בתשובה לראובן, 13/03/13 15:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכחת: אתה מניח מתאם בין מגזרים לדעות. גם אחרי שתפתור את החפיפה בין מגזרים נשארת עם הבעיה ש,אפעס, גם בקרב אותו מגזר יש דעות שונות. אז מה שתקבל (בהנחה האופטימית ביותר) הוא לא להגריל מתוך ההשקפות את המועמדים, אלא להגריל מתוך המגזרים (ומי יקבע מיהו מגזר הראוי לייצוג?) את המועמדים. ואז במקרה הטוב ביותר תקבל פוליטיקת שברים של קבוצות לחץ, ובמקרה הרע ביותר תקבל המון אנשים שמייצגים את החתך הגזעי, המגדרי, העדתי, המיני וכן הלאה, אבל לא את הדעות. ובמקרה העוד יותר רע תקבל פוליטיקה שבטית נוסח לבנון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הינחתי כל מתאם בין מגזרים לדעות. שיטת הדגימה מבטיחה ייצוג פרופורציונאלי לפי כל חתך שתבחר - כולל לפי חתך הדעות. לכל דעה X שתבחר, שיעור האנשים האוחזים בדעה X יהיה דומה במדגם לשיעורם באוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בחירות לפי סקרים. אז אפשר גם לוותר על נבחרי (?) הציבור ופשוט לתת למינה צמח לנהל את המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקרים, במובנם המקובל, משקפים את הדעות הבלתי מושכלות והבלתי שקולות של הציבור. סורטיציה, לעומת זאת, אמורה לייצר גוף ייצוגי שילמד נושאים לעומק ושרעיונותיו ישקפו את הערכים המקובלים על הציבור מצד אחד אבל גם הבנה ומחשבה מצד שני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב אנחנו רצים במעגל. אמנם אמור זה סוג של דג כידוע, אבל ברגע שאתה טוען שההרכב ייצג את הדעות (שמאוד קשה לכמת אותן בקריטריונים מדידים), ולא רק את ההרכב הגזעי\עדתי\מגדרי (או שאר קריטריונים מדידים), אזי הסורטיציה שלך מתבססת בהכרח על סקרים. ואז אתה לוקח מהציבור את היכולת לבחור, נותן אותה בידי מיעוט קטנצ'יק שיחליט מהם הקריטריונים, מה חשוב ומה לא (יכולת מניפולציה מכאן ועד הונולולו) ומאמין שמכאן יצמח גוף ייצוגי שילמד נושאים לעומק - וזו עוד תחילת הדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באספקט הזה אני לא חושב שהוא טוען שום דבר שאפשר להטיל בו ספק רציני: התפלגות הדיעות והאינטרסים שייצג גוף הנבחר במדגם אקראי באמת, תהיה דומה מאד (עד כדי שגיאה קטנה וניתנת לכימות) להתפלגות הדיעות והאינטרסים באוכלוסיה הכללית. אתה צודק שזה דומה לסקרים, אבל גם הוא צודק בכך שהמדגם בסקרים המוכרים מהעיתון אינו אקראי באמת, ובשיטה שהוא מציע אנשים לא ישאלו בחטף שאלה שנוסחה בקפידה למטרות מסויימות, אלא ילמדו את הסוגיות באותה מידה שחברי כנסת היום לומדים אותן. למה לדעתך "אתה לוקח מהציבור את היכולת לבחור"? הרי הגוף הזה והציבור כולו מייצגים את אותם הדברים. לעומת השיטה האלקטורלית, בה הציבור בוחר בעיקר בין ססמאות קמפיין קליטות, יכולתו של הציבור לבחור כנראה תגדל משמעותית (אני לא אומר שזה יהיה לטובה...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מי מחליט מהן הדעות והאינטרסים החשובים מספיק כדי להיכלל במדגם ומה לא? ו"אתה לוקח מהציבור את היכולת לבחור" שכן מרכיב משמעותי (מוזר, אבל ככה זה) בשיטה הדמוקרטית הוא שאנשים *בוחרים* את הטעויות שלהם, ולא שאיזה אח גדול בוחר עבורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון את הצעתו, בוחרים באקראי לגמרי גוף אנשים כלשהו (סד"ג של 100-1000 איש), שבמשך תקופה משמעותית כלשהי משמש כגוף פועל (כלומר מפקח, או מחוקק, או מושל, או שופט - בהתאם לוריאציה החביבה עליך של הרעיון). למה מישהו צריך להחליט מתישהו מהן הדעות והאינטרסים החשובים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, יצאתי חומוס. זה מה שקורה כשמרוב תגובות כבר התבלבלתי ולא שמתי לב שהוא מדבר על מדגם אקראי בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת יותר דומה לפיפלמטר - מסתכלים לאורך זמן על קבוצה מסויימת של אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של הסורטיציה מאד מעניין. הנקודה העיקרית שמפריעה לי ברעיון היא אמונתי שמדגם אקראי של גם 1000 איש יכיל בהסתברות גבוהה מספר חד ספרתי לכל היותר של אנשים שיהיו מסוגלים ללמוד דברים לעומק, ושרעיונתיהם ישקפו הבנה ומחשבה. אני סקרן לשמוע את דעתך על הוריאציה הבאה של הרעיון, שאמורה לתקן מכשול זה: יקבעו מבחנים סטנדרטיים1, ורק אנשים שציוניהם גבוהים3 יוכלו להבחר לגוף הייצוגי. מכיוון שדגימה ישירה מתוך המאגר של נציגים פוטנציאלים תהיה מוטה בברור ותהרוס את הייצוגיות שעומדת בבסיס הרעיון, אני מציע את התהליך הבא: הבחירות תעשנה - כפי שהצעת - בצורה אקראית מתוך האוכלוסיה הכללית, אבל כל נבחר - במקום לעמוד ישירות בגוף המייצג - יהיה רשאי לבחור כרצונו נציג על דעתו וטוהר מידותיו הוא סומך אישית, בתנאי שהנ"ל עומד בדרישות הסף (אם הנבחר עומד בהם, הוא יוכל לבחור את עצמו). האם נראה לך שגוף כזה יהיה ייצוגי באותה מידה? בעיה אחת ברעיון אעלה בעצמי: הנבחרים עלולים להיות נתונים ללחצים לא הוגנים (ואולי לא חוקיים) לבחור מועמדים שאינם באמת מייצגים אותם (כמו למשל נציג מוסכם מראש של ועד העובדים במקום עבודתם או היישוב בו הם גרים, וכו'). נדמה לי שזו בעיה פתירה שאינה מהותית, ועדיף להניח אותה בצד (לפחות בינתיים). 1 שיורכבו למשל שאלות פסיכוטכניות, ידע כללי, ניתוח טקסטים, אולי מדדים פסיכולוגים, וכדומה2. 2 כדי למזער הטיות סמויות, אפשר למנות בסורטיציה גוף המפקח על הרכב הבחינות. 3 למשל, נמצאים ב-1% העליונים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר האמון שאתה חש כלפי יכולת המחשבה של האדם הממוצע היא עמדה אנטי-דמוקרטית. זה כמובן לא אומר שהיא לא לגיטימית או שאין לה ביסוס עובדתי אם כי לדעתי היא גם לא מוצדקת מבחינה עובדתית. על פי האידאולוגיה הדמוקרטית הרוב המכריע של בני האדם יכולים - תחת התנאים המתאימים - להגיע להבנה טובה של נושאים שנוגעים לרווחתם. (המכשלה כאן היא כמובן עניין ה''תחת התנאים המתאימים'', ולהשגת התנאים הללו מכוונת שיטת הסורטיציה.) אני חושב שהעמדה הדמוקרטית היא נכונה ומטרתי בהצגת רעיון הסורטיציה הוא דמוקרטיזציה של השלטון, לא החלפת שיטת בלתי דמוקרטית אחת בשיטה בלתי דמוקרטית אחרת. הרעיון שהצעת די דומה למצב הנוכחי ולכן סובל מחסרונות דומים, אני חושב. ראשית, היכולת של אדם אקראי לבחור נציג אפקטיבי תהיה מוגבלת על ידי הכרותו עם אנשים שעומדים בקריטריונים. מאחר שרוב המוגרלים לא יכירו לעומק מספר גדול של אנשים שעומדים בקריטריונים הם ייאלצו להסתמך על הכרות שטחית שתנבע מחומר הסברה או מידיעות מהתקשורת - כלומר על מידע שטחי ומוטה. שנית, עניין תהליך הסינון של האחוזון המיוחס פתוח למניפולציה. שוב, בדומה לתהליך הסינון שקיים כיום של אותם מתי מעט שמגיעים לעמדה שבה הם ידועים מספיק לציבור על מנת להפוך למועמדים בעלי סיכוי. שלישית, כמו השיטה האלקטורלית, הרעיון מייצג אידאולוגיה אליטיסטית לפיה רק יחידי סגולה ראויים לכח פוליטי. אידאולוגיה שכזו נוטה לגלוש לתחומי חיים נוספים ולהצדיק ריבוד חברתי וכלכלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |