בתשובה לנועה ו, 10/03/13 0:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שהטענה שלא מתמודדים איתה כאן היא שהעבודה מהבית עשויה להיות פחות יעילה גם בלי קשר לישיבות. בבית יש יותר פיתויים להתנתק מהעבודה, לגלוש ביוטיוב, או אפילו לבלות עם הפעוטות1, מה שאיננו קיים במשרד. ויש כמובן אנשי בעלי משמעת עצמית גבוהה שכל הגורמים האלה לא ישנו להם והם יהיו יעילים כמו שדים בכל מקרה. אבל אם כל האנשים היו כאלה, ממילא לא היה כמעט צורך במנהלים והעבודה היתה מתרחשת מעצמה, מה שכידוע קורה לעיתים נדירות בלבד. ואחרי זה התייחסות יותר ישירה לתגובה שלך: לרבים מהאנשים שאני מכיר יש הרבה יותר ישיבות ממה שניתן לצבור ליומיים. יתירה מזאת, ישיבות ודיונים, כמו כל פעילות אחרת, אי אפשר לעשות באופן רצוף שעות אחרי שעות מבלי לפגוע ביעילות ועירנות המשתתפים. אז איזון יותר סביר יהיה "בימים שני, שלישי, רביעי וחצי חמישי כו-לם עובדים במשרד", ויום ראשון לפי העדפה אישית. שזה הרבה יותר קרוב לצעד הנדון כאן בכתבה. ככלל נראה לי שקשיחות מוחלטת בסגנון איסור מוחלט על כל כמות של עבודה מהבית, כמו הקיצוניות השנייה, אינן רצויות, ורוי לקבוע איזה כלל בסיסי ולהגמיש אותו על פי הצורך. 1 כן, הרמה להנחתה, אבל נא להתייחס במתינות ובהקשר הנדרש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לעבוד עם פעוטות בסביבה. נקודה. מנסיון1. אגב, את הרגלי העבודה האיומים שלי2 רכשתי במקום שעבדתי בו אינ-האוס ממש. השאלה היא לא כמה העובד גולש ביוטיוב אלא כמה הוא מספיק או לא, מהמשימות3. מן הסתם, מי שיש לו הרבה מאוד ישיבות מכפי שאפשר להכניס ליומיים, לא יכול לעבוד 3 ימים מהבית... אלא אם חלק המהישיבות הללו אפשריות בסקייפ. זה אפשרי, לענ"ד, בחברה קטנה / בצוות קטן. הייתי בזמנו שותפה במיזם ואת רוב פגישותינו ניהלנו בסקייפ והיה סבבה. זה לא כל כך אפשרי בחברה גדולה. ועל הסיפא אנחנו מסכימים. 1 ביום שבו תמר הספיקה להפוך את כרטיסי הביקור, לשבור כד, להפוך את המים של החתול, לאכול מהאוכל שלו, לשחק בכבלים של החשמל וכל זה ביום אחד - הלכתי ומצאתי לה מסגרת. וזה היה כשהיא רק זחלה. היום אפשר להוסיף לזה לעלות במדרגות, לרדת, לשחק עם מכסה הביוב, לשחק בארגז החול של החתול ויתר מרעין בישין. 2 מה אני עושה באייל, עכשיו, במקום לעבוד? 3 כמובן, בהנחה שהמשימות תואמות ללוח הזמנים ולכוח האדם הנדרש. תופתע לשמוע בכמה מקרים אין שום קשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אבל זאת בדיוק הנקודה שלי, מול מי שטוען שעבודה מהבית מאפשרת לך להיות יותר עם הילדים. זה קשקוש, יש עבודה, ויש להיות עם (ו/או אחראי על) הילדים, שני הדברים הם mutually exclusive. זה דומה לכמות ה"חופש" שיש ב"חופשת לידה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי לעיל, העבודה מהבית בהחלט מגדילה את מס' השעות שאפשר לבלות עם הילדים. ומאפשרת להיות איתם בקשר, גם אם לא רציף, כשזה נחוץ (דוגמא קלאסית - להניק/להרדים ולהחזיר לזרועות המטפלת, או לקחת ילד לרופא ולעבוד שעתיים פחות, במקום יום חופש שלם. עדיין יש לילד אמא עובדת ועסוקה. אבל ההבדל עצום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כתבתי פה: תגובה 613191 ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כנראה שהמחלוקת היא בינך לבין נועה, ומי אני שאכנס באמצע. והערה: לו היית אומרת לי להניק/להרדים לפני 3 שנים, זו היתה נראית לי כמו הסחת דעת קצרה, משהו כמו הפסקת קפה. לאור הנסיון שצברתי למדתי שהפעולה המשולבת שתיארת יכולה לקחת בקלות מעל שעה, וגם שעה וחצי זה לא משהו חריג. ועכשיו כשזה קורה 3 פעמים ביום עבודה, זה כבר נשמע אחרת. אני מסכים איתך שזה כן עושה הבדל, אבל הוא פחות גדול ממה שמשתמע מדברייך. אם נהיה כנים ונאמר שהעובדת מהבית עדיין אמורה לתת 7-8 שעות עבודה נטו, זה פשוט יגרום לה לסיים את יום העבודה בתשע בערב במקום בחמש-שש. או לחילופין היא תסיים את יום העבודה בחמש-שש, לאחר שעבדה 5-6 שעות ולא משרה מלאה. וזה שקול לזה שיאפשרו יום עבודה של 6 שעות במשרד. ואגב, ממה שאני רואה סביבי, אמהות עובדות שיוצאות מוקדם יעילות בעבודתן הרבה יותר מהעובד הממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מדברת מהניסיון: הנקה של תינוק בן שנה לוקחת דקות ספורות. הרדמה - תלוי כמה המטפלת "עייפה" אותו קודם... (חייבת להיות שם עזרה של צד ג'. אמא שחושבת שהיא תשב מול המחשב והפעוט או אפילו הילד ימתין לה בסבלנות יותר משנייה וחצי, תתבדה קשות, כפי שנועה תיארה). אבל כן, במפורש הדברים האלה גונבים מעט זמן מיום העבודה, ואם יש צורך משלימים את הזמן הזה בערב. הזמן של עוד הנקה או עוד נשיקה לפעוט, הוא זמן מהסוג שאי אפשר להחזיר. בעיני זה פשוט יותר חשוב, וכעובדת מהבית אני מתגמשת כדי לזכות בו. היכולת להתגמש היא בעיני יתרון אדיר. אני אגב לא חושבת שמישהו בבית או במשרד עובד 7-8 שעות נטו. זה תמיד-תמיד ברוטו. גם במשרד (רק ששם הסחת הדעת היא הפסקת קפה וסיגריה עם קולגה, שזה כמובן נחמד, אבל כל אחד קובע לו את סדר העדיפויות שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר הורדתי לך מהברוטו, כידוע יום עבודה מלא הוא 9 שעות, כולל ארוחת צהרים. (ויכול כמובן להתארך יותר) אבל די מיצינו את הענין, אני כמובן מסכים שהיכולת להתגמש היא יתרון גדול. אני רק אומר ששינוי הנורמות של שעות העבודה במשרד היה תורם גם הוא ליכולת של כולנו להיות יותר זמן עם המשפחה, ולכן צמצום הדיון של זמן עבודה מול זמן משפחה לענין העבודה מהבית עשוי להחמיץ את השינויים היותר עמוקים הנדרשים על מנת ליצור איזון יותר שפוי בין השניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרים רבים אותן הפסקות בעבודה הן דווקא תורמות לעבודה. ר' המונח ''ישיבת ארוחת צהריים'' והמונח ''שיחות מסדרון'' מתחומים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מחלוקת. עבודה מהבית מאפשרת להיות יותר עם הילדים. לא מבזבזים זמן בנסיעות. הבת שלי נמצאת כרגע במשפחתון 2 מטר מהבית. אני מביאה אותה לגן ומתחילה לעבוד1. אני לוקחת אותה מהגן ואז אני איתה. אם הייתי עובדת מחוץ לבית, הייתי מבלה עוד שעה, נניח, בדרכים. ואולי ברקת יכולה להעיד - עם ילדים גדולים יותר אפשר לעבוד כשהם בבית? בהנחה שאת לא כותבת קוד אלא עובדת בעבודה שמאפשרת לך לדבר בטלפון יופי תוך כדי עבודה? 1 או לכתוב תגובות באייל. כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפונז יכול להעיד שגם בלי ילדים בכלל עבודה מהבית עשויה להיות מאד לא יעילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים גדולים יותר (8) יסכימו לכל דבר אם יתנו להם להיצמד למסך או צג משלהם. אני משתדלת בכל זאת להגביל שעות מסך אם קורה שהילד נשאר בבית, וכשנחה עליו הרוח הוא כמעט לא צריך אותי שם (בונה רובוטים, קורא וכאלה). מצד שני, *שני* ילדים גדולים בבית (= כשבא חבר של הגדול) באמת-באמת מעסיקים את עצמם נהדר בלי לנדנד ואפילו מוצאים את הכיבוד במזווה בעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבודה מהבית רעה לנשים. אני נוטה להסכים עם חלק ממה שהוא אומר. בכל מקרה נראה לי שווה קריאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע. הוא כותב בתור אב, ומשליך על אמהות. פתאום הוא ''יכול לנשום'' מהמשרד - אבל מי שצריכה ''להפסיק לנשום'' כשילד חולה או יש חגיגה בגן, זו ברוב המקרים האמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה ישעשע אותך. אחד הדברים החביבים במאמרון זה שהוא די ישיר ופשוט, ולכן אולי גם קצת חסר מודעות. אם אבל ניישם את התיזה שלו על המקרה שהבאת כאן, כשהאישה עובדת מהבית, זה איכשהוא הרבה יותר ''ברור מאליו'' שהיא תישאר עם הילד החולה ותלך לחגיגה בגן. לעומת זה כשגם היא עובדת במשרד, עכשיו הענין כבר פחות ברור, ואפשר לדון למי יש ישיבה חשובה יותר באותו יום, וכן הלאה. כשהאישה בבית ''הפסד שעות העבודה שלה'' כתוצאה מהישארות בבית עם הילד כשהוא חולה, הרבה פחות נראה לעין מאשר כשהיא במשרד, שזו בדיוק הטענה של הכותב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התנסיתי בניהול הבלת''מים בגן במסגרת חיי נישואין, אבל ממה שאני רואה מסביבי, העניין ברור ברוב המקרים - ותמיד הישיבה של האבא חשובה יותר (אלא אם הוא גרוש ויש לו יום קבוע לראות את הילדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור כעת, אבל אנו הרי דנים ברצוי ולא רק במצוי :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, עכשיו הבנתי יותר טוב מה הוא טוען - שאם לאישה יהיו עיסוקי "ברזל" יהיה פחות אפשר לכופף אותם. הוא רואה בעבודה מהבית בעיה ולא פתרון. אני טוענת שכמעט בלי קשר לאמא או אבא, עדיף שלפחות אחד מבני הזוג יהיה גמיש בעבודתו או יעבוד מהבית, בצורה שתאפשר לילדים הצעירים לבלות יותר זמן בבית ועם ההורים. לכן, בעיני, זה שהאמא תצא למשרד כל יום לא יפתור את הבעיה (שבעיני היא הצורך לתת מענה קרוב לצרכי הילדים הצעירים ולא מאזן המשימות בין שני ההורים). זו אגב נקודה עיוורת די שכיחה בדיבור על פמיניזם ו/או שוק העבודה. הטבות לאמהות עובדות נמדדות רק מבחינתן כעובדות, או כנשים נשואות. אבל ההטבות הללו אמורות להיות לטובת *הילדים* (משרת אם היא לא סידור שמאפשר לאמא לנוח יותר, נניח, אלא לילדים לקבל שעת בית נוספת כל יום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן הנחה על זמינות המטפלת. האם זה בגלל שהבית קרוב למטפלת? ומה אם מקום העבודה קרוב למטפלת (לדוגמה: גן הילדים של אינטל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ברור שזה קל יותר. אני די בעד גני ילדים במקומות עבודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |