 |
המשפט הראשון שלך בעצם נוגע בדבר העיקרי שמפריע לי בדיון בנושא הזה (לא רק כאן באתר). שהטרמינולוגיה והאגרסיביות גורמות לי להרגיש ש'רוב הטבעונים' (== אלה שיוצא לי לקרוא, לשמוע ולדון איתם) קוראים לי (לנו) רוצח ונראה שעד שלא אוכל רק נבטוטים או שאיזה פרה תאכל אותי, אני לא אוציא מהם בדל שמחה או שמץ חיוך2. אז אני בהחלט חושב שטיעונים קיצוניים מזיקים יותר ממשרתים.
לפחות בזה אני עקבי: בעוד אני חושב שדיון שקול בבעיית הכיבוש על מורכבותה ופניה וגורמיה השונים הוא מעניין1 וחשוב, טיעונים וקריאות קיצוניים כמו אפרטהייד, יהודו-נאצים, אימפריאליסטים רוצחי יל(י)דים ושאר ירקות (כבושים כמובן) רק משטיחים את הדיון, שלא לומר מאיינים אותו, ומקצינים את עמדות הצד השני.
2 אז אם ממילא אני לא אצליח אפילו לשמח מישהו - גם זה מקטין סבל - לפחות אני אשמח את עצמי באיזה סטייק טוב עם יין, כדי להירגע.
1 טוב, אולי לא בפעם העשירית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש