בתשובה לש.ה, 29/06/00 12:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכחתי להזכיר באמת, את החשש הנורא מפני ייחודם של המעמד הגבוה. לא רק שהוא נעשה עשיר יותר בעולמנו הקפיטליסטי, מה ימנע ממנו עכשיו להיעשות חכם וחזק יותר? חקר הגנום האנושי מעלה מיני שאלות אתיות סבוכות שכלל לא התייחסתי אליהן. בינהן שאלות בנוגעות לפרטיות המידע הגנטי, למי תהיה רשות להשתמש בו, שאלות לגבי איך והאם לבצע ניסויים גנטיים, האם כל מוגבלות אנושית היא מחלה שיש לנסות לרפא או למנוע, ועוד רבות אחרות. דווקא החשש שלך (נו טוב, לא רק שלך, של רבים אחרים) הוא עדיין רחוק מאד טכנולוגית יחסית לאחרים. הזמן הרב שיעבור עד שהטכנולוגיה תתפתח כדי להשיג את הדברים עליהם אתה מדבר, אם בכלל הם אפשריים, יכשיר אותנו להתמודד מול השאלה האתית הזו. אני לא פוסל דיון על כך, להיפך, אלא טוען שזה לא רלוונטי לעכשיו. באותה מידה אפשר גם לדון מה יהיו ההשלכות החברתיות של מסע בזמן. :-) וכשהבהרתי שבעיני זה לא הכי רלוונטי, אני יכול להגיד שאני באמת מקווה שנגיע למצב בו תהיה לנו את יכולת לזהות גנים האחראים לתכונות כמו אינטלגציה וגובה, ואת היכולת לשנות אותם בצורה אמינה ומדוייקת. לדעתי יש להתייחס בנפרד לריפוי ומניעת תופעות מוגבלות פיזית ונפשית בצורה גנטית, ולשיפור גנטי (genetic enhancement). בכל הקשור למניעה או ריפוי, מלבד שאלות כמו בטיחות, אמינות, ההשפעות על מוגבלים שכבר בחיים ולמי השירות הזה ינתן, אינני סבור שרבים היו מתנגדים לאיתור המוגבלות בשלב העוברות ו- 'תיקונה' כבר בתחילת ההריון. השאלה הרבה יותר סבוכה פילוסופית ואבולוציונית, לגבי שיפורים גנטים בבני-אדם. אפשר לכתוב על זה לנצח. האם זה ראוי? האם זה יסכן את המאגר הגנטי? האם אני מסוגלים לעשות נזק בלתי הפיך למין האנושי? וכמובן גם החשש שהעלת אתה. קשה לגבש דיעה טובה בנושא שהוא כה רחוק ולא ודאי - אין לנו את העובדות הנחוצות. עם זאת, לדעתי, כמו דעותיי בנוגע להנדסה גנטית בצמחים, אפשר לנסות בזהירות. אם תהיה בידינו הטכנולוגיה הזו, אשר נוסתה באופן מספק ואמין, ותהיה ביכולתה לשפר את איכות חייהם של ילדינו, אז אנחנו צריכים להיות מוכנים להשתמש בה בשיקול דעת תוך כדי התמודדות עם כל השאלות האתיות והביולוגיות. אפשר להמשיך לכתוב על זה עוד הרבה. מאמר שמאד נהניתי לקרוא בנושא, מאת צבי ינאי, שממש לא חושב כמוני, אפשר למצוא כאן: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, ישנם מספר עובדות שאתה אינך מודע להם העובדה הראשונה היא שהיום ישנה טכנולוגיה שמאפשרת שינוי גנטי בעזרת האדנו וירוס. כמו שציין דובי בכתבה, אבל כאשר מגדלים מחדש תאי עצב (היום אין את מלוא הטכנולוגיה אבל בניגוד להערותיך הטכנולוגיה תבוא בעתיד הקרוב מאוד) או תאים שאינם ברי החלפה בלב ניתן לגרום לשינויים משמעותיים בצורה קריטית (אני מקווה שאני לא צריך להסביר את היתרונות בהצמחה מחדש של תאי עצב או של שרירים בלב). וחוץ מזה אם לא בה לך לחכות לעתיד (לא יכול להגיד בדיוק כמה קרוב) והבן שלך או אתה קצת נמוכים אתה תמיד יכול לעצור בחנות לתוספי מזון בארה"ב ולקנות הורמוני גדילה מלאכותיים. אם אתה לא יודע מהיא ההשפעה של הורמוני גדילה מלאכותיים אומר לך, ההשפעה על ילדים היא הפיכתם לגבוהים יותר וחזקים יותר ככל שהם לוקחים את הורמוני הגדילה; אך לעומת זאת ההשפעה על מבוגרים היא הפיכתם ליותר צעירים במראה, העור שלהם מתעבה והשרירים מתחזקים. אני יודע שיש להורמון המלאכותי השפעה די קטלנית על חלק קטן באוכלוסיה שלא מגיב איתו טוב(עד כמה שידוע לי) אבל לאחר אבחנה גנטית קצרה (שהיום לא קשה לעשות) ניתן להגיד לך זאת בטרם עת, ואם אתה מתעניין לדעת כמה עולה לך התענוג הזה אני יכול לומר לך עכשיו הוא עולה הרבה מאוד!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, ה- 'וקטורים' אותם הזכרתי במאמר הם בדיוק האנדו-וירוסים (לא אדנו) עליהם אתה מדבר, וגם רטרו-וירוסים. כפי שציינתי, היכולת קיימת להחדיר חומר גנטי לתא אך היא לא אמינה ובטוחה. אינך יכול למקם את החומר הגנטי במקום הרצוי, ולמעשה, גם לאחר ההחדרה, אין לך שום מושג איפה נמצא בדיוק החומר הגנטי הזר. הטכנולוגיה להחלפת רקמות בלב או בתאי העצב, בתאים מהונדסים היא *רחוקה* ולא צפויה בעתיד הקרוב. איננו יודעים עדיין כיצד למיין את התאים שלא התמיינו (תאי מח העצם), איננו בדיוק איך עובדים המנגנונים ההופכים תא עצב לתא עצב ותא שריר בלב לכזה. איננו יודעים גם איך לשפר תאים כאלה, ואיננו יודעים איך לעשות זאת בצורה אמינה, בטוחה והמונית. כלומר, רחוק מאד, לטעמי. לא ברור לי מדוע העלת את נושא ההורמונים, או מה הקשר שלו לנושא הגנום האנושי, אבל ניחא. אתה משווה בין שיפורים גנטים לבין לקיחת הורמונים היוצרים את התופעה הנדרשת. ההשוואה לא במקומה. הורמוני גדילה וגביהה לעולם לא יוכלו לגרום לך להיות גבוה יותר ממה שהגנים שלך מכתיבים לך. הם רק מסוגלים להאיץ ולשפר את תהליך הגדילה שלך, שאמור לקרות באופן טבעי, וכאן ההבדל החשוב. מעבר לכך, אני מקווה שאינך משווה בין ההשפעות האפשריות של הורמונים לאלו של שיפורים גנטים. האחרון הוא עולם מלא של אפשרויות בכמעט כל תחומי חיינו, בעוד שבראשון מדובר על סט אופציות מוגבלות מאד יחסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשמת האם זה עלול להזיק דבר שמזכיר לי פרק שעסק בנושא במסע בין כוכבים. שם הם גילו כוכב שבו באמת התעסקו בגניים וידעו למה כל אדם מוכשר ביותר כמו כן לא נתנו ללא מוכשרים ביותר להוולד, אולם כאשר הייתה להם בעיה לא צפויה הם נאלצו להשתמש בטכנולוגיה של משפי הראיה של גורדי אם אני לא טועה מה שהציל אותם לבסוף היה העיוורון. סתם נזכרתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה להרחיב יותר את הנושא הזה. תחילה חובת גילוי נאות: הח"מ חרש מלידה וחי בסביבה השומעת, וכעת מסיים תואר ראשון בטכניון. תוצאה אפשרית של מחקר הגנום האנושי, כפי שהוזכרה כבר בדיון, היא מניעת מחלות גנטיות ע"י "תיקון" הגנים. אבל עד כמה זה נכון? על פניו, הדבר יהפוך את האוכלוסייה (לפחות בעלת האמצעים) בריאה וחזקה יותר, אלא שאנו מפסידים כאן. כל עוד יש מוגבלים, יש צורך בפיתוח טכנולוגיות עבורם. כאשר אלכסנדר גרהם בל המציא את הטלפון, הוא חשב בכיוון של המצאה שתסייע לחרשים (אשתו ואימו היו חרשות), ומאז התקדמנו הרבה בתקשורת. אפשר להניח שגם טכנולוגיה עתידית שתאפשר לעיוורים לראות תהיה בעלת שימוש גם לאוכלוסייה הרואה. וכמו כן, גם בקרב אוכלוסייה זו (או אוכלוסייה בסיכון גנטי גבוה להיות כזו), יש גאונים - הפיסיקאי הוקינג עם כיסא גלגלים, במשפחתו של בטהובן היו הרבה חרשים וכו'. לא כל מי שנולד "מוגבל" הוא מסכן, ולא בטוח עד כמה נעשה לעצמנו טובה אם נבטל הופעת מקרים חדשים על רקע גנטי - כאשר בטכנולוגיות ההווה והעתיד הקרוב ניתן לתת מענה טוב לבעיות שונות. אני מדבר בטלפון באופן שוטף הודות לטכנולוגיה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו נותנים לך את האופציה להיוולד חף מפגמים גנטים שכאלו, היית בוחר בה? האם לא היית מאושר יותר לו היית שומע? אני יודע שזה לא שאלה הוגנת במיוחד, ואני האדם האחרון שראוי לשאול אותם, כך שאתה יכול להרגיש חופשי לא לענות. ובלי קשר, לדעתי, אי-מניעתם של פגמים גנטים שנובעת מהסיבה שברצוננו להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה שמאפשרת לחיות חיים נורמלים, היא עיוות ולא הוגנת. אם יש ביכולתנו לשפר את איכות חייהם של אנשים עלינו לעשות זאת. לדעתי תיקון הפגמים הגנטים בעודנו עוברים ישפר בהרבה את איכות חייהם של הסובלים מהם מאשר טכנולוגיה אחרת כמו שציינת, שתאפשר להם להתמודד עם הפגם הגנטי. כמובן, לא כל מי שנולד עם פגמים גנטים הוא מסכן - מעולם לא טענתי כך. אני בטוח שרבים מאושרים ומסופקים מחייהם, אבל אני בטוח שגם רבים אחרים אומללים והיו רוצים מאד להיוולד בלי הפגמים הללו. סטיבן הוקינג לא היה מדען מוכשר פחות לו לא היה סובל משיתוק, ואני מקווה שבטהובן היה נשאר מלחין נהדר גם אם יכל היה לשמוע (בטהובן זו לא דוגמה הכי טובה, כיוון שהוא לא היה חירש מלידה, אלא איבד את שמיעתו אי שם בגיל 45, בעשור האחרון לחייו, לאו דווקא מפגם גנטי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה לגבי בטהובן: ככל הידוע לי, במשפחתו היה מס' גדול של מקרי חרשות. ועוד הערה: בכלל לא ברור שהוקינג היה מדען לולא השיתוק. באותה מידה, אולי אם לא הייתי חרש, הייתי קורא פחות ספרים ונעשה שחקן כדורגל... עלי לציין שבכל מקרה הטכנולוגיה תישאר דרושה - יש גם התחרשות/עיוורון בגיל מאוחר שלא על רקע גנטי. ניסיתי יותר להצביע על כך שיש יתרון חברתי מסויים בשונות הזו, כמו בדוגמה (הדמיונית) שהעלו כאן לפני)). באשר לשאלה ששאלת אותי, אמנם אני מניח שהייתי מאושר יותר, אלא שבמציאות של היום זו שאלה היפותטית - העניין יהיה מעשי רק עוד כמה שנים. עוד בעיה: תיקון הפגמים עוד בשלב העובר יגרור עם השנים חברה יותר ויותר דומה: כולם בלונדינים עם עיניים כחולות וכו'. הרי אין ספק שלאחר תיקון פגמים מהותיים יתחילו דרישות רדיקליות יותר לקביעת מין העובר, המראה וכו'. וזה יסתיים ב"עולם חדש מופלא" - ספר אומנם מלפני 50 שנים אך מאד רלוונטי לסוגיה הזו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד זה מגיע בדיונים האלה: יקום לנו כאן דור של ילדים, כולם בלונדינים עם עיניים כחולות. נורא. קודם כל, מה כל כך נורא? אפילו ילדים בלונדינים עם עיניים כחולות יכולים להיות מאושרים. אבל האם זה בכלל מה שיקרה? אילו אני זוג הורים שעומד להביא ילד לעולם, ואני תוהה לעצמי אילו צבעים לבחור לשערו ועיניו של הצאצא, אבין מיד שאם כל האנשים בסביבה החברתית שלי עושים ילדים בלונדינים, הרי לא יהיה כל רבותא בזה שגם הילד שלי יהיה כזה. אם אני דווקא רוצה שיהיה מלך הכיתה, אבחר לו שיער ועיניים שחורות! במקרה הרע, כשרק תגיע הטכנולוגיה יתלהבו אנשים וכולם ירצו כחולדינים, ומהר מאוד ירגעו ויתחילו לגוון. האמת היא שאפילו בהתחלה קשה להאמין שזה יקרה, כי טכנולוגיה כזו מעוררת (ותעורר) התנגדות כה אינטנסיבית (בצדק או שלא בצדק) שהיא תיכנס לשימוש, אם בכלל, מאוד בהדרגה. נ.ב. שמתם לב שהדגל של שוודיה הוא כחול-צהוב? המממ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ה"שיפור" ייעצר בילד הבלונדיני או שמא ייתכן שבמסגרת מקצה השיפורים יעזו האנשים להרחיק לכת? האם אדם בעל ארבע ידיים לא ישפר את תפקודיו מעל ומעבר? האם עיניים בגב לא ישפרו את תפקודיו? ישנן אין ספור אפשרויות בכיוון הזה וכפי שידוע לך, אני משער, הטענה הרווחת היא שגזע החרקים מתקדם גנטית וביולוגית מאיתנו בהרבה, האם לא ייתכן ש"ילדי החרק" בעלי היכולת התפקודית הגבוהה יותר ייווצרו בסופה של הדרך? הגיוון שאתה מדבר עליו אכן ייכנס אך באיזו צורה, לעתיד פתרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרב מי רווחת הטענה הזו, בדיוק? אני מכיר את הטענה האומרת כי הג'וקים ישרדו אחרינו, שלא הייתי פוסל על הסף, אבל לביטוי "מתקדם גנטית וביולוגית" אין ממש משמעות, אז קשה להתייחס אליו כאל טענה רווחת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוקינג חלה ואיבד את כושר התנועה במהלך לימודיו כאשר כבר היה ברור לכל מי שהכיר אותו שהוא מבריק בצורה בלתי רגילה. בראיון עמו שראיתי בטלוויזיה לפני כמה שנים הוא אמר שגם לו היה ניתן לרפא אותו הוא היה מעדיף להישאר במצבו (אבל אני לא ממש מאמין לו). בכל אופן, לטענתו המגבלה שלו גרמה לו לעבוד בצורה שונה מהמקובל ובזכותה הוא הצליח להגיע להישגים שהגיע אליהם. הוא לא פירט בנושא ואני נוטה לחשוב שמדובר בסוג של צידוק עצמי ולא בעובדות אבל זה מה שהוא אמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה טועה. אם לא היית חרש אולי היית מסתדר יותר אם ילדים בבית-הספר ומשתלב בכיתה ומגיע להשגים גבוהים יותר. ייתכן והיית קורא פחות ספרים, אבל שמיעה לא היתה עושה אותך טיפש יותר ובזכות האינטליגנציה שלך היית מפתח כושר מנהיגות ועכשיו היית מנכ"ל של חברת היי-טק מובילה! שמיעה רק פותחת עוד חלון לא הופכת אותנו לשחקני כדורגל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |