 |
ראה איציק. ברגע שאתה הופך להיות גורם בינ"ל, אתה מתחיל לשלם מחיר בינ"ל. אתה עדיין מתייחס לתחום המוסרי, לשיח הציבורי, לדה לגיטימציה. אנחנו משלמים מחיר בינ"ל מוסרי. מותר לחוגים מסויימים לפקפק בלגיטימציה של שהותנו פה, ושל קיומנו בכלל. למעשה אני לא רואה מתי העולם כולו העניק לנו לגיטימציה. באותו שבו הכרזנו על עצמאות מתוקף החלטת הארגון הקרוי האומות המאוחדות, הראו לך כל תושבי האזור שבעיניהם השהות שלך פה אינה לגיטימית. גם עצם הקיום שלך אינו לגיטימי.
למעשה כך הוא עד היום. רוב תושבי האזור חושבים שלא מגיע לך לחיות פה. יותר מכולם- הפרטנרים המייצגים את העם הפלסטיני. בהצהרה רשמית איציק. בהצהרה רשמית. כבר הביאה כאן הדרקונית את סעיף האמנה הקורא להשמדת ישראל. שיש לו מקבילה באמנת החמאס. זו הצהרת היסוד שלהם. האם יש עוד אומה, עם, שבהצהרת היסוד שלו קורא לחיסולה של עם, מדינה אחרת? זה בסדר. מותר להם.
לא נתרגש יותר מדי, אבל גם ככה מוסר הוא מושג סובייקטיבי ויחסי. כשהוא נכנס לקונטקסט הבינ"ל הוא מאבד את משמעותו כמעט כליל. זה מעין מנגנון של דחיקה לשוליים. התחרות של עמים ושל מדינות אחר עושר שגשוג שפע משאבים ויתר מרכיבים של עוצמה, היא כה עזה, שהנימוקים המוסריים הופכים להיות רציונליזציות. אף אחד לא עשה שיקול מוסרי כשהוא חילק לעמים הערביים את אדמותיהם הרחבות, לעם האמריקאי את היבשת ולעם הבריטי את כל היבשות שכבש.
יש נורמות בינ"ל, יש משפט בינ"ל יש לכל אלה מעמד. אבל הם בבחינת תמרור במקום שאין בו משטרה. אתה רוצה תחצה. אתה רוצה תעצור. אתה רוצה- תעמיד פנים שאתה עוצר, אבל בעצם תיסע. "המוסר הבינ"ל" הוא משפיע. כמו שתמרור משפיע גם כשאתה יודע שאין אכיפה. שים לב שבמדינה השכנה נרצחו כארבעים אלף איש תוך פחות משנתיים. מי בשם המוסר הבינ"ל מרשה לדבר כזה לקרות. כמה אוגדות יש למוסר הבינ"ל?
אם אתה מתכוון למוסר שלך בעיני עצמך, אתה רוצה שהעם שלך והמדינה שלך יתנהגו או ישאפו להתנהג על פי ערכים כאלה ואחרים, זה דבר אחד. זה לא מוסר בינ"ל, אלא זה המוסר שלך כלפי עצמך. אם אנחנו מדברים על פוליטיקה בינ"ל שמשתמשת בשיח של מוסר. כן. צא והשתתף בפוליטיקה הבינ"ל להגן על עצמך. אבל אל תגיד שזה מוסר בינ"ל. זוהי פוליטיקה בינ"ל.
|
 |