|
||||
|
||||
לא יכולתי להתאפק מלשאול. איזה דברים חשובים מלמד מקצוע ההיסטוריה? |
|
||||
|
||||
אני יכול לחשוב על כמה, אבל זו רק דעה פרטית שלי, אני בטוח שיש מחקרים יותר מלומדים על זה: א. 'היסטוריה' - מה קרה מתי ולמי, מי נלחם, מי ניצח, מי בנה פירמידות ומי בנה וויגוואמים. ב. מיומנויות של קריאת טקסט והבנתו. ג. מיומנויות של זיכרון, ארגון, שמירה, שליפה. ד. הבנת תהליכים חברתיים, פוליטיים, מדיניים, דתיים. ה. קבלת נקודות השוואה לתהליכים שקורים כיום, ונקודות ייחוס ממקומות וזמנים אחרים בהיסטוריה. ו. אחת מזוויות המבט על המין האנושי, פועלו, משוגותיו, מיתוסיו ומעשיו. ז. מורשת. מאין באת, ולאן אתה רוצה ללכת. זה על רגל אחת. |
|
||||
|
||||
אם תרשה לי רגע להתעלם מ ב'+ג' שהן מטרות שאפשר להשיג גם בדרכים אחרות חוץ מלימוד היסטוריה. השאלות שניסיתי לחתור אליהן הן: 1) האם המטרות האלה מושגות? (לעניות דעתי לא. תלמידים בדר"כ רק משננים דברים לקראת המבחנים ושוכחים פחות או יותר הכל אח"כ.) 2) נניח לרגע שהמטרות האלה מושגות. למה זה חשוב שתלמידי ישראל ידעו את כל הדברים האלה? ברור שכמעט אף אחד לא *צריך* ידע היסטורי. אם אני אנסח את השאלה אחרת. נניח שמחר בבוקר יהפכו את כל לימודי ההיסטוריה למגמת רשות בתיכונים (רק מי שרוצה ילמד - כנראה שהרוב לא ירצו) האם נפסיד מזה? ואם כן מה? (לשאלות האלה אין לי תשובה שמשכנעת אותי - בגלל זה אני שואל אותן כאן) ועוד הערה: אפשר היה לשאול את השאלות האלה על עוד מקצועות - היסטוריה זה פשוט מה שדנו כאן עליו. |
|
||||
|
||||
0) למה להתעלם, להיפך. לכל דבר יש אולי דרכין 'אחרות' ללמד אותו, אבל אם אתה כבר משיג אותו במערכת הקיימת, הבה נזקוף זאת לשבחה. 2) למה זה חשוב שתלמידי ישראל ידעו/ירכשו: מיומנויות קריאת טקסט, הבנת תהליכים חברתיים, נקודות ייחוס, ומבט על המין האנושי ופועלו? אני מניח שאתה תצליח לענות על זה לא פחות טוב ממני. זאת שאלה כל כך רחבה, שלא ברור לי מאיפה להתחיל לענות עליה. למה בכלל חשוב לקרוא ספרים, או לקרוא בכלל? אפשר לחסוך תקציבים גדולים ולהשאיר את רוב האוכלוסיה - חוץ מממי שרוצה ללמוד - אנאלפבית. האם נפסיד מזה? מאחר ולטענתי לימודי היסטוריה במיטבם תורמים לכל הגורמים שציינתי, ביטולם יביא לביטול התרומה שלהם לתחומים אלה בדיוק. (על (1) שלך התשובה שלי ברורה, ברגע שאני לא מתייחס רק לסעיף א' שבו אתה מתמקד). |
|
||||
|
||||
0) אין לי בעיה לזקוף זאת לשבחה. ואלה אכן מטרות חשובות. אבל לא נראה לי שזאת ה-סיבה ללמוד היסטוריה. למשל, מי שמחליט על לימודי ההיסטוריה לא שואל את עצמו: איך אני גורם לכך שתלמידי ישראל יפתחו מיומנויות קריאה והבנה טובות יותר? (אלא אולי כשאלה משנית) אלא: איזה סוגיות היסטוריות אני רוצה שהם ידעו? 1) אני לא התייחסתי רק ל - א' , התכוונתי גם ל-ד' והלאה. לעניות דעתי. (שמתבססת כמו רוב הדעות העניות, על קצת הכרת המצב בסביבתי ותחושת בטן). אחרי כמה חודשים לא נשאר הרבה מהחומר שלומדים לבגרות, לא עובדות, לא תהליכים לא נקודות מבט וכו' (עד כמה ששני האחרונים בכלל נלמדים). 2) לדעת לקרוא זה חשוב, קשה להסתדר בלי זה. אם נשתמש במבחן שהצעתי בתגובה הקודמת, נניח שלימודי קריאה היו רשות - אני מתאר לעצמי שרוב מוחץ היו לומדים קריאה. (אם כבר חושבים על זה, אני מתאר לעצמי שגם אם פתאום היו מבטלים את בתי הספר - המשפחה הייתה מלמדת את הילד לקרוא - כי כאמור אי אפשר להסתדר בלי זה) למה בכלל לקרוא ספרים זאת גם שאלה טובה ואולי יותר מתאים לשאול אותה. זאת באמת שאלה רחבה. אני לא הייתי טוען שיש לי תשובה ברורה לשאלה למה קריאת ספרים מועילה לאדם/למדינה. (כתחושת בטן גם אני הייתי אומר שזה מועיל - אבל הסבר אינטליגנטי אין לי) |
|
||||
|
||||
רק שכחתי לציין שמעבר למיומנויות קריאה, מענה נאה על שאלות בהיסטוריה גם מפתח מאד מיומנויות כתיבה: איך לכתוב תשובה ותיאור נכונים, עם התחלה אמצע וסוף, עם סיבות ותוצאות ועוד כהנה וכהנה. ממה שאני רואה סביבי ומתחושות הבטן שלי, המיומנויות האלה סובלות למדי בזמן האחרון. |
|
||||
|
||||
The Closing of the American Mind. |
|
||||
|
||||
שיצא בעברית בשם ''דלדולה של הרוח באמריקה''. |
|
||||
|
||||
לימוד היסטוריה יחסן אותך מפני הפארסה של חזרה טרגית. |
|
||||
|
||||
לא הייתי בונה על זה ... |
|
||||
|
||||
לימוד היסטוריה יחסן אותך מפני הפארסה של חזרה קומית. |
|
||||
|
||||
ולימוד1 ספרות ילמד אותך מה זה פארסה. 1 ולימוד לשון ילמד אותך לא להתחיל משפט בוו החיבור. |
|
||||
|
||||
אסתר פרק א א ויהי, בימי אחשוורוש: הוא אחשוורוש, המולך מהודו ועד-כוש--שבע ועשרים ומאה, מדינה. |
|
||||
|
||||
זה תמיד נשמע לי כמו הוו הזה שתולים עליו חיות באיטליזים, הפוך בדרך כלל. זה לא כל כך מצחיק, אבל ככה זה עם אסוציאציות. |
|
||||
|
||||
כנראה, שאל מישהו מהספסלים הקדמיים. |
|
||||
|
||||
אני מכיר היטב את הכלל שאין משתמשים ב- ו החיבור בתחילת משפט. ולמרות זאת, אני נאלץ לעבור על הכלל הזה כדי שלא אכתוב משפט מסובך מדי. |
|
||||
|
||||
אך למרות זאת או סתם למרות זאת (לדעתי). |
|
||||
|
||||
אך למרות זאת נשמע לי כמו שלילה כפולה. לגיטימי, אבל לא נאה, למרות שלא בלתי סביר שתמצאו גם אותי חוטא בו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |