|
||||
|
||||
לדעתי, רוב הפוליטיקאים בעלי האג'נדה-של-נושא-עיקרי-אחד-שבוער-בעצמותיהם הוכיחו את עצמם כלא כל כך מוצלחים אם וכשהגיעו לשלטון - צ'רצ'יל הגדול הועף שניה אחרי המלחמה, לינקלון לא זכה להוכיח את עצמו, והשאר לא יכולים להצביע על יותר מידי השגים... דווקא פוליטיקאים בעלי תפיסת עולם מורכבת ומצע מלא שכולל פשרות הוכיחו את עצמם הרבי פעמים כמנהיגים די מוצלחים. |
|
||||
|
||||
להביא את צ'רצ'יל כדוגמה למנהיג לא מוצלח זה טיעון תמוה מאד. מה השלב הבא? גולדה מאיר כדוגמה למנהיגה נהדרת מנצחת ומצליחה? |
|
||||
|
||||
צ'רצ'יל הוא דוגמא לפוליטיקאי עם אובססיה. אנחנו זוכרים אותו לטובה בגלל שאנחנו חושבים שהאובססיה שלו היתה מוצדקת ובגלל שהוא הצליח לממש את האובססיה הזאת - ולמרות זאת, בכל מה שלא נוגע לאובססיה1 הוא לא היה נחשב להצלחה, לא בזמנו ולא בדיאבד. עכשיו, תיקח פוליטיקאי רגיל עם אובססיה, כזאת שלא ממש מוצדקת2 ולא ממש ניתנת למימוש, אבל בכל זאת בוערת בעצמותיו, מן נתניהו או יחימוביץ, מן פוטין או צ'ייני, מן שרון או פרס ותשאר עם החלק הכושל בלי ההצלחות. 1 צ"ל: "בכל מה שלא נוגע לאובססיה ונוגע למנהיגות" - כהיסטוריון, כנואם, כסופר הוא היא הצלחה ענקית. 2 לדעתי. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שעושים לגולדה עוול, בתודעת הציבור. |
|
||||
|
||||
כן, כבר כשכתבתי לא היית בטוח שזאת הדוגמה הכי טובה. אבל גם אם נטל האשמה לא רק עליה, אני מתקשה להביא אותה כיוצאת דופן לטובה1. 1 תמיד קיים הקונפליקט האם המנהיג אחראי למה שקורה בזמן כהונתו, או שהוא 'פשוט היה שם' ורוכב על גלי ההיסטוריה. לצורך הענין אני מניח את תפיסה א' כאן. |
|
||||
|
||||
לא אכפת לי שתהיה לו תפישת עולם מורכבת ומלאת פשרות, העיקר שיהיה משהו שהוא רוצה לקדם. אצל נתניהו עוד לא זיהיתי משהו כזה חוץ מאיראן (ואולי קצת רפורמות ברישוי מרפסות והקמת מחלפים). אובמה הוא בעל תפישת עולם מורכבת, וזה לא מפריע לו לנסות לקדם רפורמות בבריאות ובהגירה ושינויים מרחיקי-לכת במדיניות החוץ האמריקאית (לא שהוא כזה מוצלח... אבל לפחות הוא מנסה). |
|
||||
|
||||
אפרופו חוק ביטוח הבריאות שאובמה העביר (ולתשומת ליבו של הקורא שוקי שמאל), סקר גאלופ מלפני כמה ימים מראה שכמעט ל- 90% מהמבוגרים אמריקאים יש היום ביטוח רפואי. עליה מכ- 80% שהיו עם ביטוח בריאות לפני שנתיים. |
|
||||
|
||||
כולם רוצים לקדם משהו, אבל אם המשהו הזה ''בוער בעצמותיו'' אז זה ממש מתיישב עם נכונות לפשרות. לנתניהו, למשל, נראה לי שהעניין עם איראן וה''סכנה הקיומית'' בוער בעצמותיו, לקדם את המטרה הזאת הוא מוכן לעשות הכל, לתמוך התנתקות, לסגת מחברון, להלחם נגד בית המשפט, לשבור את הברית עם החרדים, להצהיר על תמיכה במדינה פלשתינאית, לתמוך החוק הלאום, לתת את תיק החוץ והאוצר למנהיגי מפלגות קטנות, לפרק את הממשלה שלו, לריב עם שותפיו, להתחנף ליריביו, לקדם יחסים עם פוטין, לפרק את הברית עם ארה''ב... הכל - אבל לא נראה לי שהוא יזוז מילימטר בכל מה שנוגע לאיראן ולמה שהוא רואה כסכנה הקיומית - ועד שהוא לא יראה את הממשל האיראני מתפרק הוא לא יזוז מילימטר. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת לא זז מילימטר? אם הנושא היה כל כך בוער בעצמותיו, הוא היה מורה על תקיפה באיראן. |
|
||||
|
||||
בשביל זה צריך לזוז אלפיים קילומטר, מילימטר לא יספיק. |
|
||||
|
||||
הוראת המתקפה היחידה שהוא יכול לתת היא (אולי) על מתקפה ישראלית על איראן. לא רק שזה לא יועיל למטרתו, סביר שזה אפילו יזיק. אם הוא היה מפקד על הצבא האמריקאי אני חושב שהוא היה מורה על תקיפה כזאת. |
|
||||
|
||||
סלקא דעתך שהתכוונתי שהוא היה אמור להורות לאובמבה על תקיפה באיראן? וודאי שהתכוונתי שיורה לצה"ל על תקיפה באיראן, וזה מראה שהוא לא נעול על הנושא בכל מחיר, אלא שלדעתו המחיר לא מצדיק תקיפה ישראלית באיראן. |
|
||||
|
||||
הנושא שהוא נעול עליו, לדעתי, הוא לא (א)''תקיפה באיראן'' אלא (ב)''החלפת המשטר באיראן'', אם הוא לא מבצע את (א) לא מעיד בהכרח שהוא לא נעול על (ב) אלא יכול באותה מידה להעיד שהוא לא חושב ש(א) יועיל ל(ב). |
|
||||
|
||||
זה חדש לי. בשנים האחרונות אף פעם לא הבנתי שהשאיפה שלו כל כך גדולה, עד כדי החלפת המשטר באיראן. מהפכה שכזו צריכה לחץ גדול בהרבה מאשר עצירת תכנית הגרעין האיראנית. לכן נראה לי שהוא לא מנסה להחליף את המשטר אלא לעצור את תכנית הגרעין. כשנראה שאין בידו אמצעי אחר לעצור את התכנית לבד מתקיפה, הוא לא מבצע אותה. זה מלמד אותנו שיש מחיר שהוא לא מוכן לשלם. |
|
||||
|
||||
תשאל אותו. תוכנית הגרעין היא התירוץ הנוכחי, נתניהו דיבר על החלפת המשטר האיראני מהרגע שנכנס לפוליטיקה הישראלית. |
|
||||
|
||||
אין ספק שיהיה יותר קל באזור אם תתחלף ההנהגה התוקפנית של איראן. זה עדיין לא מצביע על כך שנתניהו חושב שבידו להחליף את ההנהגה, או שהוא מבצע פעולות כדי לקדם את ההחלפה. |
|
||||
|
||||
פוליטיקאי מוכשר יודע איך להתפשר בנושאים שפחות קריטיים לו כדי לקדם את אלה שכן. לאובמה בוער כרגע לקדם את ההסכם עם איראן, אז הוא התפשר עם הקונגרס ואיפשר פיקוח שלהם - לאחר שההסכם ייחתם וכל יתר המדינות החתומות עליו תתחלנה ליישם אותו, מה שירוקן את הפיקוח מתוכן מעשי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |