|
מה שלמדתי מראיון והרצאה עם דפנה יואל (חפשו הרצאות שלה ביוטיוב, פוקח עיניים; מה שאני כותב פה הוא בקושי המבוא, מה שבאמת מעניין אותה הוא לדיון אחר) הוא כזה: מבחינה אנטומית, אכן יש שתי קבוצות מאוד מובהקות. יש גם אפשרויות אחרות, כמו שרון בן יעקב כתב, אבל הן מאוד נדירות, כך שנכון לומר שסטטיסטית יש שני מינים מובהקים. כשעוברים למישור הפסיכולוגי העניינים כן נזילים בהרבה. היא מספרת על ניסוי שבו שואלים את השאלה הפשוטה "האם את/ה מרגיש/ה את עצמך גבר או אישה", עם חמש אפשרויות (לגמרי גבר, יותר גבר מאישה, באמצע וכו'). כשזה נשאל אנונימית, אחוז דו-ספרתי של נשאלים ונשאלות לא עונים את התשובה הקיצונית שתואמת את מינם האנטומי. לא יודע מה איתך, אותי זה ממש הרעיש1. אם זה נכון, דווקא די סביר שמישהו ירגיש עצמו (נקב את המשפט לפי הצורך) 70-30.
אני מסכים איתך שיש לזה פוטנציאל לבטל את המנעד ולהשאיר בלגן. אבל רק בטווח הארוך. היום בחברה שלנו יש עדיין סטים די חזקים של נטיות והתנהגויות שמזוהים סטריאוטיפית כגבריים ונשיים. ואולי ביחס אליהם נוצרת סקאלה, ואדם יכול למקם את עצמו.
1 אתם רשאים לא להאמין לי שזה הרעיש אותי, אני לא אנונימי פה...
|
|