|
||||
|
||||
הייתי רוצה לשתף את הקוראים ב-2 התרשמויות מן היממה האחרונה: א. ראיתם את המופע הפאתטי של הרצוג-לבני? שניהם אנשים ראויים ובפרט הרצוג ראוי מאד, אבל שניהם שחקני התקפה בליגה שלנו כבר לא מעט שנים ואליפויות וגביעים לא ממש ראינו מהם. נראה שהם סבורים שאם יופיעו בדמות חלוץ דו-ראשי לא נזהה שמדובר בעוד מאותו דבר. ראוי שגם אם קוראים למנה פסטה, אלו עדיין האטריות משכבר הימים וזה יגמר במקרה הטוב בעשרים ומשהו מנדטים. אליפות הם לא יביאו. מה שהם אולי כן ישיגו זה למסך ולמסמס את הצורך בשינוי של ממש במבנה הפוליטי של ישראל ע"י קרנבל מסכות עליז. ב. באחת ממהדורות החדשות אתמול הראו קטע שצולם בכינוס המרכז של הליכוד אתמול (ביבי המזדרז להבחר ודנון המתכבד להכריז וכיוב'). בקטע הקליטו התבטאויות של כעשרה חברי מרכז (או שמא מזדנבים של חברי מרכז?). לא היה קשה להתרשם שמדובר בחבורת הדיוטות-אידיוטים עוברי בטל ויושבי קרנות שצפצופי "ביבי ביבי" מייצגים את מיטב יכולת הביטוי שלהם. הייתי מכנה זאת "הדלדלותה של תנועת החירות". המדובר כמובן במדגם לא מייצג ואולי אני רואה מהרהורי ליבי, אבל בנוסף לסוף הקריירה הפוליטית של נתניהו (שהיה ברור כבר לאחר "צוק איתן"), אני מסתכן בניבוי מפלה קשה לליכוד בבחירות הקרובות. Ceterum censeo אני קורא לא להצביע עבור מפלגות שאינן במצען הצעה לשינוי שיטת הבחירות
|
|
||||
|
||||
שתי תובנות מאותן התרשמויות: 1. אם יקרה הבלתי יאמן והצמד-חמד (מישהו כבר כינה אותם ״היפה והחנון״, לטעמי שני התארים שגויים) ירכיב את הממשלה הבאה ויעמוד בראשה, אני מקווה מאוד שהרצוג ימשוך את ידיו מהמשא ומתן המדיני. בברור משא ומתן זה לא התחום שלו. ליבני לעומת זה... 2. החליפו ״ביבי ביבי״ ב-״ארבע רגליים טוב; שתי רגליים רע!״ ותבינו למה הפכה תנועת הליכוד. |
|
||||
|
||||
1. אתה יכול להיות בטוח שהשותפים הקואליציוניים שלהם יסכימו לא להשתתף ברוטציה. 2. הפכה? מה היתה קודם? (אני מתכוון להצביע ליכוד). |
|
||||
|
||||
אז: א. הרצוג ולבני לא יביאו אליפות. ב. זהו סופה של הקריירה פוליטית של נתניהו, והליכוד ינחל מפלה קשה. מי יהיה ראש הממשלה הבא? לפיד? כחלון? |
|
||||
|
||||
בנט? ליברמן? סער? יעלון? מי חכם וידע. (אל תקח את ניחושי יותר מדי ברצינות. אלו קצת הערכות קצת הימורים והרבה הרהורי לב) |
|
||||
|
||||
אוקיי, נחיה ונראה. סער זה כנראה כבר לא יהיה. (לא לוקח ניחושים שלך או של מישהו אחר ''ברצינות'', אבל אני עדיין מסוקרן. בפעם הקודמת הכל נראה רדום לגמרי עד הסוף (והתוצאות הממש לא רדומות), הפעם מנסים לעורר הכל וליצור מתח, אבל נראה כאילו למרות הכל בסוף נתניהו יישאר ומה שהיה הוא שיהיה- גם עם הרבה פחות אשראי מהציבור. אבל הניחושים שלי שווים בדיוק כמו שלך, ואולי אף פחות.) |
|
||||
|
||||
הצרה היא שגם אם לא יודעים מי יהיה "האיש על הסוס", יודעים מה תהיה התוצאה: כ-10 מפלגות, שלגדולות שבהן יהיו 20 מנדטים. ההיסטוריה מלמדת שרוב המנהיגים הם אפורים והשפעתם על מהלך העניינים היא שטחית וחולפת. כאשר ספינה מפסיקה להתקדם ואולי אף מתחילה לטבוע, צריך לתקן את המנוע וההגאים ולא להחליף את רב החובל. הישראלים במקום להתעסק בשאלה מה הבעיה ואיך מתקנים אותה, משחקים בהצבעות והדחות בנוסח תוכניות הריאליטי בין מועמדים אשר ככל הנראה תוארו נכון ע"י דוד גרוסמן כחלולים. יש כאלה ההופכים את הסלבים המשומשים הרצוג-לבני ל"דבר הבא" החדש והמרענן ויש כאלו ההופכים את נתניהו המבולבל והשסוע בתוכו לסטרא אחרא, שעצם ההפטרות ממנו תציל את המצב. Ceterum censeo אני קורא לא להצביע עבור מפלגות שאין במצען הצעה לשינוי שיטת הבחירות.
|
|
||||
|
||||
אני תומך נלהב בשינוי שיטת הממשל, אבל המפלגה שרוצה להציע את זה צריכה לבוא עם סכין בין השיניים ולהיות מוכנה להילחם בשביל זה- ואני לא רואה מפלגה כזו באופק. אגב, למיטב זכרוני אחת המטרות של ממשלת האחדות המפתיעה בין הליכוד לקדימה של מופז ב2012 הייתה שינוי שיטת הממשל. מה קרה עם זה, כולנו זוכרים. יש מפלגה שקוראת לשינוי השיטה מלבד ישראל ביתנו? אולי יש ואני לא יודע. |
|
||||
|
||||
יש מפלגה שקוראת לשינוי השיטה מלבד ישראל ביתנו? גם אני הייתי מעוניין לדעת. לבטח יש מפלגות תומכות, אבל רק ישראל ביתנו עשתה מזה אישיו. אני לא יכול להכתיב למפלגות מה יציעו במצען, אבל אני בכל אופן לא אצביע למפלגה שלא תעשה זאת. |
|
||||
|
||||
למען האמת, אין כל טעם שמפלגה כלשהי תבוא עם הצעה ספציפית. מרגע שהצעה כזו משויכת למפלגה מסוימת, אוטומטית היא מאבדת את סיכוייה להתממש - אפילו אם אותה מפלגה תהיה זו שתרכיב את הקואליציה, ולא כל שכן אם לא. שינוי שיטת הבחירות יכול להתקבל רק אם יושג בעבודה משותפת של ח"כים מסיעות שונות. המרב שמפלגה יכולה לעשות הוא לקבוע שהמטרה העיקרית ואפילו היחידה שלה בקדנציה הבאה היא הנעת שינוי השיטה, ואולי גם פרוט הדרישות מהשיטה החדשה (הדרישות, לא השיטה עצמה!). מפלגה כזו תצטרך לקבוע מראש שאם לא תהיה הצעה מוסכמת שתעבור בריאה ראשונה בתוך שנה (למשל) מיום הבחירות היא לא תשתתף באף קואליציה, ואם לא תעבור שלוש קריאות בתוך שנתיים היא תפרוש. אין טעם לצפות ליותר, אלא אם כן אתה סבור שיש מפלגה שיכולה לרוץ עם הצעה ספציפית ולקבל 61 מנדטים - אבל לו האמנת בזה לא היית רואה צורך בשינוי השיטה. |
|
||||
|
||||
יתכן שכל דבריך אמת, אבל שאלתי נותרת בעינה: כיצד זה אף מפלגה (למעט אחת) לא מציעה/דורשת/תובעת את שינוי השיטה (ולו ע"פ הקוים המנחים שאתה הצעת?) במקום זה מציעים לנו כל מיני משיחים רכובים על כל מיני סוסים, רעננים ומוכשרים (בעיקר בעיני עצמם), אשר לאמיתו של דבר בית גידולם (לפחות של רובם) הוא אותה ביצה מצחינה ממנה עלו אולמרט, זקן, ליברמן, דרעי ופואד. בנסיבות האלו, האם הבוחר צריך להיכנע לאיומי ה"אבוי לנמנעים" ולהצביע עבור ברירת המחדל העלובה הזו. לי אישית, כבר לא אכפת מי חותם על הצ'קים לחרדים. מצידי שיחתמו לעצמם על הצ'קים. ולכן: Ceterum censeo אני קורא לא להצביע עבור מפלגות שאין במצען הצעה לשינוי שיטת הבחירות.
|
|
||||
|
||||
נראה שנמצאה עבורך מפלגה! |
|
||||
|
||||
אין לי גישה לטוויטרים למיניהם. אם זה רציני (ולא מדובר בתנועה לזכויות הגבר או מעשן הגראס) אשמח למצוא מישהו שאפשר להצביע עבורו. זה יהיה משמח בפרט לאור התגליות האחרונות על תנועתו של הליברמן שגילתה לנו מה שהיינו צריכים אולי לדעת מעצמנו: גם בתנועה סקטוריאלית עשוי להתגלות פער כמותי מכריע בין הסקטור שאותו היא מתיימרת לייצג לבין הסקטור שלו היא מסייעת בפועל (המשפחה הנזקקת של המסייע בעצמו). |
|
||||
|
||||
המשפחה הנזקקת של המסייע כסקטור, רעיון נאה! יש כאן פוטנציאל לכ-30 סקטורים... (במשפחה הגרעינית כמובן). |
|
||||
|
||||
למה אתה מתכוון שאין לך גישה? זה אמור להיות לינק פתוח. |
|
||||
|
||||
ועוד מפלגה: "ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבטיח כי במאה הימים הראשונים של שלטונו, לאחר הבחירות ב-17 במאי, ישנה את שיטת הממשל - שייכנס לתוקף בבחירות הבאות ויבטיח כי המפלגה הגדולה ביותר תרכיב את הממשלה ואי אפשר יהיה להפילה אלא בתרחיש קיצוני במיוחד." כלומר (אם ניקח תרחיש מהעבר הלא רחוק) ללבני היה מובטח השלטון לארבע שנים שבהן היא הייתה ברווז צולע. |
|
||||
|
||||
זה רק נדמה לי או שזאת הצעה אנטי דמוקרטית? יכול להיות תסריט שבו היא מכריזה ומשריינת לארבע שנים ראש ממשלה רק בגלל שעשרים אחוז מהמצביעים בחרו בו. |
|
||||
|
||||
תאורטית כן. מעשית, סביר שרבים מהבוחרים יצביעו למפלגה הגדולה בגוש שלהם כדי לנסות להבטיח לגוש את ראשות הממשלה. עדיין, יתכן מצב בו גוש שיש לו רק 40% מהמצביעים יצליח להתאחד סביב מפלגה אחת ולנצח גוש שיש לו 60% אבל הוא מפולג. כמו כן, יתכן מצב של כנסת לעומתית שבו למרות העובדה שהממשלה לא מסוגלת לתפקד, קשה מאד להפיל אותה. הצעה כזו צריכה להיות מפורטת מספיק כדי שאפשר יהיה לבדוק האם היא נותנת מענה לבעיות השונות - אבל כשמעלים הצעה רק כגימיק בחירות, ככה היא נראית. שוקי, איפה אתה כשצריכים אותך? הנה, נתניהו נשמע לקריאתך והעלה את השינוי כנושא אפשרי בקמפיין שלו. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
כמדומני שהוא לא העלה זאת בפעם הראשונה. היום שמעתי בדיון ברדיו שהליכוד בראשות נתניהו התנגד בזמנו להצעה דומה של אולמרט. הנה נושא ראוי יותר לחיזוק המשילות מאשר שינוי שיטת בחירות1 - נבחרים שמכפיפים החלטות לתפיסת עולם מוצקת ויציבה ולא ממציאים תפיסת עולם שיתאימו להחלטות ממניעים של אינטרסנטיות פוליטית. 1נמציא איזה פירוטכניקה טכנוקרטית שפרונטו תסדר לנו בעיות מבניות עמוקות |
|
||||
|
||||
נתניהו תומך בכיוון הזה מאז הגעתו לפוליטיקה (כמי שהתחנך על השיטה הנשיאותית וגישת המנצח-זוכה-בכל של ארה"ב). חוק הבחירה הישירה עבר, בשעתו, בזכות תמיכתו של ח"כ נתניהו בניגוד למשמעת הסיעתית של הליכוד דאז. עם זאת, לאורך שלל הקדנציות שלו בראשות הממשלה הוא נמנע מלממש את זה או להציב את התמיכה בכך כתנאי להצטרפות לקואליציה בראשותו. נראה לי שעוד לא הומצאה הדרך לגרום לפוליטיקאים בממשל דמוקרטי לפעול על פי תפישת עולם ולא על פי אופורטוניזם. העובדה שבעשורים האחרונים הצבור עבר מהצבעה אידאולוגית להצבעה אישית (שינוי שמצא את בטויו הראשון, אגב, בפתקי "העבודה בראשות רבין" ב-1992) רק מחמירה את המצב. |
|
||||
|
||||
כאמור, אני לא מאמין שינה "שיטה" - מתודולוגיה ותהליך שיובלי לתוצאות רצויות. ישנה תרבות, ואת זה ראינו בתקופות ואו במוקומות אחרים. זו הנוכחית מגויסת לטובת איטנטרסים צרים, הן בזמן והן במרחב החברתי/כמעט אישי. |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על השיטה האמריקנית, אני הייתי לוקח משם דווקא חוק אחר - שלראש המדינה מותר לכהן שתי קדנציות ותו לא. משסיים לתרום למדינה את כישרונו, לטוב ולרע, ייתן לאחרים (התיקון האוטומטי החליף את המילה האחרונה ל'אזרחים', שובב שכמותו) לתרום את חלקם. לדעתי זה יגביר את הדמוקרטיה וימנע סטגנציות שטיבן להעלות עובש. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון 2 קדנציות 1 או 8 שנים? רצוף או גם בהפרש של שנים? ובכל מקרה, מה זה קשור למציאות הישראלית? היו לנו בדיוק שני ראשי ממשלה ששלטו יותר מ-8 שנים במצטבר, אף לא ראש ממשלה אחד ששלט יותר מ-8 שנים רצוף. ואף לא ראש ממשלה אחד ששרד 3 מערכות בחירות רצופות. בן גוריון אמנם היה ראש ממשלה ביותר מ3 ממשלות שונות ברציפות, אבל בלי שהתקיימו בחירות באמצע, כך שלא ברור לי איך היית סופר את זה. 1 ספירת קדנציות במציאות הישראלית, בה ממשלה נופלת כל שנתיים היא בחירה מוזרה |
|
||||
|
||||
נו, אל תנטפק, כמובן ששתי קדנציות של שנה וחצי זה לא נחשב. אבל עצם העיקרון, שהשלטון לא ניתן לנצח, וראוי להחליפו, הוא עקרון חשוב לדעתי. אגב, לגבי חלק מהמשרות הבכירות בישראל הוא כבר קיים, ראה רמטכ''ל, נשיא, נשיא בית המשפט העליון, מפכ''ל, וכדומה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין פקיד ממונה (כמו הרמטכ''ל) לבין נבחר צבור כמו ראש ממשלה או ראש עיריה. אפשר בהחלט לטעון שאם הצבור סבור שמאן דהוא כיהן תקופה ארוכה מדי הוא יכול להחליף אותו בקלפי - מה שאין כן שאר הדוגמאות שמנית. נראה לי שברוב המדינות בהן נהוגה שיטה פרלמנטרית דומה לשלנו אין מגבלה על מספר הכהונות הרצופות. |
|
||||
|
||||
זה שזה לא נהוג ברוב המדינות לא מונע ממני להביע את דעתי האישית בענין, וגם לא מבטל אותה. |
|
||||
|
||||
ודאי, כל הענין שלנו כאן הוא להביע את דעותינו האישיות, אבל בדרך כלל אם אתה מציע משהו ששונה ממה שעושה רוב העולם אז כדאי לשקול היטב את הסיבות של העולם לכך שהוא לא פועל כפי שאתה מציע. אגב, אתה יכול לראות ברוסיה כיצד ניתן לעקוף מגבלה מהסוג הזה בקלות, וגם אצלנו בתקופה שבה שרת היה ראש ממשלה בן-גוריון משך ברבים מהחוטים - עד שחזר אל כסאו. |
|
||||
|
||||
אחת הסיבות העיקריות היא שימור הכוח. בדומה למשכורת ולתנאים, המושל ומי שמצפה להיות מושל, לא יחוקקו חוק שיצמצם את כוחם אבל גם לדעתי הישארות ארוכה מדי בתפקיד מסאבת ואז רחמנא ליצלן רוצים מטוס, משכן אישי שעולה מיליונים, תשלומי מי בריכה בחינם וסיגרים משובחים. וכמובן אי פרסום הון אישי בתחילת הפעילות הפוליטית, במהלכה ובסופה. בנאלי ככל שיהיה כוח אכן משחית וככל שנוח לך בכיסאך יותר שנים, אתה מוצא דרכים נוספות לבזבז יותר עד לרמות אבסורדיות ועל חשבון הציבור. פחות שירותים לאזרח (ברפואה, בדיור, בקיום היומיומי) ויותר בזבוז מסואב. |
|
||||
|
||||
יש דברים שלא עושים בדמוקרטיה ולכן אנחנו יכולים לסמוך על ראש הממשלה שלא יגזים. אם לדעתך ההנחה שלי מוטעית, הרי שראש הממשלה עשוי ליזום כל מיני פעולות מהסוג של ביטול מגבלת שנות הכהונה של ראש הממשלה (''כי זה מה שהעם רוצה'' או מכל נימוק אחר). |
|
||||
|
||||
אנחנו מכירים את הדמוקרטיה הישראלית. קבעו פעם בחוק יסוד שהממשלה לא תמנה יותר משמונה עשר שרים. זה היה לאחר שראש אופוזיציה קרא לעבר ראש הממשלה: "מה יגידו עליכם? שקניתם שלטון בכורסאות מעור צבי?". חלפו כמה שנים, אותו יו"ר אופוזיציה קיבל את המנדט להרכיב ממשלה. התברר לו שהמגבלה הזו קצת מקשה עליו לתת תפקיד לכל מי שצריך אותו, אז כחלק מההסכמות הקואליציוניות נקבע ובוצע ביטול הסעיף המציק הנ"ל והממשלה הרחבה התרווחה לה בכורסאות. אגב, מכאן גם לקח קטן למי שמאמין שמה שיפתור את בעיות החברה הישראלית הוא חוקה. |
|
||||
|
||||
מבחינתי הוא כבר הגזים. כשיועץ משפחתי לממשלה עוצם עין, סוגר תיקים ומאפשר שחיתות, זו הגזמה. כבר כעת נזרקים לחלל הציבורי רעיונות ש(כמעט, בשלב הזה) לא יאפשרו להצביע אי אמון בממשלה ואפשור כהונה של 4 שנים כמעט ללא תנאים. זו התחלה של תהליך. יתכן והשלבים הללו רצויים או לא משמעותיים בעיניך, עבורי הם צעדים שעלולים לפגוע בנו ולאפשר את המשך כהונתו של ביבי עד לאין קץ (וודאי זו לא משמעות הדמוקרטיה). כאשר האופוזיציה תנוטרל לחלוטין, התהליך יהיה גלוי לכל ולא, ממש לא ניתן "לסמוך על ראש הממשלה שלא יגזים". כבר ראינו שאין מורא הציבור, המבקר והיועץ המשפחתי עליו. |
|
||||
|
||||
אני בעד משטר נשיאותי, אבל במקביל להגביל את מס' הכהונות. אנחנו רואים מה קורה לראש ממשלה שאין לו מגבלה של קדנציות - במקום לטפח יורש שימשיך את דרכו, הוא דואג לנטרל צעירים מוכשרים עם פוטנציאל להפוך למתחרים (כחלון, סער) |
|
||||
|
||||
נשיא בית המשפט העליון נשאר בתפקידו עד גיל 70. אהרן ברק עשה נזקים כנשיא ביהמ"ש העליון 10 שנים יותר מדי. |
|
||||
|
||||
אתה צודק |
|
||||
|
||||
מדובר במתחזה,ולפי הכתב אני יודע גם מי* *רמז-הוא הולך לבקש בעוד כמה תגובות להפסיק עם ה"צודק" כי זה מוזיל את האתר |
|
||||
|
||||
לפי איזה כתב, כתב יד? פונט? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם אני חושד שזה סופה של הקריירה הפוליטית של נתניהו, אני רק מקווה שהוא לא יקח את הליכוד עימו (ובעקבות כך את הימין, ובעקבות כך את המדינה) |
|
||||
|
||||
אני מניח שהתקשורת (גם בלי לחשוד בה בשמאלנות) מחפשת להציג את האנשים הצבעוניים והמעניינים, אותם יושבי הקרנות שצועקים ''ביבי ביבי'' ולא את התומכים המנומקים. אלה וגם אלה היו קיימים ויהיו קיימים - בכל מפלגה שהיא. |
|
||||
|
||||
כל מה שכתבת הוא נכון. ובכל זאת ישנה תחושת "הדלדלותה של תנועת החרות". היא נובעת אולי מהתאידותם של איקונים כמו בנימין זאב בגין, דן מרידור וציפי לבני, אולי מחה"כ הצעקנים וה"עממיים" הנבחרים בליכוד, ואולי מפמליתו של נתניהו המזכירה פמליה של סלב תקשורתי (הנדבקת אליו כמו עלוקות המנסות למצות את 15 דקות הסלבריטאות שלו וניתקת ממנו ברגע שהן מסתיימות). נדמה לי שאחד מן הסממנים של חבורת יושבי הקרנות האלו הוא העובדה שברגע שהללו מתכנסים ופוצחים בשיחם, משתררת סביבם אוירת דחיפות של אנשים המנסים להמלט מן הסביבה. יש, בספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך" ע' 480, קטע סאטירי בלתי נשכח אודות בגין. הקטע מתאר אסיפת בוחרי חרות: "מר בגין ... החל למנות בקול מר ומאשים, כקטגור זועף המטיח שורה בלתי מעורערת של טענות מחץ עוקצניות: - 'הנשיא אייזנהאור מזיין את משטרו של נאצר! בולגנין מזיין את נאצר! ... - כל העולם כולו מזיין יומם ולילה את אויבינו הערבים!!!' פאוזה. קולו של הנואם נמלא בוז וגועל: 'ומי מזיין את ממשלת בן גוריון? ' דומיית תדהמה ירדה על האולם. אבל מר בגין לא חש בה. הוא הרים את קולו והריע בנצחנות: 'לו אני הייתי ראש הממשלה כעת – כולם, כולם היו מזיינים אותנו!! כולם!!!' כמה מחיאות כפים רפות ומהוססות נשמעו פה ושם בין קשישי השורות האשכנזיות של האולם. ואילו על כל עומק ההמון שמאחור ריחפו כנראה היסוס, אי אמון למשמע אוזניהם, או אולי הלם קל." אני מצטט את הקטע בעיקר בגלל שהוא מצחיק (אני לא כל כך מאמין לעוז. לדעתי הוא בדה את האינצידנט מליבו. נכחתי בנאום של מנחם בגין בו המרחק בינו לבין קהלו היה גדול הרבה יותר מאשר בסיפור. אני יכול להעיד כי בגין היה נואם רגיש מאד לקהלו וכאשר השתמש בביטויים ארכאיים, הוא ידע היטב מה הוא עשה). אבל גם מפני שבקטע מתאר עוז איך בשורות הראשונות ה"אשכנזיות" ישבו הנכבדים ה"רויזיוניסטים" הותיקים בעוד כל השורות האחרות היו תפוסות ע"י "עמך", המון אנשים פשוטים מעדות המזרח. המבנה המפלגתי הזה, היה ברור שיום אחד יתנקם במפלגה הזו. נראה שנתניהו הוא שהביא את היום. |
|
||||
|
||||
תנועה הליכוד מלכתחילה היתה תנועה של דבק מלכד עיקרי אחד - שתי גדות לירדן. תנועת הליברלים שדגלה בשמרנות כלכלית-חברתית קלאסית נבלעה ונעלמה בליכוד ולא השאירה חותם רעיוני מבחינת תודעת הציבור. בתודעת הציבור התקבעה פחות או יותר שהליכוד הוא ימין מקסימליסטי טריטוריאלי, רעיונית בקשר לארץ-ישראל המדומינת וקונקרטית בקשר לשטחים הכבושים (זה בניגול לעבודה שבתודעה הציבורית נשמרה עם הקשר לפן חברתי ולפן מדיני). אולם, כשמנהיגי הליכוד, אחד לאחד, נתקלים בקיר המציאות ומוצאים את עצמם נאלצים להבין שהבחירה הבן גוריונית בין מדינה עברית-ציונית בשטח בגודל נאה (יחסית להחלטת האו''ם) לבין אין-מדינה היא הדרך היחידה, הם מוצאים עצמם פועלים כנגד האידאולוגיה התודעתית. המייצגים האולטימטיבים לזה הם שרון, האבא של הליכוד, ליבני, נתניהו איש שתי-המדינות והדיבור הכפול של התנגדות לאוסלו ודבקות בו, ואפילו בגין. הנה מתכון ל''הדלדלותה של תנועת החרות''. לא כל כך ''תאידותם של איקונים'' ליכודניקים אלא קיר המציאות, אותו קיר שחסם גם את ז'בוטינסקי. |
|
||||
|
||||
״אני לא כל כך מאמין לעוז.וכו׳ ״ אינני יודע אם הסיפור הזה היה, אבל אני ראיתי הסרטה מנאום של בגין בו הוא מבקש ״אזרחי ישראל, הזדיינו בסבלנות.״ |
|
||||
|
||||
הנה התאור בלשונו של עוז: "האולם היה מלא תמיד מפה לפה באוהדי האצ"ל ובמעריציו של מנחם בגין האגדי, כמעט כולם גברים... אבל ניכר היה איזה קו דק, סמוי, שחצץ בין שלוש-ארבע השורות הקדמיות, השורות שנשמרו לאינטליגנטים נשואי הפנים, ותיקי מערכות בית"ר, עסקני התנועה הרוויזיוניסטית, מפקדיו לשעבר של ארגון האצ"ל, שהיו כמעט כולם יוצאי פולין וליטא וביילורוס ואוקראינה, לבין ההמון הספרדי, הבוכרי, התימני, הכורדי והחלבי שאכלס את כל חלקי האולם. ההמון הלוהט הזה הצטופף ביציעים, במעברים, לאורך הקירות ואף באולם המבוא וברחוב, ברחבה שלפני אולם אדיסון" |
|
||||
|
||||
הערה צדדית: אמיר אורן כתב היום בין השאר במאמרו: "כתבים ותיקים נדהמו וגיחכו בהפסקות השידורים, למראה מפקדים שהתאזרחו מתקוטטים עם מארחיהם על גזל חצאי דקות אוויר שהובטחו. הקצינים צדקו בהתעקשותם, והשדרים, שעמיתיהם לערוצים ירדו לכנסת בבחירות הקודמות, טעו; הטלוויזיה היא זירת הדמוקרטיה העממית, והחשיפה בה משפיעה על הרכב הרשימות, בין בבחירות מקדימות במפלגות ובין בסקרי דעת קהל, שלפיהם קובעים הכחלונים איזה אלוף יזכה במקום בטוח, וההרצוגים — מי ישוריין." שאלת טריוויה קטנה: מהם הרצוגים? |
|
||||
|
||||
אני גם רוצה לשחק,אם איש שמאל (סחטיין על הרטרו ושילוב של "הצ'חצ'חים" בגירסה מודרנית) כתב על מישהו "בפרט ... ראוי מאד",לכן בהכרח מדובר בעבריין מושחת ו/או גזען פשיסט מסוכן-הרמזים היו מאוד ברוררים לכן צימצמתי את הרשימה ל: 1.אתי אלון 2.בני סלע 3.ליברמן 4.דרעי 5.הרצוג 6.ג'וזף קוני מכיוון שברמזים הופיע "הרצוג",אז ההימור הסופי שלי הוא-5. |
|
||||
|
||||
רגע, ליברמן לא שתק בחקירה שלו? מדוע הוא נפקד ברשימה שלך? |
|
||||
|
||||
הוא בין מס. 2 ל 4. המונח המקצועי הוא מס. 3 |
|
||||
|
||||
שלוש אפשרויות: או ש"הרצוגים" הם נשיאים לשעבר, או שהם עורכי דין מושחתים ששתקו בחקירה וכך ניצלו מהעמדה לדין, או שהם תלמידים בבי"ס "הרצוג". אני מנחש שהתכוונת לאפשרות השלישית? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע בדיוק, אבל זוכר שבתרגום הישן של אמיל והבלשים הוא קשקש על פניו של ההרצוג הגדול. |
|
||||
|
||||
תואר אצולה גרמני. השד יודע איך אבות אבותיו של חיים הרצוג זכו לו. |
|
||||
|
||||
מי אמר שהיו חייבים לזכות בו כדי להשתמש בו כשם משפחה? אני מנחש שאבותיה של ליא קניג לא היו מלכים. |
|
||||
|
||||
מילא תואר אצולה. פירושו הוא "שר מלחמה". לכן ההרצוגים שם הם הקצינים שנכנסים לפוליטיקה. עכשיו נשאר לבדוק מהם כחלונים. האם מדובר על מאופרים? |
|
||||
|
||||
מסתבר ש"הרצוג גדול" זה תואר בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
יש רק אחד: אנרי, הדוכס הגדול מלוקסמבורג [ויקיפדיה] |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |