 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שגם ברמת הצרכנים, יש סיכוי טוב יותר לצמצם צריכת בשר מאשר לבטל אותה. לדעתי הסיכוי להקטין את צריכת הבשר הממוצעת ב-30% על ידי צמצום אכילת הבשר האישי של כל אחד, גדול בסדרי גודל מהסיכוי להקטין את צריכת הבשר על ידי הפיכת 30% נוספים מהאוכלוסיה לצמחונים, וודאי לטבעונים. ולצמצום הזה יש גם סיבות בריאותיות טובות. ככה שמכל זווית שאני מסתכל על זה, יש דרכים יותר יעילות להקטנה גלובלית של הסבל הפרותי מאשר להטיף לטבעונות. אינטואיטיבית אני חושב ששוק קטן יותר גורר רווחיות נמוכה יותר, אני חווה את זה על בשרי בחברה שאני עובד בה, אבל אני לא בטוח שזה תמיד נכון. הסיבה היחידה שאתה יכול לקנות טלוויזיה שטוחה בגודל מטר+ בפחות מאלף דולר היא גודל השוק שלה, לא שום דבר אחר. בקיצור, אולי. ברמה מסוימת הדיון הזה הוא קמפיין. כמו דיונים אחרים שאני עושה עם ידידיי ועמיתיי. גם קמפיין על ידי, וגם מאחר שאני דן פה עם קמפיינרים/ריות יותר מחוייבים, שעשויים להיות מושפעים מהטיעונים שאנחנו מדברים עליהם. ואני לא אתפלא אם ההשפעה המצטברת של הדעות שכל אחד מאיתנו מפיץ משמעותית יותר מאשר מה שאנחנו עושים ב-ד' אמותינו. אני חושב שהכניסה לרמה האישית פחות מעניינת מבחינת הדיון הרחב והעקרוני. אני אוכל בשר במידה, כפי שנראה לי בריא נכון ומאוזן, וניהול המשאבים האישי שלי ומסקנותיו לגבי היכן כדאי לי להשקיע אותם עם מנת למנוע סבל מאחרים לא נראה לי כל כך רלבנטי. כמו שכבר אמרתי, אני יודע מנסיון שמחירו של שינוי תפריט מז'ורי הוא גדול, אפילו גדול מאד. לצורך הדיון יכולתי לומר שאני כמעט טבעוני של גאדג'טים, אייפונים ודומיהם, ולכן תורם להקטנת סבלם של הילדים הסיניים1. אבל אין לי ענין בקמפיין אישי ובלומר לכל אחד איזה סבל עליו להקל ובאיזה מחיר. בדומה לכך בדיונים פוליטיים כאן, אני לא חושב שעקרוני לאיזה מפלגה הצבעתי בבחירות האחרונות. 1 ואם מישהו כאן יאמר לי שזה קשקוש אני אפילו לא אתווכח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל קמפיין צמצום צריכה וקמפיין טבעונות זה מאוד דומה. רוב הטבעונים שמנסים להטיף לך ישמחו גם אם רק תצמצם את צריכת הבשר, והטיעונים שמשרתים את זה משרתים גם את זה. הקשר בין גודל שוק לרווחיות - קח בחשבון שכאן מדובר פחות-או-יותר בקומודיטי, יצרנים רבים ושוק תחרותי (פלוס-מינוס רגולציה), ושיטות גידול/ייצור שהן די נחלת הכלל, בניגוד למה שאני מנחש שקורה במקום עבודתך. אם אני צריך לנחש, אני מנחש שאם השוק יקטן, חלק מהיצרנים ינטוש (כלומר, יהיה יותר צמצום במספר היצרנים מאשר צמצום בגודל של כל יצרן), כי יש יתרון לגודל. ויכול להיות, אם כך, שהתחרותיות בטווח הארוך דווקא תקטן. אבל אני לא כלכלן. וברור שלא מעניין התפריט שלך אישית, בגלל הוספתי בתגובתי הקודמת את הסוגריים שאומרים שכשאני אומר "אתה" אני מתכוון ל"מספר משמעותי של אנשים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון שלך בעצם נוגע בדבר העיקרי שמפריע לי בדיון בנושא הזה (לא רק כאן באתר). שהטרמינולוגיה והאגרסיביות גורמות לי להרגיש ש'רוב הטבעונים' (== אלה שיוצא לי לקרוא, לשמוע ולדון איתם) קוראים לי (לנו) רוצח ונראה שעד שלא אוכל רק נבטוטים או שאיזה פרה תאכל אותי, אני לא אוציא מהם בדל שמחה או שמץ חיוך2. אז אני בהחלט חושב שטיעונים קיצוניים מזיקים יותר ממשרתים. לפחות בזה אני עקבי: בעוד אני חושב שדיון שקול בבעיית הכיבוש על מורכבותה ופניה וגורמיה השונים הוא מעניין1 וחשוב, טיעונים וקריאות קיצוניים כמו אפרטהייד, יהודו-נאצים, אימפריאליסטים רוצחי יל(י)דים ושאר ירקות (כבושים כמובן) רק משטיחים את הדיון, שלא לומר מאיינים אותו, ומקצינים את עמדות הצד השני. 2 אז אם ממילא אני לא אצליח אפילו לשמח מישהו - גם זה מקטין סבל - לפחות אני אשמח את עצמי באיזה סטייק טוב עם יין, כדי להירגע. 1 טוב, אולי לא בפעם העשירית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |