בתשובה לתומאס, 17/11/13 13:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נחוץ למקצועות נחשקים כגון הנדסה והיי-טק. במה תעזור לי הבגרות שעשיתי בספרות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה העניין, מתימטיקה נחוצה רק למקצועות מסויימים, ולכן אחרי לימוד הידע הבסיסי, עד כיתה ו' בערך, אפשר לפטור את הרוב הסובל מלהמשיך, וללמד מתימטיקה רק למי שזה מתאים לנטייתו. בגיל 12 כבר ברור למי זה מתאים ולמי לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן הבגרות שלי במתמטיקה הייתה ביותר יחידות לימוד. ולמה לי הבגרות בספרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני רוצה להוסיף בעקבות הטיעון הזה: חלק ניכר מהדיון כאן מניח בבסיסו את האקסיומה1 לפיה כל נושא, תת-נושא ופסיקו של קוסינוס שאנחנו לומדים בבית הספר אמור 'להועיל' לנו בהמשך חיינו. אני חושב שההנחה הזאת שגויה. נכון שבסיכומו של ענין אנחנו רוצים שחומר הנלמד בכללותו יביא תועלת לבוגר מערכת החינוך2 בחייו. אבל מעבר לתועלת הישירה, לדעתי תלמיד שכזה ראוי שיצא עם ראייה רחבה של תחומים, נושאים ושיטות, שמהווים חלק ניכר ממבטו והבנתו את העולם שסובב סביבו, הטבע, החברה, והתרבות בהם הוא חי. לכן גם אם אינני דתי כלל, לדעתי חשוב ללמוד תנ"ך כחלק מהמורשת התרבותית של העם (ויצירה ספרותית דרמטית שנונה משעשעת ומותחת בפני עצמה). גם אם אינני היסטוריון, חשוב שאדע רקע כללי על תולדות העולם, העם שאני שייך אליו (לפחות אפריורית), הגאוגרפיה של ארצות ויבשות וכו'. גם אם אינני רופא, כדאי שאדע משהו מהידע העצום שנצבר אך לאחרונה על גוף האדם, התאים מהם מורכב, המערכות שהוא מכיל והגנים שמתארים את תכונותיו. וגם אם אינני מתימטיקאי, כדאי שאדע משהו על חשיבה כמותית, קצת פעולות חשבון, קצת הסתברות, ואולי אפילו רחמנא לצלן גיאומטריה ופתרון משוואות. אלה הן אבני יסוד של התרבות שאנחנו חיים בה. הבדיקות שעושים לעובר במשך ההריון בנויות על הידע הזה. גם התרופות שאנחנו לוקחים ומאריכות את חיינו. האייפונים שמסתובבים באינטרנט נולדו ממודלים מתימטיים כאלה ואחרים. הספרים שנקרא כבוגרים מלאים בהתייחסויות, הקשרים, אזכורים ושפה שבנויים על מורשת ספרותית ותרבותית ענפה. התרבויות שמקיפות אותנו בנויות על דתות עתיקות שמעצבות את תרבותן ויחסיהן ההדדיים עד היום. וכן הלאה. אז מותר לתלמיד לחבר אייפון לבטריה שטוענת אותו, בלי לחשוב שעובר בחוט איזה זרם קסום ומיסתורי ש'אנחנו יודעים עליו מעט מאד' כמו שצוטט כאן בתגובה אחרת. הוא לא חייב לכתוב את משוואות מקסוול בעצמו - בעצם אף בוגר תיכון לא יכול(/לומד) לעשות את זה - אבל ראוי שהוא ידע שיש כאן טכנולוגיה שניתנת לשליטה, לכימות, לפיתוח ולמדידה. והכלים שהיא משתמשת בהם מתבססים על אותם סינוסים וקוסינוסים שהוא למד בבית הספר. ואם התלמיד לא הצטיין בהכל? לא נורא. יש גם תלמידים שלא טובים בספורט. זאת לא סיבה לבטל את שיעורי ההתעמלות. בסוף הוא ישקיע עוד שנות לימודים ועשרות שנות עבודה בכיוונים בהם הוא הכי טוב ושהכי מעניינים אותו. ועדיין הוא לא יסתובב במאה ה-21 כשהוא בור לחלוטין בנושאים שמהווים את הבסיס לכל מה שמתחולל סביבו. 1 אופס, סליחה, ההנחה הבסיסית. 2 אויש, זה נשמע נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. ועדיין הייתי שואף שלכל בוגר תיכון יהיה ארגז כלים מינימלי, לפחות שיוכל לחשב בעל פה אחוזים: פעם מזמן ראיינתי מזכירות לעסק. כולן היו רציניות משכילות ובכלל משכמן ומעלה עם רזומה מרשים. שאלתי את כולן בין היתר שאלה אחידה - לחשב בעל פה כמה זה 80 אחוז מ 80. נדהמתי מהתוצאות: . . . . . . . . היו שתיים שעשו את זה בקלות (אחת מהן שכרתי לעבודה), עוד אחת שהצליחה במאמץ, וכעשר(!) שנכשלו כשלון חרוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
12 זה הרבה יותר מידי צעיר. לפני כיתה י' רוב מה שלומדים ב"מתמטיקה" זה חשבון ועוד אוסף של שיטות טכניות לפתור בעיות שקשורות במתמטיקה. התלמידים שמצטיינים בכיתות הנמוכות במתמטיקה הם תלמידים בעלי יכולת טכנית טובה, זיכרון טוב ו/או יכולת חרישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתעקש על 12, אולי 14, או 16. העניין פה הוא לבטל את *הבגרות* במתימטיקה למי שלא ממשיך לכיוון הריאלי. בעצם, אולי כדאי לבטל את הבגרות בכלל, יש ארצות שבהן כל מי שמעוניין בהשכלה גבוהה נכנס לשנה א, והלא מתאימים נושרים בסוף השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר התפשרת על 16 (כיתה י-י"א כמדומני), אז כבר תבחן אותם בסוף השנה וחסל. הרי כידוע, מרגע שתבטל את הבחינה הם לא יטרחו ללמוד אפילו דקה מזמנם הפנוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחינות במהלך הלימודים השוטף זה בסדר. הבעייה היא בבחינת הבגרות המפחידה במתימטיקה, שהיא עינוי מיותר של אלה שלא ממשיכים בכיוון הריאלי. כמו כן, במחשבה שניה הוספתי רעיון של ביטול כל בחינות הבגרות, כמו שראית. הבגרויות אוכלות כל חלקה טובה בלוח הלימודים כשהמורים והתלמידים מתרכזים רק עליהן, ולא נשאר זמן וכוח ללמוד בשביל ללמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מפספס. אם לא תהיה בגרות, ציוני הסיום של התיכון לא יעניינו אף אחד (מאחר שהם כעת יהיו תלויים ברצונה הטוב של חווה המורה למתימטיקה ממעלה חמציצים), ומכאן שגם לא יעניינו את התלמידים, שפשוט לא ילמדו כלום וילכו לים בזמנם החופשי. והאמת - אני מצדיק אותם. ככה זה. (ושאלת תם - למה בחינת הבגרות מפחידה יותר ממבחן פנים בית-ספרי, בהנחה שהיא באותה רמה לשיטתך?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה ההצעה שלי: בשנים הראשונות (נניח א-ט) התלמידים לומדים את כל המקצועות ונבחנים בשוטף. לאט לאט מתברר מי טוב במה, והוא ממשיך במקצועות שהוא טוב בהם, והבחינות כמובן נעשות קשות יותר. הפסקת המקצועות שקשים לתלמיד תבוא בין סוף כתה ט' לסיום בית הספר. בכניסה לאוניברסיטה מסתכלים על הציונים של כל השנים, ונותנים משקל רב יותר לשנה האחרונה, קצת פחות מזה לשנה שלפניה וכן הלאה. תלמידים בעלי נטייה ריאלית נכנסים לשנה א ריאלית כללית במכללה. החלשים מביניהם ינשרו או יצטרכו לחזור על השנה הזאת, עד שיצליחו. הטובים במקצועות ההומנים ייכנסו לשנה א הומנית כללית במכללה, שם יתבצע אותו תהליך ניפוי. כך כל אחד מגיע למקצוע שמתאים לו באמצעות לימודים ובחינות רגילות, ושנה א אקדמית ריאלית או הומנית, אבל נפטרנו מהבגרויות, שהן מפחידות ומלחיצות יותר מבחינות רגילות, ולא משאירות זמן לדברים החשובים שאנחנו רוצים שכולם ילמדו לפחות עד רמה מסויימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין מקצוע החשבון בבית הספר היסודי לבין המקצועות ה"רכים" יותר, תורה למשל, הוא שציוני התלמידים בחשבון תלויים הרבה יותר באיכות המורה. משתנים אחרים כמו האינטיליגנציה של התלמיד משפיעים יותר על הציונים במקצועות ה"רכים". לכן המבחנים ההשוואתיים הבינלאומיים, ככל שהם משווים את תוצאות התלמידים במתמטיקה, מבטאים את האיכות היחסית של מערכות ההוראה במדינות השונות, ולא את איכות התלמידים (חומר הגלם). ריבוי המורים הפרטיים הוא ראיה נוספת לכך שהבעיה היא באיכות ההוראה ולא באיכות התלמיד- כי אם לתלמיד חסר "כשרון" מסוים למתמטיקה מה יועיל לו המורה הפרטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, כך זה עובד בארה''ב (אני מתכוון לשקלול ציוני בי''ס בכניסה לאוניברסיטה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שלא מקבלים את ההצעה בפסקה השניה - מה דעתך על במקום "להחליף" במקום "לבטל" (ז"א במקום 3 יחידות במתמטיקה, יחידה בכלכלה, יחידה בלוגיקה, חצי יחידה בשימוש במחשבים, וחצי יחידה בהבנה סטטיסטית - לצורך העניין ולחסכון בביורוקטיה, אפשר לקרוא לזה "מתמטיקה"). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |