בתשובה לאביר הקרנפים, 19/08/16 14:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
״על פי השוואה, אם יש חמישה שכנים הרוצים לאמץ את אותו הילד, אין שום עניין שאצטרף לתור הארוך״ - לפי התגובה של ירדן, יש ילדים [בוגרים או בעלי פיגור] שאין מאחוריהם שום תור. כמובן שאם זה לא המצב, התגובה שלי לא רלוונטית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הורה ולכן די נזהר בכל הדיון הזה. אבל לגדל ילד בעל פיגור שכלי או לקות מסדר גודל דומה זה סיפור לא קטן. זה דורש המון מההורים, ולמיטב הבנתי הצאצא הזה יצטרך תמיכה די רצינית גם כשיתבגר ויצא מהבית. הורים "לוקחים אחריות" (ואני לא נכנס למשמעות המדוייקת כאן) על פרי בטנם. אבל להכנס מראש לסיפור כזה? יש מי שיודעים להסתדר עם זה, אבל לרוב אנשים יעדיפו לא להכניס ראש בריא למיטב חולה. לעניין ילדים בוגרים: למיטב הבנתי הם לרוב לא סתם בוגרים אלא גם עם עבר בעייתי ואופי לא נוח. הרבה פחות נוח לאמץ ילד כזה והרבה פחות אפשרי לחנך אותו לפי השקפתך. אז זה לא גרוע כמו המקרה הקודם, אבל עדיין לא סימפטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לגמרי, אבל מי שטוען שהוא לא רוצה לדאוג לילד בוגר עם עבר בעייתי, או ילד עם פיגור, בגלל שזה ״דורש המון מההורים״, לא יכול לטעון לאלטרואיזם. אולי אני נכנס לסמנטיקה, אבל אם יש שתי אופציות - אחת דורשת יותר הקרבה עצמית ואחת פחות - ואני בוחר באופציה השנייה, האם המעשה יכול להקרא אלטרואיסטי? לדעתי לא, מבחינתי, אלטרואיזם זה ללכת על הכל - להקריב את המקסימום, לא כמה שנוח לי. ובלי קשר - לדעתי, רוב הילדים שבאים לעולם לא יצאו מרחמה של אלטרואיסטית-על או נוצרו מזרעו של סופר-אלטרואיסט, אלא הם סתם תוצר של אינסטינקטים ביולוגיים וחברתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האינסטינקטים אלטרואיסטים אם רוצים לדייק. ההורים במובן הגלקטי ממלאים את מצוותה העתיקה של המוציאה לפועל ועומלים על המשכיותו של המין האנושי. לא שמעתי על תרבות או קהילות שבהן האם יכולה לנטוש את תינוקה מבלי לעורר עליה זעם וקצת מפליא שלמרות המשאבים הידועים שילדים דורשים ההורות ממשיכה. זה נראה פשוט עד שמנסים למצוא תהליך או סידור שונה לקיום המין האנושי. זאת הסיבה שהבדיחה על האיש ממאדים שלוחץ את ידו של תושב כדור הארץ הראשון הצחיקה אותנו כילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שלא שמעת על תרבות כזו היא ברירה טבעית: תרבות שלא יהיה אכפת לה שאמהות יזרקו את תינוקותיהן [?] לפח, לא תוכל לשרוד לאורך זמן, ולכן האינסטינקטיים התרבותיים והביולוגיים האלה שרדו [או שאפשר להודות לקדושה ברוכה היא על כך]. אתה צודק - אינסטינקטים יכולים להיות אלטרואיסטים. מה שכן, אני תוהה האם אדם שפועל מתוך אינסטינקטים, ולא מתוך אלטרואיזם באופן מודע, יכול להיחשב אלטרואיסט... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבדיחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאני הורס בדיחות ידוע לשמץ כשמגיעה אחת מז'אנר בדיחות המגע (1?) כמובן שאהרוס אותה בחפץ לב. דני מבקש מיוסי ללחוץ את ידו וזה ומציג את הסטאפ של הבדיחה ליוסי "דמיין שאני מכוכב אחר". יוסי נעתר לבקשה. יוסי: נו, מה עכשיו? דני: שלום תושב כדור, הגעתי כרגע ממאדים ואני רוצה ללמוד על חייכם והמקום. יוסי: תשאל, חופשי. דני: (לוחץ את ידו את יוסי באינטנסיביות) כיצד אתם אוכלים? יוסי: דרך הפה. דני: ואיך אתם מריחים? יוסי: מהחורים באף, הנה- נחיריים. ואתם? דני: יש לנו סבכה במצח עם חיישני ריח. כיצד אתם רואים למרחק? יוסי: דרך העיניים. ואתם? דני: יש לנו אנטנה עם מכ"מים מאחורי הראש. ואיך אתם מקיימים יחסי מין? יוסי: יש איברי רביה, זין כוס. ואצלכם? דני: בידיים. _______ זה מצחיק ממספר סיבות. כי עבדו עליך, כי הרעיון של לחיצת היד המערבית והג'נטלמנית כהבעת אמון מופרך ולבסוף כי אין חלופה לדרך שבה אנחנו מקיימים יחסי מין. 1. צבוטותי עובר אבל סבתא בישלה דייסה לא נחשב. אחד מהזיכרונות האירוטיים הראשונים שלי. לא עם הסבתא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם יש שתי אופציות - אחת דורשת יותר הקרבה עצמית ואחת פחות - ואני בוחר באופציה השנייה, האם המעשה יכול להקרא אלטרואיסטי? לדעתי לא, מבחינתי, אלטרואיזם זה ללכת על הכל - להקריב את המקסימום, לא כמה שנוח לי" אני חושב שלפי ההגדרה הזו מעשים אלטרואיסטים הם בודדים בהיסטוריה (אסיר בגטו שנותן את כל מנת הלחם היומית שלו לזר). רוב האנשים יאמרו שמי שתורם מאה שקל לצדקה בסתר עושה מעשה אלטרואסיטי, גם אם הוא יכול היה טכנית לתרום אלף שקל. (ומסכים איתך שהרוב המכריע של הילדים בעולם לא נוצרו כמעשה אלטרואיסטי, ומוסיף שגם לא כמעשה אגואיסטי, אם כי גם "תוצר של אינסטינקטים" נשמע לי לא קולע, לפחות בישראל ובמערב; אני חושב שלרוב כן מדובר בהחלטה מודעת ומושכלת.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהשימוש במילה אינסטינקטים הוא לא נכון. אין ספק שלרוב ההחלטה היא מודעת ומושכלת. הכוונה הייתה שלבני אדם יש ״צורך״ להביא ילדים לעולם, שהוא השחקן המרכזי בקבלת ההחלטות, גם ביולוגי וגם תרבותי [לא להביא ילדים לעולם בישראל של היום, גם באוכלוסיה הליברלית ובוודאי השמרנית, זה מעשה מאוד לא מקובל. מה אמא והשכנה יגידו?]. לגבי האלטרואיזם - גם חצי או רבע מנת לחם במצב כזה יכולה להיחשב כ״מקסימום״. העניין תלוי בגורמים נוספים [מה הסיכוי שמחר תגיע מנת לחם חדשה, כמה זמן האסיר שלנו לא אכל וכו]. אני לא חושב שאפשר לשפוט אלטרואיזם בצורה ״יבשה״ בלי לדעת מה וכמה הוקרב למען המעשה, כאשר אלה נתונים שמשתנים מאדם לאדם - האם כאשר וורן באפט תורם 100 דולר בסתר לצדקה במקום לנגב איתם ת'תחת [אחלה הרגשה, ממליץ בחום], מדובר במעשה אלטרואיסטי? אני מודה שאני לא מאמין שיש מעשים אלטרואיסטים ״טהורים״ - לכל מעשה כזה אפשר למצוא הסבר אינסטנקטיבי או אנוכי [״נתתי את מנת הלחם שלי לזר כי חשבתי שאני ארגיש יותר טוב עם עצמי, בהשוואה ללאכול את הלחם לבד ולדעת שההוא גוסס מרעב״], לפחות בתת מודע. אבל כן יש מעשים יותר אלטרואיסטים, ביחס למעשים אחרים. ברור שמדובר בתיאוריה שאין לי שום יכולת להוכיח או להפריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הורות היא לרוב החלטה מודעת ומושכלת?! זו אחת הטענות המופרכות ביותר שקראתי אי פעם באייל :) ראשית, הקישור בין הורות לאלטרואיזם הוא אבסורד מוחלט בעיני. הרעיון עומד בסתירה מוחלטת לנסיון חיי עם בני-אדם, לפיו למשל: (א) אין שום קורלציה בין אגואיסטיות-כללית לבין הרצון להיות הורים (לו הייתה, העולם היה מלא באלטרואיסטים), (ב) אנשים רואים באי-הורות (מסיבות רפואיות למשל) אירוע טראגי, ומשקיעים הרבה-הרבה-הרבה יותר אנרגיה וכסף בטיפולי הפרייה וכו' משהם היו מעלים על דעתם להשקיע בצדקה, (ג) אימוץ היא כמעט אף פעם לא האפשרות הראשונה שעומדת על הפרק אלא מוצא אחרון (ואם זה כבר עולה, אז רק ילד מאד צעיר ומאד בריא בא בחשבון). תחקרתי לאורך השנים הרבה בני משפחה וחברים בנושא, ובמקרים בהם מדובר בהחלטה, ולא בטעות טכנית - מדובר להערכתי כמעט תמיד בכ-95% של קונפורמיזם וכ-5% של מיסקונספציות לגבי הורות וילדים. אף אחד, ממש 0%, מהאנשים איתם שוחחתי בפתיחות על הנושא, לא חשב ברצינות ולעומק על ההשפעה שתהיה להורות על חיי היום-יום שלו לאורך השנים, אף אחד לא סקר את הספרות המחקרית בנושא הקשר (ההפך) בין הורות לאושר (או אפילו הסתפק בשיחת רצינית ונטולת קלישאות והיפרבולות עם ההורים והסבים בנושא), ורק מיעוט קטן באמת חישב ההערכות מספריות קונקרטיות של ההשלכות הכלכליות של ההחלטה. יש לך אולי דוגמא או שתיים (לא בהכרח אישית) לאיך נראית החלטה מודעת-ומושכלת להביא ילדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, הכוונה של ירדן ב״החלטה מודעת ומושכלת״ היא שלא מדובר בטעות אלא הכניסה להריון נעשית מבחירה ויוזמה של שני ההורים. אני לא חושב שכל החלטה מושכלת צריכה בהכרח להיות מלווה בגרפים וקריאת מאמרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. לא הבנתי את הביטוי ״החלטה מודעת ומושכלת" כשקול ל-"בכוונה". למשל, לא הייתי אומר שההחלטה של לוכטה לפרוץ לשירותים בתחנת דלק בריו הייתה "מודעת ומושכלת". אבל אם זו הכוונה, אז ההודעה הקודמת שלי באמת לא כ"כ רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, תוריד ''מושכלת'', תשאיר ''מודעת'', תוסיף ''נשלטת''... בכל זאת לא בדיוק ''אינסטינקט''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלחץ להביא ילדים לאחר החתונה גדול מהלחץ להתחתן. רוב האנשים לא בוחרים בן זוג בגיל שמאפשר קבלת החלטה מודעות או מבוססת. ההחלטה להרות לרוב מתרחשת בגיל צעיר מדי. במאזן הדרישות הגלקטי-פלנטרי ככל שיש פחות בע''ח צריך יותר אנשים למלא פונקציות לא אנושיות. המענה לדרישה מבוסס אינסטינקט. תגובה לא מושכלת לגבי הנדרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, די ברור שזה לא אינסטינקט פר-סה. אבל אני חושב שגם התארים "מודעת" ו-"נשלטת" אינם מתאימים. מהבחינה הזו, אני חושב ששאיפה להורות היא קצת כמו דיפרנציאציה מגדרית. מדובר בהבנייה חברתית אגרסיבית במידה כזו בה היא לרוב מצליחה להשריש את עצמה כחלק מהזהות-העצמית של הפרטים ולהדמות לחוק-טבע, כאשר למעשה הבסיס הביולוגי הישיר של הנטייה הוא ככל הנראה מינורי. אבל כהסבר מסדר שני, סביר להניח שלהבנייה החברתית עצמה יש יסודות סוציו-ביולוגיים מוצקים. כך שאני חושב שעבור רוב האנשים ה-"החלטה" להיות הורים די דומה ל-"החלטה" לתפקד כגברים\נשים. אינסטינקט? לא. אבל החלטה "מודעת ונשלטת"? עוד יותר לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה השנייה שלך היא הסבר נפלא. דווקא ה"החלטה" לתפקד כגברים/נשים, נדמה לי שאצל רוב מכריע של האנשים היא לגמרי מתאימה לתואר אינסטינקט. היא הרי מתחילה בילדות המאוד מוקדמת וממשיכה באינרציה. הבאת ילדים אצל רוב האנשים מסביבי היא, אני עדיין חושב, מודעת ונשלטת. מה שאולי מתאים לתיאור שלך הוא ההחלטה/ידיעה "במוקדם או במאוחר יהיו לי ילדים ילדים", ואולי גם המשכה "במוקדם או במאוחר אעשה ילדים". אבל המעבר מ"מתישהו" ל"עכשיו" הוא כן מודע ונשלט (או תאונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה אומר שאלטרואיזם מוגדר רק אצל מי שהולך על הכל ומקריב הכל? ואני לתומי חשבתי שאלטרואיזם זה לתת מעצמך למישהו אחר, שלא לשם רווח. כלומר, אם אדם נתן 5 שקל לצדקה, זהו אלטרואיזם. הוא לא צריך לתת כל שקל שהוא לא משתמש בו לצרכים הבסיסיים שלו לצדקה, למלא כל מקום פנוי בבית שלו במזרונים להומלסים, ולבשל בכל רגע פנוי לכל דכפין. אז יש כאלה המבקשים לתת יותר מעצמם, והם מסייעים או אפילו מאמצים מפגרים או נכים. אותם אנשים ראויים לכל הערכה. אבל אין זה גורע מערכם של אלה הדואגים לבני משפחתם שלהם. בשורה התחתונה, אני מנסה להחזיר אותך למסגרת בה סייגתי את טענת האלטרואיזם שלי - נקודת המבט של האלטרואיסט. שוב אני מזכיר לך כי צריך לקחת בחשבון את התפישה התרבותית לפיה חשוב ללדת ילדים, או שאסור לתכנן משפחה. מתוך תפישה כזו, אדם לא יושב ובוחר האם ללדת ילד משלו או לאמץ אוטיסט בן שלושה חודשים. הברירה היא האם להתמקד בילדיו שלו, או להשקיע באוטיסט על חשבונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. אז שחרדים לא יאמצו אוטיסט בן 3. ויקוו שלא יוולד להם כזה במסגרת אי-תכנון-המשפחה, או שהוא יקלקל את השידוכים של שאר הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש כאלה שכן מאמצים כאלה, בנוסף לילדיהם שלהם. ב. איך מה שכתבת תומך בטענות שעלו או מפריך אותן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואני לתומי חשבתי שאלטרואיזם זה לתת מעצמך למישהו אחר, שלא לשם רווח." - לא בטוח שהבנתי אותך? איזה רווח יש למי שנותן מעצמו הכל ומקריב הכל, למען האחר? [אני חושב שיש ״רווח״, כמו שהסברתי בהודעה אחרת, אבל קשה לי להאמין שאתה מתכוון לאותו הדבר]. בכל מקרה, אני חושב שאלטרואיזם זה דבר יחסי. קשה לי לקבל שכשביל גייטס תורם 10 דולר לצדקה, וההומלס על הספסל גם תורם 10 דולר - ה10 דולר היחידים שיש לו למשך השבוע לקנות אוכל - זה נמצא על אותה הדרגה. בכלל, יכול להיות שההגדרה המילונית של אלטרואיזם היא כל תרומה מזמנך/כספך וכו, לא משנה כמה גדולה או קטנה וללא התחשבות בנסיבות. במצב כזה, הערך ״אלטרואיזם״ מאבד קצת.. ערך. אבל כל זה לא בהכרח רלוונטי, אז אתה מוזמן להתעלם ולעבור לסעיפים הבאים. ״צריך לקחת בחשבון את התפישה התרבותית לפיה חשוב ללדת ילדים״ - חשוב להוליד ילדים כי אחרת אמא תתאכזב, או שאני לא אגשים את עצמי כאישה/גבר, או שהחברה תסתכל עלי כפריק וכו, אבל אם תוריד את הסיבות הללו [שכמובן אין בהן שום דבר אלטרואיסטי] - למה חשוב ללדת ילדים? דגש על ״ללדת״ ולא ״לגדל״. כאמור, יש ילדים שמחכים לאבא ואמא שיגדלו אותם [קח בחשבון שסביר להניח שאף אחד אחר לא יגדל את הילד האוטיסט שכבר נמצא כאן, על הכדור המסתובב הזה]. בכל מקרה - אם הפעולה של הולדת ילדים מתבצעת בגלל ״תפיסות תרבותיות״, זה גם מעקר קצת את טיעון האלטרואיזם [ואם הגידול עצמו הוא האלטרואיזם האמיתי, ולא ההולדה אז הטענה בכלל לא מסתדרת]... ״הברירה היא האם להתמקד בילדיו שלו, או להשקיע באוטיסט על חשבונם.״ - שוב, לא מובן לי - למה הזוג התיאורטי שלנו החליט להביא ילדים לעולם אם כאשר הם קיבלו את ההחלטה הזו היו ילדים שהתחננו לאבא ואמא ואף אחד לא רצה אותם? ברגע שהם הביאו את הילדים שלהם אני מקבל שהם צריכים לדאוג להם יותר מלילד האוטיסט, אבל למה להביא אותם מלכתחילה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה ללמה להביא ילדים היא די טריויאלית, לא? כי אותם שבטים שאצלם זה לא היה חשוב לא שרדו מספיק כדי לדון על כך באינטרנט. וברור שיש הבדל משמעותי בין להרות וללדת ילד משלך לבין לגדל ילד אחר. עם כל זה אני מסכים איתך שהולדת ילדים איננה מעשה אלטרואיסטי, ועוד פחות היא מעשה שנעשה מתוך מניעים אלטרואיסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסכימים, אבל אני מנסה להבין את דעתו של האביר - לדעתי זו לא התשובה שלו. ההבדל בין לגדל ילד שלך לבין לגדל ילד של מישהו אחר הוא בדיוק ההבדל הזה - זה שלך וזה לא. ולכן מי שבוחר לגדל את שלו על פני של מישהו אחר, לא יכול להחשב כאלטרואיסט מיוחד. אם כבר יותר קרוב לנרקיסיסט [ואין לי שום בעיה עם זה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים, יש הבדל עצום מבחינת החוויה - וודאי כשאתה אישה (וגם כשאתה גבר). תקופת ההריון והלידה הן מהחוויות הרגשיות היותר אינטנסיביות שיכול אדם לחוות (בלי לשפוט אם זה טוב או רע), וזה לא קורה כשמדובר בילד של מישהו אחר. בנוסף, הרבה פעמים ילדים מאומצים מגיעים בגילאים גדולים יותר (מ-0), וגם זו חוויה אחרת. ואין שום נרקסיזם בלגדל את שלך, כי כמו שמשתמע גם מדבריך - כנראה שהסיכוי שמישהו אחר יגדל אותו בהצלחה הוא קטן מאד. אז כדאי מאד שזה יהיה אתה. זה לא יותר נרקיסיזם מאשר לקנות לעצמך אוכל ולא לאחרים, או לשכור לעצמך דירה לגור בה ומיטה לשכב בה ולא למישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל עצום מבחינת החוויה *שלך*, ולכן אם אתה בוחר לחוות את החוויה הזו בשביל עצמך, אי אפשר לטעון לאלטרואיזם. מתנצל - התכוונתי להוליד ילד משלך, לא לגדל. אם אתה בוחר להביא לעולם ילד חדש, משלך, עם הגנים שלך, במקום לקחת ילד של מישהו אחר ולגדל אותו [בידיעה שאף אחד אחר לא יגדל את הילד הזה שכבר נמצא פה], מבחינתי זה יותר קרוב לנרקסיזם מאשר אלטרואיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הסברתי למה זה לא נרקסיזם, אתה מוזמן להגיב להסבר. אלא אם אתה חושב שקניית אוכל לעצמך היא נרקיסיזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את הקשר בין הולדה של ילד לבין קניית אוכל רק לעצמך. אכן - קניית אוכל רק לעצמך היא לא נרקיסיסטית. לבחור בהולדה של ילד, כאשר יש אופציה של לקיחת ילד קיים ש״יזרק לפח של החיים״ אם אף אחד לא יקח אותו, לטעמי היא יותר נרקיסיסטית מאלטרואיסטית [מכיוון שהסיבה המרכזית לביצועה היא הצורך שזה יהיה הילד *שלי*, או ש*אני* אעבור חוויה וכו]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה המרכזית לקניית אוכל לעצמך ולא לקבצן ש"נזרק לפח הזבל של החיים" היא הצורך שזה יקיים את הגוף *שלי* או ש*אני* אעבור חוויה של הפסקת הרעב וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיעון הגיוני לגידול הילד ברגע שהוא כבר קיים, לא להולדה שלו. אם יש קבצן רעב ברחוב, ואני בוחר ״לייצר״ קבצן חדש [בעזרת טכנולוגיה מתקדמת שעדיין לא חשופה לקהל הרחב, כמובן], שיהיה שלי, בשביל להאכיל אותו, במקום את הקבצן שכבר נמצא כאן - אז כן, זה יותר נרקסיסטי מאלטרואיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הכסף שארוויח בחודש הבא עוד לא קיים. אני בוחר ללכת לעבודה כדי לייצר לי עוד כסף, במקום לתרום אותו מראש לחשבון הבנק של הקבצן מהרחוב. וכבר אמרתי שזה לא אלטרואיסטי, אני רק טוען שזה גם לא נרקסיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, מי שיטען שהוא הולך לעבודה כדי לייצר לעצמו עוד כסף, במקום לתרום אותו מראש לקבצן, מתוך אלטרואיזם, יזכה לאותה התגובה ממני. אני לא טוען שזה נרקסיסטי, אני טוען שזה יותר קרוב לנרקסיסטי מאשר לאלטרואיסטי [במילים אחרות - אני לא מוצא פה שום דבר אלטרואיסטי, ואני כן חושב שאפשר למצוא, לכל הפחות, ״טיפות נרקסיסטיות״]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתחיל להישמע כמו הבדיחה על האם תנין הוא יותר ארוך או יותר ירוק (או במקרה שלנו, יותר כתום או יותר מרובע). אז כנראה שמיצינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן עוד מבט - הוא בכלל בז׳ ומשושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ראוי לומר כאן עוד משהו - לילד שאתה מוליד אתה נותן מתנה ש(יש יאמרו) אין גדולה ממנה - החיים עצמם1. הילד שכבר נולד, כבר קיבל את המתנה הזאת. מה הוא יעשה איתה - זאת שאלה אחרת. זה נראה לי הבדל משמעותי נוסף בין שני התסריטים הנ"ל. 1 וסליחה על הקלישאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה״בעיה״ עם המתנה הזו היא שהוא לא ביקש אותה, היא מגיעה עם וואחד אחריות ואי אפשר להחזיר אותה [רק במחיר מאוד מאוד גבוה ולא הגיוני לרוב האנשים]. אני מבין את כוונתך, אבל אם הייתה לי בחירה - לא הייתי רוצה לקבל מתנה כזו היום [אני לא מדבר על החיי עצמם, אלא על כל מתנה עם כאלה פרמטרים]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האחריות של לגדל ילד אחר היא עצומה, וקשה מאד להחזיר אותה. אז מה, כל זה לא סותר את הטיעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח להתמקד בההחלטה להוליד ילד, לא לגדל אותו, בעיקר כאשר הטיעון המרכזי שלי מתמקד בילדים יתומים, אין כ״כ קשר לגידול הילדים עצמם, בין אם הם שלך או מאומצים. גידול ילד יכול להיות אלטרואיסטי [אני אישית לא חושב כך, אבל זה הרבה פחות ברור]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת מדגיש מדי את ענין אופצית האימוץ, למרות שנגישותה ופשטותה רחוקים מאד מלהיות טריויאליים, והיא בעצם מצויה בתחום האיזוטריה לגבי רוב האנשים. לדעתי הטוענים נגדך מתבססים על כך שכשאתה מביא ילד לעולם, זה אומר ברוב רובם של המקרים שהחלטת באופן מודע להשקיע חלק עצום ממשאביך הרגישים, הפיזיים והכלכליים בשנים הקרובות במישהו שהוא לא אתה. אז גם אם הוא ''שלך'' יותר מילד אחר, עדיין ההחלטה הזאת רחוקה למדי מאגואיזם על פי הגדרתו. וכבר אמרו לך כאן שזה שתרמת מיליון דולר ולא שני מיליון לא מונע מלהגדיר את מעשיך כאלטרואיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שאני ״קצת מדגיש מדי את ענין אופצית האימוץ״, זו בעצם הטענה היחידה שיש לי. ממה שידוע לי על תהליכי אימוץ במדינות אחרות מדובר על תהליך פשוט ולא מורכב במיוחד. אני לא מכיר את הלוגיסטיקה של תהליך האימוץ בארץ, ואפילו אין לי מושג אם צריך לחכות וכמה זמן, ולכן גם ציינתי בתחילת הדיון שאני יוצא מנקודת הנחה שיש ילדים ושהתהליך פשוט, ואם זה לא המצב - התגובה שלי אכן לא רלוונטית. ״לדעתי הטוענים נגדך מתבססים על כך שכשאתה מביא ילד לעולם, זה אומר ברוב רובם של המקרים שהחלטת באופן מודע להשקיע חלק עצום ממשאביך הרגישים, הפיזיים והכלכליים בשנים הקרובות במישהו שהוא לא אתה״ - כמו שציינתי באחת התגובות הקודמות - אני מוכן לקבל שגידול ילד הוא אולי אלטרואיסטי [אני לא מסכים לכך, מבחינתי מדובר בעניין ביולוגי חברתי יותר מאלטרואיסטי, אבל על הנייר הטענה הזו נשמעת איכשהו סבירה]. בכל מקרה, הגידול הוא בוודאי לא אגואיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תניח שזה לא פשוט. זה ממש לא פשוט. ושאין כל כך ילדים, ושעברנו את ימי צ'רלס דיקנס. כי יש קונדומים ויש גלולות ויש הפלות חוקיות ויש העדר-סטיגמה ברוב החברה כלפי ילדים-ללא-אב. זה עניין של המתנה של שנים לילד בארץ1. אלא אם הוא "בעל צרכים מיוחדים", וגם אז ההמתנה לא קצרה. "בעל צרכים מיוחדים" פירושו של דבר שאתה משעבד את חייך במודע, עד זקנה ושיבה, לטיפול במפגר, למשל. אלטרואיזם, נכון, אבל אל תבוא בתלונות לאנשים שמעדיפים ילד בריא2. אם זה ילד מחו"ל - זה חתול בשק. ע"ע סדרת הפוסטים של אריאנה מלמד על אימוץ ילדיה. מה שעוד קרה, זה שכלמיני מדינות עתירות יתומים ועזובים, פתאום נפל להן האסימון שזה מוציא אותן ממש רע, היותן מכרה-זהב לילדים. ואז הן התחילו להקשות. למשל, צעד ראשון היה לא לאפשר כלל לאמץ ילדים מתחת לגיל שנה, או שנה וחצי, למקרה שההורים יתחרטו. או לאפשר לאמץ רק ילדים שלא נמצא עליהם קופץ באותה ארץ. מה שזה גרם, זה שאם אתה משיג ילד, הוא כבר שרוט משהיה של שנה-שנה וחצי-שנתיים-שלוש בבית יתומים פוסט-קומוניסטי. קרובת משפחה שלי אימצה 2 ילדות מאוקראינה3. בראשונה היא הצליחה להשלים תהליך תוך שנה, בערך, ובשניה - תוך 3 שנים. וזה, כי בין הראשונה לשניה, אוקראינה הקשיחה את התנאים והערימה את הביורוקרטיה והמכשולים. וזה גם הרבה יותר יקר מלייצר ילד. 1 בחלק מהמדינות בעולם זה יותר פשוט, כביכול. "יותר פשוט", כי יש יותר ילדים עזובים. כי יש פחות קונדומים זמינים ויש פחות גלולות זמינות ואין הפלות חוקיות ויש יותר סטיגמה על ילדים-ללא-אב. 2 לחילופין, לך תעשה את זה בעצמך, לפני שאתה מטיף לאחרים. 3 לא שרוטות במיוחד, למרבה המזל. כלומר, הן אנטיפתיות שתיהן, אבל זה אני אניח שלא קשור במיוחד לינקות עשוקה אלא לגיל התבגרות שהתחיל להפציע בגיל 8. לפחות אין להן תסמונת אלכוהוליזם עוברי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתעצבנת לשווא, לא באתי בטענות למי שבוחר להביא ילד משלו ובאופן כללי אני לא חושב שלעשות משהו ״לא אלטרואיסטי״, או אפילו קצת אגואיסטי זה רע. רוב הבחירות שעשיתי בחיי עד היום, התבססו הרבה יותר על אגואיזם מאלטרואיזם ואני לא חושב שזה לא בסדר. אין לי מושג איך הגעת למסקנה שאני מטיף משהו למישהו. בסך הכל הגבתי על הטענה שהועלתה פה, שהבאת ילדים היא מעשה אלטרואיסטי. הבאתי את העניין של האימוץ וגם חזרתי כמה פעמים על כך שאין לי שום ידע, נסיון או עובדות כלשהן בנושא אימוץ ילדים בישראל, ולכן אם אני טועה - הטענה שלי לא רלוונטית. לפי האינפורמציה שהבאת זה אכן לא פשוט כמו שהנחתי, ולכן אפשר לעבור הלאה. בטח לא צריך להתעצבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מניח שאני עצבנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר בגלל המשפטים: ״לך תעשה את זה בעצמך, לפני שאתה מטיף לאחרים״ ו״אל תבוא בתלונות לאנשים שמעדיפים ילד בריא״. אולי לא עצבנית, אבל זה נשמע כועס, בעיקר בהתחשב בעובדה שלא באתי בתלונות או הטפתי לאף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל מי שטוען שהוא לא רוצה לדאוג לילד בוגר עם עבר בעייתי, או ילד עם פיגור, בגלל שזה ״דורש המון מההורים״, לא יכול לטעון לאלטרואיזם". יש בזה משהו מקומם, ומזכיר קצת את משפחת "למה אתה תומך בזה וזה, ולא ב<המטרה-הקרובה-לליבי>" ואת משפחת "אם עכשיו אתה אומר ככה וככה, למה לא אמרת גם ככה וככה וככה באירועים זה וזה <כולל כמה אירועים שקרו לפני שנולדת>". לדאוג לילד שלך, זו רמה אחת. לאמץ ילד בריא או חתול-בשק-בלי-להשליכו-אח"כ, זו רמה אחרת. אתה מציב את הרף באיזו-רמה-גבוהה-שלאלה-שיכנסו-אליה-מגיע-פרס-ישראל, כמעט, בשעה שאין לך שמץ של כוונה לעמוד בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציב את הרף ברמה שלדעתי מתאימה להגדרה של אלטרואיזם [כן, אני חושב שאלטרואיזם אמיתי, בין הוא קיים או לא, צריך להיות בדרגה של רמה-גבוהה-שלאלה-שיכנסו-אליה-מגיע-פרס-ישראל]. סביר להניח שאני אכן לא אעמוד בה, אבל למה זה רלוונטי? אני גם לא אטען שאני אלטרואיסט, או עושה מעשה אלטרואיסטי. את יכולה לחשוב שזה דבילי להציב את הרף כ״כ גבוה, או שני סתם טועה, אבל אני לא מבין למה זה כ״כ מקומם, בעיקר בהתחשב בעובדה [הרבה ב׳..] שאני משית את הסטנדרטים האלה על עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו: ״יש בזה משהו מקומם, ומזכיר קצת את משפחת "למה אתה תומך בזה וזה, ולא ב<המטרה-הקרובה-לליבי>" ואת משפחת "אם עכשיו אתה אומר ככה וככה, למה לא אמרת גם ככה וככה וככה באירועים זה וזה <כולל כמה אירועים שקרו לפני שנולדת>".״ מה כ״כ מקומם בשתי הטענות הללו? הרי תמיכה במטרה מסוימת מעידה על סדר עדיפות מסוים, ותגובה רק לאירועים מסוימים ולא לאירועים אחרים שדומים להם גם מראה על איזשהו סדר עדיפות או סולם ערכים, לא? בהנחה שמדובר על מישהו שמפיץ את דיעותיו בפומבי [אחרת איך תדעי עליהן], אני חושב שביקורת על סולם הערכים או סדר העדיפות [אותו הוא בחר לחשוף בפנייך] היא לגטימית לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא הצבת סולם ערכים אחר, אלא שעל אותה סקאלה קבעת מקום (קיצוני) שמבדיל בין אלטרואיסט לאגואיסט. זה קצת מזכיר את הסקאלות - גם הן מקוממות - בדיונים הפוליטים בהם מצד אחד יש את אלה שמגדירים ''ימני'' רק את מי שמימין לברוך מרזל, ומולם אלה שמגדירי ''ימני'' את כל מי שמימין לגדעון לוי. מה שמקומם בזה, וגם ברף שלך, שאתה לוקח מונחים שיחסית מקובלים ומקצין אותם אד אבסורדום, ולפי זה קובע לאנשים מי הם ומה הם. בדיוק כמו שלא מקובל עלי שאתה תגדיר אותי כימני למרות שאני מצביע למפלגת העבודה (או כשמאלני למרות שאני מצביע לבנט), כך גם צורם לי, וגם לנועה, אם אני תורם ממשאביי לטובת אחרים אבל אתה קורא לי אגואיסט רק כי לא הגעתי לדרגת אמא תרזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בשום מקום לא קראתי לאף אחד כאגואיסט [אם אני לא טועה, אתה הכנסת את המילה הזו לדיון]. טענתי שהמעשה של הולדת ילד שלי במקום לאמץ ילד של מישהו אחר שמחכה לאימוץ, יותר קרוב על הסקאלה לנרקסיזם מאלטרואיזם, מכיוון שלדעתי אתה בוחר להביא ילד שלך בגלל שהוא... שלך. זה בכלל לא אומר שמי שעושה את זה הוא נרקסיסט או שהמעשה הוא נרקסיסטי, אלא שהוא יותר נרקסיסט מאלטרואיסט. בתכלס הוא לא זה ולא זה. [וכזכור, כל זה היה בהנחה שאימוץ הוא תהליך פשוט]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלף אגואיסט ב''לא אלטרואיסט''. ואז תקרא שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, טענתי שהמעשה הוא לא אלטרואיסטי. בהתחשב בעובדה שאני לא היחיד שטען את הטענה הזו [נדמה לי שאפילו אתה אחד מהם], לא נראה לי שאפשר להגיד שאני לוקח מונחים שיחסית מקובלים ומקצין אותם אד אבסורדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק, טענת שהמעשה לא אלטרואיסטי בגלל שלאמץ ילד יתום זה מעשה יותר אלטרואיסטי. ילד יתום := אמא תרזה ותמשיך משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, הבנתי מה מפריע לך. אני עדיין עומד מאחורי הטענה הזו [שאלטרואיזם אמיתי צריך להיות משהו מאוד רציני]. תן לי להבהיר משהו: הטענה המרכזית שלי שהבאת ילד לעולם היא לא אלטרואיסטית היא העובדה שלדעתי היא מתבססת על דחפים ביולוגיים וחברתיים [בתגובה קודמת כתבתי אינסטינקטים ותוקנתי ע״י ירדן]. העליתי את הטענה של האימוץ בנוסף, מהסיבה הפשוטה שאני בטוח שהטענה הראשונה עלתה פה כבר מליון פעם והיא פחות מעניינת ופרובוקטיבית. כמו שציינתי, אני לא יודע כלום על האימוץ בארץ, ולכן ניתן להסיק שלא על הטענה הזו בניתי את ראיית העולם שלי בנושא הזה. ניסיתי להמנע מלהכנס להגדרות של אלטרואיזם [אני בכלל לא מאמין שהוא קיים במובן המקובל], אבל אם תרצה - תן סימן ונכנס, פשוט למיטב זכרוני זה נקטע עם תנינים כתומים בצורת משושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו כנראה מסכימים שהעלית טענה פרובוקטיבית ומעניינת יותר, אבל פשוט לא מועילה לדיון, אפילו להיפך. גם זה משהו. אתה יודע מה אפשר לעשות עם תנינים כתומים בצורת משושה ואליגטורים כחולים בצורת מחומש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עניין האימוץ היה פשוט וקל - מבחינתי הטענה שלי הייתה מועילה לדיון. נעליים ממש יפות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל להמנע מתביעות עתידיות, הייתי ממליץ לך להוסיף ״התמונה להמחשה בלבד״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל צריך להנדס גנטית תנינים כאלה. ויש לנו כבר מאגר מים מוכן בדיוק בשבילם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני בכלל לא מאמין ש[אלטרואיזם] קיים במובן המקובל" בוא נראה. המון אנשים תורמים לעניים, ומקובל לראות בזה אלטרואיזם. נדמה לי שאתה רוצה לטעון שזה לא בדיוק. למה, האם בגלל שזה גורם להם להרגיש טוב? אני ממשיך בהנחה שכן, אם כי מה שאני טוען עכשיו עובד גם עם הסתייגויות אחרות לאלטרואיזם. לנוכח ההבחנה שהתרומה גורמת לתורם להרגיש טוב, אתה יכול ללכת לשני כיוונים: כיוון ראשון הוא לומר שתרומה שגורמת להרגשה טובה אינה אלטרואיזם. אבל אז, כמו שאתה אומר בעצמך, אתה נשאר עם מונח ריק. אבל מה שיותר מעניין, אתה נשאר בלי הבחנה בין מי שכדי להרגיש טוב תורם לעניים לבין מי שכדי להרגיש טוב מפנק את עצמו במכונית פאר, אותה הבחנה שמקובל להשתמש עבורה ב"אלטרואיזם" לעומת "אגואיזם". אז אולי קצת יותר מועיל לעדן קצת את ההגדרה של אלטרואיזם כך שהיא לא תוציא את המוטיבציה של הרגשה טובה, נניח "אלטרואיזם הוא פעולה למען הזולת, ולא למען כל אינטרס עצמי, למעט אולי הרגשה טובה שנובעת מהידיעה שפעלת למען הזולת". אז אולי אתה רוצה לומר שזה לא אלטרואיזם במובן המקובל, ושבדיוק בשביל זה הכנסת את הסייג. ונכון שרוב האנשים לא יתנו מיד את ההגדרה המעודנת, ויתחילו מההגדרה הפשטנית שלא עובדת. אבל אני גם לא חושב שרבים יפלו מהכיסא למשמע העידון הזה, נראה לי שתגובה צפויה יותר תהיה "נו כן, ברור שזה לא פוסל אלטרואיזם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לברוח ולהסתובב סביב? אתה לא מדבר על ביל גייטס שזורק לצדקה סכום שאינו חשוב בעיניו. אתה מדבר על אנשים שהשקיעו את רוב הזמן שלהם במשך תקופת חיים, על מנת לגדל את הילדים שלהם בצורה שעל פי תפישתם תהפוך אותם לאנשים טובים יותר. אם נוכל להסכים על הקטע המודגש, כל השאלות והפקפוקים שלך ושל הפונז מתבטלים. הרי ללדת כל אחד יכול. אבל להשקיע בילד זמן, חינוך וכל משאב אחר שיש לאדם, זה ההיפך הגמור מעשרה דולר של ביל גייטס. אדם שילד עשרה ילדים ונתן להם לגדול פרא, מצדיק את הטענה כי הולדת ילדים איננה אלטרואיזם. אבל לא מדובר בלידה לבדה, אלא באופן הגידול. על זה כבר עניתי בתגובה 682470. החזרה על השאלה למה אותו זוג החליט להביא ילדים לעולם, מתעלמת מן התשובה שנתתי כבר כמה פעמים לשאלה זו: כי בחברה שלנו חשוב/צריך להביא עוד ילדים לעולם, מטעמים שונים. אז שוב: 1. אנחנו לא מדברים על טיפוס שיושב ומתכנן אם הוא רוצה להביא ילדים או לא. 2. אנחנו לא מדברים על טיפוס שזרק לילדים שלו פירורים חסרי משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כי בחברה שלנו חשוב/צריך להביא עוד ילדים לעולם, מטעמים שונים." - כאן חוסר ההסכמה בינינו [או אולי חוסר ההבנה שלי בנוגע לחברה עליה אתה מדבר?] אני מסתכל על זה בצורה כזו - זוג שמחליט מחר לגדל ילד, ניצב בפני 2 אופציות - להביא ילד חדש, או ״לקחת״ את ההוא שכבר כאן ואף אחד לא רוצה, ואם הם לא יקחו אותו, סביר להניח שאף אחד לא יקח ולא יגדל אותו כמו שצריך, אלא הוא סתם יהיה עלה נידף כל חייו. האם אתה טוען שבחברה החרדית האופציה הראשונה נחשבת כיותר אלטרואיסטית? לדעתי האופציה הראשונה היא האופציה היותר אלטרואיסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האופציה השנייה היא היותר אלטרואיסטית בעיני, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש מחלוקת על כך שבחברה הישראלית לדורותיה מייחסים חשיבות להולדת ילדים יהודים נוספים? ב. גם אם תנקה את כל השיקולים הצדדיים ותחליט שהבחירה היא נטו בין להביא ילד חדש או לטפל בילד קיים שאף אחד לא רוצה, עדיין אתה לא יכול להציב את הילדים על אותה המשוואה. גם אם אתה עושה חסד עם הילד עצמו, אותו ילד שאף אחד לא רוצה, עדיין תרמת פחות לחברה כשאתה מתחזק את הילד הזה במקום להביא ילד אחר שיכולת לגדל אותו על מנת שישתלב בחברה. ג. העובדה שיש אופציה יותר אלטרואיסטית, לא אומרת שזה לא אלטרואיסטי. לכן, כל עוד אתה לא טוען שמדובר במעשה אגואיסטי נטול הקרבה ותרומה לחברה, על מה אנחנו מתווכחים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש מחלוקת על כך שבחברה הישראלית לדורותיה מייחסים חשיבות להולדת ילדים יהודים נוספים?" - על חשבון ״איכות״ הגידול? הילד שיגדל בלי הורים יהיה פחות ״איכותי״ מילד עם הורים, לכן הגיוני להתמקד בו ולהפוך אותו לאדם ״איכותי״ במקום לוותר עליו ולהביא אחד חדש. לפי ההגיון הזה, החברה הישראלית אמורה לקדש אמא שתהיה מכונת ילדים ותוציא לעולם ילד חדש כל שנה ותזרוק אותו לאיזה בית יתומים, שמישהו אחר אולי ידאג לו. - לא הבנתי את סעיף ב? אם הכוונה שלך היא בין הילדים שלך שכבר קיימים לבין ילד אחר - אני מסכים, אבל לא דיברנו על זה. ״עדיין תרמת פחות לחברה כשאתה מתחזק את הילד הזה במקום להביא ילד אחר שיכולת לגדל אותו על מנת שישתלב בחברה.״ - למה? אני יוצא מנקודת הנחה שסיכויו של ילד כזה להשתלב בחברה בצורה ״איכותית״ [ראה הסעיף הראשון] יהיו קשים עד בלתי אפשריים. ״כל עוד אתה לא טוען שמדובר במעשה אגואיסטי נטול הקרבה ותרומה לחברה, על מה אנחנו מתווכחים?״ - אני בהחלט לא טוען שמדובר במעשה אגואיסטי נטול הקרבה, אבל גם לא במעשה אלטרואיסטי. מדובר במעשה שמעורבים בו בעיקר לחצים חברתיים וביולוגיים, וכמובן דורש הקרבה רבה, אך לא מעורב בו יותר מדי אלטרואיזם, ולטעמי על הסקאלה הוא יותר קרוב לנרקסיזם [אני חושב שאנשים רוצים ילדים *שלהם* מהגנים *שלהם*. ילד מאומץ זה פחות *שלי*], אם כי לא מדובר במעשה נרקסיסטי פר סה כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה סמנטית: הניגוד המקובל לאלטרואיזם זה אגואיזם (למיטב הבנתי), לא נרקסיזם. אולי כדאי לעבור אליו, כי כל הזמן יש לי הרגשה שבמינוח שלך מדובר בשתי סקלות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אבל אני מתכוון לנרקסיסיזם יותר מאגואיזם - אני חושב שהצורך שהילד הזה יהיה *שלי* משחק תפקיד מרכזי פה. בכל מקרה, הטענה הזו, שזה יותר קרוב לנרקסיסיזם מאלטרואיזם היא לא כזו חשובה, סתם ניסיתי להמחיש כמה הפעולה הזו רחוקה על הסקאלה מאלטרואיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ראשית אומר לך שבמשך דורות רבים, יהודים גידלו את ילדיהם בתנאים קשים והביאו אותם לעולם אכזר של רדיפות ומצוקה. עדיין שמחו על כל ילד יהודי שנולד וגדל, באשר הוא. לכן אם אנחנו מסכימים על קיומה של חשיבות כזו1, אין היא עומדת ביחס או בקשר לשאלות על איכות הגידול או מה יעשה בילדים אחרים. צריך להביא עוד ילדים יהודים. זה הכל. אבל כתשובה למה שכתבת, לדעתי גם בנקודה הזו ספציפית יש יתרון. שהרי אם ילדתי ילד חדש דנדש מהניילונים וגידלתי אותו בשניים והשקעתי בו עד שיצא 8 בסולם איכות הגידול, אוכל להוסיף עליו את ההוא שגדל בלי הורים ויצא 4 בסולם איכות הגידול, עדיין קיבלת 12, שזה יותר ממה שהיית מקבל אילו היית מאמץ ילד במקום ללדת. וזה בלי לחזור פעם חמישית על דבר שכבר נכתב שוב ושוב: יש יותר משפחות שלא יכולות להביא ילדים ורוצות לאמץ, מילדים שצריך לאמץ. ב. בסעיף זה התכוונתי לילדים הסובלים מפיגור לסוגיו ולכן קשה יותר למצוא להם בית מאמץ2. על האחרים כבר דיברתי בסעיף א' ובכמה תגובות אחרות. אם אתה יוצא מנקודת הנחה לפיה אפסיים סיכוייו של ילד מפגר להשתלב בחברה בצורה נורמלית - אפילו לא ממש "איכותית", למה להמנע מהולדת ילד נורמלי כדי לטפל בו? ג. על זה כבר ענה לך הפונז. אם יש כאן הקרבה למען הזולת, יש כאן אלטרואיזם. בבררנות היתר שלך, רוקנת את המושג מתוכנו כי בכל מקרה של אלטרואיזם נוכל לטעון שיש לאלטרואיסט איזה שהוא עניין לבצע את ההקרבה/הנתינה שלו, ועל כן אמרו חז"לינו כי יש רק חסד אחד שהוא חסד של אמת. ועדיין כל שאר המקרים נחשבים כמעשי חסד ועלינו לכבד ולהוקיר את גומלי החסדים. __________ 1 ואם כן, כדאי שתציין שאתה מסכים על נקודה זו על מנת שנוכל להמשיך הלאה ולבנות את הטיעונים הבאים על נקודת המוצא המוסכמת הזו. 2 נועה ענתה לך על נקודה זו בצורה מצוינת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |