|
||||
|
||||
לא רק אצלנו מפתחים הבנה ומחשבה מקורית בהיסטוריה. הנה שאלות מתוך בחינה של אוניברסיטה מרוקאית: "כיצד ההיסטוריה של היהודים מוכיחה את שנאתם כלפי אחרים?" ו"כיצד תצדיק את העובדה שחוסר המוסר והולכת השולל של היהודים הם, ביסודו של דבר, תהום רוחנית? השתמש בעובדות היסטוריות להסביר את תשובתך". מקור הידיעה ברור שקצת בעייתי לבחון הבנה בתחום שהמדע עדיין לא מבין. הבנה היא בעיקרון מודל שמאפשר תחזית, ואם מדברים על היסטוריה והבנתה, חייבים להודות שטכנולוגית חיזוי העתיד עדיין מוגבלת. אני חושב שהבנת ההיסטוריה במסגרת לימודית היא במידה רבה תחבולה שמאפשר שינון העובדות. אולי כמו תחבולות העצמת זכרון שמקודדות רצף נתונים סתמיים לכדי סיפור שמעניק לרצף "הגיון פנימי". תמונות, סרטים, תרשימים - הם כולם העצמת זכרון, הפעם לא באמצעות "הבנה", אלא באמצעות חוויה חושית. השערה פרועה: אנחנו כנראה מערבים יותר אזורים של המוח בעומס שמוטל על המערכת האסוציאטיבית שלנו. הזכרון מקודד באמצעות קשרים אסוציאטיביים בין יותר איזורי מוח, וכך הרשת הכוללת צפופה יותר. לא כל כך חשוב לצורך העניין אם הקשר הוא לחוויות חושיות, או אמוציונליות, או סביבתיות של הלומד, או לאזור במוח שבו מיוצגת אותה "הבנה" נשגבה. להבדיל, שינון טהור הוא אולי ניוון הרשת לאזור יחיד. (לא מאמין שזה אפשרי בכלל.) שר החינוך רוצה לעודד "חשיבה מקורית"? בבחינה בהיסטוריה? <מתגלגל מרוב צחוק>. רעיון טוב לקבל ציון גרוע: לכתוב משהו שהבודקים אולי לא יאהבו לקרוא. אני חושב שבמשרד החינוך מדברים על "חשיבה מקורית" ובעצם חושבים על "יצירתיות". העניין הוא שיצירתיות מחייבת ידע רחב, בודאי כשמדובר במדעי החברה. לתלמידים אין ידע רחב. הם יודעים מה כתוב בספר הלימוד, או מה המורה או ההורים אמרו להם. אפשר אולי ללמד יצירתיות בסביבות סינתטיות או באמצעות שאלות מתמטיות, כאשר התלמיד מתרגל לחפש תכונה או כלי שאינם נתונים לו כדי להצליח. אפשר אולי לגרום לתלמיד לחפש כמה פתרונות אלטרנטיביים. אבל יצירתיות בהיסטוריה? |
|
||||
|
||||
דווקא הבאת בתחילת התגובה דוגמאות מצוינות ליצירתיות בהיסטוריה... ואני נוטה להסכים שדווקא מקצוע ההיסטוריה איננו נושא הדגל בלימוד יצירתיות. וזה בסדר, הוא מלמד דברים אחרים חשובים , ולכן קיימים עוד מקצועות. |
|
||||
|
||||
לא יכולתי להתאפק מלשאול. איזה דברים חשובים מלמד מקצוע ההיסטוריה? |
|
||||
|
||||
אני יכול לחשוב על כמה, אבל זו רק דעה פרטית שלי, אני בטוח שיש מחקרים יותר מלומדים על זה: א. 'היסטוריה' - מה קרה מתי ולמי, מי נלחם, מי ניצח, מי בנה פירמידות ומי בנה וויגוואמים. ב. מיומנויות של קריאת טקסט והבנתו. ג. מיומנויות של זיכרון, ארגון, שמירה, שליפה. ד. הבנת תהליכים חברתיים, פוליטיים, מדיניים, דתיים. ה. קבלת נקודות השוואה לתהליכים שקורים כיום, ונקודות ייחוס ממקומות וזמנים אחרים בהיסטוריה. ו. אחת מזוויות המבט על המין האנושי, פועלו, משוגותיו, מיתוסיו ומעשיו. ז. מורשת. מאין באת, ולאן אתה רוצה ללכת. זה על רגל אחת. |
|
||||
|
||||
אם תרשה לי רגע להתעלם מ ב'+ג' שהן מטרות שאפשר להשיג גם בדרכים אחרות חוץ מלימוד היסטוריה. השאלות שניסיתי לחתור אליהן הן: 1) האם המטרות האלה מושגות? (לעניות דעתי לא. תלמידים בדר"כ רק משננים דברים לקראת המבחנים ושוכחים פחות או יותר הכל אח"כ.) 2) נניח לרגע שהמטרות האלה מושגות. למה זה חשוב שתלמידי ישראל ידעו את כל הדברים האלה? ברור שכמעט אף אחד לא *צריך* ידע היסטורי. אם אני אנסח את השאלה אחרת. נניח שמחר בבוקר יהפכו את כל לימודי ההיסטוריה למגמת רשות בתיכונים (רק מי שרוצה ילמד - כנראה שהרוב לא ירצו) האם נפסיד מזה? ואם כן מה? (לשאלות האלה אין לי תשובה שמשכנעת אותי - בגלל זה אני שואל אותן כאן) ועוד הערה: אפשר היה לשאול את השאלות האלה על עוד מקצועות - היסטוריה זה פשוט מה שדנו כאן עליו. |
|
||||
|
||||
0) למה להתעלם, להיפך. לכל דבר יש אולי דרכין 'אחרות' ללמד אותו, אבל אם אתה כבר משיג אותו במערכת הקיימת, הבה נזקוף זאת לשבחה. 2) למה זה חשוב שתלמידי ישראל ידעו/ירכשו: מיומנויות קריאת טקסט, הבנת תהליכים חברתיים, נקודות ייחוס, ומבט על המין האנושי ופועלו? אני מניח שאתה תצליח לענות על זה לא פחות טוב ממני. זאת שאלה כל כך רחבה, שלא ברור לי מאיפה להתחיל לענות עליה. למה בכלל חשוב לקרוא ספרים, או לקרוא בכלל? אפשר לחסוך תקציבים גדולים ולהשאיר את רוב האוכלוסיה - חוץ מממי שרוצה ללמוד - אנאלפבית. האם נפסיד מזה? מאחר ולטענתי לימודי היסטוריה במיטבם תורמים לכל הגורמים שציינתי, ביטולם יביא לביטול התרומה שלהם לתחומים אלה בדיוק. (על (1) שלך התשובה שלי ברורה, ברגע שאני לא מתייחס רק לסעיף א' שבו אתה מתמקד). |
|
||||
|
||||
0) אין לי בעיה לזקוף זאת לשבחה. ואלה אכן מטרות חשובות. אבל לא נראה לי שזאת ה-סיבה ללמוד היסטוריה. למשל, מי שמחליט על לימודי ההיסטוריה לא שואל את עצמו: איך אני גורם לכך שתלמידי ישראל יפתחו מיומנויות קריאה והבנה טובות יותר? (אלא אולי כשאלה משנית) אלא: איזה סוגיות היסטוריות אני רוצה שהם ידעו? 1) אני לא התייחסתי רק ל - א' , התכוונתי גם ל-ד' והלאה. לעניות דעתי. (שמתבססת כמו רוב הדעות העניות, על קצת הכרת המצב בסביבתי ותחושת בטן). אחרי כמה חודשים לא נשאר הרבה מהחומר שלומדים לבגרות, לא עובדות, לא תהליכים לא נקודות מבט וכו' (עד כמה ששני האחרונים בכלל נלמדים). 2) לדעת לקרוא זה חשוב, קשה להסתדר בלי זה. אם נשתמש במבחן שהצעתי בתגובה הקודמת, נניח שלימודי קריאה היו רשות - אני מתאר לעצמי שרוב מוחץ היו לומדים קריאה. (אם כבר חושבים על זה, אני מתאר לעצמי שגם אם פתאום היו מבטלים את בתי הספר - המשפחה הייתה מלמדת את הילד לקרוא - כי כאמור אי אפשר להסתדר בלי זה) למה בכלל לקרוא ספרים זאת גם שאלה טובה ואולי יותר מתאים לשאול אותה. זאת באמת שאלה רחבה. אני לא הייתי טוען שיש לי תשובה ברורה לשאלה למה קריאת ספרים מועילה לאדם/למדינה. (כתחושת בטן גם אני הייתי אומר שזה מועיל - אבל הסבר אינטליגנטי אין לי) |
|
||||
|
||||
רק שכחתי לציין שמעבר למיומנויות קריאה, מענה נאה על שאלות בהיסטוריה גם מפתח מאד מיומנויות כתיבה: איך לכתוב תשובה ותיאור נכונים, עם התחלה אמצע וסוף, עם סיבות ותוצאות ועוד כהנה וכהנה. ממה שאני רואה סביבי ומתחושות הבטן שלי, המיומנויות האלה סובלות למדי בזמן האחרון. |
|
||||
|
||||
The Closing of the American Mind. |
|
||||
|
||||
שיצא בעברית בשם ''דלדולה של הרוח באמריקה''. |
|
||||
|
||||
לימוד היסטוריה יחסן אותך מפני הפארסה של חזרה טרגית. |
|
||||
|
||||
לא הייתי בונה על זה ... |
|
||||
|
||||
לימוד היסטוריה יחסן אותך מפני הפארסה של חזרה קומית. |
|
||||
|
||||
ולימוד1 ספרות ילמד אותך מה זה פארסה. 1 ולימוד לשון ילמד אותך לא להתחיל משפט בוו החיבור. |
|
||||
|
||||
אסתר פרק א א ויהי, בימי אחשוורוש: הוא אחשוורוש, המולך מהודו ועד-כוש--שבע ועשרים ומאה, מדינה. |
|
||||
|
||||
זה תמיד נשמע לי כמו הוו הזה שתולים עליו חיות באיטליזים, הפוך בדרך כלל. זה לא כל כך מצחיק, אבל ככה זה עם אסוציאציות. |
|
||||
|
||||
כנראה, שאל מישהו מהספסלים הקדמיים. |
|
||||
|
||||
אני מכיר היטב את הכלל שאין משתמשים ב- ו החיבור בתחילת משפט. ולמרות זאת, אני נאלץ לעבור על הכלל הזה כדי שלא אכתוב משפט מסובך מדי. |
|
||||
|
||||
אך למרות זאת או סתם למרות זאת (לדעתי). |
|
||||
|
||||
אך למרות זאת נשמע לי כמו שלילה כפולה. לגיטימי, אבל לא נאה, למרות שלא בלתי סביר שתמצאו גם אותי חוטא בו. |
|
||||
|
||||
''הבנה היא בעיקרון מודל שמאפשר תחזית'' - דוגמאות הנגד הסטנדרטיות הן גיאולוגיה, קוסמולוגיה ואבולוציה. לעיקר התגובה שלך אני מסכים. |
|
||||
|
||||
חורים שחורים נחזו לפני שהתגלו - לטעמי דווקא אחת הדוגמאות מרחיקות הלכת ביותר לחיזוי שאושר בניסוי. |
|
||||
|
||||
יש להחליף ניסוי במדידה בתגובתי לעיל. |
|
||||
|
||||
זה תלוי במובן שאתה נותן ל''תחזית''. גם תורת הגזים לא נותנת תחזית למצבה של מולקולה אחת, אבל כן נותנת תחזית לגדלים מקרוסקופיים מעניינים. כך גם דוגמאות הנגד שהבאת. |
|
||||
|
||||
בוא נתרכז באבולוציה: אילו תחזיות היא נתנה שהתאמתו? יש כמה פיצ'יפקס קטנים, אבל לא בהם טמון כוח השכנוע של התורה, נכון? |
|
||||
|
||||
אני לא מומחה בענין, אבל מנגנון הברירה והשינויים האקראיים שהיא ניבאה ללא הבנת המכניזם שיוצר אותם, נתגלה כמתאים להפליא עם גילויי הדנ''א והגנים, כמאה שנה אחרי דארווין. |
|
||||
|
||||
נכון, וזה יפה, אבל זה לא אותו דבר כמו ניבויים שיטתיים, ולו קטנים. כי נניח שההיסטוריה היתה שונה, והמכניזם היה מתגלה קודם ואחר כך תורת האבולוציה היתה מנוסחת, אז לא היה לה החיזוק היפה הזה, והיא עדיין היתה משכנעת לא פחות. |
|
||||
|
||||
יש ניבוי אחד לא לגמרי מלא: כל היצורים מסודרים בעץ. בינתיים הניבוי הזה מתקיים לא רע. למרות שצריך להתייחס לאישושיו בזהירות מכיוון שיש לו מעמד כמעט אקסיומטי. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים באשר לשכנוע. אני מתרשם הרבה יותר מאקסטרפולציה מוצלחת מאשר מאינטרפולציה מוצלחת, ממה שמאפשר לי לירות פגז ל-3 ק"מ ולפגוע בטנק מטרה, מאשר ממי שרואה פגז עף ומסביר לי בדיעבד למה הוא עשה את המסלול הזה. ואגב יש תורות נוספות היום שמתחבטות בלוגיקה דומה לשלך, ונראה לי שהמסקנות המקובלות דומות לשלי. תורת המיתרים (או לפחות חלק מזיליוני האפשרויות שלה) יודעת להסביר בדיעבד גרביטציה ועוד תופעות, אבל עד שלא תתן תחזיות חדשות שניתן לבדוק בניסויים חדשים, מעמדה ימשיך להיות בעייתי משהו. |
|
||||
|
||||
תסלח לי אם מקוצר זמן (וגרוע יותר: כאבי גב) פשוט אעתיק מ http://www.talkorigins.org/indexcc/CA/CA210.html : Darwin predicted, based on homologies with African apes, that human ancestors arose in Africa. That prediction has been supported by fossil and genetic evidence (Ingman et al. 2000) ואוסיף ממה שעולה בדעתי בלי לחשוב הרבה:Theory predicted that organisms in heterogeneous and rapidly changing environments should have higher mutation rates. This has been found in the case of bacteria infecting the lungs of chronic cystic fibrosis patients (Oliver et al. 2000). Predator-prey dynamics are altered in predictable ways by evolution of the prey (Yoshida et al. 2003). Ernst Mayr predicted in 1954 that speciation should be accompanied with faster genetic evolution. A phylogenetic analysis has supported this prediction (Webster et al. 2003). Several authors predicted characteristics of the ancestor of craniates. On the basis of a detailed study, they found the fossil Haikouella "fit these predictions closely" (Mallatt and Chen 2003). Evolution predicts that different sets of character data should still give the same phylogenetic trees. This has been confirmed informally myriad times and quantitatively, with different protein sequences, by Penny et al. (1982). Insect wings evolved from gills, with an intermediate stage of skimming on the water surface. Since the primitive surface-skimming condition is widespread among stoneflies, J. H. Marden predicted that stoneflies would likely retain other primitive traits, too. This prediction led to the discovery in stoneflies of functional hemocyanin, used for oxygen transport in other arthropods but never before found in insects (Hagner-Holler et al. 2004; Marden 2005). 1. דארוין וואלאס ניבאו את קיומו של פרפר עם חדק עצום בגלל שמצאו סחלבים שכדי לינוק את הצוף שלהם יש צורך בחדק כזה. הפרפר אכן נמצא אחרי כארבעים שנה. הנה הסחלב: http://www.google.co.il/url?sa=i&source=images&a... 2. כל האנשים הטובים במכון וולקני ובמכונים דומים בכל העולם חיים מתחזיות שמתממשות - אמנם בברירה מלאכותית ולא טבעית, אבל אמרנו |"אבולוציה" בלי לפרט. 3. הנה תחזית שאני נותן: אם יימצאו באיזו מערה אפלה יצורים שהיו כלואים בה בבידוד במשך אלפי דורות, ראייתם תהיה פחות טובה משל דודניהם שנשארו באור השמש (בדומה למה שקורה במערה ההיא מדיון 2635. אכן, די טריביאלי וטרם אומת, אבל יש סיכוי סביר שאוכל עוד לחזור הנה פעם ולצעוק: "אמרתי לך!" |
|
||||
|
||||
תודה. ההערה שלך ב-2 היא חשובה. אני בעצם לא בטוח למה בדיוק אנחנו מחפשים כאן חיזוק (אולי כי היום האבולוציה נראית כל כך מובנת מאליה). אם בכל זאת להקשות, רוב הדוגמאות האלו עובדות גם עם למרקיזם, לא? |
|
||||
|
||||
האם הלמרקיזם לא הופרך בנסיונות? |
|
||||
|
||||
ברור, אבל העובדה שכשלעצמו הוא מסתדר עם אותן תחזיות שהתאמתו מעלה את השאלה, למה בדיוק התחזיות המאומתות האלו נותנות חיזוק. |
|
||||
|
||||
האפשרויות הן: א. אלוהים ב. דרוויניזם ג. למרקיזם התחזיות שוללות את א. אך מאפשרות את ב. וג. הנסיונות שוללות את ג. נשאר ב. |
|
||||
|
||||
התחזיות שוללות את א'? חשבתי שכל דבר שקורה מאשש את א'. נשים אותו בצד. בבחירה בין ב' לג', ג' מפסיד מהרבה בחינות (נשלל בניסיונות, נשלל במכניזם). כלומר, ב' משכנע לאו דווקא (בהחלט גם, אבל לא במשקל מכריע) בזכות תחזיותיו שהתאמתו. |
|
||||
|
||||
אבל הניבויים הללו לא הוצגו מראש כניבויים של תאוריה למרקית כלשהי. ניבויים הם אתגר שאם התאוריה עומדת בו אמוננו בה יגבר. אתה כרגע מציע הסבר אד־הוקי כלשהו ללא תאוריה לא מגובשת. אין כאן ניבוי. לתאוריה המקורית של למרק היו ניבויים ולפחות חלקם כשל. לכן היא לא הסבר טוב של העובדות. תאוריית האבולוציה מסתדרת כל כך טוב עם העובדות בתחומים רבים בהרבה תחומים שכאשר היא לא מסתדרת עם העובדות אנחנו בודקים היטב אם הנתונים החדשים שגויים (ולפעמים גם ממציאים הסברים לא מוצלחים במיוחד לכך שאין סתירה). התאוריה המקורית של למרק לא מתקרבת לכך (מה זה האברון המוזר הזה בתא? "גרעין"? מהם הסלילים ההם שבתוכו?). |
|
||||
|
||||
''תאוריית האבולוציה מסתדרת כל כך טוב עם העובדות בתחומים רבים שכאשר היא לא מסתדרת עם העובדות אנחנו בודקים היטב אם הנתונים החדשים שגויים (ולפעמים גם ממציאים הסברים לא מוצלחים במיוחד לכך שאין סתירה).'' נכון, מש''ל. (מה שמשכנע הוא פחות תחזיות שהתאמתו, ויותר התאמה מוחצת לכל ידע קיים.) |
|
||||
|
||||
ואיך זה מסתדר עם העובדה הזאת: וירוס ממאדים? התגובה הראשונה שלי היתה WTF? גילו וירוס מכוכב אחר וזה לא מה שפותח את מהדורת החדשות? ובאשר לאבולוציה - יש לו מספר קטן אמנם, אבל עדיין קיים - של גנים שמשותפים לחיים על כדור הארץ? אולי אחד באפריל היום, זה נשמע לי ממש מוזר. |
|
||||
|
||||
לחובבי מידע אמתי מומלץ להימנע מסיינטיפיק מעריב. |
|
||||
|
||||
תודה. מעניין, והרבה יותר שקול וזהיר מהדיווח הסנסציוני במעריב. בדיוק לאחרונה למדתי שיש וירוסים שהם כל כך גדולים, עד שלפעמים הם נדבקים בווירוסים. מגיע להם! |
|
||||
|
||||
כמו כל ארגון פשע, כשאתה גדל יותר מדי הסיכוי שיימצא אצלך שטינקר שיאפשר לסוכנים שתולים להיכנס לארגון גדל גם הוא. |
|
||||
|
||||
וואו, מילא שהכתב לא יבין לגמרי את מה שהוא קורא עליו1, אבל שהוא ימציא עלילה חייזרית משלו2 שלקוחה מסרטי מד"ב סוג ב'? אני מופתע לרעה. 1 עוד פרק במדור 'געגועי לאסף שטול-טאורינג' או איך שקראו לכתב המדע המשובח של הארץ שחדל לכתוב לפני מספר חודשים. 2 בדקתי, המילה 'מאדים' לא מופיעה אפילו פעם אחת במאמר המקורי. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את המאמר המקורי. רק את זה שבניו-יורק טיימז. לא הבנתי למה פסלו את האפשרות שהווירוס הענקי התפתח מווירוסים קטנים יותר ולאו דווקא התנוון מיצור חד תאי עתיק ולא מוכר. |
|
||||
|
||||
כי חלק ניכר מהגנים שלו שונים באופן ניכר מגנים של וירוסים אחרים, ובמידה לא מעטה גם מגנים של כל יצור חי ידוע. גם גנים שנפוצים בוירוסים אחרים נעדרים בוירוסים הללו. זה גורם למחברים לשער (וההשערה הזו היא ספקולטיבית למדי, וקשה בשלב זה להגיד עד כמה יש לה תמיכה בקהילה המדעית) שמקורו בענף רביעי בעץ החיים, שהיה קיים בנוסף לשלושת הענפים המוכרים לנו, וממנו נותרו רק הווירוסים. |
|
||||
|
||||
לפחות זה אומר שמוסכם כבר על כולם שאפשר להשתמש בוירוס בתור חיה באות ו' בארץ-עיר? |
|
||||
|
||||
חי או צומח? מה אתם עושים עם פטריה, כחולית וחיידק? |
|
||||
|
||||
והחלפת גנים בין הנ"ל במהלך חייהם, והורשתם לדור הבא, זה ב' או ג'? |
|
||||
|
||||
מה הבעייה? פטריה יש בסלט ירקות, אז היא צומח, חידק מתחיל ב'חי', אז הוא חי, ו'אנחנו'1 לא יודעים מה זה כחולית. ככלל, בעיקר במשחקים, 'אנחנו' אוהבים לשמור על כללים פשוטים. 1 Whatever that means
|
|
||||
|
||||
גם גבינה צפתית יש בסלט ירקות. ההגדרה של ''ירקות'' לפי מה שנמצא בסלט ירקות היא סלט ירקות אחד גדול. הכרוב והחסה משם הם ירקות. כמעט כל השאר אינם. |
|
||||
|
||||
מה פתאום, אין גבינה בסלט ירקות. |
|
||||
|
||||
סלט ירקות הוא לא סלט יווני. סלט יווני, אם כבר, הוא סלט ירקות שהוסיפו לו גבינה. אני מוכן להתערב איתך שכשאת רואה בתפריט של מסעדה ''סלט ירקות'', הסיכוי שאם תזמיני אותו תקבלי סלט יווני הוא קלוש ביותר. ומאחר שאני עצמי לא אוכל מוצרי חלב, אני יכול אף לומר לך שאני מקיים את ההיפותיזה לעיל במציאות, וכשאני מזמין סלט ירקות אינני טורח לשאול אם יש בו גבינה או לא. |
|
||||
|
||||
ועוד בסלט ירקות: מלח ופלפל. |
|
||||
|
||||
וגם שמן זית. ואם תמשיך להתחכם עם הלוגיקה הכושלת שלך אני אשאל אותך ממה עושים שמן תינוקות. |
|
||||
|
||||
תפסת אותו עם המלח, אבל עכש''י פלפל צומח. |
|
||||
|
||||
אם מוסכם עליך שחיידק הוא חי, הגיע הזמן להסתכל על הכחוליות [ויקיפדיה] שהן הן חיידקים והן אצות. |
|
||||
|
||||
כחוליות (ציאנובקטריה) אינן אצות, גם אם יש להם פיגמנט שקיים באצות. אולי כיוונת לחזזיות ? |
|
||||
|
||||
פיטריות הן ממלכה בפני עצמן, הן לא צמחים ולא בעלי חיים. כנ''ל חיידקים. כחוליות משויכות לחיידקים. בקיצור, כל החברים האלו לא משתתפים בארץ עיר. |
|
||||
|
||||
קבוצה מסוימת של חוקרים העלתה את אותה טענה גם על סמך נתונים פחות משכנעים. אבל אני לא מתכוון לחלוק כי דבריהם כי מי אני שאחלוק על לז'נדר? |
|
||||
|
||||
מסתבר שלא הם המציאו את זה. לפי כתבה ב"הארץ": “אנו סבורים שנגיפים אלו התפתחו מצורות חיים קדומות שכבר אינן קיימות”, אמר בסוף השבוע אחד החוקרים, פרופ’ ז’ן מישל קלווארי, לתקשורת הצרפתית. “חיים אלו יכלו להגיע מכוכב אחר, למשל מאדים, ובשלב זה לא ניתן להפריך או לשלול תסריט קיצוני זה”. גם בכתבה המתונה יותר ב"הארץ" הופיע התסריט הקיצוני הזה בפתיח. לכן נראה שהאשמה על הסנסציוניזם מוטלת על כתפי החוקרים. אבל אני לא רוצה להשמיץ אותם כי אני לא מתכוון להסתבך עם משפחת אברג'ל. |
|
||||
|
||||
בת המשפחה שנטל, אשתו ושותפתו למחקר של פרופ' ז’ן מישל קלווארי שצוטט לעיל. כל מי שחיפש מידע על הווירוס הזה נתקל ודאי בתוכנת האנטי וירוס "פנדורה". מעניין אם יש למחברים הללו משהו נגדה. |
|
||||
|
||||
באתר של NPR ובעוד די הרבה מקומות ברשת כתוב: "We believe that those new Pandoraviruses have emerged from a new ancestral cellular type that no longer exists," he says. That life could have even come from another planet, like Mars. "At this point we cannot actually disprove or disregard this type of extreme scenario," he says. שים לב שהמשפט "That life could have even come from another planet, like Mars" הוא לא חלק מהציטוט, כך שייתכן שהוא ספקולציה של מחבר הידיעה, ולא של המדען המצוטט. בראיון האודיו המצורף, אין שום איזכור למאדים, וקשה לי להאמין שהכתבים של NPR היו מחמיצים ציטוט בעניין, אילו היה בא מצד המדען המרואיין. מצד שני, קל לי לדמיין איך עורך רשלן ב"הארץ" הכניס בטעות את המשפט הנ"ל לתוך הגרשיים.
|
|
||||
|
||||
גם יקי מנשפרוינד מסכים שמדובר על ציטוט מדבריו של החוקר (שבמקור היה הכחשה). אבל גם הוא מפספס את הסנסציוניזם של החוקרים עצמם. האם מקובל לתת שם כמו "וירוס פנדורה" וכותרת מהסוג של "נקמתו של זאוס" בתקציר של מאמר מדעי? |
|
||||
|
||||
אם יש דג צבעון פרידמן למה שלא יהיה וירוס פנדורה? |
|
||||
|
||||
שים לב להסבר שלו לשם (מתוך המאמר בניו יורק טיימס): We believe we’re opening a Pandora’s box – not so much for humanity but for dogma about viruses,” said Dr. Jean-Michel Claverie of the University of Mediterranée, co-author of the paper that was published online Thursday in the journal Science. “We believe we’re touching an alternative tree of life.” אז הוא מכחיש, אבל למה לבחור שם כזה? השם הקודם שהוא בחר הוא "מגה וירוס" לוירוס קצת יותר גדול מהווירוס הענקי הקודם שהתגלה: מימיוירוס (mimi הוא קיצור של mimicking microbes. כמו שאפשר להבין, השם הצנוע הזה לא ניתן ע"י קבוצתו של פרופ. קלאוורי). אבל האם הוירוס הזה פתח תיבת פנדורה? לא. כבר הווירוסים הקודמים הראו תכונות שלפחות לדברי חוקרים מסוימים רומזות על מוצא קדום.
|
|
||||
|
||||
אם נזכור שמטרתו של החוקר, מלבד קידום המדע והאנושות, היא לקבל גרנטים נוספים, זה יכול להסביר חלק מהסנסציוניזם. לא שזה נראה לי נאה. |
|
||||
|
||||
זה מסתדר עם העובדות בין השאר בעקבות עמידה במבחנים (כלומר: התגשמות תחזיות) קודמים בעבר. בא נראה מה קורה כאשר מוצגת עובדה שלכאורה סותרת את אחת התחזיות העיקריות של האבולוציה: צורות החיים מתפתחות כעץ (כלומר: יש רק התפצלויות, אין התחברויות1). התגלה יצור דמוי נגיף אך עם מספר רב יותר של גנים (פי שניים מהשיא הקודם, שכונה "מגה וירוס"). לא נראה שיש קשר בין הגנים שלו ליצורים מוכרים אחרים (כולל וירוסים). החוקרים כינו אותו "נגיף פנדורה". תגובות לנתון: * החוקרים במאמר משערים שנגיף פנדורה האמור הוא תוצאת התנוונות של יצור חד תאי קדום שהיה קיים לפני מיליארדי שנים ונכחד מאז. * החוקרים בסיינטיפיק מעריב מעלים פתרון חלופי לבעיה: הנגיף הגיע מהחלל החיצון (ואיך נוצרו שם החיים? ואיך הם נוצרו שם במקרה מספיק דומים לחיים שלנו? שאלה טובה. אני מקווה שיש מלגות למחקרים בתחומים הללו לחוקרים במוסד המחקר המהולל הזה). עם כל חוסר ההבנה שלהם, הם הצליחו לעלות על הבעיה הבסיסית שמוצגת כאן. * התגובה שלי (אם כי גם בעקבות הדיון הזה, ובלי הכרת פרטים רבים) הייתה: אולי חסרים לנו כל מיני פרטי קישור? אולי הווירוס הזה מייצג התפתחות ממצב מנוון ולא התנוונות של חיידק? לווירוסים יש הזדמנויות לתאונות העתקה שבהן הם ישדדו קטעי קוד גנטי מהתאים המארחים. במקרה הזה נצפה שיהיו כל מיני שלבי ביניים בין המצב המנוון יותר לבין ווירוס הפנדורה. יכול להיות שעדיין לא מצאנו אותם. המאמר מציין שכל תחום המחקר הזה (וירוסים גדולים) הוא די צעיר. האם אפשר בשלב זה להגיד שיש כאן סתירה לטענת העץ? אולי אם נחכה עוד חמישים שנים ולא נמצא שום קרובים רחוקים של וירוס הפנדורה, זה יתחיל להראות כמו סתירה? יש כל מיני פערים בעץ, אבל הם נוטים להתמלא: באופן כללי ככל שיש יתר ממצאים (להבדיל, לדוגמה, מתחום מוצא האדם, שם נאלצים לבנות תלי־תלים של פירושים על כמות קטנה יחסית של שלדים) יש התאמה טובה יותר למבנה העץ. 1 אני חייב לציין שדווקא ברמה של יצורים חד תאיים, ובפרט חיידקים זה לא בהכרח נכון: חיידקים מעבירים רצועות חומר גנטי גנים שונים בינם לבין עצמם. בספר "הגן האנוכי" דוקינס נותן הסבר (בדיעבד, כמובן. אני לא יכול להיזכר כרגע בתחזית שמשתמעת משם) לכך שזה לא קורה ביצורים רבי תאים. |
|
||||
|
||||
העברה רוחבית של מידע גנטי הוכחה זה לא מכבר גם ביצורים רב תאיים, כמו גם אנדוסימביוזה. לא צריך להתבייש להגיד שדארווין כתב את הכלל, אבל היום אנחנו יודעים גם על יוצאים מן הכלל. לגבי האפשרות שהוירוס הוא "הרכב" של גנים מאורגניזמים שונים, מעל ל90% מהגנים שלו אינם דומים לאף גן ידוע. בהתחשב בגודל המאגר שמולו הוירוס נבדק, אם הוירוס הוא הרכב של אורגניזמים לא ידועים, אז אנחנו שוב צריכים להתחיל לשער על ענף אחד או יותר שאינו ידוע. ספציפית לגבי הוירוס הזה, אין שום בעיה עם עץ החיים, היות וגנים שמורים ביותר משייכים אותו בוודאות לעץ החיים שלנו (מקור משותף) ואף ברמת קירבה מסויימת לוירוסי-ענק אחרים. השוני בשאר הגנים אכן מרמז על אפשרות של ענף חדש בעץ החיים, אבל זה לא הענף הראשון שהתגלה מתקופתו של דארווין, ובטח שלא פוסל את העץ (שבינתיים הפך לגרף). |
|
||||
|
||||
כאשר אין התאמה עושים קווץ' עד שתהיה התאמה מוחצת. הדוגמא עם המגה ווירוס 2 שמוזכרת בהמשך מדגימה איך שיטת הקווץ' עובדת. |
|
||||
|
||||
למה בדיוק קווץ'? |
|
||||
|
||||
אמרת "אבולוציה", לא הגבלת לתורת דארוין. יש גם תחזיות ספציפיות של התיאוריה הדארויניסטית, אולי הכי מפורסמת היא התחזית שאם הרופאים ימשיכו לרשום אנטיביוטיקה בלי הכרה יתפתחו זנים עמידים. אמנם עכש"י זה לא נחזה לפני שהתגלו הזנים הראשונים שהיו עמידים לפנצילין, אבל ההכללה לסוגי חיידקים/אנטיביטיקות אחרות היתה בבחינת תחזית (אני לא יודע מי היה הראשון שחזה את זה). |
|
||||
|
||||
זה התגלה בניסוי בשנת 1943: Luria%E2%80%93Delbr%C3%BCck_experiment [Wikipedia] בהערת אגב: הניסוי נערך בארצות הברית, אולם עורכיו היו פליטי גרמניה ואיטליה: לוריא היהודי ודלבריק(?) ממשפחה של מתנגדי השלטון הנאצי. באותו הזמן החל שימוש בפנצילין בצבאות בעלות הברית (ולאחר שכבר החל השימוש בסולפונאמיד מעט לפני המלחמה). התחזית הכללית של עיקרון הברירה הטבעית היא שהוספת לחץ חיצוני (במקרה הזה: האנטיביוטיקה) תעודד את רביית מי שעמידים לו. אני לא חושב שדרווין תאר לעצמו הופעת מוטציות מועילות בקצב כל כך מהיר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש כאן אי הבנה בין תחזית לבין עדות תומכת. יש לאבולוציה מספר מאד מרשים מאד של עדויות תומכות, אבל למיטב ידיעתי אין לה אף תחזית אחת. אם יימצאו באיזו מערה אפלה יצורים שהיו כלואים בה בבידוד במשך אלפי דורות והראייה שלהם תהיה גרועה משל דודניהם שנשארו באור השמש, תחזור ותצעק "אמרתי לכם". אם הראיה שלהם תהיה טובה משל דודניהם, תגיד לנו שבזכות האבולוציה הם פתחו חוש ראיה שמנצל אפילו את האור החלש ביותר, אם הראיה שלהם תהיה זהה לדודניהם תגיד לנו שהאבולוציה עוד לא פעלה, ובמקרה הגרועה ביותר תספר לנו על עקרון ההכבדה, על מינימום מקומי או על גנים קרובים... בשביל שתחזית תהיה תחזית אתה צריך להגיד לנו מה יקרה באותה מערה שיגרום לך לחזור ולצעוק: "טעיתי". |
|
||||
|
||||
רוצה להתערב שראייתם של הכלואים תדרדר? |
|
||||
|
||||
על מה? |
|
||||
|
||||
אם בחושך *מוחלט* תתפחת ראיה חדה יותר, זו בהחלט סיבה לצעוק "טעיתי". אם תמצא על הפלנטה שלנו ולו אדם אחד, בריא ופורה, שחסר לחלוטין כרומוזום כלשהוא, זו סיבה לצעוק "טעיתי". אם לזוג הורים עם סוג דם1 O יוולד ילד עם סוג דם AB, זו סיבה לצעוק "טעיתי". אם מתוך ~20K הגנים של הצמח הבא שירוצף יהיה גן אחד ויחיד שזהה לחלוטין לגן של אדם, אבל שונה מגנים של צמחים אחרים, זו סיבה לצעוק "טעיתי". ההנחות של תורת דארווין נבדקות בכל פעם שמרצפים גנום, מגלים מין חדש או מבצעים בדיקות רפואיות שגרתיות. בנתיים הן מחזיקות מעמד יופי. 1 כלומר נעדרי אנטיגן, ולא עם מיסוך שמונע ממנו להופיע. |
|
||||
|
||||
אתה יודע שמנדל פרסם את המחקרים שלו שנים אחרי דארווין? |
|
||||
|
||||
וגילוי הכרומוזומים נעשה מאוחר אף יותר. ולמרות זאת, כל הניסויים המוזכרים בודקים את תורת האבולוציה, בין היתר דרך מנגנונים של גנטיקה. |
|
||||
|
||||
לאף אחד אין ספק שלגנטיקה יש הרבה תחזיות (ושהן מוצלחות) אבל גנטיקה היא לא אבולוציה, ואף אחד לא יחלוק על העובדה שגילוי הגנטיקה (על שלל החיזויים שלה) היא עדות תומכת מאד חזקה ומשכנעת לנכונות של האבולוציה. אבל, עדיין, זאת לא תחזית של האבולוציה. |
|
||||
|
||||
מהי אבולוציה לטעמך? האם אתה מגדיר אותה (באופן כללי. לא ניכנס כאן לדקויות ניסוח) כאוסף דעותיו של דארווין בנושא? |
|
||||
|
||||
באופן כללי, כן. |
|
||||
|
||||
אחת ההשערות (דרך אגב, נעדרות הביסוס בזמנו, שיכלה גם שלא להתקיים) היא מוצא משותף לכלל המינים על כדור הארץ. ברגע שהבנו קצת את הפרטים, אפשר היה לפתח תחזיות של תורת האבולוציה דרך הגנטיקה. בלי ההנחה של דארווין למוצא משותף, אין לנו סיבה מיוחדת להניח קוד גנטי כמעט אחיד, או אם אתה רוצה תחזית לעתיד, אז שגם היצור הבא שהגנום שלו יפוענח, יכיל פולימראז וריבוזום הדומים למה שמוכר לנו משאר עולם החי. העובדה שעברנו מלחקור שינויים מורפולוגיים לכימות שונות גנטית לא משנה את העובדה שאנחנו בונים את עץ החיים. אם אתה רוצה השערות שיכולות להפריך הנחות אחרות של האבולוציה, אנא ציין את ההנחה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, אתה טוען ש"מוצא משותף לכלל המינים על כדור הארץ" היא תחזית(?) שהוכחה כנכונה(?) היה אפשר לפתח את תורת האבולוציה דרך הגנטיקה, ועדיין, היא היתה נשארת תורה חסרת תחזיות. איך התחזית ש"גם היצור הבא שהגנום שלו יפוענח, יכיל פולימראז וריבוזום הדומים למה שמוכר לנו משאר עולם החי" היא תחזית של האבולוציה? |
|
||||
|
||||
"תורת האבולוציה" היא לא ממש מושג מונוליטי. אחד ממרכיבה הוא הטענה לפיה מינים מתפתחים זה מתוך זה, מידי פעם צצים מינים חדשים, ומידי פעם נכחדים מינים קיימים. זו לא טענה טריוויאלית, והסתובבו לפניה הרבה היפותזות אחרות (כל המינים נבראו יחדיו, רעיונות על "גלי הכדה וגלי בריאה" וכו'). זו גם טענה עם תחזיות (שהיום נראות מובנות מאליהן - בזמנו הן לא היו כאלה בלשון המעטה): מינים קיימים יכולים להכחד ומינים חדשים יכולים לצוץ, בצירוף תחזית לגבי האופן בו מינים חדשים יצוצו (לא "פתאום בבת אחת", ולא בבריאה ספונטנית). מרכיב משמעותי אחר שלה מתאר את הדינמיקה בה הדברים קורים. האבולוציה חוזה (1) שמערכות אקולוגיות יענו על תנאים מסויימים (יצורים משתכפלים, השכפול לא יהיה מושלם, פנוטיפים של הורים יתמזגו באופנים מסויימים ולא אחרים, ותנאי הסביבה יכפו סלקציה לא לגמרי אקראית שתאפשר רק לחלק לשרוד...) (2) שהתנאים האלו יסיפקו, לבדם, כדי להסביר יצירה של מערכות מורכבות. באו גנטיקאים וזאולוגים ופחות או יותר הוכיחו את התחזית הראשונה, ואחריהם באו תאורטיקנים וחוקרי המערכות המורכבות והוכיחו את התחזית השניה. אוקיי, אז אין לאבולוציה תחזיות ממהצורה "קיים איפשהו אובייקט כזה וכזה", או "אם תעשו ככה - יקרה ככה". אבל בהחלט יש לה תחזיות מהצורה "קיימת בטבע דינמיקה כזו וכזו, עם מנגוננים המאפשרים אותה, ואם תחקרו מספיק לעומק תגלו שהדינמיקה הזו מספיקה להסביר את אחת התופעות הכי חידתיות בהיסטוריה - תופעת המורכבות הביולוגית". זו תחזית פחות משכנעת? |
|
||||
|
||||
גם בלי שתהיה מונוליטית, אין לה תחזיות. יצירת מינים היא לא תחזית של תורת האבולוציה, ובוודאי שהכחדת מינים היא לא תחזית של תורת האבולוציה. אתה טוען שהתחזית של האבולוציה היא שיבואו אנשים שימציאו מנגנון שיצליח להסביר בצורה משכנעת תצפיות על הטבע?! אני חייב להודות שזאת טענה שלא הכרתי קודם, בעצם האבולוציה שאתה מציג היא לא תורה ביולוגית אלה תורה בכלכלה או בפילוסופיה של המדע? |
|
||||
|
||||
יצירת מינים והכחדת מינים הן אכן 2 תחזיות של תורת האבולוציה. לא ברור מה גורם לך לטעון שלא. היסטורית - הטענות האלה היו מאד שנויות במחלקות בעבר, ותורת האבולוציה חזתה שיתברר כי הדברים אכן קורים (זה התברר בעיקר מתוך ממצאים פליאונטולוגים וגנטיים). האבולוציה שאני מציג היא מה שלכבודו מארי גל-מאן הקים את מכון סנטה-פה, ומה שפתר את אחת הבעיות התאורטיות הגדולות של כל הזמנים: איך יכולות להווצר מעצמן מערכות מורכבות (למשל ללא צורך במתכנן). ראשיתה של האבולוציה כתאורייה של מערכות המורכבות היא אמנם בביולוגיה, אבל היא כבר מזמן חרגה מגבולותיה. היסטורית היו הרבה גרסאות לברירה הטבעית שהתגלו כשגויות בטבע, והתאוריה המתמטית חזתה זאת על סמך העובדה שהדינמיקה שהן תיארו הייתה מנוונת. למשל: אם התורשה הייתה עובדת כך שתכונות הצאצאים הן ממוצע של תכונות ההורים - אז התאוריה חוזה שלא יתפתחו מינים חדשים. דארווין עצמו חשב תקופה מסויימת שכך עובדת התורשה, אבל עיון מעמיק בתאוריה עצמו פוסל את האפשרות הזו, אך כן משאיר כאפשרות סבירה תורשה לפי החוקים שמנדל גנדל. אין שום דבר טריוויאלי, וכמובן שאין שום דבר מיקרי, בכך שמערכות אקולוגיות בטבע מתנהגות לפי התנאים שהתאוריה מציבה על הברירה הטבעית כדי שמורכבות תוכל להווצר, ושיתקיימו מינים ביולוגיים כפי שאנחנו מכירים. |
|
||||
|
||||
במאה ה-19 הטענה שמינים נכחדים לא היתה שנויה במחלוקת, ההכחדות של הדודו האפור (למשל) תועדה היטב (יותר מ-)מאה שנים לפני זה. הטענה שמינים נוצרים מעולם לא היתה שנויה במחלוקת, ולמעשה מהווה חלק משמעותי במרבית המיתוסים שהיו מקובלים ברוב (אם לא כל) התרבויות האנושיות (ע"ע ויברא אלוהים את התנינים הגדולים). עם כל הכבוד לאבולוציה, ויש כבוד, אין טעם להוסיף לה תכונות שאין לה, זה לא לכבודה ולא לכבודינו. היא הרבה דברים, מורכבת, לא טריויאלית... אבל היא לא נותנת ולא נתנה שום תחזית. |
|
||||
|
||||
למרות מה שנראה לך ברור, בתקופתו של דארווין דווקא רעיון יציבות המינים שלט במדע. התאוריות של שארל בונה ולינאוס, למשל, הונעו על ידי הנחת ה-fixity of species, ומן הסתם לא רבים העזו לערער יותר מידי על הקוסמוגניה התנ"כית. היו ידועים מיקרים של מינים שנעלמו: לא רק הדודו, גם עדויות מאובנים וסיפורים מיתולוגים שנלקחו ברצינות סיפקו דוגמאות לכך. אבל רבים האמינו שכל בעלי החיים האלה עדיין קיימים איפשהו, וההתמודדות הפרה-אבלוציונית הרציני ביותר עם העלמות מינים - תורת הקטסטרופות של קיוויה - גרסה שמינים נכחדו בפתאומיות ובבת-אחת בנקודות זמן סינגולריות ומוגדרות היטב, ומינים חדשים לא נוצרו מאז הבריאה אלא לכל היותר שינו את תפוצתם בעקבות הקטסטרופות. למרק היה הראשון שדיבר על ברצינות על העלמות ויצירה טבעית של מינים ביולוגיים, והוא אכן הציע תורה אבלוציונית (אם כי לא באמצעות ברירה טבעית). למעשה הקל הציע להפריד מתורת דארווין 2 רעיונות מרכזיים: לראשון, אבולוציה בעולם החי, הוא הציע לקרוא "למרקיזם", ולשני - תיאור המנגנון, הברירה הטבעית - הוא הציע לקרוא דארווניזם. ללמדך עד כמה רעיון הטרנסמוטציה היה שולי לפני כן. משני הרכיבים האלה נגזרות תחזיות לכל דבר ועניין. הרי העדויות הביולוגיות והפליאונטולוגיות היו יכולות להכריע אחרת: שלא מתקיימת אבולוציה בעולם החי (כפי שהרוב חשבו בזמנו), או שהיא מתקיימת, אבל באמצעות מנגנונים שונים מהברירה הטבעית (למשל כפי שהציע למרק). גם המחקר התאורטי היה יכול להכריע אחרת, ולקבוע שאפילו אם מתקיימת אבולוציה באמצעות הברירה הטבעית, היא לא יכולה להסביר הווצרות של בעלי חיים מורכבים ואת תפוצות המינים הביולוגים כפי שאנו רואים אותם. כפי שכתבתי, אפילו הרעיונות המוקדמים של דארווין היו כאלה - אבל הבנה טובה יותר של מנגנוני ההורשה מחד והתאוריה מאידך הוכיחו שיצורים חיים בנויים באופן הנכון. זו גם תחזית לעלא ולעלא: אם היה מסתבר שאולי קיימת ברירה טבעית, אבל בגרסה שאינה מאפשרת יצירת חיים מורכבים, ספציאציה וכדומה - זו הייתה הפרכה של תורת האבלוציה כהסבר לתופעות אלה. |
|
||||
|
||||
ז''א אנשים חזבו שמינים לא נוצרים, למרות שבתנ''ך שלהם כתוב שהם נוצרים, ושמינים לא נכחדים, למרות שהם חזו במינים נכחדים.... אכן, דת. |
|
||||
|
||||
בתנ"ך כתוב שבעלי החיים נוצרו יחד בשבוע הבריאה, ורק אז. והנצרות היא אכן דת. מה ניסית לומר? |
|
||||
|
||||
אני טוען בפה מלא ש"מוצא משותף לכלל המינים על כדור הארץ" זו השערה של צארלס דארווין, שאינה מחוייבת לכל תאוריית ברירה כללית, שעד היום טרם הופרכה, למרות ריצוף של אי-אילו אלפי מינים, בכללם וירוס אחד גדול ומוזר. לכל הנחה של תורת האבולוציה אפשר לייצר ניבויים, חלקם קלים לבדיקה, חלקם יהיו בצורת "לא תמצא X בתנאים Y", מה שאולי פחות מספק לקורא מן השורה, אבל אלו עדיין ניבויים. ישנו גם מעקב אחרי אבולוציה בזמן אמת. יש למשל ניסוי נפלא של לנסקי בו חיידקים גדלים על מצע מסויים מזה עשרות אלפי דורות, ואפשר לראות איך הגנוטיפ והפנוטיפ של החיידק משתנה. תכונות חדשות מופיעות, ודרך ברירה טבעית משתרשות באוכלוסיה וכו'. |
|
||||
|
||||
זה נחמד שאתה טוען, ועוד בפה מלא, שמדובר בהשערה, אבל אני שאלתי אם אתה טוען שמדובר בתחזית.... איזה "ניבויים" יש לתורת האבולוציה (ולמה אתה מחביא אותם)? חיידקים שמשנים את הגנוטים שלהם זה לא תחזית של תורת האבולוציה. |
|
||||
|
||||
תחזית זה מלשון עתיד, לחזות. קצת קשה לי להתייחס לאירוע שקרה לפני כארבע מיליארד שנה כתחזית. שונות שמופיעה באופן אקראי (ולא כתוצאה מ"שימוש באיבר" למשל, כפי שלמארק היה טוען) ונבררת לטובת מה שמתאים זו מהות תורת האבולוציה, וזה בדיוק מה שלנסקי מצא1. כבר כתבתי, אבולוציה, כמו כל תורה, מניחה כמה הנחות. תבחר את ההנחה שמציקה לך ואני אתן לך ניבויים שנובעים ממנה. 1 אם אני זוכר נכון, כשבריאתן אחד כתב לו האם הוא באמת ראה "חד קרן" (אבולוציה בפעולה), הוא כתב שיש לו עדר שמתרבה שגדל במבחנה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שמשהו קרה לפני מליארדי שנים, אבל התחזית מתייחסת לנתונים יותר מדויקים שתקבל על אותו מאורע (או עצם קיומו) ואת הנתונים החדשים תקבל רק עוד חודשיים. אבל לפחות המצב כאן לא גרוע כמו בקוסמולוגיה: שם יכולות להיות תחזיות על מאורעות שהיו לפני מליארדי שנים. |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל התחזית בהתאם תהיה למשל "לא תמצא יצור חי1 שאינו מכיל RNA בשלב כלשהוא של חייו"2, שמתבססת על ההשערה שכולנו צאצאים של אירוע בודד שאירע לפני כארבע מיליארד שנים. 1 טבעי 2 למען האמת זה כנראה תנאי מספיק, אבל לא הכרחי, בשביל ההנחה הזו. |
|
||||
|
||||
אז זה לא תחזית. מהות תורת האבולוציה היא, המממ.... אבולוציה, "התפתחות" בעברית. הספר הראשון של דארווין נקרא "מוצא המינים" (the Origin of Species By Means of Natural Selection or the Preservation of Favoured Races in the Struggle For Life) זאת המהות, זאת התורה, ולה אין, ולא יכולה להיות, שום תחזית. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על דת האבולוציה שדארווין הוא נביאה? אין חיה כזו (אבל זה דחליל חביב). כמוכן, במהלך הדיון הזה הוצגו כמה תחזיות (בין השאר תחזית מספר מאוחר יותר של דארווין על מוצא האדם). |
|
||||
|
||||
האבולוציה היא לא דת1, ולא תיאוריה מדעית שנותנת תחזית בת הפרכה. היא הסבר, הסבר טוב, הסבר יפה, הסבר הגיוני, הסבר שמסתדר עם כמעט כל העובדות הידועות לנו בצורה מרשימה, הסבר סביר בהרבה מכל המתחרים שלו2, היא אולי אפילו נכונה, אבל היא עדיין לא נותנת תחזית. לא משנה כמה נהלל ונשבח אותה, את העובדות אי אפשר לשנות, וכל מי שלא רוצה להראות כמו מי שמאמין בדת צריך להיות כנה. (בשביל לאמת או להפריך תחזית על מוצא האדם צריך לחזור בזמן, נראה לי קצת לא סביר ובוודאי לא משהו שידוע לי שקרה3) 1 אם כי, מקריאת חלק מהתגובות כאן, אני כבר לא בטוח. 2 למעשה, ההסבר היחיד שנשאר מלבדה הוא ה"בריאה התבונית" שצריך לעבור קילוף קליפת מח על מנת לשקול לקבל אותו כנכון 3 אם כי, שוב מקריאת הדיון, יכול להיות שאני טועה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |