בתשובה לדובי קננגיסר, 25/04/02 14:40
לערנט זיך 67973
רון בן-יעקב • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 29/4/2002, 22:26
היום מדברים ביידיש רק הדתיים האשכנזים, לא רק הקיצונים שבהם. למשל בניו יורק ובלונדון אפשר לשמוע יידיש בשכונות הדתיות. העניין הוא שהיידיש נהפכה כיום רק לשפת תקשורת פונקצונלית ואיבדה את המרחב והעושר הגדול שהיה לה עד מלחמת העולם השניה. לפני כמה שנים נסעתי עם משפחתי לבקר בארכיון היידיש הגדול בעולם שנמצא באמהרסט מסצ'וסטס(*). המרכז שבנוי בצורה המזכירה בתים משטעטל אירופאי ישן מכיל אוסף של 1.5 מליון ספרים ביידיש, עיתונים, מגזינים, מכתבים מכונות דפוס ועוד.

רק מי שמתסתובב בין ערמות הספרים הממוינים או הממתינים למיון, יוכל להבין איזה עולם תרבותי-חילוני אבד בשואה. תרגומים לכל ספרות המופת העולמית, לפילוסופיה וספרי מדע. ספרות מקורית, בדיונות והגותית, ועיתונים יומיים. אף אחד לא טורח היום לתרגם שירה יוונית או מחזה שייקספירי ליידיש או לכתוב מחקר פסיכולוגי ביידיש. והיידיש משמשת רק לצרכי מו"מ של היומיום. עד כמה שאני מבין, שפת היידיש הצטמצמה גם בגלל שלדתיים אין צורך במעגלי השפה הספרותיים וההגותיים.

באתר של המרכז כתוב שהיידיש היא בת כ1000 שנים ושיש 18 שפות יהודיות שונות. ערב השואה דיברו ביידיש 11 מליון איש.
הרדיו הציבורי האמריקאי שידר סידרת תוכניות במסדרת פרויקט הנקרא "פרויקט הרדיו היידישאי" המספרות על תור הזהב היידישאי באמריקה. מסתבר שבשנים 1930-50 הרדיו שידר תוכניות יידיש מחוף לחוף, הכוללות מוסיקת פופ ו-סווינג, מחזות, סיפוקים דוקומנטרים ועוד.
(*)1. אפשר לחשוב מדוע מרכז כזה לא הוקם בישראל - מלחמת העברית, היחס לגלות, הזלזול בחשיבות שמירת נכסי תרבות.

2. הסיפור כיצד הוקם המרכז מעניין מאד. הכל התחיל בשגעון של סטודנט בן 23, אהרון לנסקי, שהחליט להציל כתבים ביידיש ואסף כ 70,000 ספרים.

3. אזור אמהרסט ממולץ לביקור לא רק לחובבי יידיש אלא לחובבי ספרות בכלל. המשוררת אמילי דיקנסון חיה ונקברה בעיירה והרזור כולו זרוע באסמי ענק שהוסבו למחסני ספרים משומשים ויד שניה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות