בתשובה לדובי קננגיסר, 01/04/13 21:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אני המצאתי את הביקורת האנטי-אליטיסטית על השיטה האלקטורלית - איחרתי את ההזדמנות הזו בלפחות 220 שנה, מאחר שביקורת כזו הושמעה על ידי האנטי-פדרליסטים בזמן הויכוח על החוקה האמריקאית. לפני כמאה שנה, השמיעו גם הפרוגרסיבים בארה"ב ביקורת אנטי-אליטיסטית על השיטה המערבית והציגו (וגם השיגו במדינות רבות בארה"ב) אוסף של רפורמות שהפך להיות סטנדרטי בהקשר הזה - משאלי עם, עצומות והדחות נציגים. מובן שגם במסורת המרקסיסטית ביקורת שכזו היא סטנדרטית. ההתעלמות מקו הביקורת הזה מוזרה במיוחד בהתחשב בכך שהספר נכתב מן הסתם פחות או יותר באותו זמן, או זמן קצר אחרי, שחשיבה דומה הוציאה המונים לרחובות בהפגנות 2011 במדינות רבות במערב, הפגנות שזכו לתמיכה פופולרית נרחבת בהרבה מן המדינות, כולל, כמובן, בישראל. (באשר לרעיון הסורטיציה - אכן מדובר בהצעה בלתי סטנדרטית, כך שאני לא מופתע מכך שהיא לא נידונה בספר. מצד שני אני יכול להציע לך תומכים ברעיון ש"רצינותם" (קרי, ההכרה שלהם על ידי הממסד) אינה נופלת מזו של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" - לדוגמה: New Democracy באוסטרליה והקולות בארה"ב הקוראים לכינוס ועידה חוקתית. אפילו בישראל פרסם לאחרונה פרופ' עירד מלכין מאמר שמציע את רעיון הסורטיציה: דמוקרטיה ללא דמוקרטיה.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך הוכחה לכך שההמונים שיצאו לרחובות עשו זאת מתוך דחייה של הדמוקרטיה הנציגותית? אני מכיר לפחות מפגין אחד (אני) שממש ממש לא. בכל אופן, מכיוון שהספר עוסק בישראל ולא באוסטרליה, הוא התרכז בביקורת המועלית בישראל והחלופות המרכזיות המוצעות עבורה. אם וכאשר הקמפיין שלך ינחל הצלחה משמעותית בקרב הציבור הישראלי, אולי יהיה טעם להעמיד ביקורת מולו. כרגע, יש מלחמות חשובות יותר. בלי להעליב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאחד הדברים שסורטיציה תעשה היא לבטל את אחד מעמודיה האחרים של הדמוקרטיה: השתתפות הציבור. הדמוקרטיה איננה רק נסיון ליצור ייצוגיות כמדומני, אלא גם לשתף את הציבור בבחירה ובפעולה, ולא לחינם מתייחסים לאדישות הבוחר כאיום עליה. אז כשלא תהיה לך בחירה, ולאדם לא תהיה אפילו מראית עין של השפעה על המתרחש בזירה הפוליטית במדינתו, המונים שייצאו לרחובות בהכרח יעשו זאת כדי לדחות את השיטה כולה. היום עוד לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> יש לך הוכחה לכך שההמונים שיצאו לרחובות עשו זאת מתוך דחייה של הדמוקרטיה הנציגותית? מדוע שתהיה לי הוכחה לטענה שלא העליתי? האם אתה מפקפק בכך שהמחאה היתה כנגד האליטיזם של המערכת? ראה: "הון-שלטון", "צדק חברתי", "99%" וכד'. באופן כללי (ובלי להעליב) הדיון יהיה פורה יותר אם תתייחס לנקודות שהעליתי (במקום להתפלמס עם טענות שלא העליתי): (1) הספר מתעלם (לפי הדיווח שלך, לא קראתי את הספר) מהביקורת האנטי-אליטיסטית על השיטה המערבית. (2) הביקורת הזו היא ביקורת סטנדרטית ובעלת הסטוריה ארוכה. (3) הביקורת הזו מלווה גם בהצעות סטנדרטיות לרפורמות (ואפשר גם לחשוב על הצעות רפורמה נוספות, סטנדרטיות פחות, בהקשר הזה.) (4) ההתעלמות מהביקורת האנטי-אליטיסטית בולטת עוד יותר על רקע תנועת המחאה בארץ ובעולם ב-2011 שהמסרים שלה היו במסורת הביקורת הזו. (5) ההתעלמות הזו מגבילה את הדיון בספר לביקורת על השיטה הקיימת שמקורה במיעוטים מיוחסים ומדירה ממנו רעיונות שרווחים בציבור הרחב. במילים אחרות, הדיון בספר, נראה, משכפל גם הוא את אורח המחשבה שהביקורת האנטי-אליטיסטית מזהה ומבקרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעזור אם תסביר לי למה אתה מתכוון ב"ביקורת אנטי-אליטיסטית" (על שיטת הממשל, לא על השיטה הכלכלית, כן?), איפה היא הועלתה בצורה מסודרת בעת האחרונה (נגיד, בעשר השנים האחרונות), ומה הרפורמות המוצעות המרכזיות הנובעות מהביקורת הזאת. כרגע קצת קשה לי להשיב לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם לתפוס את הבקשה שלך להסבר כתמרון רטורי או כעדות לכתם עיוור במרכז מה שאמור היה להיות שדה הראיה של אדם שעיסוקו במדע המדינה. אם אתה באמת מתעניין ישנן הרבה נקודות התחלה אפשריות למלא את החסר. לדוגמה בכיוון האקדמי אפשר להתחיל כאן: Elite Theory [Wikipedia]. משהו בהקשר הישראלי, עם ניחוח של "רצינות" ממסדית הוא דו"ח הוועדה לבחינת יחסי הון שלטון בישראל שמונה גם הצעות רפורמה למיניהן. אם תתגבר על סלידתך מספרות בת למעלה מעשור שנים, אולי תתעניין גם ב-Schumpeter ובספרות הנרחבת שהלכה בעקבותיו, ועוד קודם ישנו Walter Lippmann (שמתמקד בעיקר בתפקידה של תקשורת ההמונים, נושא נרחב בפני עצמו שגם נידון יותר מאוחר על ידי Chomsky ו-Bagdikian) וקודם לכן כאמור הספרות המרקסיסטית, הספרות הפרוגרסיבית וכתבים של האנטי-פדרליסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הקישור הנכון הוא Elite_theory [Wikipedia] ב. מה בעניין הוועדה שהזכרת? המלצותיה מדברות על עניינים כגון הגברת השקיפות. מה הקשר של ההצעות הללו להצעות שלך? האם זהו סוג הרפורמות הנדרש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תודה. ב. אין לי מחוייבות להצעותיה של הוועדה (למרות שבאופן ספציפי עניין השקיפות הוא חשוב בעיני) וגם לא לשאר התוכן של הדו''ח (שרק רפרפתי עליו). הדבר הזה נכון גם להרבה מהחומר האחר שהפניתי אליו. הפניתי אל החומר לא משום שאני מסכים איתו בהכרח אלא משום שהוא עוסק בעניין האליטיזם בשיטת הממשל המערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל"ד, אבל הוא שאל אותך "איפה היא הועלתה בצורה מסודרת בעת האחרונה (נגיד, בעשר השנים האחרונות), ומה הרפורמות המוצעות המרכזיות הנובעות מהביקורת הזאת?" יש לך משהו קצת יותר ממוקד? ביקורת על הממשל הנוכחי בישראל? רפורמות מוצעות כתוצאה מכך? הדו"ח שהבאת מבקר את התנהלות מוסדות המדינה אולם ההצעות שלו לא נראות לי דומות למה שאתה רצית להציע. אם אתה רוצה להסתמך עליו, אתה יכול להסביר איך הוא הגיע למסקנות השונות הללו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני רוצה להסתמך על הדו''ח בהקשר של הצעת הסורטיציה, ולמעשה לא העליתי את נושא הסורטיציה בהקשר של המאמר הנוכחי (דובי קננגיסר היה זה שהעלה את הנושא). כאמור, הדו''ח כמו שאר החומר שאליו הפניתי יכולים להוות חומר רקע למי שאינו יודע מהי הביקורת האנטי-אליטיסטית על שיטת הממשל המערבית ורוצה ללמוד משהו מהנאמר בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נראה לך ששינויים בשיטת השילטון יוכלו לשפר את המצב מהבחינות שמועלות בדו"ח? יהיו עדיין בעלי הון. יהיו עדיין אנשים בעמדות שלטון. יהיו עדיין אנשים בעמדות השפעה. לכן יהיו קשרי הון־שלטון. בדיון הזה כבר עלתה טענה טענה שמכיוון שאנשי בית המוגרלים יהיו חסרי ניסיון וחסרי בסיס, הרבה כוח שנמצא היום אצל חברי בית הנבחרים יעבור למוסדות רשמיים ולא רשמיים שכלל לא נבחרים או מוגרלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שיהיו קשרי הון-שלטון. השאלה היא אם הם יהיו כל כך ידידותיים - אם השלטון יעדיף את האינטרסים של בעלי ההון על אלה של הציבור הרחב. > הרבה כוח שנמצא היום אצל חברי בית הנבחרים יעבור למוסדות רשמיים ולא רשמיים שכלל לא נבחרים או מוגרלים. אתה יכול לתת דוגמאות שיבהירו למה אתה מתכוון? אילו כוחות מפעילים היום חברי הכנסת הנבחרים בצורה שמייצגת את האינטרסים של הציבור יופעלו באופן פחות מייצג אם חברי הכנסת יוגרלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. איזו מניעה תהיה לקשרי הון-שלטון? להיפך: כל שנה (או כל ארבע שנים: לא ברור לי בדיוק) פורשים מהחיים הציבוריים מוגרלים לשעבר. הם היו מאוד רוצים להמשיך לעבוד במשרות עם השפעה. נוצר כאן צורך במפעלי משרות. נראה לי שאנשי ההון ירתמו לעידוד התעשיה הזו. המצב גרוע יותר לעומת חברי הכנסת בגלל קצב התחלופה הגבוה יותר ובגלל שמדובר על אנשים שלא התכוננו לכך מראש ואין להם שום "אופק תעסוקתי" בחיים הפוליטיים. ב. ראשית שאלה: האם מוסכם עליך שנבחרי הציבור היום מייצגים את הציבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. להבנתי המצב הפוך מכפי שאתה תופס אותו. על מנת להשחית את חברי הכנסת המוגרלים יצטרך להיווצר סרט נע של השחתה שישחית אנשים אקראיים באופן עקבי בתוך מספר שנים מצומצם ובקצב של כמה עשרות אנשים בשנה. לי נראה שהסיכוי שמנגנון כזה יצליח להתקיים קטן בהרבה מאשר המנגנון הנוכחי שבו (1) להשחתה יש זמן ארוך בהרבה לפעול (2) מספר האנשים שצריך להשחית בשנה הוא נמוך בהרבה ו-(3) המנגנון יכול לקדם אנשים בעלי נטיות מושחתות מתוך האוכלוסיה הכוללת. (בקשר לאורך השירות: ההצעה היתה שירות בן 4 שנים, כמו היום. ההבדל הוא שרבע מהח"כים מוחלפים מידי שנה. הדבר דומה למצב בסנאט האמריקאי בו מוחלפים מידי שנתיים שליש מהחברים). ב. מה זאת אומרת מייצגים את הציבור? מייצגים את האינטרסים והשקפת העולם שלו? אם לכך כוונתך, אז לדעתי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש דרך יותר פשוטה (שכבר ציינתי אותה) - עבודה ישירה מול המוגרלים לאחר בחירתם. למוגרלים אין שום מחוייבות למה שייעשה בסיום תקופת כהונתם (הם לא ינסו להבחר מחדש) ולכן אין כאן שום עניין של הגיינה ציבורית. לפחות לא מרגע שהם סיימו למלא את חובם לחברה. הם לא שייכים לקבוצה של אנשים שתיפגע מהתנהגות מושחתת של אחד מחבריה. ב. מכיוון שאין בינינו הסכמה על הטענה הזו ואני לא מתכוון לנסות לשכנע אותך באמיתותה (היו כבר מספיק דיונים בנושא), אני רוצה לחזור לנקודה המקורית שהעליתי: לבית המוגרלים תהיה בפועל פחות השפעה מאשר לבית הנבחרים. הסיבה לכך היא שאנשי בית הנבחרים הם בעלי נסיון רב יותר. אנשי הממשלה מגיעים מהם וקשורים אליהם. המוגרלים, לעומתם, הם אנשים חסרי נסיון (ברובם המכריע, סביר להניח). הדבר יעצים את כוחם של יועציהם השונים. די סביר להניח שרבים מהם יקשיבו לכל מיני עצות של גופים חוץ־פרלמנריים שונים ש"ייעצו" להם איך להצביע. מכאן שמעמדם של הלוביסטים לא יחלש אלא רק יתגבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> עבודה ישירה מול המוגרלים לאחר בחירתם. במה זה שונה מעבודה ישירה מול הנבחרים? > הם לא שייכים לקבוצה של אנשים שתיפגע מהתנהגות מושחתת של אחד מחבריה. למה לא? להיפך: המוגרלים דומים בהרכבם לאוכלוסיה בכלל ולכן ייפגעו משחיתות כמו שאר האוכלוסיה. הנבחרים שונים מאד מהציבור הרחב ולכן האינטרסים שלהם שונים מאד. > לבית המוגרלים תהיה בפועל פחות השפעה מאשר לבית הנבחרים. נניח שזה נכון (למעשה, אני חושב שההיפך הוא הנכון בגלל חוסר התלות שלהם במנגנון האלקטורלי). אז מה בכך? אם הנבחרים לא מנצלים את ההשפעה שלהם לטובת הציבור הרחב, מה טובה צומחת לנו מהשפעתם הרבה? > סביר להניח שרבים מהם יקשיבו לכל מיני עצות של גופים חוץ־פרלמנריים שונים ש"ייעצו" להם איך להצביע. אין בכך כל רע: כל אדם מחליט החלטות לפי עיבוד של מידע שמגיע אליו, כולל עצות מגופים שונים. הבעייה היא כאשר האנשים עם כוח ההחלטה מייצגים השקפות ואינטרסים אחרים מאלו של הציבור הרחב. גם המוגרלים, כמו הנבחרים, ייחשפו לרעיונות שונים, אבל הם יחליטו על פי השקפותיהם ועל פי האינטרסים שלהם - שבזכות היותם מדגם של האוכלוסיה יהיו דומים לאלו של האוכלוסיה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> > עבודה ישירה מול המוגרלים לאחר בחירתם. > במה זה שונה מעבודה ישירה מול הנבחרים? את הנימוקים לכך כתבתי בהמשך אותה פיסקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם אולי עומדים לבחירה אבל לא בהכרח מוחלפים. לפי האתר opensecrets "אין בחיים הרבה דברים צפויים יותר מסיכוי חבר בית נבחרים להיבחר פעם נוספת". הגרף שם מראה שלמעלה מ-80% ועד כמעט 100% חברי קונגרס נבחרו מחדש בין 1964-2010, ואחוזי הבחירה מחדש לסנט נעים בד"כ סביב ה- 80%+. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לחלוטין. הייתי צריך לכתוב ''עומדים לבחירה'' או ''מועמדים להחלפה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון שלך יכול לעבוד ברמה המוניציפלית לכל היותר, אינני בטוח שבכרך גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל האומר חומסקי1 מעלה עליו הכתוב כאילו אמר וליקובסקי . 1 ולא צ'ומסקי כמנהג הלועזים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לדפנסיביות הלא כל כך ברורה של התגובה הזו, עד כמה שזכרוני מתפקד התרגום העברי של Elite Theory הוא לא "תיאוריה אליטיסטית" אלא "תיאוריה אליטרית" (שומפטר והחבר'ה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, את זה אני מכיר (אם כי זה ממש לא במרכז תחום העיסוק שלי. מדע המדינה הוא תחום מספיק רחב כדי ששום תיאוריה לא חייבת להיות במרכז של כולם). הסיבה שביקשתי הסבר זה כי ככל שאני מבין את הביקורת הזאת, אין בינה לבין מה שאתה מתאר ולא כלום. הביקורת הזאת, שצורתה הבהירה ביותר היא "חוק הברזל של האוליגרכיות" של מיכלס, אינה מבקשת רפורמות במבנה השלטון הדמוקרטי אלא מבקרת את עצם האפשריות של האידאל הדמוקרטי ורואה בו אחיזת עיניים. "במקום בו יש ארגון, תהיה אוליגרכיה", קבע מיכלס (ציטוט מהזכרון, מלפני 10 שנים, אז אולי הנוסח המדויק שונה במקצת). התאוריה הזו, לפיכך, היא אנארכיסטית. גם הספרות המרקסיסטית, כמובן, נוקטת באותה גישה אנארכיסטית ממש (לפחות עד השתלטות הפרשנות הלניניסטית על השיח המרקסיסטי באינטרנציונל השני, ממנו הודרו הפלגים האנארכיסטים של המרקסיזם במידה ידועה). לטעון לביקורת אליטרית על הדמוקרטיה ולהציע תיקונים בתוך השיטה הייצוגית זה כמו להגיד למישהו שהוא חולה איידס ולהציע לו לקחת אקמול. זו הסיבה שגם אינני שותף לטענה שלך שמקבצת את הפרוגרסיבית בארה"ב לתוך הביקורת האליטרית - שכן אלו דווקא פעלו לחיזוק המדינה בתחומים רבים, והתנגדו לעקרונות הליברטריאנים שבבסיס הביקורת האליטרית. אין לי סלידה מספרות בת למעלה מעשור, ואני מוחה על העקיצה המיותרת הזאת. הנידון הוא ספר שנכנס לתוך פולמוס שמתקיים כיום בחברה הישראלית, ולכן הוא משיב על טענות שעומדות על הפרק כיום. לדרוש מהספר הזה לענות על ביקורת שעיקרה מגיע מארה"ב (על המערכת הפוליטית-כלכלית השונה כל כך מישראל), ועוד לדרוש התייחסות גם לביקורת שמקורה מלפני מאתיים שנה, זה מגוחך. אני לא מכיר בשיח הישראלי התייחסות נרחבת לביקורת אליטרית על השלטון. יש, כמובן, ביקורת על יחסי הון-שלטון, אבל כמו בדו"ח שהבאת, הרפורמות המוצעות הן מינוריות ומטרתן חשיפת שחיתויות מתוך אמונה שאין צורך בשינוי *משטרי*, ובוודאי שלא מתוך אמונה שהאידאל הדמוקרטי עצמו הוא מופרך, אלא להפך, שיש להמשיך ולשאוף אליו באמצעות תקנון השיטה הייצוגית. גם אני תומך בהוספת רבדים של שקיפות למערכת הישראלית. גם אני תומך בקידום דמוקרטיה השתתפותית בישראל. אבל אינני אנארכיסט, ואינני דוגל בפירוק השיטה הייצוגית ומעבר לשיטה ליברטריאנית – בדיוק מאותה הסיבה שהפרוגרסיביים בארה"ב לא דגלו בליברטריאניזם. משום שארגון אולי מוביל למידה מסוימת של אוליגרכיה בלתי נמנעת, אבל פגיעתו של חוסר הארגון רעה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מוצא את הניסיון שלך להפריד בין ביקורת מסוג ה''הון-שלטון'' לבין התאוריות שקובצו תחת השם תיאוריית אליטה משכנע, אבל זה לא חשוב לענייננו. אם אפשר להסכים שיש ביקורת על השלטון (במערב בכלל ובישראל בפרט) בשל מה שמכונה יחסי הון-שלטון ושאופייה של הביקורת הזו שונה מאד מזה של ביקורת העדר המשילות, העדר היציבות וכוח היתר של המיעוטים, אז נראה שהעדר התייחסות לביקורת הזו ולרפורמות הקשורות בה היא בעייתית ומייצגת גישה אליטיסטית שבה ביקורת והצעות רפורמה שמופקות על ידי גופי אליטה נתפסות כראויות להתייחסות ואילו ביקורת שהוציאה מאות אלפי אזרחים לרחובות והצעות הרפורמה הקשורות בה מודחקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת הזו, ככל שאני מכיר אותה, מעולם לא נוסחה כקריאה לשינוי שיטת המשטר, אלא לכל היותר להוספת שכבות של הגנה מפני שחיתות בדמות שקיפות וביקורת שיפוטית על השלטון. אם כבר, המבקרים מדברים בד"כ על הפרדת אלמנטים מסויימים מניהול המדינה מהפוליטיקה והעברתם לגופים מקצועיים, שזה בדיוק אליטריזם. שוב, טרם הדגמת לי אפילו הצעה משמעותית אחת (בישראל, לא במוזמביק) לשינוי שיטת המשטר בישראל שנבעה מתוך מחאות קיץ 2011. יתר על כן, טרם הראית מה הקשר בין הביקורת ש*אתה* מדבר עליה לבין ביקורות ההון-שלטון. ההפרדה שאני טוען שקיימת ביניהן היא בדיוק בלב העניין, ובטח שהיא לא "לא חשובה לענייננו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היא השיטה הליברטריאנית? דמוקרטיה ישירה? המצב הטבעי של הובס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אנחנו כבר גוררים אותי להתעסק שוב בספרות שלא נגעתי בה מאז התואר הראשון – באמת? שומפטר? זה שקבע שהרעיון שדמוקרטיה צריכה להיות מוגדרת כמערכת פוליטית לקבלת החלטות שבה אנשים נאבקים על הכוח באמצעות תחרות על קולות", כלומר דמוקרטיה אלקטורלית בסיסית? זה שקבע שהציפייה שדמוקרטיה תהיה "שלטון העם" היא בלתי אפשרית משום שהעם עסוק בדברים חשובים יותר מאשר פוליטיקה? הוא היה אליטיסט לעילא ולעילא. הוא לבטח לא היה תומך בדמוקרטיה ישירה. את ליפמן אני לא מכיר, אבל לפחות מקריאת הערך אודותיו בויקיפדיה, עולה שעמדותיו דומות לאלו של שומפטר: Lippmann said the "bewildered herd," his way of referring to the masses, must be governed by “a specialized class whose interests reach beyond the locality." This class is composed of experts, specialists and bureaucrats. כלומר, ההוגים שאתה הבאת אינם "אנטי-אליטיסטיים", אלא אליטיסטיים לגמרי. אז אני חוזר לבקשתי המקורית שתסביר לי למה אתה מתכוון. לא בהפניות לאנשים שככל הנראה לא קראת את כתביהם, אלא במילים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכבר הבהרתי: הביקורת האנטי-אליטיסטית טוענת שמערכת המשטר המערבית נשלטת על ידי אליטות ולפיכך מקדמת את האינטרסים של קבוצות אליטה ולא את אלו של הציבור הרחב. אמת: תיאוריות האליטה של שומפטר ושל ליפמן לא הוצגו על ידיהם כביקורת אנטי אליטיסטית. העניין בהן מבחינתי הוא לא בעמדה הערכית שהן מציגות (שאותה אני דוחה) אלא בתיאור שלהן של המציאות שהוא משכנע בעיני. > לא בהפניות לאנשים שככל הנראה לא קראת את כתביהם באמת... אתה מבזה את עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן גם ליפמן וגם שומפטר אינם חסידים גדולים של הדמוקרטיה; הם בזים להמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להרחיב בנוגע ל"בזים להמון"? לפחות שומפטר, עד כמה שאני זוכרת אותו, מאמין גדול בדמוקרטיה פרוצדורלית. בין "בוז להמון" לבין "דמוקרטיה פרוצדורלית" יש מרחק די גדול (גם רולס, נגיד, הוא פרוצדורליסט, ואני לא חושבת שהוא "בז" להמון). (וכמובן, מה בין "המון" לבין "ציבור"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחס הזה חוזר עד ג'יימס מדיסון שהזהיר מהתעוררות ה-beast . כדי להביא ציטוטים אני צריך לחפש קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעניין הוא שלא מדובר בדיוק בבוז להמון אלא בטענה, שהיא נכונה לדעתי, שבמערכת המערבית (מה שמקובל לכנות "דמוקרטיה מערבית", כלומר מערכת מבוססת בחירות) הציבור הוא יותר מובל מאשר מוביל. הטענה היא לא שההתנהגות העדרית של הציבור נובעת מטמטום (או תכונות שליליות של הפרטים) אלא שמדובר פחות או יותר במצב בלתי נמנע הנובע מהיותו של הציבור המון (כלומר קבוצה גדולה מאד של אנשים). במילים אחרות, ליפמן ושומפטר אינם מתנגדים למערכת המערבית (המכונה "דמוקרטיה") אלא למה ששומפטר מכנה "הדוקטרינה הקלאסית של הדמוקרטיה" - הטענה שלפיה הציבור מכתיב את המדיניות במערכת אלקטורלית. אגב, הספר של ליפמן הוא ארוך ומתבדר אבל הטיעונים של שומפטר תופסים שלושה פרקים קריאים, כך שבהחלט כדאי לקרוא אותם למי שמתעניין (פרקים 21-23 בספרו Capitalism, Socialism and Democracy). עניין מעניין נוסף הוא ההשתלשלות ההיסטורית של התיאוריה. תיאוריות אליטה בסגנון שומפטר היו סטנדרטיות למדי באקדמיה ברבע השלישי של המאה ה-20. בתקופה הזו נחשבו המסקנות של התיאוריות הללו כבלתי בעייתית מבחינה נורמטיבית - האליטות שולטות וטוב שכך. מאוחר יותר, אולי בעקבות ההתפתחויות האידאולוגיות של שנות השישים, הפכה המסקנה האליטיסטית לבלתי קבילה מבחינה ערכית. אפשר היה לצפות שהתוצאה תהיה חיפוש אחרי שיטת משטר אחרת שתספק שלטון דמוקרטי, אבל התוצאה היתה הפוכה: תיאוריות האליטה ננטשו והאקדמיה שבה לאחוז באותה דוקטרינה קלאסית ששומפטר ניגח. מובן שהחזרה הזו נעשתה מבלי לטרוח להסביר מדוע במשך עשרות שנים הדוקטרינה הזו נחשבה כבלתי משכנעת. ההשתלשלות הזו מעידה כי תפקידה הראשי של האקדמיה אינו להסביר את המציאות אלא לתרץ אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפיסה של דמוקרטיה ''מילולית'' ואליטיזם ממשי, איננה מיוחדת או נדירה מבחינה פרקטית. המיוחד אצל שומפטר, ליפמן ואחרים (קאבוט לודג'), שהם דיברו על כך.הרוב העדיפו לדבר דמוקרטיה ולנהוג אליטיזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Henry Cabot Lodge? זה מעניין - יש לך קישורים או מראי מקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהוא מתאים יותר לייעוד האימפריאלי של ארה''ב. מתישהו נתקלתי גם בהתייחסות שלו לאליטיזם אבל אינני מוצא את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הביקורת האליטרית אינה טוענת שום דבר כזה לגבי ''מערכת המשטר המערבית''. הם טוענים טענה כללית - שהאידאל הדמוקרטי הוא אחיזת עיניים, ולא משהו שכדאי או אפשר לשאוף אליו. זו לא ביקורת על שיטת משטר כזו או אחרת, אלא אמירה כללית על משטרים באשר הם. לקבל את תיאור המציאות שלהם אבל אז לדחות את המסקנה הערכית המתבקשת שהם מציעים זה בלתי הגיוני בעליל, ותאלץ להסביר לי איך אתה מגשר על הדברים מבלי להגיע לאנארכיזם (שזה גם בסדר, כמובן, אבל אז תגיד שזה מה שאתה מטיף לו, ותראה לי איפה אותם מאות אלפים שיצאו לרחובות בשם האנארכיזם). ואל תדאג לכבודי. אני מקפיד עליו בדיוק במידה הראויה בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתעלמות בולטת עוד יותר על רקע זה שעינת וילף גנבה בעבר את העיצוב של הויקי של התנועה לדמוקרטיה ישירה בשביל אחד הפרויקטים שלה ;) https://israeli-direct-democracy-open-forum.googlegro... השווה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרוגרסיבים לא היו נציגים של האליטות הישנות? אלו שהקימו את ארצות הברית, ראו אותה נשמטת מידיהם, וניסו לבלום את המהלך בעזרת כל מיני תיקונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה progressive era [Wikipedia]. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |