בתשובה לתומאס, 17/11/13 16:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
12 זה הרבה יותר מידי צעיר. לפני כיתה י' רוב מה שלומדים ב"מתמטיקה" זה חשבון ועוד אוסף של שיטות טכניות לפתור בעיות שקשורות במתמטיקה. התלמידים שמצטיינים בכיתות הנמוכות במתמטיקה הם תלמידים בעלי יכולת טכנית טובה, זיכרון טוב ו/או יכולת חרישה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתעקש על 12, אולי 14, או 16. העניין פה הוא לבטל את *הבגרות* במתימטיקה למי שלא ממשיך לכיוון הריאלי. בעצם, אולי כדאי לבטל את הבגרות בכלל, יש ארצות שבהן כל מי שמעוניין בהשכלה גבוהה נכנס לשנה א, והלא מתאימים נושרים בסוף השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר התפשרת על 16 (כיתה י-י"א כמדומני), אז כבר תבחן אותם בסוף השנה וחסל. הרי כידוע, מרגע שתבטל את הבחינה הם לא יטרחו ללמוד אפילו דקה מזמנם הפנוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחינות במהלך הלימודים השוטף זה בסדר. הבעייה היא בבחינת הבגרות המפחידה במתימטיקה, שהיא עינוי מיותר של אלה שלא ממשיכים בכיוון הריאלי. כמו כן, במחשבה שניה הוספתי רעיון של ביטול כל בחינות הבגרות, כמו שראית. הבגרויות אוכלות כל חלקה טובה בלוח הלימודים כשהמורים והתלמידים מתרכזים רק עליהן, ולא נשאר זמן וכוח ללמוד בשביל ללמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מפספס. אם לא תהיה בגרות, ציוני הסיום של התיכון לא יעניינו אף אחד (מאחר שהם כעת יהיו תלויים ברצונה הטוב של חווה המורה למתימטיקה ממעלה חמציצים), ומכאן שגם לא יעניינו את התלמידים, שפשוט לא ילמדו כלום וילכו לים בזמנם החופשי. והאמת - אני מצדיק אותם. ככה זה. (ושאלת תם - למה בחינת הבגרות מפחידה יותר ממבחן פנים בית-ספרי, בהנחה שהיא באותה רמה לשיטתך?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה ההצעה שלי: בשנים הראשונות (נניח א-ט) התלמידים לומדים את כל המקצועות ונבחנים בשוטף. לאט לאט מתברר מי טוב במה, והוא ממשיך במקצועות שהוא טוב בהם, והבחינות כמובן נעשות קשות יותר. הפסקת המקצועות שקשים לתלמיד תבוא בין סוף כתה ט' לסיום בית הספר. בכניסה לאוניברסיטה מסתכלים על הציונים של כל השנים, ונותנים משקל רב יותר לשנה האחרונה, קצת פחות מזה לשנה שלפניה וכן הלאה. תלמידים בעלי נטייה ריאלית נכנסים לשנה א ריאלית כללית במכללה. החלשים מביניהם ינשרו או יצטרכו לחזור על השנה הזאת, עד שיצליחו. הטובים במקצועות ההומנים ייכנסו לשנה א הומנית כללית במכללה, שם יתבצע אותו תהליך ניפוי. כך כל אחד מגיע למקצוע שמתאים לו באמצעות לימודים ובחינות רגילות, ושנה א אקדמית ריאלית או הומנית, אבל נפטרנו מהבגרויות, שהן מפחידות ומלחיצות יותר מבחינות רגילות, ולא משאירות זמן לדברים החשובים שאנחנו רוצים שכולם ילמדו לפחות עד רמה מסויימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין מקצוע החשבון בבית הספר היסודי לבין המקצועות ה"רכים" יותר, תורה למשל, הוא שציוני התלמידים בחשבון תלויים הרבה יותר באיכות המורה. משתנים אחרים כמו האינטיליגנציה של התלמיד משפיעים יותר על הציונים במקצועות ה"רכים". לכן המבחנים ההשוואתיים הבינלאומיים, ככל שהם משווים את תוצאות התלמידים במתמטיקה, מבטאים את האיכות היחסית של מערכות ההוראה במדינות השונות, ולא את איכות התלמידים (חומר הגלם). ריבוי המורים הפרטיים הוא ראיה נוספת לכך שהבעיה היא באיכות ההוראה ולא באיכות התלמיד- כי אם לתלמיד חסר "כשרון" מסוים למתמטיקה מה יועיל לו המורה הפרטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, כך זה עובד בארה''ב (אני מתכוון לשקלול ציוני בי''ס בכניסה לאוניברסיטה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שלא מקבלים את ההצעה בפסקה השניה - מה דעתך על במקום "להחליף" במקום "לבטל" (ז"א במקום 3 יחידות במתמטיקה, יחידה בכלכלה, יחידה בלוגיקה, חצי יחידה בשימוש במחשבים, וחצי יחידה בהבנה סטטיסטית - לצורך העניין ולחסכון בביורוקטיה, אפשר לקרוא לזה "מתמטיקה"). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |