|
נקודה עקרונית במה שכתבתי היא שמדינה יהודית-דמוקרטית היא פשוט מדינה דמוקרטית שרוב מכריע של תושביה הם בני הלאום היהודי. המדינה היא יהודית בתוקף הרוב המכריע של תושביה ולא מכוחם של חוקים או הסדרים פוליטיים (אוטונומיות ובנטוסטנים) המפלים לטובה את בני הלאום הזה. מתוקף זה מדינה עם רוב ערבי אינה יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית. כמובן שהגדרה זו היא תאורטית ואוטופית במקצת. חוק השבות הוא החריג היחיד שעולה בדעתי וגם הוא אינו יחידני בדמוקרטיה הישראלית. כללית, החלטת הרוב מכריע להעדיף מסיבות אתניות מהגרים כאלו ואחרים אינה פסולה עקרונית. יש הבדל בין זכויות האזרחים הותיקים לבין זכויות מתאזרחים חדשים.
|
|