|
||||
|
||||
התועלת היא גביית מחיר טריטוריאלי (המחיר היחיד שכואב לערבים), במחיר דמים קטן יחסית. (לצערי ראינו - וזה לא חדש - שכניסה לתוך אזור אורבני גוררת נפגעים). |
|
||||
|
||||
החרמה כענישה מועילה הרבה יותר כשמחרימים דבר שימושי, מאשר דבר שמעלה אבק במחסן. אם גובים מחיר טריטוריאלי משטחים בשימוש, האפקט גדול פי כמה וכמה אשר לתפוס טריטוריה שאינה בשימוש. ברור שכניסה לאזור מיושב גוררת נפגעים. לכן חשבתי שבמקום להכניס לאזור חיל רגלים, אפשר לשטח את המקום לגמרי באמצעות כלים כבדים, שריון והנדסה. אני לא מומחה צבאי, אבל נדמה לי שבפעולה כזו הסיכון מינימלי. לאחר שבמקום אין בניינים ומקומות מסתור אלא שדה פתוח וריק, יש לך שטח פתוח שאפשר להושיב בקצהו חיילים ששומרים על השטח הפתוח ריק. קשה הרבה יותר להתגנב אליהם ולפגוע בהם, כשבין השטח הבנוי ובין החיילים יש שדה גדול וריק. |
|
||||
|
||||
לשטח מקום לגמרי בעזרת כלים כבדים, שריון והנדסה? אתה מתכוון, כמו שהגנרל הגרמני פאולוס ניסה לעשות בסטלינגרד? פאולוס גילה שזה לא קל ויעיל במציאות כמו בתאוריה (או בהקלדה על המחשב). לו לא היה מופיע כעד מדינה במשפטי נירנברג אולי היה מגלה שזה גם נחשב לפשע מלחמה. |
|
||||
|
||||
ניסיתי לקרוא את הערך הארוך בוויקיפדיה על קרב סטאלינגרד. מסופר שם בהרחבה ובאריכות על נסיונות הגרמנים לכבוש את העיר. לא ראיתי שם שניסו להפוך שטח בנוי לשדה ריק, שטוח. ככה או ככה, תקופה שונה, תנאים שונים, אויב שונה. הכל שונה. הכלים הכבדים, השריון וההנדסה של צה"ל לא צריכים להתמודד עם כלים כבדים, שריון והנדסה של חמאס. כוחות צה"ל נהנים מעדיפות גדולה בכל תחום: מספרית, מקצועית, טכנולוגית. הגרמנים סבלו מאוד מתנאי האקלים ברוסיה, עוד מאפיין שצריך להשמיט. אני חוזר ומדגיש שאני לא מומחה צבאי ואפילו לא קבלן הריסה. אני רק מתעניין במה שכתבת. זה פשע מלחמה להחריב בניינים ולסלק את שברי הקירות? |
|
||||
|
||||
להחריב בנינים של אוכלוסיה אזרחית, כאשר לא מסתתרים בהם מחבלים, סתם כך למטרת ענישה? כן, זה פשע מלחמה. בהחלט. כשאתה מנסה להחריב משהו ולהפוך אותו לשדה שטוח אתה יוצר עיי חורבות שמאחורי כל אחד מהם יכול להסתתר מחבל עם RPG ומתחת כל אחד מהם יכול לנוח מטען של 200 קילו. מתחת פני השטח, במנהרות חפורות או סתם קווי ביוב, יכולים להתחבא אנשים נחמדים ולצוץ ברגע המתאים. יתכן שאם תביא שיירות של אלפי משאיות תצליח, בסופו של דבר, לפנות את השטח הזה (לא שברור לאן תפנה את כל החורבות אבל נניח לזה). אבל זה יעלה לך בהרבה משאיות ונהגי משאיות, הרבה דחפורים ונהגי דחפורים והרבה מאלה שיאבטחו אותם. |
|
||||
|
||||
זה לא רק למטרת ענישה אלא גם למטרות מנע. כי בבניינים האלה כן מסתתרים מחבלים. והקסבה הזו יוצרת בשבילם מקומות מסתור נוחים מאוד. לגבי עיי החורבות, ציינתי במפורש שהכוונה להפוך את המקום לשדה ריק. לא לגלים של חורבות. את שברי הקירות צריך לפנות, מהסיבה הזו בדיוק. גלים של חורבות מעניקים מחסה. שדה שטוח ופתוח לא מעניק מחסה למחבלים. לא צריך לפנות את הפסולת מאתיים קילומטר משם. מספיק "הצידה". חשבתי שהדחפורים של צה"ל משוריינים, ואת הכוחות שנכנסים ללחימה בשטח בנוי לא צריך לאבטח? |
|
||||
|
||||
החורבות שאתה מפנה "הצידה" הופכות לשטח שבתוכו אפשר להתחבא וממנו לשגר עליך מה שרוצים. לטילי נ"ט יש טווח של חמישה ק"מ, ונוח מאד לשגר אותם מתוך מסתור אל שדה ריק. אגב, אפשר לחפור מנהרה גם מתחת לשדה ריק. אפשר גם לחפור בו בלילה ולהטמין מטען. הוא גם לא נשאר ריק, צמחים מתחילים לגדול בו. דחפור משורין הוא לא טנק. הוא ממוגן נגד איומים ברמה נמוכה, לא נגד טילי נ"ט מתקדמים. אם הוא ינסה לפנות חורבה שבתוכה מטען של 200 קילו הוא יעוף (גם טנק לא שורד מטען כזה). משאיות לא נהנות אפילו מהמיגון הזה, ונק"ל חודר אותן ללא מאמץ. הכוחות שנכנסים ללחימה בשטח לא מתכוונים לשהות שם חודשים רבים כפי שהרעיון שלך יקח, והם לא צריכים שיאבטחו אותם כי הם מאבטחים את עצמם - בשביל זה הם "כוחות". |
|
||||
|
||||
מהבניינים שהיו החורבות בחזית ובאמצע השדה, כשהוא עוד היה שכונה, שיגרו רקטות וטילים ומחבלים התחבאו בהם וביניהם. עכשיו כל השטח ריק והמחבלים יכולים להתחבא רק "בצד", כששאר השטח ריק. יותר קל לכוחות לזהות מנהרה שיוצאת בשטח פתוח עם צמחים, מאשר מנהרה שמסתתרת בין/מתחת בניינים. את כל מה שאמרת שהם יכולים לעשות מבין החורבות, הם עשו עד עכשיו מתוך השכונה. עכשיו הסגת את גבולם אחור. הסיכונים לא השתנו. הדחפורים הורסים, מזיזים והולכים. כמה חודשים צריך בשביל זה? לא צריך משאיות. |
|
||||
|
||||
ניטפוק קטן, כאשר מדובר בטילי נ"ט הסיכון לאיש שמפעיל את הדחפור, קטן בהרבה מהסיכון לצוות טנק, דחפור זה דבר גדול בהרבה מטנק, שוקל כמעט כמוהו, יש לו שריון רגיל + מיגון כלוב1, אין בו חומר נפץ (שהפיצוץ שלהם הורג רבים מצוותי הטנקים), והאיש או השניים שנמצאים בו, תופסים רק חלק קטן מאוד ממנו (וכנראה החלק הממוגן ביותר), כך שלאויב הלא מאוד מיומן, קשה מאוד לפגוע בצוות מרחוק (אם כי אולי יש לו יכולת להשבית את הדחפור). 1 למה לטנקים אין כאלה? |
|
||||
|
||||
דחפור אינו גדול בהרבה מטנק, רק גבוה ממנו. המשקל לא רלבנטי, ומיגון הכלוב הוא המיגון העיקרי שלו - אין לו קליפת פלדה בעובי חצי מטר כמו לטנק. בטנק מודרני הפגזים נמצאים במתקנים ממוגנים למדי ולא אמורים להתפוצץ מפגיעת נ"ט- אלא אם כן הטנק כולו בוער, וזה לא המצב הרגיל. למה לטנקים אין מיגון כלוב? קודם כל, לא בטוח שהוא מי-יודע-מה יעיל. לנגמ"שי ה-M-113 הישנים (והפופולריים תמיד) היה סוג של מיגון כלוב ("וייזתות") עוד לפני 25 שנה, זה לא הועיל במיוחד. שנית, הוא מגדיל את הצריח כלומר גורם לאוייב לראות את הטנק ביתר קלות כשהטנק מנסה להמנע מחשיפה, והופך מעבר בשטחים צפופים למסובך יותר. שלישית, מיגון כזה יצטרך להיות בנוי כך שלא יפגע ביכולת לצודד את הצריח ב-360 מעלות, להגביה ולהנמיך את התותח - לא בטוח שאתה יכול לבנות מיגון אפקטיבי במגבלות האלה. ולסיום, נראה שמתכנני טנקים די מאמינים בשריון הכבד שהם מספקים ולא רואים צורך במיגון קל נוסף. |
|
||||
|
||||
דחופור D9 צהלי כך מוסרת ויקיפדיה הוא 8.5*4.5*4 לעומת זאת מרכבה 4 הוא 9.04*3.92*2.66 (כולל התותח ). ע"פ ויקיפדיה, דחפורים צה"ליים ממוגנים בשריון, מעבר למיגון הכלוב (הם הרי צריכים להיות ממוגני ירי). לעניין הכלוב, אני לא רואה איך משהו שגורם לטיל של האוייב ליזום כמה עשרות סנטימטרים לפני הפגיעה בטנק יכול להיות רע, אולי התועלת זניחה ביחס למשקל, ולחסרונות האחרים שהעלית, שאגב לא מסבירים למה לא לעשות מיגון כזה איפה שאפשר, על התובה, או על גג הטנק. לגבי מתכנני הטנקים, אלו ככל הנראה יודעים בדיוק כמוני וכמוך, שהשריון שהם תכננו חדיר לטילים ופגזים ומנסים כל העת למצוא דרכים לשפרו (ומן הסתם שקלו מיגון כלוב, ופסלו אותו מטעם כלשהוא, אני רק תוהה מהי אותה סיבה) |
|
||||
|
||||
אמרתי - לא גדול בהרבה באורך ורוחב. ארבעה וחצי על שמונה וחצי לדחפור מול ארבעה על תשעה לטנק - בערך שווים (אגב, גודל הדחפור כולל כמובן את הכף). מיגון ירי לדחפור זה חלונות משורינים (אתה יכול להסתכל בתמונה בויקיפדיה ולראות). עם כל הכבוד, זכוכית היא לא פלדה. לא אמרתי שהכלוב רע, ומשקל זו בטח לא הבעיה בכל הקשור בטנק - נראה לי פשוט שמבחינת המתכננים התועלת היא זניחה ולא מצדיקה את הסרבול שזה יוסיף לתכנון ולשימוש בטנק, יחד עם הגדלת הצללית שלו. לטנקים הישנים של צה"ל (בעיקר המגח 6) היה מיגון דומה לזה - בלטנים, שבהתחלה היו סתם קופסאות ברזל ואחר כך הפכו למיגון ריאקטיבי, כלומר הותקן בהם חומר נפץ שתפקידו היה להתפוצץ עם פגיעת המטען החלול בבלטן ולגרום לשיבוש יכולת החדירה שלו. הבלטנים האלה היו מותקנים על הטנקים עוד בשל"ג, ואחד ההשגים המודיעיניים הגדולים של הסורים היה הבאתו של טנק שצויד בהם לסוריה ואח"כ לברית המועצות. מסוף שנות השמונים הדברים האלה נזנחו לטובת שריון פסיבי שנותן הגנה אחרת - הפרטים לא מתפרסמים, אבל נראה שהמבנה הפנימי של המודולים של השריון אמור לנתב את האלומה שיוצר המטען בתוך המודול באופן כזה שהיא תבזבז את האנרגיה שלה בתוכו ולא תגרום נזק. זניחת הבלטנים אמורה לרמז לך שהמתכננים כבר לא ראו בהם תועלת עבור טנק - גם כיוון שטכנטלוגיית הטילים התפתחה כדי לתת מענה לבלטנים ולאחיהם הכלובים. |
|
||||
|
||||
דחפור D9 צה״לי ממוגן בצורה לא רעה בכלל נגד טילי נ״ט, דחפור כזה אפילו הצליח לשרוד מטען גחון של 500 ק״ג כמעט ללא נזק. |
|
||||
|
||||
"לא רעה בכלל" זו שאלה של מה הסטנדרט שאתה מציב. המיגון שלו לא יעצור קורנט, הוא עשוי לעצור RPG מדור ישן (ללא ראש טאנדם). לגבי מטען של 500 קילו - אם הוא מתפוצץ מתחת לכף הוא יכול להעיף את הכף והכלי אולי ישרוד. אם הוא מתפוצץ מתחת לדחפור עצמו, הדחפור יעוף כמו צעצוע של ילדים (כנ"ל לגבי טנק, כמובן). |
|
||||
|
||||
למעשה ההיפך הגמור הוא הנכון. מקובל לחשוב כי החרבת שטח בנוי מסייעת להגנה עליו. במילים אחרות, ברוב המקרים קל יותר לגונן על הריסות וחורבות מאשר על מבנים עומדים (זה קשור לעובדה שמבנים אפשר למוטט רק פעם אחת). שתי הדוגמאות הקלאסיות הזכורות לי הן סטאלינגרד והחרבת מנזר מונטה קסינו (בין נפולי לרומא) ע"י האמריקאים (שני המקרים במלה"ע ה-II). המקרה של מונטה קסינו מורכב מדי וחריג מהרבה בחינות, אבל בסטאלינגרד, החרבת העיר ע"י הארטילריה והמפציצים הגרמניים הפכה אותה לשטח אידיאלי להגנה. בפועל ארמיה גרמנית שלמה נבלמה בתוך העיר ע"י דיביזיה רוסית מדולדלת מאוד. ניסיון שנעשה לתגבר אותה ע"י דיביזיה נוספת הסתיים באסון. השורה הסופית אומרת שבזמן שאותה דיביזיה בלמה את הארמיה של פאולוס במשך חודשים ארוכים, הרוסים ריכזו בחשאי שתי "חזיתות" רעננות משני אגפי החזית. כאשר הכוחות הללו (ומזג האויר) היו מוכנים, הם כתרו את הארמיה הגרמנית. הרוסים אומרים שההריסות של סטאלינגרד היו הסדן שעליו הכה לבסוף הפטיש הרוסי. פילדמרשל פאולוס, מפקד הארמיה הגרמנית, לא היה הופך לפושע מלחמה בשום תסריט שניתן להעלות על הדעת. אאל"ט הוא היה איש מטה שהפיקוד על ארמיית סטאלינגרד היה התפקיד בשטח הראשון שמלא. אבל חשוב יותר, לאחר שפאולוס נכנע (בניגוד גמור להנחיות ולרמזים של היטלר שציפה ממנו להתאבד), הוא שיתף פעולה עם שוביו וכיהן בתפקיד סרק של מעין יו"ר ועדה של קצינים גרמניים אנטי-פאשיסטיים. במילים אחרות, פאולוס הפך למשת"פ הראשי (לפחות מבחינת דרגתו) של סטלין והסובייטים, ואין שום דרך לתאר שהרוסים היו מסכימים להפקיר אותו. ושוב אאז"ן הוא שוחרר ב-1955 ומת לאחר שנה שנתיים במז' גרמניה. לכל הדברים האלו כמובן אין שום קשר ואין שום לקח למציאות של ימים אלו. (נדמה לי שיש כאן מקרה נדיר שבו המשפט האחרון הוא מצד אחד נכון ומצד שני אירוני). |
|
||||
|
||||
אילו פאולוס לא היה משתף פעולה עם שוביו (כולל קריאה ברדיו לגרמנים להתמרד וכולל עדות מטעם התביעה במשפטי נירנברג), הוא היה ראוי להעמדה לדין כפושע מלחמה. מובן שמרגע שהוא נכנע והחל לשתף פעולה זה לא עמד על הפרק. |
|
||||
|
||||
תעשה את זה לכמה שכונות עזתיות ואתה מעניש כמה שכונות עזתיות, הם כבר ילמדו להזהר, אבל לא יהיה לזה שום אפקט מיוחד בתחום הרתעת החמס או השמדת החימוש שלו. תעשה את זה בקנה מידה של אזור אורבני שלם, נגיד שליש מהעיר, ואתה מדבר על פליטים עזתיים בתוך רצועת עזה צפופה עוד יותר, יללות הומניטריות עד השמיים, ועדיין שום השפעה מיוחדת בתחום הפגיעה בחמס או בנשק שלו. |
|
||||
|
||||
א. בשכונות העזתיות האלה יושבים פעילי חאמס, משגרי רקטות ושאר ציוד ללוחמה נגד ישראל. ממה הם ילמדו להזהר? שלא לחיות בשכונות, או שלא לירות מתוך שכונות? אם הם ילמדו שלא לירות מתוך שכונות או שלא לירות בכלל, זה הישג גדול. ב. הפליטים זו המטרה. שכל המעצבנים האלה שחושבים שחמאס צריך לירות עלינו ולכסח אותנו ולא משנה אם זה מתוך השכונה שלהם או בכל צורה אחרת, שילמדו שאם יורים מהשכונה שלהם, מחר אין להם איפה לחיות. במקרה כזה, הלחץ של התושבים עצמם על החמאס יגבר פי כמה וכמה. אם בשכונה הראשונה הפליטים בורחים לשכונה אחרת, בסוף לא יהיה לאנשים לאן לברוח. או שהם יברחו למצרים, או שילמדו לברך שהכל על מי הים המלוחים. הם יבינו את זה וידעו שאין להם ברירה. |
|
||||
|
||||
כן, הכל מתמצה לכדי הקביעה שלחץ כבד על האוכלוסיה הכללית יגרום לפגיעה בחמס ובמשאביו. אני חולק על הקביעה הזו. אירגונים כמו החמס פורחים ומלבלבים במקומות ההרוסים ביותר. אם צריך - הם מגיסים ילדים בכפיה. לא שיהיה להם צורך במקרה של ערביי עזה. |
|
||||
|
||||
יש גבול ליכולת הכפיה שאפשר להפעיל על אנשים. אתה יכול לכפות על אנשים להצטרף למלחמה שבאופן כללי הם רואים כצודקת, אבל לא מסכימים עם הדרך. אתה כופה על אחד מבני המשפחה לפעול בצורה מסויימת, באיום ששאר המשפחה תיפגע אם לא ישתף פעולה. אם אלפי משפחות נפגעות באופן גורף, במה כבר יאיים עליהם החמאס? ברצח המוני של אנשיהם שלהם, בעוד שטבעת החנק מתהדקת עליהם? נקודת המוצא היא שהחמאס נבחר על ידי העם. וגם אלה שלא בחרו בו, תמכו בסך הכל בארגון טרור אחר. ההבדלים לא גדולים. החמאס לא צריך להשתמש כל כך הרבה בכפיה כפי שהתקשורת מנסה לשכנע אותנו. כי באסם מבושם ועם באשיר רוקדים וואלס. מחמוד חמוד מאוד, ואיסמעיל מאוד מועיל. ולכן כולנו צריכים לנגב איתם חומוס בעזה, למרות שאף אחד לא ינגב את הדם שלנו. לכן השיטה היא כזו: אם אני צודק והחמאס נהנה מתמיכה אקטיבית או פאסיבית של העם, מהלך כזה יגרום לביטול התמיכה מהעם ולחץ פעיל מצד העם להפסיק את הלחימה והטרור. אם אתה צודק והחמאס לא נהנה מתמיכה של העם אלא זה מיעוט שמשתמש בכוח כדי לכפות את עצמו על הרוב, במצב הדחוק ביותר הרוב יתנער מחמאס, בידיעה שהמחיר של המשך הכפיה יקר יותר מהמחיר שישלמו במרד. |
|
||||
|
||||
קרקע לא ''יושבת במחסנים''. קרקע היא סמל. אדמת מולדת בשבילנו, ''ווקף'' לחמאס, ו''נכסי האימפריה הערבית'' (''אלאומה אלערבייה'') לאש''ף. מלחמות מנצחים ע''י שבירת האתוסים של האוייב. כיבוש שטחים פתוחים ישבור את אתוס ה''צומוד''. הרס שטח בנוי ילווה בחיזוק אתוס ה''פליטות'', וייצא שכרנו בהפסדנו. |
|
||||
|
||||
כמובן שהמחסן היה מטאפורה לחפץ מוחרם. לשיטתם, אנחנו ממילא מחזיקים בקרקעות שלהם. עוד קרקע שהם לא משתמשים בה לא תהיה דבר חדש מבחינתם ולא תזיק להם באופן מעשי. מלחמות לא מנצחים על ידי שבירת אתוסים של האויב. מלחמות מנצחים בהכרעה. שבירת אתוסים יכולה להוריד את המורל, מה שעוזר להגיע להכרעה. זה כבר דבר אחר והרבה יותר רחוק. להיות פליט מוריד את המורל הרבה יותר מאשר החרמת קרקע לא מיושבת. |
|
||||
|
||||
צריך לספח את הקרקע מייד לאחר כיבושה ולהקים מחדש את הישובים שנהרסו, כלומר אם נמשיך במטאפורה שלך, להתשמש בה ולא לשים אותה במחסן. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא קרבה גדולה מדי לשכונות של עזה שמתוכן אפשר לירות אפילו בנשק קל לשטח הריק. עדיף לשמור עליו כשטח הפקר שבקצהו קובעים כמה עמדות מבוצרות של צה''ל, להשגיח שהשטח ישאר ריק. |
|
||||
|
||||
אני חוזר בי מהקביעה שלי שצריך להשתלט על שטחים ריקים בלבד. כתבתי זאת תחת הרושם שחמא"ס הוא ארגון טרור המהווה מטרד טקטי (ע"ע חטיפות חיילים, טגועי התבאדות וכו') ותו לא, וכי ניתן להרתיעו ע"י פעולות עונשין מכאיבות כגון כיבוש שטח וסיפוחו. בימים האחרונים התברר כי החמאס, כתוצאה מהתעצמותו והתבססותו בשטח ממנו נסוגנו בהתנקנקות, וכתוצאה מהברית הבלתי מוכרזת שכרת עם האח המוסלמי בבית הלבן, הפך להיות איום צבאי אסטרטגי על קיומה של מדינת ישראל, ברצותו הוא משתק את התנועה האוירית אליה וממנה. יתר על כן, איום המנהרות הפך גם הוא להיות איום אסטרטגי המאיין את יתרונה הטכנולוגי של מדינת ישראל, את ריבונותה ואת צבאה. ממנהרה פשוטה ששימשה את המחבלים לחדור לשטח הצמוד לגבול ולחטוף את גלעד שליט, הגענו למצב של מאות מנהרות החודרות לעומק העורף האזרחי, ומגיעות תחת חדרי אוכל של קיבוצים. מחריד לחשוב על מחלקה שלמה של מחבלים הפורצת לפתע ממעבה האדמה באמצע סעודת ליל הסדר של הקיבוץ ומבצעת טבח, שלידו מלון פארק בנתניה ייראה כמו משחק ילדים. מעבר לכך, ההזדהות של ערביי ישראל עם החמאס, כפי שנחשפה בהפגנותיהם, בהתבטאויות של מנהיגיהם הפוליטיים, ובהודעות ברשת, מביאה לחשש שמא לא מדובר במנהרות למטרת מבצעי טרור אלא מבצעים צבאיים רחבי היקף של פלישה קרקעית - ממש יום כיפור 2. אני בפירוש יכול לדמיין סצנריו שבו עשרות אלפי לוחמים חמושים ומאומנים פולשים לשטח ישראל דרך המנהרות, נאספים ע"י אוטובוסים אזרחיים נהוגים ע"י משתפי פעולה מערביי ישראל, ומוסעים ליעדיהם ברחבי המדינה - כל זאת ללא התרעה מודיעינית עד לרגע התקיפה ממש. אי לכך אני חושב שאת האיום הקיומי הזה צריך לחסל ולא להרתיע. יש למוטט את שלטון החמאס ברצועת עזה ולהחזירה לשליטתנו, גם במחיר נפגעים. |
|
||||
|
||||
ואת זה אפשר לעשות בשיטת הנגיסות. כשכל פעם יש שטח נוסף שהם לא יכולים לבנות מחדש והם צריכים לסגת אחורה. או למצרים, או לים. שיבחרו. גם בהזדהות הגבוהה של "ערביי ישראל" עם הטרור צריך לטפל. כפי שציינת - גם במחיר נפגעים. ואני לא מדבר כרגע על נפגעים בחיי אדם, אלא על עליהום מצד מתייפייפי העולם הגדול, בראשות קאנצלרית גרמניה שמסוגלת לנזוף בראש הממשלה שלנו על הבוקר בשיחת טלפון, כאילו הוא כפוף לסמכותה, או האח המוסלמי היושב בוושינגטון. הנציגים שהם שולחים לכנסת, מעודדים טרור ומזדהים איתו. כשמדינת ישראל נלחמת בטרור, הם מפגינים בעדו עם דגלי ארגון הטרור פת"ח. התנ"ך שאל: היהפוך כושי עורו? וערבי לא יכול להתהפך ופתאום להיות לצידם של יהודים שמגינים על עצמם. ולכן אם הם מתעקשים להיות לצד הטרור, מקומם איננו איתנו. לאחר ההתפכחות מחלומות אוסלו וההתנתקות, אולי צריך להכיר בכך שרחבעם גנדי צדק. |
|
||||
|
||||
את זה עוד לא שמעתי. שם פרטי+כינוי? זה כמו לומר בנימין ביבי או יצחק בוז'י. וחוץ מזה, מאז שהשמאל רצח את גנדי, גם רעיון הטרנספר כמעט נעלם מהמפה הפוליטית (וזו כנראה היתה מטרתם מראש) |
|
||||
|
||||
טעות. התכוונתי לכתוב גנדי ואז שיניתי לרחבעם זאבי, כדי שלא ישייכו לגנדי ההודי. זה נכון שככל שעוברות השנים רעיון הטרנספר הופך להיות פחות ופחות פוליטיקלי קורקט ויותר מוקצה מחמת מיאוס/צדקנות יתירה. עם ההתפכחות, הרעיון צריך לחזור לדיון. |
|
||||
|
||||
הרעיון של הטרנספר מתממש בשקט. יש הגירה משמעותית מאוד מהגדה המערבית. הגירה מרצועת עזה הייתה וניבלמה בכוח על ידי החמאס. (החמאס לא יוכל לבלום לאורך את ההגירה. תהיה הגירה משם כמו שהיתה הגירה החוצה בארצות אחרות בהן האוכלוסיה סובלת עשרות שנים ויש לה אופציה ריאלית של הגירה.) המספרים של הפלשתינים בגדה המערבית ובעזה קטנים בהרבה ממה שנהוג לפרסם וגם הילודה שם ירדה כמעט לחצי. משום כך, לדעתי המשך המצב הקיים יגרום להקטנה מסיבית של האוכלוסיה הפלשתינית. זה לא יקרה תוך מספר שנים אבל יקרה תוך כמה עשרות שנים. מספרים על גודל האוכלוסיה בגדה ובעזה, על הילודה שם ועל ההגירה משם יש במחקרים של יעקב פייטלסון. המספרים שונים מאוד מהמספרים המופצים בפירסומים ''מימסדיים'', כאשר ניתקלתי בהם לראשונה נראה היה לי שהמספרים מוגזמים לטובת ישראל. אבל ככל שיכולתי לבדוק , לא ראיתי סיבה שלא להאמין להם. |
|
||||
|
||||
יש שתי בעיות בגישה שאתה מציג: 1. הגירה שלילית אף פעם לא מצמצמת את האוכלוסיה לאפס. 2. את עניין הטרנספר העליתי משום שהציגו את הבעייתיות של אלה שנקראים "ערביי ישראל" (מבחינה מילולית אין אבסורד גדול מזה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |