בתשובה להפונז, 26/08/13 13:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל קמפיין צמצום צריכה וקמפיין טבעונות זה מאוד דומה. רוב הטבעונים שמנסים להטיף לך ישמחו גם אם רק תצמצם את צריכת הבשר, והטיעונים שמשרתים את זה משרתים גם את זה. הקשר בין גודל שוק לרווחיות - קח בחשבון שכאן מדובר פחות-או-יותר בקומודיטי, יצרנים רבים ושוק תחרותי (פלוס-מינוס רגולציה), ושיטות גידול/ייצור שהן די נחלת הכלל, בניגוד למה שאני מנחש שקורה במקום עבודתך. אם אני צריך לנחש, אני מנחש שאם השוק יקטן, חלק מהיצרנים ינטוש (כלומר, יהיה יותר צמצום במספר היצרנים מאשר צמצום בגודל של כל יצרן), כי יש יתרון לגודל. ויכול להיות, אם כך, שהתחרותיות בטווח הארוך דווקא תקטן. אבל אני לא כלכלן. וברור שלא מעניין התפריט שלך אישית, בגלל הוספתי בתגובתי הקודמת את הסוגריים שאומרים שכשאני אומר "אתה" אני מתכוון ל"מספר משמעותי של אנשים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שלך בעצם נוגע בדבר העיקרי שמפריע לי בדיון בנושא הזה (לא רק כאן באתר). שהטרמינולוגיה והאגרסיביות גורמות לי להרגיש ש'רוב הטבעונים' (== אלה שיוצא לי לקרוא, לשמוע ולדון איתם) קוראים לי (לנו) רוצח ונראה שעד שלא אוכל רק נבטוטים או שאיזה פרה תאכל אותי, אני לא אוציא מהם בדל שמחה או שמץ חיוך2. אז אני בהחלט חושב שטיעונים קיצוניים מזיקים יותר ממשרתים. לפחות בזה אני עקבי: בעוד אני חושב שדיון שקול בבעיית הכיבוש על מורכבותה ופניה וגורמיה השונים הוא מעניין1 וחשוב, טיעונים וקריאות קיצוניים כמו אפרטהייד, יהודו-נאצים, אימפריאליסטים רוצחי יל(י)דים ושאר ירקות (כבושים כמובן) רק משטיחים את הדיון, שלא לומר מאיינים אותו, ומקצינים את עמדות הצד השני. 2 אז אם ממילא אני לא אצליח אפילו לשמח מישהו - גם זה מקטין סבל - לפחות אני אשמח את עצמי באיזה סטייק טוב עם יין, כדי להירגע. 1 טוב, אולי לא בפעם העשירית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |