בתשובה להפונז, 23/07/14 19:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ספק שניתן לבנות על בסיס הכיפה מערכת נ"מ. אני לא משוכנע כמוך שדי בשינויי תוכנה (המיירט הספציפי לדעתי מכיל כמות קטנה מאד של חומר נפץ שסיכוייה להפיל מטוס נוסעים גדול הם קטנים, יש זוויות שיגור וסגירה, גבהים וטווחי גילוי וכיו"ב פרמטרים שעשויים לדרוש שינויי חומרה משמעותיים), אבל זה לא משנה; השאלה היא לא האם ניתן להפוך את הכיפה לאיום על מטוסים אלא האם הכיפה הקיימת היא כזו, והתשובה היא לא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא אם הכיפה מאיימת על מטוסים,השאלה היא אם הטייסים (או מקבלי ההחלטות) מרגישים שהיא מאיימת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין את הסבתא שלי מה הטייסים "מרגישים". החלטות לא מתקבלות על בסיס מה שמישהו מרגיש. אם אני לא אבוא לעבודה כי אני מרגיש שהמשאיות שנוסעות באותו כביש בדרך לשם נוסעות בפראות ומסכנות אותי, המעסיק יפטר אותי. אני גם לא שמעתי אי פעם שמישהו מהם הוטרד מכיפת ברזל. היא פועלת שם בקביעות בשבועיים האחרונים וגם בסיבובים קודמים, והם לא נבהלו. נניח שאתה גר בגדרה ויש לך חוזה עם חברת שליחויות. החברה מחליטה להפר את החוזה בטענה שמסוכן בגדרה: יש ירי ארטילרי. אתה אומר: מה פתאום, אין ירי ארטילרי בגדרה, יש ירי ארטילרי על עזה! והם אומרים: כן, יש תותחים שעומדים במרחק של 15 ק"מ מהבית שלך ויורים לטווח של 15 ק"מ, זה מסוכן! ואתה אומר: אבל הם יורים לכיוון השני בכלל, אין שום אפשרות שהם יפגעו בגדרה! והם אומרים "אבל הנהגים שלנו מרגישים שזה מסוכן" - זה קייס לביטול החוזה? ברור שלא. אותו דבר נכון לכיפת ברזל וההרגשה של מישהו שהיא מסכנת מטוסי נוסעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, הטענה שהנוסעים מרגישים שמסוכן, היא הסבר לגיטימי לביטול טיסה. אתה מוזמן לנסות לשכנע אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה צורך לשכנע אף אחד. לא שמעתי שאיזושהי מהטיסות בוטלה כי הנוסעים הרגישו שמסוכן. באופן כללי, הנוסעים הרגישו שמסוכן זה לא נימוק. מי שלא רוצה, יכול לא לעלות על המטוס, ולאבד את מחיר הכרטיס שלו. זה לא ענינו של נוסע שרוצה לטוס. אם קניתי כרטיס אז יש חוזה ביני לבין החברה: אני שילמתי והם מתחייבים להטיס אותי בזמן ולמקום הקבוע. אם מישהו מהנוסעים (או אפילו כל הנוסעים האחרים) מחליט לא לטוס, זו בעיה שלהם, לא שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טייס אזרחי אמור להפעיל שיקול דעת, ואם לדעתו (''להרגשתו'') נשקפת סכנה למטוס או לנוסעים הוא מחוייב לפעול בהתאם. אפשר להתווכח בשאלה אם ההרגשה שלו מוצדקת, אבל כל עוד היא קיימת התגובה כפויה עליו. בניגוד לאל-על, רוב הטייסים האזרחיים לא היו טייסים קרביים בעברם, כך שכל השיקולים שהבאת בדיאלוג עם הפונז, גם אם הם נכונים (אין לי מושג ירוק, כמובן) אינם השיקולים של הטייס המסחרי. יש רקטות, יש טילים, היה פיצוץ בקרבת שדה התעופה - התגובה הטבעית היא לא לטוס שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם איזשהו טייס רואה רקטה בעת הגישה לנחיתה ונבהל, בסדר. זה לא המצב, ושום דבר כאן לא הגיע מכיוון הטייסים. בכל מה שנוגע למצב הכללי ולא לסיטואציה שמתפתחת ברגע נתון בעת טיסה, הטייס מחויב להחלטות של הממונים עליו - החברה, רשויות התעופה של מדינתו וכיו''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח רגע בצד את הדיון בשינויי התוכנה1, ונדבר על עצם זה שבלא מעט משעות היום מתעופפות רקטות וטילים במרחב האוירי מעל ראשון לציון ושאר גוש דן, היכן שממריאים ונוחתים בגובה יחסית נמוך מטוסי הנוסעים בבן גוריון. מה הסיכוי שטיל כזה - רקטה ו/או טיל כיפת ברזל - יפגע באופן אקראי במטוס מנמיך טוס? מן הסתם זה סיכוי נמוך מאד. אלא מה - גם הסיכוי שרקטה תפגע בהולך רגל הוא נמוך מאד. אני אפילו רוצה לטעון, שהסיכוי שהיא תפגע בהולך רגל קטן לאין ערוך מהסיכוי שהיא תפגע במטוס, מהסיבה הפשוטה שהמטוס הרבה יותר גדול מגודלו של הולך רגל. אז אם אתה טוען שממילא זה סיכוי זניח - למה מקובל עליך שהולכי הרגל צריכים להיזהר ולשנות ממנהגיהם בהישמע האזעקה? ואם זה לא זניח מספיק - למה דוקא הטייס צריך להמשיך בשאננות? 1ואין לי ספק שכמות חומר הנפץ מספיקה - הרבה יותר קל לעשות חור במטוס נוסעים שסביר להניח יפרק אותו, מאשר לגרום לראש נפץ של רקטה להתפוצץ באויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אתראה של כמעט דקה. אי אפשר לסדר עם בקרת הטיסה שהיא תרחיק מטוסים מטילים? ואולי כבר עושים את זה? ההתרעה הייתה בשל פגיעת רקטה בסמוך לשדה התעופה. לא בשל סיכון למטוס באוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב מה זה אומר - שמערכת האיכון של צה"ל (כולל או לא כיפת ברזל), צריכה להיות מחוברת ישירות לבקרה של בן גוריון, שלא לומר עם קשר ישיר למאות מטוסים ממאות חברות מקומיות וזרות, ולהזיז אותם על פי מסלולי הרקטות והיירוטים? לא שזה בלתי אפשרי, אבל זאת נשמעת לי כמו מערכת מטורפת מבחינת הסיבוך והארגון. בנוסף, ההתרעה היא כנראה לא כל כך ממוקדת - אם יש אזעקה בראשון, היא ברדיוס של כמה קילומטרים טובים. לא ברור שמטוס שניגש לנחיתה, כשהוא במהירות של איזה 300 קמ"ש, יכול לצאת לחלוטין מאזור הפגיעה המשוער. אני מבין שדה פקטו זה מה ששבר את גב הגמל. וטוב שכך, אני רק מנסה להבין את השיקולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, הטיל לא טס באקראי. הטיל טס לאן שהמערכת אומרת לו לטוס. כשתכננו את המערכת ידעו היטב שיש בעולם עוד עצמים מעופפים פרט לרקטות לטווח קצר. המכ''ם שיודע לזהות איפה יש רקטה יודע גם לזהות אם יש מטוס במסלול שעובר בסביבה והוא לא יחשב לטיל מסלול שמתנגש עם מסלולו של המטוס. כמו כן, הטיל נמצא במעקב תוך כדי מעופו ואם הוא סוטה מהמסלול או אם מזהים שהוא עומד להתנגש במשהו מופעלת השמדה עצמית. שנית, המערכת לא ממוקמת באקראי. נתיבי הטיסה האזרחיים ידועים היטב והמערכת ממוקמת באתרים שזוויות השיגור מהם כדי ליירט רקטות מכיוון הרצועה לא תחתוכנה את הנתיבים האלה - או לחילופין, אם היא ממוקמת באתר שעלול לסכן נתיב כזה אז הנתיב יסגר עד שהסוללה תעבור למקום אחר, או לחילופין תוכנס מגבלה במחשב הסוללה שתמנע שיגור שחותך את הנתיב גם אם אין שם זיהוי של מטוס ברגע נתון. כדאי שתזכור שמבחינת חיל האוויר, היעוד העיקרי של המערכת הזו בשעת מלחמה הוא הגנה על בסיסי חיל האוויר עצמם - ויש יסוד להניח שגם בעימות הנוכחי, חלק גדול מעבודת המערכת הוא בדיוק זה. זה לא סוד שהחמאס מנסה בקביעות לפגוע בתל-נוף, חצור ופלמחים. כלומר, המערכת נבנתה מראש לפעול בסביבה רוויה בהמראות ונחיתות בלי לסכן אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתסריט הזה הרקטה של החמאס טסה באקראי, גם אם נניח שהטילים שלנו מבדילים בין עמית לטורף בקלי-קלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רקטה של החמאס שטסה באקראי עדיין יוצאת מרצועת עזה, נכון? כלומר, אם סוללה ממוקמת דרומית לנתב"ג היא תמיד תירה דרומה, ונתיב גישה שמגיע לנתב"ג מצפון יהיה בטוח מפניה. לזה רמזתי בהתיחסות לאיום הפוטנציאלי של תותחי צה"ל על גדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לחשוב שכיפת ברזל לא מיועדת בכלל להגנה על בסיסי חיל האוויר או על נתב״ג. לישראל יש כבר כשני עשורים מערכות טילים נגד טילים להגנה נקודתית (חפשו מערכות טילים בשם ברק או אדאמס, אני ראיתי סרטוני תדמית שלהם בשנות ה-90 של המאה הקודמת) ויש להן אחוזי ירוט שנושקים ל-100%. אני מאמין שמערכות מסוג זה מגינות על נתב״ג ועל בסיסי חיל האוויר כמו גם על מפעל הטקסטיל במישור רותם ואולי גם על בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים בחיפה. כל החידוש הגדול של מערכת כיפת ברזל הוא ההגנה המרחבית שהיא נותנת מפני טילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טילי ברק הם טילים להגנה על ספינות. זה סיפור לגמרי אחר מרקטות ארטילריה או מטילים בליסטיים. "מערכות ליירוט טילים" הן חיות ששונות אחת מהשניה כמו שמשאיות שונות ממכוניות מרוץ, וזה שיש מערכת כמו הברק לא אומר שהיא מסוגלת להגן מפני רקטות במסלול בליסטי, בטווחים ובמהירויות של רקטות ארטילריה. מעבר לכך, טיל שצריך להגן על ספינה מפני טיל כמו היאחונט הוא טיל ששווה להשקיע בכל יחידה שלו גם מיליון דולר; ברור שהגנה מפני מאות ואלפי רקטות מחייבת מיירט אחר לגמרי. אני חושב שאחד הדברים העיקריים שגרמו לחיה"א להסיר את התנגדותו לכיפת ברזל היה מבול הרקטות שירדו על היב"א בהר מירון ב-2006 - ולא היה לה שום מיגון אקטיבי נגדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר לא זוכר מי היה מי, אבל בסרטון התדמית שראיתי הוצגו שני טילים להגנה: הברק והאדמס. אחד היה ימי והשני יבשתי. לגבי היבשתי דובר על הגנה של בסיסים, מפקדות וכדומה. אני מניח שבשנים שחלפו היכולות רק השתפרו. מה שנכון לספינה נכון גם לשדה תעופה בין-לאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברק הוא טיל להגנה על ספינות. גוגל לא מכיר טיל אדאמס, גם לא באנגלית. הוא מכיר מערכת ADAM שהיא מערכת לייזר אמריקאית נסיונית ליירוט רקטות קצרות טווח, סירות מהירות וכיו"ב. שוב: האיום על ספינה הוא אחר, הוא בא מצד טילים שמאפייני הטיסה שלהם - מהירויות, זוויות, גבהים, הגודל שלהם, אופן יזימת המרעום וכן הלאה שונים מאד מרקטות בליסטיות. ספינה היא מטרת נקודה ולכן די בהסטה קלה של טיל אויב כדי למנוע ממנו לפגוע בה - מה שאין כן נמל תעופה. ספינה צבאית יכולה לספוג נזק קל מטיל שיתפוצץ כמה עשרות מטרים ממנה, ואילו נמל תעופה לא יכול לספוג נזק כזה. טילים נגד ספינות לא באים במטחים גדולים. טילים כאלה גם טסים מעל ים, שהוא בקירוב ראשון תוואי שטח חלק ומישורי. את כל ההבדלים האלה אני יודע מהשרוול בלי להיות מהנדס טילים, אני בטוח שמהנדס כזה יוכל לתת לך עוד רשימה ארוכה מאד של מאפיינים. זה אומר שהמערכת שאתה צריך להתמודדות עם האיום הימי שונה מאד מהמערכת שמתמודדת עם הרקטות של החמאס. כאמור - כמו משאית ומכונית מרוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מהדברים שהדגימו שם ואני זוכר עד היום, זה את צורת הפגיעה של הטילים האלו: פיצוץ שמשחרר רסס רב (הראו מטרת ניסוי שנראתה כמו מסננת) שמרסק את הטיל, לא מסיט אותו. כאמור, היו שם שתי מערכות, אחת ימית להגנה על ספינות ואחת יבשתית שנועדה להגנה על בסיסים ומפקדות מפני טילים. אני די בטוח שמערכת שיכולה להגן מפני טילים על בסיס צבאי תעשה את זה גם בשדה תעופה. גם אני לא מהנדס טילים, אבל אני סומך על המהנדסים של רפא"ל שהם יודעים על מה הם מדברים. כמובן שיכול להיות, שלמרות שקיימות מערכות הגנה נגד טילים בעלות רמת אמינות שקרובה ל-100% שמיועדות להגן על שטח קטן, משתמשים דווקא בכיפת ברזל שהיעילות (המוצהרת) שלה היא מתחת ל-90% כדי להגן על נתב"ג ומשקרים ל-FAA כשטוענים שאין שום סיכוי שתיפול רקטה באזור נתב"ג. לגבי האדאמס, אני בטוח שהוא היה קיים. אולי השם הוחלף, אולי לא נמצאו לו לקוחות מחוץ לישראל והוא הורד מהמדף, אני יכול לנסות לברר, אבל זה לא באמת חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיס צבאי ושדה תעופה זה אכן דומה (הי, יש בסיסים צבאיים שהם בעצמם שדה תעופה), בניגוד לספינה ושדה תעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי מהעיתונות שב״אזור הירוק״ בבגדד בשעתו (האזור המבוצר בו גרו האמריקאים) היתה מערכת הגנה נגד טילים כלשהי, אבל אני חושב שהיא לא היתה אפקטיבית במיוחד - הם חטפו שם טילים על ימין ועל שמאל. אולי זו? http://en.wikipedia.org/wiki/Counter_Rocket,_Artille... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגנה על נתב"ג קצת שונה מהגנה על ספינה. נתב"ג הוא מטרה ששטחה הוא בערך 9 קמ"ר. ספינה היא מטרה ששטחה הוא לכל היותר 0.05 קמ"ר, לכן להגדיר את נתב"ג כמטרת נקודה כמו ספינה זו הגדרה לא מדויקת, בלשון המעטה. יתכן בהחלט שלו היינו מסוגלים לרצף את נתב"ג במספיק מערכות דמויות ברק, עם טילים שמחירם דומה לשל הברק, היינו יכולים למנוע כל פגיעה בו. עשה אתה את החשבון מה יהיה המחיר של זה. העובדה שמטרת ניסוי בסרטון של היצרן מחוררת כמו מסננת אין משמעה שטיל אמיתי יהיה מחורר גם הוא; טילים אמיתיים הם בעלי נטיה מעצבנת לא לשבת בשקט כמו מטרות ניסוי. יתכן שמתוך אשכול הרסס יפגעו בו רסיסים בודדים, ודי יהיה בכך כדי להשיג את המטרה. בכל מקרה, כיפת ברזל מנסה להשיג מטרה קשה יותר - פגיעה "ברזל בברזל". בינתיים, אגב, התבשרנו שהכיפה זיהתה את הרקטה והמפעילים בחרו לא לשגר עליה לאחר שחישוב המסלול הראה שהיא לא תפגע בשדה - דווקא כדי לא ליצור סיכון מיותר לתנועה האווירית בשדה; מה חבל שאפילו האלגוריתמיקה של הכיפה לא יודעת לחשב את מסלולו של הממשל האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הזאת נשמעת לי מאוד מוזרה. החליטו לא ליירט רקטה שהחטיאה את נתב"ג אבל פגעה בשטח בנוי ביהוד? לי נראה הרבה יותר סביר שהרקטה שפגעה ביהוד עברה בתפר שבין תחום האחריות של כיפת ברזל ותחום האחריות של ההגנה האווירית (שאני מנחש שאיננה כיפת ברזל) של נתב"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. זה מה שהיה כתוב בטור של עמוס הראל בהארץ ובאגרת ששלח מנכ''ל רת''א גיורא רום לחברות התעופה בעולם כדי לשכנע אותן לא להפסיק את הטיסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מתקשה להאמין לטענה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי כל הנתונים המלומדים האלה, מסתבר שמפעילי סוללת כיפת ברזל נמנעו במכוון מלבצע יירוט של הרקטה שנפלה באזור נתב"ג. בכתבה גם מדובר על "איסור מוחלט על תעבורת תעופה אזרחית לאזורים המכוסים על-ידי מיירטי כיפת ברזל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מערכת המטורפת מבחינת הסיבוך והארגון" הזאת נקראת מערך הבקרה ומכסה את כל כלי הטיס בכל המרחב האוירי של מדינת ישראל וברדיוס של 360 ק"מ סביבה. המערלך הזה כמובן לא ייחודי רק למדינת ישראל וקיים ברוב המדינות המערביות (גם אם לא בכיסוי מלא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא באמת חושב שמכ"מי האיכון הצבאיים של צה"ל מקושרים באופן חופשי למערך הבקרה האזרחי. זה בערך כמו להניח שהמחשב שלי והמחשב שמנהל טייסת אף-16 יכולים לדבר חופשי דרך האינטרנט. דברים לא עובדים ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב, אני יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק רב, אבל אם כן זה נשמע לי די מפחיד, שכל המידע הצבאי הרגיש ביותר הזה, כולל שיגורי טילים בזמן אמת, עובר ברשתות תקשורת אזרחיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך, המידע האזרחי זורם לרשת הצבאית (כמובן מאובטח), לא להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר סביר, אבל אז מה זה עוזר? אתה צריך שהבקר האזרחי ישדר למטוס של איר ניגריה לשבור שמאלה, ואין לו את המידע הזה (בהנחה שעל זה דיברנו, לא על הזיהוי של טיל היירוט את המטרה ואבחון עמית-טורף שלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אפרט יותר מדי, אבל הבקר ביב''א יכול להתקשר ישירות לטייס האזרחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כטייס חובב (במיל), אני יכול לומר שאין בארץ דבר כזה ''מערך בקרה אזרחי''. ישנה מערכת פיקוח בכל שדה תעופה שבנתב''ג ובעוד כמה שדות תעופה בודדים כמו הרצליה היא אזרחית. אבל הבקרה האזורית היא של חיל האוויר, ואתה מקיימים הטייסים קשר בעוזבם את אזור הפיקוח של שדה התעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז תחילת המבצע שונו מסלולי הגישה והיציאה מנתב״ג והם כבר לא עוברים מעל ראשל״צ או דרום תל-אביב. ההמראות מתבצעות בכיוון מזרח-צפון-מזרח ופונות צפונה עד אזור טול-כרם ואז פונות מערבה. הנחיתות באות מעל ראש העין ויורדות דרומה. חור בגוף של מטוס נוסעים בגובה של פחות מ-5,000 מטר לא יגרום להתפרקות של המטוס (עד לגובה הזה הלחץ במטוס לא שונה בהרבה מהלחץ בחוץ) בטווח הרלוונטי הגובה של המטוסים נמוך מזה. טיל לא צריך לפגוע בהולך רגל כדי להרוג אותו, הוא צריך לפגוע ברדיוס של 5-50 מטרים ממנו (תלוי איזה טיל ואיזה מחסה אם בכלל יש לאותו ביש גדא). במטוס צריך ממש לפגוע כדי לגרום לו נזק (לטילים המיירטים יש מרעום קרבה, הם באמת לא צריכים לפגוע בדיוק במטרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ששינו את המסלולים זה נאה, וגם מראה שהם מתחשבים בסיכונים שהצגתי. אתה מאד מגזים עם רדיוס ההרג שלך, אם האדם שוכב1 אני בספק אם בטווח עשרה מטר הוא ינזק קשה, וחמישים מטר זה בכלל מוגזם. זאת לא פצצה של טון, זה טיל שהורס דירה, לא בית דירות, כנראה אפילו לא קומה שלמה בבית כזה. ורוב הדירות הרדיוס שלהן הוא כ-5 מטר. עכשיו, כמדומני שהאורך (והמוטה) של 747 הם כ-70 מטר. ככה שהוא תופס שטח די נאה. 1 כמו שהוא אמור על פי הוראות פיקוד העורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שנטען (ואני לא יודע אם זה נכון) לחמאס רקטות M302 שלהן ראש קרבי של עד 200 ק״ג חומר נפץ. ראש כזה יכול להרוג אדם לא ממוגן גם ממרחק של 50 מטרים. לגראד יש רדיוס הרג של 15-20 מטר (שוב, למטרה לא ממוגנת). האורך והרוחב של מטוס הוא באמת 70 מטרים, אבל שטח החתך שלו (מכל כיוון) קטן משמעותית ממעגל ברדיוס של 70 מטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שיורים לגוש דן, אז נסכים פלוס מינוס על השערוך של הגראד. גם אם ניקח רבע מהעיגול ברדיוס שבעים, עדיין נקבל סיכוי של פי חמש לגפוע במטוס, ועכשיו תכפיל את זה ב-400 נוסעים והתוחלת לנזק עולה פלאים. אבל כמו שאמרת, הם אכן שינו את המסלולים, אז אפשר להסתפק בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם גראדים לא יורים לתל אביב, אבל אין לי מושג מה הצינורות מסוג M75 סוחבים עליהם (למען האמת, הפגיעה ביהוד נראתה פחות קשה מפגיעה אופיינית של גראד, אבל קשה לדעת בוודאות על סמך התמונות הספורות שפורסמו) אז כנראה שבאמת נאלץ להסתפק בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי אין מושג. יש טענות שראש הקרב הוקטן אכן, כדי להגדיל את הטווח, אבל אין לי סימוכין לזה. אז נסיים באנקדוטה שהדיון הזה העלה אצלי אסוציאטיבית: אי אז הייתי בתרגיל שכלל ירי חי של תותחים ומרגמות באזור אימונים כלשהוא בדרום. בעודנו מטווחים, חלף לפתע מטוס אימון של בית הספר לטיסה בגובה נמוך, ישר מעל1 שטח הטיווח שלנו. גם אז, למרות הסטטיסטיקה שפעלה לטובתו, זה גרם לי לצמרמורת לא נעימה. 1 בעצם צריך לומר 'בתוך', מאחר והפגזים חולפים בנפח שמעל שטח הטיווח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לסבר את האוזן: מבחינה סטטיסטית, יעילות הארטילריה האנטי אוירית (פגזים שמתפוצצים בגובה מתוכננן מראש או עם מרעום קרבה וממטירים רסס שאמור לפגוע במטוס) של הגרמנים במלה"ע I היתה פגיעה אחת לכל 11,500 פגזים, וזה לגבי מטוסי בוכנה איטיים. הסיכוי שרקטת קרקע-קרקע, שאין לה מרעום קרבה או חיישן גובה, שכלל לא מכוונת למטוס אלא למטרה קרקעית, תפגע במטוס סילון מודרני שטס בשמיים, היא אפס לכל עניין ודבר, והיא נשארת אפס גם במכפלה ב400. לעומת זאת, פגיעה במטוסים על הקרקע או בטרמינל עצמו אפשרית וסבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתווכח, רק טענתי שהסיכוי שהיא תפגע בהולך רגל קטן הרבה יותר. (ותיזהר כשאתה מכפיל גדלים קטנים ב-400 וטוען שהם לא משתנים, זה שלב אחד מלהראות לי שהרקטה לא תפגע במטוס, כי כל פעם היא מכסה את חצי המרחק ביניהם, ואז את מחצית המרחק שנותר, וכן הלאה, ומאחר שיש כאן אינסוף חציות וגו', היא לעולם לא תגיע אליו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענה של מתמטיקאי. המהנדס מרכיב על הרקטה מרעום קרבה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מסכים איתך. ההסתברות שרקטה שנורית למרכז הארץ תפגע בי היא כנראה מאותו סדר גודל כמו ההסתברות שהיא תפגע במטוס שממריא או נוחת באותו זמן וניתן לחשוב עליה כעל אפס לכל מטרה מעשית. מצד שני ההסתברות שהיא תפגע בעובר אורח כלשהו היא גדולה בהרבה, ולו משום שצפיפות האוכלוסיה בגוש דן היא גבוהה בהרבה מצפיפות המטוסים בשמים שמעל לגוש דן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם המשפט האחרון אני מסכים לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטוס שנמצא על הקרקע או קרוב לה (ממריא או נוחת) - נכון. מטוס שטס בשמים - לא נכון. זה היה נכון רק אם היה מדובר ב''כדורי ברזל''. ברגע שיש רש''ק החישוב משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק ענין של צפיפות האוכלוסיה. כשהרקטה טסה באוויר, היא והמטוס נמצאים במרחב תלת ממדי ומפגש ביניהם יחייב התאמה בכל שלושת הממדים. תחשבו על שני יתושים שטסים אקראית בהיכל הספורט ביד אליהו במשך שתיים-שלוש השניות שבהן מפגש עלול להתרחש, ונסו לשער את הסיכוי למפגש. לעומת זאת, כאשר הרקטה נופלת המרחב הזה מתמפה אל המרחב הדו-ממדי של הקרקע. גם בלי להיות מתמטיקאי גדול נקל להבין שבמיפוי הזה ההסתברות גדלה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אני מלכתחילה טענתי נגד ההשוואה בין הסיכון למטוס ובין הסיכון לעוברי אורח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה דווקא די דומה, כי גם מסלול הרקטה בתלת-מימד הוא חד ממדי ולא אפס-ממדי. 2. לא הגון להשוות את הסיכויים בין המטוס הלא מוגן <שלי> לאיש ברחוב <כלשהו>. השוו בין מטוס כלשהו לעובר אורח כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום בדיוק יצא לי להיות באזעקה מצפון לנתב"ג ממש מתחת מסלול הגישה. נעמדנו ליד קיר בטון ובדיוק מעלינו ראינו מטוס שהיה לקראת נחיתה ששינה מסלול ב-180 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה לקח לו את כל זמן האזעקה, התמרון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתכוון לזמן שהסירנה עובדת, כי זמן ההתראה הוא דקה וחצי וזה די והותר למטוס להסתובב ולצבור גובה (זה מה שראיתי שהוא עשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. המסלול של הרקטה מה״שמיים״ ל״אדמה״ חותך את כל ערכי ציר z האפשריים. מכאן שקיימת נקודת זמן בה הרקטה והמטוס נמצאים באותו z. בנקודת הזמן הזו המיקום של הרקטה ושל המטוס הם דו מימדיים והסיכוי הוא אותו הדבר כמו המקרה הפרטי z=0 (כלומר המקרה של בן אדם או מטוס חונה בטרמינל). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |