 |
ג. כאן אני נאלץ לחלוק עליך. להב הסכין חוצה בין "יהודית ולא דמוקרטית" לבין "יהודית-דמוקרטית" ולא כפי שאתה כתבת. הדרך היחידה בה מדינה יהודית יכולה להיות דמוקרטית הוא אם לפחות 80% יהודים או משהו כזה. עצם הזיהוי העצמי של רוב מכריע של אזרחי המדינה כבני האתנוס היהודי הוא המאפשר למדינה להיות יהודית אע"פ שהדמוקרטיה דורשת זכויות אזרחיות שוות בלי קשר ללאום. זהו בדיוק ההבדל שבין "מדינה יהודית" לבין "מדינת היהודים". הרוב הישראלי שהוא חרדי-דתי-מסורתי מעדיף את העקרון היהודי הדתי-לאומי ע"פ העיקרון הדמוקרטי. לשון אחר, אם העקרונות הדמוקרטיים אינם מאפשרים את קיום הזהות הדתית של המדינה אז ביי ביי דמוקרטיה.
אתה כותב ש"המדינה חיה היטב על להב הסכין" הזה. לדעתי צד הסכין היהודי-דמוקרטי הוא כבר עניין היסטורי ואינו קיים יותר. יש לנו כאן מדינה "יהודית". נקודה. אלמלא הקימה ישראל בנטוסטן לערביי עזה ואלמלא השעתה את זכויותיהם הדמוקרטיות של 2-2.5 מיליון פלשתינאים בגדה, היו כמעט מחצית מאזרחיה נטולי זכויות דמוקרטיות. ערביי ישראל הישנה אומנם נהנים לכאורה מזכויות דמוקרטיות מלאות, אבל העובדה שהם משוכנעים שזכויותיהם נשללו או הופחתו והזרות החלקית או המוחלטת שהם חשים כלפי הזהות הישראלית, הופכת את ההבדל בינם לבין ערביי 67 לצורך עניין זה לשולי.
מהי הסיבה המהותית ל"מותה" בטרם עת של המדינה היהודית-דמוקרטית. אני חושב שזה נעוץ בהחלטה של רוב בני העם היהודי שאינם דתיים לא להצטרף לאופצייה הציונית. חלקם "החליטו" כך מפני שההתבוללות והשואה הקדימו ומנעו מהם את יכולת הבחירה וחלקם הצביעו ברגליים לטובת אופציות לא ציוניות. המיעוט היהודי הקטן שבחר באופציה הציונית-דמוקרטית נקשר בברית של חוסר ברירה עם מיעוט קטן אחר של היהודים הדתיים-לאומיים (שאצלם כאמור העניין היהודי קודם לדמוקרטי). ללא הברית הזאת לא היתה נוצרת מסה קריטית שאיפשרה לישוב לעמוד על נפשו מול הערבים. אולם ברגע שהברית הזאת השיגה את מטרתה, הקמת בית לאומי לעם היהודי, התברר לקבוצה היהודית-דמוקרטית שהמחיר של ברית החיים הזו היה ויתורים בחצי הדמוקרטי של האידיאולוגיה שלהם. תוכניות החלוקה למיניהן (כולל החומה וההתנתקות) היו ניסיונות נואשים לשמור על האופי היהודי-דמוקרטי של מדינת ישראל. היות והצד הערבי הכשיל את כל התוכניות האלו (ויש שיאמרו שהתוכניות הללו היו בלתי מציאותיות מלכתחילה) ובהינתן יחסי הריבוי הטבעי, נמצא כעת המיעוט (היהודי-דמוקרטי) בתוך הרוב הישראלי בתהליך של הצטמקות מתמדת וסופו שיעלם לחלוטין או שיהפוך למיעוט שולי (כמו השומרונים או הפרנקיסטים) בתוך החברה היהודית. אותה מדינה שאתה סובר שחיה היטב היא המדינה היהודית שהחליפה את מדינת היהודים הישנה והטובה. האם אותה מדינת יהודים היתה באמת "טובה", זה כבר עניין לחוקרי ההיסטוריה והנוסטלגיה. הגוף היהודי של מדינת ישראל עדיין קיים, אבל נשמתה כבר נמצאת בשלבים מתקדמים של החלפה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש