|
||||
|
||||
א. תודה. ב. אין לי מחוייבות להצעותיה של הוועדה (למרות שבאופן ספציפי עניין השקיפות הוא חשוב בעיני) וגם לא לשאר התוכן של הדו''ח (שרק רפרפתי עליו). הדבר הזה נכון גם להרבה מהחומר האחר שהפניתי אליו. הפניתי אל החומר לא משום שאני מסכים איתו בהכרח אלא משום שהוא עוסק בעניין האליטיזם בשיטת הממשל המערבית. |
|
||||
|
||||
אל"ד, אבל הוא שאל אותך "איפה היא הועלתה בצורה מסודרת בעת האחרונה (נגיד, בעשר השנים האחרונות), ומה הרפורמות המוצעות המרכזיות הנובעות מהביקורת הזאת?" יש לך משהו קצת יותר ממוקד? ביקורת על הממשל הנוכחי בישראל? רפורמות מוצעות כתוצאה מכך? הדו"ח שהבאת מבקר את התנהלות מוסדות המדינה אולם ההצעות שלו לא נראות לי דומות למה שאתה רצית להציע. אם אתה רוצה להסתמך עליו, אתה יכול להסביר איך הוא הגיע למסקנות השונות הללו? |
|
||||
|
||||
איני רוצה להסתמך על הדו''ח בהקשר של הצעת הסורטיציה, ולמעשה לא העליתי את נושא הסורטיציה בהקשר של המאמר הנוכחי (דובי קננגיסר היה זה שהעלה את הנושא). כאמור, הדו''ח כמו שאר החומר שאליו הפניתי יכולים להוות חומר רקע למי שאינו יודע מהי הביקורת האנטי-אליטיסטית על שיטת הממשל המערבית ורוצה ללמוד משהו מהנאמר בנושא. |
|
||||
|
||||
למה נראה לך ששינויים בשיטת השילטון יוכלו לשפר את המצב מהבחינות שמועלות בדו"ח? יהיו עדיין בעלי הון. יהיו עדיין אנשים בעמדות שלטון. יהיו עדיין אנשים בעמדות השפעה. לכן יהיו קשרי הון־שלטון. בדיון הזה כבר עלתה טענה טענה שמכיוון שאנשי בית המוגרלים יהיו חסרי ניסיון וחסרי בסיס, הרבה כוח שנמצא היום אצל חברי בית הנבחרים יעבור למוסדות רשמיים ולא רשמיים שכלל לא נבחרים או מוגרלים. |
|
||||
|
||||
ברור שיהיו קשרי הון-שלטון. השאלה היא אם הם יהיו כל כך ידידותיים - אם השלטון יעדיף את האינטרסים של בעלי ההון על אלה של הציבור הרחב. > הרבה כוח שנמצא היום אצל חברי בית הנבחרים יעבור למוסדות רשמיים ולא רשמיים שכלל לא נבחרים או מוגרלים. אתה יכול לתת דוגמאות שיבהירו למה אתה מתכוון? אילו כוחות מפעילים היום חברי הכנסת הנבחרים בצורה שמייצגת את האינטרסים של הציבור יופעלו באופן פחות מייצג אם חברי הכנסת יוגרלו? |
|
||||
|
||||
א. איזו מניעה תהיה לקשרי הון-שלטון? להיפך: כל שנה (או כל ארבע שנים: לא ברור לי בדיוק) פורשים מהחיים הציבוריים מוגרלים לשעבר. הם היו מאוד רוצים להמשיך לעבוד במשרות עם השפעה. נוצר כאן צורך במפעלי משרות. נראה לי שאנשי ההון ירתמו לעידוד התעשיה הזו. המצב גרוע יותר לעומת חברי הכנסת בגלל קצב התחלופה הגבוה יותר ובגלל שמדובר על אנשים שלא התכוננו לכך מראש ואין להם שום "אופק תעסוקתי" בחיים הפוליטיים. ב. ראשית שאלה: האם מוסכם עליך שנבחרי הציבור היום מייצגים את הציבור? |
|
||||
|
||||
א. להבנתי המצב הפוך מכפי שאתה תופס אותו. על מנת להשחית את חברי הכנסת המוגרלים יצטרך להיווצר סרט נע של השחתה שישחית אנשים אקראיים באופן עקבי בתוך מספר שנים מצומצם ובקצב של כמה עשרות אנשים בשנה. לי נראה שהסיכוי שמנגנון כזה יצליח להתקיים קטן בהרבה מאשר המנגנון הנוכחי שבו (1) להשחתה יש זמן ארוך בהרבה לפעול (2) מספר האנשים שצריך להשחית בשנה הוא נמוך בהרבה ו-(3) המנגנון יכול לקדם אנשים בעלי נטיות מושחתות מתוך האוכלוסיה הכוללת. (בקשר לאורך השירות: ההצעה היתה שירות בן 4 שנים, כמו היום. ההבדל הוא שרבע מהח"כים מוחלפים מידי שנה. הדבר דומה למצב בסנאט האמריקאי בו מוחלפים מידי שנתיים שליש מהחברים). ב. מה זאת אומרת מייצגים את הציבור? מייצגים את האינטרסים והשקפת העולם שלו? אם לכך כוונתך, אז לדעתי לא. |
|
||||
|
||||
א. יש דרך יותר פשוטה (שכבר ציינתי אותה) - עבודה ישירה מול המוגרלים לאחר בחירתם. למוגרלים אין שום מחוייבות למה שייעשה בסיום תקופת כהונתם (הם לא ינסו להבחר מחדש) ולכן אין כאן שום עניין של הגיינה ציבורית. לפחות לא מרגע שהם סיימו למלא את חובם לחברה. הם לא שייכים לקבוצה של אנשים שתיפגע מהתנהגות מושחתת של אחד מחבריה. ב. מכיוון שאין בינינו הסכמה על הטענה הזו ואני לא מתכוון לנסות לשכנע אותך באמיתותה (היו כבר מספיק דיונים בנושא), אני רוצה לחזור לנקודה המקורית שהעליתי: לבית המוגרלים תהיה בפועל פחות השפעה מאשר לבית הנבחרים. הסיבה לכך היא שאנשי בית הנבחרים הם בעלי נסיון רב יותר. אנשי הממשלה מגיעים מהם וקשורים אליהם. המוגרלים, לעומתם, הם אנשים חסרי נסיון (ברובם המכריע, סביר להניח). הדבר יעצים את כוחם של יועציהם השונים. די סביר להניח שרבים מהם יקשיבו לכל מיני עצות של גופים חוץ־פרלמנריים שונים ש"ייעצו" להם איך להצביע. מכאן שמעמדם של הלוביסטים לא יחלש אלא רק יתגבר. |
|
||||
|
||||
> עבודה ישירה מול המוגרלים לאחר בחירתם. במה זה שונה מעבודה ישירה מול הנבחרים? > הם לא שייכים לקבוצה של אנשים שתיפגע מהתנהגות מושחתת של אחד מחבריה. למה לא? להיפך: המוגרלים דומים בהרכבם לאוכלוסיה בכלל ולכן ייפגעו משחיתות כמו שאר האוכלוסיה. הנבחרים שונים מאד מהציבור הרחב ולכן האינטרסים שלהם שונים מאד. > לבית המוגרלים תהיה בפועל פחות השפעה מאשר לבית הנבחרים. נניח שזה נכון (למעשה, אני חושב שההיפך הוא הנכון בגלל חוסר התלות שלהם במנגנון האלקטורלי). אז מה בכך? אם הנבחרים לא מנצלים את ההשפעה שלהם לטובת הציבור הרחב, מה טובה צומחת לנו מהשפעתם הרבה? > סביר להניח שרבים מהם יקשיבו לכל מיני עצות של גופים חוץ־פרלמנריים שונים ש"ייעצו" להם איך להצביע. אין בכך כל רע: כל אדם מחליט החלטות לפי עיבוד של מידע שמגיע אליו, כולל עצות מגופים שונים. הבעייה היא כאשר האנשים עם כוח ההחלטה מייצגים השקפות ואינטרסים אחרים מאלו של הציבור הרחב. גם המוגרלים, כמו הנבחרים, ייחשפו לרעיונות שונים, אבל הם יחליטו על פי השקפותיהם ועל פי האינטרסים שלהם - שבזכות היותם מדגם של האוכלוסיה יהיו דומים לאלו של האוכלוסיה בכלל. |
|
||||
|
||||
> > עבודה ישירה מול המוגרלים לאחר בחירתם. > במה זה שונה מעבודה ישירה מול הנבחרים? את הנימוקים לכך כתבתי בהמשך אותה פיסקה. |
|
||||
|
||||
הם אולי עומדים לבחירה אבל לא בהכרח מוחלפים. לפי האתר opensecrets "אין בחיים הרבה דברים צפויים יותר מסיכוי חבר בית נבחרים להיבחר פעם נוספת". הגרף שם מראה שלמעלה מ-80% ועד כמעט 100% חברי קונגרס נבחרו מחדש בין 1964-2010, ואחוזי הבחירה מחדש לסנט נעים בד"כ סביב ה- 80%+. |
|
||||
|
||||
אתה צודק לחלוטין. הייתי צריך לכתוב ''עומדים לבחירה'' או ''מועמדים להחלפה''. |
|
||||
|
||||
הרעיון שלך יכול לעבוד ברמה המוניציפלית לכל היותר, אינני בטוח שבכרך גדול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |