בתשובה לקונשטוק, 24/06/13 23:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטיעון שלך הוא היפוך הלוגיקה (אתה הופך סובב למסובב): אני טוען "יש ראיות משמעותיות לכך שיש היתוך קר (במיתקרן ECAT של ROSSI) ואומר שההשתקה היא בגלל אינטרסנטים", ואילו אתה טוען שהשתיקה היא ההוכחה שמדובר בשטות. השתיקה אינה הוכחה לשום דבר בעניין ECAT. הנסיונות האחרונים ב- ECAT הם מימצאים אמפיריים שעומדים על הרגליים של עצמם ואינם תלויים בשאלה אם הם מושתקים או לא. אני מטיל ספק בתוצאות האחרונות של ECAT רק בגלל האפשרות ש- ROSSI נוכל, זו אפשרות סבירה אבל בשום פנים לא וודאית. ברגע ששוללים את האפשרות ש- ROSSI נוכל , כלומר מקבלים שהמימצאים של פעולת ECAT (שניבדקו על ידי 7 מומחים משלוש אוניברסיטאות) הם מימצאים נכונים — המימצאים מצביעים ברמת בטחון ניכרת שמדובר בהיתוך גרעיני קר. לא מוכרת שום טכנולוגיה ליצור אנרגיה רבה מכמות חומר זעירה חוץ מריאקציה גרעינית. ועוד לעניין השתיקה. פרוייקטים בעלי השלכה בטחונית מדרגה גבוהה נעשים בחשאיות. ראה פרוייקט מנהטן, ראה כלי טייס מסתוריים בשנות החמישים, ראה פרוייקט PRISM האמריקאי שדלף לאחרונה, ראה הכור האטומי הישראלי בדימונה בשנות המשים. סביר שנסיונות להיתוך קר נעשים כל הזמן במדינות מובילות (כגון ארצות הברית, רוסיה, סין) אלא שנסיונות אילו חשאיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הידע שלי שאוב מכתבה שהתפרסמה לפני כמה שנים באחד העיתונים הכלכליים (כלכליסט או דה-מרקר). למיטב זכרוני ידוע שהוא נוכל מסיפורים קודמים. מה ההסתברות שבמקרה אדם כזה גילה את התגלית החשובה ביותר ב- 60 השנים האחרונות? יותר מכך, שגילוי כזה הוא אפשרי ברמה הטכנולוגית הנוכחית ובמקרה אף אחד לא גילה אותו במקביל בכל השנים האלה? מאוד קל לשכנע "אנשים רציניים" בתרמיות, למשל סיפור "המדבקה" הזכור לטוב (גם שם חבורה של נוכלים לשעבר ש"במקרה" עלתה על סטארט אפ היסטרי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי פניקה, יש ויקיפדיה גלקטיקה: Andrea Rossi (entrepreneur) [Wikipedia] הוא אדם עם ביוגרפיה מעניינת: הוא למד באוניברסיטה ויצא משם עם תואר שני בפילוסופיה1. לאחר מכן הוא החל לעשות נפט מזבל: הקים חברה (Dragon petrol) לייצור נפט מפסולת אבל פתאום הסתבר לו שאסור לו להטמין פסולת באדמה (למרות שזה זול יותר). החברה שלו התמוטטה. בשלב זה הוא פרש זמנית מעסקיו לשם לימודי אזרחות ומשפטים (56 משפטים, 4 שנים בכלא). השליו הבא בעסקיו היה הפקת חשמל מחום פסולת: בשנת 1996 הוא עבר לארה"ב והקים שם חברה (לאונרדו טכנולוגיות) שהשתמשה בשיטות לא סטנדרטיות (שכל המומחים ממליצים נגדן) להפקת חום מפסולת. הוא הצליח לקבל חוזה ראשוני לאספקת 27 יחידות. 19 מהן לא עבדו. לשאר היחידות הייתה ניצולת אפסית (כמו שטענו המומחים). הגלגול הנוכחי שלו הוא E-Cat. 1 לא בדקתי את זה בעצמי. הוא טען מאוחר יותר שיש לו תואר MA בהצטיינות יתרה בפילוסופיה של המדעים וההנדסה ואת התזה שלו הוא עשה על תורת היחסות של איינשטיין. בדף השיחה טענו שאין תואר כזה באיטליה וכן שבתעודת התואר שלו לא כתוב שהיא הוענקה על לימודים בהצטיינות יתרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי צריך לומר שבשביל לכתוב תואר בפילוסופיה של המדעים על תורת היחסות (ואולי אפילו בהצלחה ניכרת), לא חייבים להיות פיזיקאי, וודאי שלא מעבר להשכלה בסיסית כלשהיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצאות אנרגיה מהפכניות באמת מפתחים בחשאי. הנה דוגמה למי שלא זוכר או לא יודע. יעקב מרידור חשש פעם לחייו של דני ברמן: מרידור הביע חששו כי יצרני הנפט, ו"כל העולם המדעי הגויי, באירופה, באמריקה, גם הרוסים, לא יישבו בשקט", ואלה עלולים להתנקש בחייו ובחיי מדעניו. "האווירונים כבר מלאים עם סוכנים, עם מרגלים, עם מרגלים תעשייתיים", "גם הרבה מאלה שבונים תחנות חשמל יתחילו לרעוד". לפיכך "כל פרסום מיותר הוא באמת מיותר" ו"אני לא יכול להגיד יותר מאשר אמרתי". מתוך הנורה שתאיר את כל רמת גן [ויקיפדיה]. בכל מקרה, אני קורא שניסיונות להיתוך קר עדיין נעשים ולא בחשאי: אם הגופים שציינת טורחים לבזבז על כך כסף, מי אני שאתלונן. יהיה להם אולי פחות כסף ל־PRISM. אורי גלר טוען שה־CIA העסיק אותו פעם. אז מה? ולא, בעניין E-Cat אין ממצאים אמפיריים. בקשתו לפטנט בינ"ל נדחתה. הוא לא מפרסם בגלוי שום פרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש קצר על E-cat מראה שהם ירדו כרגע מהטיעון של היתוך קר כמקור לאנרגיה העודפת שהם מקבלים לטענתם. הם רק לא מספרים כלום על שום תהליך אחר שאמור להביא את האנרגיה הזאת. אכן נשמע על פניו כמו הונאה קלאסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם רוסי לא היה "על טיעון" שהוא עוסק בהיתוך קר, לכן הוא גם לא יכול לרדת מטיעון כזה שאותו הוא לא טען בשום פורום מדעי. מי שמחפש בכוח דברים לגנותו של רוסי ימצא אותם לבטח, זה מה שעושים כל אילו שמבטלים בהבל פה את הדברים שיש לזקוף לזכותו (כל עוד לא הוכח שהוא אכן נוכל). אם רוסי הזכיר את המילה היתוך קר בראיון עתונאי היה זה רק לצורך פופולריזציה של מונחים שאינם מובנים לציבור הרחב. רוסי מסרב בעקשנות למסור פרטים מדוייקים על התהליך בו הוא משתמש, הוא טוען בעקביות שאם יגלה פרטים יגנבו ממנו את ההמצאה. באשר לסיכון של גניבת המצאה הוא צודק מאה אחוז. פרטים מינימליים שאנדריאה רוסי כן מוסר הם שמדובר בסוג של lenr. lenr זה כור גרעיני מפיק אנרגיה בעוצמה נמוכה ובטמפרטורה נמוכה למדי (נאמר עד 1000 מעלות צלסיוס). כמו כן הוא מוסר שחומר הדלק מורכב בעיקר מניקל שהוא מזרים בתוכו חומר קטליקטי כלשהו. הניקל בדלק הזה עובר תהליך רדיואקטיבי שמשנה את המבנה של חלק מהאטומים של הניקל והשינוי הזה פולט חום. יתכן שחלק מאטומי הניקל הופכים לאטומי נחושת במסגרת התהליך הרדיאקטיבי, יתכן שאיזוטופ של ניקל מומר לאיזוטופ ניקל אחר, הפרטים האחרונים מאוד מעורפלים ואפשר שהם שונים. נכון שיש עוד הרבה מדענים שעוסקים במחקר לבניית lenr אבל אנדריאה רוסי הוא היחיד לכאורה שבנה lenr שעובד ללא תקלות ומפיק אנרגיה בכמות מסחרית (סדר גודל של 1 מגה ווט שעה בכור מסוג ecat 1m ). הנסיון שנעשה בין אוקטובר 2012 ל מרס 2013 הוא נסיון מאוד מכובד עם תוצאות אמפיריות מוכחות למדי לגבי הכור המוקטן (כור שניקרא ecat 10k וההספק שלו הוא בסדר גודל של 10 קילוווט שעה). מי שמבטל בהבל פה את הנסיון וטוען בקלות יתירה שזה רק מעשה נוכלות, לא מבזה את רוסי אלא מבזה את עצמו. הנסיון הזה תואר במיסמך של 20 עמודים בערך במיסמך שנישלח ל xrkiv . הנסיון הזה נעשה על ידי 7 חוקרים מכובדים , פרופסורים או משהו כזה, משלוש אוניברסיטאות מכובדות באיטליה ושוודיה. המיסמך הזה ספק אם יפורסם בעתון מקצועי מכובד משום שלטענת רוסי דורשים ממנו שלצורך הפירסום הוא יגלה פרטים טכניים על המכשיר והוא מסרב למסור את הפרטים הטכניים (כי הוא חושש שזה יאפשר לגנוב ממנו את ההמצאה). נוכח הכספים האדירים המעורבים בהמצאה, אם היא נכונה, נראה לי שעמדתו של רוסי מוצדקת. לא זכור לי שתבעו מהאחים רייט שיפרסמו את ניסוייהם במטוסים הראשונים שבנו בעתון מדעי, ובכל זאת האחים רייט נטולי הכשרה אקדמית היו פורצי דרך שזילזלו בדעה אקדמית נפוצה שלא יתכנו כלי טיסה כבדים מהאוויר. פריצות דרך גדולות יתכנו גם אם הן אינן מצייתות לכללי משחק אקדמיים, ובכללם פירסום בעתון מדעי, ובלבד שהן תוכחנה את עצמן באופן אמפירי. אם למישהו יש השגות על טיב הביצוע של נסיונות במכשירי ecat עליו לדאוג שהנסיונות הבאים יהיו יותר הדוקים וימנעו נוכלות מצד רוסי. טענות אד הומינום נגד רוסי כתחליף לתביעות לגיטימיות לכשרות הניסויים אינן מכובדות כלל בעיני. ראיתי מה שניכתב על עברו של רוסי ולא מצאתי ראיות של ממש למעשי נוכלות מצידו. מצאתי 2 כשלונות עיסקיים בלבד, דבר שהוא ניסבל ואפילו סביר למישהוא שהוא חלוץ בתחומו ושרוצה לפרוץ דרך פריצה אמיתית. האינפורמציה בנוגע לרוסי מוטה מאוד בוויקיפדיה ואינה הוגנת כלפיו, למשל הטענה שהוא נאסר ל 4 שנים היא כנראה שקר , ככל הנראה הוא לא נאסר אפילו לא ליום אחד. הוא נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו , רוב מכריע של הזמן מעצר בית, כנראה מחשש שיברח. מעצר מונע אינו מאסר ואינו עונש. מאחר וההליכים נימשכו מספר שנים הוא נישאר במעצר בית כל אותו זמן. בסופו של דבר מתוך 56 משפטים נגדו הוא זוכה ב 51 משפטים והורשע ב 5 עבירות מס. לא מן הנימנע שחלק מהקנסות הומר למאסר כי לא נישאר לו כסף לשלם, בכל אופן אין פרטים בנידון. אנדריאה רוסי לא הורשע בשום עבירת הונאה. הטכנולוגיה של רוסי במסגרת פרוייקט דראגון עבדה כנראה (ייצרה אנרגיה) אבל הוא ניכשל בפתרון הבעיה של סילוק השיירים הרעילים . אני באופן אישי מאמין שיש הסתברות של 90 אחוז שמשהו כושל בבניה של רוסי ואני נותן רק 5 אחוז סיכויים שהוא בכל זאת גילה תהליך גרעיני קר שאינו מוכר למדע, כמו כן במסגרת ה 5 אחוזים הנ"ל אני מאמין שהתהליך הזה ניתן לניצול מסחרי שיהפוך את שוק האנרגיה על פניו. בשם אותם 5 אחוזים של סיכויי הצלחה נראה לי שצריך לתת הרבה יותר קרדיט לרוסי. את הקרדיט צריך לתת היום , לא עוד 30 שנה. סיפורי הצלחה טכנולוגית אינם עניין קל לביצוע, זה רק באגדות, חלק גדול מהם היו כרוכים בכשלונות ממושכים שנים ארוכות בגלל בעיות טכניות ופיננסיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"LENR" זה שם אחר להיתוך קר (באותה מידה ש־MRI הוא NMR). אם הוא מוסר שמדובר על LENR, הוא מוסר שמדובר על היתוך קר. "xrkiv": אני מניח שהתכוונת ל־arxiv. אין משמעות מקצועית לפרסום מאמר שם (משמעות רבה יותר מעבר לפרסום אותו התוכן באתר הפרטי שלו). יש כלי ידוע בעולם למי שמבקש לפרסם המצאה ומבקש לשמור לעצמו זכור ראשונים על פרסומה. קוראים לזה פטנט. האם רוסי רשם פטנט על המצאתו? האם הוא ניסה לרשום פטנט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי בנושא הספציפי כבר הובעה לעיל, אבל נושא הפטנטים קצת יותר מורכב. מי שמבקש זכות ראשונים על הנייר - כדאי לו כנראה לרשום פטנט, אבל מי שרוצה לראות מזה כסף והרבה - כדאי לא לחשוב פעמיים לפני שהוא רושם את הפטנט הנ''ל. כי יש פה איזון עדין בין הגדלה (משמעותית מאד לעיתים) של הסיכון שמישהו יצליח להעתיק את הטכנולוגיה שלך, לבין הגדלת הסיכוי שכאשר טכנולוגיה כזאת תצוץ בשוק, אתה תקבל עליה תמלוגים בגלל הפטנט שלך. כמי שראה על בשרו חברות גדולות מעתיקות ללא בושה ובמצח נחושה טכנולוגיות של חברות קטנות ועושות עליהן הון, ובמקביל נגררות למשפטי פטנטים ארוכים ויקרים שבד''כ רק מסייעים לחיסול החברות הקטנות, אני הרבה יותר סקפטי ממך באשר ליכולת של האדם הקטן להתגונן מול חברות גדולות, בעיקר כשמעורב כאן הרבה כסף. לכן מבחינה כלכלית גרידא, יש מצב שמישהו כזה (אם וכאשר יופיע עם טכנולוגיה אמיתית ולא מפוברקת) ירוויח הרבה יותר כסף אם ימנף את הצלחתו באופן מסחרי בטרם הוא חושף אותה לכל הגנבים הגדולים והעשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*כדאי לו לחשוב פעמיים*, ולא מה שנכתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. LENR אינו שם אחר להיתוך קר. LENR הם ראשי תיבות שפירושם המילולי "כור גרעיני זעיר". נכון שנהוג להשתמש בשם LENR לכל כור גרעיני שמלבד היותו זעיר הוא גם לא מבוסס על תהליך גרעיני של ביקוע. יש כורים זעירים שמבוססים על ביקוע והם משמשים בחלק מהחלליות, לא יודע אם תעשיית חלליות קוראת להם LENR משער שלא (אבל זה רק ניחוש). לאחר דו"ח שפורסם לפני כשבוע אפשר לאמר בוודאות גבוהה ש- ECAT הוא כור גרעיני שממיר איזוטופים מסויימים של ניקל לאיזוטופ 62 של ניקל (יתכן שיש בתהליך הגרעיני הנ"ל יש גם המרה קטנה כמותית של איזוטופים של ליתיום לאיזוטופים אחרים של ליתיום). מה שבטוח. הכור הגרעיני ECAT אינו מבצע היתוך של אטומי מימן לאטומי הליום (אף אחד מהמעורבים הישירים, כולל אנדריאה רוסי, לא טען זאת מעולם). כל אילו שטענו טענות בגנות רוסי אמורים להתנצל אם כי ספק אם הם יעשו זאת בשנים הקרובות. אין הרבה ספיקות לגבי כך שהכור הגרעיני שלו ecat עובד. אין גם ספק גדול שהכור הזה מייצר אנרגיה גרעינית ללא התופעות הרגילות של כור "חם" (שכוללות פליטה חזקה של נייטרונים ושל קרינת גאמא). האם הכור שלו מסוג ECAT יהיה תחליף לתחנות כוח רגילות (דלק פוסילי או דלק גרעיני לביקוע) — מוקדם לנבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליך גרעיני שמערב אטום יכול להיות ביקוע או היתוך (או שניהם). אתה טוען שלא מדובר על ביקוע ומכאן שמדובר על היתוך. לפי התאור שלך לא מדובר על תהליך שנעשה בטמפרטורות מאוד גבוהות כמו מה שנדרש להיתוך מימן להליום, ומכאן: היתוך קר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הרבה מה להוסיף. הטענה שלך (עד כמה שהבנתי) היא שיש רק רק שתי צורות של הליך גרעיני (=ריאקציה גרעינית): "ביקוע" גרעיני או "היתוך" גרעיני; זו טענה שאינה מבוססת על כלום. מלבד ביקוע והיתוך ייתכנו עקרונית תהליכים גרעיניים נוספים שחלקם לא מוכרים לנו היטב. לפיכך המונח LENR לא מסווג מראש מה טיב ההליך הגרעיני (ביקוע, היתוך, או מה שלא יהיה) — אלא מתייחס רק לכך שיש שינוי כלשהו במבנה הגרעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהכור הגרעיני עובד, אתה אומר. אני מתאר לעצמי שגם הפעם לא תאכל את הכובע (כי לו היית נוהג לאכול כובעים כשמגיע לך, כבר מזמן היית סובל מהרעלה), ובכל זאת בצירוף מיקרים נחמד איתן סגל כותב היום, בשפה פשוטה, על היתוך קר בכלל ועל ה-e-Cat בפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסיק להיות קטן אמונה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך לא לעניין. אולי אשיב לך באריכות רבה שמחייבת עריכה והגהות. לא רוצה כרגע להתחייב למועד תגובתי. בעניין ההכפשות שלך כלפי . ההכפשות שלך חסרות ערך הן בעניין רוסי והן בעניינים אחרים עליהם רמזת. במיוחד הכפשותיך מגוכחות על רקע הנסיון האחרון ב- ecat שהוא נסיון מוצלח בהסתברות גבוהה (ומוכיח את עיקר טענותיו של רוסי, הוכחה בוודאות גבוהה אם כי לא מוחלטת). אני כנראה צדקתי בעניין ecat , מה לעשות, קשה להודות בשגיאה לאנשים שביקרו אותי (שגיאה בסבירות גבוהה). אוי האגו האגו. במקום להודות בשגיאה קל יותר להכפיש אותי. הלינק לדו"ח על נסיון ecat השנה נמצא בתגובתי לגולש easy, בכל נסיונותי האחרונים הלינק עבד. אם לא יהיו הפתעות, הדו"ח יפורסם במגזין מדעי כלשהו בו הוא עבר ביקורת עמיתים; אבל לעולם אין לדעת. בעניין איתן סיגל. איתן סיגל לא חידש מאומה, אותן מנטרות ישנות. רוסי אינו יכול לחשוף פרטים טכנולוגיים על הכור, כי אילו הם סודות מסחריים בתחום ששווה המון כסף. למרות האילוצים של חוסר חשיפה, כרצונו של סיגל, הנסיון האחרון משביע רצון מבחינת אמינות (הסבירות לטעות גסה או הונאה הוא סיכוי קטן). יש מרחק בין תגלית מדעית לבין פיתוח מוצר שנמכר היטב. כרגע מפתחים מוצר ecat למכירה במפעל אמריקאי שנקרא IH , קיצור של INDUSTRIAL HEAT כמדומני. קשה לנבא מה יהיה העתיד של ecat בתחום המסחרי. תמיד עלול להתברר שלא ניתן למכור מוצר מסיבות לא צפויות. לפי זכרוני - בערך תוך שנה אמור לצאת מוצר מוכן למכירה, אבל שום דבר אינו בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוסי ממשיך להסתבך עם הסברים סותרים. לפחות למדתי משם על הגמל השוודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה גמל שוודי ? ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משהו ישן. חפש במאמר OLD. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שבמקרה לא הבין, חפשו שם במאמר GAMMAL. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים הטמבלים מלוקהיד-מרטין שלא שמעו על נפלאות eCat מבזבזים מליונים (מיליארדים?) על טכנולוגיה מיושנת. כפי שמתואר בכתבה עוד מוקדם לצאת במחולות, אבל טוב לדעת שגם אם התאגידים הגדולים והרשעים יצליחו לחסום את מהפכת החתול האלקטרוני יש אלטרנטיבה שמפותחת ע"י אחד התאגידים המרושעים עצמו. עכשיו אני מהרהר בשאלה אם הסיכוי (הלא גדול) לרווחים (עצומים) שווה השקעה של כמה אלפי דולר במניות של לוקהיד. בינתיים מחיר המניה שלהם לא מבטא שום התרגשות יוצאת דופן מאז הפרסום, כך שאולי יש כאן הזדמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד כמה מניות שלא התרגשות יוצאת דופן לאחרונה, שנקנה? ___ סתם, בתור מי שקנה קרקע על הירח, אני האחרון לשפוט השקעות לטווח ארוך של אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הייתי קצת לקוני מדי. ברוב המקרים הכרזה כזאת1 מתבטאת בעליה מיידית של מחיר המניה, מה שהופך את ההשקעה לפחות אטרקטיבית (ולא פעם העליה נראית מוגזמת, מה שהופך דווקא את המכירה בשורט לסבירה). כאן המצב שונה. _____________ 1- לך אני לא צריך להסביר את המשמעות של כור היתוך קטן וזול, אבל למי שאינו מבין זה יהיה מכרה זהב - או, טוב יותר שדה נפט - שלידו כל עתודות הנפט של סעודיה ייראו כמו שהג'חולה נראה ליד האוקיינוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי קריאה מעמיקה יותר של הלינק שלך1, משך את תשומת ליבי השם של חטיבת המחקר של לוק'-מרט': Skunk Works. המ, ואז גם הלכתי לויקי ושם ראיתי ש: Skunks (also called polecats in America) are... Pol-ecat-s? כאן כבר התחלתי לחשוד. זה והריח.אבל עכשיו ברצינות - אני שוקל להצטרף להצעת ההשקעה שלך. 1 מה שאומר שפתחתי אותו הפעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שעוד כמה שנים תהיה מליונר בזכות זה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוידאו מדבר על חלומות בלי לספק שום פרטים טכנים על פריצת דרך הטכנולוגית1, והתמונות שהם שחררו מראות את אותם שני מדענים/דוגמנים מעמידים פני עסוקים. אני מאוד מקווה שהחשדות שלי לא מוצדקים ובעוד חמש שנים הפונז יהיה מליונר ולשאר האנושות יהיה מקור אנרגיה זול ונקי, אבל כמו שזה נראה עכשיו - לא הייתי מהמר על זה. -- 1. אם מצאתם משהו שאני מפספס, אנא שתפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הודעה ארוכה למדי בעניין הכור ecat של רוסי וכן מצבו של הכור המשוער של לוקהיד. לא פרסמתי כי התרשמתי שאין עניין בנושאים. בקיצור. התוכניות המפורטות של לוקהיד לא פורסמו בשום מקום, הן בידי מחלקת מחקר שלהם. הם מעריכים שידרשו כ- 5 שנים לבדיקת ייתכנות (בניית אב טיפוס שעובד לפחות זמן קצרצר), כרגע לא נמסר שנעשתה איזושהיא בדיקת ייתכנות פיזית. לאחר שתוכח הייתכנות ידרשו (להערכת לוקהיד) בערך 5 שנים נוספות כדי לייצור מוצר מוגמר (מוכן למסירה לצרכן). אין שום בטחון שייצא משהו מההצהרה לעתונות. כור מהטיפוס שלהם (מינשא מגנטי של הליבה) הוצע כבר עשרות שנים ושום דבר לא יצא מזה, המינשא מגנטי כדי ששאר החומרה תורחק מהליבה הלוהטת. לעומתם (כנראה) רוסי בנה כבר מספר אבות טיפוס של הכור שלו החל משנת 2010 ועד היום. לטענתו על סמך ניסויים שלו — הכור שלו יכול לעבוד ברציפות מספר חודשים עד לעבודת תיחזוק קצרה (החלפת דלק בעיקר). כמו כן מזה כשנה מפעל מכובד (נקרא INDUSTIAL HEAT) עובד על מוצר מוגמר, כאשר ההערכה כרגע שמוצר מוגמר (מוכן למסירה לצרכן) יהיה מוכן בערך תוך שנה. המוצר המוגמר יהיה בהספק של 1 מגאווט בערך, גודלו בערך גודל של מיזוודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שציינתי קודם - למרות שבאופן אישי לא הייתי מהמר גם על החתלתול של רוסי, אשמח מאוד לגלות בעוד שנה שטעיתי1 והאנושות נפטרה מעונשם של מנועי הבערה. 1. אפילו אם ההסברים המדעיים יכללו תערובת מופלאה של גזים אצילים - בתנאי שזה באמת יעבוד בצורה מסחרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, הלינק שהבאת מתהדר ביותר משני מליון האזנות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד זמן מה אכתוב הודעה מפורטת יותר לעניין ההתקדמות בפיתוח כור ECAT של רוסי. בעיקרו של דבר פרוייקט ECAT מתקדם _מצויין_. ההשמצות והליגלוגים אודות הפרוייקט לא שווים הרבה. גם אילו בפורום שליגלגו על ECAT בחופזה לא שווים הרבה, על פי התנהגותם. מדובר באפשרות למהפכה במקורות אנרגיה (שלא תתרחש מהיום למחר כי לוקח זמן לטכנולוגיה לא מוכרת להבשיל). כור ECAT בהספק 1 מגאוואט הותקן במפעל תעשייתי למשך שנה (בתור נסוי הכור בתנאי שדה), במשך כשנה הכור פעל מסביב לשעון פרט אולי להפסקות קצרות לצורכי תחזוקה, לא היה צורך בחידוש הדלק שכמותו זעומה (אני מעריך פחות מקילוגרם). הניסוי השנתי הסתיים בערך ב- 15 פברואר. הכור בניסוי היה במעקב רצוף של קבוצת מומחים (נקראת ERV) כדי לבדוק את הביצועים שלו. מידיעות שדלפו - הביצועים של הכור מוצלחים מאוד. בערך תוך 20 יום יפורסם דו"ח מסכם על הניסוי השנתי, יתכן שתמצית מהדו"ח תפורסם לציבור. (רוב הדו"ח מיועד לצרכים הפנימיים של המשקיעים, שהשקיעו בפרוייקט יותר מ 62 מיליון דולר, ועשויים להמנע מפרסום מפורט מטעמי סודיות תעשייתית.) לפני פרסום רשמי של תמצית הדו"ח רצוי להזהר מהערכות נוספות. כאמור, הודעה מפורטת אפרסם מאוחר יותר. אפשר שתפורסם רק אחרי פרסום תמצית הדו"ח של ERV. אם יהיהי צורך, בהודעה הנוספת אתקן ניסוח דברים שנאמרו כאן אם יהיה צורך. לגבי שאלת "ההצלחה". ישנן שני סוגי הצלחה: "הצלחה מדעית" והצלחה מסחרית". השאלה של "הצלחה מסחרית" מורכבת יותר מהשאלה של "הצלחה מדעית": שכן מוצר שנימכר צריך להיות פרקטי מבחינות רבות מעבר לנכונות מדעית של פעולתו וההשלכות שלו על חקר הגרעין. מוצר מסחרי חייב לעמוד בתחרות ומכשולים שונים (עלויות כוללות טובות, קבלת רישוי ותקינה). למשל: התחזוקה של כור מסחרי חייבת להיות זולה מאוד יחסית לחסכון שלו באנרגיה. לדעת רוסי הכור שנוסה יוכל להיות משווק בשיווק המוני תוך שנה מהיום, אבל שותפיו של רוסי עשויים לחשוב אחרת. ההערכה שלי היא שהכור יתחיל להיות משווק תוך 10 שנים במקרה הגרוע ביותר (לאחר הוזלת התחזוקה שלו, השגת רישוים מסוגים שונים, רישום עשרות פטנטים לצורכי הגנה). במקביל לפיתוח הדגם התעשייתי (=מוכן לשיווק). רוסי פרסם שהוא מפתח דור חדש של ECAT לו הוא קורא ECATX. הוא מתכוון לבדוק את הביצועים של ECATX ואם הם יהיו טובים הוא שוקל הצגה שלו לציבור אב-טיפוס של ECATX בשנת 2016. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, הסיכוי קטן. אבל מדובר על לוקהיד-מרטין, לא על איזה סטראטאפ שמבטיח לרפא סרטן או לבצע היתוך קר באמצעות הוקוס-פוקוס ומים קדושים. לעובדה שמדובר בחברה רצינית יש שתי השלכות: אחת, אפשר להניח שמאחרי ההכרזה בכל זאת עומד איזה סיכוי אמיתי והיא לא מבוססת רק על איזה רעיון מטורף של מהנדס תמהוני, והשניה היא שגם אם העניין יתברר כעורבא פרח אתה נשאר עם מניות של חברה טובה, כך שלא מדובר על השקעה בסיכון גבוה. בניסוח טיפה אחר, כשאתה כותב "לא הייתי מהמר על זה" אתה בטח מתכוון להימור ביחס קרוב ל 1:1, ואני בהחלט מצטרף אליך, אלא שהמצב כאן נותן יחס הרבה יותר טוב למהמר (רק אל תבקש אותי לתת הערכה של היחס הזה. הוא תלוי במה אתה חושב על עתידה של לוקהיד-מרטין בלי קשר לעניין ההיתוך). דיסקלייזמר: אין לראות בהודעותי משום המלצה לפעילות כלשהי בשוק ההון (אלה ניתנות רק תמורת תשלום), אבל מיליונרים עתידיים שירצו להודות לי יוכלו לשלוח לי כור ביתי קטן במתנה, בבוא היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדתי פעם בחברת ענק עם עודף מזומנים, ולא היו חסרים שם מהנדסים תמהונים ומנהלים מאותגרי מציאות שיצרו פילים לבנים עם טיימליין תמידי של חמש שנים. לפעמים הם גם הנפיקו מסמכים ומצגות שכללו תיאורים עתידנים של החיים הוורודים עם המוצר שהם יוציאו. המהדרים היו גם טורחים לחשב את נתח השוק הפוטנציאלי - שבדרך כלל היה גבוה משמעותית מהתמ''ג של כמה מדינות מפותחות. אבל אולי בלוקהיד מרטין זה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלוקהיד מרטין זה אחרת: לפי ההודעה לעיתונות נראה שהם פונים למשקיעים חיצוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאי ההסכמה בינינו מתבטאת בכך שאני אומר שהסיכוי קטן ואתה אומר שהוא אפסי. אני מציע שנתפשר על ''קטן מאד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שסגרנו, אבל תן לי כמה ימים להתיעץ עם המחלקה המשפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שקראתי ביומיים האחרונים נראה לי שיש הסכמה על כך שהפקת אנרגיה זולה מתהליך היתוך אינה בלתי אפשרית. להיפך- מתוך המאמצים שמושקעים במיזמים השונים אני למד שהבעיות שעומדות בפני המפתחים הן טכנולוגיות בעיקרן, ולא בעיות היתכנות עקרוניות. לא מן הנמנע שיוצאי חלציו של ה ITER [Wikipedia] (הערך בעברית לוקה בחסר) אכן ייצרו חשמל מהיתוך. העניין הוא שזה יקרה בעוד הרבה זמן- עשרים שנה ויותר. מהקשבה למהנדסים של לוקהיד הסיכוי שהטכנולוגיה שלהם עדיפה ותראה תוצאות בזמן קצר יותר הוא לדעתי לא נמוך כל כך. בסיפור של רוסי יש יותר מדי רעש וקשה לדעת מה קורה שם באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די קל לדעת מה קורה בסיפור של רוסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור לתאורה ברמת גן ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי יותר בכיוון של סייף-סקיי, אבל כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכור של רוסי בשלב פיתוח מתקדם, כרגע עובדים על פיתוח מוצר מסחרי (תנור חימום בלבד, לא מתקן לייצור חשמל). התנור בהספק 1 מגהווט. התנור אמור לצאת למכירה בערך תוך שנה (אם לא יהיו תקלות). גם לאחר שיהיה מוצר מוגמר תיתכן דחיה של המכירה על ידי מכוני תקנים מטעמי בטיחות. לא מדובר במוצר ערטילאי שיכולת פעולתו בספק, אלא במוצר שעומד על סף מכירה לצרכן ושיעילות פעולתו תיבחן על ידי הצרכנים עצמם (מי שירומה יוכל לתבוע תביעה משפטית). אין כרגע צורך בהשקעות כספיות נוספות מעבר למה שיש כבר. רוב הרעש נגד מעשי רוסי בעבר כנראה לא מוצדק. בשנת 2012 קראתי לראשונה עליו והתרשמתי מהרעש עד כדי זניחת קריאה נוספת. במאי 2013 היה הנסיון החיצוני הראשון שלו של הכור האלמנטרי שלו (זה אחד מכמה דגמים ניסויים, כור ecat בהספק 1 מגאווט בנוי מצרור של כ- 100 כורים אלמנטריים דומים לכור האלמנטרי אבל גדולים יותר). הנסיון האמור בתחילת 2013 היה על ידי חוקרים חיצוניים שלא תלויים ברוסי. החוקרים פרסמו דו"ח מדעי מסודר על הניסוי, הדגש בניסוי ובדו"ח הוא על מדידות של יצירת חום, מדידת אנרגייה של תיפעול ומדידה של כמות הדלק ותוספיו. נימצא שבמהלך כמאה שעות פעולה של הכור (המספר לפי זכרוני) נוצרה אנרגיה בכמות עודפת על השקעת אנרגיה, תוספת האנרגיה שנוצרה גדולה מכדי שתוסבר כאנרגיה כימית או פיסית שנוצרה מהדלק ותוספיו. לא הייתה בדיקה בניסוי של חומרי הדלק ונספחיהם מלבד משקלם. ההסבר הפשוט היחיד לכמות החום הגדולה שנוצרה הוא שהחום נוצר מריאקציה גרעינית. אבל את ההסבר של "ריאקציה הגרעיני" קשה לאמץ כי הוא נוגד מוסכמות מדעיות על התנהגות חומרים בריאקציה גרעינית (הטמפרטורה החיצונית היתה רק בסדר גודל של 1000 מעלות צלסיוס מקסימום, לא הייתה פליטת נייטרונים או קרינת גאמה). למרות האמור לעיל, לפי מידע שמסר רוסי — הייתה בכל נסיונותיו הפנימיים ריאקציה גרעינית, לכן זה היה כיוון אפשרי למרות שלא ניבדק בניסוי החיצוני של 2013. היו טענות כאילו הוטעו החוקרים בנסיון של תחילת 2013 (נאמר כאילו היתה טעות גסה במדידת חום ניפלט או הטעיה בכמות אנרגיה חשמלית שמושקעת בתהליך הניסוי). לא נראה לי אז שהטענות על טעות או הונאה במדידות הניסוי הן טענות חזקות — שהרי לחוקרים היה נסיון רב בנסיונות מהסוג הזה, וכן הנסיון לא היה מסובך. לאחר שפורסם הדו"ח התרשמתי שיש לרוסי ביד המצאה אמיתית (לא היה ברור מה טיבה אבל היא חורגת מאוד ממה שידוע על תהליכי אנרגיה); הרגשתי מרומה מאוד על ידי הרכילויות עליו בשנת 2012. קראתי הרבה על הטענות העיקריות על יושרו המפוקפק וכשלונותיו, הגעתי להערכה שהטענות נגד אופיו די קלושות. לכאורה — היה לרוסי כשלון עסקי קשה. הכשלון לא משום שהונה מישהו אלא משום שהסתבך עם חוקים להגנת הסביבה. לטענתו, החוקים להגנת הסביבה הרלוונטים לגבי המפעל שלו אז חוקקו רק לאחר שהקים את המפעל שלו. רוב הסיפורים על מה שקרה מעבר להסתבכות עסקית נראים סתם דמוניזציה. הכשלון העיסקי גרם לו נזקים כלכליים גדולים וביזבוז מספר שנים על כ- 50 תביעות משפטיות מטעם המדינה (רוב התביעות היו על נזקים לסביבה, מיעוטן עבירות מס, לא היו כנראה תביעות על הונאות). לדבריו של רוסי: הוא יצא זכאי ברוב מכריע של המשפטי ונמצא אשם רק במעט מאוד משפטי עבירות מס, לא נכלא מעולם, ישב במעצר מספר חודשים ואחר כך היה במעצר בית זמן לא ידוע. מעולם לא הוצג בפומבי עותק של מסמך רישמי על פסק דין נגדו, הוצגו קטעי עתונות בלבד. אי אפשר לסמוך על אמינות עתונאים שאינה מגובה במסמכים אותנטיים, העתונות מוצפת רכילויות סתם. רוסי הרפתקן באופיו, אבל הוא איש מחושב מאוד ומשכיל. האופי שלו ראוי לממציאים שלא חוששים ללכת נגד הזרם המקובל. אנשים רבים חושדים אוטומטית במי שהולך נגד הזרם. הבעיה העיקרית שהטרידה אותי במאי 2013 היא האם רוסי והחוקרים טועים במשהו, שהרי התוצאות הנסיוניות שלו מערערות על מוסכמות מקודשות של מדע הגרעין. הערכתי במאי 2013 שגם אם הוא טועה מבחינת פרשנות מדעית, בכל זאת הוא עלה על תגלית חזקה בשטח האנרגיה (למשל גילוי חדש של יכולת צבירת אנרגיה, מעין גילוי סופר-מצבר). במארס 2014 נערך נסיון חיצוני נוסף (שישה חוקרים בלתי תלויים ממוסדות אקדמיים מכובדים). היקף הנסיון הנוסף הזה היה פי עשר ויותר בהשוואה לנסיון של ראשית 2013. כמו כן הותר לחוקרים לבדוק את ההרכב הכימי והאיזוטופי של הדלק ותוספיו לפני ואחרי הניסוי. שוב פורסם דו"ח פומבי מפורט על הניסוי. מלבד התוצאות האנרגטיות (שהיו קרובות לתוצאות בניסוי הקודם) הבדיקה של מוצרי הדלק וניספחיו הראתה שמרבית חומר הדלק (ניקל) עבר ריאקציה גרעינית, נימצא גם שחלק מהחומרים הנילווים לדלק (לפחות ליתיום) עברו ריאקציה גרעינית אבל בגלל שכמותם קטנה וזה גילוי ראשוני — זה פחות בטוח. תוצאות הניסוי של השנה האחרונה צימצמה מאוד את הספקות שלי בנוגע לתוצאות נסיונותיו מהבחינה המדעית או לאפשרות שהוא מרמה. מבחינת משך הזמן והאנרגיה הנסיון הוגדל פי עשר לעומת הנסיון של תחילת 2013, קשה לטעות במדידות או לרמות בהן ככל שהנסיונות ממושכים יותר. מבחינת שינוי האיזוטופים כמעט וודאי שמדובר בריאקצעה גרעינית. (יש ספקנים שטוענים שהדלק ותוספיו שמסר לבדיקה לא היו אותנטים אלא הוחלפו בזריזות על ידי רוסי. טוב, עקרונית הכל אפשרי.) כרגע התוצאות הנסיוניות עומדות במבחן לא רק בנסיון המחקרי האחרון (מארס 2014) אלא בעיניים הביקורתיות של האנשים שעובדים יום יום עם רוסי במפעל. קשה להאמין ששגיאות רציניות נעלמות מעיניהם. קרוב לוודאי שאין שגיאות גדולות בקטע של מדידה תרמית ומדידת צריכת חשמל. הנתונים של חשמל וחום אמורים להמדד באופן שוטף על ידי הטכנאים והמהנדסים שבונים את התנור המסחרי, הרי נתונים אילו הם הנתונים שימכרו את המוצר. חלק גדול מהנתונים על מבנה כור ecat אלמנטרי, הדלק והספחיו דלפו. יתכן שיהיו נסיונות חיצוניים לשחזר את הריאקציות. במילה "נסיונות חיצוניים" הכוונה לכך שמעבדות שאינן מחוייבות לרוסי או למפעל הייצור יעשו בעצמן ניסויים. המבנה של כור אלמנטרי כפי שדלף הוא די פשוט והחומרים לא מאוד יקרים. איני חושב שתהיה הצלחה בייצור אנרגיה נטו, כי עדיין יש פרטים טכניים לא ידועים; אבל גם בניסויים אנרגטיים כושלים יש סיכוי לגילוי ריאקציה גרעינית כלשהיא (על ידי שינוי איזוטופים) אם יש כזו. בעניין היתוך מימן. אני מעריך שאם זה יקרה זה יקח הרבה יותר מעשרים שנה. פרוייקטים הרבה פחות מסובכים לוקחים עשרות שנים. כאן אפילו לא ברור מה הבעיות שצריך לפתור (הרבה תהליכים פיסיים כלל לא מוכרים למדע הרעיון היסודי בבניית כור היתוך הוא שהליבה מרחפת בשדה מגנטי (אסור לה לגעת בחומר מוצק כי הוא יתאדה), הליבה היא המקום הפיזי בו המימן מותך. הרעיון של ריחוף הליבה קיים כבר קיים עשרות שנים ושום דבר רציני לא יצא מזה בינתיים, אפילו לא הצליחו להגיע לשלב של נסיונות מתקדמים. המידע על לוקהיד עכשיו הוא שצוות של כ- 10 אנשים בנה כור נסיוני קטן שפועל ביציבות חלקיקי שניה (דו"ח חלקי ינתן במהלך שנת 2015). היו בעבר נסיונות שגם בהם הושגה ייציבות כור הסיוני לחלקיקי שניות, אבל לא הצליחו מעבר לכך. הבסיס לאופטימיות של תהליך לוקהיד היא העובדה שאורך הזמן של ניסויים תלוי בגודל הכור, כאן יצרו כור קטן ולכן זמני הניסויים התקצרו. קיצור זמן ניסויים לא מבטיח שהם יצליחו. מטרת הפירסום של הנסיון בלוקהיד הוא: מחפשים שותפים לנסיונות נוספים כדי להגדיל את צוות החוקרים (ומן הסתם גם להגדיל מימון). לפ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוסיי הסתבך עם חוקים טיפשיים להגנת הסביבה. חוקים שקובעים שאם אתה מתיימר ליצור דלק מפסולת אתה צריך לייצר דלק. ואסור לך סתם כך להטמין את הפסולת באדמה וליצור זיהום. רוסי לא ייצר דלק מהפסולת והטמינה הפסולת באדמה. יכול להיות שתוך כמה מיליוני שנים רובה היה הופך לנפט, אך בינתיים חלקה דלף וזיהם את הסביבה. ניקוי הפסולת עלה למשלם המסים האיטלקי 40,000,000 יורו. הטמנת פסולת בלתי חוקית היא בעיה רצינית באיטליה עד היום. מעבר לכך, רוסי הרבה יותר מוצלח מהחוקרים של לוקהיד מרטין. הם במצב קבוע של "חמש שנים" מדגם מוצלח. הוא במצב קבוע של "עוד שנה" מדגם מוצלח. הנה, לדוגמה, מאמר ממרץ 2012. אבל האמת היא שזה לא מצב קבוע. רוסי כבר מכר יחידה אחת (או שלא בדיוק). אז עוד שנה יהיו לו עוד תירוצים למה הוא צריך מימון נוסף ולמה בעוד שנה נוספת זה יעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו אולי הסבר לאיך הוא עלה על הרעיון הגאוני הזה בעוד שכל שאר העולם תקוע שנים רבות מאחור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לו שום הסבר. כנראה עובד בשיטת ניסוי-וטעיה. הוא לא התחיל מאפס, היו ניסויים רבים לפניו אבל מאז נסיון פונס-פליישמן (שהתגלה כטעות גסה) מתייחסים בבוז לכל מי שעשה את הניסויים, רבים אומרים שהמנסים תמהונים. למרות הבוז היו חוקרים שהמשיכו בניסויים כי התוצאות לא היו אפסיות. ראה וויקיפדיה, נסיון פונס-פליישמן. לאחר שנת 2005 בערך הוא למד אצל חוקרים באוניברסיטת בולוניה (?) שעשו ניסויים ממין זה. חלקם ניסה למצוא הסברים (חלקיים לפחות). סיפרו לו מה ניסו הם ואחרים. יתכן שנקודת המוצא שלו הייתה שניקל ומימן מגיבים יחד בצורה אנרגטית מפתיעה. יתכן שהתהליכים המפתיעים הואצו כאשר טחנו את הניקל לאבקה וקיימו טמפרטורה גבוהה בזמן הניסוי, הוא הלך בכיוון זה. הוא ניסה כנראה שינויים קלים בחומרים, שינויים בטמפרטורה ובסביבה החשמלית; שיטת ניסוי-טעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלא ברור לי מהתגובה שלך זה מה היא השיטה של רוסי להפקת אנרגיה? אם זה לא היתוך גרעיני ולא תגובה כימית אז מה זה? טוב, אם זה יהיה מוצר צריכה אני מניח שבסוף נדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור מה קורה מבחינת השינויים הגרעיניים. לכאורה (על פי המדידות) יש שינוי איזוטופים. זה הדבר הברור היחיד מבחינת שינויים בגרעין. סדר העניינים הוא שקודם מגלים תופעת טבע אחר כך מנסים להציע תיאוריה שמסבירה אותה. אז יש לכאורה תופעת טבע חדשה. כרגע צריך לוודא שאכן יש שינוי איזוטופים בתנורים, כי זה מאוד לא צפוי לפי התיאוריה הנוכחית לגבי שינויים גרעיניים (התיאוריה טוענת ששינויים במבנה הגרעין חייבים להיות מלווים בקרינת גאמא ופליטת ניטרונים). כרגע לא התגלו קרינת גאמא ופליטת נייטרונים. אם יאומת שהשינויים במבנה הגרעין אמיתיים צריך לתקן את התיאוריה כדי להתאימה למציאות. רוסי לא ישקיע הרבה כנראה בתיאוריה כי המטרה העיקרית שלו היא מכונות להפקת אנרגיה. אם לא הבנת את השיטה שלו מבחינת הפקת אנרגיה (בלבד) , השיטה היא כך: משקיעים בתנור אנרגיה (בצורת זרם חשמלי) בכמות a ומקבלים שנפלטת ממנו אנרגית (בצורת חום) בכמות ca . ca כאן היא כפולה של המספרים a ו- c. למספר c קוראים COP . המספר COP אמור להיות גדול מ- 1 , כלומר יש הגדלה של האנרגיה. ברוב הניסויים של רוסי c > 3 . אין שום אפשרות לייצר חום בתנור ללא השקעת אנרגיה חשמלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הגודל והמשקל של הקופסה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פחות או יותר ה- ecat האלמנטרי שהיה בניסוי החיצוני של מרס 2014. רשום בעמוד שמסרתי (או בלינקים ממנו) הרכב משוער של החומרים. בתנור 1 מגאווט יש בערך 100 יחידות של ecat אלמנטרי כאשר ההספק של כל אחד בערך 10 קילווט. יתכן שכאן הגודל של כל ecat אלמנטרי קצת יותר גדול מזה של הסרטוט למעלה. לא להתרשם יותר מדי מציפיות של הכותבים, הכל גישושים באפילה. קשה להאמין שיפיקו אנרגיה עודפת (היה ניסיון חיקוי שנכשל) אבל עם קצת מזל יהיה שינוי איזוטופים ניתן למדידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות או יותר, משוער, בערך, יתכן. חשבתי שיש ״דוח מדעי״ של בדיקה של המכשיר הזה, אז איך זה שאף אחד לא יודע כלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שהבנתי הבדיקה החיצונית היא חיצונית תרתי משמע. אף אחד לא בדק מה יש בתוך הקופסה השחורה, אלא רק את התוצרים שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שאלתי לגבי גודל ומשקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגודל והמשקל של מתקן איקאט שניבדק ידועים. מה שלא ידוע זה המבנה הפנימי והרכב הדלק המדוייק. מאז תגובתי האחרונה יש התקדמויות במידע ויש כנראה רפליקציה על ידי צד שלישי שאינו קשור כלל לרוסי אביא המשך לדברי בבוא העת, יתכן תוך שלושה חודשים כאשר האינפורמציה הנוספת תהיה בשלה. אציין כרגע רק עובדה אחת שאינה במחלוקת. ההמצאה של רוסי היא חלק ממחקר מהפכני בפיסיקה שנקרא LENR . המחקר התחיל בעיקר מאז נסיון פליישמן פונס שהיה כושל אבל רמז על תופעות פיסיקליות שחורגות מהסברים בפיסיקה של המיינסטרים. מסתבר שבדצמבר 2014 ביל גייטס תרם מיליארד דולר למרכז מחקר לחידושי פיסיקת הגרעין , המרכז נמצא באיטליה. חלק ניכר מתרומתו היא לחקר LENR , אם כי לא לאנדראה רוסי ביל גייטס לא יבזבז כסף כה רב על רעיונות שטותיים. כל מי שמזלזל ברוסי בנימוקי בוקי סרוקי מעיד על שטחיותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גודל ומשקל חיצוני של המתקן שניבדק בלוגאנו ידועים, אפילו צילומים שלו, הכל התפרסם בדו"ח לוגאנו של 54 עמודים. מה שלא התפרסם זה הפנים של מתקן איקאט של רוסי שנוסה בלוגאנו, גם לא הרכב מלא של הדלק. ידוע הרכב עיקרי של הדלק. השרטוט שהבאתי הוא הצעה למתקן משוחזר שממדיו דומים למתקן המקורי מנסיון לוגאנו. הבאתי לך שרטוט המתקן המשוחזר כדי לא לשלוח אותך לנבור בדו"ח של 54 עמודים. המתקן המשוחזר הוא חלק ממאמץ של אנשים לבנות שיחזור בלתי תלוי לחלוטין ברוסי. שיחזור בלתי תלוי כזה נקרא "רפליקציה". רפליקציה נדרשת כדי להוכיח באופן מדעי חסר ספקות שהאפקט של רוסי נכון (לא כשל שלו או בלוף שלו). יש התקדמות בכיוון של בנית רפליקציה, אפרט בבוא העת אם היא תצליח. יש כרגע רפליקציה אחרת של חוקר רוסי בשם פרחומוב שמאששת את אפקט רוסי. כאמור פרטים נוספים אביא בבוא העת, אין טעם להכנס כרגע ליותר פרטים. יש גם התקדמות טובה של רוסי (לפי עדותו) בבניית המתקן הגדול שלו. גירסת ביטא שלו נימסרה ללקוח ושם תעבוד בתנאי שדה, מתקן ביטא הנ"ל במעקב צמוד והלקחים ייושמו בשלב פיתוח נוסף של התקן הגדול. כרגע רוסי עובד כנראה גם על המתקנים הביתיים הקטנים, גם כאן - פרטים אביא בבוא העת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי ממזמן, יש גם (מעט) מחקר רציני בכיוון הזה אבל מגייסי הון מסוגו של רוסי לא מסייעים לו, בלשון המעטה. מה שכן, שחזור של [מחקרו של] רוסי ע"י רוסי זה משחק מלים שעובד רק בעברית. בשאר העולם זה שחזור של אדום (נכון?) ע"י רוסי :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הגודל והמשקל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה היה לנו שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר בעל פה פרטים. הודעות מפורטות חדשות בכוונתי לפרסם כאן רק עוד מספר חודשים כאשר המידע המצטבר יצדיק זאת. אפרסם כאן גם מידע שלילי משמעותי (מידע סותר) אם יתקבל עד אז. לבקשתך על גודל ומשקל אני יכול לכתוב כעת רק מהזכרון, לא חושב שאני טועה בהרבה אבל אני רוצה להיות זהיר. להלן פרטים מקורבים על ממדים לפי זכרוני: ההתייחסות היא למתקן איקאט של רוסי שעליו נעשה ניסוי בלוגאנו שוויץ, סמוך לחודש מארס 2014. צורתו החיצונית של הכור היא גליל שאורכו בערך 25 ס"מ וקוטרו בערך 5 ס"מ. משקל הכור (הגליל הנ"ל), כולל כל חומרי הדלק, הוא בערך 450 גרם. משקל הדלק שהוכנס והוצא הוא בערך 1 גרם. הממדים הללו _לא_ כוללים חלקים המתמחברים לכור שכוללים: כבלים חשמליים רגילים (לזרם חילופין רגיל בשיטת 3 פאזות), כבלים המחוברים למד טמפרטורה (מד חום) שכלוא בתוך הכור, לא ידוע לי על כבלים נוספים שמתחברים לכור מלבד השניים שציינתי (אבל יתכן שיש עוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסדיסקלייזמר: ואם זה לא יצליח, הם לפחות יוכלו לשלוח לך פצצה שמתבססת על טכנולוגיה דומה. זה כבר הוכח כעובד. אני רק מאחל שלא תהיה בבית אז, או ברדיוס של כמה קילומטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, מיליונר, זה מה שאתה מאחל לי? גם מיליון שקל זה לא מה שהיה פעם, היום זה בקושי מספיק למטבח ושירותים בדירה בתל אביב, ובעוד חמש-עשר שנים (הזמן האופטימי למימוש חיובי) זה יספיק בקושי לשירותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם עם אנרגיה נקיה, זולה ובלתי נדלית (בקירוב), כמעט כל מה שאנחנו מכירים היום יהיה כמעט בחינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך, גוטה, כשכל מי ששם את כספו על קידוחי נפט יבין שגם הבאר הזאת התייבשה (הה הה), לאן הוא יזרים את הכסף שלו - לנדל''ן כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסכים שעלות הבניה תרד באופן דרסטי? כנ״ל מחיר שיפוץ של דירה ישנה. תסביר את המנגנון שיגרום למחיר הסופי דווקא לעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא מסכים. בנין בונים אנשים, לא מכונות ענקיות שצורכות דלק, ורוב המחיר שלו זה הקרקע ממילא. ואת המנגנון כבר הסברתי, גם זה יותר תלוי בהיצע וביקוש מאשר בעלויות הבנייה. אחרת קשה להסביר למה דירה בתל אביב עולה פי שתיים מדירה ברחובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הטוב עלות האנרגיה תרד. במקרה הגרוע האנרגיה שתיווצר מהתהליכים הללו תהיה יקרה יותר להפקה (אבל אולי זולה יותר אם מחשיבים גם את העלויות הסביבתיות). לדוגמה, במקרה של הכור של רוסי, לטענתו האנרגיה מופקת על ידי הפיכת ניקל לנחושת. מכאן שהדלק שלו הוא ניקל (ועוד כמה חומרים). כור היתוך מציאותי יותר מונע במימן רגיל או בדייטריום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין הנחושת הוא סיפור ישן ומרגיז. מזה כשלוש שנים לפחות לא ניטען בהקשר למתקן איקאט שהוא ממיר ניקל לנחושת, גם לא ניטען שהוא מבצע היתוך אחר. ההשערה הנוכחית היא שבאיקאט יש העברת נייטרונים בלבד מגרעין לגרעין (זה לבדו מעלה את הסיכוי לייתכנות, כי במעבר נייטרונים בלבד אין את חסמי קולון שקיימים במקרה של העברת פרוטונים מגרעין לגרעין). העברת נייטרונים בלבד אינה היתוך. היתוך גרעיני מחייב העברת פרוטונים. עד כמה שניתן להבין — הטענה על המרת ניקל לנחושת הייתה בבדיקות איזוטופיות לא מדוייקות בנסיונות ישנים. לאחר שיש שיפור בבדיקות איזוטופים - הטענה על המרת ניקל חנחושת נפלה. יש "מכחישי איקאט" שנאחזים בעניין הנחושת שוב ושוב למרות שאינה מושמעת. זו התנהגות לא אתית מצד אילו שמנסים בכוח להוכיח שמיתקן איקאט לא פועל, על סמך טענות שלו שהיו ונינטשו מזמן. למה חשבו לפני שלוש שנים שיש המרה של ניקל לנחושת ? לא יודע. אולי היו טעויות מדידה בגלל תנאי מדידה קשים. י |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לסכם את הטענות שלו? למה בדיוק יחסי איזוטופים מסויימים של נחושת (או ניקל? לא זוכר בדיוק כרגע) אמורים להיות לה עדות מסייעת? (הגרסה הנוכחית, ולא זו של לפני כמה שנים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום המידע מבחינת איזוטופים אביא תוך מספר ימים. המידע מצומצם מאוד (רק נסיון לוגאנו, מארס 2014 , נותן מידע אמין). אבל אני רוצה לדייק בתגובתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביא בסוף תגובה זו פירוט מימצאי איזוטופים שנראים לי חשובים. אבל תחילה אני מרגיש צורך להזים חלק מהבנתך לגבי מעורבות רוסי בניסוי לוגאנו. (ניסוי לוגאנו 2014 הוא הניסוי _היחיד_ שבו הייתה בדיקת איזוטופים אמינה למדי. את המילה "למדי" אסביר לאחר שאפרט את המימצאים לגבי אחוזים של האיזוטופים בנסיון לוגאנו.) הפירוטים המספריים של בדיקת האיזוטופים רשומה מתחת לקווקו אופקי בהמשך, אם תוכל לקרוא את הפירוטים הללו במישרין תוכל לדלג על כל מה שכתבתי עד שם. ההבנה שלך ושל רבים אחרים לגבי מעורבותו של רוסי בניסוי מוטעית. נראה כאילו הוא ניהל את הניסוי, בפועל ההשתתפות שלו הייתה המינימום ההכרחי, ניהול הניסוי נעשה על ידי 6 החוקרים שחתומים על הניסוי, רוסי לא ניהל כלום, הוא לא היה נוכח במעבדה בזמן הניסוי כמעט כל זמן הניסוי. נראה לי שההבנה כאילו הוא השתתף בצורה משמעותית בניסוי באופן שיכול היה להשפיע - נובעת מדיסאינפורמציה שמטרתה להצביע על רוסי כאילו היטה את הניסוי ומימצאיו על ידי טריקים והסתרות. להלן פירוט חלקו של רוסי בניסוי לוגאנו 2014. ניסוי לוגאנו נעשה בעיר לוגאנו בשווייץ, במהלך חודש פברואר 2014 עד תחילת חודש מארס 2014. המעבדה בה נערך הניסוי אינה מעבדה של רוסי ושותפיו. המעבדה נבחרה בהסכמה משותפת בין רוסי ושותפיו בחברה אליה הוא שייך, IH, לבין החוקרים שערכו את ניסוי לוגאנו. ניסוי לוגאנו נעשה על ידי 6 חוקרים. רק לאחד מבין 6 החוקרים (ג'וזפה לוי) היה קשר עבודה ממושך עם רוסי. החוקרים (לפי זכרוני) היו מאוניברסיטת בולוניה איטליה, אוניברסיטת אופסלה שוודיה, ומכון מחקר אקדמי יוקרתי שוודי (נדמה לי שמכון המחקר הזה נקרא "המכון המלכותי השוודי"). בהמשך אמסור פרטים על ג'וזפה לוי. אנדראה רוסי מסר לחוקרים כור גרעיני (גוף קטן ואטום) בתור "קופסא שחורה". רוסי סירב להסביר את המבנה הפנימי שלה. רוסי השתמש בחומר דלק בלי שפרט את הרכבו. כל החיווטים החיצוניים לכור היו גלויים. אביזרי המדידה והחיווטים הנוספים הובאו על ידי החוקרים לפי תוכנית עבודה שלהם בלבד. המעורבות של רוסי בתפעול הכור (הפעלת מתגים, הכנסה והוצאת הדלק) הייתה המינימום ההכרחי (כפי שיוסבר בהמשך). למיטב ידיעתי במהלך ניסוי לוגאנו רוסי עשה רק את הפעולות הבאות: א. הריץ את כל המכשור על ריק (ללא דלק) מספר שעות. ההרצה היתה בנוכחות 6 החוקרים. יתכן שבאותה הזדמנות הוא הסביר להם פעם נוספת כיצד לתפעל את המכשור בעצמם. ב. הכנסת הדלק לכור. משקל הדלק היה 1 גרם, 0.9 גרם הוכנס לכור, 0.1 גרם נמסר לחוקרים לצורך בדיקות במעבדות חיצוניות. כל הפעולות הנ"ל נעשו על ידי רוסי בנוכחות החוקרים וצפייתם במעשיו. ג. הוצאת אפר הדלק (ash בלשון הדו"ח). 0.1 גרם של אפר נימסר לחוקרים לצורך בדיקה במעבדות חיצוניות. גם פעולה זו נעשתה כולה בנוכחות החוקרים וצפייתם במעשיו. ד. אפשר שרוסי הנחה את צוות החוקרים מה הפרוצדורה של איתחול הפעלת הכור בשעות הראשונות לתפעול הכור (למשל: ב- 5 השעות הראשונות מבין 1000 שעות הריצה של הניסוי החי). לא יודע אם הדו"ח מזכיר איתחול כזה, אבל לפי דיונים אחרים בפורומים יש צורך באיתחול כזה. לא מן הנימנע שבמהלך הניסוי (שארך 1000 שעות) החוקרים ביקשו מרוסי שיתן להם הדרכה נוספת בתפעול המיכשור (כי לעיתים יתכנו אי הבנות קלות בנוגע לתיפעול). בכל מקרה - או שרוסי כלל לא שהה במעבדה בזמן הניסוי - למעט שהיה בזמן פעולות א ב ג ד - או (לחילופין) רוסי שהה במעבדה לצורך הדרכות קצרצרות בנוגע לתיפעול המיכשור. רוסי לא נתן לחוקרים שום הוראות כיצד לנהל את הניסוי מעבר להנחיות כיצד המכשור עובד, הוא מסר להם רק מה טווח הטמפרטורה שבה המיכשור חייב לעבוד (אם המכשור פועל בטמפרטורה גבוהה מדי הוא יפסיק לפעול ועשוי לההרס). גילוי נאות. אחד מ- 6 החוקרים, ג'וזפה לוי, הוא קולגה קרוב מאוד של רוסי כבר מספר שנים (נניח משנת 2007 ואילך). ג'וזפה לוי תמיד האמין בנכונות הפעולה של איקאט. למרות ההיכרות - כנראה כל הניסויים האקדמים המוקדמים היו באוניברסיטת בולוניה באיטליה (נדמה לי משנת 2007 עד שנת 2011), ניסויים אלו נעשו רק על ידי שני אנשים (אנדראה רוסי וסרג'יו פוקארדי ז"ל). (ג'וזפה לוי לא השתתף במחקרים הללו, עד כמה שזכור לי. יתכן שאני טועה, כי מעולם לא התעניינתי בפרטים הקטנים על המחקרים הישנים של רוסי באיטליה. לפי זכרוני בשום מקום לא הוזכר ג'וזפה לוי כאחד השותפים למחקריו, הוא היה אולי שושבין למחקריו. סביר שהוא קיבל דיווח על התקדמות הניסויים הללו תוך כדי ביצועם או מייד לאחר מכן, בגלל הקרבה לרוסי.) במסגרת הניסויים הישנים - רוסי/פוקארדי - נעשו בדיקות כימיות ובדיקות איזוטופיות שהובילו למסקנות על שינוי חלק מאיזוטופים מניקל לנחושת. המסקנות הללו לגבי איזוטופים נראות היום שגויות, או לא מדוייקות במקרה הטוב. פוקארדי ז"ל ניפטר, נדמה לי, לפני שנה-שנתיים. אם יצא לך לראות סרטונים, פוקארדי הוא האיש הגוץ והשמנמן, מרכיב משקפיים גדולים עם מסגרת אימתנית, רוב הזמן הוא יושב בפינה או עומד בפינה. לגבי שאר החוקרים של ניסוי לוגאנו. הם לא היו ביחסים קרובים עם רוסי. כל תהליך הניסוי ותוצאותיו פורסמו בדו"ח מפורט של 53 עמודים שפורסם בערך ב- 8 אוקטובר 2014, במכון המחקר השוודי האקדמי שמימן את נסיון לוגאנו. שם המכון השוודי שמימן את הניסוי הוא ELFORSK. נתתי בזמנו לינק לדו"ח. אני מניח שאם תפעיל את מנוע גוגל עם מילות המפתח Lugano report E-Cat תוכל להוריד אותו באופן חופשי (מאתר אינטרנט של המכון ELFORSK או בהפצת ראי שלו). הדו"ח הוא בפורמט pdf. הדו"ח פורסם לפי זכרוני בשלוש גירסאות, כאשר הגירסה השניה והשלישית הם תיקונים מיזעריים לגירסא הראשונה (מניח שהתיקונים לגירסא הראשונה היו רק של שגיאות דפוס, שגיאות במילים ומספרים, וכולי). החוקרים רצו לפרסם את הדו"ח באתר הפרסומים המיקדמיים arxiv. ככל הידוע לי אתר arxiv סירב לפרסם את הדו"ח הנ"ל, לא נתן שום נימוק לסירוב. מאחר ולא ניתן היה לפרסם את הדו"ח ב- arxiv הוא אוכסן להורדה ישירה באינטרנט באתר של ELFORSK ובאתרי ראי (אחד או שניים). -------------------------------------------------- בהמשך אתייחס בעיקר רק לחלק מדו"ח לוגאנו שמפרט את תוצאות בדיקה של איזוטופים בדלק בו השתמש הכור בניסוי. (הבאתי רק תוצאות עיקריות. תוצאות ופירוט מלא יש בניספחים 3 ו- 4 של הדו"ח, בערך עמודים 40 ואילך.) הניסוי מצא שינוי משמעותי בחלוקת האיזוטופים השונים של ניקל ושל ליתיום. בשאר האיזוטופים לא נמצא שינוי משמעותי, או שלא ניבדקו (מימן למשל לא יכול להבדק כי חלקו או כולו מתאדה לאחר שפותחים את הקפסולה האטומה של הכור). להלן הערה (מספר פיסקאות). תחילת ההערה. להלן הסבר לגבי מצב צבירה של המימן במהלך הניסוי. הקפסולה (דהיינו הכור כולו) היא בצורה קרובה לצורת גליל, החלק החיצוני של הקאפסולה עשוי (אם איני טועה) מחומר משולב קרמי-מתכתי. (למעשה הצורה קצת שונה מצורת גליל אבל זה פרט לא חשוב.) כנראה ניתן לאטום לחלוטין את הקפסולה בכל זמן הניסוי. (האיטום קריטי להצלחת הניסוי שכן הכור מפתח לחץ גז גבוה בזמן פעולתו וכן אסור שחומר כלשהו ידלוף בזמן הפעולה. אין שום הכנסת חומרים או הוצאת חומרים מהכור כל זמן שהכור "רץ". במקרה הנ"ל זמן הריצה היה 1000 שעות ברציפות.) כאמור הכור נימצא בתוך קאפסולה שצורתה בערך צורה של גליל, אורך הגליל בערך 25 ס"מ, קוטר הגליל בערך 5 ס"מ. הגליל אטום משך כל הריצה של הנסיון (בהתחלה ובסוף פותחים בגליל חרכים שמאפשרים הכנסה והוצאה של הדלק). בזמן האיטום ההתחלתי, עד החימום בתחילת הניסוי - המימן אינו גז חופשי, שכן הוא חלק מהדלק. כנראה המימן כלול בדלק בתרכובת LiAlH4 שהיא חומר מוצק, גבישי אולי, נראה כמו גרגרי מלח. במהלך הניסוי - נוצר חום שמפרק חומרים בדלק, בין השאר הוא מפרק את התרכובת LiAlH4. הפירוק הזה הופך כנראה את המימן לגז חופשי שאינו כלול בשום תרכובת (אולי לא רק גז אלא פלזמה). בסיום הניסוי - כנראה חלק מהמימן החופשי נמצא במצב גז, בתור גז הוא מתאדה בזמן פתיחת האיטום של הקאפסולה. אפשר שבסיום (לפני פתיחת האיטום להוצאת האפר) - המימן מתרכב שוב בחלקו לחומרים אחרים. בכל מקרה - אם יש גזים חופשיים בסיום הניסוי הריהם מתאדים כאשר פותחים את האיטום של הקאפסולה. סוף ההערה. להלן שתי בדיקות איזוטופים של ליתיום וניקל לפי דו"ח לוגאנו, ניספח 3 וניספח 4. הערה: בוצעו 4 בדיקות איזוטופיות לפי שתי שיטות שונות לחלוטין. בכל אחת משתי השיטות הייתה בדיקה של הדלק הטרי לפני הבעירה ובדיקה האפר של הדלק לאחר הבעירה (בדיקת ash). הבדיקה בשיטה הראשונה מפורטת בניספח 3 והבדיקה בשיטה השניה מפורטת בניספח 4. סימוני איזוטופים ברישומים בהמשך יפורטו להלן: סיווג היסוד רשום בשתי אותיות אנגליות (לצורך בהירות רישומים בנוסחאות -בדרך כלל נהוג שהאות הראשונה רשומה באות גדולה והאות השניה באות קטנה, אבל זה נוהג שלא מחייב). למשל: היסוד ליתיום ירשם כך Li אבל אם זה לא מבלבל מותר לרשום אותו גם כך LI. למשל: היסוד ניקל ירשם Ni (אבל אם לא מבלבל ירשם NI). כדי להבדיל בין איזוטופים רושמים צמוד לשם היסוד את המספר האיזוטופי. המספר האיזוטופי של יסוד הוא סכום של מספר הפרוטונים בגרעין האטום + מספר הנייטרונים בגרעין האטום. אפשר לרשום את מספר האיזוטופי מימין לאותיות היסוד או לרשום אותו לשמאלן (אין נוהג מחייב עד כמה שאני מבין), אני מעדיף כאן לרשום משמאל. דוגמא 1: באיזוטופ 7Li של ליתיום - מספר הפרוטונים + מספר הנייטרונים הוא 7 (מספר הפרוטונים כאן 3 ומספר הנייטרונים 4). דוגמא 2: באיזוטופ 6Li של ליתיום - מספר הפרוטונים + מספר הניטרונים בגרעין הוא 6 (שלושה פרוטונים ושלושה נייטרונים). הערה: כידוע מספר הפרוטונים בגרעין מגדיר את היסוד, ליתיום מוגדר כיסוד עם 3 פרוטונים בגרעין בעוד מספר הנייטרונים בגרעין שונה בכל איזוטופ של ליתיום. בהמשך אתן 4 טורים שמפרטים את תיפזורת האיזוטופים של ניקל ושל ליתיום שנימדדו ב- 2 השיטות. התיפזורת הרשומה היא באחוזים מהכמות הכללית של אותו יסוד (בחומר שניבדק). הסימן % יושמט בתוך הטורים לצורך בהירות הכתיבה. לדוגמא: אם רושמים שהאחוז של האיזוטופ 6Li הוא 08.6 והאחוז של האיזוטופ 7Li הוא 91.6 - הכוונה היא שנימצאו רק שני איזוטופים בבדיקה, כאשר האיזוטופ 6Li הוא 8.6% מהמדגם כולו בעוד האיזוטופ 7Li הוא 91.4% מהמדגם כולו (יחד זה יוצא 100%). תחילה אביא את תוצאות המדידות בשיטה הראשונה (ניספח 3). ברישום התוצאות יש שני טורים אנכיים (מופרדים על ידי הקיווקוו ------ למקרה שלא נשמר המבנה הטבלאי המקורי שלי), הטור השמאלי מציין דלק טרי והטור הימני מציין אפר דלק. התפלגות התפזורות רשומות באחוזים, הסימון % הושמט בטורים המספריים. אחר כך אביא את תוצאות המדידות בשיטה השניה (ניספח 4). שוב הטור של דלק טרי לפני שריפה רשום משמאל וטור אפר הדלק רשום מימין. הסימון % מושמט בטורים המספריים. להלן תוצאות מדידת איזוטופים בשיטה ראשונה (ראה ניספח 3 של דו"ח לוגאנו): fresh fuel %------fuel ash % להלן תוצאות מדידת איזוטופים בשיטה שניה (ראה ניספח 4 של דו"ח לוגאנו):6Li------08.6------92.1 7Li------91.4------07.9 58Ni------67.0------00.8 60Ni------26.3------00.5 61Ni------01.9------00.0 62Ni------03.9------98.7 64Ni------01.0------00.0 fresh fuel %------fuel ash % השוואת תוצאות הבדיקה מראות בבירור את הדברים הבאים:6Li------05.9------57.5 7Li------94.1------42.5 58Ni------65.9------00.3 60Ni------27.6------00.3 61Ni------01.3------00.0 62Ni------04.2------99.3 64Ni------00.0------00.0 א. התיפזורת של איזוטופים ניקל שונו מהתפזורת המקורית לתפזורת חדשה שמורכבת כמעט כולה מ- Ni62. ב. התיפזורת של איזוטופים ליתיום שונו באופן שאחוז ה- 7Li הוקטן מאוד ואחוז ה- 6Li הוגדל מאוד. יש הבדל בין שתי שיטות הבדיקה, לפי השיטה הראשונה 83.5% מהליתיום שונה ל- 6Li בעוד לפי השיטה השניה רק 52.6% מהליתיום השתנה ל- 6Li . עכשיו, לאחר שפרטתי את התוצאות ניתן להסביר את המילה "למדי" בפיסקה הראשונה בתגובתי הארוכה. השוואת התוצאות מראה ששתי הבדיקות נותנות תוצאות קרובות זו לזו באופן "איכותי" אבל התוצאות שונות מאוד באופן "כמותי" לגבי הליתיום במיוחד. השוויון ה"איכותי" מצביע על מגמה ברורה, אבל עניין הכמויות עדיין במחלוקת. לעניין ההבדל בכמויות ובעיית דיוק בדיקות. למרות שהכמות הניבדקת בנסיון לוגנו היתה גדולה היו כנראה טעויות חישוב (של המעבדות לבדיקת איזוטופים). לכן מותר להתיייס בסלחנות לבדיקות האיזוטופים בנסיונות הישנים של רוסי (נסיונות רוסי-פוקארדי) שבהם זוהו כביכול איזוטופים של נחושת כתוצרים של המרת ניקל לנחושת. בנסיונות הישנים ההם - הכמות הניבדקת הייתה כנראה מאוד קטנה, לכן סיכויי השגיאה היו גבוהים. (בנוסף לכך רוסי טוען שבחלק מהמקרים הוא השתמש במיכל נחושת בתוך הכור, לכן הריאקציה גרמה לזיהום של האפר בנחושת שגורדה מהמיכל בתהליך קורוזיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אולי רוצה לדייק אבל כל פסקה שלך מכילה ביטויי הסתייגות. אפילו לבואזיה בשעתו הצליח למדוד גזים ש''מתאדים'' מהניסוי, אני בטוח שעם קצת מאמץ אפשר היה לתפוס אפילו את המימן החמקמק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, מולטי-מליונר. (הסיבה שאני מאחל לך את האיחולים האלה, אם לא הבנת, היא לא רק בגלל טוב ליבי המפורסם, אלא בגלל שבמקרה זה גם אני אהיה עשיר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כמובן, אתה מן הסתם ממלא אחר המלצתו של הדלאי למה, שטוען שאלטרואיזם הוא הדרך היעילה ביותר של אגואיזם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסתבר שלוקהיד מרטין עדיין בענין. לגבי ההשקעה, בינתיים היא מתגלה כהשקעה סולידית אבל לא רעה - היא עלתה כחמישים אחוז בארבע השנים שעברו מאז, אז אין על מה להתלונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אחרי כמה שנים - לא נעשיתי מיליונר (או לפחות לא בזכות לוקהיד), אבל ההשקעה הצנועה דוקא הוכיחה את עצמה (והיא גם נותנת דיוידנד כל רבעון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יתכן שהאנליסטים של גלובס קוראים האייל הקורא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשור זה אולי פרק זמן קצר מדי, אבל עכשיו ב-MIT מעריכים שניתן יהיה להגיע למטרה תוך 15 שנה, בעקבות התקדמות בטכנולוגיה של על-מוליכים בטמפ. גבוהות. אגב, בלי קשר ישיר, השער האחרון של מניית לוקהיד-מרטין הוא 335. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: הם מעריכים שתוך שלוש שנים הם יצליחו ליצור מגנטים (חזקים) קטנים הרבה יותר בעזרת שיפור בטכנולוגיות של על מוליכים. זוהי תחזית לטווח קצר יותר. כזכור אין בעיה ליצור היתוך גרעיני ואפילו תגובת שרשרת. הבעיה היא שתגובה כזו עובדת רק בסביבה חמה מאוד. צריך להשקיע המון אנרגיה רק כדי לבודד אותה מהסביבה ולהמשיך להזין את החום. המגנטים הקטנים אמורים לאפשר השקעת כמות נמוכה יותר של אנרגיה וכך בתקווה לאפשר לתהליך להפיק יותר אנרגיה ממה שמושקעת בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין מה מילות המפתח בחיפוש OLD או גמל שוודי. אם אינך רוצה לטרוח בהסבר זה בסדר מצידי, אבל אני לא רוצה לפצח כתב חידה. אשר לתגובתי המפורטת בעניין ביקורתו של פומפ (?). אני לא חושב שהביקורת שלו חשובה במיוחד. יש לי תגובה ארוכה בעניין זה שאיני יכול להעלות אותה בלי הגהות עליה, אולי אמנע כליל מלהעלות אותה בגלל הטרחה (אני עלול להסתבך בוויכוח ארוך בנושאים שאני כולל בה, דיון ארוך שלא חשוב לי להקדיש לו זמן ממושך). כדי לא לצאת פטור בכלום אגיב כאן במספר מילים. ביקורתו של פומפ היא לפי התרשמותי "בעניינים שהוצאו מהקשרם", היא לא מעידה משהו משמעותי לגבי שני הנסיונות האחרונים של רוסי שנעשו די בקפידה על ידי חוקרים "צד שלישי". (הכוונה לנסיון של 100 שעות בקירוב בתחילת 2013 והנסיון של 1000 שעות רצופות בקירוב במרס 2014. על הנסיון האחרון פורסם באוקטובר 2014.) רק שני הנסיונות הללו מהווים אמירה פורמלית ומחייבת את רוסי ויותר מחייבת את החוקרים. שאר הדברים שאמר רוסי פה ושם — הם דברים לא פורמלים שלא מחיבים דיוק מצידו, או דברים שאמר בהקשרים שונים זה מזה (לכן זה לא הוגן להצליב אותם), או דברים שאמר בצורה מסלפת כדי למנוע גניבת מידע ממנו. אני גם לא רוצה להגיב באריכות על תגובתך בעניין חוסר הענות החוקרים בנסיון השני לשפר את שיטת הבדיקות. אומר רק שלטענת החוקרי שיטת הבדיקות של חום שופרה דיה (לא היה צורך בשיפור דרמטי בשיטה). המבקרים את שיטת הבדיקות הם קיביצרים שבדרך כלל לא מבינים את מגבלות הבדיקה, רבים מהם משיאים מרחוק עצות לא חשובות או גרועות ממש. (מהקצת שקראתי בדו"ח החוקרים הסבירו: החלפת שיטת מצלמות תרמיות לצורך מדידת פליטת חום, בשיטת מדידת פליטת חום על ידי שטיפת נוזלים של המתקן — היא רעיון גרוע משום שמדובר בשטיפת עצמים לוהטים). יש כנראה עוד בעיות או מגבלות במדידות שאינן באמצעות מצלמות, כמה מהן עלו בדעתי אבל איני רוצה לפרט. שים לב שמדידת פליטת החום "הכי מדוייקת שאפשר" אינה המטרה החיונית בניסוי. המטרה החיונית בניסוי מדידת "חום נוצר" היא לתת דיוק "טוב דיו". (דיוק "טוב דיו" של החום הנוצר בניסוי צריך להראות: כמות האנרגיה שנוצרה מעבר לאנרגיה שהושקעה — היא כמות חום גדולה פי כמה וכמה מפליטת חום קונוונציונלית שאפשרית מהדלק והקטליטים.) גם אם המדידה של ייחום ניפלט" שוגה ב- 50 אחוז, עדיין הדיוק "טוב דיו". לפי טענות החוקרים הדיוק במדידת "חום ניפלט" הוא משהו כמו 10 אחוז (אם איני טועה), זה הרבה מעל הדיוק החיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגהוואט-שעה וקילווואט-שעה הן יחידות של אנרגיה ולא של הספק. הספק מודדים בקילוואטים או מגהוואטים. ברור לגמרי שמדובר בהבלים. הטיעונים שלך הם בדיוק מהסוג ששומעים בפרסומות לכדורי הרזיה בטלוויזיה בשעות לילה מאוחרות ("פרופסורים מאוניברסיטה מכובדת ערכו מחקר בלתי תלוי", "אפילו סיכוי של 5% שווה את ההשקעה"). מה אפשר לומר - אשרי המאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, להתווכח על היתוך קר זה כבר פאסה, פליים-וור (מלחמת להבות?) על חישוב קוונטי, זה מה שהולך היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה גם תגובה 615792. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישוב קוונטי הוא ענף מכובד ביותר הן בתחום המידע הקוונטי (מהכיוון הפיזיקלי-מתמטי של תורת האינפורמציה - איזה וכמה מידע מכילה מערכת פיזיקלית) והן בתחום של תורת הסיבוכיות (איפה בהיררכיה של מחלקות הסיבוכיות נמצאת המחלקה BQP - מחלקת הבעיות שניתן לפתור באמצעות מחשב קוונטי בהסתברות הצלחה חסומה). התחום נלמד ונחקר באוניברסיטאות המובילות בעולם ולמרות שהמחקר היישומי בתחום לא מתקדם כל כך (לפחות לא כמו שהייתי רוצה) הוא קיים ומתבצע (גם) על ידי חוקרים רציניים בתחומי הפיזיקה ומדעי המחשב היישומיים. לעומת זה, כל פיזיקאי רציני יגיד לך שהיתוך קר הוא פנטזיה מסדר הגודל של מסע במהירות על-אורית. מאז סוף שנות ה-80 של המאה שעברה מדברים על "היתוך מבוקר" (לעומת פצצה תרמו-גרעינית שזה היתוך לא קר ולא מבוקר) שניתן להפיק ממנו אנרגיה נקייה (בלי תוצרים רדיו-אקטיביים), לא מתכלה (לפחות לא בעתיד הנראה לעין) ובשאיפה גם זולה (בכלל לא בטוח שזה אפשרי). מה שכן בטוח, אם זה אפשרי, קר (מטמפרטורת חדר ועד, נגיד, 10,000 קלווין) זה לא יהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמה שכתבת קשור למה שאני כתבתי, אבל זה מעניין אז למה לא: אתה טוען שיש הוכחת אי היתכנות להיתוך קר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפיזיקה קשה מאוד להוכיח משהו ובפרט אי קיום או אי היתכנות של משהו. תמיד ישנה האפשרות שיתגלה משהו חדש שישנה את העולם מן היסוד. אם נגביל את עצמנו למה שאנחנו יודעים כיום על תכונות החומר ובפרט על תכונות הגרעין, אז ניתן לומר בפסקנות שלא ניתן להתיך שני גרעינים קלים לגרעין כבד יותר בלי לגרום להם להתנגש במהירות מאוד גבוהה, זאת בגלל הצורך להתגבר על הדחייה החשמלית בין הגרעינים, שבמרחקים מסדרי גודל אטומיים, חזקה בהרבה מכוחות המשיכה הגרעיניים. אם בנוסף נדרוש הפקה סדירה ורציפה של אנרגיה, נצטרך כמות עצומה של גרעינים שנעים במהירות ממוצעת מאוד גבוהה. זו רק דרך אחרת לומר שהחומר מאוד חם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע לי כמו הוכחה שדווקא אפשר לפרמל ולכתוב (תחת הנחות סבירות על חוקי הפיסיקה), מעניין אם מישהו עשה את זה. למעשה, הטיעון נשמע מאוד פשוט ולא מסתמך על ידע חדש (מבנה הגרעין ותכונות הכוח החזק ידועים מאז שנות השבעים, לא?), אז איך אנשים המשיכו לחשוב שזה כן אפשרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם נראה לי שהכוח הגרעיני החזק לא קשור כאן (היתוך אמור להיות קשור לכוח האלקטרו-חלש דווקא), אבל השאלה עומדת ואף ביתר תוקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי, דווקא כן הכוח החזק (תודה לויקיפדיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לא לחינם פצצה גרעינית יותר אנרגטית מפצצה כימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה היה זכור לי בטעות (ממדע פופולרי בצעירותי) שהכוח החלש אחראי למשיכה בין חלקי הגרעין, והכוח החזק אחראי למבנה הפנימי של הפרוטונים והנייטרונים. האנרגיה של ביקוע והיתוך גרעיניים נובעים שניהם מהראשון, אך בניגוד למה שזכרתי, הכוח החזק אחראי לשני ההיבטים שתיארתי והכוח החלש אחראי על אינטראקציות חלשות יותר כגון התפרקות בטא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושג "כח חזק" עבר שינוי בשנות השבעים ממושג שמתייחס לכח בין ניוקליאונים1 לכח בין קווארקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין לחיוב שבמקרה הזה השמות ה'פופולריים' של כוח חזק וכוח חלש אכן מתארים לא רע את יחסי הכוחות, כאשר יחסית לכוח האלקטרומגנטי הותיק והמוכר, החזק אכן חזק יותר, והחלש אכן חלש יותר. הרביעי הנותר, כח הכבידה, הוא כה חלש יחסית לשלושת החברים האלה (30-40 סדרי גודל), שטובי המוחות מגרדים בראשם עד היום בכדי להבין מה המשמעות של הפרש הסקאלות העצום הזה. בתור צדק קוסמי פואטי לעומת זאת, בכח הכבידה הכמות יודעת לפצות על האיכות, ואובייקטים מאסיביים מספיק מצליחים לגבור על שלושת הכוחות האחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציון לחיוב בתגובתי הקודם בא בניגוד לשמות פופולריים אחרים כמו ה'חלקיק האלוהי', שהקשר בינו לבין המציאות מופרך ומזיק בעיקרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מי חשב שזה כן אפשרי, אבל בשנות ה-80 זוג הכימאים פליישמן ופונס טענו שהם הצליחו לבצע היתוך של מימן בטמפרטורת החדר ולהפיק מהתהליך אנרגיה. הטענה התגלתה כשגויה, אבל עדיין משכה המון תשומת לב תקשורתית והעלתה את המונח לתודעה הציבורית. אני זוכר שבקיץ 89 שמעתי הרצאה של פיזיקאי ישראלי בתחום הגרעין שהסביר למה הטענות של הצמד לא הגיוניות וסותרות את הקונסנזוס המדעי בתחום, עוד לפני שהתברר סופית שתוצאות הניסוי שגויות. גם אם אפשר להוכיח שלא ניתן לבצע היתוך גרעיני בטמפרטורה נמוכה באמצעות התנגשויות (ככה זה קורה בטבע, אם כי אטום מימן בליבת השמש ימתין בממוצע כמיליארד שנה עד שהתנגשות שכזו תתיך אותו עם אטום אחר וזאת בתנאי צפיפות וטמפרטורה שקשה להשיג על פני כדור הארץ), יתכן שיש דרכים נוספות לגרום לגרעינים להתקרב זה אל זה. דרך אחת ידועה היא באמצעות החלפת האלקטרונים של המימן (למעשה של דאוטריום או של טריטיום) במיואונים, שמסתם הגדולה גורמת לכיווץ מולקולת המימן בשני סדרי גודל ואז יש הסתברות לא זניחה להיתוך גרעיני. הבעיה היא שמיואונים חיים רק כמה מיליוניות שנייה וצריך ייצור שוטף שלהם מה שמצריך מאיץ חלקיקים צמוד וכמובן, המון אנרגיה. תמיד יש סיכוי שיש דרכים נוספות שפשוט עוד לא חשבנו עליהן, אבל זה בטח לא הולך להיות תהליך פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתק. גם עם מאיץ חלקיקים צמוד, איך מתבצעת החלפת האלקטרונים באטומי המימן? ובאיזה טמפרטורה ולחץ התהליך כבר מניע את עצמו? (האם זה כולל האנרגיה הנדרשת להפעלת המאיץ)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי להבהיר, תהליך ההיתוך באמצעות מיואונים דורש אנרגיה בסדרי גודל יותר ממה שניתן לקבל ממנו. החלפת האלקטרונים במיואונים נעשית על ידי הפצצה של דאוטריום נוזלי (רק 3 קלווין) במיואונים מהירים. כנראה שאי אפשר להפיק מהתהליך אנרגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון, קיים עדיין מעט מחקר רציני בתחום וגם (אולי אף: בעיקר) בכיוון שבו הלכו פונס ופליישמן: שימוש בחומר אחר (פלדיום, אצלם) כאוגר ומאט מימן. ממה שאני מבין מקריאה בסיסית אין אף דיווח אמין על היתוך מוצלח בדרך זו. לעומת זאת, מדי פעם יש דיווח על תהליך שמצליח להשיג הרבה יותר אנרגיה ממה שהושקע בו ו(לפי הדיווח) משהו שאי אפשר להסביר על ידי תהליך כימי אחר או (חס וחלילה) על ידי שגיאה בחישוב או במדידה. נדמה לי שעדויות יותר רציניות כמו קרינה (גמא או כל אות יוונית אחרת) אופיינית להיתוך, לא קיימות בכלל. אם אני מבין נכון רוסי הצהיר שהוא הלך בכיוון אחר: היתוך של מימן וניקל לנחושת. מה שקצת מפתיע אותי בקריאה ראשונה, מכיוון שלניקל מספר אטומי גבוה מזה של ברזל. כמוכן חומרי הדלק שלו לא זולים במיוחד (לפי חיפוש מהיר, טונה ניקל יקרה בערך פי 25 מטונה נפט גולמי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם האחרונה שהתעניינתי בתחום היתה לפני יותר מ-20 שנה אז הידע שלי עלול להיות קצת לא עדכני. בכל אופן, בתקופה ההיא, חזית המחקר בתחום ההיתוך הגרעיני התחלקה לשני כיוונים: דחיסה אלקטרומגנטית של דיאוטוריום מיונן באמצעות שדות מגנטים חזקים שהיו אמורים להביא את הדיאוטוריום לצפיפות וטמפרטורה שיאפשרו היתוך, ודחיסה וחימום באמצעות מספר גדול של לייזרים שמוקדו בטיפת דאוטוריום. שתי השיטות יצרו למעשה היתוך גרעיני, אך בשני המקרים הושקעה בתהליך יותר אנרגיה מאשר התקבלה ממנו. אם אני זוכר נכון, היה מדובר ביחס של אחד לעשר בשיטה האלקטרומגנטית ואחד למאה בשיטת הלייזרים, אבל כאמור, זה היה מזמן. הראיה החזקה להיתוך גרעיני היא תוצרי ההיתוך, בדרך כלל הליום. מי שטוען שהיתוך ניקל ומימן לנחושת יכול לשמש כמקור אנרגיה צריך להסביר מאיפה האנרגיה הזאת מגיעה. לאיזוטופים השונים של נחושת ושל ניקל יש אנרגיית קשר לנוקלאון מאותו סדר הגודל ובלי לבדוק את כל האפשרויות אני מנחש שהוספת פרוטון לאיזוטופים קלים של ניקל (למשל ניקל 54 או 56) יכולה לתת רווח אנרגטי מסויים (הגרעין בעל אנרגיית הקשר לנוקלאון הנמוכה ביותר הוא בניגוד למקובל לחשוב דווקא ניקל 62 ולא ברזל 56) אבל מדובר בכמות אנרגיה זניחה ביחס למה שצריך להשקיע על מנת לגרום להיתוך גרעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעתם שהמילה "היתוך" לא הופיעה באייל בששת החודשים האחרונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כור ולא קר? אז מה יעשו בכור בכרכור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הסתייגות מדברי פה, שכן היא מסתמכת על קריאה ראשונית בלבד שלי היום). כפי שאמרתי מספר פעמים, המידע שפורסם בעבר על החומרים בדלק במתקן ecat של רוסי הוא מידע לא מהימן. לכן אין טעם לבנות השערות על בסיס מידע זה. במחקר שנעשה השנה על מתקן ecat של רוסי (לא המתקנים שניבדקו קודם), יש כנראה מידע מהימן יותר על הרכב הדלק במתקן שניבדק. חומר הדלק העיקרי במתקן שנבדק הוא בעיקר איזוטופים של ניקל (איזטופים 58 ו- 60 בעיקר, איזוטופ 61 פחות). האיזוטופים הנ"ל הומרו ברובם המכריע לאיזוטופ 62 של ניקל. לפי זכרוני, לא ניזכרים נחושת או ברזל כחומר דלק (אולי כקטליטים אבל גם זה בספק). הקטליט העיקרי הוא ליתיום (לא מימן). היו עוד חומרים בדלק שלא זכורים לי אבל כנראה פחות משמעותיים מבחינה פיסיקלית. ההמרה של האיזוטופים 58 60 61 לאיזוטופ 62 (הכל ניקלים), במשקל של גרמים או עשרות גרמים, מעידה בוודאות גבוהה על תהליך המרה גרעיני (כפוף לכך שלא הייתה רמאות, בעיני זה בספק). מסקנות: היה תהליך גרעיני קר (המרה גרעינית, לא היתוך או ביקוע), מחסום קולון (או איך שקוראים לזה) אינו הרמטי כפי שחשבו. הערה: לדברי מישהו מהחוקרים במחקר האחרון (נדמה לי) - מדובר במחקר ממושך ואינטנסיבי ביותר מאז 30 שנה. הניסוי הנוכחי ארך פיזית 32 יום והחישובים ארכו מספר חודשים. באיזכור המספר "30 שנה" נשמע לי רמז לניסוי הכושל של פונס-פליישמן, על מתקן אחר כמובן, כלומר החוקר ניסה לרמוז "הפעם הניסוי הזה רציני". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן (בפסקה הבאה) לינק לדו"ח על הניסוי המדובר (הניסוי הפיזי נעשה כנראה בחודש מרס 2014 ). החישובים על סמך הניסוי, ניסוח מסקנות, תיקונים במענה לביקורת עמיתים (כנראה) — נעשו בערך משך 6 חודשים לאחר הניסוי הפיזי. לפי מה שהבנתי, הדו"ח הוגש לפרסום במגזין לפרסום מחקרים מדעים, אין לי מושג מה טיבו של המגזין. אם המחקר יפורסם במגזין הנ"ל יקח זמן עד שיפורסם בפועל. כשלב פרסום מוקדם הדו"ח הוגש לפרסום זמני ב- arxiv.org לפני שבוע או יותר. האתר arxiv.org סירב לפרסם את הד"וח ולא נתן שום נימוק לסירוב. עקב הסירוב הזה אורגן באופן זמני מקום ממנו ניתן להוריד את הדו"ח ללא בעיות (לפחות ביומיים בהם בדקתי את האפשרות להורדה, לא היו בעיות בהורדה). להלן הלינק העכשווי לדו"ח. הסירוב של arxiv.org לפרסם דו"ח שאינו מופרך בעליל מעורר תמיהות. arxiv.org אינו אמור לפסול לפרסום דו"ח שאינו מופרך בעליל, שכן arxiv.org אינו מפרסם דברים לאחר ביקורת עמיתים אלא מפרסם טיוטות או מחקרים לעיון מוקדם. הדוח נעשה על ידי 6 חוקרים מכובדים, נעשה במעבדה בשוויץ לוגנו , המעבדה היא גוף נייטרלי שאינו בשליטת אף אחד מהמעורבים. הבדיקה במעבדה זו נעשתה על פי דרישת גוף אקדמי (לא זכור לי מיהו, אולי המכון המחקרי בשוודיה שהיה מעורב במחקר), זאת כדי לצמצם למינימום הטיה של המחקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הדו"ח. הם מתקנים לא מעט מהבעיות בדו"ח הקודם. אולם שיטת המדידה די דומה. חיפוש מהיר לא העלה התייחסות לדו"ח מצד אנשים שמבינים בתחום אבל בתור מי שלא מבין, מפריעה לי העובדה שהם מתעלמים לחלוטין מכל הביקורת. הם לא כותבים אפילו "הניסוי הקודם היה לדעתנו מוצלח אבל נמתחה עליו ביקורת [הפניה], וכך אנחנו מתייחסים אליה". הם כותבים (תרגום חופשי שלי) "הבדיקה ממרץ 2013 [הפניה] הראתה עדות ברורה ליצירת חום שאותה אי אפשר להסביר בתהליך כימי בתוך המתקן". ההפניה היא למאמר שלהם ב־arXiv (כלומר: גם לאחר שנה וחצי המאמר לא הצליח לעבור ביקורת עמיתים בשום פרסום מדעי סביר. או לא ניסה). כזכור, הביקורת מתמקדת בטענה "עדות ברורה ליצירת חום". אם כך הם מציגים את העובדות, אז אחת מהשתיים: 1. הם מתעלמים בכוונה מעובדות 2. יש להם יכולת להתעלם מעובדות לא נוחות. שתי האפשרויות משליכות על מהימנותם כחוקרים. בכל מקרה תמיד אפשר לפרסם בvixra שמה שלא תגיד עליהם, לפחות הם יודעים מהו הערך הנכון של 0.99999.... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |