 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואלון עידן מאיר ב'הארץ' על הנושא מפרספקטיבה קצת אחרת: סיוטו של האדם שלא שורקים לו ברחוב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קישקוש מוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לקרוא את הטור אני מרשה לעצמי להניח שעידן לא טרח לערוך את ההבחנה בין התייחסות לאדם כאלה אובייקט מיני לבין התייחסות אליו כאל סובייקט מיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה המילה 'מיני' לא מופיעה כלל במאמר, לא כסובייקט ולא כאובייקט, וגם לא רלוונטית כלל למה שהוא מנסה להגיד. אם כבר, הוא דן בהבחנה בין (סובייקט או אובייקט) לבין (א-סובייקט וא-אובייקט)1. גילוי נאות - אני, בניגוד לארז, לא חשבתי שזה קשקוש מוחלט. אולי קצת אופ-טופיק, אבל לא לגמרי. 1 האופרטורים הלוגיים השונים בין שני הסוגריימים, זא לא טעות בהיסח הדעת. זה בכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלבון הוא עלבון. זה לא משנה אם אדם נעלב כשקוראים לו ''הומו'' או ''זונה'', או שקוראים לו ''מפגר'' או ''גולם'' או שלל כינויים אחרים שאנשים סופגים כל יום - וזה מפריע להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מענה פמיניסטי הולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטחי יותר מהנייר שהוא מצוייר עליו, אבל ניחא. בנושאים האלה נדיר שמישהו יהיה מוכן ולו לרגע לדון בנקודת מבט שונה משלו. ואגב, מענה ראוי היה אמור להיות מענה אנושי, או הומני, אולי אפילו נשי, לאו דוקא מענה פמיניסטי. או שלדעתך רק פמיניסטיות יכולות להזדהות עם הסבל הנשי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי במובן המדויק של המילה ''הולם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בנושאים האלה נדיר שמישהו יהיה מוכן ולו לרגע לדון בנקודת מבט שונה משלו." בוא הדגם לנו למה אתה מתכוון: דון ולו לרגע בנקדת מבט שונה משלך. או לחילופין: הסבר לאילו תגובות ציפית בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, כמו שאני קראתי אותו, המאמר שקישרתי עשה תפנית של תשעים מעלות ועבר מלדון בהתייחסות הסביבתית לנשים ומראן, ללדון בהבדל בין אנשים (כלשהם, בלי הבדל מין גזע וכסף) שיש התייחסות אליהם, לאנשים שאין התייחסות סביבתית אליהם. לי זה נראה כמו נושא מעניין, אבל אופ טופיק. לא יודע לאיזה תגובות ציפיתי אם בכלל, אבל לא הבנתי למשל למה טיעון אוניברסלי שכזה אמור לעורר מענים פמיניסטים דווקא, ועוד הולמים (כשאני מניח שבמילה האחרונה הם אמורים להלום כמו פטיש ולא להלום כמו בגד נאה לנושא הנדון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריכה את זה שאתה מוסיף אוף טופיקים מדי פעם, אבל במקרה הזה לא מדובר באוף טופיק של ממש, אולי יותר באוף צלוחעס. כן, כותב המאמר אינו מזכיר את המילה מין. הוא מתייחס לוידאו בו אישה זוכה להערות מיניות. הוא גם טוען שההערות נזרקות מאנשים שחושבים שמגיע להם משהו (מה?) ולא יכולים לקבל אותו כי זה יסבך אותם עם המשטרה. ואז הוא בוחר כניגוד בגבר (לא בן אנוש אוניברסלי, גבר) עם פצע נקיסיסטי. למה ארז לנדוור סבור שתגובתך ראויה למענה פמיניסטי שיהלום אותה? אני סבורה שהוא היה מגיב בצורה דומה אם היית מציע להעתיק את הדיון על בעיות שחומי העור בארה"ב לדילמה האוניברסלית על אנשים שזוכים לתשומת לב מרוכזת של המשטרה הצפון אמריקאית, ואלו שלא. מהפרספקטיבה שלי, כמו של כמה מהמגיבים למאמר שקישרת, הניגוד, בין אישה ש"זוכה" לתשומת לב בעלת אופי מיני וגבר עם פצע נרקיסיסטי, אינו תקף. יש אנשים עם פצע נרקיסיטי שפיתחו מנגנונים למשיכת תשומת לב מינית, אבל זה לא אומר שאנשים שזוכים להתייחסות מינית יומיומית מזרים, מושפעים ממנה בצורה חיובית. ובעוד שפצעים נרקיסיסטיים מופיעים גם אצל גברים וגם אצל נשים, ההערות והגסטות המיניות יזומות ברוב המקרים על ידי גברים ומכוונות ברוב המקרים לנשים. ובנימה אישית יותר: במעבר ממדינה ים תיכונית למדינה קרה יותר, אני זכיתי לחוות שינוי חד בכמות ואינטנסיביות ההתייחסויות המיניות אלי ולמראי. והשינוי הזה היה מבורך. ההערות עלי, על מראי ועל חלקי גופי לא הוחלפו ב"שקיפות" או חוסר התייחסות מוחלט. נותרה האינטראקציה הנורמלית בין בני אנוש. אינטראקציה אוניברסלית כזו שבטח גם אתה מורגל בה. לא נאלצתי, כדבריו של עידן אלון, לפתח מנגנונים מגוחכים כדי "לרפא את הכאב של ההתעלמות", אלא נחלצתי מסוג של מגננה תמידית שהייתי נתונה בה. לא אני נהייתי שקופה בעיני העולם, אלא ההתייחסות המינית אלי נהייתה שקופה בעיני. יופי של חוויה. אני חושבת שהמגדר שלי קשור אליה באיזשהו אופן. מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק שאלה- תסבירי לי מדוע לטעמך המגדר שלך קשור לחוויות האלו שחווית ולא המין שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר במינוח, לא בעניין של טעם. מין היא קטגוריה ביולוגית. מגדר היא קטגוריה חברתית. אם הייתי עוסקת בחוויתי הביולוגית, הייתי משתמשת במונח מין. כתבתי על חוויה חברתית, לכן כתבתי על מגדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבקש את סבלנותך, אני מתקשה בהבחנה בין מין למגדר. האם ההתייחסות אליך ולמראך ממנה נחלצת היתה התייחסות מינית או מגדרית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתרשמותי הבעיה כאן היא לא באבחנה בין מין למגדר, אלא באבחנה בין מין ומיניות. אני רואה שבמהלך הפוסט שלי עברתי מהביטוי ''הערות בעלות אופי מיני'' ל''הערות מיניות''. יכולתי כמובן לכתוב שההערות והקריאות ששוגרו לעברי היו בעלות אופי מינני. אבל זו מילה די מיושנת. אם זה מה שבלבל אותך, איתך הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט לא מבין עד היום מה זה בדיוק מגדר. אם זו ההתיחסות החברתית- לפי הגדרת ויקיפדיה "אותן הבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות" האם כאשר אשה עוטה על עצמה בוטוקס שפתון ועקבים היא מחזקת ומעמיקה את המגדר הנשי שלה ? ובהקבלה כאשר גבר מגדל שיער חזה כרס סיגר ומרצדס הוא מחזק ומעמיק את המגדר הגברי שלו? האם הודפת כדור ברזל מזרח ארופאית היא חסרת מגדר? ובוי ג'ורג'? הוא הרי נטול סממני מגדר גברי כמעט לחלוטין. לפי הדוגמאות האלו המגדר שלי הוא מה שאני משדר לסביבה ולפיכך האם זו כסות חברתית שאני עוטה? ואם כן במה שונה המגדר המובהק מן הסטראוטיפ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדר זה קטגוריה, לא סקלה. אם אישה עוטה בוטוקס, שפתון ועקבים היא עושה שימוש בחלק ממבחר אמצעים/סממנים שעומדים לרשות קבוצת המגדר שלה. היא לא יותר או פחות אישה אם היא בוחרת אמצעים אחרים. אותו כנ"ל לגבי הגבר עם החזה השעיר, הכרס הסיגר והמרצדס. הוא לא פחות גבר אם הוא מופיע בשפם, חליפה ובנטלי לשתיית קוקטיילים במועדון היאכטות המקומי. בוי ג'ורג' - בינגו. עד כמה שאני יודעת, אחד המניעים ליצירת האבחנה בין המין הביולוגי וזה החברתי היו הטרנסים למיניהם. בוי ג'ורג' הוא זכר מבחינה ביולוגית. מבחינה מגדרית הוא אימץ סממנים נשיים (ולטעמי גם לא ויתר מעולם גם על הסממנים הגבריים). הקומדיה על הודפת הברזל1 מבוססת על סימני מגדר נשיים לא אמינים, לצד סימני מגדר גברי דומיננטים על מי שביולוגית היא אישה. וכן, המגדר שלך הוא כסות חברתית שאתה עוטה. למרות שיהיה מי שייטען שיש לך התנייה ביולוגית לכך. 1 וואו, איזו נוסטלגיה. האם זה משה איש כסית ז"ל בצעירותו? והקריין הוא דן שילון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>מגדר זה קטגוריה, לא סקלה זה מסביר את הבלבול שלי. עכשיו התבהרו לי הדברים. ______________ נכון - משה איש כסית ודן שילון הצעירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין מטריד אותי עניין המגדר ולא הצלחתי להבין את פשרו עד הסוף. אמרנו שמגדר זו קטגוריה - כסות חברתית שאני בוחר לעצמי בהלימה (הסטנדרט) או בסתירה (יוצא הדופן) למין הביולוגי שלי. אני רשאי לשנות את הבחירה שלי בכל עת. מדוע הרשויות צריכות להתייחס בכלל למגדר? מדוע הבחירה המגדרית שלי צריכה לשנות משהו בסטטוס הרשמי שלי? בת.ז. או בדרכון אני זכר לפי המין. האם צריך להוסיף להם גם מגדר? הרי המגדר שלי הוא עניין סובייקטיבי, ואני לא רואה בו שום פן אובייקטיבי. אם יש לך פין הרשויות צריכות לחייב אותך לבחור בשירותים שמסומנים "גברים" ואם אין לך - בשירותים שמסומנים "נשים". אני לא מבין איך המגדר שייך לזה1 כנ"ל קבוצות ההתעמלות בנושא הנדון. ___________ 1 בעיה פיזית יותר היא כאשר גנטית האדם הוא זכר, אבל עבר ניתוחים להסרת אברי המין הזכריים (זה איננו שינוי מין!). כמובן שלא הייתי מכריח את דנה אינטרנשיונל להשתמש במשתנה, אבל לא בגלל המגדר שלה אלא בגלל העדר הציוד המתאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הרשויות צריכות להתייחס למין? למה לרשום אותו? למה צריך הפרדה בשרותים? (יש סיבה אחת שברורה לי: אנחנו מטנפים, והן רגישות לניקיון השירותים. אבל יש מצב שזו הכללה גסה עוד יותר מההכללה המזהה מין עם מגדר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשויות רושמות מין כי זה נתון שקל לרשום אותו (מקבל רק אחד משני ערכים) ונשאר קבוע. אחר כך משתמשים בנתון הזה בדרכים שונות - למשל חצי נקודת זיכוי במס הכנסה. זיכוי לאשה (תיקון מס' 108) תשנ"ו-1996 36א. בחישוב המס של אשה תובא בחשבון 1/2 נקודת זיכוי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעבוד יותר קשה קצת. אתה רואה מטרה שלשמה צריך לרשום את המין, שאתה עומד מאחוריה? שהיא משמעותית? למה צריך חצי נקודת זיכוי לנשים? אני נוגש בך כי אני חושב שצריך להתחיל מזה כדי לדון בהתייחסות למגדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטרה? אני לא חושב שרשויות עובדות ככה. משרד הפנים מחזיק מאגר נתונים על האזרחים ובו מספר זהות, שם, מין, תאריך לידה וכתובת מגורים. אני חושב שלעניין הרישום "מין" אינו שונה מ"תאריך לידה". עוד נתון סטטיסטי על האזרח. אחר כך הלמ"ס מארגן את הנתונים בטבלאות ואומר- בשנה זו נולדו כך וכך זכרים וכך וכך נקבות. אלמלא הרישום איך נדע שנשים מעורבות פחות בתאונות דרכים? אני חושב שאילו מגדר היה רשום בת.ז. זה היה מייצר רק בלאגן, כי זה נתון סובייקטיבי ונזיל מדי. אבל אני לא רואה סיבה שמין לא יהיה רשום. לדעתי השאלה אילו נתונים יחזיק משרד הפנים על האזרחים היא שאלה נפרדת מהדיון המגדרי. מסתבר שהשאלה היותר רלבנטית היא עד כמה אזרח יכול לבחור את נתון המין. חשבתי שזה לא יהיה קל לשנות את המין בת.ז. כמו את כתובת המגורים, וצדקתי. אבל מסתבר שחלו לאחרונה הקלות בעניין. "בישיבה שהתקיימה בנושא בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, ובהשתתפות הגורמים הרלוונטיים במשרדי הפנים, הבריאות והמשפטים, הסבירו נציגי משרד הבריאות כי בעולם ישנם קריטריונים מקצועיים מקובלים כדי לקבוע שאדם שינה את מינו גם בלי שעבר ניתוח. משכך, הוחלט לשנות את הנוהל הקיים. לפי המתווה שהוצע, ועדת מומחים של משרד הבריאות, שמאשרת כיום ניתוחים לשינוי מין בישראל, תקבע את הקריטריונים שיגדירו שינוי מין ללא ניתוח. אישור ועדת המומחים יספק לצורך שינוי הרישום במרשם האוכלוסין." זה נשמע לי מוזר שהמין בת.ז. יכול להיות הפוך מהמין הביולוגי. זה תורם לבלבול שלי בין מין ומגדר. "העותרות הצליחו לשנות את שמן בתעודת הזהות, אך כשביקשו לשנות את פרטי מינן במרשם האוכלוסין מזכר לנקבה, באופן שמשקף את זהותן המגדרית - הן נדרשו להציג אישור על ביצוע ניתוח לשינוי מין." כבר החלק הזה לא כל כך ברור לי. הרי ניתוח לשינוי מין לא משנה את הכרומוזומים. בכל זאת מי שעבר ניתוח לשינוי מין רשאי זה מכבר לשנות את מינו בת.ז. עכשיו העותרות רוצות שנתון המין יחפוף את זהותן המגדרית גם בלי ניתוח. אני חולק על הנחת היסוד של העותרות שהמין בת.ז. צריך לשקף את הזהות המגדרית. העותרות אומרות "עמדת משרד הפנים לפיה נדרשת חפיפה בין איבר המין של העותרות לבין זהותן המגדרית נשענת על תפיסה מוטעית, חסרת כל בסיס ומיושנת". הטעות הבסיסית שלהן לדעתי היא שהנתון בת.ז. בכלל צריך לשקף מגדר באיזה אופן. אם אני מבין נכון מהו מגדר אין שום סיבה שהמגדר והמין יחפפו זה את זה, והעותרות דווקא ביקשו שכן. אז או שאני עדיין לא הבנתי מה זה מגדר, או שיש בלבול גדול בעולם בכלל: "בעתירה הושווה המצב החוקי בישראל למדינות אחרות בעולם, ועולה ממנה מגמה ברורה שמאפשרת לטרנסג'נדרים לשנות את רישומם מבלי שהדבר יהיה מותנה בניתוח. כך, בפורטוגל, ספרד, בריטניה, אוסטריה, פינלנד, שווייץ (במחוז ציריך בלבד), שוודיה, קנדה וניו זילנד ניתן לשנות את רישום המין על בסיס הצהרת רופא או עובד סוציאלי כי המבקש אכן מזדהה עם המין המנוגד". או שהם רושמים מין לפי הגדרות של מגדר, ולא ברור לי מדוע, או שהם רושמים מגדר, ולזה אין בכלל סיבה טובה כפי שכתבתי למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלמ''ס מספקת נתונים גם בנוגע לתעסוקת חרדים, ואני מקווה שמשרד הפנים אינו מחזיק במידע על העמדות הדתיות של כל אזרחי ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשויות ציבוריות הם גופים איטיים ושמרנים. האמת היא שמשרד הפנים רושם את המין כי זה מה שעשו ב 48. אבל למה פייסבוק צריכה שתרשום את המין שלך? אין שירותים ציבוריים בפייסבוק.. הסיבה היא שפייסבוק מתפרנסת מהמידע והניתוחים עליו. אז היא אוספת מידע - אבל במידה (כלומר שואפת לעשות את זה מבלי לעצבן את המשתמשים יותר מדי). כנראה לרשום את המין שלך (זכר\נקבה) זה נשמע סביר לרוב המכריע של מהאנשים. מי שזה לא סביר לו תמיד יכול לבחור באופציה "אחר" ואני מהמר שפחות מ 1% מהמשתמשים בפייסבוק בחרו באופציה הזו. משתמש בפייסבוק יכול להחליף את המין או את השם שלו בלי צורך באישורים מיוחדים. אני חושב שהפתרון של פייסבוק זה פתרון לא רע גם עבור משרד הפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פייסבוק יכולה לבקש לרשום את המין או המגדר שלי כרצונה, זה עניין בינה לבין המנויים שלה. אבל בחוקי המדינה יש הבדלים בין גברים לנשים (גיל פרישה, חופשת לידה) והללו אינם לפי המגדר אלא לפי המין. המין הוא קבוע ביולוגי. ככל הידוע לי אין ניתוח להוספת או הסרת כרומוזום Y. לכן מה שנקרא ניתוח שינוי מין אינו אלא ניתוח לשינוי סממני מין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אם יש הבדלים חוקיים? צריך להסתכל על כל הבדל לגופו. למשל: - את גיל הפרישה של גברים ונשים צריך להשוות, באמת שאין לזה סיבה טובה. - חופשת לידה צריך לתת למי שהולך לטפל ברך הנולד (בלי קשר למין שלו). - אם יש צ'ופר משמעותי שהמדינה רוצה לתת לנשים (נניח, פטור משירות צבאי לנשים דתיות) - אז מי שרוצה לקבל את המענק הזה סביר שיגיע לועדה וכו' שתבדוק אם הוא באמת אישה דתית - וזה אכן קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, אישית זה לא מטריד אותי שהמין הוא קבוע ביולוגי ואנשים משתמשים במונח הזה בצורה גמישה. גם אבא זה מונח ביולוגי, ואין ניתוח שיהפוך מישהי לבת הביולוגית שלי. אבל בכל זאת בחברה האנושית המונח ''אבא'' קיבל משמעות יותר גמישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הסדר חוקי לאימוץ, והפיכה ל''אב'' במשמעות החוקית, שהיא זו שמעניינת את הרשויות. ואז בספח של ת.ז. כתוב הילד המאומץ כילד לכל דבר. אני לא רואה שום בעייתיות בהגדרות כאן. המונח אינו גמיש כלל. ההסדר להפיכה מ ''זכר'' ל ''נקבה'' לא ברור בכלל לטעמי. נראה לי שחסרה בחוק ההגדרה של ''מין'' ''גבר'' ו''אשה''. זה יהיה לי מאוד מוזר אם ''אשה'' תהיה בחוק- ''בגיר שהצהיר שמגדרו הוא נקבה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. בעיני חוק שאומר ''אשה היא בגיר שהצהיר שמגדרו הוא נקבה'' אינו מוזר. אני מניח שזה עניין של טעם. לדעתי, בפועל יהיו פחות מאחוז אחד של אנשים שעבורם ההגדרה החוקית לא תחפוף להגדרה הביולוגית. היום במדינת ישראל, אאל''ט, כדי לעבור שינוי לניתוח מין צריך להופיע בפני ועדה של פסיכאטרים ורופאים. בעיני התהליך הזה הוא בדיוק ''בגיר שהצהיר שמגדרו הוא נקבה'', פשוט ההצהרה היא מסובכת, עם הרבה שלבים והרבה פקידים. אבל עדיין בסך הכל הצהרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי פייסבוק (אך לא לגבי משרד הפנים): באנגלית אפשר אולי להתחמק מזה (לא בהכרח). בגרמנית, צרפתית, עברית ושפות נוספות קשה מאוד להתעלם מזה. זה לא מעשי לכתוב ממשק משתמש שפונה בצורה אישית למשתמש/ת בלי לדעת איך לפנות אליו/ה. במדיהוויקי (התוכנה שמשמשת, בין השאר, את ויקיפדיה) יש שלוש אפשריות: לא מוגדר (ברירת המחדל), זכר ונקבה. בממשק המשתמש זה מוצג כ: „איזה תיאור מתאים לך? ( ) (באזכורים שלך בממשק, המערכת תשתמש במידת האפשר בלשון שאינה תלוית־מגדר) // ( ) היא עורכת דפים בוויקי // ( ) הוא עורך דפי ויקי״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הזכירו פה את ויקיפדיה, אז רק לאחרונה נערך דיון סוער שסופו בהצבעת מחלוקת על נוכחותו של המשפט ״בקרב המין האנושי קרויה הנקבה הבוגרת אישה״ בערך נקבה [ויקיפדיה]. הטענה העיקרית היתה שהמשפט יוצר קישור בין מושג ביולוגי ומושג חברתי, שלא בהכרח מתקיים, שכן קיימים נקבות שאינם נשים וקיימות נשים שאינן נקבות. המצדדים בהשארת המשפט הסתמכו על אברהם אבן שושן ועל ההגיון של רוב משתמשי השפה העברית. את תוצאות ההצבעה (לא מפתיעות) אפשר לראות ויקיפדיה:רשימת_ערכים_במחלוקת/:נקבה [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחכה בכליון עיניים לקרוא את הדיון הויקיפדי בשאלה כמה מלאכים אפשר להעמיד על פיקסל אחד? (אבל מצד שני, אני מלא התפעלות מכמות האנרגיה שאנשים מוכנים להקדיש למה שבעיני הוא קוץ קוצו של יו"ד גמדי, שהרי אין חולק על כך שרוב עצום של האנשים אכן מכנה את הנקבה האנושית "אישה". הדיון הויקיפדי נראה לי כמשתייך למחלקת "חינוך הציבור" מטעם אגודת שִׂיחָדָש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תצטרך להמשיך לחכות. לדיונים בוויקיפדיה יש נטייה להתמקד בנושאים שיש מאחוריהם אג׳נדה שבדרך כלל מנוגדת לעמדה המקובלת. דוגמה טרייה, מה צריך להיות כתוב בשדה הטריטוריה של ישובים שכבר לא קיימים, ובפרט של ישובים שנחרבו במלחמת העצמאות. כרגע רשום שם ״המנדט הבריטי״ שהיה היישות המדינית האחרונה בזמן שהישוב היה קיים, אבל חלקם נחרבו אחרי קום המדינה וחלקם היו קיימים מאות שנים ורק 30 מהן תחת שלטון המנדט. מצד שני ״מדינת ישראל״ לא נשמע נכון ו״פלשתינה/פלסטין״ לא הייתה יישות מדינית ו״האימפריה העותמנית״ כבר לא הייתה קיימת כאשר הישוב נחרב, ובכלל, למה צריך שדה טריטוריה בתבנית של הישוב ואם צריך, למה חייב להיות שם גם דגל ואם חייב, מה היה הדגל של המנדט הבריטי/האימפריה העותומנית/פלשתינה וכן הלאה וכן הלאה. דוגמה אחרת היא השאלה האם קיימים פעילי זכויות אדם ימניים (למשל נדיה מטר [ויקיפדיה]) או מה הופך פעיל שמאל ל״פעיל שמאל רדיקלי״ ופעיל ימין ל״פעיל ימין קיצוני״. בקיצור, ככל שהנושא יותר חסר משמעות ל-99% אחוז מהקוראים כך, כך גדל הסיכוי שה-5% מהכותבים שמייצגים את אותה אג׳נדה איזוטרית יהפכו את הדיון לשדה קרב שאחריתו בהצבעה שתוצאותיה צפויות מראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאותיה צפויות מראש - לרעת מייצגי האג'נדה האזוטרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הדעה היתה זוכה לתמיכת הרוב היא לא היתה איזוטרית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדה עשויה להיות נדירה בקרב הציבור בכללותו, אבל לזכות לתמיכה בהצבעה נקודתית מפני שלפנאטים אכפת יותר ולכן הם מתגייסים ביעילות. זה קורה בכנסת כל הזמן; לקבוצות לחץ יש השפעה גדולה, מפני שמה שמוטל על הכף חשוב להן יותר מלאחרים. קצת מפתיע אותי שויקיפדיה מצליחה לנטרל את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שרשויות לא עובדות ככה בפועל. חלק מהאופן שבו רשויות עובדות בפועל הוא גם היענות ללחצים פוליטיים, למשל הלחץ מצד טנרסג'נדרים. אתה מתנגד לדרישת הטנסג'נדרים בגלל שלדעתך היא לא נכונה עניינית, אז אני שואל אותך למה המצב הקיים כן נכון עניינית. אני חושב, מהנימוקים שאחרים מעלי היטיבו לכתוב, שאפשר גם בלי רישום מין, ואפשר עם רישום מין גמיש לפי בקשת הנרשם. אני לא רואה בעיה עניינית לא עם זה ולא עם זה1. אבל אני חושב שדי ברור שהדרישה לרישום גמיש היא פוליטית. ככזו, אני לא רואה במה היא פסולה, ואני אפילו יכול לראות לה הצדקה. היא הרי באה על רקע זה שבתקופתנו טרנסג'נדרים ושלל טיפוסים אחרים לא סיסג'נדרים מצד אחד זוכים ליותר ויותר לגיטמיציה (ולכן מעיזים בכלל להתבטא בעניין ולדרוש דרישות), ומצד שני הלגיטימציה עדיין אינה מלאה ומובנת מאליה. שינוי רישום על פי בקשה הוא צעד סמלי, בתחום שבו הסמליות משנה. התעקשות לרשום "זכר" או "נקבה" לפי הכרומוזומים, כשהמילים האלו נושאות עמן שלל הנחות וסטריאוטיפים מודעים ולא מודעים עבור רוב האנשים, ולסטראוטיפים וההנחות האלו אין שום קשר הכרחי לכרומוזומים, דווקא היא נראית לי דווקאית. ועם זאת, לדרישת הטרנסג'נדרים צפויה התנגדות פוליטית מצד שמרנים. הייתי מצפה משני הצדדים להסכים, כפשרה פוליטית, להיעדר רישום. 1 נראה אותך מראה לי משהו שהרשויות עושות עם המין ותלוי דווקא בכרומוזומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אני אכן תוהה לגבי גיל הפנסיה - הבדל כלכלי מרחיק לכת לכל הדעות, גם אם בעולם תיאורטי הוא מבוטל - יש לי הרגשה שהיום הוא נקבע כרומוזומית. כל אפשרות אחרת נראה שפותחת אפשרויות תחמון מרחיקות לכת שחברות הארנק יהיו משחק ילדים לידם/ן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע שיש מאבק אקטואלי, חריף ומאוזן בכנסת, על השוואת גיל הפנסיה, כן? אני מניח שהוא יוכרע לכיוון ההשוואה במוקדם או במאוחר, ויותר מוקדם מההתפתחויות בתחום הליברליזם המגדרי. אם באמת תתעורר בעיה משמעותית, אני מניח שיהיה קל לקבוע שלצורך גיל היציאה לפנסיה ייחשב המין שהיה רשום בגיל X (ארבעים, עשרים, אפס, מה שצריך כדי להקטין את גודל הבעיה אל מתחת האחוז המשמעותי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיסטוריה מראה שההפרש בין מאבק בכנסת לבין חקיקה יכול להתפרס בין שנים לדורות. אני דוקא חושב שבארץ יקח הרבה זמן, ז'א יותר מעשר שנים לפחות, עד שיהיה שיוויון כזה, אם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שאחד הטיעונים העקריים נגד השוואת גיל הפנסיה אומר שיש כמות גדולה של נשים בעבודות צווארון כחול - פסי ייצור במפעלי מזון, נקיון וכיוב' - שהעלאת גיל הפרישה שלהן יפגע בהעסקה שלהן גם בגלל שבגילאים האלה הן כבר לא יכולות לעבוד וגם בגלל שיפטרו אותן והפנסיה שלהן תפגע והן תצטרכנה לעבור כמה שנים ללא משכורת עד קבלת הביטוח הלאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן לא יכולות לעבוד בגילאים הללו או שהן לא יכולות לעבוד x שנים לפני הפרישה לפנסיה? דרך אגב, צריך לזכור שבפנסיה יש שיקול חשוב של מין: נשים חיות יותר (בממוצע) ולכן היה רצוי שהן תצבורנה פנסיה גדולה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהבנת הוא נכון. יותר מכך; שוק העבודה הישראלי הוא שוק בעל רמת מוסריות או אתיקה נמוכים יחסית. אני מכיר אישית מספר מקרים בהם פוטרו נשים בגיל 59-60 . גיסתי למשל הייתה מזכירה של המכון הבין לאומי בבית ברל (שייך להסתדרות)ופוטרה בגיל 58 בתירוץ שהולכים לסגור את המכון. היא אכלה יפה מאד את חסכונותיה עד הפנסיה. האם סגרו את המכון? לא. לקחו מזכירה בשכר מינימום+. יש קושי לא קטן למצוא עבודה מעל גיל 50. כל מי שמפנה למדינות באירופה שמעלות את גיל הפרישה, שיתייחס במחילה מכבודו למה קורה לעובד שמפוטר בדנמרק שנתיים מתחת לגיל הפנסיה. האם הוא נאלץ לאכול את כל חסכונותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנכון בעיני הוא גם לעדכן את גיל הפרישה - לשני המינים, וגם לעדכן את התמיכה בעובדים שפוטרו בסמוך לפנסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, לבצע רפורמה מעמיקה בשוק העבודה בישראל. הבעיה שהאמון שלי באינטגריטי החברתי של אנשי האוצר שמטפלים בנושא הפנסיה איננו משהו. לפני שנים קראתי מאמר שפרסם אחד הכלכלנים שם בו הוא מציע לאמץ את המודל הדני. חשבתי שלכאורה אנחנו מתקרבים לימי המשיח. שוק העבודה הדני מאד גמיש-הגמיש ביותר באירופה; מפטרים שם מהיום למחר. את זה הכלכלן הנכבד היה מוכן לאמץ. רק את זה. לא את משך וגובה דמי האבטלה, לא את תכניות השיקום וההכשרה המקצועית למובטלים וכו'. זאת בדיוק הבעיה של הצעות מירב ארלוזורוב. החישובים האקטואריים שלה נכונים. איך רואה האוצר את הטיפול באלו שיפלטו משוק העבודה בגיל 60? האוצר יקדם תכנית שתיתן תמיכה לאותן נשים שיפלטו משוק העבודה (ומה עם גברים שיפלטו משוק העבודה?). האם תהיה סינכרוניזציה בין העלאת גיל הפרישה לבין העמקת המדיניות הסוציאלית? לא. העלאת גיל הפרישה אמורה להיות מהירה הרבה יותר. אחת הסיבות העיקריות לתכניות העלאת גיל הפרישה היא חסכון בתשלומי ההעברה-קצבת הזקנה. אז אם רוצים להתחיל ברפורמה בתחום, צריך קודם לאפשר למי שרוצה לפרוש בגיל 67 או אפילו 70. ברור שהפנסיה וקצבת הזקנה של אותם האנשים/נשים יהיו גבוהות יותר. לממשלה יש כמה דרכים לעודד את תהליך הדחיה ביציאה לפנסיה באופן חיובי לטובת האנשים ולא רק לטובת החיסכון בתשלומי קצבת הזקנה. אפשר למשל להחזיר לקרנות הפנסיה לנשים (גם לגברים) מגיל 62 את אגרות החוב עם הריבית הגבוהה שהייתה פעם על כל קרן הפנסיה. נכון, יעלה לממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הסיפא שלך: נדמה לי שארגות החוב הללו קיימות. נדמה לי שהן הוגבלו למימון של עד 30% מהפנסיה (השאר: השקעה בשוק ההון). אבל דווקא בשנים האחרונות (בשנת 2016) החליטו נערי האוצר שאותם 30% יהפכו בהדרגה למימון גבוה ככל האפשר של מבוגרים שעומדים לפרוש (אשר אצלם מסוכן יותר להשקיע בבורסה) על חשבון הצעירים שלהם בטוח יותר להשקיע בבורסה: יש עוד זמן עד הפרישה). מה שכתבתי נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. יש אג"ח מיועדות שהתשואה עליהן היא 4.86% וקרנות הפנסיה זכאיות להשקיע 30% מסך ההשקעה שלהם באג"ח האלה, כלומר הקרנות מסובסדות ע"י הממשלה. לםי התקנות החדשות האחוז הזה לא ישתנה, אבל החלוקה של האג"חים בין החברים בקרן תשתנה לטובתם של המבוגרים יותר על חשבון הצעירים (היום היא מתחלקת שווה בין כולם). ההנחה המסתתרת מאחרי השינוי היא בקירוב טוב מה שכתבת: בחישובים לטווח ארוך הבורסה אמורה לספק את התשואה המתבקשת בלי סבסוד ממשלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שזה נכון ואלו התכניות שעלו באוצר; השאלה היא האם הן תבוצענה, מאיזה גיל ומה יהיה הרכב התיק של אנשים, למשל בני 58 ומעלה-10 שנים לפני הפנסיה. כמו כן מה יהיה אצל הנשים. אני כותב את זה בגלל הריבוי של הפרחת תכניות שבסופו של דבר אינן מתממשות. המלך כמובן של הפרחת תכניות כאלה הוא ראש הממשלה. הסיסמה המתאימה לביבי: הצהרת על תכנית? זהו ביצוע. אין לי כרגע דוגמאות בראש וזה דורש חיפוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהפריח את התוכנית במקרה הזה הוא משה "נטו משפחה" כחלון. אם כי השינוי הזה הוא דווקא משהו שיתממש (בין השאר בגלל שאין לו עלות נוספת: מדובר רק על חלוקה מחדש של אותם הכספים, ודי קשה להתנגד לחלוקה הזו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש טיעון כללי יותר - נשים מרוויחות פחות מגברים, אפילו כשהן עובדות באותן משרות בדיוק. מבלי להיכנס לדיון הסבוך למה ואיך זה קורה, הבה ניקח זאת כנתון. כיוון שכך, העלאת גיל הפנסיה (ששקול כמדומני להורדת סכום הקצבה) פוגעת בקצבת הפנסיה הממילא יותר נמוכה שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפך - בשיטת הפנסיה הצוברת, בהנחה שאתה מצליח לעבוד עד גיל הפנסיה, העלאת גיל הפנסיה מביאה להגדלת הקצבה. בויכוח הנצחי ב''מרקר'' זה מה שמירב ארלוזורוב חוזרת ומדגישה, וכנגדה זהבה גלאון חוזרת ומדגישה את מה שרון כתב, שרבות מדי מהן לא מצליחות לעבוד עד גיל הפנסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאם תעבוד יותר שנים תחסוך יותר כסף. זאת בדיוק הסיבה בגללה בכלל מעלים את גילאי הפנסיה לכולם, כי חוששים שמה שצברו לא יספיק (הכנס משפט עם 'אקטוארית' כאן). אבל הענין הוא, נראה לי, שזה מקצר את מספר השנים שתקבל פנסיה, ולכן מסך הכל ייתכן שהסכום שתקבל יקטן. לכן, ייתכן שאישה שתקבל 7000 שח בחודש מגיל 62 עד שמונים תקבל בסך הכל יותר מאישה שעבדה עד גיל 8000 שח בחודש מגיל 67 עד גיל שמונים. אם נקצין את הטיעון שלך עד אבסורדום, נגלה שהעלאת גיל הפרישה לתשעים תאפס את קצבת הפנסיה לרוב רובה של האוכלוסיה. ואני מניח שאתה לא בעד ביטול קצבת הפנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נקצין את הטיעון שלך אד אבסורדום נגלה שצריך להוריד את גיל הפרישה לעשרים. החישוב בפנסיה צוברת הוא שלוקחים את הצבירה בעת הפרישה, ומחלקים לקצבה חודשית לפי מספר החודשים שנשארו לחיות על פי תוחלת החיים הצפויה בעת הפרישה. בממוצע, אם כך, מה שמקבלים הוא בדיוק הצבירה (עד כדי חוסר דיוק של האקטואריה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כי קרנות הפנסיה לא יעמדו בזה, כמובן. נקודת האיזון הנבחרת אמורה להיות באזור האיזון בין יכולתן של הקרנות, והמדינה לצורך הענין, לעמוד מאחורי ההתחייבות הפנסיונית, לבין הרצון לתמוך ככל האםשר באוכלוסיה המזדקנת. אבל מזה ברור שכשנקודת העבודה משתנה לכיוון העלאת הגיל, זה בכיוון של הורדת התנאים לפנסיונר ושיפור המאזן - והרווחים - של הקרנות והמדינה. בל נשכח גם שכל אחד יכול וולונטרית 'להעלות' את גיל הפרישה שלו על ידי המשך עבודה והגדלת הקצבה העתידית שלו לחטדש. אגב, כדי שהטיעון שלך יחזיק מים, מקדם הקצבה לנשים ולגברים כיום צריך להיות שונה משמעותית, בשישים לערך, שהוא הפרש החודשים בין גילאי הפרישה. האם זה המצב? גיגול קצר מרמז שיש הפרש, אבל הוא די קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ''כל אחד'' יכול להעלות וולונטרית את גיל הפרישה. הוא צריך למצוא מישהו שיעסיק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בתחום בו אני עובד, המטלה של למצוא מישהו שיעסיק אותך רלוונטית למדי גם לפני גיל הפרישה. בעצם זה כך בכל תחום, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א, נכון. ב, ובכל זאת - השמועות מספרות שלמבוגרים קשה יותר למצוא עבודה, ודאי כשהם לקראת גיל פרישה, גם בגלל נטיות מעסיקים, וגם בגלל מאפיינים גילאים (אדם צעיר בד''כ יכול יותר בקלות לעבוד בעבודה פיזית, למשל, או בעבודה שדורשת כישורים של מהירות תגובה ולמידה וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אכן, ובכל זאת אני מתקשה למצוא את ההבדל המשמעותי בין גיל 64 לגיל 67, ולמה דוקא הגדרת גיל הסף הזה בחוק מובילה לפתע פתאום לירידה משמעותית ביחס המעסיק. אם אין ירידה כזו, אז מעסיק שיפטר מישהו בגיל 64, יקטין את הפנסיה העתידית של אותו איש, ליבנו עליו, למרות שהחוק היבש מציין דוקא את גיל 67 כגיל הפרישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי מדובר בגרף עולה. כלומר ככל שאדם מבוגר יותר, כך יש ירידה ביחס המעסיק (ועליה בקושי למצוא עבודה). אז למה 64 כן אבל 67 לא? כי 64 זה המצב הנתון (וכי גם ככה יש קושי צפוי בקרנות הפנסיה בעתיד הנראה לעין) וצריך למתוח קו איפשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. 67 הוא המצב הנתון לגברים ו־62 לנשים (אמור היה להיות 64, אבל גם זה מעוכב בכנסת). בהמשך נשים חיות בממוצע זמן רב יותר. אם מדובר על פנסיה תקציבית, אין בעיה. אם מדובר על פנסיה צוברת: יש פחות שנות צבירה ויותר שנות פרישה. בפנסיה צוברת הקושי עובר, בסופו של דבר, לעובדים ולעובדות. וכן, יש גם את ביטוח לאומי, שימשיך להיות פנסיה תקציבית, ובעתי הנראה לעין יהיה בצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. וברור כאן שהמין הוא היוריסטיקה כל כך גסה לעניין זה, שההבחנה בינו לבין מגדר היא שולית במידה מגוחכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לענות למה רישום של מין הוא "נכון". אני יודע לענות רק למה רישום של מגדר1 הוא לא נכון. ה"משהו" שתלוי בכרומוזומים הוא היכולת להיות בהריון, ללדת ולהניק. לזכרים אין את היכולת לבצע אף אחד מהללו. יש כאן הבדל מובנה בין המינים והוא עשוי לעניין את המדינה מטעמים שונים. לדוגמה - אם יום אחד המדינה תרצה לעודד את הילודה היא תציע לאשה יולדת תמריצים (חופשת לידה, מענק לידה) והגנות (הגנה מפני פיטורין אחרי לידה). אני לא יודע לומר אם זה "נכון", אני רק יכול לומר שזה הגיוני. לרשום "אשה" כל מי שהחליט להצהיר על עצמו כך לא הגיוני בעיני. אם המדינה רוצה לרשום מין- בבקשה, אם היא רוצה לרשום מגדר1 זה טמטום (תרתי משמע). _________ 1 בהנחה שהבנתי למה בדיוק הכוונה כשאומרים מגדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כל התמריצים ליולדות אפשר ורצוי להעניק לאנשים מכל מין ומגדר שנכנסו להריון. אני לא חושב שהדיון הסמנטי "מה זה מגדר" כל כך משנה פה. אפשר למקד את השאלה, האם צריך להיות רישום זכר/נקבה, ובאילו תנאים אם בכלל ראוי להרשות לו להשתנות. אם במקום לרשום "מין: זכר/נקבה" תרשום "מערך כרומוזומים: XX/XY/..." (יש הרי כמה צירופים נדירים יותר) אז אתה יכול להפיל את ההתנגדויות, ולהחליש את המחיר הסמלי. מצד שני, כשינוי מהמצב הקיים, חובת ההצדקה עליך לעשות דבר כזה. למה יותר סביר לרשום דבר כזה מאשר לרשום "זכר/נקבה" שכפוף לשינוי לפי רצון האזרח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם צריך בכלל לרשום את המין זו שאלה של פגיעה בחרויות האזרח מול צרכים של המדינה. כיוון שלי נראה שהפגיעה ממש מזערית אני לא רואה שום סיבה לא לרשום, אפילו אם הסיבות לרישום לא חזקות במיוחד. אני לא רואה הבדל בין רישום "מין" לבין רישום "קיים כרומוזום Y כן/לא". רישום זכר/נקבה שאינו תואם להגדרות זכר/נקבה בחוקים יהיה מאוד בעייתי ואני חושב שחוקים שמבדילים בין גבר לאשה ראוי שיבדילו לפי המין ולא לפי המגדר. את התמריצים וההגנות המדינה עשויה לרצות להעניק לא רק למי שילד בפועל אלא אפילו לכל מי שיש לו פוטנציאל ללדת. מגדר לא יעזור לך בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אופן, אתה יכול לתת דוגמה לתמריץ והגנה שאנחנו נרצה לתת למי שיש לו פוטנציאל ללדת? גם לי קל לדמיין תמריץ כזה, שאחרים ירצו לתת, אז אני מבקש משהו שבאמת אתה תרצה בנסיבות סבירות כלשהן לתת. (אם תמצא אחד, שים לב האם הדרך היעילה ביותר להבחין בין מי שזכאי לו למי שלא היא רישום המערך הכרומוזומלי במרשם התושבים. תן דעתך לכך שלא לכל הנשים המובהקות יש פוטנציאל ללדת.) "רישום זכר/נקבה שאינו תואם להגדרות זכר/נקבה בחוקים" - אילו חוקים? "אני חושב שחוקים שמבדילים בין גבר לאשה ראוי שיבדילו לפי המין ולא לפי המגדר" - אתה יכול, לאור הדיון עד כה, לסכם את הנימוקים שלך? אני מצידי לא יודע איך להעדיף אחד מהשניים, בעיקר כי אני עוד לא רואה איזה חוק שנראה לי ממש מוצלח ושדורש הבדלה כזו; מהצורך צריך להיגזר הקריטריון, לא? עבור מעט החוקים המבדילים הקיימים, אני עדיין לא רואה מה היתרון הגדול של קריטריון הכרומוזומים על-פני קריטריון הבחירה. למעט אולי אפשרות הניצול לרעה במרמה, שאני חושב שקצת עניתי לו אבל אם זה העניין תגיד, אפשר להתמקד בזה. יש לי הרגשה שלא זה העניין מבחינתך. אני לא חושב שהפגיעה בחרויות האזרח (פרטיות?) היא משהו שהועלה עד כה, ולא בטוח שהיא חשובה. הפגיעה המשמעותית כאן היא ברגשות. מי שתויג מגיל אפס כבן, והוסלל להיות גבר, ומרגיש אישה ויורק דם כדי להיות אישה, אני יכול להבין למה לא נעים לו לראות במסמך רשמי שהוא זכר. באגרגציה של פגיעה רגשית בכל הציבור זה מעט מאוד, עבור אותם מעטים הפגיעה אולי לא קטנה בכלל. אני כן הייתי רוצה לראות נימוקים חזקים למדי למה צריך את זה. הצעתי לרשום מערך כרומוזומים, פחות במקום "מין" ויותר במקום "זכר/נקבה", כי זה נראה לי פחות פוגע מהבחינה הזו (ו"זכר/נקבה" יותר טוב מ"גבר/אישה"). אם היום בהחלטה מנהלתית תחליף את "מין: זכר נקבה" במערך כרומוזומים זה יעזור די מעט, אני מניח, כי זה יראה כמו הסוואה דקה מדי ומתחכמת. אפשר לרדת מזה, ולחזור לנימוקים למה בכלל לרשום משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> דוגמה לתמריץ והגנה שאנחנו נרצה לתת למי שיש לו פוטנציאל ללדת? פטור משירות מילואים >> אילו חוקים? החוקים שעורכים הבדלה בין זכר לנקבה, כמו חוק שירות בטחון, חוק מס הכנסה וחוק הפנסיה1 >> לסכם את הנימוקים שלך? בעד רישום מין זכר/נקבה אין לי הרבה- טיעונים די חלשים של המצב הקיים ושל סטטיסטיקה. מצד שני- הפגיעה באזרח כתוצאה מהרישום היא מזערית- אז שיהיה. נגד רישום מגדר יש לי טיעונים טובים יותר- - ראוי שתהיה התאמה בין הגדרות הרישום להגדרות החוק - אין טעם שקריטריון סןבייקטיבי שמקורו הצהרתי בלבד ישמש לרישום ביורוקרטי. זה כמו שאני ארשום בת.ז. "צבע מועדף - צהוב". __________ 1 ככל שראיתי המחוקק, בקוצר ראיה מסוים, לא חשב להגדיר "גבר" ו"אשה", כנראה כי זה נראה לו ברור מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הערת שוליים 1 שלך היא בדיוק העניין. אין הגדרה בחוקים, ומסתמכים על מרשם האוכלוסין. מה שאני מנסה לטעון שוב ושוב הוא שעבור כל החוקים האלה, הניואנסים של ההגדרה לא משנים. אני לא משוכנע בזה, כי אני לא בטוח מה כל החוקים, אבל זה כך עבור החוקים שעד כה הובאו בדיון. פטור משירות מילואים למי שיכולה ללדת? למה? היום פחות נשים עושות מילואים מגברים, משלל סיבות, אבל אין פטור גורף, ונשים רבות כן עושות מילואים. אתה נגד? יש לפחות שני פרטי מידע במרשם התושבים שכפופים לחלוטין לרצונו הסובייקטיבי של האזרח: שם ושם משפחה. בינתיים השמיים לא נפלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זכר/נקבה" היה עדיף על "גבר/אישה" לו היה הרישום מתנהל על פי הביולוגיה המקובלת. מכיוון שהרישום הוא ממילא מגדרי, מדוע שלא ישונה שם השדה ל"מגדר" ותוכנו ל"זכר/נקבה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, בסיפא: תוכנו ל"גבר/אישה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, גם זה כיוון סביר, תיאורטית (לאו דווקא פוליטית). בפתיל הקשה שהיה לי לא מזמן עם אה''ק על טנרסג'נדרים, עומר הסב את תשומת לבי לכך שהפגיעה הרגשית שנגרמת לטרנסג'נדרים ממינוח קשיח סימטרית, לפחות על פניו, לפגיעה הרגשית שחווים שמרנים ממינוח נזיל. נטיית לבי היא כמובן עם הטרנסג'נדרים, ועם מספיק התעמלות אינטלקטואלית אני יכול אולי לקושש טיעונים למה הקייס שלהם חזק יותר מהקייס של השמרנים. אבל זה לא טריוויאלי עד כמה שאני רואה. לכן אם הם היו שוכרים אותי משום מה ליועצם הפוליטי-פילוסופי, הייתי מייעץ להם ללכת על ביטול הרישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך, כמובן. רק רציתי להצביע על כך שהרישום הנוכחי הוא עקום, ואינו מתאים לשיטתם של אלה או של אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי אעיר: אל"ט, אבל נראה לי שבמצב הנוכחי הטרנסג'נדר מקבל חיזוק מהמדינה והכרה בהיותו גבר. זה "שווה" לו יותר מסתם הימנעות המדינה מהתערבות. בנוסף, המומנטום המשפטי הוא לכיוון הבחירה של הפרט. לכן, לא בטוח שיקבלו את עצתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה אחת היא שאתה מעוניין שכל אזרח עם IQ מעל 70 או משהו כזה יהיה מסוגל למלא את הטפסים המרובים בהם הנתון הזה מופיע. אם אתה רוצה גם לאפשר לכל אדם להחליט בעצמו לאיזה מגדר הוא משתייך, זה יחייב לכל הפחות שינויי ניסוח בהרבה חוקים קיימים (או להכשרת נישואין אזרחיים של בני אותו מין - אבל לא אותו מגדר בהגדרתם העצמית - בדלת האחורית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שתידרש התאמה של חוקים מסוימים, אבל אני לא רואה איפה היא תהיה לא-אוטומטית, ולמה לומר ''אני גבר'' או ''אני בן'' מסובך יותר מלומר ''אני זכר''. לא הבנתי איפה ההשפעה על הנישואין האזרחיים. אם נשארים עם הדין הדתי, אז הרישום במשרד הפנים לא משנה בכלל. אם עוברים לרישום אזרחי, די ברור שממילא יירשמו גם בני אותו המין או המגדר, כפי שכבר קיים היום ברישום נישואין מחו''ל. (כמו ירדן, אני תומך בביטול רישום המין או המגדר. אני תומך גם בביטול רישום הנישואין, ונדמה לי שגם פה ירדן מסכים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
( ביטול רישום נישואים על ידי הרבנות: רישום רק על ידי המדינה? כי אם לא רשומים במדינה, צריך לשנות את כל חוקי המס. ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשות המיסים מסתמכת כאן על מרשם האוכלוסין? לא על הצהרות הנישומים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא רק. יש נישואים שאסורים גם על פי חוקי המדינה ולא רק על פי חוקי הדת. לדוגמה: נישואי קטינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, השאלה היא מה מקור המידע העיקרי ומה משמש מקור מידע שמסתכל בו (כמו גם באחרים?) פקיד שומה שחשדו התעורר והוא רוצה לחטט קצת. זה משליך על השאלה עד כמה זו סיבה טובה לרישום נישואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם מקומות בהם אין הפרדה של חדרי שירותים (יש תאים). אחד המקומות היותר מכובדים שיישמו את זה הוא המטרופוליטן אופרה בניו יורק, ואני מדבר על לפני די הרבה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדה בשירותים מאפשרת קיום כמה עמדות הטלת שתן בעמידה, שהן יותר חסכוניות במקום מתאי ישיבה. בנוסף האגדות מספרות שבשירותי הנשים הן מבצעות לעיתים פעולות אינטימיות גם מחוץ לתאים, כמו לפדר את אפן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדות השתן זה לא ממש משכנע, הרי יש הפרדה גם כשיש רק עמדות ישיבה; ואפשר היה להפריד בין משתנות עם כניסה אחת, לתאים יוניסקס עם כניסה שנייה. יש גם מקומות רבים עם תאים מופרדים מינית/מגדרית ועמדת רחיצת ידיים / מראה משותפת, מה שממילא לא מאפשר פרטיות מגדרית בפידור האף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם מקומות בלי הפרדה, אז מה, לא ברור לי מה זה מוכיח. זה כנראה מוכיח שההפרדה איננה תורה מסיני או מכנסת ישראל. אני טענתי שסטטיסטית, ובייחוד במקומות עם קיבולת גדולה, יש יתרון להפרדה, שהוא גם יתרון נפחי, ולכן כלכלי, וגם מאפשר פידור. זה שבבית קפה קטן במרכז תל אביב השטח של כיור ומבואה נוספת היה עולה עוד אלף שקל לחודש שכירות ועל כן נחסך, לא אמור להשליך על הכלל. בהזדמנות זו, אני רוצה להעלות בעיה שמצדיקה דוקא את היוניסקס שלך. במלתחות בבריכה ציבורית הבעייה הזאת חריפה במיוחד - אב לילדה קטנה אבל מעל גיל שנתיים, וכמובן גם להיפך, נתקלים בבעיה בבוחרם את המלתחה המתאימה. האב כמובן מנוע מלהיכנס למלתחות הנשים, אבל גם אם אין חוק נגד זה, הכנסת ילדה למלתחות הגברים יוצרת אי נעימות לכל המעורבים. הפעלולים היצירתיים מרחיקי הלכת לפתרון הבעייה היו נפתרים בקלות על ידי תאי הלבשה עם כניסות אישיות או איזה מלתחת 'יוניסקס ילדים'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק שטיעון ה''גם ככה ההפרדה לא מושלמת'' שלי הוא חלש. אני הנחתי שטיעון הפודרה שלך הוא בהומור - אם אתה מתכוון אליו ברצינות אז הוא נראה לי חלש לא פחות. אם אתה חושב שצריך אני אנסה לתקוף אותו במפורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון החזק יותר הוא המקום, אבל טיעון הפודרה אמור, מעבר להומור, לומר שיש דרישה ציבורית/תרבותית/חברתית/פסיכולוגית שגם המרחב השירותי מעבר לתאי הישיבה יהיה מופרד. 'הפודרה' אמור היה לסמן מגוון פעילויות נעלמות ממני כגבר, שנוח יותר לנשים לבצע ליד נשים, ופחות נוח יהיה כשהמרחב יהיה מעורב. פירוט מעבר לזה עשוי להציג אותי באופן מגוחך, כי הוא לא יסתמך מן הסתם על אבחנה אמפירית, אלא על רמזים מתובלים בדמיון. הזירה פתוחה למי שמוכנה/ן לפרט מתוך נסיון שכזה. כיוונים פחות תמימים עשויים לטעון שההפרדה מגדילה במידה מסוימת את הבטחון האישי מפני מי שכוונותיו זדוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסביר לי יותר לאט את טיעון המקום? לא הבנתי אותו. אני רציתי לנחש בעצמי סיבות לפי רמזים מתובלים בדמיון, בסוף החלטתי לתת לאחרים לשכב על הרימון. לא משנה. נניח שמקבלים את הדרישה להפרדה מטעמים שמתחום תחושת הפרטיות ותחושת הביטחון, ואוסיף את עניין הניקיון שהזכרתי מלכתחילה, ורק רבע בצחוק. עכשיו נשאלת השאלה מי זכאי(ת) להגנה הזו ומי לא (הרי לא מדובר על צרכים סימטריים, נכון? מדובר על הגנה על נשים מפני בעיות שנגרמות מנוכחותם של גברים). נניח שהיינו שמים בפתחי השירותים רובוט פסיכולוג גאון - בעצם לא, רובוטית פסיכולוגית גאונה, בוחנת כליות ולב, שצריכה להחליט פרטנית ועניינית לאיזה אגף לשלוח כל אדם שנכנס. הרובוטית היתה צריכה לבדוק עבור האדם מהן רגישויותיו ומה עוצמתן, עד כמה הוא מועד להפחיד או להטריד את מנוחתם של האנשים האחרים שעכשיו בפנים ושייכנסו בקרוב, עד כמה הוא נוטה להשאיר אחריו לכלוך ושאר ירקות. אני די משוכנע שהיא היתה שולחת הרבה יותר נשים לתאים המוגנים וגברים ללא-מוגנים, בהשוואה להטלת מטבע. אני מנחש, עם זאת, שהיו לא מעט גברים מובהקים שהיו נשלחים לשירותים המוגנים, ונשים מובהקות שהיו נשלחות לשירותים הלא-מוגנים. אין לנו רובוט כזה, ואני יכול לקבל שכקירוב פרגמטי, נשים זכאיות להגנה וגברים לא, אבל ברור (אני מקווה) שזו היורסטיקה מאוד מאוד גסה. לעומת הגסות שלה, השאלה מי בדיוק תיחשב אישה ומי יחשב גבר לצורך זה, במקרים הלא רבים שבהם יכולה להיות מחלוקת, ובפרט האם צריך להכריע לפי הכרומוזומים או לפי המגדר, נראית לי מגוחכת לחלוטין. כלומר, היא מגוחכת אם חושבים עליה כשאלה עניינית שצריך לענות עליה משיקולי פרטיות, ביטחון וניקיון. העניין האמיתי שבגללו השאלה הזו עלתה במציאות הוא העניין הפוליטי, ומה שהניע את העניין הפוליטי הוא כלכלת הסמלים. על אלו כתבתי קודם בנוגע למרשם האוכלוסין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, התיאור 'היוריסטיקה גסה' הולם מאד את הנושא. וזו לא מילה גסה להשתמש בהיוריסטיקה כזאת כדי לשרת סטטיסטית את רוב הציבור. אני נוטה גם להסכים שיחסית לחלוקה הזאת, מקרי המיגדר השנויים במחלוקת זניחים סטטיסטית, וניכרים פוליטית. כן יש פה פינה מטרידה שלוחשת לי באוזן שגם למיעוט סטטיסטי יש זכויות, אבל היא לוחשת חלש במקרה הזה. טיעון המקום הוא הטיעון שעומדות השתנה חוסכות מקום, ומאחר שקיומן גורר שירותים מופרדים, שירותים מופרדים חוסכים מקום, או חוסכים זמן בתור לשירותים, בחר את נקודת העבודה המועדפת עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה כלכלית, הכי יעיל והוגן לחלק לאגף משתנות ולאגף ישיבה (ביחס כלשהו של שטח), ואת אגף הישיבה לעשות יוניסקס, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי סביר. נשארה רק הפודרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפרתי על איחוד שרותי גברים ונשים במטרופוליטן אופרה. זה קיצר משמעותית את התור באופן כללי (הנשים הן אלה שסבלו מתור ארוך כשהיתה הפרדה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשביליתי בקיץ שעבר בשיקגו נתקלתי מדי פעם בחלוקה לשירותי נשים/שירותי גברים/שירותי משפחות (לא היה צורך ב"שירותי נכים" כל השירותים כולם היו מונגשים לנכים בלי שמישהו הרגיש צורך לציין זאת במפורש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי שירותים שמונגשים לנכים תופסים הרבה יותר מקום (בערך פי שניים מתא רגיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה מהו ''תא רגיל'' היא לא חוק טבע. בכל מקרה, בהרבה מאד מקומות היה בחדר השירותים לפחות תא אחד היה עם כניסה רחבה שמתאימה לכסא גלגלים (אני מתארת לעצמי שהנגשה לנכויות אחרות מתבטאת אחרת, לא יודעת מה מהן רלוונטית ספיציפית לשירותים ציבוריים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם זאת, על הדרך הם גם מונגשים להורים עם תינוקות בעגלה. אני יכול לספר על כמה נסיונות מרתקים בהנגשת תינוק ועגלה לתאי שירותים רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח 'פצע נרקסיסטי' הוא פרשנות שלך למאמר, וכמובן לא היחידה. אבל אם נזרום לרגע עם המינוח הזה - מעבר לזה שאני אפילו לא לגמרי מבין מה הוא אומר - אז אם כך, המאמר של אלון עידן הוא תגובה מתוך פצע נרקסיסטי למאמר שהוא פצע פמיניסטי1, והתגובה של ארז היא שוב תגובה מתוך פצע פמיניסטי1 למאמר על פצע נרקסיסטי. וכמובן שזה שנתנו שם לפצעים האלה לא אומר (מה שאולי דווקא קצת השתמע מהתגובה שלך) שהם פצעים לא ממשיים, ושהם לא כואבים באמת. וודאי שזה לא אומר (מה שגם קצת השתמע מהתגובה שלך) שהם נובעים מתוך איזה 'פגם פסיכולוגי של הפצוע', שבגללו הוא סובל ולא בגלל יחסה של החברה אליו. אבל כמו כל פצע טוב, הפצע 'שלי' תמיד יותר כואב מהפצע 'שלך', ולכן כל אחד שקוע בשלו ומבטל את של אחרים. אולי ה'ניגוד' בין הפצעים אינו תקף מנקודת המבט שלך, אבל מנקודת מבט אחרת ה'דמיון' ביניהם או הקשר ביניהם לי נשמע מעניין. זה גם קצת שופך אור על השוני בינינו - אני לא הבאתי את המאמר הזה כ'ניגוד', התנגחות, והתפלמסות מתריסה. בין השאר כי גם היחס האישי שלי לכל הדיון מלכתחילה, הוא לאו דווקא מתריס או מתנגד, אני בהחלט מבין חלק מהטענות של הכותבת2, והיא לא האישה הראשונה ממנה שמעתי טענות כאלה, חלקן מנשים שדעתן הרבה יותר אמינה עלי. מה שהפתיע אותי, זה שהתגובות שקיבלתי היו מאד מתריסות ובוטות, כי הן הניחו מראש שאני מתנגד לעמדתן ומיד פתחו עלי תותחים. למען האמת זאת לא ממש הפתעה, כי לצערי חלק ניכר מהשיח הפמיניסטי משודר באופנים האלה, מה שלא ממש תורם לו לדעתי. אבל מילא, מי שרואה בכל אחד אויב, תמיד ישלוף קודם כל אקדח. נקודה מעניינת שמשכה את תשומת ליבי היא שאת מיקדת חלק מהבעייה ספציפית בהתנהגות בארצנו הקטנטונת, בניגוד לארצות קרות אחרות3. זאת אומרת שהבעייה היא פחות בעייה אוניברסלית ויותר בעייה מקומית אולי? על פי הסרטים שמפורסמים לאחרונה ברשת, נראה שבארה"ב הבעייה קיימת למדי. ובהמשך לזה, אני אעשה מעשה אלון עידן ואעיר, שאם כבר הפנינו את הזרקור שלנו לבעייה המקומית - זה לגמרי לא מנותק מצורות ההתנהגות הכלליות של התרבות בה אנו חיים, ולא רק4 מההתיחסות המגדרית או המינית5. בתור אב לצאצא(ה) פעוט(ה) בעיר הגדולה, אני רוצה לומר לך שהחופש שנוטל כל מאן דבעי ופוחח זר ברחוב להעיר לך על התינוק או הילד, ולהיכנס לך או לו לפה, לאף, לתחתונים, למערכת העיכול על כל קצותיה, למגדר, למדרך, לנלבש ולנצרח, כולל שליחת ידיים וסתם תחיבת אף בעניינים אישיים ואינטימיים של הפעוט ומשפחתו - הוא פשוט בלתי נסבל. אז לדעתי, האישית, החולי הזה הוא לא מנותק בכלל מהתופעה שהתחילה את הדיון הזה, או בעצם להיפך - התופעה הזאת איננה מנותקת מהחולי ה - כן, אוניברסלי, לא רק פמיניסטי/שוביניסטי הזה. ולכן לדעתי הוא מאד רלבנטי לה, ואם את חושבת שעל ידי ניתוק תופעה אחת, חשובה כשלעצמה, מהתרבות הכללית, וניכוס כל העוול רק לתופעה הזאת, את מתקדמת לטיפול בבעייה, אז אני חושב שאת טועה. אם את חיה בחברה פולשנית6 (הגדרה אפשרית) וחסרת גבולות אישיים של פרטיות, זה יזלוג לכל הכיוונים, ואם לא תטפלי בפולשנות הכללית, אין לך סיכוי לטפל בסימפטומים הספציפיים שמטרידים את מגיבי הדיון כאן. 1 נראה לי שאולי פצע שוביניסטי יהיה יותר מדויק כאן. 2 מה שמיד הופך את השאלה בסוף התגובה שלך לאיש קש ככל שזה קשור לעמדה שלי. לכן התשובה לה טריוויאלית. 3 אירופה אני מניח? סביר שגם ארה"ב, אבל אולי מסיבות אחרות. 4 לא רק, זה לא 'לא', זה אומר גם זה וגם משהו אחר. 5 את האפיון המדויק אני משאיר למישהו אחר כאן. 6 ואנא ממכם בלי פוליטיקה עכשיו. כן ארז, אני מסתכל עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולם המוצא של ההטרדות בעלות האופי הינוקאי שאתה וצאצאך סובלים מהם הוא לכאורה באיזו פמיליאריות נטולת גבולות ואילו ההתייחסות המינית ש''היא'' נפטרה ממנה נובעת דווקא משוביניזם שהפמיליאריות שבו מדומה לחלוטין - בעוד שמטריד התינוקות היה נוהג בדיוק אותו דבר עם התינוק של השכנה או של בן אחותו, הרי שהמטריד השוביניסט לא היה נוהג כך עם בת אחותו או עם בתו של השכן (לפחות כך אני רוצה להאמין). לגבי הטור של אלון עידן- אודה שלא ירדתי לסוף דעתו. עבור הדמות שהוא מתאר חוסר התייחסות ציבורית משול למוות. אני מבין את זה בכל הנוגע לידוענים ופוליטיקאים שחיים את חייהם המקצועיים במרחב הציבורי, אבל לא בכל הנוגע לבני התמותה שחיים את חייהם במרחב המצומצם יותר של קולגות חברים ומשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. הרצון של זר להעיר לך משהו נובע אולי ממקומות שונים - לי לא ברור למה דוקא פמיליריות או מה זה אומר, הוא לא מהמשפחה שלי ולא מכיר אותי - אבל הביטוי הציבורי שלהם והנורמה הציבורית שמאפשרת אותו היא דומה. לא ברור לי שההתיחסות שהזכרת נובעת משוביניזם, או לא רק משוביניזם. אם מישהו חושב שזאת שעוברת מולו ברחוב נראית טוב, הוא שוביניסט? לא בהכרח. ואם הוא אומר לה את זה הוא שוביניסט? לא בהכרח. אבל בזה שהוא בכלל חושב שהדעה שלו על איך השמלה נראית עליה, או הדעה שלו על כמה חמוד התינוק שמולו, ראויה להבעה חיצונית מול אותו אובייקט, ומעניינת מישהו חוץ ממנו, זה נובע מנורמות התנהגות פסולות, חדירה לפרטיות, שמירת המרחב הפרטי ועוד ועוד. ובקשר למוות - בוא לא נקצין, ונשאיר את זה בתור מטאפורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שנורמות ציבוריות בהן כל אחד מביע את דעתו בפומבי על האובייקטים החולפים על פניו- בין אם תינוקות או שדיים- יכולות להיות לא נעימות, במיוחד למי שמוצאו בסקנדינביה1, ובפן הצר של חדירה לפרטיות הן חופפות. במחשבה נוספת גם בפן של החפצון נראה לי שהבחורה והתינוק מחופצנים בידי המטרידים שלהם באותו אופן. אבל לדעתי ההבדל בין ההערות כלפי התינוק להערות כלפי הבחורה הוא בכך שהשוביניסט כלל אינו מתכוון להחמיא לבחורה ונראה לי שכל מטרתו היא להאדיר את עצמו בכך שהוא מטריד אותה. יש לי כלב מאוד חמוד וכשאני הולך איתו לגינה הציבורית באים ילדים שאיני מכיר (או הוריהם) ומבקשים ללטף את הכלב. גם זו חדירה לפרטיות במרחב ציבורי, שאולי בארצות הקרות אינה מקובלת אבל בארצנו החמה היא נורמטיבית (גם בעיני). זו קרובה לדעתי בהרבה לחפצון התינוק (שאינו חביב עלי) מאשר לחפצון האשה (שעוד פחות חביב עלי). חפצון הכלב והתינוק נמצאים לדעתי על אותה הסקאלה ואילו חפצון האישה גולש למישורים אחרים. _____________ 1 הארצות הקרות תרתי משמע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זה שהגישה שתינוק וזכויותיו קרובות יותר לשל כלב וזכויותיו מאשר ושל אדם בוגר (ו/או/וגם אישה) וזכויותיו היא גישה לגיטימית, והיא מתבטאת במקומותינו בעוד סיטואציות, היא מאד רחוקה מהתפיסה שלי של היישויות הנ"ל וזכויותיהם. אני לא פסיכולוג מוסמך בכדי לנתח עד תום ובכזה שכנוע עצמי את המטרות של מעירי הערות פוגעניות לנשים. אני נוטה לחשוב שהן נובעות משלל בעיות וחסכים. וכן גם ההערות כלפי תינוקות, שלא נעים לי לומר לך אבל לפעמים החסכים שם נראים מקריפים למדי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |