בתשובה לצפריר כהן, 12/09/13 10:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תלוי מה מטרת ההתערבות ומה היא תשיג. במקרה של סוריה, כפי שכתבתי, לא נראה שהיא תשיג הרבה, למעט מנופים דיפלומטיים שיביאו להסכם, שגם לא יביא הרבה. כשההתערבות היא הומניטרית או סיוע להגנה עצמית (כמי שסייעו לכווית במלחמת המפרץ הראשונה), היא לגיטימית ויש שיאמרו מחויבת. כשההתערבות היא אינטרסנטית, כדי לקדם שלטון ידידותי יותר, או כדי לכפות דמוקרטיה תוך יצירת ברדק (כפי שקרה במלחמת המפרץ השניה), אז היא לא לגיטימית. לצערי, אני לא מרגיש בקיא מספיק בפרטים בשביל לענות על השאלות הספציפיות ששאלת. אבל אילו הייתי, אלו הקריטריונים שהייתי מפעיל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיוע לכווית במלחמת המפרץ הראשונה היתה חף מכל שיקולי אינטרסנטיות ומנסיון לשמר שלטון ידידותי? אני כנראה נהיה סנילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא סנילי, הצדק עימך. ברור שהאינטרסים הם מה שמניעים את המעצמות לפעול. ואיפה שאין אינטרסים, הן לא פועלות (למשל, הפעלת נשק כימי ע''י סדאם חוסיין במלחמתו נגד עיראק פחות הפריעה למוסר האמריקני). אבל המקרה של מלחמת המפרץ הראשונה הוא אחד הבודדים בו אינטרסים מעצמתיים חפפו לאינטרס הבינ''ל הכללי (זכות לריבונות של כל מדינה) ולאינטרס של המדינה הנפגעת להחזיר את ריבונותה. לא בכדי היה קונצנזוס עולמי מובהק שתמך בפעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "אינטרס הבינ"ל הכללי"? האם הקמתה וקיומה של פנמה בידי ארה"ב (או כוויית בידי בריטניה וארה"ב) היא אינטרס בינלאומי? ומזרח גרמניה? ויוגוסלביה? ודרום וייטנאם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטרס בינ''ל כללי בא לידי ביטוי בהסכמה רחבה של מדינות שונות. אינטרסים מסוימים מעוגנים באמנת האו''ם (הזכות להגדרה עצמית, להגנה עצמית, לשמירת הריבונות, וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מה שנדיר איננו החפיפה בין ''האינטרס הבינלאומי'' לאינטרס המעצמתי, אלא עצם קיומו של אינטרס בינלאומי מובהק. ברוב המקרים (שאינם הצבעות-אווירה נגד ישראל), קשה להצביע על קונצנזוס כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסתכל על העקרונות המעוגנים באמנת האו''ם (בהם למשל שמירה על השלום ואיסור על שימוש בנשק השמדה המוני) כאינטרס הבינ''ל, כי כל המדינות חתמו עליהן. אלא שכאשר מגיעים למקרה פרטי כמו סוריה, האינטרסים הספציפיים של המעצמות עלולים למנוע הסכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אפשר להסתכל על העקרונות המעוגנים באמנת האו''ם כאינטרס הבינ''ל. הבעיה היא, כמו בטרגדית המרעה המשותף, שהאיטרס הלאומי של כל אחת מכל המדינות הוא דווקא לפעול בניגוד לעקרונות המעוגנים באמנת האו''ם (בהם למשל שמירה על השלום ואיסור על שימוש בנשק השמדה המוני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי התערבות בסוריה תביא לשחיקה במעמדו של מנהיג העולם החופשי, ובהכרח להתחזקות של ''ציר הרשע'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. התערבות לא משמעותית בסוריה יכולה להביא לאותה שחיקה בדיוק, כי לא תשיג דבר. התערבות משמעותית בסוריה תביא לאותן תוצאות שהביאה הפלת סדאם חוסיין, בהן החלשת ארה''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עירק הבעתית, כמו אחותה הסורית, הייתה גם היא לקוחה נאמנה יחסית של רוסיה. עם התאוששות רוסיה, סביר להניח שעירק הייתה יוצאת בכל מקרה מחוץ להשפעתה של ארצות הברית. המלחמה הזו ניטרלה אותה כשחקן חשוב באזור. בלי המלחמה הזו, אגב, סביר להניח שמצבם של הכורדים היה שונה לחלוטין. אני לא בטוח שהיה להם בסיס (תרתי משמע) להידברות הנוכחית מול ארדואן. וכך גם בסיס לפעולות שלהם בסוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד שני, עיראק היתה אויבת מושבעת של איראן. הסרתה מהמפה היא שמאפשרת את התחזקותה של איראן. והחלשות ארה''ב במלחמה שכיום כבר כולם יודעים שלא היתה לה הצדקה משמעותה התגברות הכוחות הפוליטיים התומכים בבדלנות אמריקנית, כמו גם הדלדלות המשאבים האמריקנים להתערבויות צבאיות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בהכרח. לו הליברל המטומטם לא היה מציב קו אדום - ניחא. אך ברגע שבו הוא הציב אולטימטום ואינו עומד בו הוא מאבד את אמינותו ופוגע במעמד העולם החופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה צריך לשים קו אדום. הוא היה יכול לרמוז שבמקרה כזה הוא יחמש את המורדים. הפצצות הן התערבות די מטומטמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק מה שחסר לי במאמר - קישור בין סיבות ל''קולוניאליזם''. הקולוניאליזם ה''קלאסי'' נעשה למיטב ידיעתי כדי לשפר את הכלכלה באותן מדינות אירופאיות שנהנו מניצול משאבי זה. אם תחיל סיבה מסויימת שעוד מעט אפרט, גם על רצונה של ארה''ב להיכנס לסוריה (ומדינות אחרות לפני כן), הרי שהשימוש במונח ''קולוניאליזם'' אכן יהיה הגיוני. סיבה זו (הבטחתי הרי לפרט) היא הצורך התמידי ניתן לומר של הכלכלה הקפיטליסטית האמריקאית בסטימולציה. אם אתה מקבל ניתוחים כלכליים נאו-מרקסיסטיים לפיהם קיימת במערכת זו סטגנציה באופן אינהרנטי, הרי שאז ההוצאות הצבאיות המתבצעות כל כמה שנים, בין בועה כלכלית ומשבר לאלה שאחריהם, הן הגיוניות ביותר, ומבטאות בסיבתן קולוניאליזם קלאסי ''במיטבו''. מעבר לכך, אולי ארצות הברית בכלל לא נלחמת באמת בשום מקום לאחר הגותו של בודריאר. גם המלחמה וגם הכלכלה (והשקעותיה) הם ווירטואליים לחלוטין, אף אם הסבל של תוצאותיהם אמיתי להפליא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר דן בכשלים המבניים שנוצרו במערכת הבינ''ל לאחר תהליך הדה-קולוניזציה. הקולוניאליזם מובא בו כעובדה היסטורית, בלי צורך להסביר את מניעיה. כיום אכן יש גישות רבות שמדברות על קולוניאליזם מסוג חדש. עם חלק אני מזדהה ומסכים (וגם כתבתי במאמר על שליטה בשלט רחוק). אני לא משוכנע שהסיבה שציינת להתערבות אמריקנית משקפת את המציאות. ההתערבות בעיראק ובאפגניסטאן הכניסו את המשק האמריקני לחובות אדירים, והתערבות בסוריה היא לכל הפחות הסתכנות מיותרת בחובות נוספים. עם זאת, יש אכן לובי של יצרני הנשק (ממנו כבר הזהיר הנשיא אייזנהואר) שאכן דוחף לשם. מעבר לזה, לא צריך להתאמץ יותר מדיי כדי להסביר את האינטרסים האמריקנים, ולא כולם קשורים ל'קולוניאליזם'. בתגובה אחרת היתה התייחסות למלחמת המפרץ הראשונה, בה היה אינטרס אמריקני וכלל עולמי להשיב את עצמאות כווית (בין היתר מסיבות כלכליות). גם כיום, חשוב לארה''ב לשמור על עוצמתה, בני בריתה, מאזן עוצמה שאוהד אותה במזה''ת, וכו'. כל אלו מרכיבים חשובים בעוצמתה ובכלכלתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |