בתשובה לeasy, 30/04/14 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הבעיה בלהתחשבן1? אתה מעביר כרטיס? נרשם במחשב, כמה שעות עבודה אתה עובד? לא תאמין, אבל תוכנת ניהול החשבונות יודעת, לבדה מתי עבדת יותר שעות ביום מהקבוע בחוק, ולכן צריך לשלם לך עליהן יותר. יותר מזה - במקומות עבודה שבהם נהוג שעל שעות נוספות משלמים רק אם עבדת יותר שעות - בסך הכל חודשי - התוכנה יודעת לחשב גם את זה. ובכל מקרה, יש מנהל/ת חשבונות לחברה, היא בד"ך עובדת במשרה מלאה ומקבלת משכורת, ואין מה לחוס עליה. זו העבודה שלה. 1 בשניים ממקומות העבודה שעבדתי בהם, לא היו שעות נוספות. אם עבדת יותר, התקזזת ביום שלמחרת ויצאת מוקדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק לחיזוק - כמובן שזו לא בעיה, או שעם היא היתה פעם בעייה, כנראה שהיא נפתרה לפני כעשרים שנה, אז נתקלתי לראשונה בשיטה הזו, שעבדה ללא דופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה הבעיה. אבל זאת הפרקטיקה בכל מקומות העבודה שעבדתי בהם עד היום. התחושה שלי היא שזה מעודד גמישות מצד העובדים ומאפשר לרכז מאמץ כשיש צורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אתה באמת טוען ששכר גלובלי 'מאפשר גמישות וריכוז מאמץ כשצריך' יותר משכר על פי שעות? זה נשמע לך הגיוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לשלם לעובד על פי הכמות שהוא עובד - הרבה בימי הקיץ כשהלקוחות דורשים, ומעט בימי החורף כשהלקוחות חופשים בכריסטמס, זה הרבה יותר גמיש משלם כל הזמן אותו הדבר (שאומר גם לדרוש מהעובד בערך אותו הדבר). כל תסריט 'גמיש' אחר שובר את הצימוד בין כמות העבודה לבין שכרה, שזה כמו שאמרנו בדרך כלל פתח חד-כיווני להקטנת המשכורת פר שעה של העובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי נראה שהאפשרות של חברת הייטק בת 150 עובדים לבצע מאמץ מרוכז להוציא את המוצר ללקוחות בזמן בלי להתעסק גם באיך להתמודד עם מימון לא צפוי עבור 30X100=3000 שעות נוספות (כ-$100,000) היא בהחלט גמישות. אני לא מכיר ענפים שאינם הייטק ושמשלמים משכורות גלובליות, אז אני לא יודע אם זה באמת "בדרך כלל פתח חד-כיווני להקטנת המשכורת פר שעה של העובד". בענף שאני עובד בו זה הפוך כי בשורה התחתונה משלמים על שעות שלא נעבדו בפועל (למעשה משלמים על הנכונות לעבוד שעות נוספות לכשיהיה צורך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, לחברה שלך יש כבר את הפתרון מסדר אפס: בתחילת השנה נשים בצד כסף למשכורות, על פי ההערכות המופלאות שלנו של כמה כסף נשלם בממוצע השנה, בדיוק כאילו היינו משלמים שכר גלובלי. הנה, פתרתי את ה'התעסקות הנוספת' הזו בחמש דקות. ואז יש שלוש אפשרויות: 1. ההערכות שלנו היו מושלמות, והסכום בסוף השנה (כולל ה-100,000$ שלך) יהיה בדיוק כמו שצפינו, הידד! 2. ההערכות שלנו היו מוגזמות, והסכום בסוף השנה היה נמוך משצפינו, נותר לנו אפילו כסף עודף, הידד הידד! 3. ההערכות שלנו היו חסרות, והסכום בסוף השנה היה גבוה משצפינו, אופס! מה לעשות, העובדים עבדו קשה יותר וראוי שנשלם להם. אולי כדאי לשפר את ההערכות שלנו1. וכל הבעייה כאן, שבשכר גלובלי, סעיף שלוש ייראה כך: 3. ההערכות שלנו היו חסרות, והסכום בסוף השנה היה גבוה משצפינו, אופס! לא נורא, יש לנו עובדים נהדרים שמוכנים לעבוד כמו חמורים בלי לקבל על זה שכר נוסף! בקיצור, כל עוד ההערכות של החברה סבירות, אני לא רואה שום יתרון בתסריט שלך, אבל כשההערכות לוקות בחסר (ולפחות אל תגיד לי שגם את זה לא ראית קורה, אז אני באמת אחשוב שאתה עובד בדיסנילנד), אני לגמרי נגד זה שהעובדים משלמים את ההפרש בזעתם וללא תשלום. עבדות זה כל כך המאה ה-19. 1 או לשכור מנהלים שכותבים לוחות זמנים ריאליים ולא ספרות פנטזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני יודע מהתקופה שבה עבדתי בחברות ציבוריות (שמפרסמות תחזיות ודוחות) כמעט תמיד ההוצאות גבוהות מהצפוי וההכנסות קטנות מהצפוי. תחזיות זה עניין בעייתי, בעיקר לגבי העתיד... הניסוח שלך דמגוגי. אני מעריך שהחברה אומרת לעצמה: אנחנו משלמים לעובדים שלנו שכר מספיק גבוה ביחס לשעות העבודה הרגילות שלהם כדי שהם יסכימו בלב שלם ובנפש חפצה להתאמץ אם וכאשר יהיה צורך, גם בלי תגמול נוסף, ואפילו לא יטענו שזה לא הוגן כלפיהם. זה לפחות מהנסיון שלי. לחברות היי-טק בתחומים מסויימים (יש תחומים שאני לא מכיר ולא יודע איך זה שם) קשה מאוד להעריך שנה קדימה. הטכנולוגיה משתנה במהירות, דרישות השוק לא צפויות (טרנדים), מתחרים מופיעים ונעלמים ללא התראה והרבה פעמים חברה מניחה שבמהלך השנה הקרובה יהיו לה מכירות בגובה מסויים ומחטיאה את התחזית בעשרות אחוזים. הרבה פעמים זכייה או הפסד של מכרז יחיד הוא ההבדל בין פיטורים של 20% מהאנשים ובין גיוס בהול ועבודה של שעות רבות בחודש שאחרי הזכייה כדי להציג להראות ללקוח שכל מה שהבטחנו בהצעה אכן קיים (ולא רק ה-80% שהספקנו לפתח עד לזכייה). זה נקרא גמישות, כי אחרת, לו היינו מפתחים מראש 100% לפני הזכייה הפיטורים במקרה של הפסד היו של 30% מהעובדים ולא של 20%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך על זה: כמעט תמיד ההוצאות גבוהות מהצפוי וההכנסות קטנות מהצפוי. אז מה נגזר מזה: שבמודל הגלובלי, ששילם לעובד - וחתם איתו הסכם על התנאים האלה שעל זה הוא משלם לו 'שעות נוספות קבועות' או וואטאבר - על פי התחזיות, כמעט תמיד התוצאה היא תוצאה (3) - העובדים עבדו יותר ממה שהוסכם איתם בתחילת השנה. ובזאת הוכחת את הטיעון שלי: השכר הגלובלי של העובדים הוא1 תמחור בחסר של שעות העבודה שלהם. מש"ל. 1 כמעט תמיד, על פי easy. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופה נקודת המחלוקת שלנו: אני לא חושב ש "כמעט תמיד התוצאה היא תוצאה (3)" אלא שלפחות בענף שאני מכיר התוצאה היא בדרך כלל שהעובדים עבדו פחות שעות ממספר השעות שעבורן שולמה להם משכורת. אני לא רואה איך זה מוכיח את הטיעון שלך, להיפך, לא כמעט תמיד יש תמחור בחסר של שעות העבודה אלא יש במקרים רבים תמחור הוגן שלו (העובדים עובדים פחות שעות ממבספר השעות שמשלמים להם עבורן, אבל בערך כפי שהמעסיק והמועסק ציפו שיעבדו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת, שזה קשור לזה שבענף שלך, פשוט משלמים הרבה. וההרבה הזה נתפס בעיניך בתור "כולל כבר שעות נוספות". לו היית מסכם עם המעסיק על שכר של 8,000 שקל, ומגלה שבעצם הכוונה ל-6,000 שקל + "שעות נוספות" בסך 2,000 שקל, לא היית רואה בזה "משלמים לי על שעות נוספות שאני בכלל לא עובד אותן", אלא "מפרישים לי לפנסיה רק על 3/4 משכרי" ו"משאירים את האופציה להעביד אותי שעתיים וחצי נוספות, מדי יום, בלי כל תמורה נוספת". _____________ זה היה לפני כמה שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תציץ בתלוש, יש מצב שתראה בו את השכר השעתי שלך. זה השכר שאתה אמור לקבל על שעת עבודה. תכפיל במספר שעות העבודה בפועל, שגם הן אמורות להופיע בתלוש, ותראה אם באמת אתה עובד פחות שעות מהמשכורת ששולמה לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החישוב המדוייק יותר, למעשה, הוא (שכר שעתי * 45 שעות בשבוע)+(125% שכר שעתי * 10 שעות בשבוע1)+ (150% שכר שעתי * 10 שעות בשבוע2). 1 תשלום שעות נוספות מחושב ככה שעל השעה הראשונה והשנייה מקבלים 125% מהשכר. החישוב נעשה פר יום, לא לפי מספר השעות הנוספות בשבוע/חודש, ככה שגם הנוסחא הזו לא לגמרי מדוייקת. 2 על השעות הנוספות השלישית והרביעית מקבלים 150% מהשכר. בהתאם לחוק, אסור להעסיק אדם יותר מ-4 שעות נוספות ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינתי, גם על החלק של שעות נוספות מפרישים לי לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות. אני לא אומר שלא ניתן לקפח עובדים ולנצל אותם בעזרת תשלום שכר גלובלי, אבל זה לא מחוייב המציאות. אפשר גם להעסיק בצורה הוגנת בשכר גלובלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אגב, בהחלט ייתכן שהתפקיד שלך הוא אכן משרת אמון במובנה המקורי או לפחות קרוב לכך - עצמאות שלך, פיקוח מינורי של הממונה עליך, שעות גמישות שאינן ניתנות לפיקוח ואתה מחליט עליהן וכו'. יש משרות שמוצדק והגיוני לשלם עליהם בשכר גלובלי: חוקרים באקדמיה, עיתונאים, מנהלים בכירים - כולם תפקידים שדורשים גמישות רבה ועצמאות רבה. בפועל, מה שקורה בלפחות-עשור האחרון, זה שתחומי עיסוק שלמים עברו לשכר גלובלי בלי שום הצדקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם החלק של השעות הנוספות - נוסף על שכרך? כשסיכמתם שכר, דובר על כמה אתה מצפה לקבל בשביל 9-5? בשביל "כמה שידרש"? ______________ כשמשתמשים בשכר הגלובלי בשביל המשרות שבשבילן הוא אמור להיות - אכן אפשר להעסיק בצורה הוגנת לגמרי. הבעיה היא כשהוא מחלחל ליתר המשק, והופך להיות חד-צדדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את השאלה. השכר שלי מורכב משני חלקים: שכר בסיס ותוספת מאמץ גלובלית המכסה תשלום עבור שעות נוספות בהיקף מסויים (החוזה לא נמצא בהישג יד ואני לא זוכר את המספר המדוייק). על שעות מעבר למכסה הגלובלית אני אמור לקבל תשלום נוסף (ידוע לי שאנשים שאכן חרגו מהמכסה קיבלו תשלום נוסף, אבל מדובר באירוע נדיר מאוד וההנחיה היא שבאחריות העובד לידע את הממונים על אפשרות לחריגה כזאת ולקבל אישור לכך). בחוזה שלי כתוב שיום עבודה נמשך 9 שעות וקצת (6 דקות? אני לא בטוח) ושידוע לי כי עשויות להיות תקופות עומס בהן אדרש לעבוד מעבר לשעות העבודה הרגילות. נאמר בעל פה שתקופות עומס אינן דבר נפוץ מאוד (הגיוני כאשר מדובר בפרוייקטים שנפרשים על פני 2-3 שנים). אחת האינדיקציות שלי לאופי העבודה היתה שאחד הראיונות שלי הסתיים סביב 19:00 ובדרך החוצה שמתי לב שהמשרדים כמעט ריקים לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי צריך להסביר פה שוב משהו - אתה כנראה עובד בעבודה מאד רגועה, 90% מהזמן אינך נדרש כלל למשרה מעבר למשרה מלאה, ופעם בשכחתי אתה צריך קצת להתאמץ. הרווחת. יש לא מעט אנשים וחבדות, שעובדים בלחץ גדול, שורפים שעות ארוכות כדי לעמוד ביעדים שלהם, וזה עוד לפני שהלקוח מתקשר זועם מחו"ל ואז באים למשרד כדי לפתור את הבעיות שלו, לא משנה אם זה לילה, שבצ או חג, ובטח לפני שדיברנו על אנשים שנוסעים עשרות ימים בשנה ללקוחות ועובדים שם כמו חמורים 12 שעות ביממה. אז בוא נסכים שעבור צורת העבודה שלך, שכר גלובלי זה נהדר ומופלא, גם אם לא היית מפסיד כמעט כלום אם היית עובד בסידור הישן. הרלבנטיות של כל הדיון הוא במקומות - שלצערי נפוצים יותר מדי - שבהן עובדים מאד אחרת ממך, וענין השעות הנוספות הופך לענין הרבה יותר משמעותי. ונדמה לי שכבר הובא כאן בתגובה מסוימת אוסף מקצועות נרחב שלהם זה כנראה רלבנטי. אז פשוט חבל להמשיך להתווכח על נישה בלתי משמעותית. זה קצת כמו שהיינו מתווכחים על הבעייתיות של אוברדראפט, ואתה היית אומר: "אבל אני לא מבין מה הבעייה, אני אף פעם לא באוברדרפט". זה נראה לך טיעון רלבנטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שהתחלתי את הקריירה שלי, עברתי 3 מקומות עבודה, החוג החברתי שלי מורכב בעיקר מאנשי היי-טק (חלקם עוד מהאוניברסיטה) שגם הם עברו כבר כמה מקומות ואני לא מתרשם שבענף הזה אני החריג. חלק ניכר מהעובדים בענף עובדים בחברות בינלאומיות גדולות שמקפידות מאוד על העסקה הוגנת (אינטל, מיקרוסופט, I.B.M וכדומה, גוגל בעייתית מהבחינה הזאת) והעסקה תובענית מהסוג שאתה מתאר נפוצה בעיקר בסטארט-אפים, שמעסיקים אחוז קטן מהעובדים בתחום (ושוב, כמובן שקיימות גם חברות שתובעות מהעובדים לעבוד בפועל את כל השעות הנוספות שהחוזה והחוק מתירים - הן לא הסטנדרט). אני לא חושב שהרעיון של שכר קבוע ושעות משתנות בטווח ידוע מראש היא פסולה מעיקרה. היא פסולה כשהמעסיק מנצל זאת לרעה ומציג לעובד מצג שווא בעת חתימת החוזה, לפיו בממוצע יום עבודה נמשך 9 ורבע שעות ובפועל עובדים בממוצע 11 שעות. אני לא מכיר ענפים אחרים ויתכן שהפרקטיקה הפסולה הזאת נפוצה בהם. יתכן שיש מקום להגביל העסקה בשכר גלובלי מהצורה הזאת למשרות שבהן השכר לשעה במקרה הגרוע ביותר (שעות נוספות עד למלוא המכסה) לא יפחת מפעמיים שכר המינימום (או כל מספר הגיוני אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא שמעתי האמת אף פעם מספר נקוב בעת חתימת החוזה על השעות הנוספות המצופות (ולא בכדי). ב. איזו סטייה מהממוצע (לרעת העובד) מקובלת עליך? 10 שעות בשנה? 100 שעות בשנה? 400 שעות בשנה? ג. הקישור שלך בין גובה השכר לבין הגלובליות שלו הוא לדעתי אחד הכשלים החמורים בדיון הזה. זה כשל פסיכולוגי די שימושי: כשמישהו שמרוויח 6500 ש"ח בחודש שומע שאתה מרוויח 15000 ש"ח, כל דיון בתנאי ההעסקה שלך מיד ייתקל ב"מה אתה מטריד אותי עם השטויות שלך, אתה ממילא מרוויח מלא כסף!". ובזה נגמר הוויכוח. אין בעניין הזה שום מספר הגיוני - תמיד כשאתה מרוויח כפול ממני, השכר שלך היהי 'לא הגיוני' וכל דרישה לפגוע בתנאי העבודה שלך תעבור לי מעל הראש. זאת בעייה אנושית, אבל היא לא צריכה להפריע לנו. גם למי שמרוויח יפה יש חיים מחות לעבודה, אתה יודע1. 1 וזה עוד לפני החישוב של תוחלת פיטורים גבוהה בכל גיל, תוחלת שנות עיססוק נמוכה - כי בגיל 45 אתה כבר לא שווה כלום, משברים פיננסיים כאלה ואחרים, ושאר תופעות שמגלות שבעצם במצטבר המשכורות האלה לא כל כך גבוהות כמו שזה נשמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מקפיד לשאול מהן שעות העבודה המקובלות במקום, כמה נפוצות תקופות לחץ, כמה צריך לנסוע לחו"ל ולכמה זמן ועוד שאלות על אופי העבודה והתנאים הנלווים (ביטוח בריאות קיבוצי, הסדרי הסעדה, ליסינג וכד'. משכורת זה לא הפרמטר היחיד). ב. אני חושב שהתשובה היא אישית ותלויה באופי ובציפיות של העובד. באופן אישי, אני מאוד משתדל לא לעבור בהרבה את גבול ה-9 שעות ביום וממוצע השעות שלי לא עובר את ה-9 ורבע. יש אנשים שמן הסתם גם ממוצע של 9.5 שעות ביום נראה להם סביר עבור המשכורת שהם מקבלים ויצא לי גם להכיר כמה וורקוהוליקים אמיתיים שלא מדווחים על שעות העבודה האמיתיות שלהם כדי שלא להנזף על חריגה ללא אישור ומעדיפים להשאר בעבודה ולא לחזור הביתה לרחוץ ולהרדים את הפעוטות שלהם. ג. אני מאמין שאנשים שמרוויחים פי 2 או פי 3 מהשכר הממוצע במשק הם אנשים אינטליגנטים מספיק כדי להפעיל שיקול דעת ומספיק חזקים כדי שלא להכנע ללחץ של המעסיקים ולקבל על עצמם תנאי עבודה פוגעניים (שלא לומר לא חוקיים). אם מישהו מעדיף לעבוד בשכר גבוה הרבה שעות על חשבון זמנו הפנוי ועל חשבון חיי המשפחה שלו, זה מצער, אבל זאת זכותו. אני חושב שאנשים שזאת הבחירה שלהם אינם הרוב (אפילו לא בענף הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי זה נשמע קצת כמו איזה עשיר מופלג שמתפלא שיש אנשים שנכנסים לאוברדראפט, כי הוא (וכל החוג החברתי שלו) פשוט דואגים שההוצאות שלהם תמיד יהיו נמוכות מההכנסות. יש לי חבר שעובד בהייטק ב״משרת איזי״ שבה הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה כולל (לא) לעבוד מהבית (אני בטוח שהבוס יודע שבימים האלה הוא לא באמת עובד, אבל התפוקה בשאר הזמן לגמרי מכפרת על כך), אבל יש לי גם חבר שעבד במקום שבו המדיניות היא שחייבים לעבוד מאתיים ומשהו שעות בחודש, אחרת מורידים להם ימי חופש, ובסוף החודש הוא נשאר להתבטל במשרד כדי להגיע למכסה. זה ממש לא סטארטאפ, אגב, אלא חברת תוכנה שמעסיקה מאות עובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לפרט על ההעסקה הלא הוגנת או בעייתית בגוגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה ששמעתי מאנשים שעובדים שם, החברה מאוד מעודדת את העובדים להשאר במקום העבודה מעבר לשעות העבודה המקובלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה עדות ממקור ראשון - ממש ממש לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בלבלת אותי, זה לא אתה שכתבת "כמעט תמיד ההוצאות עולות על התחזיות"? עיקר ההוצאות של חברות הייטק - וודאי וודאי בתחום התוכנה - זה על שכר העובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה בלבל אותך. אני לא מסכים עם המשפט "על פי התחזיות, כמעט תמיד התוצאה היא תוצאה (3) - העובדים עבדו יותר ממה שהוסכם איתם בתחילת השנה" כי לפי נסיוני העובדים לא עובדים יותר ממה שהוסכם איתם (בחתימת החוזה ולא בתחילת השנה, אבל הכוונה ברורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איזה הוצאות עולות על התחזיות? ההוצאות למכונות קוקה קולה חדשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לענות לך על זה כי אף פעם לא התעניינתי בפרטים האלה. אני מניח שגם הוצאות שכר הן חלק מהעניין, אם בגלל העלאות שכר כדי לשמר עובדי מפתח, אם בגלל צורך שעלה במהלך השנה לגייס עובדים נוספים, אם בגלל צורך לשלם פיצויי פיטורים ל-20% מהעובדים ואם בגלל נפילת הדולר שמעלה את הוצאות השכר בדולרים (שבהם בדרך כלל מחושב המאזן השנתי). אני בטוח ששעות נוספות לא צפויות הן לא הסיבה, שכן לא משלמים עבורן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת בדיוק הנקודה שלי - בדרך כלל (אני יודע, לא בגן העדן הפרטי שלך), הוצאות גדולות יותר אומר יותר עבודה ויותר לחץ מצד הלקוחות. מה שמשליך בתורו על דרישה ליותר שעות. ועכשיו השאלה היא מי משלם על העודף - העבדים שעובדים חינם, או המעסיק שמוציא כסף נוסף יחד עם העובדים ששמחים לתרום יותר כשצריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה קשר ישיר בין הוצאות גדולות מהצפוי ובין כמות השעות הנוספות. כפי שהראיתי במספר דוגמאות, הוצאות לא צפויות יכולות לנבוע מסיבות שונות שאינן מצריכות שימוש נרחב בשעות נוספות. אני לא מקבל את הטענה שלך ל"עודף" שמישהו צריך לשלם עליו. המעסיק והעובד מסכימים ביניהם על משכורת קבועה בתמורה למספר שעות גמיש שנע בין גבולות מוגדרים. אין לי את המספרים מול העיניים, אבל לצורך הדיון בוא נאמר שהטווח המוסכם הוא 200 עד 230 שעות בחודש (22 ימי עבודה של 9-11 שעות) כאשר השעות בפועל נקבעות על פי מצב המשימות. אני טוען שבפועל העובדים מבלים בממוצע בעבודה 205-210 שעות בחודש כאשר חודש בשנה הם מגיעים אפילו ל-240 שעות (ומקבלים תגמול נוסף על 10 השעות החורגות) ובשאר החודשים הם קרוב לממוצע ובדרך כלל מתחתיו. לי זה נראה הוגן. אם אתה טוען שבפועל העובדים מבלים בעבודה בממוצע 225-230 שעות בחודש אני מסכים שזה לא הוגן, אני רק טוען שזה לא המצב שאני מכיר וזה לא המצב ברוב המקרים (אם כי אין לי ספק שיש מקומות שזה כן המצב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטווח הזה מראש הוא גדול מדי, ולדעתי המעסיק לא היה עומד בו לו היה משלם שעות נוספות (כמו שכבר אמרתי, הפיצול הזה הוא פיקטיבי ומלבד במקרי קצה לא מכסה באמת את המרווח ממשרה מלאה על פי החוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן המקום להזכיר שמשרה מלאה מוגדרת בחוק כמשרה של 45 שעות בשבוע (כלומר, 180-186 שעות בחודש מלא), כשתכלית החוק היא לאפשר לאדם להתפרנס בכבוד מבלי להשתעבד לעבודתו. הפרקטיקה של עבודה מעבר לכך אמורה להיות פרקטיקה חריגה, לא המצב בשוטף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
45 שעות בשבוע (נדמה לי שמקובל 45.5) זה כמעט 200 שעות בחודש (בחודש ממוצע יש 4 שבועות ושליש). אם מישהו עובד 10 חודשים 200 שעות בחודש, חודש אחד 220 שעות וחודש אחד 240 שעות הוא מגיע לממוצע של 205 שעות בחודש. זה קרוב למה שאני מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום לסמוך על הזכרון שלי פתחתי את חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. סעיף 3 קובע: "שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה". 45 שעות בשבוע הם 180-186 שעות בחודש לפי חישוב של ארבעה שבועות מלאים שבכל אחד עובדים חמישה ימים. גם אם יש חודשים של ארבעה שבועות ויומיים, הם השבועות הארוכים - לא הממוצעים (בטח אם לוקחים בחשבון ימי שבתון שנוספים על שישישבת). אם 200 שעות עבודה בחודש הם החודש הקצר בחישוב שלך, אין לי אלא להצטער. אני יודעת - הייתי שם וקשה לי לראות איך אפשר לעבוד ככה לאורך זמן ולנהל במקביל חיים פרטיים ובריאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתחתי גם אני את החוק. מסתבר ש-45 שעות עבודה בשבוע לא כוללות הפסקה לארוחה (שהיא חובה ביום עבודה של 6 שעות ומעלה). לפי החוזה שלי יום עבודה של 9 וקצת שעות כולל הפסקת אוכל של חצי שעה, כך שלמעשה, לפי החוק היבש, אני צריך להפחית חצי שעה מכל יום, או 2.5 שעות לשבוע או קרוב ל-11 שעות בחודש. מסתבר שמבחינת פורמלית אני מדבר על חודש ממוצע של 195-200 שעות עבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תנאי ההעסקה שלך סבירים. נראה לי שכבר הגענו למסקנה הזו קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הסכמנו, אני רק טוען שאני לא מקרה חריג (בענף ההיי-טק, אני באמת לא כל כך יודע מה קורה בעולם המשפטים למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוענת שענף ההייטק הוא מקרה חריג לעולם התעסוקה, ושלהערכתי גם בתוך הענף יש לא מעט תרחישים שונים משלך, אבל אין לי מושג באילו פרופורציות. ספיציפית לגבי עולם המשפטים, ימי עבודה (פורמליים) של שמונה וחצי-שבע אינם חריגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק שבענף ההיי-טק יש גם מקרים אחרים. חברה שעבדתי בה ושתנאי העבודה בה היו מאוד לטעמי, נרכשה על ידי חברה אחרת, ידועה לשמצה בלוחות הזמנים הבלתי אפשריים שלה שדורשים מהעובדים לעבוד 10-12 שעות ביום. אני סרבתי לחתום על החוזה שהם הציעו לי ודרשתי מהם או להמשיך לעבוד על פי החוזה הקודם או לפתוח איתי במשא ומתן על תנאים שיהיו מקובלים על שני הצדדים. הם סירבו ואחרי שבועיים פיטרו אותי. זאת כמובן היתה המטרה שלי מלכתחילה (החשש שלי היה שהם יסכימו לדרישה שלי ואני אאלץ להתפטר). הנקודה היא שהחברה הזאת (אחת מהמצליחות בתחום) ידועה בהתנהגות התובענית שלה כלפי העובדים ולמיטב ידיעתי היא המקרה החריג ולא המקומות שבהם בחרתי לעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אומר 186, למה אתה מתפתל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע ציטטו לך את החוק, הוא אומר 45 שעות בשבוע. בשנה יש 52 שבועות שזה 4 ושליש בחודש. 4 ושליש כפול 45 זה יוצא 195 שעות בחודש. למה אתה מתפתל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היקף השעות החודשי שנקבע בצו הרחבה להיקף השעות שעונה על הגדרת משרה מלאה הוא 186 שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? צו ההרחבה לא קובע כמה שעות מותר לעבוד ביום (או בחודש) אלא החל מאיזה היקף משרה נחשבת למשרה מלאה. תקרא את הקישור שהבאת עד הסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק אומר שאם אתה עובד 190 שעות, מגיעות לך 4 שעות נוספות, וכן הלאה. שיהיה ברור מאיפה מתחילים לספור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקישור שהבאת "עבודה מעבר ל-8 שעות ביום למי שעובד 6 ימים בשבוע או עבודה מעבר ל-9 שעות למי שעובד 5 ימים בשבוע, תיחשב שעות עבודה נוספות בין אם השכר המוסכם הנו גלובלי ובין אם השכר הנו על פי שעות עבודה בפועל." לא מוזכר שם הגבול של 186 שעות עבודה בחודש וזה גם בלתי אפשרי, שכן יש חודשים עם 16 ימי עבודה וחודשים עם 23 ימי עבודה. למיטב ידיעתי, חישוב השעות הנוספות נעשה לכל יום בנפרד ונסכם על פני החודש כולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני יודע, בחישוב ליום זה יוצא 8.5 שעות נטו, שזה 187/22. לכן בחודשים עם 16 ימים, משרה מלאה תהיה 16*8.5, ומה שמעבר יהיה שעות נוספות. (וכן, חצי מהפסקת צהריים נחשבת על חשבון העובד, ככה שברוטו ביום זה אכן יוצא 9 שעות, כמו שאמרת. אבל החישוב נטו הוא כמו שאמרתי, וכך הוא גם מופיע בגליונות שעות רשמיים שמתקבלים מדי חודש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, למיטב ידיעתי חישוב השעות הנוספות נעשה על בסיס יומי, ובפרט חישוב הפיצוי של 125% על השעה הראשונה ושל 150% על השעתיים הבאות בכל יום כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני זוכרת שלפני כמה שנים, סביב הצעת החוק של יחימוביץ שאסרה על שכר גלובלי, הייתה הזדעקות של גורמים בענף שאצלם לא עובדים מסודר אלא אפשר לעובד 15 שעות ולמחרת 6 שעות ואוי אוי אוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנט מקדם הצעת חוק לפיה חישוב השעות הנוספות יעשה על בסיס חודשי. ואני יכולה להעיד, שהאחרונים ששילמו לי שעות נוספות היו חברת כוח אדם, בשנת 2000, לערך. מאז, מקום אחר פשוט חישב על בסיס חודשי1, והאחרים - פשוט התקזזנו. אם נשארתי עד מאוחר היום, אני אצא מחר מוקדם. 1 אפילו שזה לא-מאוד-חוקי. ומנגד, זו היתה ההפרה היותר-קלה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל יש מקומות שנותנים לקזז על פי ההצטברות החודשית (ממה שאני זוכר שהיה אצלנו, הכמות מחושבת יומית, אבל אם נניח בסה''כ היו לך עשרים שעות נוספות, ובימים אחרים עשר שעות חוסר, ניתן היה לבחור לקזז אותן, או להוריד אותן מימי החופש ולהשאיר את מלוא התשלום עבור שעות נוספות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הקיזוז הזה, אם הוא של שעה מול שעה, הוא לא חוקי. נניח שעבדת יום אחד 10 שעות, ויום אחר 8 (כל זאת מתוך יום עבודה של 9 שעות), לכאורה מגיע לך השכר הרגיל, עבור 18 ש"ע. אלא שהשעה שמורידים אמורה להיות שעה רגילה (100%), ואילו השעה שמוסיפים היא שעה נוספת (125%). מכאן שהשכר המגיע לך הוא עבור 18.25 שעות עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליד הסידור הגלובלי הנוכחי, שמבזה את החוק הזה מכל וכל, זאת סטייה זניחה שראוי להתעלם ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף על פי כן, לי זה נראה הוגן למדי. גם נראה לי הוגן הפתרון ההולנדי - אם צריך שעות נוספות, לא משלמים עליהן בתלוש המשכורת, אבל כנגדן - מתווספים ימי חופשה (בתשלום. שעה מול שעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקת הצהריים כולה היא ע"ח העובד, והיא חצי שעה. היינו 8.5 שעות עבודה ביום. כפול 22 ימים בחודש (בממוצע), זה יוצא 187. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלפי תנאי ההתכנסות של קושי, אנחנו ממש קרובים לגבול שבו כולנו אומרים בדיוק אותו דבר. זמן מצוין להכריז על סיום, לפני שניגרר לאסימפטוטה אינסופית מיותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשמתחילים לחבר תשובה, אח''כ עוזבים, חוזרים, שולחים, ומגלים שאחרים אמרו בינתיים את אותו הדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. הטווח הזה נראה לי ריאלי וקרוב למה שמופיע לי בחוזה (אם אני אזכור אני אסתכל בערב מה כתוב בו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודבר נוסף: במודל של שעות נוספות, הרבה יותר קל להוריד דה-פקטו את ההוצאה על הכנסה (במקום לפטר 20%), על ידי הקטנה יזומה של שעות-העבודה של העובדים, עד יעבור זעם. זאת בדיוק הגמישות שאני טוען שחסרה במודל שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעובד שכיר עם הוצאות פחות או יותר קבועות, הרעיון של הכנסות לא קבועות, ועל אחת כמה וכמה, הכנסות לא קבועות שלא תלויות בי, מאד מפחיד. הרי אחת הסיבות בגללן אנחנו בוחרים להיות שכירים היא להקטין את הסיכון, אז אתה רוצה שאני אקח את הסיכון של המעסיק שלי, בלי הרווחים, וכל זה בשביל להטיב איתי? לפחות לגבי, באמת תודה אבל לא תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שעבד עם מודל כזה, אני יכול לומר לך שהוא כלל לא היה בעייתי, וכמובן שב-99 מתוך מאה מקרים, מה שקורה זה שאתה מקבל תשלום עודף על שעות נוספות, ולא הורדה בשכר בגלל הורדת שעות. (כנראה שלא) מיותר להזכיר, שגם במודל של שעות נוספות יש משכורת בסיס קבועה. אגב, אני מאד אתפלא אם ההוצאות שלך לא משתנות באמפליטודה של 20% לפחות מחודש לחודש. אתה לא נוסע לחו"ל? אתה לא קונה מכוניות? אתה לא משלם ביטוח רכב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה בעייתי לך, לי אין ספק שהוא יהיה מאד בעייתי לי. אני מעדיף לתכנן את הנסיעות שלי לחו"ל, קניית המכוניות, תשלום הביטוח וכל שאר ההוצאות הגדולות מראש, ולא לחכות ל"נס" שיקרה או לא יקרה, מתישהוא בעתיד הקרוב או הרחוק. אבל זה אני. אם אתה מעדיף לקחת על עצמך את הסיכון, אין לי שום כוונה למנוע ממך לחתום על חוזה שכזה (וכמובן שאין לי שום רצון או כוונה להכנס למקום עבודה בו 99% מתוך מאה ימים צריך לעבוד שעות נוספות). כאמור, תודה, אבל לא תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסלף את מה שאמרתי. בממוצע גם מי שעובד עם שעות נוסות, המשכורת שלו לא משתנה באופן כל כך חזק. (וזה די מצחיקול, אין לך כוונה להיכנס למקום שבו 99% מהימים צריך לעבוד שעות נוספות, אבל לחתום על חוזה גלובלי שאומר ש-15% מהמשכורת שלך היא עבור שעות נוספות (שמצופות ממך) - מה שמקביל לשעה נוספת כל יום, זה כן מקובל עליך? תהנה, רציונליות זאת לא דרישת חובה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החודש אני אולי 80% מכמות השעות הממוצעת שלי (ברוטו, נטו הרבה פחות) ובדיוק החודש הייתי צריך לחדש את ביטוח הרכב שלי. זה עובדות אמיתיות מהחיים שלי. למזלי החוזה שלי הוא לא כמו שהיית רוצה שיהיה. לא הייתי נכנס למקום עבודה (ולא נכנסתי) שחושב ששעה נוספת ביום זאת דרישה סבירה. אני מקבל תשלום עבור שעות נוספות בשביל לאפשר למעסיק שלי גמישות כשהוא יצטרך אותן, למעשה אני עובד שעות נוספות בערך 20 ימים בשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת - מי שעושה שעות נוספות כה מעטות, זה ממש לא משנה לו אם השכר שלו גלובלי או לא ממילא. (אגב, רוב האנשים שאני מכיר, המחסנית של הכסף הפרטי שלהם הרבה יותר גדולה מ-20% מהמשכורת החודשית, ככה שתנודות כאלה נספגות בה כלא היו. אם אתה חי מהיד לפה, אני יכול להבין את השיקול שלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שפספספת את הנקודה, זה משנה מאד - לא בגלל השעות הנוספות - אלא בגלל השעות החסרות. למה שאני אצטרך לגעת בחסכונות שלי בגלל שאתה לא מצליח להגיע לחוזה נורמלי עם המעסיק שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא לא מצליח להגיע לחוזה נורמלי עם המעסיק שלו, יום אחד זה עלול להגיע גם אליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למנ שזה יגיע אלי? מי ירוויח מזה (מלבד הפונז שיוכל להגיד: אמרתי לך)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יגיע אליך, כפי שזה התפשט בכלל המשק. אם המעסיק הבא שלך יציע לך עסקה נחותה כמו זו, וגם המתחרים שלו - תאלץ לבחור בעבודה שכוללת את מה שהפונז ונועה והעפרונית מעידות עליו. מי ירוויח? המעסיק שלך, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שירוויח זה כמובן האלמוני, רק שהוא לא יודע את זה. והסיבה אגב שזה לא יקרה, היא בדיוק בגלל שהמעסיק שלו (או בפחות פרטני - כלל המעסיקים במשק) מאד מרוצים מהסידור הנוכחי. וזה בגלל שעכשיו הם המרוויחים, לא בגלל שהם מטומטמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה ''התפשט בכלל המשק''. תמיד היו מעסיקים מופרעים ומעסיקים פחות מופרעים, ואני, להבדיל מהפונז כנראה, תמיד בדקתי גם את כמות השעות הצפויה (אגב, לא זאת שכתובה בחזה, זאת במתרחשת במציאות) במהלך הגיוס שלי לעבודה. אם המעסיק הבא שלי יציע לי עסקה שכוללת שעות עבודה מופרעות, ולא תהיה לי הצעה אחרת, אני אנסה לקבל את ההצעה שלו בתור משרה חלקית, ואמשיך לחפש עד שאקבל הצעה טובה יותר. אם לא תהיה לי ברירה אני אלך לעבוד בתחום אחר. אני לא יודע באיזה תחום נועה והעפרונית עובדות. המעסיק שלי, כמובן, לא ירוויח. אם המעסיק שלי היה חושב שהוא ירוויח מתנאי העסקה כמו של הפונז, הוא לא היה נותן לי תנאי העסקה שונים. המעסיק שלי ממש לא צדיק, לא איכפת לו ממני יותר בכלל, וכל מה שהוא רוצה, כמו שאר המעסיקים במשק, זה להרוויח. המעסיק שלי יודע שאם הוא ישנה את תנאי ההעסקה שלי הוא יפסיד הרבה מאד כסף, בגלל שהתוצר שהוא יקבל ממני (אם, וזה אם גדול, אני אשאר) יהיה נמוך בהרבה מהתוצר שהוא מקבל ממני היום, וכמובן שזה לא רק כלפי אלא כלפי שאר העובדים שלו. יש הרבה מעסיקים כמו המעסיק שלי, ויש הרבה מעסיקים שונים ממנו, כולם מרוויחים כנראה, כל אחד מסוג אחר של עובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת ''המעסיק שלי מרוויח ולכן השיטה בה הוא נוקט (היום, ברגע הוויכוח עצמו) היא האופטימלית'' היא הנחת המבוקש, ולכן לא אומרת כלום. כל הדיון הזה התחיל בטענה (או הנחת היסוד) ששוק העבודה היום לא מושלם, וניתן לדון בדרכים לשפר אותו - בצרפת, בדנמרק, בישראל, מה שבא לך. אם אתה חושב ששוק העבודה מושלם (כנראה בגלל שהמעסיק שלך מרוויח), מראש אתה פוסל את הדיון כלל ועיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב ששוק העבודה היום מושלם, אבל: 1. גם אם הייתי חושב ככה זה בוודאי לא היה הופך אותי לפסול מלהשתתף בדיון ולהציג עמדה שלא מקבלת על עצמה את הנחת היסוד בדיון. 2. אני חושב שהרעיון הספציפי שלך ירע גם לי, גם למעסיק שלי וגם לשאר האוכלוסיה (מלבדך, כנראה). 3. לא טענתי שהשיטה בה הוא נוקט היא האופטימלית, טענתי, ונימקתי, שהשיטה הספציפית שאתה מציע רעה יותר לו ולי. אולי יש שיטות אחרות שיטיבו איתו, איתו או עם שנינו. לא זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה החוק במדינת ישראל חושב אחרת ממך, לא רק אני, אבל לא נורא, מותר לא להסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סעיף בחוק מאלץ מעסיקים לשלם לעובד שלא עבד במשרה מלאה פחות מהשכר המלא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרתי לך שזו זוטה בויכוח הזה, ואני לא מעונין להיכנס לפינה הזאת. החוק מחייב לשלם לעובד על כל - אני חוזר, כל - שעה נוספת שהוא עובד מעל משרה מלאה, על פי 125% בתחילה, ו-150% לאחר מכן. זה העיקר, וכל השאר טפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שזוטה לאדם אחד (למשל, לך) חשוב מאדם אחר (למשל, לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעייה, כל אחד יכול לדון על מה שחשוב לו. אני לתומי חשבתי שמה שקורה בהסתברות נמוכה מאד פחות עקרוני ממה שקורה כמעט כל הזמן, אבל אני מסכים איתך שזו העדפה סובייקטיבית1. 1 דוגמה סטריאוטיפית רדודה: הוא: למה לא זרקת את הזבל הבוקר כמו שביקשתי? היא: אתה לא מתבייש? אתה אף פעם לא זורק את הזבל כשאני מבקשת! הוא: אהמ.. כחח כחח (שיעול מבוכה), אבל היום אני ביקשתי... היא: (פרצוף זועם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי לא ברור לי למה אתה חושב שזאת "הסתברות נמוכה", אבל גם אם כן, גם נכות מתקיימת ב"הסתברות נמוכה", נראה לך שהצעת חוק לנגישות מקומות עבודה לנכים היא הצעה שלא ראויה לדיון אפילו (שלא לדבר על חקיקה - וכל זה בשם הדאגה לעובד)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ואספר לך אעל מקום העבודה של בן זוגי, שמהיום הוא גם מקום העבודה הקודם. כשהוא קיבל את החוזה, הסבתי את תשומת ליבו לנושא הגלובלי. "זה פתח לשעות נוספות בלי סוף", אמרתי לו. "אני יודע", הוא אמר, "אבל בדקתי: הם עובדים 9 עד 18, ולעיתים נדירות, בסוף פרוייקט, צריך לתת שעות נוספות". כל יום הוא חזר ב-20:30, היינו - יצא מהעבודה יום-יום, ב-19:30. אי אפשר היה להגיע מוקדם יותר לעבודה ולצאת מוקדם יותר, כי העבודה היא מול חו"ל. הוא המשיך ועבד גם אחרי שחזר הביתה. בשבתות לרוב אני הייתי מחפשת עם הילדה תעסוקה מחוץ לבית, והוא היה עובד. בשבת האחרונה באופן נדיר היה לנו רכב, ולא יצאנו לטיול. "אני יודע שאני מאוד אהנה", הוא אמר, "אבל אני חייב לעבוד!" ושלא תחשבו שהוא מבטל זמן בעבודה: הוא לא נכנס לפייסבוק, הוא לא יושב בצ'אטים, אם אני רוצה לדבר איתו אני צריכה להתקשר. עקב כך, הבת שלנו הולכת לישון בשעות מאוחרות מאוד לגילה, אבל לי יותר חשוב שהיא תראה קצת את אבא שלה. גם בשבתות היא לא מרבה לבלות איתו. מילא, אם היו משלמים על זה. אבל התחושה שלנו, היא שבעצם כל שעות העבודה הללו הן בחינם. הוא הרי לא מתוגמל עליהן. היום עשו איתו שיחה, "אתה חייב להעלות את התפוקות שלך!" "אני לא אשאר כל יום עד 22:00 באופן קבוע! תקבעו את הפרוייקטים בלו"ז1 הגיוני!" היום גם היה היום האחרון שלו. קודמיו בתפקיד? כמותו, החזיקו מעמד 3 חודשים, ואז עשו להם את אותה השיחה. ועכשיו? עכשיו, החברה תצטרך למצוא מחליף, ובינתיים המשימות שלו יפלו על 2 החבר'ה האחרים במחלקה, שגם כך כורעים תחת הנטל, ואלא אם הם ימצאו רווק, גם הבא יעוף לאחר 3 חודשים. אם נדמה לך שזה לא פוגע בתוצר - זה פוגע בהחלט. והיה סמוך ובטוח, שלו בעלי החברה היו צריכים לשלם שעות נוספות - עזוב אותך מ-125% ו-150%. אם הם היו צריכים לשלם עבור כל שעה נוספת, והשעות הללו לא היו בחינם - היה קורה אחד משניים: או שהיו מביאים עובד נוסף למחלקה, או שהיו קובעים לו"ז לפרוייקטים, שאינו נסמך על כך שהעובדים עובדים 12 שעות מדי יום. 1 הנה כמה דברים שלא מוכנסים ללו"ז המחושב, אבל תופסים נפח זמן: ישיבות. עבודה מול הפרודיוסרים. מתן מענה לבעיות שוטפות. מתכננים שכל משימה תיקח X זמן, ושוכחים שצריך להקדיש גם Y שעות ל-3 אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, טוב. כמה שבועות אחרי שכתבתי את תגובה 632042 קיבלתי הצעת עבודה מחברה אחרת. בגלל שהדיון ההוא עדיין היה צרוב לי בראש, בדקתי את שעות העבודה, לא רק את מה שכתוב בחוזה, ולא רק את מה שאמרו לי, פשוט הלכתי ברחוב ליד המשרד בשבע בערב פעמיים לבדוק אם יש אור או לא (לא היה, עוד מעט אני סוגר שם שנה שבמהלכה נשארתי אולי שלוש פעמים אחרי שבע ופעם אחת יצאתי מהעבודה בשמונה בערב). לא יודע איך בן זוגך בדק, אבל בחירת מעסיק היא החלטה חשובה שכדאי לבדוק פעם ועוד פעם, ובהתחשב במצב הטוב של שוק העבודה היום, אני לא רואה שום סיבה לקפוץ על הזדמנויות שנראות מפוקפקות מלכתחילה. מעסיק שחושב שמי שישאר יותר שעות באופן קבוע יעלה את התפוקה שלו הוא לא מעסיק אינטליגנטי. אם אפשר כדאי לברוח ממנו מהר (לא רק בגלל שעות העבודה שלא סימפטיות - אם כי זאת כמובן סיבה מספיקה - אלא גם בגלל שהוא לא מבין איך להוציא את מקסימום התפוקה מהעובדים שלו מה שצריך להרים גבה באשר לשרידות שלו בשוק). יוצא לי לעבוד הרבה בתכנון לו"ז, הכלל היה שמוסיפים על ההערכה הראשונית 30%-50% לדברים כלליים וסיכון ולרוב זה יוצא די מדוייק, יותר מזה, תמיד חשבתי שאם ההנהלה לא עושה את זה לבד, המהנדסים עושים את זה באופן פיראטי. גם אני הייתי שוקל לעזוב מעסיק שלא מבין את זה. מה זה פרודיוסרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נטפל לזוטות משניות. אין שעות חסרות, זאת פיקציה לצורך הויכוח שלך. בקרוב ראשון (ושני) יש משרה מלאה, ועליה שעות נוספות. נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נתלית בתגובה הזו באופן חצי מקרי) ביררתי אצל כמה ממכריי מי מהם משתכר שכר גלובלי, ואינו עורך דין או איש הייטק. התשובות, ממדגם זריז ולא מייצג: עורך בכלי תקשורת, מישהי שמילאה תפקידים שונים בעיתונות, אנשי תמיכה טכנית בענף תיירותי שעובדים במשמרות מוגדרות, מנהלת אדמיניסטרטיבית באולם אירועים, מנהלת פרוייקטי תרגום (שתי האחרונות אינן "מנהלות בכירות", אם מישהו טועה לחשוב), מתרגמת/עורכת, מתרגמת טכנית, אשת אדמינסטרציה, שניים שעובדים בעמותות/ארגונים חברתיים, ואחת מנתחת מידע בחברה בינונית. חלק ממי ששאלתי ציין מיוזמתו שלא מדובר במשרת אמון, אחת ציינה (שוב, מבלי ששאלתי) שהשכר (בתפקיד אליו התייחסה) לא היה גבוה מבמקובל, לא נדרשה לזמינות יוצאת דופן ולא הייתה בעיה לכמת את שעות העבודה שלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |