|
||||
|
||||
לפני המסמך הסעודי רצוי להיזכר/לדעת במספר עובדות א. ישראל התגבשה לאומה בשנת 1312 לפני הספירה. אלפיים שנה לפני תחילת האיסלם !!! ב. ערביי ישראל החלו להתייחס לעצמם כעם (פלשתיני) לאחר 1967, עשרים שנים אחרי הקמת מדינת ישראל ואשר במהלכן המלחמות שפרצו נועדו בעצם לחלק ולספח את שטחי א"י למדינות ערביות בלי שום כוונה להקים מדינה פלשתינית כי אין עם כזה. עובדה שבשך שנים אלו לא הוקמה מדינה כזו למרות ששטחי יהודה שומרון ועזה היו תחת חסות מדינות ערביות (מצרים ירדן) ג. מאז שנת 1272 לפני הספירה ובמשך אלף שנים שלטו היהודים בשטחי ארץ ישראל ונוכחות יהודית בשטחי א"י לא פסקה מאז . ד. שלטון ערבי בא"י היה רק משנת 635 לספירה ולמשך 22 שנים בלבד. ה. למעלה מ 3300 שנים משמשת ירושלים בירת העם היהודי והיא אף פעם לא שימשה בירה ערבית או מוסלמית גם כאשר הייתה תחת השלטון הירדני. ו. ירושלים מוזכרת למעלה מ 700 פעמים בתנ"ך ואף לא פעם אחת בקוראן. ז. יהודים (מאמינים) מתפללים כאשר פניהם מכוונים לירושלים ואילו מוסלמים כאשר גבם מופנה לירושלים. ח. בעיית הפליטים (ערביי ישראל ) כתוצאה מהתערבותן של מדינות ערב במלחמה (1948) ובעדוד מדינות אלה נמלטו ערביי ישראל במטרה להתארגן ולחזור לכבוש את א"י כולה. ט. יהודים במדינות ערב זכו בגלל הקמת ישראל ליחס מפלה ומשפיל ואולצו לנוס מארצותיהם והפכו בעצם לפליטים ג"כ ת פליטים אלה נקלטו ושוקמו במדינת ישראל וע"י וזאת למרות שרוב רכושם נשאר במדינות ערב. י. מספרם של הפליטים (ערביי ישראל) שנסו מישראל ב 1948 מוערך בכ – 630000 וזהו גם בערך מספר היהודים שנסו ממדינות ערביות ואשר נטלטו בארץ. וישנן עוד עובדות רבות שמשום מה מעטים מקרבנו מתעניינים בהם. |
|
||||
|
||||
מה קרה בשנת 1312 לפני הספירה? ומה קרה בשנת 1272 לפני הספירה? ושל מי בכלל הספירה הזו? |
|
||||
|
||||
ב 1312 התגבשנו לעם וב 1272 התיישבנו בא"י והכל כמובן לפני הספירה ווווב 2002 עשתה הפועל תל אביב את מה שאף קבוצה ישראלית לא עשתה במשך שלושת אלפים ומשהוא שנים... סתםםםםםם |
|
||||
|
||||
משחקים שם כמה נוצרים וגם מוסלמי אחד קבוצה של גויים |
|
||||
|
||||
מי המוסלמי שמשחק בהפועל ת"א (אם הכוונה לסלים טועמה, הוא נוצרי)? |
|
||||
|
||||
פרט שולי מה שקובע זה שהוא לא היה נוכח בברית בין הבתרים שהתרחשה בראשון באפריל 1543 לפני הספירה שעה 04:08 PM |
|
||||
|
||||
אולי לא הייתי ברור, ערבי-נוצרי, מכאן אחד מצאצאי ישמעאל, בנו בכורו של אברהם אבינו, איתו נכרתה הברית בין הבתרים (אגב, בשעה 04:07 PM). |
|
||||
|
||||
שהתרחשה על הר המוריה הוא הר הבית בירושלים. האם זה מלמד שלטועמה בני עמו ובני דתו יש מניות בחזקה על ההר ? |
|
||||
|
||||
מפיתום! זה היה בצפון, בגולן אם אני לא טועה. תפתח מפה - יש שם "הר הבתרים" או משהו כזה. עמית מנדלסון - השמיע קול! |
|
||||
|
||||
התנ"ך לא מציין כלל את מקום הברית. ראה בראשית ט"ו. המסורת הן היהודית והן המוסלמית מציינת את מקום הבתרים בכתף שיאון בחרמון, אזור שנכלל כיום בזירת המאבק על "חוות שבעא". ההר הסמוך נקרא כיום הר הבתרים (נקודת גובה 1296). ובפעם המי-יודע כמה - החרמון והגולן הם אזורים גיאוגרפיים שונים לחלוטין. לישראל יש רק 9% מהחרמון, 41% לערך בסוריה ו- 50% לערך בלבנון. האזור שונה לחלוטין מבחינה גיאולוגית, טופוגרפית, זואולוגית, בוטנית ואף מבחינה היסטורית, החרמון לא נכלל בשום תקופה בתחומי ארץ ישראל (חוץ אולי מגבולות ההבטחה לאברהם וימי דוד ושלמה), הגולן נכלל בארץ ישראל בתקופות רבות, ונמצאו בו שרידי התיישבות יהודית נרחבת. בחרמון לא נמצא, ככל הידוע לי, ולו יישוב יהודי אחד. כן נמצאו בו עשרות מקדשים אליליים כמו מקדש בהר סנאים ומקדשים בלבנון. זו היתה ארצם של בני יטור. |
|
||||
|
||||
יש כמה מסורות יהודיות על מיקומה של ברית בן הבתרים. האופציה הצפונית היא באיזור החרמון. במקום המזוהה היום בשם הר הבתרים או בשם הערבי: "מקאם אברהים חליל" (=מקום אברהם האהוב [הוא אברהם אבינו]). האופציה הדרומית היא אתר בשם "אלוני ממרא" הנמצא מצפון לחברון. (צומת הזכוכית). לפי מה שכתוב ב"ספר היובלים". שם מצויין מקומה של הברית באלוני ממרא.ספר היובלים הוא כנראה ספר של אחת הכיתות שהיו פעילות בסוף ימי הבית השני. המסורת היהודית על האופציה הצפונית היא מאוחרת בהרבה מקורה לא ברור ויתכן שהיא מבוססת רק על המסורת המוסלמית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במהלך הברית (http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0115.htm) קיבל אברהם מניות לו ולבניו על השטח בין "נהר מצרים" לבין "נהר פרת" (ז"א ממצרים עד עיראק). אי אפשר להסיק מכך על חלוקת המניות בין בניו. |
|
||||
|
||||
איפה המומחים למשפט עברי? הירושה על פי חוקי המקרא עוברת אל הבן הבכור? תמיד ידעתי שמאבקים בתוך המשפחה הם המאבקים הקשים ביותר. |
|
||||
|
||||
"ויתן אברהם... כל אשר לו ליצחק; ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן... מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ בני קדם" (בראשית כ"ה, ה') אונקלוס: "אל ארץ בני קדם - לארעה מדיחאה [הארץ המזרחית]" רש"י: "פלגשים - חסר כתיב שלא היתה אלא פילגש אחת היא הגר היא קטורה." |
|
||||
|
||||
אז בבראשית ט''ו אלוהים אמנם מבטיח את השטח הנ''ל לזרעו של אברהם, בלי לפרט מה למי. אבל שני פרקים אח''כ (ב-י''ז) הוא מתקן את המעוות ומציין שאמנם גם ישמעאל יצ'ופר, בהיותו בן אברהם, אבל ''ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה''. |
|
||||
|
||||
לא ממש קריטי בהקשר הזה, אבל סתם לידיעה: "נהר מצרים" מזוהה בדרך-כלל כנחל אל-עריש, בצפון סיני (ולא עם הנילוס, כפי שאולי ניתן לחשוב). ככה שהמצרים יכולים לישון בשקט - לא ניקח להם חצי מדינה, אפילו לא בימות המשיח. |
|
||||
|
||||
סתם לעידכון, בימינו, צפון סיני היא חלק ממצרים. |
|
||||
|
||||
הפועל תל אביב גם יהודית וגם מנצחתתת מה שלא נכון לגבי ירושלים והכוונה לביתר...ואגב טועמה ועוד כמה נוצרים סליחה , גויים היה בטוח שדרור קשטן האחד והיחיד גייר אותם מזמן. והכי הכי חשוב שכולם שם אדומים (שלא לאמר קומוניסטים) אגב מה זה גויי ??? והאם זה דומה ל"שייגץ" והפעם זה באמת סתםםםם קצת יידישקייט |
|
||||
|
||||
אתה הוא מפיץ מכתב השרשרת הזה? |
|
||||
|
||||
קשה להאמין למסמך שהפרט היחיד שאני יודע אודותיו משהו, הוא שקרי. מוסלמים אינם מתפללים "כאשר גבם מופנה לירושלים". זה בערך כמו להגיד שיהודים מתפללים עם גבם לניו-יורק. מוסלמים מתפללים לכיוון מכה. אם הם פונים לירושלים או ממנה תלוי בסך הכל באיפה הם עומדים, ולא בירושלים עצמה. אגב, אם אנחנו רוצים להיות קטנוניים: ט. ערבים בישראל זכו בגלל הקמת ישראל ליחס מפלה ומשפיל וחלקם הגדול אולצו לנוס מארצם והפכו בעצם לפליטים. |
|
||||
|
||||
בוודאי שהם (המוסלמים) לא מתפללים במתכוון כאשר גבם מופנה לירושלים ובהחלט יתכן מיקום גאוגרפי בו תופנה תפילתם לכוון (ולא במתכוון) ירושלים באותה מידה שהיא תופנה לאחוריים שלי או שלך (וסליחה על הציניות) ..וכל כוונתי היתה שירושלים אינה העיר הקדושה של המוסלמים אלה מכה. ו נ. ב. למה להיות קטנונים ולסטות מההגיון הפשוט המבוסס היסטורית ..ערביי ישראל הושפלו הוכו והובסו במהלך מלחמה לחיים ולמוות בינינו לבינם ולא בגלל שיהודים בצרפת למשל הותקו ע''י ערבים מאלגיריה ואילו יהודי ערב ישבו בשקט בארצותיהם וכל חטאם היה בגלל שאי שם בפלשתינה הוקמה מדינה יהודית. |
|
||||
|
||||
אה ודובי האם היותה של ירושלים טבועה וחרוטה עמוק בהכרתם של רוב היהודים במשך אלפי שנים האם לפרט הקטן הזה אתה לא מודע ??? "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" זר לך ???ובכלל מי אנחנו ,דור מזויין, שנוותר על ירושלים מרצון למען היותה בירה של ישות זרה, כאשר דורות רבים של יהודים קידשו את ירושלים ושמרו אותה כבירתם הנצחית גם לאחר שנכבשה ע"י זרים |
|
||||
|
||||
ובכן, במובן בו ירושלים היתה ''בירתם הנצחית'' של היהודים לאורך הדורות היא יכולה להשאר בירתנו הנצחית, גם אם הריבונות על חלקים ממנה ניתנת למישהו אחר - הרי זה היה המצב במאות השנים האחרונות. ירושלים היא משהו רוחני, לא אוסף האבנים שבמקרה נמצא שם (או, כך לפחות הייתי רוצה לקוות). |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין "עיר רוחנית" בלית ברירה כי עם אחר שולט בעיר הפיזית, לבין מצב שבו אתה השליט, ואתה מוותר /מרצונך/ על העיר הפיזית. העם היהודי לא חתם מעולם על כתב ויתור על ירושליים. (אולי זה באמת מה שצריך לעשות עכשיו, אבל צריך להיות מודע להבדל האמור). |
|
||||
|
||||
כל אחד מבין שיש הבדל. אבל מי שטוען שירושלים היתה תמיד בירתנו צריך להבין גם שנובע מטענה זאת שהיא יכולה להיות בירתנו גם בלי שנניף את הדגל על הר הבית. סה טו. |
|
||||
|
||||
ההכרה שירושלים היא בירתנו הניצחית (בעיקר מהבחינה הדתית) בהכרח מובילה לכך שלעולם לא נסכים שהיא תהפוך לבירה של ישות אחרת ההכרה הזו היא שהחזירה אותנו (לטוב ולרע) לכאן (ובעצם לבית שלנו) ונמשיך להאמין כך למרות הדגל לא דגל בהר הבית כי אחרת למה לא לתפשר גם בעניין מערב העיר וקת על יפו יהודיה לוד ועכו וכו וכו וכו..כי בסופו של דבר מבחינת הערבים זה עניין של הורדת ידיים כי אם הם היו רוצים באמת באמת שלום אז כל עניין האבנים אדמה וכו היה הופך לעניין שולי ומזמן היה שורר פה שלום אמת |
|
||||
|
||||
שמעון גלבץ התייחס פעם לסוגיה הרחבה: דיון 309 |
|
||||
|
||||
תודה ! |
|
||||
|
||||
…שוב תודה על ההפניה. ראיתי ולהלן תגובתי : בעקרון המאמר חד ממדי להחריד (בכלל הסיפור על השבט באפריקה הוא יותר דוגמא למאבק הפרימיטיביות מול הקדמה מאשר "הכוונה מהמתים"). "קידוש" האבנים והאדמה (זכות אבות וכו) הוא בסיס אידיאולוגי שמחזק את אחיזתו של עם במולדתו/מקום ישיבתו. עצם "ישיבתנו" פה הוא פועל יוצא של אידיאולוגיה שכזו. אם נבחר בחיים באופן הפשטני (והאינדיבידואלי) של המושג, אז למה לא להרים רגליים למקום בטוח יותר ??? אלה שגם שם נצטרך לחסות בצלם של אלה שיהיו אידיאליסטים מספיק להגן על המקום שם. ואני בכלל תוהה (וצר לי על העיתוי) אם היו יהודי ורשה (למשל) "מקדשים" את מקום מושבם ומשיבים מלחמה שערה (בכל דרך)על הרצון לחסלם, במקום ל"בחור בחיים" להאמין ל"סיפורים" ולהיות מובלים כצאן לטבח, האם הייתה מתפתחת פה אפשרות להיסטוריה קצת שונה באשר לעתידם ? אצל אויבנו היום (הפלסטינים) האידיאולוגיה (שהיא גם בעלת סממנים אנטישמיים) אדמה וכו היא הדומיננטית והיא תלך ותתעצם ככל שאנו "נבחר בחיים" קרי : וויתורים וויתורים ועוד וויתורים , ואני בהחלט מאמין שרק כאשר הם יבינו שמול האידיאולוגיה החזקה שלהם יש אידיאולוגיה חזקה לא פחות אצלנו רק אז קיים לדעתי סיכויי שהם (כמונו) יבחרו סוף סוף בדרך השלום (עם פשרות הדדיות וכו). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם המאמר של שמעון הוא ''חד-צדדי להחריד'' (אם קראת עד הסוף ודאי נתקלת בדוגמה של ''מורשת רבין'' כדוגמה לניסיון של המחנה המתקרא ''שמאל'' לדיאלוג עם ''המתים'' שלו). אני חושב שהוא מנסה לתת מבט חיצוני על התופעה של הדיאלוג בין חברה לבין אבותיה. אתה מדבר בתגובתך על הצורך באידאולוגיה ככלי במאבק (במקרה זה, מאבק מדיני) בין עמים. אני מסכים שהכלי הזה ''מחזק'' במידה מסויימת, אך נשאלת השאלה מדוע להעדיף ''מתים'' מסויימים על ''מתים'' אחרים. לדוגמה, האם להעדיף את הקנאים בירושלים או את אלעזר בן-יאיר ממצדה שהחזיקו במקומם בכל מחיר על פני רבי יוחנן בן זכאי שבחר ללכת ליבנה (כלומר פשרה). הבחירה באחד על פני השני משקפת הכרעה אידאולוגית שקודמת לבחירה. רק אחרי שנעשתה ההכרעה האידאולוגית אזי אתה יכול לבחור למי ממתיך ''להתחייב''. לכן, אני מוצא שה''שימוש במתים'', מכל צד, הוא מגמתי ואינו משקף בהכרח איזו אמת מוחלטת. |
|
||||
|
||||
מי אנחנו? אנחנו חיים, והדורות הקודמים ההם, מתים. הדורות ההם בכלל לא הכירו את ירושלים. לי יש הכרות אישית איתה בשנה וחצי האחרונות, ואני מוכן לוותר על חלקים ממנה בחפץ לב. מעונות האלף, למשל, יכולים להמסר לכל מי שמוכן לקחת אותם. מי הם האנשים המתים הללו שיקבעו לי על מה ולמה אני אמות? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |