ברור שכאן תופס חוק מניעת העודפות redundancy - גם כהמלצה קיומית: אם תסרבל/י ללא כצורך, "תשיג/י" מטרה הפוכה לאמביציה שלך - דהיינו מאמציך יראו כפסידו-מדעיים, כולל החלק האינפורמטיבי והתקף שבמחקרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אחד הוא להזכיר את המחקר שנערך ברשלנות ודבר שני הוא להתחיל לדיין את השכל לגבי הוראת מתמטיקה! זו סתם ירידה ניבזית על הכותבת , הבחורה כתבה מאמר והשקיעה בו המון מחשבה. אולי כפתה את דעתה האישית יותר מידי אבל זאת לא סיבה להפוך אותה לילדה מפגרת, סתם כדי להעצים את האגו שלך על חשבונה (פלא שלא הזקרת את הספר שלך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאחר קריאה נוספת של הודעתך. בדיון שנערך בעקבות התוצאות, צוינו הנתונים עם ספרה אחת אחרי הנקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את תגובתי הקודמת שלחתי, לצערי, לפני שראיתי את תגובתך זו. הרבה מדברי ההסבר והתוכחה שלי היו, בדיעבד, מיותרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחקר לא נבדקו *רק* ילדים שמשחקים במשחקים אלימים אלא ילדים שמגיעים מסיבות שונות לחנויות מחשבים. בבחינת ההבדלים בין בנים לבנות למשל נמצא כי בנות כלל לא משחקות באותו סוג משחקים בו משחקים בנים. הילדים ציינו בעצמם כיצד הם מגיעים למשחקים, כיצד הם בוחרים אותם ועם מי הם משחקים. מכאן ששאלת הדינוזאור והאדם הקדמון רלבנטית יותר מאשר הביצה והתרנגולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. שואלים ילד ''איזה משחקי מחשב אתה אוהב לשחק''. אם הוא אומר ''אלימים'' (נגיד), מסווגים אותו לקבוצת משחקי המשחקים האלימים, ואם אומר ''לא אלימים'' - לקבוצת הלא אלימים. עכשיו משווים את רמת האלימות של שתי הקבוצות. אנחנו לא יודעים למה באמת הוא בחר מראש במשחקים אלימים לשחק בהם (כפי שאמרת, זה לא מחקר בפסיכולוגיה, ובין כה וכה דיווח עצמי שכזה אינו נחשב אמין) - ולכן יש לנו בעיה של ''בחירה''. אני חושש שאינני יודע מהי שאלת הדינוזאור והאדם הקדמון. לעומת זאת, אני שמח לדווח שזמן מה הפתרון המדויק היחיד לשאלת הביצה והתרנגולת נמצא באמתחתי, וכל המעוניין מוזמן לקבל אותו ממני ולהדהים את חבריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש כך. שואלים ילד: באיזה משחקים אתה אוהב לשחק? 1. לומדות. 2. משחקי מחשבה. 3. משחקים עם יריות ומכות. 4. משחקי בניה. 5. משחקים אחרים (פרט) ולאחר מכן שואלים אותו: מה שם המשחקים בהם אתה משחק? ישנן שאלות נוספות המנתבות את הילד, כגון: מקור המשחקים שברשותו, האם לדעתו ישנם משחקים שמיועדים לקטנים / גדולים / בנים / בנות והאם משחקים הופכים את הילדים לחכמים יותר / חברותיים יותר או פחות. בחלק השני, נמדדת האגרסיביות שלו בסקאלת אגרסיביות. זאת ללא קשר לחלק הראשון. מכאן שדיווח עצמי הוא מהימן ביותר. בנוגע לדינוזאורים וחיות אחרות, אני לא אבלבל אותך מעבר (אחרת תרצה עוד מאמר)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד רוצה עוד מאמרים, כך שלהתחמק לא יעזור לך. (: הבעיה שלי בדיווח היא בשאלה של איך היו הילדים לפני שהתחילו לשחק. שאלוני השלכה אמנם מסייעים במקצת כדי למנוע הטיות, אבל לטעמי לא מספיק כדי לפתור לחלוטין את הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכפת לי איך היו הילדים לפני שהתחילו לשחק. ולא ניסיתי לפתור בעיה אלא לתהות על טיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא אכפת לך איך היו הילדים לפני שהתחילו לשחק, את תראי קשר נסיבתי במקרה הטוב. יש הבדל בין מציאת קשר סיבתי (סיבה->תוצאה=משחקי מחשב אלימים->מגבירים אלימות) לבין אישוש קורלציה בין שני משתנים (שהוגדרו לא בהצלחה מרובה בניסוי המוזכר, לדעתי*). בכלל, מה זה משחק אלים ? מהו משחק האלים *יותר*? משחק בו יורים בדמויות הנעלמות בפיצפוץ מתקתק כשיורים בהן או משחק בו הדמות מתפוצצת עם קלחי דם ואברים מתעופפים ? מה לדעתך ישפיע בצורה שלילית יותר על הילד? מדוע פק-מן החמוד והישן נחשב למשחק אלים פחות מ-Medal of honor המלחמתי והריאליסטי? גם בפק-מן אוכלים (אוכלים!), רודפים ונרדפים ע"י יצורים אחרים. -------------------------------------------------- * עם הסתיגות מצידי כמובן, משום שאני לא יודע דבר על המחקר עצמו מעבר למה שתואר במאמר ובפורום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חיפשתי קשר סיבתי הואיל והמחקר אינו מחקר ניסויי. חיפשתי קשר. נקודה. לאיזה משתנים אתה מתכוון? כי אני התכוונתי להשפעה תקשורתית לעומת רמת אגרסיביות. הרבה מפרטי המחקר נותרו מחוץ למאמר לעיל מחוסר עניין ציבורי ומאורך מילים (ואני לא אגיד מילה וחצי מילה על חלק ב' כי אז דובי יתעורר שוב). השאלה שלך בנוגע לאלימות היא מצוינת, הואיל וגם אני התחבטתי בה לא מעט (בדיוק בסוגיית הפאקמן). שאלה זו גררה דילמות גדולות יותר כמו למשל במשחקים כמו "טירת הנאצים" או הגרסה המצונזרת של "קארמגדון". ב"טירת הנאצים" (קאסל וולפנשטיין) התפיסה המנחה את המשחק היא שנאצים=רע ולכן יש צורך להרוג ולהשמיד אותם. בקארמגדון, אין מאבק בין הטוב לרע. בבריטניה ובגרמניה נעשה ניסיון לצנזר את המשחק שמטרתו דריסת חפים מפשע. דמויות בני האדם הוחלפו ברובוטים ובחייזרים ("דמויות שלא כיף להרוג" לפי הגדרתם ודמויות ש"לגיטימי להרוג"). לאחר כשבוע, הופיעה באינטרנט תוכנה שמבטלת את ההחלפה ומחזירה את דמויות האנוש למשחק. בסופו של דבר ההגדרה האופרציונלית ל"משחק אלים" נקבעה לאחר סקירת המשחקים הרווחים בקרב הילדים שהשתתפו במחקר. הוחלט כי משחק "אלים" הוא משחק שבו השחקן הורג / קוטל / דורס / משמיד באמצעים שונים דמויות אחרות במשחק, כשעל המסך ניתן לראות / לשמוע את ההרג, כלי הנשק, הפגיעה הפיזית וכו'. כך שפאקמן, לא ממש מזיז להם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר כמובן קיים. השאלה היא מהו הקשר, רמתו ואופיו. קל גם למצוא קשר בין קריאת ספרים לבין אלימות (באופן מאוד דומה) אך אין בכך חידוש. שאלה נוספת : אולי הקרטירון של אגרסיביות הוא משתנה בעל קשר הפוך למשתנה המציין *אלימות למעשה* ? אולי הילדים המשוחררים והלא מופנמים, אשר מפגינים התנהגות אשר אנו מפרשים אותה כאגרסיבית יותר הם בעצם הילדים אשר מפגינים פחות גילויי אלימות למעשה ? אולי "השקטים והמופנמים" אשר לא יעזו לכתוב בשאלון את רצונם לחבוט בראשו של המורה שלהם, ונוהגים לסבול מאותה "האגרסיביות" של חבריהם לכיתה, הם אלו אשר יתגלו בסוף כשיכים לקבוצת סיכון גבוהה יותר של ילדים הנוטים לאלימות קיצונית (כדוגמאת הנערים מארה"ב) ? את סיפור Carmagedon אני מכיר אישית, ואני הייתי אחד מאלה שעשו הכל על מנת להשיג את ה-PATCH אשר מתקן את הצנזורה המטופשת על המשחק. באמת הרבה יותר כיף *במשחק מחשב* לדרוס בני אדם מרובוטים, ובעניין זה אני עם הילדים. אין קשר למידת ההנאה שאדם ישאב מעיסוק דומה במציאות. אם יש קשר שכזה יש להוכיח אותו. מי יודע, אולי יש קשר הפוך... אני מכיר את כל המשחקים המדוברים במאמר ממקור ראשון(ועוד רבים אחרים), האם האיילים יכולים לקבל את רשימת* המשחקים המסווגים כאלימים לעומת רשימת הלא אלימים ? האם הרשימה היא רשימה של סיווג (כן/לא אלים) או רשימה של דירוג (78 נקודות דרגת אלימות וכו') ? ------------------------------------------------- * רשימה חלקית גם תתקבל בברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל החלק הראשון של דבריך זוהי בדיוק הפרשנות בין הקתרזיס לעוררות. החלק השני של השאלון הורכב מ-30 הגדים שבהם היה צריך הילד לסמן האם הם מתאימים לאופיו או לא. ההיגדים נוסחו בצורה ניטרלית פחות או יותר בעיני הילדים כך שקשה היה להם להסיק מתשובה זו או אחרת האם הכוונה באמת היא "לכסח את גולגולת המורה". פרט לכך, יש להבחין בין יצר אגרסיביות הטבוע באופי האדם ובין תגובה ספונטנית כתוצאה מגירוי שלילי. האם באמת מדובר ב*רצון* של הילד לנקום בסביבתו? במקרה הרצח בקולומביין, ניתן להניח שכן הואיל ונמצאו מסמכים שתיעדו תכנון מוקדם ורצון לנקום. עם זאת, לא נמצא קשר בין המשחקים האלימים שבהם שיחקו קלבולד והאריס (דום - במקרה המסוים הזה) ובין הרצח עצמו. כמו כן, שאר גורמי החיברות - ההורים, המשפחה, קבוצת השווים, בית הספר וכולי הם בעלי השפעה רבה יותר. בנוגע לקארמגדון, אני אישית מכירה אנשים בוגרים ששעות משחק רצופות השפיעו על אופן הנהיגה שלהם. רשימת המשחקים אינה ארוכה - בקטגורית האלימים נכללו דום, דיאבלו, דלתא פורס וקוויק, ובקטגורית הלא אלימים נכללו סימס, ברבי (אצל בנות בלבד) ומשחקי פלטפורמות. לצורך הקידוד נערכה הרשימה כ-אלים / לא אלים בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם שמות המשחקים הנ"ל הוזכרו בשאלון כך שלילדים לא היתה אפשרות להזכיר משחקים אחרים או שהיתה אפשרות לילדים לרשום שמות משחקים (ע"י שאלה פתוחה למשל) ? להסיק משהו על עולם משחקי המחשב מתוך רשימת משחקים מצומצמת זאת זה כמו להסיק על השפעת הקולנוע המערבי מתוך שאלון הכולל את הסרטים : הדרדסים, פרדי קרוגר 3, הבריחה מאלקטרז, חלף עם הרוח, האקדח מת מצחוק ורשימת שינדלר בלבד. כל דבר שנסיק מרשימה זאת, לא יגיד לנו דבר וחצי דבר מעבר להשפעתם של סרטים ספציפיים אלו (במקרה הטוב). דום וקוויק הם בעצם אותו משחק, השוני ביניהם הוא טכנולוגי בלבד. אני מוכן להסביר מדוע משחקים אלו היו פופולריים בקרב ילדים רבים כל כך(הסיבה העיקרית היא לאו דווקא רמת האלימות שבהם). דלתא-פורס הוא מסוג המשחקים הסטריליים (אלימות ללא דם ו-GORE). משחק זה הוא גם רחוק מקטגורית משחקי הפעולה חסרי המטרה בהם הורגים כל מה שזז (המשחק הוא סימולטור-טקטי די יבש של לוחמה). משחקי פלטפורמות זה ז'אנר שלם של משחקים (שהולך ונעלם מהעולם), חלקם אלימים יותר וחלקם אלימים פחות מהמשחק DOOM. אני לא מבין מדוע הם מסווגים כ"לא אלימים". כמו שניתן לשחק באופנים אלימים ובאופנים לא אלימים עם בובות פלסטיק מציאותיות, ניתן לשחק את המשחק ה"לא אלים" סימס באופן בו השחקן מתעלל בהנאה בדמויות המשחק. האם באופן משחק שכזה המשחק לא אמור לעבור לקטגורית המשחקים האלימים ? אם לא, למה ? אם כן, אז מה משמעות הסיווג ? נ.ב. אם את מעוניינת בשם של משחק אקטואלי העונה בצורה מובהקת לרעיון "המשחק המסוכן לילדים"* הן בשל האלימות שבו והן בשל המסרים הבלתי חינוכיים שבו (בלשון המעטה), אז חפשי ברשת את המשחק GTA3. (Grand Theft Auto 3) במשחק זה אתה גם פושע, גם מקבל כסף מכנופיות פשע מאורגן, גם רוצח אזרחים חפים מפשע, גם גונב וגם מתעלל בשוטרים המנסים למנוע ממך את עיסוקי היום יום שלך. קרמגדון זה לשחק בברבי ליד משחק זה...------------------------------------------------- * על פי הגדרות המתחסדים. אני לא מוצא פסול במשחקים מסוג זה, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 68637 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם השאלה : "מה שם המשחקים בהם אתה משחק?" היא שאלה פתוחה, או עם רשימת כותרים לבחירת הילד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתוחה. לא היה לי אז מספיק ידע בנוגע ללהיטי השוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דום ? קוויק ? קרמגדון ? אמרת שהשאלון נערך ב-2001 ? (אני חייב להגיד את זה שוב... DOOM ??? ב-2001 ???) אז הדבר העיקרי שאני מסיק ממחקר זה הוא דבר חשוב הרבה יותר (למרות שהוא איננו חלק מהגדרת המחקר). א. או שהילדים הספציפיים הם לא גיימרים אמיתיים והם בחרו לשחק במשחקים אשר נחשבו למיושנים (ב-2001), לא "שווים" (בלשון הילדים) ושיטחיים לחלוטין. ב. או שהילדים בישראל באופן כללי בכלל לא נחשפים מספיק למבחר האמיתי של משחקי המחשב אשר קיים בעולם. אם המקרה הוא ב' אז הדבר כנראה נובע מהפיגור הישראלי בנושא זה (תעשיית משחקי המחשב היא תעשית הבידור מספר 1 בעולם, יותר מקולנוע). אם ההורים הישראלים היו מודעים קצת יותר לעולם משחקי המחשב ולאפשרויות הרבות והשונות שבו, אולי הם היו יכולים לנתב (אלו המעוניינים בכך) בצורה יעילה יותר את איכות משחקי המחשב בהם משחקים ילדיהם. האפשרויות הן ורסטיליות מספיק כך שניתן להתאימן לערכיו של כל הורה והורה. בעיה נוספת בישראל : אין תעשיה אמיתית, אנו מדינה של דיסקט אחד. לכן אין רגולציה של תעשיית משחקי המחשב ומשחקים המיועדים למבוגרים מגיעים לידיהם של ילדים. סיבה נוספת לכך שמשחקים למבוגרים מגיעים בקלות לילדים נובעת גם מהתפישה הישראלית *המפגרת* של משחקי המחשב כעיסוק ילדותי (בו עוסקים רק ילדים ו"בעלים אידיוטים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראיונות עם זמרים נשמע תכופות הביטוי:"העבודה על התקליט". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנו כבר, אתה הכי הכי. הכי מתקדם, הכי מבין ענין. והכי שווה. די כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ביצת קינדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון לתהיות שלך פשוט: ילדים שגוררים את אבא\\אמא לקנות משחקים הם מאוד מאוד נחשלים *ובעיקר* בישראל 2001. עד לפני שנתיים- השנה בה הוחלט לנתק בין אחי הצ'וציק (אז הוא היה בן 10) לבין המחשב ששימש אותו1- הוא הצליח לשים את ידו על מיטב המשחקים הקיימים בשוק על אף העובדה שהחברה שלו ככלל, מנותקת מהאינטרנט, וללא כל בעיה מיוחדת. 1 ומאז אגב השתפרו פלאים השגיו הלימודיים-חברתיים-ספורטיבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ילדים שגוררים את אבא\אמא לקנות משחקים הם מאוד מאוד נחשלים *ובעיקר* בישראל 2001" האם אתה מבסס זאת על פי קבוצת המדגם המתוארת בהודעה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פריט מתוך קבוצת המדגם שמכילה את כל הילדים שאני מכיר. אה, כשמסבכים דברים פשוטים זה אפילו יותר טוב. נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כל אחד וסביבתו הוא. מנסיוני(ועל פי מחקרים שמגדירים את פרופיל ה-GAMER) האנשים (והילדים) הנוהגים לשחק במשחקי מחשב הם חבורה של אנשים יצרניים המצליחים לא רע בחיים (בלשון המעטה). הסטראוטיפ הוא אכן פשוט יותר ועולמו של המחזיק באותה חשיבה תבניתית אכן חד וברור יותר. חבל שלמציאות המורכבת יש תכונה להתערב ולסבך לנו את הענינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יושב לך על הלב חביבי? ניסיתי לענות לך תשובה שלדעתי המאוד סובייקטיבית יש בה קורטוב של הסתכלות משעשעת ומרעננת על הסוגיה שלפנינו. בתשובתי אגב, התייחסתי לשחקנים ש*קונים* משחקים ולא לכלל אלו שמשחקים ובכל מקרה היא לא היתה יותר ממהתלה. כבה רגע את המחשב הסט את הווילון, כן אני יודע שחשוך בחוץ; אין צפי למפלצת קוויק מכוערת. שאף מעט אוויר צח, אם הוא לא כזה נסה קרוב יותר ל5 בבוקר. עכשיו שאל את עצמך "מדוע אני שונא את העולם"? אל תתפתה לתשובות סטראוטיפיות פשוטות, אל תסחף אחרי דפוסי חשיבה תבניתיים ופשטניים. התרווח היטב. נסה פעם או פעמיים לחשוב כך: "אני אוהב את העולם", "העולם נפלא ומרגש". תן לחיוך להשתלט על פניך. חזור על כך. תחשוב על זה עוד קצת עד שתרדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אתה חושב שאני טועה או לא הבנתי נכונה משהו שכתבת. א. מה אתה בדיוק רוצה ? ב. העולם אכן נפלא ומרגש. ג. איך הגעת למסקנה שאני שונא את העולם? ד. אולי לא הבנתי למה אתה מתכוון. אם כן הבנתי אז אני לא רואה שום בעיה עם תשובתי. אם לא הבנתי הסבר לי שוב ואני אפילו אתנצל אם צריך (אין לי שום בעיה לבקש סליחה במקרה הצורך). למה אתה חושב שמישהו יכול להבין מה אתה רוצה כאשר אתה כותב: "כבה רגע את המחשב הסט את הווילון, כן אני יודע שחשוך בחוץ; אין צפי למפלצת קוויק מכוערת. שאף מעט אוויר צח, אם הוא לא כזה נסה קרוב יותר ל5 בבוקר." אתה מוכן לדבר בשפת בני אדם ולא להעביר ביקורת בתחפושת של שירה מודרנית? אם יש לך ביקורת לגבי כתיבתי בפורום זה, הסבר בבירור כמו בנאדם מבוגר, מה אתה רוצה (ואולי אני אקבל את הביקורת) ואל תחלק לי עצות החורגות מפורום זה (אני לא מכיר אותך ואתה לא אותי). לילה טוב ותן לחיוך להשתלט גם על פניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה כתובה היטב,בשפת אנוש,בוגרת,וכמעט השתכנעתי,עד שהגעתי לשורה האחרונה:"לילה טוב,ותן לחיוך להשתלט גם על פניך". להשתלט על פניך?חיוך? מיד צפו זכרונות ממטריקס כמו למשל הנווד התמים שבאחת פועל דרכו סוכן המטריקס, והוא אינו נווד תמים עוד, "אין צפי למפלצת קוויק מכוערת"? לך תדע,כאשר המילים המרצדות ב-2:25 בלילה על המסך שלך הן כאמור:"לילה טוב,ותן לחיוך להשתלט גם על פניך." אני חסיד התיאוריה , שאני מודע לקושי לחקור אותה,ולאווילותה, (אבל לך תדע,אולי זה כמו אצל היוונים, שידעו שהעולם עגול לפני 2500 שנה, וידע זה, חיכה כתיאוריה, לקולומבוס ומגלן כ-1000 שנה, חסר שימוש ושכוח, שלא לומר שמי שהיה טוען כך היה נחשב טיפש ואף כופר.) ובעקרון היא פשוטה מאוד,ישות רוחנית(אחד האלים,בשפת היוונים) שאיני יודע מה טיבה ומטרתה,רק זאת שהיא אינטלגנטית מאוד, ופועלת לניתוב האדם לכווני חשיבה ,יצירה,שפה, וכו' קרים וממוכנים.ככל שיטשטשו ההבדלים בין אדם למכונה, כך ייטב לטעמה.רגש יהפך למילת גנאי רק "אדם פרימיטיבי" יחזיק בזה,אבל יתחשבו בו ויתנו לו טיפול בשם :טלנובלה. חיות המחמד הוירטואליות ישתכללו,דור שלם של ילדים ,ישחק הרבה יותר שעות במחשב מאשר עם בני מינו. מובן שבני האדם יזכו בטובות הנאה משמעותיות, תמורת הסכמתם להעביר נתחים הולכים וגדלים ממה שהיה חייהם למכונות.משחקי המחשב למשל יהיו "חוויתיים" יותר ,מרתקים יותר. האדם ברוב המקרים ישתף פעולה מרצון.מה גם שמגיל צעיר יקבל מסרים חברתיים ברורים,נחיתות חברתית בחברת הילדים לא תקבע עוד בשל גובה עדה וכו', אלא ע"פ התעדכנותך בגרסה האחרונה ביותר של המשחק קרסט-בבלסט.כמו בתקופה בה הייתי ילד ,ובהפסקה הגדולה, מי שלא ידע לתאר בפרטי פרטים את עלילות הגיבורים בפרק השבועי של סדרת הטלויזיה התורנית, עמד בצד מבויש ,מחכה לקריאה הגואלת"עוד 5 דקות ההפסקה נגמרת,בואו זוגות כדורסל". השפה במיוחד תעבור שינוי,משום שהיא מעצבת תודעה,הדימויים יהיו סטריליים מרגש יותר ויותר רזים,וגם מבטאי אגרסיה קרה יותר ויותר.חיוכים לא יפציעו,אלא ישתלטו,כלומר לא יעלו ממעמקים,מן העצמי,אלא יבואו מבחוץ,יאחזו בפני השטח,ויטענו לאותנטיות.(לכן גם יש הבדל משמעותי אם אדם אומר:"החיוך השתלט על פני"כלומר הוא חווה מבפנים את הדבר,לבין אמירה כזו הבאה מבחוץ:"תן לחיוך..."). חיוך אמיתי הוא תופעה שמשית יוצרת תהליכי אור וחיים,גם בתוכנו אנו חווים את הרגש העדין המזכיר בעלותו בנפש פרישת עלי כותרת של פרח. אין בדברים הנ"ל כוונה לומר משהו אישי על האייל המתלמד שאינני מכירו. אבל המשפט האחרון שלו עורר בי תגובה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עוד 3 הערות: אני לא בטוח אם בלשון ציווי זה חיך! או חייך! בין היוונים הקדמונים לקולומבוס מפרידות 2000 שנה ולא 1000 . תן לחיוך להשתלט הוא ביטוי שהועלה לראשונה אצל המגיב הקודם לאייל המתלמד, ויתכן וגם לי יצא לומר זאת למישהו ברגע מנוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''תן לחיוך להשתלט הוא ביטוי שהועלה לראשונה אצל המגיב הקודם'' אני לא נוהג להעיר הערות אישיות כאלה באייל, ביחוד כשאין קשר לנושא הדיון. המשפט נאמר כ''תגובת מראה''. אנשים מיחסים לפורומים ערך רגשי ופרסונלי גבוהה מהראוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכך אני מבקש להוסיף: מה עם משחק כמו Black & White בו השחקן צריך לבחור את אופי המשחק שלו עצמו (להיות טוב לאנשים או להתעלל בהם)? לאיזו קטגוריה הוא נכנס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכך אני גם אוסיף : מה עם משחקים חמודים, מתקתקים, לא אלימים לחלוטין המנחילים במסווה של מתיקות ערכים פשיסטיים או ערכים שליליים אחרים (ברבי למשל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלילי במשחק ברבי המיועד להנציח הבדלים ג'נדריאלים אליהם מחוברתים הילדים בכל מקרה כבר קודם לכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מנציחה אידיאלים אסתטיים לא מציאותיים. כמו שלי גפני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי קבע שאידאל אסתטי הוא לא מציאותי לילדות בחברה מערבית? (ע"ע תהיי יפה ותשתקי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיי יפה ותשתקי זה לא אידאל אסתטי גוף של ברבי הוא אידאל אסתטי והוא לא מעשי לגבי הרוב המוחלט של הנשים בעולמנו. בעבר הדרישה הבסיסית שלי מאישה הייתה שתהיה יפה ותשתוק אולם בימים אילו אני אסתפק בכך שתהיה. שלי גפני היא אישה יפה מאוד והיא היתה נערת השנה של מעריב לנוער בתקופה שבה נוצרו רוב הקבעונות המיניים והפנטזיות הרומנטיות שלי. מה שהוביל לכך שלעולם לא אהיה מאושר באמת עם אישה שאינה השילוב הבלתי אפשרי בעליל של שלי גפני ואמא שלי. מה שאומר שלעולם לא אהיה מאושר. אבל זה לא נורא, התרגלתי. בכל אופן את המשך הדיון על אידאלים בלתי מושגים של יופי אני ממליץ להעביר לדיון בנושא משקל יתר של נערות ארצנו החביבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל לבנות ארצנו אין בעית משקל, אלה בעית אגו. הן בכוח תלבשנה מכנס שלוש מידות קטן יותר רק כדי להוכיח לעצמן שהן מסוגלות להידחס לתוכו וחייבות להתגאות בכך ברבים. הבעיה היא ש ''ברבים'' כל שאר הגוף לא מסכים להיכנס למיכנס הצמוד עד מאוד, ולכן נוצרים מאין גושי שומן ואיברים פנימיים בחלקו העליון של הגוף בצורת מה שידוע כצמיגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש בעיית אגו אבל בגדים צמודים לא יעזרו לי (לא שלהן זה עוזר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר פופק. אל תטביע את צערך בבגדים צמודים; בסופו של דבר זה לא פותר שום בעיה ואפילו יכול להוסיף בעיה נוספת כמו אולקוס...(במצבים קשים אפילו טחורים. הכרתי מישהי עם מצב מצער שכזה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מספר לך שאני כבר סובל משתי הבעיות אבל אני לא רוצה להישמע בנאלי ולכן רק אודה לך על ההתעניינות. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלילי בדיוק כמו משחק בברבי רגיל. לא אני הוא זה שטוען שיש חידוש של ממש במשחקי המחשב לעומת משחקי חברות קונבנציונליים. משחקים שליליים לא חיבים להופיע על צג מחשב. "קודם לכן?" - קודם למה? המשחק הוא חלק מתהליך הסוציאליזציה ולא דבר הבא לאחר התהליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים חשופים לחיברות והבדלים בין המינים לפני שהם מתחילים לשחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים חשופים לחיברות ואלימות לפני שהם מתחילים לשחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל להבדלים בין המינים הם חשופים עוד לפני האלימות. עוד לפני לידתם למעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדלים המולדים בין המינים לא מחיבים את ההבדלים התרבותיים/נרכשים הנובעים ממשחק בבובות ברבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להבדלים המולדים אלא להקניית זהות מינית כבר בשלב ההריון ועם הלידה (הכנת חדר הילדים לדוגמא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשחק האולטימטיבי: אחו, פרות שמנמנות, תכול השמים ופרפרים, והדוד ג'רי על הטרקטור (הכפל ושלש את כמות התירס, השבח את החיטה ומכור את החזירים במחיר הגבוה ביותר). משחק כזה שאפילו הסרט "מרי פופינס" יראה כמו "גרון עמוק" לעומתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אולטימטיבי... אבל נורא משעמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון דומה למיקסום תנובת החלב של פרות באחו. צריך להקים לבנות ולנהל פארק שעשועים. על פניו זה נשמע משעמם אבל מסתבר שהמשחק מאד דינמי והשחקן מופעל ומפעיל כל הזמן עם תחשיבים פיננסיים, פירסום, שמירה על נקיון, אבטחה, דוכני אוכל, מזג אויר, תחרות עם פרקים אחרים ,תכנון מתקנים ועוד. אני מכיר ילד אחד שמבלה שעות עם המשחק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי משחק ששיחקנו בבית הספר היסודי (מיד אחרי שלמדנו איך עושים penup - pentown בלוגו). קראו לו דוכן לימונדה ובהתחשב בתנאי מזג האוויר, תנובת הלימונים ומצב הקונים היינו צריכים להגיע למקסימום רווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברי הלא כל-כך רחוק עשיתי ביביסיטר לילדה בת 10 אוהדת נימרצת של סימס. כאשר דינה, (שם בדוי), הפסיקה לאהוב אחת מהדמויות שלה במשחק, היא היתה סוגרת אותו/ה בתוך מיבנה בעל 4 קירות ונותנת לדמות למות מרעב/חוסר שינה/תיסכול עקב היתבוססות בתוך הצרכים של עצמו/ה או שהיתה סוגרת את הדמות בתוך בריכה בלי דרך לצאת כך שהדמות היתה טובעת. אני לא יודעת לאיזו סטטיסטיקה אפשר להתאים את זה אבל דינה ילדה לא אלימה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לסטטיסטיקה שאומרת כי בין השאר בנות הן גם תבוניות ולא רק נכנעות לסטיגמות חברתיות שאומרות שהן צריכות להיות ביישניות, כנועות, צייתניות וכבודן בבית פנימה? (טוב, במקרה הזה, דווקא כן מדובר בבית פנימה אבל לא חשוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה-הקשר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |