בתשובה לג'וד, 26/12/12 8:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז מה, גם גברים לא מבינים איך עובדת המכונה ששמה אישה. מי שרוצה להקשיב מקשיב, ומי שנותן יחס אנושי מקבל כזה. ואני לא אומרת זאת על הצד הפמיניסטי אלא מהזווית של יחסי אנוש ברמה בסיסית. בסך הכל הוא ששכר אותה לעבודה ובמשך מספר שנים לא התלונן. אפשר להבין שהמצב השתנה אחרי נישואיו, אבל עם כל האמפתיה לו ולאשתו (גם אותה אני יכולה להבין), האם נראה לך תקין שהוא זורק לעובדת הערות גסות רוח כאלה? או שהוא באמת נדלק עליה ולא השכיל להסתיר את זה; או שהוא רצה לסלק אותה מדרכו מהסיבות לעיל, ובמקרה כזה היה עדיף שהיה מוצא לה תירוץ אחר כלשהו לפיטורין או להעדפת עובדת אחרת, ולא תולה את הדבר בה. (אגב, מה זה "צמודה אליו"? מעבירה לו חומר מס' 334 להדבקת השתל לחניכיים, בנוכחות אדם נוסף ששוכב על הכיסא ומתלונן. זו לא בדיוק הסיטואציה הכי אירוטית בעולם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי באמת לא בדיוק הסיטואציה הכי אירוטית בעולם, אבל כנראה שגם לא בתחתית הרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הבעיה היא שהוא חסר טקט? אולי היא הייתה צריכה לתבוע אותו על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, במקרה הזה אני לא חושבת שאפשר לחייב אותו להחזיק אותה בקליניקה בכוח. זה שונה ממקרה של תאגיד שמפטר עובד. במקום עבודה של שני אנשים עם שיתוף פעולה מתמיד, יחסי האנוש חיוניים. אז מה נשאר לנו? שהוא מצד אחד רשאי לפטר אותה מכל סיבה שהיא (גם מדומיינת), ומצד שני הוא עושה את זה מהמקפצה ולא טורח להסתיר את הסיבה האמיתית. על זה הוא שילם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שילם? אני מניח שאת לא מתכוונת למשכורת או לפיצויי הפיטורים הרגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עוזבים את הקטע של עבודה ומשפט בצד אז היה כזה מקרה ב''חברים''. אשתו של רוס ביקשה ממנו להפסיק להיפגש עם רייצ'ל עקב הרגשות שהוא חש כלפיה. רוס לא סיפר לרייצ'ל ובסוף היא טענה שעדיף שהוא היה מספר לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי העניין המילולי: אני לא לגמרי בטוחה שזו גסות רוח, במיוחד אם ההערות נאמרו באחד על אחד. אם גבר היה משווה אותך ללמבורגיני היית נפגעת? אני חושבת שאף אדם לא היה נפגע, יכול להיות שהייתי מעמידה פנים זועפות, אבל לבני האדם יש רפלקס כמעט מותנה של חיוך בתגובה למחמאות ואני לא יודעת אם הייתי מצליחה לכבוש אותו. באשר להערה השניה שמצוינת בכתבה, זה טו מאץ' אינפורמיישן, אבל אפשר לראות בזה וידוי, לא? וללמוד מזה משהו שלא ידעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות ברור מאד מאחורי איזה שיח לא צריך לחפש אותך - השיח הפמיניסטי. יחסית אליו - מבלי לטעון שדווקא זה השיח הנכון - המינוחים שלך נשמעים כלקוחים משנות החמישים של המאה הקודמת. מהי למבורגיני מול שריקותיהם המעריצות של פועלי בנין שאוהבים אותך עד ראש הגג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא פמיניסטית מהסוג שרץ לתבוע, גם לא מז'אנר ה"אהא! (רואים שאתה שוביניסט! וגו')", ואני באמת מעדיפה לראות גם את האדם שבגבר ולא למצות הכל לעובדת גבריותו. אבל מיחסים עם הבוס הייתי מצפה לקצת יותר קורקטיות וקצת פחות עיסוק בדברים שהוא יכול ללמד(?) את העובדת על מיניות. האם היא באמת צריכה שיעור ביחסי הוא והיא? ונניח שכן, סביר שהיא תרצה ללמוד את הדברים האלה בצוותא עם גברים שאיתם יש לה פוטנציאל מעשי יותר ליחסים אינטימיים, ולא מהחרמן אחול בלועה הנ"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב צוהל הרחוב. אני לא יודעת אם רופא השיניים ההוא הוא ח"א1, אני חושבת שהוא רגיל2, ולזה התכוונתי כשאמרתי שכדאי ללמוד מזה - אם זו עובדת טבע כדאי לדעת. אבל אני לא יכולה להתיימר להבין בזה כי אני מדברת מכלי שני, ולכן מוטב לערוך סקר (אנונימי) בקרב האיילים הגברים. אני לא יודעת אם הייתי שמחה שלרופא יש ז'3 בזמן שהוא מנתח פציינט, אולי זה לא כל כך משנה ואולי זה דבר רגיל, וגם בזה מוטב לקבל עדויות אייליות גבריות (לא חשוב אם מימין או משמאל). -------- 1 חרמן אחול בלועה 2 רגיל מבחינת הח"א, אבל יוצא דופן בכך שזה הפריע לו כלפי עצמו ובמיוחד ביחסים עם אשתו. הוא גם היה מוטרד מאד מזה שהרגיש שהוא מתאהב בשיננית והלך לדבר עם בעלה. אלה דברים יוצאי דופן, די משונים. 3 erec'
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטע מצחיק מ The vicar of Dibley. הכומר ג'רלדין מציעה שלקראת ה lent כל אחד יתחייב לשלם פאונד בכל פעם שהוא חוטא בחטא המיוחד שלו. היא מתחייבת לא לאכול שוקולד, מישהו אחר מתחייב לא לקלל וכולי. בסצינה הוגו בא לדבר איתה כי לא ביקשו ממנו להתחייב. הוגו הוא הבן של בעל האחוזה והוא חמוד אבל קצת טמבל. אליס היא עוזרת הכמורה וגם היא חמודה וקצת טמבלית, והם מאוהבים נואשות זה בזו ממרחק. הקנסות של הוגו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אפשר להבין שהוא היה מוטרד וכולי. האם זה לא היה נפתר בשיחה אנושית איתה? בלי ההערות על מה שהיא עושה למחזור הדם באנטומיה שלו? האם כך מדבר מישהו אל מושא אהבתו הטרי? ולמה נשים לא מרשות לעצמן לדבר כך לגברים? נכון, יש הבט פיזיולוגי/הורמונלי מאוד חזק בנושא הזה, אבל יש גם סייגים חברתיים, שטוב שהם שם לפעמים. אחרת השיעור של בני אדם שמתחככים בבני אדם זרים להם במקומות ציבוריים ובלי הסכמתם, היה גבוה אף יותר מהקיים. וזה שהדחף המיני אצל גברים חזק יותר לדעתך מהדחף המיני אצל נשים, לא אכנס אפילו לשאלה אם זה נכון או לא, אבל ניכר שלדעתך זה אמור לגרום ליראת כבוד מסוימת כלפי הליבידו העצום של הגבר (היינו כבר בדיון הזה לדעתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) נכון היינו בזה ושוב אנחנו באי הבנה. זה לא עניין של כבוד כלל אלא רצון לדעת מה עומד מעבר לתהום הפעורה, בלי לדעת אי אפשר להבין. אולי אישה פשוט לא יכולה להבין נקודה. מצחיק ששתי גברות מדקסקסות משהו שאין להן מושג בו, היה רצוי לשמוע את הגברים אבל גברים שותקים כי זה מביך. גברים מדסקסים רק דברים שהם לא מבינים כמו דיון 3519, או כמו המגה קשקוציה הזאת (המביך הוא שגם נשים חשבו שאם פרויד אמר אז זה בטח נכון והן היוצאות מהכלל). לומשנה. אהבת את הכומר מדיבלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה שרציתי לשאול אותך כבר אחרי תגובה 610021: כל הגברים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אופס, שכחתי את הפוליטקל קורט. * גברים סטטיסטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא בעיית נכונות פוליטית, אלא בעיית נכונות. את בטוחה שחיות איננן רכוש (אבל רוב האנשים (והחוק) רואים בחיות רכוש של בעליהם) את בטוחה שלאתר הארץ יש נראוּת פנומנלית מאז שהתחלת לגלוש בו (אבל הרייטינג לא קפץ) את בטוחה שלגברים יש ליבידו שאיננו-ניתן-לריסון-תרבותי (אבל רוב הגברים מצליחים לכבוש את יצרם, במיוחד כשאין להם עמדת כוח) מסתבר, שיש לעתים הבדל בין תחושתך האותנטית לבין המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אם את מתכוונת ל"גברים מייצגים סטיסטית" (יש דבר כזה?) או שאת מתייחסת איכשהו לכך שאני סטטיסטיקאי. בכל אופן, אני לא רואה איך PC קשור לעסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא ברור מה כאן מביך. וגברים זו מכונה לא כל כך מורכבת להבנה, לעניות דעתי. אנשים קצת יותר. מה כל כך לא מובן מאחורי התהום הפעורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברים זו מכונה פשוטה בשבילך כי אתה מכיר אותה. בשבילי נשים זו מכונה פשוטה כי אני מכירה אותה. גברים סטטיסטיים אומרים שלעולם לא יבינו נשים סטטיסטיות, והם באמת סטטיסטית לא מבינים. גברים שהתיימרו להבין נשים, סופרים שכתבו בלשון נקבה ופסיכלוגים מפורסמים שניתחו את נפש האישה, הודו כשבגרו והחכימו שזו היתה יומרה מיותרת. אעיר לך בהזדמנות זו, פונז היקר, שהבחנתי אצלך בהרגשה שאתה מבין נשים. כמובן גם ההפך נכון ואישה לא מבינה גבר. אני כמעט תמיד יכולה להבחין מתי טקסט בלשון זכר נכתב על ידי אישה. כמעט תמיד, אבל הופתעתי שהתסריטאית של two pints of lager and a packet of crisps היא אישה. מה שכמובן מעמיד בספק את אמינות הדמויות הגבריות בתסריט, אבל זו סידרה נהדרת בכל מקרה. אנשים אני כן מבינה כי אני כמו כולם, מבחינה זאת אין הבדל בין זכר ונקבה. אוקי, אם זה לא מביך תענה לי על תגובה 610116. השאלה הראשונה היא עד כמה זה רגיל, כלומר אם אתה עובד בסמיכות פיזית במשך שעות רבות לאישה נחמדה ויפה, כמה ועד כמה מתחילה להתעורר אצלך התופעה. (בתור בת זוגך הוידוי הזה יפגע בי ודי יוציא לי את החשק אליך, ובטוח שלא אסכים להמשך צורת העבודה הזאת, אז תיזהר עם האמת) השאלה השניה היא עד כמה התופעה מחמירה בהתאם ללבוש של האישה. (זה קטע טריקי, כי אישה יכולה לבוא חנוטה בחליפה ובלי כל כוונות, ואז מסתבר לך שהכפתור השלישי בחולצה שהיה קצת מתוח עשה את העבודה) השאלה השלישית היא עד כמה התופעה עשויה לשבש את העבודה, את חיי הבית, את יחסך לאישתך, את אמונתך, עד למצב כזה שאם אתה אדם הגון, תעדיף לעזוב את העבודה או אם אתה בעל הבית לוותר על נוכחות האישה היפה. השאלה הרביעית היא מה קורה כשהמשיכה אל האישה הזאת חזקה מאד ואתה מתאהב בה. אקרא את תשובתך המעניינת מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אספר אנקדוטה. היתה אסיפה במקום העבודה, לא היו יותר מקומות ישיבה, בחורה והאיש שעבד איתה התיישבו על הארונית. היה קיץ, הבחורה היתה עם חצאית ונדנדה מדי פעם את הרגליים. איך שהסתיימה הישיבה האיש ירד מהכוננית ופלט אליה בכעס "את חייבת לנדנד את הרגליים?" הבחורה היתה בהלם, לא הבנתי מאיפה זה נפל עלי ומה עשיתי ועל מה הוא בכלל מתפרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלותיך לגברים - הם מאוד מסקרנות גם אותי, ולמרות היותי כזה אין לי תשובה. אני די בטוח שזה יכול מאוד להתשנות מגבר לגבר, וגם אצל אותו גבר בתקופות שונות בחייו ומה עובר עליו מחוץ לזה, וגם אצל אותו גבר באותן נסיבות בחייו אבל עם נשים שונות. ואני חושב שזה תלוי גם, וזה באמת חשוב, בנכונות של אותו גבר להיפתח לאפשרות הזו. אם זה עוזר לך, אני מניח שהלבוש של האישה יכול לשנות. אבל כל אלו במידה רבה ניחושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי ירדן, לא ציפיתי בכלל לקבל תשובה כלשהי (למרות שפונז אמר שזה לא מביך:-) אז תודה רבה. אני חושבת שכל אישה שמחה לקרוא את הנקודה החשובה, שזה גם תלוי "בנכונות של אותו גבר להיפתח לאפשרות הזו". אם כי הוודקה טובה אבל הבשר רקוב. האם לדעתך יד חזקה של האישה מחזקת את הבשר? (כוונתי מטפורית כמובן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני כמעט תמיד יכולה להבחין מתי טקסט בלשון זכר נכתב על ידי אישה.'' סתם אנקדוטה, אני בדיוק עכשיו קורא את ''אדום עתיק'' של גבריאלה אביגור-רותם. יש בו חלקים שנכתבים בגוף ראשון של גבר, שבין השאר מדבר על רגשותיו כלפי נשים. זה גבר שנמצא במקום אחר ממני (מבוגר יותר וגרוש פעמיים), אבל חלק מהדברים כן מוכר לי. גם במה שמוכר וגם במה שמפעיל את הדמיון, בינתיים לא הרגשתי שום צרימה. אולי, עכשיו כשאני חושב על זה, יש שם ''רק אמת אבל לא כל האמת'' - הטקסט הוא חצי זרם-תודעה, ולמרות שיש בו פה ושם מחשבות מיניות, יכול להיות שבזרם תודעה אמין של גבר טיפוסי צריך להיות הרבה יותר מין. מצד שני, אני בספק אם סופר טוב מכל מגדר היה מכניס יותר מין, ואם זרם תודעה אמין הוא בכלל מטרה טובה מבחינה ספרותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אני יודעת שאם הדמות הגברית יותר מדי שובה את לבי, יש חשד שאישה כתבה את זה. ראיתי לפני הרבה שנים את הסרט הניו זילנדי ''הפסנתר'' ונורא נשביתי בו, הדמות הגברית התנהגה בו באופן יוצא דופן, אני לא זוכרת אפילו מה היו הפרטים שגרמו לי להרגשה הזאת. אחר כך ראיתי שאישה כתבה וביימה את הסרט, אז מן הסתם הדמות הגברית היתה לא כל כך אמיתית, אלא דמות גברית במשאלותיה של אישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניחנתי בחוש ספרותי חד כמו שלך, אבל הקביעה הקטגורית שרק אישה יכולה לכתוב דמות נשית אותנטית נראית לי חותרת תחת בסיס היומרה הספרותית לקשור בין נפשות בני אדם. האם מי שאיננו כורה פחם אנגלי בן המאה ה-18 יכול לכתוב דמות של כורה פחם כזה? האם נוצרי מסוגל לכתוב דמות אמינה של סמוראי יפני? ייתכן סופר הומו עם דמויות סטרייטיות? בעיני, התשובות חיוביות, ותלויות במידת הכישרון של הסופר, ועומק התחקיר שלו. התהום הפעורה בין סופר של רומן היסטורי לבין מושאי חיבורו נראית לי עמוקה מן התהום בין זכרים ונקבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקל יותר ברומן היסטורי הוא שגם הקורא הוא לא כורה פחם בן המאה ה-18, ולא סמוראי יפני. כך שהסופר צריך להיות רק קצת יותר רגיש מהקורא. "להחליף מגדר" או נטייה מינית יותר מסוכן עבור הסופר, כי יהיו קוראים שיודעים יותר ממנו איך זה. אני מסכים שהיכולת לעשות זאת היטב תלויה בכשרונו של הסופר, ונדמה לי שאיש לא יחלוק על כך. אפילו ג'וד לא קבעה קטגורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
♥ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את "התיקונים" של ג'ונתן פרנזן? אם כן, מה דעתך על אפיון הדמויות הנשיות שבו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כמובן שהדברים שונים בין גברים שונים. מעבר לזה, נוכחות אישה מושכת בסביב אמנם תשפיע, אם כי לדעתי ברוב הקונטקסטים של יחסי עבודה וכאלה בד"כ ההשפעה היא מנטלית יותר מפיזית (כאן לא מדברים על גיל 18, כן?). הדבר העקרוני פה הוא שעצם האבחנה שאישה היא יפה כשלעצמה איננה מספיקה בכדי לגרום לתופעות שאת מציינת בשאלה 3 שלך. מה שחשוב כאן זאת הבחירה האישית מה לעשות בענין. בלעשות - הרבה לפני השלב של משהו חיצוני שמערב מעשים חיצוניים מול העובדת - הכוונה היא להחליט בינך לבין עצמך אם בכלל יש פה משהו מעבר לאבחנה הראשונית גרידא. בקיצור - אם אתה נשוי, באושר או שלא באושר, אבל כרגע אתה מחליט שזה לא באג'נדה שלך להשתובב מהצד, אז בזה נגמר העניין, תרתי-משמע. נכון, זה לא ממסך אנשים אחרים ומשיכה ראשונית, אבל גם מעבר לעבודה יש בחוץ מלא בחורות אטרקטיביות, והכל בסוף מתמצה במה שאתה מחליט ורוצה. אני מניח שלבוש יכול להוות השפעה כלשהיא, בייחוד מאחר שלגברים יש נטייה כמעט חומרתית להביט לאזורים מסויימים. סבבה, ממבטים עוד אף אחד לא מת1 (ואני מקווה גם שלא התגרש. מי שכן, זה מראה יותר על אשתו מאשר עליו). ולבסוף, גם גברים אינם רובוטים, וברור שאם נוצר קשר מאוד קרוב, עד כדי התאהבות, (אפילו מבלי שאחד הצדדים חצה שום קו אדום), אז זה כבר יכול להיות סיפור אחר לגמרי. נראה שלמשל במקרה הנידון, וברוב המקרים, זה כבר פחות נפוץ. 1 נהפוך הוא, זכור לי מפעם מחקר שהראה שנוכחות נשים אטרקטיביות במקום העבודה מקטינה את הסיכוי להתקפי לב אצל הגברים. הסיבה לפי אותו מחקר היתה, שנוכחות כזו מעלה ולו קלות את הדופק (ואולי גם לחץ דם ושאר תופעות), ודוקא הפעילות המתונה היומיומית הזו מהווה אימון טוב ללב שמחזק אותו יחסית לגברים שאינם חשופים לקולגות שכאלה ביומיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>השאלה הראשונה היא עד כמה זה רגיל, כלומר אם אתה עובד בסמיכות פיזית במשך שעות רבות לאישה נחמדה ויפה, כמה ועד כמה מתחילה להתעורר אצלך התופעה. (בתור בת זוגך הוידוי הזה יפגע בי ודי יוציא לי את החשק אליך, ובטוח שלא אסכים להמשך צורת העבודה הזאת, אז תיזהר עם האמת) אני אנסה לתרגם את הדפוסים הגבריים: ראשית יש להבדיל בין אישה נחמדה ויפה לבין אישה מושכת. אלו שני דברים שונים. כמובן שיש ביניהם שטחים חופפים אבל לא יותר מכך. אשה יפה מתקרבת לאחת מאידאות של יופי שיש לנו והיא דבר סטאטי. כמו פסל או תמונה. אשה יפה היא לא דבר מיני, היא אפילו דבר א-מיני. את מלכות היופי בוחרות בעיקר נשים אאז"נ. אישה מושכת היא שילוב של מראה ותנועה והיא דבר דינמי. משיכה היא דבר פועל לעומת היופי שהוא סביל. התגובה של גבר לאשה יפה שונה לחלוטין מתגובתו לאשה מושכת. לנוכחות של אשה יפה, אפילו יפה מאוד, מתרגלים במוקדם או במאוחר, כפי שאדם מתרגל ליופיה של הפרארי שלו, או "לילה זרוע כוכבים" שתלויה לו בסלון. לנוכחות של אשה מושכת לא מתרגלים. להיפך, היא נהיית מושכת יותר ככל שחולף הזמן והמשיכה לא ממומשת. לכן ההשפעה של התנהגות האשה ולבושה על היותה מושכת גדולה לאין שיעור מאשר ההשפעה של אלו על יופיה הנתפס. ככלל הייתי אומר שאשה שמשתדלת להיות מושכת אכן תהיה יותר מושכת. אותה אשה בעקבים מסקרה בושם ומחשוף תהיה כמעט תמיד יותר מושכת מאשר בלעדיהם, כאשר היוצא מהכלל הוא כשזה הופך לגרוטסקה. היתה לי פעם מזכירה צעירה וחתיכה למדי שהגיעה לעבודה דרך קבע בעקבים ומיני (בלי מחשוף אבל עם סוודרים צמודים). נמשכתי אליה מאוד ולא עשיתי דבר אבל היה לי יותר ויותר קשה עם הזמן1. היו לי תחושות מעורבות כשהיא עזבה. היתה אחרת צעירה וחתיכה למדי שלא נמשכתי אליה כלל. היא הגיעה בלבוש שבעינינו היה פרובוטקיבי (קוצר המכנס ועומק המחשוף) ולא היה לנו נעים עד שהערנו לה והיא שיפרה מעט. היתה שלישית שהיתה מזכירה שלנו שנים ובכלל לא חשבתי עליה כבחורה מושכת או לא מושכת עד שראיתי אותה פעם לבושה ומאופרת ליציאה וקלטתי שהיא יכולה להיות בחורה מאוד מושכת. אני חושב שלעבוד אחד על אחת עם אישה מאוד מושכת הופך עם הזמן לעונש גדול. במינונים נמוכים ובמקומות עבודה מאוכלסים אני מאמין שיש למשיכה בעבודה אלמנט חיובי שתורם לענין ולפריון1. לבהות במחשופים זה בקוד שלנו וכשיש מחשוף שדורש תשומת לב במקום העבודה הגבר צריך להקדיש אנרגיה בלתי פוסקת לא להסתכל בו וזה מעייף. כנ"ל מעלה הירך, מה שמסביר את התנהגות הקולגה כלפי מנדנדת הרגליים. 1 הא הא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה, זה ממש מעניין, אכתוב לך מחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אחרי כל המאמץ ודוקא אליי אין תגובה, המממם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) תודה! (הקוד האיילי מחייב לא להכביר תודות, וירדן כבר עשה לך ACK אז חשבתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאכתוב לך היום אבל יש לי כל כך הרבה שאלות, אז אולי אשאל בהמשך או שלא אשאל כלום. אני רוצה לספר רק על האנקדוטה ההיא כי היא היתה בשבילי איי אופנר, אחד מיני רבים. אני הייתי בת 30, לא ילדה קטנה בכלל, וחשבתי שאני מכירה את העולם. "האיש" היה בן 40, זקן תרח... שמנמן ונשוי ואב לילדים, ובשכל המטומטם שלי אז לא העליתי בדעתי שלאיש כזה יש מחשבות מיניות. ועוד לא נשלטות. ועוד מכזה דבר טיפשי. ומה פתאום זה מעצבן אותו, הרי גברים כל הזמן אומרים כמה הם נהנים ממחזות כאלה. וההבנה כמה אני לא מבינה היתה בעצמה איי אופנר. (מאיה? זה בשבילך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי ג'וד :) יודעת... יודעת... יש שוני מובנה (אבל הם לא זן נדיר שיש להרחיק ליערות הגשם כדי לחקור צפונותיו. הם אבי, אחי, דודי, ידידי..) לכן הופתעתי מעט מתמיהתך ותהייתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני הופתעתי מבן 70 פלוס.. ולמדתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה עוד שני גרוש: הסיטואציה החיזורית בין גבר ואישה קיימת לנצח. גם כשהוא בן 80 והיא בת 20, ולהיפך. ---- *לא מינית - חיזורית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים גם מינית. וודאי חיזורית (יש הסכמה!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה זה קשור להבנה של גברים? האם נשים בנות 40 נשואות ואמהות לא חושבות על סקס? ובנות 60 כנ"ל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ה''למה נשים לא מרשות לעצמן לדבר כך לגברים'' גם גברים בדרך כלל לא מרשים לעצמם. מדובר כאן על מקרה יוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל, ובדיוק בגלל זה הוא הגיע לכותרות בכל העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הגיע לכותרות כי לכאורה ה''יוצא מהכלל'' קיבל לגיטימציה מבית המשפט העליון של איווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל יום מליון אנשים באיווה שותים קפה בבוקר, ומשום מה זה לא הגיע לבית המשפט העליון. זה שזה הגיע לבית המשפט העליון באיווה מעיד כמה זה חריג, זה שמבית המשפט העליון באיווה זה הגיע לכותרות בכל העולם, זה על אחת כמה וכמה. אתה מכיר עוד נשים שפוטרו בגלל איך המראה החיצוני שלהן (ושהן לא עובדות בתחום שזה רלוונטי כמו דוגמנות או משחק)? בית השמפט העליון של איווה קבע שזה חוקי, לא שזה נורמטיווי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגנון הדיבור שלו לא קיבל לגיטמציה כי הוא כלל לא נידון והערות של אנשים לגבי סגנון לבוש (או בעצם כל דבר) איננו דבר נדיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא, הוא הגיע לכותרות בגלל שפיטר אותה ולא בגלל פוליטיקל קורקטיות. מה שהוא אמר לה או לבית המשפט חסר חשיבות, היתה לו בעיה והוא ניסה להסביר אותה בגילוי לב ולפתור אותה. האיש הזה בכלל דתי, אוויה זו מדינה של פרסביטרים אני חושבת, והוא שיתף בבעיה עת השיננית ואת אישתו ואת הכומר ואת בעלה של השיננית ואת השופט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי שהוא שיתף גם את בעלה של השיננית בבעייתו. את נותנת לו פטור רב וקל מדי (בדומה ליחס המאדיר למיניות הגבר שצריך "לשבת וללמוד" אותה (ומיניות האשה? עז?). הוא לא "ניסה לפתור בגילוי לב..." הוא העיר הערה גסת רוח וניסה - ואולי הצליח - להעביר את האחריות לקשייו אל השיננית. ובאשר להשוואה למכונית יומרנית, זה יחס מחפצן ומיושן. כן, הייתי מחייכת אבל גם מרגישה אי נוחות והיום גם מבטאית אותה. "תודה, לא - תודה. אל תשווה אותי למכונית, לא ליוקרתית ולא לפיאט מרוטה." ואין כאן פמיניזם לוחם, יש כאן הכרת ערך כאדם, כמכלול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הדיבור הוא כן פמיניזם לוחמני, זו מין ימניות מגדרית, בלי להעליב. אישה היא לא עז, אבל את מיניות האישה אנחנו לא צריכות ללמוד מרופא השיניים מאיווה, יש לנו את עצמנו, נכון? הגברים הם נתון, את חושבת שאת מבינה אותם? וכנ"ל הלמבורגיני, אם את מבינה שלמבורגיני זו מטפורה למשהו טוב והיית מחייכת, למה לקלקל, טיפשי להיעלב ולתבוע: אל תשווה אותי למכונית תשווה אותי לברבור, או למטיל זהב, או לגבעה מוריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעלבתי :). במו עיני ראיתי כיצד גבר (מבוגר מאד) מחמיא לאשה שהיא כמו: "מכונית מירוץ מבריקה בעלת ששה הילוכים" ובהמשך איך יחסו הולך ומחצפן אותה. כשרואים זאת, ואיני מתעלמת מהאנקדוטיות, איזה אסימון נופל והמילים: "מדרון חלק" ו"לחפצן" מקבלות משמעות שונה ולא תיאורטית ולא מתוך עלבון אלא מהכרת ערך והצבת גבול בריא. אבל נסכים שלא להסכים. כיון שהגברים (כך אומרים) שייכים למשפחת האדם ולאחר אי אלו שנות חיים ומפגש, כן, אני חושבת שאני מבינה אותם די טוב. כל כך מפתיע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הזה אני איתך. כלומר, להשווות אישה ללמבורגיני זה באמת חסר טעם. מקסימום פורד פוקוס. (וזה מזכיר לי פתגם סיני עתיק שהמצאתי פעם: הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם, ומיד אחריו האישה). __________________ לדונה אהובתי: סתאאאאם. ברור שחתול מופיע קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לו רק ידעתי טיבה של אותה פורד פוקוס ויכולתי להעריך במלואה את יפי ההשוואה). _______________ ולגבי כלבים וחתולים..... די. ממיס לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן שני דברים שונים: א. הערת הלמבורגיני הייתה לפני שאשתו גילתה את חילופי המסרונים. לא לגמרי ברור לי מקריאת הפסיקה עד כמה ההערה הזו הפריעה (אם בכלל). בקביעת העובדות אין התייחסות ברורה לעניין ומקריאה ראשונה נראה שזה נדון במשפט. לא קראתי את כל הפסיקה שבה היו אולי פרטים נוספים. ב. לאחר שאשתו גילתה הוא החליט/נאלץ להסכים (בהתייעצות איתה ועם הכומר) לפטר את השיננית. בעקבות השיחה שלהם איתה וכדי לנקות את האווירה הם הזמינו לאחר כמה שעות לאותה שיחה גם את בעלה. ההערה "ניסה לפתור בגילוי לב" של ג'וד מתייחסת לשלב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא יודעת אם הייתי שמחה שלרופא יש [זיק'] בזמן שהוא מנתח פציינט, אולי זה לא כל כך משנה ואולי זה דבר רגיל, וגם בזה מוטב לקבל עדויות אייליות גבריות" אם להשליך מעצמי בלבד - לרופא שיניים לא יכולה להיות זיק' בזמן טיפול, אלא אם כן הוא עובד ממש ממש על אוטומט והמחשבות שלו לגמרי פנויות לנדוד למחוזות נעימים יותר. שני אבלים: אבל 1: זה רק אני, לא בטוח שכולנו אותו דבר, אבל 2, רלוונטי לדיון: יש לזכור שביום עבודה של רופא שיניים טיפוסי יש בוודאי גם דקות רגועות יותר, שבהן הוא לא שקוע בפה של מטופל, והמחשבות שלו יכולות להתפנות. למשל, בדקה או כמה שזה שמחכים שההרדמה תפעל או שהסתימה תתקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1+ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות (ולאחר החיזוק של הפונז), מזל שאנחנו כאלה גרועים בחלוקת קשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזל, אבולוציה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגדה אורבנית! מעצבנת. אישה יכולה ללכת וללעוס מסטיק כמו כל אחד אחר, היא לא יכולה לחשוב על נעליים ולפתור משוואה דיפרנציאלית באותו זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאשתי יש חלוקת קשב טובה במידה מורגשת מאוד מלי, אבל הרי אין טעם שאגיד את זה בכלל, נכון? בטח יש גוף מחקר רציני בנושא, רק שאין לי סבלנות לחפש מה הוא אומר, מעבר להמחקר הקטן הזה, שמצא שאין הבדל מגדרי בפרודוקטיביות בביצוע משימות בו-זמניות, אבל יש הבדל לטובת הנשים במידת הדיוק. לא קראתי בעיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שלאישתך יש חלוקת קשב טובה מלך, הכשרון הזה לא תלוי במין, ואני אופתע אם יוכח אחרת. אם גברים היו כל כך גרועים בחלוקת קשב היו הרבה יותר מנהלות ממנהלים. צריך להגדיר מהי חלוקת קשב, וזה מאד תלוי איזה מטלות בודקים ואיך מודדים. משחק מחשב יכול לדרוש חלוקת קשב טכנית ותגובה מהירה, וזה קשב שונה ממה שדרוש לניהול גן ילדים. גם לא חוכמה למדוד קפיצה מדבר לשני בלי להתרכז ממש באף אחד מהם, כי זו חלוקת קשב אבל לא אפקטיבית. ולא חוכמה לבדוק מטלות אוטומטיות כמו עבודות משק הבית, ולא חוכמה לבדוק התפרשות על כמה מטלות שנמצאות בדרגות חשיבות שונות. אני לא חושבת שחלוקת הקשב שלי טובה, אני די שכחנית, ומצד שני אם יש לי איזה בעיה לפתור היא מעסיקה אותי כל הזמן ואני לא יכולה להתפנות מנטלית לשום דבר אחר עד שהיא מוסרת מהשולחן. זו לא חלוקה טובה. אבל יש לי חוש אחריות גבוה, האגדה האורגנית מעצבנת אותי כי גברים לפעמים מתגדרים בה כדי לתרץ חוסר אחריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הלכתי לחפש שוב מהי ההערה השנייה. ובכן, היא יכולה לעבור בשקט רק ממישהו שיש לאישה יחסים מאוד (אבל מאוד מאוד מאוד, ושוב מאוד) ידידותיים, גלויים וקלילים איתו, או לחלופין היא מהווה פתיחה להזמנה מינית ישירה, באווירה רוויית מתח מיני. לא נראה לי שזה המקרה הראשון. ואם הוא רצה להימנע מהמקרה השני, למה הוא מניח את הדברים על השולחן? (האם גם את זה אפשר "ללמוד ממנו" או שאפשר פשוט להניח שהוא שגה בהתנהלות? גם זה קורה לגברים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אפשרות היא שהאמירה הזו נאמרה אחרי שהעניין כבר התפוצץ, בין הרופא לסייעת, והיא אמרה לו משהו על התפיחה במכנסיים, והוא ענה לה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |