בתשובה לשוקי שמאל, 26/02/14 12:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמנם דפוסי ההצבעה של המרכז הלכו והימינו בכמה מערכות הבחירות האחרונות אך לדעתי המצב רחוק מאוד מהתאור שלך. ראשית אין דבר כזה "יהודית-דמוקרטית" כי היהדות כמו שאמרנו אינה דמוקרטית. יש רק "יהודית ודמוקרטית" שמקיים את שני הנרטיבים הסותרים. ואני מסכים שהתאורים "מדינת היהודים" מול "מדינה יהודית" מבטאים גם הם סתירה דומה, אלא שהם אינם ממש חופפים ל"יהודית ודמוקרטית", משום שהם נזילים יותר. במהלך התשובה לעיקר תגובתך נתקלתי במאמר של רות גביזון שאני רוצה להתעמק בו ואבקש את סבלנותך בטרם אשלים את תגובתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה עקרונית במה שכתבתי היא שמדינה יהודית-דמוקרטית היא פשוט מדינה דמוקרטית שרוב מכריע של תושביה הם בני הלאום היהודי. המדינה היא יהודית בתוקף הרוב המכריע של תושביה ולא מכוחם של חוקים או הסדרים פוליטיים (אוטונומיות ובנטוסטנים) המפלים לטובה את בני הלאום הזה. מתוקף זה מדינה עם רוב ערבי אינה יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית. כמובן שהגדרה זו היא תאורטית ואוטופית במקצת. חוק השבות הוא החריג היחיד שעולה בדעתי וגם הוא אינו יחידני בדמוקרטיה הישראלית. כללית, החלטת הרוב מכריע להעדיף מסיבות אתניות מהגרים כאלו ואחרים אינה פסולה עקרונית. יש הבדל בין זכויות האזרחים הותיקים לבין זכויות מתאזרחים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב מה צריך להיות אבל לא מה קיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |