|
||||
|
||||
ודבר נוסף: במודל של שעות נוספות, הרבה יותר קל להוריד דה-פקטו את ההוצאה על הכנסה (במקום לפטר 20%), על ידי הקטנה יזומה של שעות-העבודה של העובדים, עד יעבור זעם. זאת בדיוק הגמישות שאני טוען שחסרה במודל שלך. |
|
||||
|
||||
כעובד שכיר עם הוצאות פחות או יותר קבועות, הרעיון של הכנסות לא קבועות, ועל אחת כמה וכמה, הכנסות לא קבועות שלא תלויות בי, מאד מפחיד. הרי אחת הסיבות בגללן אנחנו בוחרים להיות שכירים היא להקטין את הסיכון, אז אתה רוצה שאני אקח את הסיכון של המעסיק שלי, בלי הרווחים, וכל זה בשביל להטיב איתי? לפחות לגבי, באמת תודה אבל לא תודה. |
|
||||
|
||||
בתור מי שעבד עם מודל כזה, אני יכול לומר לך שהוא כלל לא היה בעייתי, וכמובן שב-99 מתוך מאה מקרים, מה שקורה זה שאתה מקבל תשלום עודף על שעות נוספות, ולא הורדה בשכר בגלל הורדת שעות. (כנראה שלא) מיותר להזכיר, שגם במודל של שעות נוספות יש משכורת בסיס קבועה. אגב, אני מאד אתפלא אם ההוצאות שלך לא משתנות באמפליטודה של 20% לפחות מחודש לחודש. אתה לא נוסע לחו"ל? אתה לא קונה מכוניות? אתה לא משלם ביטוח רכב? |
|
||||
|
||||
לא היה בעייתי לך, לי אין ספק שהוא יהיה מאד בעייתי לי. אני מעדיף לתכנן את הנסיעות שלי לחו"ל, קניית המכוניות, תשלום הביטוח וכל שאר ההוצאות הגדולות מראש, ולא לחכות ל"נס" שיקרה או לא יקרה, מתישהוא בעתיד הקרוב או הרחוק. אבל זה אני. אם אתה מעדיף לקחת על עצמך את הסיכון, אין לי שום כוונה למנוע ממך לחתום על חוזה שכזה (וכמובן שאין לי שום רצון או כוונה להכנס למקום עבודה בו 99% מתוך מאה ימים צריך לעבוד שעות נוספות). כאמור, תודה, אבל לא תודה. |
|
||||
|
||||
אתה מסלף את מה שאמרתי. בממוצע גם מי שעובד עם שעות נוסות, המשכורת שלו לא משתנה באופן כל כך חזק. (וזה די מצחיקול, אין לך כוונה להיכנס למקום שבו 99% מהימים צריך לעבוד שעות נוספות, אבל לחתום על חוזה גלובלי שאומר ש-15% מהמשכורת שלך היא עבור שעות נוספות (שמצופות ממך) - מה שמקביל לשעה נוספת כל יום, זה כן מקובל עליך? תהנה, רציונליות זאת לא דרישת חובה). |
|
||||
|
||||
החודש אני אולי 80% מכמות השעות הממוצעת שלי (ברוטו, נטו הרבה פחות) ובדיוק החודש הייתי צריך לחדש את ביטוח הרכב שלי. זה עובדות אמיתיות מהחיים שלי. למזלי החוזה שלי הוא לא כמו שהיית רוצה שיהיה. לא הייתי נכנס למקום עבודה (ולא נכנסתי) שחושב ששעה נוספת ביום זאת דרישה סבירה. אני מקבל תשלום עבור שעות נוספות בשביל לאפשר למעסיק שלי גמישות כשהוא יצטרך אותן, למעשה אני עובד שעות נוספות בערך 20 ימים בשנה. |
|
||||
|
||||
האמת - מי שעושה שעות נוספות כה מעטות, זה ממש לא משנה לו אם השכר שלו גלובלי או לא ממילא. (אגב, רוב האנשים שאני מכיר, המחסנית של הכסף הפרטי שלהם הרבה יותר גדולה מ-20% מהמשכורת החודשית, ככה שתנודות כאלה נספגות בה כלא היו. אם אתה חי מהיד לפה, אני יכול להבין את השיקול שלך). |
|
||||
|
||||
אני חושב שפספספת את הנקודה, זה משנה מאד - לא בגלל השעות הנוספות - אלא בגלל השעות החסרות. למה שאני אצטרך לגעת בחסכונות שלי בגלל שאתה לא מצליח להגיע לחוזה נורמלי עם המעסיק שלך? |
|
||||
|
||||
אם הוא לא מצליח להגיע לחוזה נורמלי עם המעסיק שלו, יום אחד זה עלול להגיע גם אליך. |
|
||||
|
||||
למנ שזה יגיע אלי? מי ירוויח מזה (מלבד הפונז שיוכל להגיד: אמרתי לך)? |
|
||||
|
||||
זה יגיע אליך, כפי שזה התפשט בכלל המשק. אם המעסיק הבא שלך יציע לך עסקה נחותה כמו זו, וגם המתחרים שלו - תאלץ לבחור בעבודה שכוללת את מה שהפונז ונועה והעפרונית מעידות עליו. מי ירוויח? המעסיק שלך, כמובן. |
|
||||
|
||||
מי שירוויח זה כמובן האלמוני, רק שהוא לא יודע את זה. והסיבה אגב שזה לא יקרה, היא בדיוק בגלל שהמעסיק שלו (או בפחות פרטני - כלל המעסיקים במשק) מאד מרוצים מהסידור הנוכחי. וזה בגלל שעכשיו הם המרוויחים, לא בגלל שהם מטומטמים. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה ''התפשט בכלל המשק''. תמיד היו מעסיקים מופרעים ומעסיקים פחות מופרעים, ואני, להבדיל מהפונז כנראה, תמיד בדקתי גם את כמות השעות הצפויה (אגב, לא זאת שכתובה בחזה, זאת במתרחשת במציאות) במהלך הגיוס שלי לעבודה. אם המעסיק הבא שלי יציע לי עסקה שכוללת שעות עבודה מופרעות, ולא תהיה לי הצעה אחרת, אני אנסה לקבל את ההצעה שלו בתור משרה חלקית, ואמשיך לחפש עד שאקבל הצעה טובה יותר. אם לא תהיה לי ברירה אני אלך לעבוד בתחום אחר. אני לא יודע באיזה תחום נועה והעפרונית עובדות. המעסיק שלי, כמובן, לא ירוויח. אם המעסיק שלי היה חושב שהוא ירוויח מתנאי העסקה כמו של הפונז, הוא לא היה נותן לי תנאי העסקה שונים. המעסיק שלי ממש לא צדיק, לא איכפת לו ממני יותר בכלל, וכל מה שהוא רוצה, כמו שאר המעסיקים במשק, זה להרוויח. המעסיק שלי יודע שאם הוא ישנה את תנאי ההעסקה שלי הוא יפסיד הרבה מאד כסף, בגלל שהתוצר שהוא יקבל ממני (אם, וזה אם גדול, אני אשאר) יהיה נמוך בהרבה מהתוצר שהוא מקבל ממני היום, וכמובן שזה לא רק כלפי אלא כלפי שאר העובדים שלו. יש הרבה מעסיקים כמו המעסיק שלי, ויש הרבה מעסיקים שונים ממנו, כולם מרוויחים כנראה, כל אחד מסוג אחר של עובדים. |
|
||||
|
||||
טענת ''המעסיק שלי מרוויח ולכן השיטה בה הוא נוקט (היום, ברגע הוויכוח עצמו) היא האופטימלית'' היא הנחת המבוקש, ולכן לא אומרת כלום. כל הדיון הזה התחיל בטענה (או הנחת היסוד) ששוק העבודה היום לא מושלם, וניתן לדון בדרכים לשפר אותו - בצרפת, בדנמרק, בישראל, מה שבא לך. אם אתה חושב ששוק העבודה מושלם (כנראה בגלל שהמעסיק שלך מרוויח), מראש אתה פוסל את הדיון כלל ועיקר. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב ששוק העבודה היום מושלם, אבל: 1. גם אם הייתי חושב ככה זה בוודאי לא היה הופך אותי לפסול מלהשתתף בדיון ולהציג עמדה שלא מקבלת על עצמה את הנחת היסוד בדיון. 2. אני חושב שהרעיון הספציפי שלך ירע גם לי, גם למעסיק שלי וגם לשאר האוכלוסיה (מלבדך, כנראה). 3. לא טענתי שהשיטה בה הוא נוקט היא האופטימלית, טענתי, ונימקתי, שהשיטה הספציפית שאתה מציע רעה יותר לו ולי. אולי יש שיטות אחרות שיטיבו איתו, איתו או עם שנינו. לא זאת. |
|
||||
|
||||
כנראה החוק במדינת ישראל חושב אחרת ממך, לא רק אני, אבל לא נורא, מותר לא להסכים. |
|
||||
|
||||
איזה סעיף בחוק מאלץ מעסיקים לשלם לעובד שלא עבד במשרה מלאה פחות מהשכר המלא? |
|
||||
|
||||
כבר אמרתי לך שזו זוטה בויכוח הזה, ואני לא מעונין להיכנס לפינה הזאת. החוק מחייב לשלם לעובד על כל - אני חוזר, כל - שעה נוספת שהוא עובד מעל משרה מלאה, על פי 125% בתחילה, ו-150% לאחר מכן. זה העיקר, וכל השאר טפל. |
|
||||
|
||||
מה שזוטה לאדם אחד (למשל, לך) חשוב מאדם אחר (למשל, לי). |
|
||||
|
||||
אין בעייה, כל אחד יכול לדון על מה שחשוב לו. אני לתומי חשבתי שמה שקורה בהסתברות נמוכה מאד פחות עקרוני ממה שקורה כמעט כל הזמן, אבל אני מסכים איתך שזו העדפה סובייקטיבית1. 1 דוגמה סטריאוטיפית רדודה: הוא: למה לא זרקת את הזבל הבוקר כמו שביקשתי? היא: אתה לא מתבייש? אתה אף פעם לא זורק את הזבל כשאני מבקשת! הוא: אהמ.. כחח כחח (שיעול מבוכה), אבל היום אני ביקשתי... היא: (פרצוף זועם) |
|
||||
|
||||
לגמרי לא ברור לי למה אתה חושב שזאת "הסתברות נמוכה", אבל גם אם כן, גם נכות מתקיימת ב"הסתברות נמוכה", נראה לך שהצעת חוק לנגישות מקומות עבודה לנכים היא הצעה שלא ראויה לדיון אפילו (שלא לדבר על חקיקה - וכל זה בשם הדאגה לעובד)? |
|
||||
|
||||
בוא ואספר לך אעל מקום העבודה של בן זוגי, שמהיום הוא גם מקום העבודה הקודם. כשהוא קיבל את החוזה, הסבתי את תשומת ליבו לנושא הגלובלי. "זה פתח לשעות נוספות בלי סוף", אמרתי לו. "אני יודע", הוא אמר, "אבל בדקתי: הם עובדים 9 עד 18, ולעיתים נדירות, בסוף פרוייקט, צריך לתת שעות נוספות". כל יום הוא חזר ב-20:30, היינו - יצא מהעבודה יום-יום, ב-19:30. אי אפשר היה להגיע מוקדם יותר לעבודה ולצאת מוקדם יותר, כי העבודה היא מול חו"ל. הוא המשיך ועבד גם אחרי שחזר הביתה. בשבתות לרוב אני הייתי מחפשת עם הילדה תעסוקה מחוץ לבית, והוא היה עובד. בשבת האחרונה באופן נדיר היה לנו רכב, ולא יצאנו לטיול. "אני יודע שאני מאוד אהנה", הוא אמר, "אבל אני חייב לעבוד!" ושלא תחשבו שהוא מבטל זמן בעבודה: הוא לא נכנס לפייסבוק, הוא לא יושב בצ'אטים, אם אני רוצה לדבר איתו אני צריכה להתקשר. עקב כך, הבת שלנו הולכת לישון בשעות מאוחרות מאוד לגילה, אבל לי יותר חשוב שהיא תראה קצת את אבא שלה. גם בשבתות היא לא מרבה לבלות איתו. מילא, אם היו משלמים על זה. אבל התחושה שלנו, היא שבעצם כל שעות העבודה הללו הן בחינם. הוא הרי לא מתוגמל עליהן. היום עשו איתו שיחה, "אתה חייב להעלות את התפוקות שלך!" "אני לא אשאר כל יום עד 22:00 באופן קבוע! תקבעו את הפרוייקטים בלו"ז1 הגיוני!" היום גם היה היום האחרון שלו. קודמיו בתפקיד? כמותו, החזיקו מעמד 3 חודשים, ואז עשו להם את אותה השיחה. ועכשיו? עכשיו, החברה תצטרך למצוא מחליף, ובינתיים המשימות שלו יפלו על 2 החבר'ה האחרים במחלקה, שגם כך כורעים תחת הנטל, ואלא אם הם ימצאו רווק, גם הבא יעוף לאחר 3 חודשים. אם נדמה לך שזה לא פוגע בתוצר - זה פוגע בהחלט. והיה סמוך ובטוח, שלו בעלי החברה היו צריכים לשלם שעות נוספות - עזוב אותך מ-125% ו-150%. אם הם היו צריכים לשלם עבור כל שעה נוספת, והשעות הללו לא היו בחינם - היה קורה אחד משניים: או שהיו מביאים עובד נוסף למחלקה, או שהיו קובעים לו"ז לפרוייקטים, שאינו נסמך על כך שהעובדים עובדים 12 שעות מדי יום. 1 הנה כמה דברים שלא מוכנסים ללו"ז המחושב, אבל תופסים נפח זמן: ישיבות. עבודה מול הפרודיוסרים. מתן מענה לבעיות שוטפות. מתכננים שכל משימה תיקח X זמן, ושוכחים שצריך להקדיש גם Y שעות ל-3 אלה. |
|
||||
|
||||
וואו, טוב. כמה שבועות אחרי שכתבתי את תגובה 632042 קיבלתי הצעת עבודה מחברה אחרת. בגלל שהדיון ההוא עדיין היה צרוב לי בראש, בדקתי את שעות העבודה, לא רק את מה שכתוב בחוזה, ולא רק את מה שאמרו לי, פשוט הלכתי ברחוב ליד המשרד בשבע בערב פעמיים לבדוק אם יש אור או לא (לא היה, עוד מעט אני סוגר שם שנה שבמהלכה נשארתי אולי שלוש פעמים אחרי שבע ופעם אחת יצאתי מהעבודה בשמונה בערב). לא יודע איך בן זוגך בדק, אבל בחירת מעסיק היא החלטה חשובה שכדאי לבדוק פעם ועוד פעם, ובהתחשב במצב הטוב של שוק העבודה היום, אני לא רואה שום סיבה לקפוץ על הזדמנויות שנראות מפוקפקות מלכתחילה. מעסיק שחושב שמי שישאר יותר שעות באופן קבוע יעלה את התפוקה שלו הוא לא מעסיק אינטליגנטי. אם אפשר כדאי לברוח ממנו מהר (לא רק בגלל שעות העבודה שלא סימפטיות - אם כי זאת כמובן סיבה מספיקה - אלא גם בגלל שהוא לא מבין איך להוציא את מקסימום התפוקה מהעובדים שלו מה שצריך להרים גבה באשר לשרידות שלו בשוק). יוצא לי לעבוד הרבה בתכנון לו"ז, הכלל היה שמוסיפים על ההערכה הראשונית 30%-50% לדברים כלליים וסיכון ולרוב זה יוצא די מדוייק, יותר מזה, תמיד חשבתי שאם ההנהלה לא עושה את זה לבד, המהנדסים עושים את זה באופן פיראטי. גם אני הייתי שוקל לעזוב מעסיק שלא מבין את זה. מה זה פרודיוסרים? |
|
||||
|
||||
אתה נטפל לזוטות משניות. אין שעות חסרות, זאת פיקציה לצורך הויכוח שלך. בקרוב ראשון (ושני) יש משרה מלאה, ועליה שעות נוספות. נקודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |