 |
|
 |
||
|
||||
 |
סגירת השמיים לטיסות מישראל וממנה היא הישג חשוב של ההתנתקות. המנהרות1 הן הישג חשוב של הסכמי אוסלו. בשיח והמלל הרב שממלאים את התקשורת האלקטרונית היום, הלקחים החשובים של העובדות האלה כמעט ולא נידונים, האשמים לא מכים על חטא, ונראה שייקח עוד זמן עד שירד אצלנו האסימון. 1 שלא הערכתי נכון את מידת חומרתן עד שיצאו מהן קבוצות המחבלים בימים האחרונים, ולכן לגם כל הערכותיי לגבי מה שניתן וכדאי לעשות היום לקו בחסר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סגירת השמיים היא לא הישג של הפלשתינאים. סגירת השמיים זו פעולה פוליטית של ארצות הברית ואירופה כדי להפעיל לחץ על ישראל לסיים מייד את מבצע צוק איתן. במשך השבועיים האחרונים, בהם היו יותר רקטות מבעבר לא נישמע ציוץ על הצורך לסגור את שמי ישראל לצורך בטיחות תעופתית. פתאום אתמול , דווקא אחרי שכמות הרקטות המשולחות קטנה , גילו כביכול שהטיסה בישראל לא בטוחה. זה כמו הסיפור של חרם על מוצרי התנחלויות, פעולה פוליטית גרידא של ארצות הברית ואירופה להפעלת לחץ על ישראל. על ישראל להתעלם מסגירת השמיים ולהמשיך במיבצע צוק איתן ככל שידרש. אינני בטוח שהמנהרות זה סיפור כל כך גדול וחשוב מבחינה בטחונית, לא יודע אם כן או לא. כפי שנראה לי אנו תקועים במצב בו החמאס לא מעוניין בהפסקת אש, ללא השגים מדיניים בעוד ישראל ומצריים מסרבות לתת לחמאס השגים מדיניים תמורת הפסקת אש. מכיוון שאנו תקועים בהמשך לחימה שאיננו יכולים להפסיק אותה סתם כך, אנו מייחסים בתישקורת למנהרות חשיבות יתירה כאילו הצלחת המבצע תלויה בכך שנחסל את רוב המנהרות או לא. אם בשלב מסויים חמאס יסכים להפסקת אש ללא שום השג מדיני שלו --- אנו נפסיק מייד להרוס מנהרות וניסוג. בינתיים, כל עוד החמאס מסרב להפסקת אש ללא השגים, עלינו להפיק מהמצב את המיטב (המיטב יכול לכלול הריסת מנהרות, השמדת תחמושת, הריסת בתים ותשתיות, או כל מטרה אחרת שתגרום נזק קשה לחמאס ולאוכלוסיה בעזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאד טועה לגבי הסיבות לסגירה. סגירת השמיים אינה פעולה מדינית וזו הבעיה החמורה. זו פעולה טכנית שהתחילו בה בכלל חברות תעופה, עוד טרם שניתנה הוראה מפורשת ע''י מנהל התעופה האמריקאי, שפועלות לפי הכתוב בספר. נפילה של רקטה סמוך לשדה תעופה, והפגיעה ביהוד הייתה הנפילה הראשונה, מחייבת אוטומטית ביטול הטיסות לשדה. וכבר היה אירוע קודם שבו הסתובב מטוס פולני שעמד לנחות ונחת בלרנקה, עקב אזעקות בגוש דן, והחלטה מקצועית של הקברניט. אגב, דן חלוץ בהסבירו את הפעולה הזאת כפי שהסברתי עתה, אמר שהוא מתפלא שחברות התעופה חיכו עד עכשיו, ובעצם הנפילה ביהוד הייתה רק הקש. וגם קברניט אל על שתיאר את הסיטואציה של נחיתות והמראות מנתב''ג שהוא חווה בימים אלה, גילה הבנה להתנהגות חברות התעופה. אשר למנהרות, הן אלה שהביאו לקונסנזוס שחייב כניסה קרקעית. לולא הן כל מערכות השיקולים היו אחרות והיה אפשר לחשוב גם על אופציות אחרות ללא כניסה קרקעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם גם הפלת המטוס המלזי מעל אוקראינה מעלה את הרגישות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה שייך ? המטוס המלזי הופל בצורה מכוונת על ידי טיל משוכלל בגיבוי רוסי כנראה. לחמאס אין טיל כזה וגם אם יש לו טיל או שניים הוא לא ישתמש בו (אם החמאס ינסה להפיל מטוס הוא יחטוף מכות רצח על הפעולה הזו). לי נראה שההפסקה המאורגנת היא תרגיל לחץ על ישראל של ארצות הברית ואירופה. שיתוף הפעולה של ישראל ומצריים בקשר למבצע צוק איתן הוציא אותן מהתמונה והן מנסות להשתרבב בכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניכם צודקים,1.הם מנסים להפעיל לחץ 2.כל עולם התעופה בלחץ מזה שמסתובבים אנשים עם נ.מ ובכל רגע נתון יכולים להוריד מטוס מהשמים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחמאס אין טיל כזה, אבל עשרות טילים מתוחכמים לא פחות מסתובבים כאן בשמיים מעל גוש דן - קוראים להם 'כיפת ברזל'. אז בתור אזרח ישראלי גאה אני מניח ומקווה שהאלגוריתמים שלהם מספיק מתוחכמים בכדי להבדיל בין רקטה לבין מטוס שניגש לנחיתה בנתב"ג. אבל בתור קברניט של חברת תעופה זרה, שאמור לנחות כשטילי קרקע-אוויר נורים סביבו, אני כבר לא הייתי מרגיש כל כך בטוח. מבחינתו זה לא שונה מלטוס מעל אוקראינה כשהאוויר מלא בטילי נ"מ מספר פעמים ביום. אתה היית מרגיש בטוח? (ובקשר לחמאס ולמכות שהוא אמור לקבל, מבחינה כלכלית ואפילו מדינית, הפלת מטוס תביא לתוצאה מאד דומה למה שאתה רואה היום - סגירת המרחב האוירי של מדינת ישראל. שזאת אגב תוצאה מאד חמורה - לא פחות מסגירת מיצרי טיראן לפני מלחמת ששת הימים1. אז אם אתה מצפה למנהיגות שפועלת מתוך רציונל ואינטרסים כלכליים ומדיניים, ולא מהבטן כנקמה, אולי אתה אמור לצפות לתגובה דומה בשני המקרים). 1 נראה לי. ייתכן ויש כאן אספקטים שונים שאני לא מודע אליהם כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל בתור קברניט של חברת תעופה זרה, שאמור לנחות כשטילי קרקע-אוויר נורים סביבו, אני כבר לא הייתי מרגיש כל כך בטוח. מבחינתו זה לא שונה מלטוס מעל אוקראינה כשהאוויר מלא בטילי נ"מ מספר פעמים ביום. אתה היית מרגיש בטוח?" יוסריאן שולח לך את הערצתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיפת ברזל היא לא איום על מטוסי נוסעים בשום צורה. טיל נ''מ הוא טיל מתוחכם שנועד להפיל מטוסים, המיירט של הכיפה הוא טיל מתוחכם שנועד ליירט טילים - ואלה שתי חיות שונות מאד. משאית כבדה ומכונית מרוץ הם שני כלי רכב, אבל המשאית אינה יכולה לזכות בגרנד פרי כשם שמכונית המרוץ אינה יכולה להוביל שלושים טון עפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום ספק שבשינויי תוכנה 'קלים' הטיל של הכיפה יכול בקלות להוריד מטוס1. אם כבר, מה שמן הסתם אמור להשתנות יותר זה מכ"ם העקיבה שמגדיר לו אחרי מה לעקוב ואת מה להוריד, ולא הטיל עצמו. (גם שם אני מניח ששינויי תוכנה יעשו את העניין). 1 קל וחומר מטוס נוסעים שהמסלול שלו בגישה לנחיתה לא רחוק מקו ישר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שניתן לבנות על בסיס הכיפה מערכת נ"מ. אני לא משוכנע כמוך שדי בשינויי תוכנה (המיירט הספציפי לדעתי מכיל כמות קטנה מאד של חומר נפץ שסיכוייה להפיל מטוס נוסעים גדול הם קטנים, יש זוויות שיגור וסגירה, גבהים וטווחי גילוי וכיו"ב פרמטרים שעשויים לדרוש שינויי חומרה משמעותיים), אבל זה לא משנה; השאלה היא לא האם ניתן להפוך את הכיפה לאיום על מטוסים אלא האם הכיפה הקיימת היא כזו, והתשובה היא לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא אם הכיפה מאיימת על מטוסים,השאלה היא אם הטייסים (או מקבלי ההחלטות) מרגישים שהיא מאיימת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין את הסבתא שלי מה הטייסים "מרגישים". החלטות לא מתקבלות על בסיס מה שמישהו מרגיש. אם אני לא אבוא לעבודה כי אני מרגיש שהמשאיות שנוסעות באותו כביש בדרך לשם נוסעות בפראות ומסכנות אותי, המעסיק יפטר אותי. אני גם לא שמעתי אי פעם שמישהו מהם הוטרד מכיפת ברזל. היא פועלת שם בקביעות בשבועיים האחרונים וגם בסיבובים קודמים, והם לא נבהלו. נניח שאתה גר בגדרה ויש לך חוזה עם חברת שליחויות. החברה מחליטה להפר את החוזה בטענה שמסוכן בגדרה: יש ירי ארטילרי. אתה אומר: מה פתאום, אין ירי ארטילרי בגדרה, יש ירי ארטילרי על עזה! והם אומרים: כן, יש תותחים שעומדים במרחק של 15 ק"מ מהבית שלך ויורים לטווח של 15 ק"מ, זה מסוכן! ואתה אומר: אבל הם יורים לכיוון השני בכלל, אין שום אפשרות שהם יפגעו בגדרה! והם אומרים "אבל הנהגים שלנו מרגישים שזה מסוכן" - זה קייס לביטול החוזה? ברור שלא. אותו דבר נכון לכיפת ברזל וההרגשה של מישהו שהיא מסכנת מטוסי נוסעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, הטענה שהנוסעים מרגישים שמסוכן, היא הסבר לגיטימי לביטול טיסה. אתה מוזמן לנסות לשכנע אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה צורך לשכנע אף אחד. לא שמעתי שאיזושהי מהטיסות בוטלה כי הנוסעים הרגישו שמסוכן. באופן כללי, הנוסעים הרגישו שמסוכן זה לא נימוק. מי שלא רוצה, יכול לא לעלות על המטוס, ולאבד את מחיר הכרטיס שלו. זה לא ענינו של נוסע שרוצה לטוס. אם קניתי כרטיס אז יש חוזה ביני לבין החברה: אני שילמתי והם מתחייבים להטיס אותי בזמן ולמקום הקבוע. אם מישהו מהנוסעים (או אפילו כל הנוסעים האחרים) מחליט לא לטוס, זו בעיה שלהם, לא שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טייס אזרחי אמור להפעיל שיקול דעת, ואם לדעתו (''להרגשתו'') נשקפת סכנה למטוס או לנוסעים הוא מחוייב לפעול בהתאם. אפשר להתווכח בשאלה אם ההרגשה שלו מוצדקת, אבל כל עוד היא קיימת התגובה כפויה עליו. בניגוד לאל-על, רוב הטייסים האזרחיים לא היו טייסים קרביים בעברם, כך שכל השיקולים שהבאת בדיאלוג עם הפונז, גם אם הם נכונים (אין לי מושג ירוק, כמובן) אינם השיקולים של הטייס המסחרי. יש רקטות, יש טילים, היה פיצוץ בקרבת שדה התעופה - התגובה הטבעית היא לא לטוס שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם איזשהו טייס רואה רקטה בעת הגישה לנחיתה ונבהל, בסדר. זה לא המצב, ושום דבר כאן לא הגיע מכיוון הטייסים. בכל מה שנוגע למצב הכללי ולא לסיטואציה שמתפתחת ברגע נתון בעת טיסה, הטייס מחויב להחלטות של הממונים עליו - החברה, רשויות התעופה של מדינתו וכיו''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח רגע בצד את הדיון בשינויי התוכנה1, ונדבר על עצם זה שבלא מעט משעות היום מתעופפות רקטות וטילים במרחב האוירי מעל ראשון לציון ושאר גוש דן, היכן שממריאים ונוחתים בגובה יחסית נמוך מטוסי הנוסעים בבן גוריון. מה הסיכוי שטיל כזה - רקטה ו/או טיל כיפת ברזל - יפגע באופן אקראי במטוס מנמיך טוס? מן הסתם זה סיכוי נמוך מאד. אלא מה - גם הסיכוי שרקטה תפגע בהולך רגל הוא נמוך מאד. אני אפילו רוצה לטעון, שהסיכוי שהיא תפגע בהולך רגל קטן לאין ערוך מהסיכוי שהיא תפגע במטוס, מהסיבה הפשוטה שהמטוס הרבה יותר גדול מגודלו של הולך רגל. אז אם אתה טוען שממילא זה סיכוי זניח - למה מקובל עליך שהולכי הרגל צריכים להיזהר ולשנות ממנהגיהם בהישמע האזעקה? ואם זה לא זניח מספיק - למה דוקא הטייס צריך להמשיך בשאננות? 1ואין לי ספק שכמות חומר הנפץ מספיקה - הרבה יותר קל לעשות חור במטוס נוסעים שסביר להניח יפרק אותו, מאשר לגרום לראש נפץ של רקטה להתפוצץ באויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אתראה של כמעט דקה. אי אפשר לסדר עם בקרת הטיסה שהיא תרחיק מטוסים מטילים? ואולי כבר עושים את זה? ההתרעה הייתה בשל פגיעת רקטה בסמוך לשדה התעופה. לא בשל סיכון למטוס באוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב מה זה אומר - שמערכת האיכון של צה"ל (כולל או לא כיפת ברזל), צריכה להיות מחוברת ישירות לבקרה של בן גוריון, שלא לומר עם קשר ישיר למאות מטוסים ממאות חברות מקומיות וזרות, ולהזיז אותם על פי מסלולי הרקטות והיירוטים? לא שזה בלתי אפשרי, אבל זאת נשמעת לי כמו מערכת מטורפת מבחינת הסיבוך והארגון. בנוסף, ההתרעה היא כנראה לא כל כך ממוקדת - אם יש אזעקה בראשון, היא ברדיוס של כמה קילומטרים טובים. לא ברור שמטוס שניגש לנחיתה, כשהוא במהירות של איזה 300 קמ"ש, יכול לצאת לחלוטין מאזור הפגיעה המשוער. אני מבין שדה פקטו זה מה ששבר את גב הגמל. וטוב שכך, אני רק מנסה להבין את השיקולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, הטיל לא טס באקראי. הטיל טס לאן שהמערכת אומרת לו לטוס. כשתכננו את המערכת ידעו היטב שיש בעולם עוד עצמים מעופפים פרט לרקטות לטווח קצר. המכ''ם שיודע לזהות איפה יש רקטה יודע גם לזהות אם יש מטוס במסלול שעובר בסביבה והוא לא יחשב לטיל מסלול שמתנגש עם מסלולו של המטוס. כמו כן, הטיל נמצא במעקב תוך כדי מעופו ואם הוא סוטה מהמסלול או אם מזהים שהוא עומד להתנגש במשהו מופעלת השמדה עצמית. שנית, המערכת לא ממוקמת באקראי. נתיבי הטיסה האזרחיים ידועים היטב והמערכת ממוקמת באתרים שזוויות השיגור מהם כדי ליירט רקטות מכיוון הרצועה לא תחתוכנה את הנתיבים האלה - או לחילופין, אם היא ממוקמת באתר שעלול לסכן נתיב כזה אז הנתיב יסגר עד שהסוללה תעבור למקום אחר, או לחילופין תוכנס מגבלה במחשב הסוללה שתמנע שיגור שחותך את הנתיב גם אם אין שם זיהוי של מטוס ברגע נתון. כדאי שתזכור שמבחינת חיל האוויר, היעוד העיקרי של המערכת הזו בשעת מלחמה הוא הגנה על בסיסי חיל האוויר עצמם - ויש יסוד להניח שגם בעימות הנוכחי, חלק גדול מעבודת המערכת הוא בדיוק זה. זה לא סוד שהחמאס מנסה בקביעות לפגוע בתל-נוף, חצור ופלמחים. כלומר, המערכת נבנתה מראש לפעול בסביבה רוויה בהמראות ונחיתות בלי לסכן אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתסריט הזה הרקטה של החמאס טסה באקראי, גם אם נניח שהטילים שלנו מבדילים בין עמית לטורף בקלי-קלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רקטה של החמאס שטסה באקראי עדיין יוצאת מרצועת עזה, נכון? כלומר, אם סוללה ממוקמת דרומית לנתב"ג היא תמיד תירה דרומה, ונתיב גישה שמגיע לנתב"ג מצפון יהיה בטוח מפניה. לזה רמזתי בהתיחסות לאיום הפוטנציאלי של תותחי צה"ל על גדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לחשוב שכיפת ברזל לא מיועדת בכלל להגנה על בסיסי חיל האוויר או על נתב״ג. לישראל יש כבר כשני עשורים מערכות טילים נגד טילים להגנה נקודתית (חפשו מערכות טילים בשם ברק או אדאמס, אני ראיתי סרטוני תדמית שלהם בשנות ה-90 של המאה הקודמת) ויש להן אחוזי ירוט שנושקים ל-100%. אני מאמין שמערכות מסוג זה מגינות על נתב״ג ועל בסיסי חיל האוויר כמו גם על מפעל הטקסטיל במישור רותם ואולי גם על בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים בחיפה. כל החידוש הגדול של מערכת כיפת ברזל הוא ההגנה המרחבית שהיא נותנת מפני טילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טילי ברק הם טילים להגנה על ספינות. זה סיפור לגמרי אחר מרקטות ארטילריה או מטילים בליסטיים. "מערכות ליירוט טילים" הן חיות ששונות אחת מהשניה כמו שמשאיות שונות ממכוניות מרוץ, וזה שיש מערכת כמו הברק לא אומר שהיא מסוגלת להגן מפני רקטות במסלול בליסטי, בטווחים ובמהירויות של רקטות ארטילריה. מעבר לכך, טיל שצריך להגן על ספינה מפני טיל כמו היאחונט הוא טיל ששווה להשקיע בכל יחידה שלו גם מיליון דולר; ברור שהגנה מפני מאות ואלפי רקטות מחייבת מיירט אחר לגמרי. אני חושב שאחד הדברים העיקריים שגרמו לחיה"א להסיר את התנגדותו לכיפת ברזל היה מבול הרקטות שירדו על היב"א בהר מירון ב-2006 - ולא היה לה שום מיגון אקטיבי נגדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר לא זוכר מי היה מי, אבל בסרטון התדמית שראיתי הוצגו שני טילים להגנה: הברק והאדמס. אחד היה ימי והשני יבשתי. לגבי היבשתי דובר על הגנה של בסיסים, מפקדות וכדומה. אני מניח שבשנים שחלפו היכולות רק השתפרו. מה שנכון לספינה נכון גם לשדה תעופה בין-לאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברק הוא טיל להגנה על ספינות. גוגל לא מכיר טיל אדאמס, גם לא באנגלית. הוא מכיר מערכת ADAM שהיא מערכת לייזר אמריקאית נסיונית ליירוט רקטות קצרות טווח, סירות מהירות וכיו"ב. שוב: האיום על ספינה הוא אחר, הוא בא מצד טילים שמאפייני הטיסה שלהם - מהירויות, זוויות, גבהים, הגודל שלהם, אופן יזימת המרעום וכן הלאה שונים מאד מרקטות בליסטיות. ספינה היא מטרת נקודה ולכן די בהסטה קלה של טיל אויב כדי למנוע ממנו לפגוע בה - מה שאין כן נמל תעופה. ספינה צבאית יכולה לספוג נזק קל מטיל שיתפוצץ כמה עשרות מטרים ממנה, ואילו נמל תעופה לא יכול לספוג נזק כזה. טילים נגד ספינות לא באים במטחים גדולים. טילים כאלה גם טסים מעל ים, שהוא בקירוב ראשון תוואי שטח חלק ומישורי. את כל ההבדלים האלה אני יודע מהשרוול בלי להיות מהנדס טילים, אני בטוח שמהנדס כזה יוכל לתת לך עוד רשימה ארוכה מאד של מאפיינים. זה אומר שהמערכת שאתה צריך להתמודדות עם האיום הימי שונה מאד מהמערכת שמתמודדת עם הרקטות של החמאס. כאמור - כמו משאית ומכונית מרוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מהדברים שהדגימו שם ואני זוכר עד היום, זה את צורת הפגיעה של הטילים האלו: פיצוץ שמשחרר רסס רב (הראו מטרת ניסוי שנראתה כמו מסננת) שמרסק את הטיל, לא מסיט אותו. כאמור, היו שם שתי מערכות, אחת ימית להגנה על ספינות ואחת יבשתית שנועדה להגנה על בסיסים ומפקדות מפני טילים. אני די בטוח שמערכת שיכולה להגן מפני טילים על בסיס צבאי תעשה את זה גם בשדה תעופה. גם אני לא מהנדס טילים, אבל אני סומך על המהנדסים של רפא"ל שהם יודעים על מה הם מדברים. כמובן שיכול להיות, שלמרות שקיימות מערכות הגנה נגד טילים בעלות רמת אמינות שקרובה ל-100% שמיועדות להגן על שטח קטן, משתמשים דווקא בכיפת ברזל שהיעילות (המוצהרת) שלה היא מתחת ל-90% כדי להגן על נתב"ג ומשקרים ל-FAA כשטוענים שאין שום סיכוי שתיפול רקטה באזור נתב"ג. לגבי האדאמס, אני בטוח שהוא היה קיים. אולי השם הוחלף, אולי לא נמצאו לו לקוחות מחוץ לישראל והוא הורד מהמדף, אני יכול לנסות לברר, אבל זה לא באמת חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיס צבאי ושדה תעופה זה אכן דומה (הי, יש בסיסים צבאיים שהם בעצמם שדה תעופה), בניגוד לספינה ושדה תעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי מהעיתונות שב״אזור הירוק״ בבגדד בשעתו (האזור המבוצר בו גרו האמריקאים) היתה מערכת הגנה נגד טילים כלשהי, אבל אני חושב שהיא לא היתה אפקטיבית במיוחד - הם חטפו שם טילים על ימין ועל שמאל. אולי זו? http://en.wikipedia.org/wiki/Counter_Rocket,_Artille... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגנה על נתב"ג קצת שונה מהגנה על ספינה. נתב"ג הוא מטרה ששטחה הוא בערך 9 קמ"ר. ספינה היא מטרה ששטחה הוא לכל היותר 0.05 קמ"ר, לכן להגדיר את נתב"ג כמטרת נקודה כמו ספינה זו הגדרה לא מדויקת, בלשון המעטה. יתכן בהחלט שלו היינו מסוגלים לרצף את נתב"ג במספיק מערכות דמויות ברק, עם טילים שמחירם דומה לשל הברק, היינו יכולים למנוע כל פגיעה בו. עשה אתה את החשבון מה יהיה המחיר של זה. העובדה שמטרת ניסוי בסרטון של היצרן מחוררת כמו מסננת אין משמעה שטיל אמיתי יהיה מחורר גם הוא; טילים אמיתיים הם בעלי נטיה מעצבנת לא לשבת בשקט כמו מטרות ניסוי. יתכן שמתוך אשכול הרסס יפגעו בו רסיסים בודדים, ודי יהיה בכך כדי להשיג את המטרה. בכל מקרה, כיפת ברזל מנסה להשיג מטרה קשה יותר - פגיעה "ברזל בברזל". בינתיים, אגב, התבשרנו שהכיפה זיהתה את הרקטה והמפעילים בחרו לא לשגר עליה לאחר שחישוב המסלול הראה שהיא לא תפגע בשדה - דווקא כדי לא ליצור סיכון מיותר לתנועה האווירית בשדה; מה חבל שאפילו האלגוריתמיקה של הכיפה לא יודעת לחשב את מסלולו של הממשל האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הזאת נשמעת לי מאוד מוזרה. החליטו לא ליירט רקטה שהחטיאה את נתב"ג אבל פגעה בשטח בנוי ביהוד? לי נראה הרבה יותר סביר שהרקטה שפגעה ביהוד עברה בתפר שבין תחום האחריות של כיפת ברזל ותחום האחריות של ההגנה האווירית (שאני מנחש שאיננה כיפת ברזל) של נתב"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. זה מה שהיה כתוב בטור של עמוס הראל בהארץ ובאגרת ששלח מנכ''ל רת''א גיורא רום לחברות התעופה בעולם כדי לשכנע אותן לא להפסיק את הטיסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מתקשה להאמין לטענה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי כל הנתונים המלומדים האלה, מסתבר שמפעילי סוללת כיפת ברזל נמנעו במכוון מלבצע יירוט של הרקטה שנפלה באזור נתב"ג. בכתבה גם מדובר על "איסור מוחלט על תעבורת תעופה אזרחית לאזורים המכוסים על-ידי מיירטי כיפת ברזל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מערכת המטורפת מבחינת הסיבוך והארגון" הזאת נקראת מערך הבקרה ומכסה את כל כלי הטיס בכל המרחב האוירי של מדינת ישראל וברדיוס של 360 ק"מ סביבה. המערלך הזה כמובן לא ייחודי רק למדינת ישראל וקיים ברוב המדינות המערביות (גם אם לא בכיסוי מלא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא באמת חושב שמכ"מי האיכון הצבאיים של צה"ל מקושרים באופן חופשי למערך הבקרה האזרחי. זה בערך כמו להניח שהמחשב שלי והמחשב שמנהל טייסת אף-16 יכולים לדבר חופשי דרך האינטרנט. דברים לא עובדים ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב, אני יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק רב, אבל אם כן זה נשמע לי די מפחיד, שכל המידע הצבאי הרגיש ביותר הזה, כולל שיגורי טילים בזמן אמת, עובר ברשתות תקשורת אזרחיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך, המידע האזרחי זורם לרשת הצבאית (כמובן מאובטח), לא להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר סביר, אבל אז מה זה עוזר? אתה צריך שהבקר האזרחי ישדר למטוס של איר ניגריה לשבור שמאלה, ואין לו את המידע הזה (בהנחה שעל זה דיברנו, לא על הזיהוי של טיל היירוט את המטרה ואבחון עמית-טורף שלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אפרט יותר מדי, אבל הבקר ביב''א יכול להתקשר ישירות לטייס האזרחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כטייס חובב (במיל), אני יכול לומר שאין בארץ דבר כזה ''מערך בקרה אזרחי''. ישנה מערכת פיקוח בכל שדה תעופה שבנתב''ג ובעוד כמה שדות תעופה בודדים כמו הרצליה היא אזרחית. אבל הבקרה האזורית היא של חיל האוויר, ואתה מקיימים הטייסים קשר בעוזבם את אזור הפיקוח של שדה התעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז תחילת המבצע שונו מסלולי הגישה והיציאה מנתב״ג והם כבר לא עוברים מעל ראשל״צ או דרום תל-אביב. ההמראות מתבצעות בכיוון מזרח-צפון-מזרח ופונות צפונה עד אזור טול-כרם ואז פונות מערבה. הנחיתות באות מעל ראש העין ויורדות דרומה. חור בגוף של מטוס נוסעים בגובה של פחות מ-5,000 מטר לא יגרום להתפרקות של המטוס (עד לגובה הזה הלחץ במטוס לא שונה בהרבה מהלחץ בחוץ) בטווח הרלוונטי הגובה של המטוסים נמוך מזה. טיל לא צריך לפגוע בהולך רגל כדי להרוג אותו, הוא צריך לפגוע ברדיוס של 5-50 מטרים ממנו (תלוי איזה טיל ואיזה מחסה אם בכלל יש לאותו ביש גדא). במטוס צריך ממש לפגוע כדי לגרום לו נזק (לטילים המיירטים יש מרעום קרבה, הם באמת לא צריכים לפגוע בדיוק במטרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ששינו את המסלולים זה נאה, וגם מראה שהם מתחשבים בסיכונים שהצגתי. אתה מאד מגזים עם רדיוס ההרג שלך, אם האדם שוכב1 אני בספק אם בטווח עשרה מטר הוא ינזק קשה, וחמישים מטר זה בכלל מוגזם. זאת לא פצצה של טון, זה טיל שהורס דירה, לא בית דירות, כנראה אפילו לא קומה שלמה בבית כזה. ורוב הדירות הרדיוס שלהן הוא כ-5 מטר. עכשיו, כמדומני שהאורך (והמוטה) של 747 הם כ-70 מטר. ככה שהוא תופס שטח די נאה. 1 כמו שהוא אמור על פי הוראות פיקוד העורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שנטען (ואני לא יודע אם זה נכון) לחמאס רקטות M302 שלהן ראש קרבי של עד 200 ק״ג חומר נפץ. ראש כזה יכול להרוג אדם לא ממוגן גם ממרחק של 50 מטרים. לגראד יש רדיוס הרג של 15-20 מטר (שוב, למטרה לא ממוגנת). האורך והרוחב של מטוס הוא באמת 70 מטרים, אבל שטח החתך שלו (מכל כיוון) קטן משמעותית ממעגל ברדיוס של 70 מטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שיורים לגוש דן, אז נסכים פלוס מינוס על השערוך של הגראד. גם אם ניקח רבע מהעיגול ברדיוס שבעים, עדיין נקבל סיכוי של פי חמש לגפוע במטוס, ועכשיו תכפיל את זה ב-400 נוסעים והתוחלת לנזק עולה פלאים. אבל כמו שאמרת, הם אכן שינו את המסלולים, אז אפשר להסתפק בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם גראדים לא יורים לתל אביב, אבל אין לי מושג מה הצינורות מסוג M75 סוחבים עליהם (למען האמת, הפגיעה ביהוד נראתה פחות קשה מפגיעה אופיינית של גראד, אבל קשה לדעת בוודאות על סמך התמונות הספורות שפורסמו) אז כנראה שבאמת נאלץ להסתפק בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי אין מושג. יש טענות שראש הקרב הוקטן אכן, כדי להגדיל את הטווח, אבל אין לי סימוכין לזה. אז נסיים באנקדוטה שהדיון הזה העלה אצלי אסוציאטיבית: אי אז הייתי בתרגיל שכלל ירי חי של תותחים ומרגמות באזור אימונים כלשהוא בדרום. בעודנו מטווחים, חלף לפתע מטוס אימון של בית הספר לטיסה בגובה נמוך, ישר מעל1 שטח הטיווח שלנו. גם אז, למרות הסטטיסטיקה שפעלה לטובתו, זה גרם לי לצמרמורת לא נעימה. 1 בעצם צריך לומר 'בתוך', מאחר והפגזים חולפים בנפח שמעל שטח הטיווח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לסבר את האוזן: מבחינה סטטיסטית, יעילות הארטילריה האנטי אוירית (פגזים שמתפוצצים בגובה מתוכננן מראש או עם מרעום קרבה וממטירים רסס שאמור לפגוע במטוס) של הגרמנים במלה"ע I היתה פגיעה אחת לכל 11,500 פגזים, וזה לגבי מטוסי בוכנה איטיים. הסיכוי שרקטת קרקע-קרקע, שאין לה מרעום קרבה או חיישן גובה, שכלל לא מכוונת למטוס אלא למטרה קרקעית, תפגע במטוס סילון מודרני שטס בשמיים, היא אפס לכל עניין ודבר, והיא נשארת אפס גם במכפלה ב400. לעומת זאת, פגיעה במטוסים על הקרקע או בטרמינל עצמו אפשרית וסבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתווכח, רק טענתי שהסיכוי שהיא תפגע בהולך רגל קטן הרבה יותר. (ותיזהר כשאתה מכפיל גדלים קטנים ב-400 וטוען שהם לא משתנים, זה שלב אחד מלהראות לי שהרקטה לא תפגע במטוס, כי כל פעם היא מכסה את חצי המרחק ביניהם, ואז את מחצית המרחק שנותר, וכן הלאה, ומאחר שיש כאן אינסוף חציות וגו', היא לעולם לא תגיע אליו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענה של מתמטיקאי. המהנדס מרכיב על הרקטה מרעום קרבה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מסכים איתך. ההסתברות שרקטה שנורית למרכז הארץ תפגע בי היא כנראה מאותו סדר גודל כמו ההסתברות שהיא תפגע במטוס שממריא או נוחת באותו זמן וניתן לחשוב עליה כעל אפס לכל מטרה מעשית. מצד שני ההסתברות שהיא תפגע בעובר אורח כלשהו היא גדולה בהרבה, ולו משום שצפיפות האוכלוסיה בגוש דן היא גבוהה בהרבה מצפיפות המטוסים בשמים שמעל לגוש דן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם המשפט האחרון אני מסכים לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטוס שנמצא על הקרקע או קרוב לה (ממריא או נוחת) - נכון. מטוס שטס בשמים - לא נכון. זה היה נכון רק אם היה מדובר ב''כדורי ברזל''. ברגע שיש רש''ק החישוב משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק ענין של צפיפות האוכלוסיה. כשהרקטה טסה באוויר, היא והמטוס נמצאים במרחב תלת ממדי ומפגש ביניהם יחייב התאמה בכל שלושת הממדים. תחשבו על שני יתושים שטסים אקראית בהיכל הספורט ביד אליהו במשך שתיים-שלוש השניות שבהן מפגש עלול להתרחש, ונסו לשער את הסיכוי למפגש. לעומת זאת, כאשר הרקטה נופלת המרחב הזה מתמפה אל המרחב הדו-ממדי של הקרקע. גם בלי להיות מתמטיקאי גדול נקל להבין שבמיפוי הזה ההסתברות גדלה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אני מלכתחילה טענתי נגד ההשוואה בין הסיכון למטוס ובין הסיכון לעוברי אורח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה דווקא די דומה, כי גם מסלול הרקטה בתלת-מימד הוא חד ממדי ולא אפס-ממדי. 2. לא הגון להשוות את הסיכויים בין המטוס הלא מוגן <שלי> לאיש ברחוב <כלשהו>. השוו בין מטוס כלשהו לעובר אורח כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום בדיוק יצא לי להיות באזעקה מצפון לנתב"ג ממש מתחת מסלול הגישה. נעמדנו ליד קיר בטון ובדיוק מעלינו ראינו מטוס שהיה לקראת נחיתה ששינה מסלול ב-180 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה לקח לו את כל זמן האזעקה, התמרון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתכוון לזמן שהסירנה עובדת, כי זמן ההתראה הוא דקה וחצי וזה די והותר למטוס להסתובב ולצבור גובה (זה מה שראיתי שהוא עשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. המסלול של הרקטה מה״שמיים״ ל״אדמה״ חותך את כל ערכי ציר z האפשריים. מכאן שקיימת נקודת זמן בה הרקטה והמטוס נמצאים באותו z. בנקודת הזמן הזו המיקום של הרקטה ושל המטוס הם דו מימדיים והסיכוי הוא אותו הדבר כמו המקרה הפרטי z=0 (כלומר המקרה של בן אדם או מטוס חונה בטרמינל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי (ואני מקווה שזה לא סוד בטחוני) הטיל המיירט של כיפת ברזל מבוסס על טיל אוויר-אוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, זה חלק ממה שהקל עלי בהנחות הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטוס המלזי הופל ע"י קייב בהוראת ארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוסים עובדים למען ארה"ב,הישראלים גם ואוקראינים,והמצרים,והסעודים,והעירקים ודאעש ואל קעידה ובריטניה,וצרפת,ואירן כלומר ארה"ב נלחמת מתחת לשולחן נגד עצמה בכל העולם ומוציאה לשם כך מיליארדים של דולרים והורגת את האזרחים והחיילים שלה באלפים כדי להרוויח כמה מליארדים? מישהו לא עשה שם חשבון עד הסוף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהיית תינוק שתית חלב פורמולה במקום חלב אם. נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהיית* למה כשהייתי?! עד עכשיו.מה גם הפורמולה משתפת פעולה עם ארה"ב? כל הסוגים או שיש פורמולות שהם עם הבונים החופשים שהם גם בשליטת ארה"ב? *שכ"ג אני מטפל בזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר לכך ברור: מדובר על עימות בין המשתלבים לבדלנים בממשל האמריקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הקרב לא הגיע לארה"ב עצמה? או שכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה פיגוע חמור יותר מה-11 בספטמבר ושוב יאשימו את המוסלמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט ''כל הפחדים כולם'' מאוד הפחיד אותי כי החלק היחיד בו שלא היה אמין הוא החלק בו הגיבור מצליח להציל את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למצוא פצצת אטום בת עשרות שנים שקועה באדמה ולבנות ממנה פצצת מימן במערה בהרי לבנון - זה אמין? ואז להשתמש בדבר הזה, מכל האפשרויות המרנינות, דווקא כדי לנסות לגרום למלחמת עולם שתחריב את העולם כולו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שעל פי הספר בנו ממנה סתם פצצת אטום - מה, זה לא מספיק? אנקדוטה שאני זוכר מהספר - היה בו אולי התיאור המואט-ביותר-ביחס-לאירוע-בזמן-אמיתי שקראתי אי פעם בספרות פרוזה פופולרית - במשך כשלושה עמודים קלנסי מתאר שם את שלושת הנאנו-שניות שלוקחות לתגובת השרשרת להתחיל, בסגנון הטכני הארכני החביב עליו1 1 שבדרך כלל מאופיין ב - 'הטורפדו UCB-112 יצא במהירות של שלוש מאות וארבעים מייל בשעה מצינור הטורפדו השמאלי, כשמערכת האינפרה אדום שלו מסוג GGP-12 מאכנת את חתימתה של צוללת היריב, וההגאים שלו מיד הפנו אותו בזוית של שלושים וארבע מעלות לכיוונה. בעוד הוא מתקדם פנתה הצוללת הרוסית מסוג גאגארין-12 לכיוונו כשהיא מפעילה את כל עוצמתו של הכור הגרעיני שלה, ומסבסבת בקצב של שתי מעלות בשנייה. האלגוריתם המתוחכם בגרסה 3.0 שהותקן בראשו של הטורפדו מיד זיהה את התמרון ותיקן ימינה בחמש מעלות, תוך שהוא מאיץ ל-שלוש מאות ושישים קשר. הצוללת הרוסית....' וגו'. לפחות בקרבות צוללות זה היה די דומה לקרב אמיתי (ומשעמם מאין כמותו, לכן ויתרתי עליו ועל ספריו2 אחרי שלושה-ארבעה) 2 בשלב מסוים נראה היה שמטרתו של קלנסי היא לכתוב את הספר הראשון שממדיו כשל קוביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה זכור כפצצת מימן, אולם יתכן שמדובר רק בפצצת אטום עם Boosting. לא מזמן חיפשתי את העותק שלי ולא מצאתי, אז אני לא יכול כרגע לבדוק. נקודה אחת שזכורה לי מהספר הזה היא שהוא מתאר את המציאות בישראל, ומזכיר בתיאור אנשי מילואים שחוזרים מ-meetings (כך בנוסח המקורי) של המילואים שלהם, והעוזים שלהם תלויים על צווארם. המשפט הקטן הזה גרם לי לפקפק באמינות של כל מה שקלנסי מתאר מאז ועד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עומד על דעתי בשני הנושאים (הסיבה להפסקת טיסות מאורגנת , החשיבות לכאורה של המנהרות). לגבי הפסקת טיסות קודמת , לא הפסקה מאורגנת, זו יכולה להיות מסיבות שונות. סיבה אפשרית היא ביטול טיסות של נוסעים שהחליטו שזה לא הזמן לסוע אל ישראל וממנה. גם במבצעים קודמים היו ירידות דרמטיות במספר הבאים והיוצאים לישראל, מי שיכול ורוצה מבטל, מי שיכול ורוצה דוחה. יש הבדל בין ביטול מאורגן לביטול טיסות פרטני על ידי חברות. בביטול פרטני נוסעים יכולים לשנות את לוח הזמנים ולשנות חברות טיסה מובילות. בביטול מאורגן גם נוסעים שרוצים להגיע לישראל מתקשים לאלתר סידור חילופי. הבטיחות התעופתית בישראל ירדה בשיעור אפסי לכן זה נימוק שיקרי. הנימוק האמיתי הוא פוליטי (הפעלת לחץ על ישראל). שים לב שסיסי המצרי ניפנף את קרי מהמערבות במשא והמתן לסיום המיבצע. קרי רצה לסבך את העניינים בשיטת הפרד ומשול שאהובה על האמריקאים, סיסי עשה לו בדיקת שיקוף בטחונית כדי לרמוז לו שהוא לא נותן בו אימון. בינתיים ארקיע מתגברת את לוח הטיסות שלה, מקווה שגם אלעל. מקווה גם שחברות תעופה זרות קטנות יתגברו גם כן את מספר הטיסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה פשוט מתעלם מהנימוקים שמבטלי הטיסות מפרסמים, ומעדיף משהו שהוא בעצם תיאורית קונספירציה. התיאוריה שלך אין בה הגיון גם מהסיבה שהיום אפילו האירופים מפרסמים הודעה שתומכת בישראל ואומרת שעל האירגונים בעזה להתפרק מנשקם, וגם בגלל שישראל הסכימה להפסקת אש כל פעם שהתבקשה, ועכשיו אינה מתבקשת כי ברור שהחמס מסרב להפסקת אש. אז לדעתך לוחצים על ישראל לעשות משהו שהם בכלל לא מבקשים שתעשה ? אשר למנהרות, האם לדעתך היינו היום, קרקעית, בתוך עזה לולא המינהרות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבאמת המנהרות הן לא הבעיה. אבל הכל חלק מסינדרום כיפת ברזל, כשבמקום להשתמש בעיקרון שלפיו ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, אנחנו מצטנפים מאחורי מערכות טילים יקרות, ביצור גבולות יקר וכו'. אם היינו מצליחים להשיג שלום, על פי הסדר או על פי מכת מחץ שהם יקבלו ותכריח אותם לשמור על השקט - גם אם לא לחתום על שלום מוצהר, מעברי הגבולות היו פתוחים והם לא היו זקוקים למנהרות. הם זקוקים למנהרות כי הם רוצים להגיע לישובים יהודיים וחוסמים אותם. לא צריך לחסום את הדרך שלהם לישובים יהודיים, צריך לחסום את הרצון שלהם לפגוע ביהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. ישראל צריכה להבהיר לארה"ב ולאיחוד האירופי (בשקט, לא בהצהרה פומבית אלא בערוצים דיפלומטיים) שאם תוך 24 שעות התעופה האזרחית לא חוזרת לשגרה, לישראל לא תשאר ברירה ויהיה עליה להפסיק את ירי הרקטות ארוכות הטווח בכל מחיר (ולרמוז שהכוונה היא לכיבוש מלא של רצועת עזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להילחם בהחלטות טכניות בטיחותיות ע"י איומים כאלה, מלחמה שמחייבת "ניעור" מערכי בירוקרטיה אדירים, ואם כבר כן, אז תקופה של 24 ימים היא תקופה הרבה יותר ריאלית מ 24 שעות. אבל אני מציע לא לאיים אלא לעשות. אז בטוח הטיסות יחזרו, למרות שלשיטתו של אמ נהיה אז "ילדים רעים". מאידך גיסא, כיוון שדובר על הפסקת טיסות ל 24 שעות, אולי הן תחזורנה אוטומטית עד לנפילה הבאה בסביבות נתב"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאייפא"ק יכולה גם "לנער" מערך בירוקרטי אדיר כמו הFAA | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבורני כי אלמלא אותו פקיד אשר החליט על סגירת הטיסות לישראל, צריכה הייתה ישראל להמציא אותו. בכל מקרה אין זה אלא יאה להודות לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור. מה הרווחנו ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה לא איום מאוד אפקטיבי לטווח הקצר. נגיד שמחר הממשלה מחליטה על כיבוש מלא של רצועת עזה. איך זה ישנה את פעולת צה״ל, נאמר, בחמשת הימים הקרובים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליית מדרגה לדוגמה - מעבר מוופא לשיפא. נראה לי שהחמאס היה חווה את זה כעליית מדרגה משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי בצהריים פרשנות מפי מישהו שלא קלטתי את שמו ומי הוא, לפיה, כמו שאתה אומר, סגירת השמים היא פעולה פוליטית של הממשל האמריקאי. הפרשנות הזאת נוגדת את כל מה שסופר אתמול, והצליחה לבלבל אותי. כרגע איני יודע מה האמת. אם זו האמת, צורת פעולה זו של ידידתנו הגדולה והיחידה לא תורמת להוצאת העגמומיות מהמצב העגום גם בלעדיה. איני יכול שלא להיזכר באותה ''לגיטימציה בין לאומית'' שהבטיחו לנו מבצעי ההתנתקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון צדק: "לעתים, צורכי הביטחון השוטף המיידיים מתנגשים עם הצרכים ארוכי הטווח של הביטחון היסודי." | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |