|
למעשה, ה- 'וקטורים' אותם הזכרתי במאמר הם בדיוק האנדו-וירוסים (לא אדנו) עליהם אתה מדבר, וגם רטרו-וירוסים. כפי שציינתי, היכולת קיימת להחדיר חומר גנטי לתא אך היא לא אמינה ובטוחה. אינך יכול למקם את החומר הגנטי במקום הרצוי, ולמעשה, גם לאחר ההחדרה, אין לך שום מושג איפה נמצא בדיוק החומר הגנטי הזר.
הטכנולוגיה להחלפת רקמות בלב או בתאי העצב, בתאים מהונדסים היא *רחוקה* ולא צפויה בעתיד הקרוב. איננו יודעים עדיין כיצד למיין את התאים שלא התמיינו (תאי מח העצם), איננו בדיוק איך עובדים המנגנונים ההופכים תא עצב לתא עצב ותא שריר בלב לכזה. איננו יודעים גם איך לשפר תאים כאלה, ואיננו יודעים איך לעשות זאת בצורה אמינה, בטוחה והמונית. כלומר, רחוק מאד, לטעמי.
לא ברור לי מדוע העלת את נושא ההורמונים, או מה הקשר שלו לנושא הגנום האנושי, אבל ניחא. אתה משווה בין שיפורים גנטים לבין לקיחת הורמונים היוצרים את התופעה הנדרשת. ההשוואה לא במקומה. הורמוני גדילה וגביהה לעולם לא יוכלו לגרום לך להיות גבוה יותר ממה שהגנים שלך מכתיבים לך. הם רק מסוגלים להאיץ ולשפר את תהליך הגדילה שלך, שאמור לקרות באופן טבעי, וכאן ההבדל החשוב.
מעבר לכך, אני מקווה שאינך משווה בין ההשפעות האפשריות של הורמונים לאלו של שיפורים גנטים. האחרון הוא עולם מלא של אפשרויות בכמעט כל תחומי חיינו, בעוד שבראשון מדובר על סט אופציות מוגבלות מאד יחסית.
|
|