בתשובה להפונז, 16/11/14 10:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואולם המוצא של ההטרדות בעלות האופי הינוקאי שאתה וצאצאך סובלים מהם הוא לכאורה באיזו פמיליאריות נטולת גבולות ואילו ההתייחסות המינית ש''היא'' נפטרה ממנה נובעת דווקא משוביניזם שהפמיליאריות שבו מדומה לחלוטין - בעוד שמטריד התינוקות היה נוהג בדיוק אותו דבר עם התינוק של השכנה או של בן אחותו, הרי שהמטריד השוביניסט לא היה נוהג כך עם בת אחותו או עם בתו של השכן (לפחות כך אני רוצה להאמין). לגבי הטור של אלון עידן- אודה שלא ירדתי לסוף דעתו. עבור הדמות שהוא מתאר חוסר התייחסות ציבורית משול למוות. אני מבין את זה בכל הנוגע לידוענים ופוליטיקאים שחיים את חייהם המקצועיים במרחב הציבורי, אבל לא בכל הנוגע לבני התמותה שחיים את חייהם במרחב המצומצם יותר של קולגות חברים ומשפחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. הרצון של זר להעיר לך משהו נובע אולי ממקומות שונים - לי לא ברור למה דוקא פמיליריות או מה זה אומר, הוא לא מהמשפחה שלי ולא מכיר אותי - אבל הביטוי הציבורי שלהם והנורמה הציבורית שמאפשרת אותו היא דומה. לא ברור לי שההתיחסות שהזכרת נובעת משוביניזם, או לא רק משוביניזם. אם מישהו חושב שזאת שעוברת מולו ברחוב נראית טוב, הוא שוביניסט? לא בהכרח. ואם הוא אומר לה את זה הוא שוביניסט? לא בהכרח. אבל בזה שהוא בכלל חושב שהדעה שלו על איך השמלה נראית עליה, או הדעה שלו על כמה חמוד התינוק שמולו, ראויה להבעה חיצונית מול אותו אובייקט, ומעניינת מישהו חוץ ממנו, זה נובע מנורמות התנהגות פסולות, חדירה לפרטיות, שמירת המרחב הפרטי ועוד ועוד. ובקשר למוות - בוא לא נקצין, ונשאיר את זה בתור מטאפורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שנורמות ציבוריות בהן כל אחד מביע את דעתו בפומבי על האובייקטים החולפים על פניו- בין אם תינוקות או שדיים- יכולות להיות לא נעימות, במיוחד למי שמוצאו בסקנדינביה1, ובפן הצר של חדירה לפרטיות הן חופפות. במחשבה נוספת גם בפן של החפצון נראה לי שהבחורה והתינוק מחופצנים בידי המטרידים שלהם באותו אופן. אבל לדעתי ההבדל בין ההערות כלפי התינוק להערות כלפי הבחורה הוא בכך שהשוביניסט כלל אינו מתכוון להחמיא לבחורה ונראה לי שכל מטרתו היא להאדיר את עצמו בכך שהוא מטריד אותה. יש לי כלב מאוד חמוד וכשאני הולך איתו לגינה הציבורית באים ילדים שאיני מכיר (או הוריהם) ומבקשים ללטף את הכלב. גם זו חדירה לפרטיות במרחב ציבורי, שאולי בארצות הקרות אינה מקובלת אבל בארצנו החמה היא נורמטיבית (גם בעיני). זו קרובה לדעתי בהרבה לחפצון התינוק (שאינו חביב עלי) מאשר לחפצון האשה (שעוד פחות חביב עלי). חפצון הכלב והתינוק נמצאים לדעתי על אותה הסקאלה ואילו חפצון האישה גולש למישורים אחרים. _____________ 1 הארצות הקרות תרתי משמע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זה שהגישה שתינוק וזכויותיו קרובות יותר לשל כלב וזכויותיו מאשר ושל אדם בוגר (ו/או/וגם אישה) וזכויותיו היא גישה לגיטימית, והיא מתבטאת במקומותינו בעוד סיטואציות, היא מאד רחוקה מהתפיסה שלי של היישויות הנ"ל וזכויותיהם. אני לא פסיכולוג מוסמך בכדי לנתח עד תום ובכזה שכנוע עצמי את המטרות של מעירי הערות פוגעניות לנשים. אני נוטה לחשוב שהן נובעות משלל בעיות וחסכים. וכן גם ההערות כלפי תינוקות, שלא נעים לי לומר לך אבל לפעמים החסכים שם נראים מקריפים למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא מדובר כאן בזכויות התינוק והכלב אלא בחדירה לפרטיותו והצקה של האחראי עליהם. אבל בעוד שהפגנת בעלות אסרטיבית- "תתרחק מהתינוק!" "עזוב את הכלב!" תשיג את מטרתה- נסיגה של המציק- כאשר מטרידים בחורה ברחוב כל תגובה מצדה, אפילו "סתום את הפה" אסרטיבי, עלולה להיות טריגר להסלמה. התגובה הבטוחה ביותר עבור המוטרדת היא מראית עין של התעלמות, מה שרק מקבע את תבניות ההתנהגות. גם לי נראה שהמציקים סובלים משלל בעיות וחסכים, אבל הדחף לחפצן בינך לבין עצמך אנשים ותינוקות שחולפים על פניך ברחוב זו לדעתי התנהגות אנושית נורמלית1, ורק גובה העכבות לממש את החפצון הזה הוא מצד אחד אישי ומצד שני תלוי תרבות. ___________ 1 אני לא מכיר גבר שלא משחק עם עצמו ברחוב את המשחק "הייתי/ לא הייתי". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |