|
||||
|
||||
הסורים והאירנים כבר הוכיחו שהם מוכנים להלחם בישראל, עד הלבנוני האחרון. כרגע, כשמספר גדול קני קטיושות של החיזבאללה מכוונים אל חיפה ונהריה וכמעט כל פגיעה משמעותית בחיזבאללה תגרום לנזק אזרחי כלשהו בלבנון (אפילו פגיעה בבית בודד), סביר שהדבר ישמש עילה להפעלת כמויות הנשק האדירות שהם צברו. פעולה מאסיבית ישירה כנגד איום זה, ספק אם תיצלח, כפי שמבצע דין וחשבון לא הצליח, ולא רק בגלל תקרית כפר כנא. אז, למרות הפצצות, פשיטות ובריחת מאות אלפים לכיוון ביירות, לא פסק ירי הקטיושות על הצפון. זאת כאשר צה''ל היה שם, עם כל המודיעין והסיוע המקומי האפשרי. זה רק פגע יותר ביחסי החוץ של ישראל שהוצגה שוב כמתעמרת באוכלוסיה אזרחית. הסבל האנושי הלבנוני לא הפריע כהוא זה לחיזבאללה ולשולחיו. עתה, למרות ההתנגדות הנרחבת בלבנון לפעולות חיזבאללה, אין זה מזיז לו ולשולחיו. הדרך שלדעתי היא האופטימלית לטיפול בבעייה זו, הן מבחינת היחסים הבינ''ל והן מבחינה צבאית, היא פגיעה בכח הצבאי הכובש שנותר בלבנון, שהוא גם אחראי ישירות לאפשרת פעילות אירגון זה, באוסרו על צבא לבנון את סילוקו. כל זאת בהסתייגות שיתכנו פרטים שאיני יודע לגבי המהלכים העתידיים של האמריקנים, וכן לא התייחסתי לאפשרות של האפקט המצטבר על המשטרים הערביים לתגובה ישראלית בשתי חזיתות ערביות, שכן לכשתתחיל פעילות מאסיבית בצפון, אסור לה להפסיק עד שיסולק משם אירגון החיזבאללה, או יפורק מנשקו, ככה שזה יכול להיות עימות לא קל ולא קצר. אגב, בדיעבד דעתי היא שאת הנסיגה בלבנון צריך היה לעשות רק בהסכמה סורית לשקט, הסכמה שהיתה באה אם על כל פעולה נגדנו, היו הכוחות הסוריים שם משלמים את המחיר. |
|
||||
|
||||
אולי הגיע הזמן להפסיק לתקוף את כולם כל הזמן? |
|
||||
|
||||
אנחנו כבר הרבה זמן לא תוקפים אותם. זה לא עזר. |
|
||||
|
||||
הרבה יותר זמן כן תקפנו אותם. גם זה לא עזר. |
|
||||
|
||||
התגובה שלי היא לא במקום. אני בכלל לא חושבת שהשאלה ''אם זה עזר או לא עזר'' בכלל רלוונטית. שימוש במעשים תוקפניים (שגולת הכותרת שלהם היא כמובן מלחמה) על מנת להשיג דברים (''כדי שיעזור'') צריך להפסיק לחלוטין וזו לא צריכה להיות אופציה שצריך לחשוב עליה. |
|
||||
|
||||
The ideal pacifist position, that is, "violence is morally repugnant, and should not be used in any circumstances, even to defend one's own life" is one that I have great respect for. Unfortunately, it also means that whoever uses it is an easy target for any aggressor. The problem is that aggressors are more likely to arise spontaneously than not, which means that to be an ideal pacifist leads one to a life of eternal wandering and death, either running away from aggressors, waiting until they kill you, or living in the hope that society as a whole will protect you. That was the way of the Jews for a long, long while. It was not a pleasant life. Oh, one could probably have a century or two of quiet, but then the royals will find that there is general disquiet in the people, and to avoid the danger of being replaced, they will find a scape-goat. And why not choose a group that is non-violent at that, to be used as the people's punch-bag? And then, a Jewish group either dwindeled in numbers, or moved away, or both.
I, for one, would rather allow violence as a valid tool for social interactions, and instead choose to focus on controlling violence, and making sure it is not abused, or used unjustly. I do not wish, at the moment, to take the ideal pasifistic position, and become a Wandering Jew. |
|
||||
|
||||
אהבתי במיוחד את הקטע על האפשרות העלובה למקסימום של מאה מאתיים שנות שקט. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לומר, ''דור או שניים.'' צר לי על הבלבול. |
|
||||
|
||||
מישהו חכם אמר פעם לעמו: "בברירה בין קלון למלחמה בחרתם בקלון וסופכם שקיבלתם גם קלון וגם מלחמה". תחשבי איזה מנהיג אמר את זה לאיזה עם (רמז, בתקופת השואה) ותעשי חושבים מה אנחנו צריכים לעשות היום בלבנון וברשות הפלסטינאית שהכריזה עלינו מלחמה אחרי השפלות רבות שספגנו מהם במשך השנים. |
|
||||
|
||||
כרמית היקרה, עוד לא הגיע הזמן להפסיק לתקוף. הסיבות לכך רבות הן. אולי את לא יודעת, אבל הם מאמינים באל אחר משלנו(!). יש להם גם מאכלים עם תבלינים משונים ומבטא גרוני מפחיד בשפה לא ברורה, שאף אחד לא מבין. הנשים שלהם לבושות אחרת וגם כן מדברות בשפה שלהם - עלינו, כדי שלא נבין. ככה שבאופן כללי הם מעצבנים. ועוד לא דיברנו על ה"מוסיקה" שלהם.... אבל "הם" זה רק חלק מן הבעיה. לתקוף, זה מה שאנחנו יודעים, זו המהות וזה התוכן. אני אישית לא מכיר דרך אחרת לחיות. חוץ מזה, מה נעשה בכל הזמן שיתפנה לנו? ואם אלו אינן סיבות טובות לאלימות, אז אני לא יודע מה כן! חוץ מזה, הם התחילו (הם צחקו עלינו פעם, ביום השני של העליה הIII), אז שאנחנו נפסיק ראשונים? למה מי מת? ובכלל, מה את לא נהנית? אז מה בשם אלוהים כן עושה לך את זה? בכל זאת, בתקווה שהעלתי אך חיוך על שפתייך, אם יש לך הצעה קונקרטית לפעולה (או להיעדרה), תוך הערכת ההשלכות, אשמח להיוודע אליהן. |
|
||||
|
||||
עמדת במשימה לא קלה ביותר. לגרום לי לחייך זה דבר קשה. כן, משוגעים כולנו וגם אני משוגעת שכל מה שאני עושה זה לשבת מול המסך. ובכל זאת, אחרי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה (ואני ממש לא שייכת למין המתנשאים שחושבים שתואר ראשון הפך אותם למומחים בינלאומיים), אני משוכנעת מעבר לכל ספק שמלחמה היא אקט מטופש ובלתי יעיל בעליל. כל מלחמה הסתיימה בסופו של דבר במשא ומתן ובפתרון מדיני כלשהו, אז למה לכל הרוחות לשפוך כל כך הרבה דם בדרך, להרוס מאות ואלפי משפחות ולהרוס בדרך רכוש ותשתיות וכבישים ואוטובוסים. שיתיישבו לדבר עכשיו בלי להרוג אותנו, תודה רבה. הדבר היחיד שמלחמה עושה (ואת מטרותיה היא לא משיגה, בזה אדון קלאוזביץ טעה ובגדול) היא להשחית את שני הצדדים ולהפוך אותם למכונות אכזריות וחסרות חמלה אנושית. רציתי לכתוב חיות אבל זה היה עלבון לחיות. אתה רוצה חברה כזאת? אני לא רוצה. אתה רוצה להתחתן עם גבר שפרץ בית פלשתיני וגרם לילדה בת חמש טראומה לכל החיים? אני לא רוצה. ומעבר לכך, כל המזלזלים בפציפיזם מתעלמים מן העובדה שרוב הפציפיסטים היום הם לא אידיאליסטים, אלא פרגמטיסטים. אני לא רוצה שלום כי יש לי איזשהו רעיון נשגב על אחווה בין דתית, אלא כי אני רוצה שקט, ושלווה, להרוויח את הכסף שלי איך שאני רוצה ולבזבז אותו איך שאני רוצה ולנסוע לאן שאני רוצה בחופשיות. יחי החלום הקפיטליסטי. ולאלו שאומרים: אבל הם תוקפים אותנו אני אענה באותה תשובה שאמא שלי היתה עונה לי כשהייתי עוד ילדה רכה בשנים. "ואם הם יקפצו מהגג אז גם את תקפצי?" ולא, זו לא הצהרה ילדותית. אם כולם רשעים ומושחתים ותאבי כוח וצמאי דם, האם גם אנחנו נהיה כאלו? האם כמדינה שלפחות תיאורטית חורטת על דגלה דמורקטיה וחרות, אין אנו אמורים להיות אחרים? האם כיהודים, כעם שידע רדיפות קשות ושעוד סבל העינויים טרי בזכרונו, אין אנו אמורים להיות אחרים? וכן, אני כן מפקפקת בהגנתיות של הפעולות הצבאיות של מדינת ישראל. כמו דון קישוט אנחנו נלחמים בטחנות רוח. ואל תגידו לי טרור. בטרור לא נלחמים בטנקים וגם לא בהפצצות מהאוויר ואת זה יגיד לכם כל סטונדט שנה א' ליחסים בינלאומים שלקח את הקורס של ד"ר קצוביץ באוניברסיטה העברית. ואת זה גם יגיד לכם כל ינוקא פלשתיני שצוחק על הטנקים של צה"ל בפרצוף והולך להתפוצץ בשוק בירושלים. |
|
||||
|
||||
לא, אבל אני בוודאי אדאג שאני לא אשאר מיד מתחתם כשהם קופצים. רוצה לומר - ישראל לא ''קופצת מהגג'' בעקבות הפלסטינים. אנחנו לא מגייסים שאהידים, ובשום מקום אין הוראה לחיילים לגרום טראומות לילדות בנות חמש. מה שישראל עושה זה מגינה על עצמה. ואם זה אומר שהקופץ מהגג יתרסק על המדרכה במקום להנצל בגלל שאני ריככתי לו את הנפילה - נו, חיים קשים. |
|
||||
|
||||
אני לא סבורה שישראל מגנה על עצמה בפעולותיה הצבאיות. להיפך, אני סבורה שהפעולות הצבאיות, הכביכול הגנתיות, מסכנות את חיי שלי כישראלית ואת חיי שאר אחיי ואחיותיי הישראלים ושמצבי מבחינה בטחונית היה טוב יותר ובטוח יותר אם הן לא היו מתבצעות. ואין הוראה לגרום טראומה לילדות בנות חמש, אבל זה מה שקורה בפועל. וזה רע. |
|
||||
|
||||
''רוב הפציפיסטים היום הם לא אידיאליסטים, אלא פרגמטיסטים'' - הנה גם את הצלחת להוציא חיוך, ממני. חבל רק שהוא לא מחזיק מעמד הרבה זמן. |
|
||||
|
||||
כי הוא לא מבוסס? מה אתה יודע, המשוגעת אולי צודקת. |
|
||||
|
||||
ואולי בגלל שאני לא רואה כאן שגעון אלא נאיביות ילדותית? בואי נחדד את זה קצת: האם פציפיזם היה מדיניות סבירה בזמן מלחמת העולם השניה? מלחמת השחרור? מלחמת ששת הימים? מלחמת יום כיפור? (שימי לב בבקשה שאני לא שואל בקשר לנסיבות שהובילו לכל אותן מלחמות, אלא למצב הנתון שהיה כאשר המלחמות כבר פרצו, או ממש בערב המלחמה). פאציפיזם בישראל הוא, במידה רבה, פאראזיטיות. אם לא היו אנשים שמוכנים להלחם לא היה נשאר כאן פאציפיסט אחד לרפואה. |
|
||||
|
||||
אני אומרת "פציפיזם" ואתה חושב "סרבני שטחים". אני לעומת זאת אומרת "פציפיזם" ומתכוונת לכך שצריכה להיות התנגדות דמוקרטית לגיטימית לפעולות המלחמתיות, שאותם אני רואה כחסרות טעם וכמסכנות את חיי האזרחים במדינת ישראל בלי קשר לסרבנות. אני לא הייתי לוחמת ולא קיבלתי צו 8, אבל אם הייתי מקבלת, ודאי שהייתי "מוכנה להילחם". הרי זו חובתי האזרחית. זה לא צריך למנוע ממני להתנגד פוליטית למלחמה, ששוב, אני רואה אותה כחסרת טעם, לא יעילה בכלל ומסכנת את חיי. הנאיביות בעיניי היא להאמין שלהפציץ את הפלשתינאים, יגרום להם להפסיק את פעולות הטרור. |
|
||||
|
||||
לא, כשאת אומרת פציפיזם אני חושב פציפיזם. |
|
||||
|
||||
כרמית, איך נלחמים בטרור? כלומר, נניח שטרוריסט מבקש משהו, ואני לא רוצה לעשות מה שהוא מבקש (אני מדברת על מקרה היפוטתי בו דרישת הטרוריסט בלתי סבירה בעליל, לאו דווקא על מקרה ישראל-פלשתין) מה אפשר לעשות? אם צד אחד מוכן להפעיל כוח, והשני לא, זה לא משאיר לצד השני הרבה ברירות. אפילו במשא ומתן הצד הפציפיסטי יהיה בעמדת נחיתות, כי לו יהיה יותר דחוף להגיע להסכם ולהפסיק את האלימות (כמו להשכיר דירה יום לפני שאתה טס לחו"ל). |
|
||||
|
||||
ואם כבר הגעת למצב שבו יש טרוריסט שחטף מטוס או לקח בני ערובה ודורש דרישות, אז ברור שצריך להפעיל כוח ואז זו באמת הגנה עצמית. מה שאני אומרת, זה ש''להילחם בטרור'' זה דבר שצריכים לעשות הרבה לפני שמגיעים למצב הקיצוני עם המטוס או עם בני הערובה וזה צריך להיות מאבק שלא נעשה בכוח. עם טנקים לא נלחמים בטרור ולא עם מטוסים. ובזה טועה לא רק מדינת ישראל ששולחת את החיילים שלה למשימות שעושות כל מיני דברים, אבל את הטרור הן לא משרשות, אלא טעה גם הנשיא ג'ורג' בוש, שעשה מה שעשה באפגניסטן, אבל את בן לאדן לא תפס ואת הטרור לא מיגר. הטרור תפס את הזירה הבינלאומית לא מוכנה. כולם רגילים למלחמות. כולם יודעים מה זה מלחמה ואיך עושים אותה וכולם מומחים לאסטרטגיה, שפתיים יישקו. רק מה, טרור לא מתבצע על ידי מדינות, אלא על ידי ארגונים ואנשים פרטיים. לטרור אין חוקים כמו למלחמות. לטרור יש היסטוריה קצרה מאוד. והרעיון שלי קשה להבנה לאנשים שמקובעים על מושג ה''מלחמה'', אבל מה לעשות ואני בחורה יצירתית שהקבעון ממנה והלאה ואני סוברת שבטרור נלחמים באמצעות שינוי חברתי פנימי. אם ילדים יקבלו השכלה שתלמד אותם לשאול שאלות ולחקור, אם הם ידעו מה זו חרות ומי זה ג'ון סטיוארט מיל ומי זה ג'ון לוק, אם הם ידעו מה זה מרקסיזם ומה זה קפיטליזם ומה זאת דמוקרטיה, וחשוב מכל, אם הם לא רק ידעו מה זה, אלא גם יחיו את זה בעצמם, הם לא יגדלו לפוצץ את עצמם באוטובוס ולא יעמידו עצמם מול המרגמות בדרום לבנון. הם יהיו עסוקים בהגשמה אישית. כן, זה לא מהיר כמו יומיים של הפצצות ''יעדים'' בדרום לבנון וזה לא מספק את תחושת הנקם ודרישת הדם. אבל זה עובד ויעבוד ורק זה יעזור. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין טרור להשכלה? כלומר, בכל העולם ילדים מקבלים חינוך זבל, ולי אישית אין מושג ירוק מיהו סטיוארט הנ"ל, ובכל זאת אנחנו לא טרוריסטים. הרבה ילדים סינים גדלים ללא מושג בדמוקרטיה וקפיטליזם, והם גם לא טרוריסטים. מצד שני, הרבה מהטרוריסטים מהשטחים הכבושים הם דווקא אנשים משכילים שלמדו באונברסיטאות, גם אלו שריסקו מטוסים לתוך מרכז הסחר העולמי היו אנשים משכילים שגדלו במדינות מפותחות. למיטב זכרוני, גם לרמטכ"לינו תמיד היתה השכלה גבוהה, ותראי לאיפה זה הביא אותנו. בקיצור, השכלה זה דבר נהדר, אבל לא ברור שזו הדרך להפסיק את האלימות. |
|
||||
|
||||
לערכים של דמוקרטיה, חרות וחיים, ויחי ההבדל הקטן בין השכלה לבין חינוך. |
|
||||
|
||||
מי זה ג'ון סטיוארט מיל, אבל את חייה במדינה שמושתתת בחלקה על הפילוסופיה שלו. כלומר הדברים שלו הוטמעו כבר בחינוך שלך ובסביבה שלך ויחד עם ערכים אחרים הם אלו שמונעים ממך להפוך לטרוריסטית. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ענית על השאלות שלי: 1. ברחבי העולם גדלים אלפי ילדים עם חינוך קלוקל עפ"י הקריטריונים הנ"ל. למשל אלו ממדינות קומוניסטיות. ולמרות זאת רובם ככולם אינם טרוריסטים. 2. לפי מיטב זכרוני, הטרוריסטים שהתאבדו בבניין הסחר העולמי גדלו במערב, במדינות דמוקרטיות. מדוע הם נהיו טרוריסטים? יתכן שיש להפריד בין תרבות לחינוך. למדינות רבות יש אופי שונה שנובע לא רק מהמשטר והחינוך אלא גם מגורמים כמו מסורת והיסטוריה. יתכן שגורמים אלו מספיק חזקים כדי שלחינוך לא תהיה השפעה עליהן? למשל בברה"מ לשעבר היו רפובליקות רבות עם היסטוריה נפרדת, במשך 70 שנה כולם נהנו ממיטב החינוך הסובייטי האחיד, שעשה הכל כדי לטשטש הבדלי תרבות ולאום, ולמרות זאת עדיין אוקראיני יהיה שונה מגרוזיני. |
|
||||
|
||||
ומה אם החבר'ה לא ממש מעוניינים בדמוקרטיה? האיסלאם, כמו היהדות, לא ממש בנוי לדמוקרטיה. המוסלמים הקיצוניים לא רוצים חרות ודמוקרטיה. הם רוצים טאליבן. |
|
||||
|
||||
האם מהגנים שלהם? ואולי מההשכלה והערכים שספגו בילדותם? כל פתרונות הזבנג וגמרנו מבית היוצר של אנשלוביץ' ושות' הם התחמקויות מכך שפתרון אמיתי הוא רק השקעה בהשכלה, רמת חיים ואפשרויות. אני מאמין שאם מדינת ישראל הייתה לוקחת ב- 1967 אחריות אמיתית על השטחים, מזרימה כספים לשיקום ושיפור החברה הפלסטינית במקום ליישוב ישראלים בשטחים, כל המצב שנקלענו אליו כעת היה נמנע. עראפת ואנשי טוניס היו הופכים ללא רלבנטיים מאוד מוקדם. מחיאות כפיים לכרמית. סוף סוף מישהו אמיץ מספיק להתמודד עם האמת. |
|
||||
|
||||
כולם חכמים לאחר המעשה. כל שנותר הוא לבנות מכונת זמן, והכל יסתדר כראוי. |
|
||||
|
||||
לא, לא כי זה בגנים שלהם, כי זה בדת שלהם. אתה לא יכול לחנך לדמוקרטיה ביד אחת, ולשלול את הדת ביד השניה. האנשים עצמם צריכים לוותר על הדת כדי לקבל את הדמוקרטיה (באופן מלא). הם לא יעשו את זה, כי אין להם שום סיבה לעשות את זה. נסה לדכא את היצר האנטי-דמוקרטי שבדת, ותכשל שוב ושוב, בדיוק כשם שהקומוניסטים מעולם לא הצליחו להשריש את הדת מתוך הקהילות השונות בברה''מ. |
|
||||
|
||||
התכוונת לשרש. כמו לאכוף ולעקוף, הפכים הנוטים להתבלבל זה עם זה. דרך אגב, נדמה לי שהקומוניזם הצליח לצמצם מאוד את דתיות העם הרוסי, גם אם לא חיסלה לחלוטין. |
|
||||
|
||||
גוד דמן איט! היום קראתי במוסף המיוחד של הארץ את ההבדלה הזו בין שתי המילים, וסימנתי לעצמי לזכור שאני תמיד מבלבל ביניהן. אז כשבאתי לכתוב את ההודעה הזו, חשבתי על המילה שבאה לי אינטואיטיבית, ואז השתמשתי במילה השניה. לשם שינוי, כמובן, צדקתי בניחוש הראשון שלי הפעם. אוף. הקומוניזם הצליח לדחוק את הדתיות לקרן פינה, אבל היא הייתה שם כל הזמן, וברגע שנגוז הקומוניזם, הדתיות פרצה מכל החורים. |
|
||||
|
||||
אכן דוגמא יפה. דרך אגב, קראתי, קצת באיחור, את מוסף יום העצמאות של ''הארץ'' בעניין ''מצב העברית''. חובה לכל עברי שוחר תרבות ודעת, ביחוד מאמרו של אסף ענברי. |
|
||||
|
||||
פריאר ופריאר ג'ובניק וג'ובניק (טוב, אלו הפכו משמעות עם השנים, לא נחשב) שם זין ולא שם זין |
|
||||
|
||||
חבל על הזמן, ו- חבל על הזמן. |
|
||||
|
||||
לכבוד פרשת השבוע החולף (לרוב העולם) או זו שלפניה (לדרדעים): שתום וסתום. |
|
||||
|
||||
מה זה דרדעים? (זה לא קשור לגרגמל וכאלה, נכון?) |
|
||||
|
||||
דרדעים הם כת של תימנים בעלי מנהגים שונים ומשונים. לפני שבועיים, כשכל העולם קרא את פרשת ''קורח'', הם הוסיפו לה חצי מפרשת ''חוקת''. לפני שבוע הם קראו את החצי השני של ''חוקת'' ואת פרשת ''בלק''. אתמול, כשכל העולם קרא ''בלק'', הם קראו דווקא את ''פנחס''. אני נוהג לבקר בבתי כנסת שונים, ומכיוון שלפני שבוע הייתי אצל הדרדעים הללו, ואתמול הייתי בבית כנסת אחר, זכיתי לשמוע שני ''בלקים'' (פרשה נהדרת) ולהתחמק מ''פנחס'' המייגעת. כך גיליתי לראשונה (אין לי מושג איך לא ידעתי זאת עד עתה) ש''שתום'' הוא דווקא ההיפך מ''סתום''. ''שתום העין'' - פתוח העין. |
|
||||
|
||||
אוסיף מעט לדבריו של אשר בעניין הדרדעים: אם איני טועה, מדובר בקבוצה שצמחה בתימן, בעיקבות איגרתו של הרמב"ם בסוף המאה ה12 (או תחילת ה13?). מה שהבדיל קבוצה זו מן השאר היתה גישתם הרציונליסטית לכתבי הקודש. בניגוד לגישה הדרשנית של כמעט כל היהדות באותה תקופה (ועד היום), דוגלים הדרדעים בקבלת הפשט ביהדות ובמקרא ודחיית הדרש המיסטי, שהדביק ליהדות מיני כישופים וסיפורי מעשיות תוך ריקון הטקסט המקראי מתוכנו. משמעות שמם הוא "דור-דעה", שבא מן הנכונות להעמיד את הכתוב למבחן דעת בני הדור. על החתום, הנציגות המוכרת של העדה התימנית באייל |
|
||||
|
||||
אני זוכר במעומעם את הביטוי "חוכמת כלכול ודרדע" מאיפשהו בתנ"ך (אולי איוב?), כך שהשם נלקח מהתנ"ך, ו"דור-דעה" אינו אלא פרשנות לשם התנ"כי. |
|
||||
|
||||
מלכים א, פרק ה' פסוק י"א http://www9.cc.huji.ac.il/snunit/kodesh/bible/mmlca0... |
|
||||
|
||||
כתוב שם ששלמה כותב לחירם מלך צור:"אתה ידעת את דויד אבי..." האם זה שופך אור חדש על טענותיה של יעל דיין בדבר נטיותיו המיניות של דויד? |
|
||||
|
||||
כתוב גם ''כי אוהב היה חירם לדויד, כל הימים'' |
|
||||
|
||||
תודה! אגב, כאשר אני מנסה לתרגם בבבילון DARDA הפירוש שלהם: home of knowledge - ממילון של שמות תנ"כיים. |
|
||||
|
||||
אתה טועה בענין התאריך - התנועה נוסדה במאה ה-19, ע"י הרב יחיא קאפח, סבו של הרב יוסף קאפח, שנפטר לפני שלוש שנים (וכנס לזכרו יערך בבניני האומה ביום פטירת הרצל - כ' בתמוז). הרב יחיא קאפח כתב ספר בשם "מלחמות ה"' שיצא בחריפות כנגד הקבלה בכלל והזוהר בפרט, וניסה להוכיח שיש בהם סממני עבודה זרה. כנגד ספר זה יצאו רבני תימן בספר נגדי בשם "אמונת ה"' שבו ניסו להפריך את טענותיו (ברשותי עותק של הספר). המחלוקת היתה קשה ביותר, ועל הרב קאפח הוטלו חרמות אלות נידויים ושמתות שונים, בהם תמכו גם חשובי רבני ארץ ישראל. היא נמשכה עד ימינו אלה. נראה שרק עתה, מנפטרו שני החשובים שברבני התימנים, הרב יוסף קאפח מזה והרב יוסף צובירי מזה, יש השלמה ופיוס. |
|
||||
|
||||
נדמה לי (אני זוכר משהו מאוד מעורפל) שפעם שמעתי הרצאה של פרופ' יהודה ניני שבו טען שהזרם הרציונליסטי ביהדות תימן התעורר במאה התשע עשרה כתוצאה ממפגש בין תרבותי בין האליטה הדתית התימנית לבין חוקרים יהודיים מאירופה שהיגיעו לתימן כחלק ממסעות המחקר האירופאים אל המזרח במאה התשע עשרה. והביאו את בשורת ההשכלה לתימן שהתרגמה שם לחזרה אל הרציונליזים של הרמב"ם. הוא הזכיר את (יוסף ?) הלוי (ושוב אולי אני טועה בשם) כמזרחן בן המאה התשע עשרה שיצא במימון (הסורבון ?) לכמה מסעות מחקר שכאלה ובין היתר הגיע לתימן וכן לאתיופיה. |
|
||||
|
||||
אוף, רק עתה ראיתי שיש תגובות נוספות בענין הדרדעים. למה אי אפשר לעשות שזה ישלח לי אימייל אם יש תגובה לאחר יותר מX ימים מן התגובה האחרונה בה צפיתי? תודה לך ולאשר על התיקונים והתוספות. אכן, דבריו של פרופ' ניני (ידיד משפחה וותיק) הם החוט המקשר בין דבריי לאלו של אשר. הדרדעים אכן נוסדו כתנועה רק במאה ה19, לאחר שהמוצ'ילרו יוסף הלוי הצרפתי הביא לתימן את בשורת ההשכלה והרציונאליזם. חלקה של איגרת תימן בעניין זה לא ברור לגמרי. במשך כל מאות השנים מאז פירסומה, נילמדה היא בהערצה בקרב חלקים גדולים ביהדות תימן, אך נחוצה היתה דחיפה נוספת, בדמות ביקורו של יוסף הלוי, כדי שתקום תנועה שתנסה לאמץ חלקים מגישתו של הרמב"ם ליהדות ותקרא תיגר על היהדות הדרשנית. |
|
||||
|
||||
אתה רק חצי תימני. הנציגים האמיתיים והשלמים הם יפת ושרעבי. |
|
||||
|
||||
מה עם "גדליה רבע איש"? |
|
||||
|
||||
הכרזת הייצוג יצאה מטעם חציי, שעל טהרתו אין חולקים. |
|
||||
|
||||
בר המיצוה שלי היה בפרשת בלק, במפטיר מתואר כיצד פנחס בן אהרון הכהן הורג שני אנשים, הרב שהכין אותי לא ממש הסביר לי את ההקשר וכיוון שיראתי מפניו לא שאלתי. יצא שקראתי תיאור די מזעזע מול קהל אנשים והם בתמורה זרקו עלי סוכריות. שנתיים מאוחר יותר אזרתי אומץ אבל הרב מת בינתיים וכך יצא שאני עדיין לא יודע מדוע דקר פנחס בן אהרון הכהן את האישה בקבתה, בעסה. |
|
||||
|
||||
על פי אחד המדרשים (לא זוכר איזה), פנחס שיפד את שניהם ביחד, ואז יצא לסיבוב במחנה כשהוא מניף את הרומח עליו תלויים השנים כשישליקים (או מוטב, שיפוד "גיד"). את זה הרב סיפר לך? |
|
||||
|
||||
גם אני לא יודעת למה המשוגע הזה רצח את המסכנה, אבל במקרה CNN היה שם ברגע הנכון, ותיעד את המאורע. דיון 888 |
|
||||
|
||||
לטעון מחדש את כל הסיפור לצורך תמונה אחת? הקישור לתמונה: http://www.haayal.co.il/images/888.jpg |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
האם בעית ט' ת' התעוררה רק כשזנחנו את ההגייה הספרדית (וגם היידישאית)? |
|
||||
|
||||
אל תשאל אותי, אני נולדתי למציאות הזאת. |
|
||||
|
||||
זנחנו? כאילו כולנו ספרדים שהשתמדו ונטמעו בשיבוש האשכנזי? אצלי זה דווקא היה הפוך. למרות היות הורי ממוצא תימני ואשכנזי, בהתאמה, את ההפטרה עשיתי דווקא בנוסח ספרדי, שהוא לא זה ולא זה. אגב, מהו הנוסח הרשמי בבתי הכנסת של עדת האייל הקורא? |
|
||||
|
||||
מעניין, גם אני זוכר שאת ההפטרה עשיתי בנוסח הספרדי, למרות ששני הורי אשכנזים. מי שלמדתי אצלו (שגם הוא היה אשכנזי) טען משהו בסגנון ''הגרסה הספרדית הרבה יותר יפה ופחות גלותית''. |
|
||||
|
||||
זה היה, פחות או יותר, הנימוק אצלנו! בעניין זה, לכל מעריצי ומוקירי זכרי, ניתן להשיג כתבה ישנה מ"זהו זה" בה אני מסביר עניין זה למראיין. קלטות אלה לא ניתנות להשיג בחנויות המובחרות, אך ניתן להזמינן בטלפון 13131313-800-1, או להשיגן בשאר החנויות ב40 שקל לקלטת (אלא אם דוד שלח אותך). |
|
||||
|
||||
אז מה, לעת בחרות התחלת לקרוא רק חלקי הודעות )-: כתבתי גם על הגיה ספרדית וגם אשכנזית. עד כמה שאני מבין, הספרדים מבליטה הבדלים בין א' ה' ע' או ח' כ' והאשכנזית בין ט' ת' או ת' דגושה. לא דברתי על נוסח קריאה אלא על הגיית האותיות האלו. כמה דוברי עברית מקפידים על שבס (שבת) מחוסן (מחותן)? |
|
||||
|
||||
אכן נחפזתי לשפוך דם ולהטיל רפש. הנחתי שהמערכת האוטומטית של האייל מוחקת תשובות מוטעות ומיותרות ולכן לא הפעלתי אני שיקול דעת הולם לפני אישור התגובה. מתברר שגם לכאן הגיעה החובבנות. |
|
||||
|
||||
חלק מהמיזרחיים מבליטים גם הבדלים בין ת' לט'. |
|
||||
|
||||
נו, באמת. ההגיה הספרדית היא - לא פחות ולא יותר- העברית המודרנית שאנחנו מדברים היום. טוב, אולי קצת פחות ח' ו-ע'. אם כי אני חושבת שהם עדין קימים אם כי בצורה פחות מובהקת מאצל, למשל, עולה חדש מתימן. ההחלטה לדבר עברית בנגינה ספרדית היא מימי תחילת הישוב העברי (ותחית השפה העברית) פשוט מתוך החלטה ששורשיה אקדמים, הגורסת כי העיברית ה''ספרדית'' קרובה יותר בנגינתה לשפה העברית הקדומה, בימי התנ''ך. היה לי העונג המפוקפק לשמוע תפילה בעברית בהגיה אשכנזית, אצל אנשים שאינם דוברי עברית (כאן בניו יורק) וההבדל בין זה לבין מה שישראלים מכירים כ''הגיה אשכנזית'' המדוברת בארץ (אצל אנשים שבסופו של דבר הרי כן נחשפו לעברית מודרנית), הוא הבדל של שמים וארץ. ובמילים אחרות - לא הבנתי אף מילה. |
|
||||
|
||||
ההבדלים בין ט' ו ת' בהגיה מזרחית הם אחרים. הת' נשראת לא שינוי אבל הט' נשמעת כאילו תקעו ע' גרונית מיד אחריה. |
|
||||
|
||||
''שופית הקוידש'' המדוברת בפי הקיצונים שבחרדים האשכנזים, היא בעצם העברית שלנו בכל מיני עיוותים פראיים. ביום-יום, כמובן, הם מדברים יידיש, ולא עברית. עברית משמשת רק לתפילה. מתרגלת דתיה שלי הדגימה לנו איך זה נשמע, והיה מאוד משעשע. |
|
||||
|
||||
לא "שופית הקוידש" אלא "שפת הקודש" או מוטב "לשון הקודש" (מבטאים: לושן, אך כותבים: לשון. את כל המילים העבריות כותבים ביידיש כמו בעברית). |
|
||||
|
||||
היום מדברים ביידיש רק הדתיים האשכנזים, לא רק הקיצונים שבהם. למשל בניו יורק ובלונדון אפשר לשמוע יידיש בשכונות הדתיות. העניין הוא שהיידיש נהפכה כיום רק לשפת תקשורת פונקצונלית ואיבדה את המרחב והעושר הגדול שהיה לה עד מלחמת העולם השניה. לפני כמה שנים נסעתי עם משפחתי לבקר בארכיון היידיש הגדול בעולם שנמצא באמהרסט מסצ'וסטס(*). המרכז שבנוי בצורה המזכירה בתים משטעטל אירופאי ישן מכיל אוסף של 1.5 מליון ספרים ביידיש, עיתונים, מגזינים, מכתבים מכונות דפוס ועוד. רק מי שמתסתובב בין ערמות הספרים הממוינים או הממתינים למיון, יוכל להבין איזה עולם תרבותי-חילוני אבד בשואה. תרגומים לכל ספרות המופת העולמית, לפילוסופיה וספרי מדע. ספרות מקורית, בדיונות והגותית, ועיתונים יומיים. אף אחד לא טורח היום לתרגם שירה יוונית או מחזה שייקספירי ליידיש או לכתוב מחקר פסיכולוגי ביידיש. והיידיש משמשת רק לצרכי מו"מ של היומיום. עד כמה שאני מבין, שפת היידיש הצטמצמה גם בגלל שלדתיים אין צורך במעגלי השפה הספרותיים וההגותיים. באתר של המרכז כתוב שהיידיש היא בת כ1000 שנים ושיש 18 שפות יהודיות שונות. ערב השואה דיברו ביידיש 11 מליון איש. הרדיו הציבורי האמריקאי שידר סידרת תוכניות במסדרת פרויקט הנקרא "פרויקט הרדיו היידישאי" המספרות על תור הזהב היידישאי באמריקה. מסתבר שבשנים 1930-50 הרדיו שידר תוכניות יידיש מחוף לחוף, הכוללות מוסיקת פופ ו-סווינג, מחזות, סיפוקים דוקומנטרים ועוד. (*)1. אפשר לחשוב מדוע מרכז כזה לא הוקם בישראל - מלחמת העברית, היחס לגלות, הזלזול בחשיבות שמירת נכסי תרבות. 2. הסיפור כיצד הוקם המרכז מעניין מאד. הכל התחיל בשגעון של סטודנט בן 23, אהרון לנסקי, שהחליט להציל כתבים ביידיש ואסף כ 70,000 ספרים. 3. אזור אמהרסט ממולץ לביקור לא רק לחובבי יידיש אלא לחובבי ספרות בכלל. המשוררת אמילי דיקנסון חיה ונקברה בעיירה והרזור כולו זרוע באסמי ענק שהוסבו למחסני ספרים משומשים ויד שניה. |
|
||||
|
||||
האם תוכל לפרט בנוגע ל"שרשים האקדמיים" של ההחלטה הזו? |
|
||||
|
||||
אליעזר בן יהודה פנה להגיה הספרדית ולא לזו האשכנזית בעיקר מכיוון שזכה לשיתוף פעולה מצד הספרדים בירושלים ולחוסר שיתוף פעולה מצד האשכנזים. |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, אין אשכנזים המבדילים בין ט' ובין ת' דגושה. ישנם ספרדים המבדילים בין ט' ובין ת'. כמעט ואין ספרדים המבדילים בין ת' דגושה ובין ת' רפויה. אצל תימנים יש הבחנה בין שלושת העיצורים. |
|
||||
|
||||
אה. חיפשנו שרשים בעלי משמעות הפוכה, פחות או יותר. |
|
||||
|
||||
fission and fusion
|
|
||||
|
||||
זה בדת *שלהם* או בדת *בכלל*? כי לפי התיאור שלך, יש גם סתירה בין יהדות ודמוקרטיה, או בין נצרות קתולית ודמוקרטיה. אני מסכים אתך שיש בעיה קשה בתפר בין פנאטיות דתית לדמוקרטיה (הרי אנחנו מתמודים עם אותה בעיה אצלנו), אבל להכליל את כל הערבים כפנאטים דתיים זה קצת לא מדויק, אתה לא חושב? בחברה הפלסטינית יש מגמות של חילון ומולן מגמות של התעוררות דתית, ועלינו לעודד את מגמות החילון באמצעות הצגת היתרונות של אורח חיים זה (השכלה, מדע, קידמה). במקום זה אנחנו סודרים את האוניברסיטאות ומורידים את רמת החיים. אנחנו תורמים לכך שלא תהיה דמוקרטיה בשטחים (ובכך אני מסכים עם יובל רבינוביץ', גם אם איני מסכים עם הפתרון האלטרנטיבי שהנ"ל הציע) |
|
||||
|
||||
זה בעיה בהרבה דתות שאני מכיר. כמובן שאפשר לדמיין בקלות דת שלא תנגוד את הדמוקרטיה בשום צורה. אבל זו תהיה דת מוזרה למדי - פלורליסטית, שאינה מייחסת שום עליונות מוסרית לעצמה. בעצם, כשחושבים על זה - דווקא יהיה די קשה לדמיין דת כזו. קיים במדע המדינה מושג שנקרא ''תרבות פוליטית'' - האם התרבות המקובלת במקום כלשהו היא תרבות ''משחקית'', כלומר נוטה לדמוקרטיה, או שמא אוטוריטארית, או אולי סתם פרוכיאלית - כלומר, האנשים נוטים להסתגר בקהילות הקטנות שלהם בלי להתייחס יותר מידי לשלטון המרכזי. תרבות פוליטית יכולה להשתנות, אבל זה לא דבר פשוט. הדמוקרטיה היא מן המשטרים הקשים ביותר ליצירה, משום שהוא נותן בידי מתנגדיו כוח אדיר לבטל אותה, לפחות בשלבים הראשונים להקמתה. מאוחר יותר, כשמוסדות חינוך וחיברות כבר מבוססים היטב, יותר קשה להפילה מבפנים. הבעיה עם האוניברסיטאות בפלסטין היא שהן לא כל כך נוטות לדמוקרטיה, ונדמה שהן יותר עסוקות בהטפה לאלימות כנגד ישראל... |
|
||||
|
||||
אפשר להראות שזו לא רק הדת, שהרי מדובר גם בחילוניים. כמו כן, דת זו, ככל דת, לבשה ופשטה צורות במשך ההסטוריה, מסיבות שונות ומשונות. היו תקופות בה היתה דת שנקראה האיסלאם שהיתה הומניסטית ושוחרת ידע והיו תקופות אלימות ומסתגרות, של דת עם אותו שם, הכל על פי מצוות הדת. הדת אינה יצור תאורטי סטאטי, כפי שנוהיה רוצים היו לחשוב. בסופו של דבר, היא משפיעה ומושפעת ע''י רוח הזמן, ע''י המנטליות של האוחזים בה. אי אפשר לתלות רק בדת את כל חוליי החברה המוסלמית. גם ליקויים הנראים כתוצאה ישירה מן האיסלאם, בעצם הוכנסו אליו - למשל כדי לענות על צורכי שליטים, בעלים, ראשי חמולות ועוד. הבעייה היא הרבה יותר עמוקה מן הדת, הבעייה היא המנטליות שמזינה את הדת. אך יש כאן גם נקודה של אור. יבוא יום ושוכני עולם אפל זה יחפצו לפרוץ את המסגרות שכבלוהום עד כה ולזכות בחופש, ברווחה ובשגשוג המגיעים לכל קבוצה אנושית. עצם קישור הרע אל אובייקט אחד - הדת, בו ניתן (לכאורה) לתלות את מירב החוליים, ועל פיו לזהותם, עשוי להציב את התנקזות רוב הפסול אל הדת - כמועילה. הרי אנו אוהבים לתלות כמה שיותר בכמה שפחות ולשפוך את התינוק יחד עם ה(שכחתי פתאום איך הביטוי מסתיים, נדמה לי ''מים''). |
|
||||
|
||||
חינוך = שטיפת מוח? |
|
||||
|
||||
אם כך, נראה שכל שנותר לנו הוא להתחיל להתרגל לטעמם של מי הים של עזה. |
|
||||
|
||||
כל מלחמה נגמרה במשא ומתן? על מלחמת העולם השניה לא לימדו אותכם בקורס (גרמניה נכנעה ללא תנאי ומנהיגיה הועמדו לדין)? על מלחמת העצמאות הישראלית? על מלחמות נפוליאון? |
|
||||
|
||||
כרמית היקרה, קראתי את הדברים המפורטים בכל תגובותייך והתרשמתי עמוקות מן הכוונות הטובות והכנות. עדיין, אם את ראש ממשלת ישראל, היום (15.4.02), מה את עושה כדי להפסיק את הקטל ההדדי, בצפון ובמרכז? |
|
||||
|
||||
I have a lot to say and answers to everyone but right now I am in a vacation abroad and will be here for the next two weeks. I would not bother you with English, so will have to have a pause in the discussion...
Happy Yom Haatzmaut to everyone. |
|
||||
|
||||
מלחמה היא לא אקט מטופש ובלתי יעיל בעליל. גם אם כל מלחמה הסתיימה בסופו של דבר במשא ומתן ובפתרון מדיני כלשהו (מה שלא מדויק), הרי מלחמה, (כמעט כמו סכסוכי עבודה), במבט קר וציני (כלומר, של מי שלא נדרש לשלם את החשבון), היא אמצעי להשיג יתרונות במשא ומתן, כלי לבדיקת גבולות ו''קוים אדומים'' (של שני הצדדים, גם שלך וגם של היריב). מה ש''לא יעלה על הדעת'' בטרם מלחמה, הסכמים שלא נחתום עליהם בשום אופן,מה שהוא ''יהרג ולא יעבור'', הופכים לאחר שהורגים ונהרגים, ל''הישגים מדהימים''. |
|
||||
|
||||
תקרית כפר כנא היתה במבצע ענבי זעם, לא דין וחשבון. |
|
||||
|
||||
נדמה לי זו הטעות הגיאוגרפית השניה שלי לאחרונה. לצערי, את רוב שעות הצלילות שלי (כשתיים ביום טוב) אני מכלה בעניין אחר. עדיין, מקווה אני שאין זה פוגם בטיעוניי. תודה על התיקון! |
|
||||
|
||||
הטעות הגיאוגרפית השלישית, למעשה. אין בלבנון כפר כנא. יש את העיירה קנא, מדרום-מערב לצור, שהופצצה ע''י כוחותינו. כפר-כנא נמצא בגליל התחתון מצפ-ון לנצרת. |
|
||||
|
||||
מבלי להתייחס לאופיו של היישוב שליד צור, שמו הוא אכן כפר קנא (כ קמוצה (או פתוחה) , פ רפויה עם צירה). |
|
||||
|
||||
ראה למשל: http://www.monstermap.com/middle_east/lebanon/ שם מופיעים מספר יישובים שהמלה "Kafr" כלולה בשמם. Qana אינה אחד מהם. האם יש לך אסמכתא כלשהי לטענת ה"כפר" (מלבד העיתונות הישראלית המבולבלת)? |
|
||||
|
||||
אני לא הולך לעשות עכשיו דוקטורט על הנושא, אך נסה: http://www.google.com/search?hl=en&lr=lang_en%7C... |
|
||||
|
||||
נסה: |
|
||||
|
||||
נסו: http://plasma.nationalgeographic.com/mapmachine/inde... |
|
||||
|
||||
אני רואה שאפשר לתחמן את נשיונל ג'יאוגרפיק... אבל אם לא ידעת, קיימת חורבת באר-שבע הגלילית, ממזרח לכרמיאל ליד צומת חלפתא (מסעף הכביש למירון מכביש כרמיאל - עמיעד). המקום מופיע במפות טופוגרפיות. באשר לקנא, כך מופיע השם במפות צה''ל, שמסיבות מובנות לא ניתן לתת להן קישור ברשת. |
|
||||
|
||||
כל שביקשתי לומר הוא שעל סמך נסיון העבר, ספק אם פגיעה קשה בחיזבאללה או בלבנון, יש בהם כדי להפסיק את ההתנכלויות לנו משם. סביר אף שנפסיד יותר משנרוויח. הכתובת היא סוריה. |
|
||||
|
||||
לא צריך לעשות דוקטורט על הנושא. צריך רק מקור מהימן אחד (או שניים-שלושה, אם יש חילוקי דעות בינהם). התוצאות בקישור שהבאת הן רובן ככולן מאתרים ישראליים (או מצטטות מקורות ישראליים), או שהן אכן מתייחסות לכפר כנא שבגליל. (ועל כן הקדמתי ואמרתי - "/מלבד/ העתונות הישראלית המבולבלת"). אם מתעקשים על "הוכחות" מגוגל, נסה את זה: חיפוש על "קאנא" (בערבית): http://www.google.com/search?q=%DE%C7%E4%C7&lr=l... מניב 2040 תוצאות (שחלקן הגדול עוסק בארוע המדובר). ואילו חיפוש על "כפר קאנא" http://www.google.com/search?q=%22%DF%DD%D1+%DE%C7%E... מביא 4 (ארבע) תוצאות (ששתיים מתוכן הם קישורים מתים, והשתיים האחרות הן ציטוטים מ"ידיעות אחרונות"). לכאורה עניין של מה בכך. "כנא", "קאנא", כן כפר, לא כפר, למי אכפת? ובכל זאת, התופעה של מישהו שטועה (בתום לב, ובלי ספק משום שהוטעה), ואז, כשמנסים להעמידו על טעותו (ולא אני הקטן, אלא עמית מנדלסון, שנחשב בחוגים אלה לבר-סמכא בכל האמור בגיאוגרפיה) - מחליט /להתעקש/ (למה? זה עניין של כבוד?) - התופעה הזו מוציאה אותי מכליי ועולה על עצביי. |
|
||||
|
||||
היו לי די סיבות לחשוב שיישוב זה מכונה גם כפר קנא. השתכנעתי שהן שגויות. רות סוף. |
|
||||
|
||||
ואני מתנצל על נימת הפגיעה האישית במשפטים האחרונים של תגובתי הקודמת. |
|
||||
|
||||
התקרית בכפר כנא היתה במהלך מבצע "ענבי זעם" (1996) ולא ב"דין וחשבון" (1993). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |