בתשובה לאא, 25/02/13 21:09
ומה עם שאלת האחריות? 613107
לכליאה עשויים להיות נימוקים אחרים, נכון. אבל העניין שהועלה הוא השאלה המוסרית. התלוננו כאן שבירורים מהסוג המתואר במאמר הם מזיקים מבחינה מוסרית משום שהם מסירים את האחריות המוסרית מעל הפושע. נגד זה טענתי.

העניין עם הקלפטומן הוא שאנחנו אמנם יכולים להגן על רכושנו מפניו, אבל האחריות המוסרית שלו מפוקפקת, משום שרצונו אינו חופשי, אלא כפוי על ידי בעיה מוחית כלשהי. באופן דומה, אתה לא יכול לטעון ברצינות לאחריות מוסרית נגד אדם שגונב כדי להאכיל את ילדיו הרעבים (במציאות שבה אין ביטוח לאומי), או נגד אדם שהתנהגותו הפרועה נובעת מהצטברות עופרת במוח. אפשר לטעון שכדאי לכלוא אותם כדי להגן על החברה, אבל לטעון לאחריות מוסרית כאן זה מאוד בעייתי.
ומה עם שאלת האחריות? 613150
נראה שאתה דווקא מסכים אם הטענה שבירורים מהסוג המתואר במאמר מסירים את האחריות המוסרית מעל הפושע - רק חושב שזה לא מזיק אלא צודק.

העמדה שלי היא שהבירורים האלא עשויים להשפיע בשלב הטיעונים לעונש של הפושע, ולא בשאלת האחריות המוסרית.

רוב הקלפטומנים לא גונבים רוב הזמן. רוב הנערים שנחשפו לרמות מוגברות של עופרת בינקותם אינם אלימים. מכאן שבשתי הקבוצות האלה קיים רצון חופשי [*], וקיימת אחריות מוסרית על הבחירות האישיות.

ואפרופו בחירות. כולנו שקים של כימקלים. בין אם נשמנו עופרת ובין אם לא. הבחירות שלנו מושפעות מהחומרים שבסביבה שלנו, אבל אנחנו אחראיים עליהן, כל עוד אנחנו בני אנוש. כפי שלא יעלה על דעתנו לשלול זכות בחירה לכנסת ממי שנחשף לחומר מטמטם בילדותו, לא ניתן להסיר ממנו אחריות מוסרית.

--
[*] בהנחה ששכ"ג בהסתר פנים
ומה עם שאלת האחריות? 613152
החיידקים.
ומה עם שאלת האחריות? 613249
אני חושב שמה שטווידלדי אמר במשפט אחד קצר הוא התשובה הנכונה. רצון חופשי הוא לא כן-או-לא, אלא רצף. מאוד מתיישב עם ההסבר של דנט (תגובה 466941) לרצון חופשי, למרות שנדמה לי שהוא נזהר מלייחס רמות שונות של חופש לאנשים בוגרים.

אם מקבלים את זה, נשאלת השאלה מה עושים עם זה מבחינה משפטית. האמת היא שבלי לקבל את זה במפורש, מערכת המשפט כבר עובדת עם דרגות של רצון חופשי, אני לא בטוח שבצורה הכי טובה.
ומה עם שאלת האחריות? 613151
אני מניח שיש ספקטרום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים