 |
צ'רצ'יל הוא דוגמא לפוליטיקאי עם אובססיה. אנחנו זוכרים אותו לטובה בגלל שאנחנו חושבים שהאובססיה שלו היתה מוצדקת ובגלל שהוא הצליח לממש את האובססיה הזאת - ולמרות זאת, בכל מה שלא נוגע לאובססיה1 הוא לא היה נחשב להצלחה, לא בזמנו ולא בדיאבד. עכשיו, תיקח פוליטיקאי רגיל עם אובססיה, כזאת שלא ממש מוצדקת2 ולא ממש ניתנת למימוש, אבל בכל זאת בוערת בעצמותיו, מן נתניהו או יחימוביץ, מן פוטין או צ'ייני, מן שרון או פרס ותשאר עם החלק הכושל בלי ההצלחות.
1 צ"ל: "בכל מה שלא נוגע לאובססיה ונוגע למנהיגות" - כהיסטוריון, כנואם, כסופר הוא היא הצלחה ענקית.
2 לדעתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש