בתשובה להפונז, 23/07/14 22:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, הטיל לא טס באקראי. הטיל טס לאן שהמערכת אומרת לו לטוס. כשתכננו את המערכת ידעו היטב שיש בעולם עוד עצמים מעופפים פרט לרקטות לטווח קצר. המכ''ם שיודע לזהות איפה יש רקטה יודע גם לזהות אם יש מטוס במסלול שעובר בסביבה והוא לא יחשב לטיל מסלול שמתנגש עם מסלולו של המטוס. כמו כן, הטיל נמצא במעקב תוך כדי מעופו ואם הוא סוטה מהמסלול או אם מזהים שהוא עומד להתנגש במשהו מופעלת השמדה עצמית. שנית, המערכת לא ממוקמת באקראי. נתיבי הטיסה האזרחיים ידועים היטב והמערכת ממוקמת באתרים שזוויות השיגור מהם כדי ליירט רקטות מכיוון הרצועה לא תחתוכנה את הנתיבים האלה - או לחילופין, אם היא ממוקמת באתר שעלול לסכן נתיב כזה אז הנתיב יסגר עד שהסוללה תעבור למקום אחר, או לחילופין תוכנס מגבלה במחשב הסוללה שתמנע שיגור שחותך את הנתיב גם אם אין שם זיהוי של מטוס ברגע נתון. כדאי שתזכור שמבחינת חיל האוויר, היעוד העיקרי של המערכת הזו בשעת מלחמה הוא הגנה על בסיסי חיל האוויר עצמם - ויש יסוד להניח שגם בעימות הנוכחי, חלק גדול מעבודת המערכת הוא בדיוק זה. זה לא סוד שהחמאס מנסה בקביעות לפגוע בתל-נוף, חצור ופלמחים. כלומר, המערכת נבנתה מראש לפעול בסביבה רוויה בהמראות ונחיתות בלי לסכן אותן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתסריט הזה הרקטה של החמאס טסה באקראי, גם אם נניח שהטילים שלנו מבדילים בין עמית לטורף בקלי-קלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רקטה של החמאס שטסה באקראי עדיין יוצאת מרצועת עזה, נכון? כלומר, אם סוללה ממוקמת דרומית לנתב"ג היא תמיד תירה דרומה, ונתיב גישה שמגיע לנתב"ג מצפון יהיה בטוח מפניה. לזה רמזתי בהתיחסות לאיום הפוטנציאלי של תותחי צה"ל על גדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לחשוב שכיפת ברזל לא מיועדת בכלל להגנה על בסיסי חיל האוויר או על נתב״ג. לישראל יש כבר כשני עשורים מערכות טילים נגד טילים להגנה נקודתית (חפשו מערכות טילים בשם ברק או אדאמס, אני ראיתי סרטוני תדמית שלהם בשנות ה-90 של המאה הקודמת) ויש להן אחוזי ירוט שנושקים ל-100%. אני מאמין שמערכות מסוג זה מגינות על נתב״ג ועל בסיסי חיל האוויר כמו גם על מפעל הטקסטיל במישור רותם ואולי גם על בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים בחיפה. כל החידוש הגדול של מערכת כיפת ברזל הוא ההגנה המרחבית שהיא נותנת מפני טילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טילי ברק הם טילים להגנה על ספינות. זה סיפור לגמרי אחר מרקטות ארטילריה או מטילים בליסטיים. "מערכות ליירוט טילים" הן חיות ששונות אחת מהשניה כמו שמשאיות שונות ממכוניות מרוץ, וזה שיש מערכת כמו הברק לא אומר שהיא מסוגלת להגן מפני רקטות במסלול בליסטי, בטווחים ובמהירויות של רקטות ארטילריה. מעבר לכך, טיל שצריך להגן על ספינה מפני טיל כמו היאחונט הוא טיל ששווה להשקיע בכל יחידה שלו גם מיליון דולר; ברור שהגנה מפני מאות ואלפי רקטות מחייבת מיירט אחר לגמרי. אני חושב שאחד הדברים העיקריים שגרמו לחיה"א להסיר את התנגדותו לכיפת ברזל היה מבול הרקטות שירדו על היב"א בהר מירון ב-2006 - ולא היה לה שום מיגון אקטיבי נגדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר לא זוכר מי היה מי, אבל בסרטון התדמית שראיתי הוצגו שני טילים להגנה: הברק והאדמס. אחד היה ימי והשני יבשתי. לגבי היבשתי דובר על הגנה של בסיסים, מפקדות וכדומה. אני מניח שבשנים שחלפו היכולות רק השתפרו. מה שנכון לספינה נכון גם לשדה תעופה בין-לאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברק הוא טיל להגנה על ספינות. גוגל לא מכיר טיל אדאמס, גם לא באנגלית. הוא מכיר מערכת ADAM שהיא מערכת לייזר אמריקאית נסיונית ליירוט רקטות קצרות טווח, סירות מהירות וכיו"ב. שוב: האיום על ספינה הוא אחר, הוא בא מצד טילים שמאפייני הטיסה שלהם - מהירויות, זוויות, גבהים, הגודל שלהם, אופן יזימת המרעום וכן הלאה שונים מאד מרקטות בליסטיות. ספינה היא מטרת נקודה ולכן די בהסטה קלה של טיל אויב כדי למנוע ממנו לפגוע בה - מה שאין כן נמל תעופה. ספינה צבאית יכולה לספוג נזק קל מטיל שיתפוצץ כמה עשרות מטרים ממנה, ואילו נמל תעופה לא יכול לספוג נזק כזה. טילים נגד ספינות לא באים במטחים גדולים. טילים כאלה גם טסים מעל ים, שהוא בקירוב ראשון תוואי שטח חלק ומישורי. את כל ההבדלים האלה אני יודע מהשרוול בלי להיות מהנדס טילים, אני בטוח שמהנדס כזה יוכל לתת לך עוד רשימה ארוכה מאד של מאפיינים. זה אומר שהמערכת שאתה צריך להתמודדות עם האיום הימי שונה מאד מהמערכת שמתמודדת עם הרקטות של החמאס. כאמור - כמו משאית ומכונית מרוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מהדברים שהדגימו שם ואני זוכר עד היום, זה את צורת הפגיעה של הטילים האלו: פיצוץ שמשחרר רסס רב (הראו מטרת ניסוי שנראתה כמו מסננת) שמרסק את הטיל, לא מסיט אותו. כאמור, היו שם שתי מערכות, אחת ימית להגנה על ספינות ואחת יבשתית שנועדה להגנה על בסיסים ומפקדות מפני טילים. אני די בטוח שמערכת שיכולה להגן מפני טילים על בסיס צבאי תעשה את זה גם בשדה תעופה. גם אני לא מהנדס טילים, אבל אני סומך על המהנדסים של רפא"ל שהם יודעים על מה הם מדברים. כמובן שיכול להיות, שלמרות שקיימות מערכות הגנה נגד טילים בעלות רמת אמינות שקרובה ל-100% שמיועדות להגן על שטח קטן, משתמשים דווקא בכיפת ברזל שהיעילות (המוצהרת) שלה היא מתחת ל-90% כדי להגן על נתב"ג ומשקרים ל-FAA כשטוענים שאין שום סיכוי שתיפול רקטה באזור נתב"ג. לגבי האדאמס, אני בטוח שהוא היה קיים. אולי השם הוחלף, אולי לא נמצאו לו לקוחות מחוץ לישראל והוא הורד מהמדף, אני יכול לנסות לברר, אבל זה לא באמת חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיס צבאי ושדה תעופה זה אכן דומה (הי, יש בסיסים צבאיים שהם בעצמם שדה תעופה), בניגוד לספינה ושדה תעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי מהעיתונות שב״אזור הירוק״ בבגדד בשעתו (האזור המבוצר בו גרו האמריקאים) היתה מערכת הגנה נגד טילים כלשהי, אבל אני חושב שהיא לא היתה אפקטיבית במיוחד - הם חטפו שם טילים על ימין ועל שמאל. אולי זו? http://en.wikipedia.org/wiki/Counter_Rocket,_Artille... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגנה על נתב"ג קצת שונה מהגנה על ספינה. נתב"ג הוא מטרה ששטחה הוא בערך 9 קמ"ר. ספינה היא מטרה ששטחה הוא לכל היותר 0.05 קמ"ר, לכן להגדיר את נתב"ג כמטרת נקודה כמו ספינה זו הגדרה לא מדויקת, בלשון המעטה. יתכן בהחלט שלו היינו מסוגלים לרצף את נתב"ג במספיק מערכות דמויות ברק, עם טילים שמחירם דומה לשל הברק, היינו יכולים למנוע כל פגיעה בו. עשה אתה את החשבון מה יהיה המחיר של זה. העובדה שמטרת ניסוי בסרטון של היצרן מחוררת כמו מסננת אין משמעה שטיל אמיתי יהיה מחורר גם הוא; טילים אמיתיים הם בעלי נטיה מעצבנת לא לשבת בשקט כמו מטרות ניסוי. יתכן שמתוך אשכול הרסס יפגעו בו רסיסים בודדים, ודי יהיה בכך כדי להשיג את המטרה. בכל מקרה, כיפת ברזל מנסה להשיג מטרה קשה יותר - פגיעה "ברזל בברזל". בינתיים, אגב, התבשרנו שהכיפה זיהתה את הרקטה והמפעילים בחרו לא לשגר עליה לאחר שחישוב המסלול הראה שהיא לא תפגע בשדה - דווקא כדי לא ליצור סיכון מיותר לתנועה האווירית בשדה; מה חבל שאפילו האלגוריתמיקה של הכיפה לא יודעת לחשב את מסלולו של הממשל האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הזאת נשמעת לי מאוד מוזרה. החליטו לא ליירט רקטה שהחטיאה את נתב"ג אבל פגעה בשטח בנוי ביהוד? לי נראה הרבה יותר סביר שהרקטה שפגעה ביהוד עברה בתפר שבין תחום האחריות של כיפת ברזל ותחום האחריות של ההגנה האווירית (שאני מנחש שאיננה כיפת ברזל) של נתב"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. זה מה שהיה כתוב בטור של עמוס הראל בהארץ ובאגרת ששלח מנכ''ל רת''א גיורא רום לחברות התעופה בעולם כדי לשכנע אותן לא להפסיק את הטיסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מתקשה להאמין לטענה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי כל הנתונים המלומדים האלה, מסתבר שמפעילי סוללת כיפת ברזל נמנעו במכוון מלבצע יירוט של הרקטה שנפלה באזור נתב"ג. בכתבה גם מדובר על "איסור מוחלט על תעבורת תעופה אזרחית לאזורים המכוסים על-ידי מיירטי כיפת ברזל". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |