|
||||
|
||||
יש כאן דינמיקה היסטורית. באנו לכאן לפני 130 שנה והתחלנו לאט לאט להשתלט על הארץ בהיותנו מלומדים יותר ובעלי השפעה רבה יותר. השיחות בין בן גוריון ומוסא עלאמי נותנות הצצה לתהליך.בשלב מסויים האמנות השונות מבטאות את התפיסה הזאת שיש כאן משחק סכום 0. היום מבחינת חלק מאיתנו באגף הימני זהו עדיין משחק סכום 0. אצל הפלסטינאים זה כבר איננו משחק סכום 0. בפתאח באופן מוצהר. בחמאס זה עדין בתחילתו אבל כבר יש ניצנים- אפשר היה להבחין בזה אצל אחמד יאסין. אני חושד שזו היתה הסיבה לחיסולו- הוא הרי לא היה פצצה מתקתקת. אף פעם לא אמרתי שיש דבר כזה מוסר בין לאומי כמושג מופשט. ישנה תפיסה שיש לה היבטים פוליטיים בהיות דעת הקהל במערב בעלת ביטוי פוליטי, שלהיבטים מוסריים מסויימים אלה יש חשיבות.בשבילי לחברה ולמדינה בה אני חי יש חשיבות לא רק להשרדות דרוויניסטית ואין ממש חשיבות למה שאלוהים ציווה. |
|
||||
|
||||
לדבריך "האמנות השונות מבטאות את התפישה שיש כאן משחק סכום אפס". מצד אחד אמנה שמתחייבת לשוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין- היא האמנה של הקהילה שאינה מוכנה לפשרה. מצד שני אמנה שקובעת כי פלסטין היא יחידה טריטוריאלית אינטגרלית ובלתי ניתנת לחלוקה. וגם קובעת- לא 1967, אלא 1917. ומוסיפה שהדרך היחידה לשחרור פלסטין היא מאבק מזויין, היהודים אינם עם בעל אישיות, דחיית כל הפתרונות שאינם שחרור פלסטין בשלמותה, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.. היא האמנה של הקהילה המתפשרת. הבנתי אותך נכון? ואת זה אתה מנמק כי היו לך עיניים חדות לראות ניצנים של פשרה אצל אחמד יאסין, וגם שמעת את הפת"ח מצהיר שבשבילו הסכסוך הוא לא סכום אפס. להבדיל מן הישראלים שבחרו שוב ושוב ממשלות על אג'נדה של לא לשלום. הבנתי אותך נכון? תוכל להדגים או להסביר איפה זיהית ניצנים של פשרה אצל אחמד יאסין, או להציג לקט כלשהו של הצהרות פשרניות של הפתח? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |