|
||||
|
||||
באספקט הזה אני לא חושב שהוא טוען שום דבר שאפשר להטיל בו ספק רציני: התפלגות הדיעות והאינטרסים שייצג גוף הנבחר במדגם אקראי באמת, תהיה דומה מאד (עד כדי שגיאה קטנה וניתנת לכימות) להתפלגות הדיעות והאינטרסים באוכלוסיה הכללית. אתה צודק שזה דומה לסקרים, אבל גם הוא צודק בכך שהמדגם בסקרים המוכרים מהעיתון אינו אקראי באמת, ובשיטה שהוא מציע אנשים לא ישאלו בחטף שאלה שנוסחה בקפידה למטרות מסויימות, אלא ילמדו את הסוגיות באותה מידה שחברי כנסת היום לומדים אותן. למה לדעתך "אתה לוקח מהציבור את היכולת לבחור"? הרי הגוף הזה והציבור כולו מייצגים את אותם הדברים. לעומת השיטה האלקטורלית, בה הציבור בוחר בעיקר בין ססמאות קמפיין קליטות, יכולתו של הציבור לבחור כנראה תגדל משמעותית (אני לא אומר שזה יהיה לטובה...). |
|
||||
|
||||
אבל מי מחליט מהן הדעות והאינטרסים החשובים מספיק כדי להיכלל במדגם ומה לא? ו"אתה לוקח מהציבור את היכולת לבחור" שכן מרכיב משמעותי (מוזר, אבל ככה זה) בשיטה הדמוקרטית הוא שאנשים *בוחרים* את הטעויות שלהם, ולא שאיזה אח גדול בוחר עבורם. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון את הצעתו, בוחרים באקראי לגמרי גוף אנשים כלשהו (סד"ג של 100-1000 איש), שבמשך תקופה משמעותית כלשהי משמש כגוף פועל (כלומר מפקח, או מחוקק, או מושל, או שופט - בהתאם לוריאציה החביבה עליך של הרעיון). למה מישהו צריך להחליט מתישהו מהן הדעות והאינטרסים החשובים? |
|
||||
|
||||
אוקיי, יצאתי חומוס. זה מה שקורה כשמרוב תגובות כבר התבלבלתי ולא שמתי לב שהוא מדבר על מדגם אקראי בלבד. |
|
||||
|
||||
זה קצת יותר דומה לפיפלמטר - מסתכלים לאורך זמן על קבוצה מסויימת של אנשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |