בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/02/06 7:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אותו מפקד בכיר שהזכרתי בתגובתי היה מיודענו ניסים שחם. דברי הנאצה האלה שאותם כיוון לכיוון "נכון" קדמו אותו מאז מאד בקריירה שלו במשטרה. אחר כך היה הסיפור על מתן הוראה לשוטרים שפעלו בעמונה להסיר (בניגוד לחוק) את תגיות הזיהוי שלהם בזמן הפעולה. גם כאן הכיוון היה "נכון" וחיזק את מעמדו במשטרה. אבל לא לעולם חוסן. זה כבר לא "מתנחלים" שכל אמצעי מותר כנגדם. "הטרדה מינית" רחמנה לצלן. זה כבר לא נשמע כל כך טוב בחוגים הקובעים. מזה הוא לא יצא כל כך מהר. בכך נגזר גורלו. החופשה שיצא אליה סוף סוף היא רק תחילת הנפילה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו (או לחלופין: כל עוד הוא לא עצבן את דב אנשלוביץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שתגובתך משקפת אי הבנת מוחלטת של כוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי ידוע לכל1 שמדובר שם סתם על ניסיון של עמית שלו במשטרה להתנקם בו. מכאן שאין סיבה להאשימו בשלב זה. השווה ליחסך לזדורוב. אין לי מושג מה היה יחסך לעניין אורלי אינס. 1 כלומר: כך הודלף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש אין לי שום מושג בפרטים וייתכן שבמקרה הזה הוא צח כשלג. כל שראיתי הוא כותרת רעשנית בynet. אתה מתעקש ללכת לכוון שכרגע ממש לא מעניין אותי וגם אין לי, כאמור, שום מושג לגביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנצל דברים שלא ידעתי עליהם, ושראיתים רק עתה בעיון ב"מקור ראשון" כדי לחזור שוב על כוונתי, למרות שאני חושב שהייתה די מובנת גם קודם. מסתבר שהוגשה בזמנו עתירה כנגד קידומו של שחם בבית המשפט העליון בגלל דברי הבלע שלו וזו נדחתה פה אחד ע"י שלושת השופטים הנכבדים. אחד מעמודי התווך הראשיים של השמאל בבית המשפט העליון, השופטת פרוקציה התחשבה ב"חרטה" שהביע שחם על דבריו, וכתבה אז בפסק הדין שדחה את העתירה: "כשל של מועמד במהלך מילוי תפקידו אינו פוסל בהכרח את קידומו מטעמים של פגיעה באמון הציבור. אמון הציבור הוא גם מושג המכיר בקיום הסליחה, המחילה והתשובה", ובהמשך דבריה ציינה את ה"זיכוך" שעובר בעל תפקיד דווקא בשל כשל החד פעמי שלו. אני מאמין שהשופטת הנכבדת אינה די טיפשה כדי שתאמין בעצמה לדברים שכתבה בפסק הדין. לו ה"חרה עליהם" היה מופנה למשל לרבין ולאבירי אוסלו, נפילתו של שחם לא הייתה מתעכבת עד למקרה ההטרדה המינית ומתחילה כבר ליד כסאה הנכבד של השופטת הזאת ואפילו קודם. נראה שה"זיכוך" שהדביקה פרוקציה לשחם לא מנע ממנו להורות לשוטריו בעת פינוי עמונה להסיר את תגי הזיהוי שלהם, והתנהלותו זו לא מנעה ממנו את המשך קידומו במשטרה (מאד מסקרן היה לראות את המילים היפות של פרוקציה לו היה המקרה הזה מובא בפניה באשרה את המשך הקידום של הקצין הזה). פרוקציה ודומיה לא יגידו שכשר ואפילו רצוי כל דבר בלע שמושמע כנגד מתנחלים כפי שהם באמת חשים בלבם, וישתמשו בנימוקים אחרים, כפי שהאנטישמים המודרניים שמצאו נמל בית מצוין בקרב האינטלקטואלים של השמאל ייזהרו מלהגיד "יהודים" וישתמשו במונח "ישראלים". מה שאמרתי בתגובתי הראשונה היה שטוב שהנבל נכשל בכיוון שעליו אין סליחה בקרב פרוקציה ודומיה, ובגלל מעשהו זה יישא עונש שהיה מגיע לו הרבה קודם. על כך אמרתי: "כל כלב בא יומו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעניין אותי הוא ההשוואה ליחסך אל כבוד הנשיא לשעבר אשר גם לאחר שהורשע בבית משפט חיפשת ספק סביר לחפותו. שחם אפילו לא הואשם (גם אם סביר מאוד לצרף לכך ''עדיין''). אני גם שמח לראות שאתה בעד אקטיביזם שיפוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא שהעליתי לא קשור כלל בביקורת על שחם, אלא ביחס מערכות המשפט לעבירות "מותרות" ולעבירות "אסורות", ואני כלל לא בעד אקטביזם שיפוטי אלא נגד איפה ואיפה במערכות המשפט. חבל שאתה מגיב שוב ושוב מבלי להבין שום דבר ממה שאני כותב. אם אתה רוצה לעסוק בהשוואה בין חומרת מעשהו האחרון של שחם למעשיו של קצב, וייחסי אליהם (וכאן אנו עוברים לנושא אחר), כפי שאמרתי, לא קראתי שום דבר חוץ מכותרות מעלילותיו האחרונות של שחם ולכן, אין לי שום התייחסות למעשיו האחרונים. אפילו אמרתי בתגובה קודמת שאולי הוא צח כשלג בנושא זה, בניגוד למעשיו כנגד המנחלים שבהן העובדות ברורות ואיש, כולל הוא עצמו, לא חולק עליהן. אשר לפרשת קצב, אליה נחשפתי לכמה עובדות1 שגרמו לי לבנות איזו שהיא תמונה בקשר למה שאירע שם, שגרמו לי לתעב עמוקות את האיש הזה, אבל לחלוק (בזהירות) על קביעות בתי המשפט שמה שהיה שם היה אונס. אבל האמת היא שיש איזה שהוא פרט בפרשת שחם שמחזיר אותי לפרשת קצב. בכותרות נאמר שהאיש נאשם, בין השאר, ב"בעילה אסורה בהסכמה". לא ידעתי בכלל שיש סעיף כזה בחוק, ומעולם לא שמעתי שהוזכר בקשר לפרשת קצב. בזמנו חשבתי שקצב לא ביצע עבירות פליליות של פגיעה בנשים, והוא יחד עם חלקן פגעו בי כאזרח2, פגיעות מסוג כזה שאינן ממש עבירות פליליות. אבל אם יש בחוק דבר כזה "בעילה אסורה בהסכמה" אני חושב שזה בדיוק הסיפור של פרשת קצב, ובכך היה אפשר להרשיע אותו, ולהיות צמוד לאמת. 1 העובדות העיקריות שהשפיעו על הייחסותי לפרשה היא ראיון עם מזוז שבו סיפר שא' מבית הנשיא תיארה באוזני חברותיה את ה"אונס" כרומן עם הנשיא, התמליל המלא של "שיחת הסחיטה" בין א' זו בין הנשיא. מסיבת העיתונאים הצבעונית של אותה א' ומכתב ה"טפשוני" שכתבה לנשיא, וכן מכתב החנופה שכתבה הא' האחרת שכיכבה במשפט האונס לאונסה, וגם העובדה שלא ברחה מאזור הקרוב לקצב, אחרי ה"אונס" הראשון ואפשרה יצירת תנאים לעוד "אונס". 2 קצב, הרי, חילק משרות בשל כישורים בלתי רלוונטיים למשרה. לא ייתכן שכל "ראשות הלשכה" שלו לא ידעו מה הביא אותן לתפקידן הבכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר לפרשת ניצבי המשטרה החרמנים שמתפוצצת בימים אלה, שמעתי אמש בחדשות ערוץ 1 בטלוויזיה קול חדש שמאיר פינה שמשום מה איש לא מוכן כלל להתייחס אליה, אותה פינה שעליה דיברתי בתגובתי זאת. מדובר בקולו של העיתונאי יואב יצחק שדיבר על תופעה שבה שוטרות מעניקות שרותי מין לקצינים בכירים על מנת שהדבר יקדם אותן בתפקידן. דיבר אחריו יוסי סדבון ששרת במשטרה שנים רבות וכנראה יודע משהו על מה שקורה שם, שהזכיר יחסי מין למטרות קידום, שהיזמה להן באה מצד השוטרות הזוטרות1. כמובן שהדבר לא מפחית מחומרת מעשיהם של הבכירים, אבל אם שוטרת "מעניקה שרותי מין כדי לקבל קידום במשטרה", כפי שהתבטא יואב יצחק ודבריו מאושרים ע"י סדבון, ברור שיש כאן משהו לא תקין גם בצד שלהן. אבל האווירה בציבור מוחקת ומעלימה את הפינה הזאת ולא מוכנה לדון בה כלל. 1 אני נזכר קלושות באיזו התבטאות של איזו שדרנית, אולי בהקדמה לכתבה הזאת מאמש או במקום אחר, לפיה שוטרות שאינן נמצאות במעגל הזה, מתרעמות על קידום חברותיהן הנועזות על חשבונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאבק הוא נגד "הקונים", ונגד תרבות ההשתקה. עורך דינו של ניצב חגי דותן אמר שמדובר על מעשים שנמשכו על פני 10 שנים (להגנתו הוא אמר שהמעשים אולי לא יפים וראויים אך אינם בגדר הטרדה). כך שמדובר על מעשים שנעשו גם כשהקצין היה בדרגות נמוכות יותר, בארגון שלדבריך מקבל בהבנה בשתיקה סידורי "סחר-מכר" שכאלה. כך שאם נתעלם מההאשמת הקורבנות שעולה מדבריך, הרי מדובר באירגון משטרה מסואב כבר בתקופה שכללי ההתנהגות ההולמים בארגונים היו כבר ברורים. דבר זה צריך להדיר שינה מעיניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סתירה בין מה שאמרת ובין מה שכתבתי, והמצב אליו הגיעה המשטרה אכן מדיר שינה מעיני. אבל מה שאמרתי הוא שלמצב הזה ישנם שותפים או יותר נכון שותפות בקרב חלק מהשוטרות הזוטרות, וקיימת בחברה שלנו מגמה של התעלמות מהצד הזה, שאף אתה שותף לה בעצם בחירת המינוח ''האשמת הקרבנות''. כדי שלא אובן לא נכון אומר מיד שאני מעריך שאכן ישנן בקרב צבור השוטרות הזוטר כאלה שאפשר להגדירן כ''קרבנות'', אבל אני התייחסתי בתגובתי לאותו חלק של שוטרות, שניצלו את המצב הזה לקידום ענייני הקריירה שלהן, גם על חשבון חברותיהן, ובכתבה אמש איש מהמשתתפים לא טען שאין דבר כזה אלא, כפי הראיתי, להפך. השוטרות האלה אינן קרבנות אלא שותפות לעבירה, ואסור לטאטא את העובדה הזאת מתחת לשטיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שגם דליה שירזלי, שוטרת מס' 6331, לא מתביישת לכתוב ש"מי שמחכה זמן כה רב חשודה עלי כי שיתפה פעולה" כי היא יודעת מניסיונה "כשאומרים לגבר "לא" חד-משמעי, הוא נסוג...לגבר יש כבוד עצמי, והוא לא יכפה את עצמו בניגוד לרצונך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את המאמר במלואו1. הכותבת מדברת על שוטרות שמתלוננות אחר שנים שחשודות עליה ששיתפו פעולה. אני חושב שהכוונה בדברי יואב יצחק שאושרו בעצם ע"י סדבון היא לא דווקא לאלה שהתלוננו מאוחר אלא לאלה שנהנו מהמצב ואפילו יזמו את הקשר כדי להתקדם ואכן קודמו, וכמובן לא התלוננו לא אז ולא מאז2. זה קצת מזכיר את האשמת מגד גבעתי שהזמין צימר בזמן "צוק איתן" בשבילו ובשביל אחת מפקודותיו. במקרה הזה אותה חיילת הייתה שותפה ל"עשיית החיים", כפי הנראה לא דווקא לצרכי קידום אלא להנאות אחרות, וכמובן לא התלוננה. 1 מבלי לשלם לשוקן אפילו אגורה, בעזרת טריק שלימדוני כאן. 2 יש גם מקרים שבהם הנהנת כן מתלוננת במאוחר כשחל שינוי מהפכני במצבה ומעמדה במקום. בפרשת קצב, את א' מלשכת הנשיא (היא הזדהתה מאוחר יותר אך איני זוכר את שמה) אני מייחס לקבוצה הזאת, ואני גם חושד שכל ההבדל בינה ובין א' האחרת שככבה במשפט האונס הוא שזו האחרונה הוכנה יותר טוב ע"י המשטרה והפרקליטות, וידעה מה לומר לשופטים ומה לא לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שגם אתה וגם השוטרת הוותיקה מאשימים למעשה נשים ולא את העבריינים האמיתיים,תוך כדי היתלות באנקדוטה או משאלת לב כזאת או אחרת בנסיון לטשטש את המציאות בה נשים חשופות במקומות העבודה לניצול על ידי בעלי שררה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניין אתה מכיר כל כך טוב את המציאות ? עזוב את השוטרת הוותיקה, אבל מניין הביטחון המוצק שדברי יואב יצחק ויוסי סידבון הם שקר ? מניין מגיע המידע שלך ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאתה מבכר לקרא ולהמציא דברים שלא נכללו בטקסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת שאני מאשים "נשים ולא את העבריינים האמתיים". זה בטקסט ? היכן אני מאשים נשים ? כתבתי שלדברי יואב יצחק ויוסי סדבון קיימת תופעה שבה שוטרות יוזמות ייחסי מין עם מפקדיהן על מנת שיזכו לקידום. עכשיו מה בדיוק הגרסה שלך ? האם אני צריך להבין מתגובתך האחרונה שאינך חולק על העובדה הזאת ? ואם אינך חולק על העובדה הזאת, האם אין מקום להאשים את השוטרות בעלות היוזמה ? האין יוזמה כזאת בבחינת "עבריינות" ? ואשר ל"במקום את העבריינים האמיתיים" אני מפנה אותך לתגובה 650580 , התגובה שבה פתחתי פתיל זה. כתוב שם: "כמובן שהדבר לא מפחית מחומרת מעשיהם של הבכירים". קשה להבין איך אתה מצליח בפסקה קצרה בת מספר מילים שאפשר למנות באצבעות יד אחת, להכניס כל כך הרבה דברים לא נכונים. זה כמו לכתוב "נח" בשבע שגיאות. בכלל, נראה לי שהאמת והעובדות כלל לא מעניינות אותך. ישנן כמה מנטרות קלישאיות שיוצאות מקרב "הציבור המתקדם" וכל סטייה קלה מהן ימינה או שמאלה היא חטא חמור. לכך התכוונתי בתגובתי השנייה בפתיל בדברי על המגמה שקיימת בחברה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שתגובותי היו ברורות וחדות ועצם העובדה שאתה מאשים ''ציבור מתקדם'' רק מחזקת אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי עשית ניתוח לשינוי מין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר לא צריך ניתוח דיון 3676 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שתשובה בנוסח ײכולנו מירב מיכאליײ תידחה בבוז. לפני כמה זמן שמעתי סיפור מעניין בנושא. אחפשנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם הסמארטפון שלי עושה לפעמים את המרכאות היוד'יות המכוערות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תגלה גם לי את הטריק לקריאת מאמר בעתון הארץ האינטרנטי בלי להיות מנוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקישור המקורי יכולתי לקרוא רק את תחילת המאמר והוצע לי לחתום על מינוי. נזכרתי בעצה שראיתי פעם כאן, והשתמשתי בה בפעם הראשונה והיחידה כי לפני כן לא התעורר אצלי צורך כזה. העתקתי פסקה של כמעט שורה ושמתי אותה בתוך מירכאות בגוגל. קבלתי קישור וכשפתחתי אותו קבלתי את המאמר בשלמותו. יכול להיות שזה קרה במקרה וסתם היה לי מזל, כי, כאמור, לא ניסיתי זאת יותר מפעם אחת. אבל בפעם האחת זה עבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי את זה עכשיו עם זה והעסק לא עבד. נראה שהזהירות שלי בתגובתי האחרונה הייתה במקומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה את תגובה 626449 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה (עובד רק בכרום, כאמור): cache:www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2562214
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, התוסף לכרום עובד יופי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה המתואר במאמר זה מזכיר לי מאד את פרשת קצב, כפי שהתייחסתי אליה בתגובתי. בתגובה הזכרתי את סעיף האישום "בעילה אסורה בהסכמה", והעליתי סברה שאולי זה מתאים יותר לפרשות קצב. אבל למקרא המאמר הזה אני מתחיל לחשוב שמתאים יותר "שוחד מיני" שבו האשם העיקרי הוא מקבל השוחד, אך גם נותנת השוחד הינה עבריינית. מה שיפה בפרשה שמתוארת במאמר הוא שהכול ברור ואין הסתתרות מאחורי מסכות. זה, לדעתי, אופין של רבות מהעבירות שתוארו בתקשורת כולל חלק ניכר ממה שהיה במשטרה. אבל שם הפן הזה הוסתר ולאיש (חוץ מאשר ליואב יצחק) לא התחשק להסיר את המסיכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אבל היום אפילו רוצחת מורשעת היושבת בנווה תרצה היא בעצם קרבן. האשמים הם תמיד הגברים. אך ורק הם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין המקרה הזה למקרה של אמנון כהן: יש כאן יחסי מרות. ר' בעילה אסורה בהסכמה [ויקיפדיה]. במקרה זה ההסכמה מוטלת בספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הזכרתי את המקרה של אמנון כהן עליו כמעט איני יודע דבר. במקרה של ראש עירית אור יהודה לא מדובר בניצול ייחסי מרות כי (לפי ויקיפדיה) לא הובטחו נישואין, וזה בפרוש שוחד מיני, כי נותנת השוחד עשתה זאת מתוך רצון מלא כי ''מאד אהבה את המשרה בעיריה'', כפי שהעידה בפרוש. לפי התרשמותי זו בדיוק הייתה הסיטואציה במקרה של א' מבית הנשיא בפרשת קצב, שספרה לחברותיה שיש לה רומן עם הנשיא. ברור שהמשרה המכובדת של ראש לשכת הנשיא אליו עברה מאיזה משרה פקידותית במשרד להשכרת כלי רכב לא ניתנה לה בגלל כישוריה בהשכרת כלי רכב, והיא ידעה זאת היטב. וגם בפרשת המשפט של קצב, שבה ''הנאנסת'' כתבה לו מכתב מתחנף ובו ברכה ''שידע מי בעדו במשרד ומי לא'' ושלא היססה להיפגש עמו במלון גם אחרי שכביכול נאנסה, מאד מפיץ ריח כמו אותו דבר ממש. ואם נחזור למקרה של ראש עירית אור יהודה. תאר לעצמך שהאיש היה מואס בה מסיבה כזאת או אחרת, מפטר אותה ומביא ''מוצלחת'' ממנה לאותה משרה באותם תנאים, היא הייתה נעלבת וכועסת ומעלילה עליו עלילת אונס, והוא מסיבותיו שלו היה מכחיש בכלל שהיו ייחסים ביניהם. יש סיכוי טוב מאד שבמערכת המשפט שלנו הוא היה מורשע באונס, וזה עוות דין ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששחם לא היה מעורב בעמונה. לא ברור לי למה אתה מתמקד בשפת הביבים שלו ולא בהוראה לנקוט באלימות. הקצין הבכיר שהורה לשוטריו להסיר את תגי הזיהוי שלהם הוא שחר איילון, בעת הריסת חוות גלעד. גם איילון התקדם יפה אחרי האירוע, וזכה להגיע לדרגת ניצב. היום הוא נציב שירותי הכבאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עניין אישור הסרת התגיות שמעתי לאחרונה מחבר שבדרך כלל נאמנים עלי דבריו. אולי טעה בנקודה זו ואבדוק. בכל מקרה אם לא הוא עשה זאת אלא חברו, כל מה שכתבתי על ייחס הרשויות ל''לוחמי המשטרה'' כנגד המתנחלים עדיין רלוונטי. אשר להתמקדותי בשפת הביבים, אני מזכיר אותה רק ככותרת לכל הדברים כולם (שצטטתי אותם בקישור שהבאתי), וברור שלא שפת הביבים היא העיקר. כשדברתי על מקרה היפותטי שבו ה''חרה עליהם'' היה מופנה לרבין ולאבירי אוסלו, התכוונתי כמובן גם יחד עם ההוראה לנקוט באלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אומר: "הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים." והוא דווקא כן הוזכר בפסק הדין של קצב ("באשר למתלוננת ממשרד התיירות, סברה הפרקליטות כי הסיכוי להוכיח בעניינה בעילה בהסכמה תוך ניצול מרות וכן מעשים מגונים תוך ניצול מרות - היה טוב למדי, אך דא עקא שעבירות אלו התיישנו, ומנגד-עבירת האונס, האלטרנטיבה האחרת, חייבה הוכחת אלמנטים מחמירים יותר, אשר לדעת הפרקליטות, היה צפוי קושי ממשי בהוכחתם... ההתלבטות, כפי שהיא עולה מטיעוני המדינה, בכל הנוגע למתלוננת א' ממשרד התיירות, התמקדה בשאלה האם ניתן להגיש בעניינה כתב אישום בגין מעשי אינוס ממש שנעשו תוך שימוש בכוח, או שמא עסקינן "רק" בבעילה בהסכמה תוך ניצול יחסי המרות, עבירה שביחס למתלוננת ממשרד התיירות התיישנה זה מכבר."). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על עניין המרות בעבודה אכן שמעתי בקשר לפרשת קצב. אמרתי באחת מתגובותיי שמבדובר במשהו מאד מעורפל שקשה להוכיחו ולכן היה עדיף להסירו מספר החוקים. לא שמעתי אז את המושג ''בעילה אסורה בהסכמה'', וכשמדובר במרות כמו איום בלתי מוצדק בפיטורין וכדומה זה לא בדיוק ''בהסכמה''. אני חשבתי על מקרה שבו שני הצדדים פועלים יחדיו כל אחד למען אינטרסיו האישיים. ואני משער שהמקרה של א' מלשכת הנשיא שכיהנה בתפקיד בכיר הוא דוגמה טובה לכך. הבעיות התחילו שם כשקצב חשב שה''חוזה'' עמה נגמר והתחיל לחפש מועמדות אחרות לעשות עמן חוזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק מבדיל בין אונס1 לבעילה אסורה בהסכמה. ברגע שיש איום בפיטורין זה "הפעלת אמצעי לחץ" והבעילה האסורה בהסכמה הופכת לאונס. כל זמן שהבעילה לא מתבצעת תוך כדי איום זה סתם בעילה אסורה בהסכמה. 1 "הבועל אשה – (1) שלא בהסכמתה החופשית, גרימת סבל גופני, הפעלת אמצעי לחץ אחרים או איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האשה או כלפי זולתה;" (אולי בכלל כדאי לקרוא את החוק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאכן מדובר בטעות ושחם לא מעורב בסיפור הפינוי בעמונה. אם כך אני צריך למחוק את הקטע שמערער על ה''זיכוך'' שעבר שחם בעקבות הכשל שלו, לפי פרוקציה. יכול להיות שעכשיו הוא גם יעבור זיכוך רציני בקשר לעבירות המין. אבל ההבדל הוא בכל זאת שאלה האחרונות יגרמו לו ככל הנראה לסיים את הקריירה בעוד שהכשל בעת ההתנתקות רק דחף אותו כלפי מעלה בסולם הפיקוד במשטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. רק אבקש להזכיר כי מי שקידם את שחם לדרגת ניצב הוא השר אהרונוביץ' ממפלגת "ישראל ביתנו". מי שמינה את שחר איילון לנציב הכבאות וההצלה היא ממשלת נתניהו, בעקבות המלצתו של השר אהרונוביץ'. כאן אני שואל את הקהל: מדוע השר לבטחון פנים הוא הממליץ על מינוי נציב הכבאות ש(עדיין) כפוף למשרד הפנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יומו של הכלב הבא ברשימה. מה קורה עם צפורה ? האם לא רואים משהו באופק ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שעד שתתפס באיזה מעשה שחיתות או עברה מינית נוראים שרק הם יכולים, במוקמותינו, להשליך את הפוליטיקאי הנכשל ממעלה הדרך, עוד תספיק לגרום נזקים לא קטנים, ואולי אפילו בלתי הפיכים, למדינה. היום מתרחש איזה משחק הזוי ומוזר בנצוחו של קרי שבו אמריקה, אחרי שסיימה לפתור את כל הבעיום בעולם, אוקראינה, מצרים, סוריה וכו', הגיעה לנקודה הכי חשובה: הסכסוך בינינו ובין הפלשתינים, ומאמינה שדווקא כאן יש לה איזה "פתרון" פלא, בעוד שהצדדים המסוכסכים, כל אחד מסיבותיו הוא בכלל אינו רוצה להגיע לאיזה שהוא הסכם, ופועל רק כדי לגמור איך שהוא עם העניין הזה מבלי לעצבן יותר מדי את אובאמה. ובמחשחק הזה הגענו לנקודה שבאמת אפשר לסיים את העניין כש"האשם" הוא אבו מאזן שפנה לאו"ם, כשהוא מאשים את ישראל באי קיום פעימת שחרור האסירים הבאה. בדיוק עכשיו, ברגע הקריטי הזה, נשמע קרקור עז מכוונה של צפורה: "לא אבו מאזן אשם. אנחנו אשמים. שר הבנוי אשם. אנא אובאמה. הזז את האצבע המאשימה מהכוון השני לכוון שלנו. אשמנו, בגדנו." כמו שרון באחרית ימיו, חוץ מההצלחה האישית שלה, וגריפת תשבוחות מהשמאל, שום דבר לא מעניין את האישה הזאת בימים אלה. לו הייתי אדם מאמין הייתי מתפלל עכשיו שתפול על צפורה איזו בעייה רצינית, משהו ממש מלוכלך, שתואשם שאנסה מישהו או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די, נו. זה ממש כואב לקרוא את מה שאתה כותב. ראשית, זה לא מה שראיתי אותה אומרת1. שנית, גם אם יש בהתנהלותה חוסר תבונה מדיני ואופורטוניזם פוליטי שאתה מייחס לה- ואני כלל איני חסיד גדול של ציפי- משאלת הלב שלך להתרחק ממשטר דמוקרטי (הלוואי ולא היו בממשלה דעות שאני לא סובל) והאיחולים שאתה כמעט ומאחל לה, כפסע בינם ובין ליחל לעוד יגאל עמיר "שיעשה פה סדר". אני מקווה שאתה יורד לסוף דעתי ותפנים את המהות הדמוקרטית של המדינה שאתה חי בה וכמה טוב שמשאלותיך אינן מתגשמות. _______________ 1 "הייתה הפרה בוטה של הפלסטינים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייחסתי אך ורק לדבריה לפיהם שר השיכון ניסה לטרפד את השיחות ע"י זה שקידם בנייה ביהודה ושומרון, דברים שמופיעים גם בקישור שאתה הבאת. אם לחזור על דבריי בצורה פחות "ציורית", כוונתי הייתה שבנקודת זמן רגישה זו, הדגשת פעולות ממשלתיות שמפריעות לשיחות ויכולות לשבשו גורמות נזק לישראל. אבו מאזן בהכריזו על "שבירת הכלים" והליכותו לאו"מ לא הזכיר בכלל את הבנייה ונימוקו היחיד היה שישראל לא מלאה, כביכול, את התנאי שהתחייבה לו - הפעימה הרביעית, ועד כמה שאני מבין הדבר הזה היה גם על דעתה של צפי לבני. הוא בכלל לא הזכיר את שר השיכון, ועזרה מתוכנו לתעמולה שלו כאילו אנו אשמים בטרפוד השיחות גורמת לנו נזק. אני חושב שכל קורא אינטילגנטי היה מבין שלא התכוונתי שהיא קראה בפרוש ובצורה ישירה לאמריקאים לכעוס עלינו, אלא מדובר במשהו שיכול לנבוע מדבריה. האמירה שדבריי פוגעים בדמוקרטיה1 אין לה על מה לסמוך והאמירה שיש משהו דומה בהם למעשה הרצח שעשה יגאל אמיר היא אמירה משונה ביותר, ואיני יודע בכלל איך להתייחס אליה. 1 בקישור שאתה עצמך הבאת, היא דברה על כך שהמצאותה של מפלגת "הבית היהודי" בממשלה היא איזה תשלום שצריך לשלם. אני חושב שהדברים האלה לגטימיים לגמרי ולא פוגעים בדמוקרטיה, אבל בודאי חמורים ופוגעים יותר בדמוקרטיה ממה שאני אמרתי, בגלל סבות רבות ובינהן העובדה שמספר המנדטים של מפלגה זו גדול בהרבה מאלה שהשיגה "התנועה". כמו כן, צר לי שאני צריך להסביר זאת, כי חשבתי שזה מובן, אך בדבריי ה"ציוריים" ניסיתי לשלב נופך של הומור ואפילו לעג עצמי. אולי, בניגוד לך, איני מאמין ש"מעשים רעים" יכולים למשוך אש מלמעלה, ואם לפעמים זה נראה כך, זה במקרה וגם ההפך יכול לקרות באותה רמת סבירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה כותב שישראל לא מילאה כביכול? היא לא מילאה. מדינת ישראל הצליחה לכופף את אבו מאזן שבמקום להפסיק בניה בהתנחלויות היא תשחרר אסירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שאיני בקי במה שקורה בדיוק מאחורי הקלעים בין ישראל וארצות הברית והפלשתינים, אבל אני יודע שלו באמת אי ממוש הפעימה הרביעית היה הפרה ישירה של איזו שהיא התחייבות שלנו, היינו שומעים את זה מכולם מארצות הברית ועד מדינות אירופה. היעדר הגערות הבוטות הצפויות אומר דרשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כשאתה שומע מהם גערות בוטות על פעולתו של שר השיכון אתה לא מאמין להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך הבנתי. היה צריך להיות סימן שאלה בסוף ? מכל מקום, אנו מדברים כאן על אי מילוי התחייבות במסגרת ההסכמות בתהליך המו"מ הנוכחי, והתכוונתי לגערות בקשר לאי מילוי התחייבויות, ולא לגערות במסגרת חילוקי דעות פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שומע רק מה שמשמיעה לך העיתונות והדוברים הממשלתיים. http://drucker10.net/?p=2072 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי שאיני בקי ברזי ההבנות וההתחייבויות שמאחורי הקלעים בסבב השיחות הנוכחי, ואני רק יכול להעלות השערות, איני חושב שרביב דרוקר היה עד לשיחות האלה ואיני חושב שיש לו יותר מידע מזה שיש לי בעניין הזה. כשהוא אומר שהתחייבנו אין דבריו אמינים יותר מדבריו של איציק ש מהאייל שגם אומר את זה. מה שאמרתי הוא שהעובדה שהאמריקאים לא מטיחים בנו באופן ישיר שלא מלאנו התחייבות שנתנו, היא רמז ברור לכך שלא הייתה התחייבות מפורשת לעשות זאת בכל תנאי, כי בהכירי אותם הם ינצלו כל פרור כדי להטיח בנו דברים, כפי שתמיד עשו בעבר. האמת היא שאיני מבין בכלל למה אנחנו צריכים פתאום לשחרר רוצחים, ודבריו של רביב דרוקר אם אין בהם סתירה ברורה הם לפחות ממש לא בהירים. מה זאת אומרת "הפלשתינים ויתרו". ויתרו תמורת מה ? למה התחייבנו לשחרר אסירים ? התחשק לנו פתאום לתת בידיהם עוד כמה יהודים לטביחה ? תמורת מה היינו אמורים לוותר על בניה ולא להסכים מראש לגבולות שהפלשתינים מבקשים היום ? ההגיון אומר שאם התחייבנו, הדבר הזה היה תמורת משהו, ודווקא מאד סביר (אם כי אני אומר שוב שלא הייתי שם) שהסכמנו לכך תמורת המשך השיחות. אחרת לשם מה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התשובות לשאלותיך נמצאות בגוף תגובתך: לשם מה לשחרר רוצחים? כי כך העדיף נתניהו על פני הפסקת הבנייה או פינוי שטח על מנת לא להסתבך עם האחים היהודים. לשם מה לתת לפלסטינים משהו בכלל? כמו שציינת, עבור המשך השיחות יש צורך במחווה ישראלית לרשות וכאמור האופציה המועדפת (והגרועה ביותר) היתה שיחרור אסירים. אז מדוע הפלסטינים הפסיקו את השיחות? כי הם לא קיבלו את מה שהובטח להם אז מדוע נדרש מהם שיגידו שהיריקה בפרצוף שקיבלו היא גשם וימשיכו להיכנע לתכתיבים הישראלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין, למה תמיד בשביל להמשיך את השיחות יש שוב ושוב צורך במחווה ישראלית. לתומי הייתי חושב שהסיבה של כל צד (כן, גם הצד הפלסטיני) להמשיך בשיחות היא שהוא רוצה להגיע להסדר סופי ולסיים את הסכסוך הזה. מי שעל כל דבר קטן הופך את השולחן, ומתנה על כל שעל מחוות ושאר ירקות כדי ש'ישאירו אותו' ליד שולחן המשא ומתן, לא באמת רוצה להגיע לשום הסדר. וזה די ברור שאבו מאזן אכן לא בכיוון של שום הסדר, זה בעצם ברור כבר מתחילת המשא ומתן. תשווה את זה לתשלומים על שכר דירה - היו שלושה שחרורי אסירים עד כה, אבל עכשיו שנראה עוד לפני השחרור הרביעי שהמשא ומתן לא מתקדם לשום מקום, והדירה לא הולכת להימסר, אלא להיפך, החוזה עליה רק מתרחק, למה שתמשיך לשלם בעוד ועוד מחוות? (וזה בלי להזכיר את כל התעלולים המסריחים של פולארד, ערבים ישראלים, ועסקאות סיבוביות שאין שום קשר בין לבין משא ומתן ענייני של בעיות היסוד.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטרת המחוות היא לחזק את מעמד אבו-מאזן והרשות מול החמאס והקיצונים הפלסטינים האחרים. כשאבו-מאזן מקבל דברים מישראל, הוא יכול להציג בפני בני עמו את כדאיות המשך המו''מ עם ישראל וזה גם אינטרס ישראלי. נכון שאבו-מאזן היה מעוניין בהמשך המו''מ ללא רצון להגיע להסדר אבל כך גם נתניהו ורוב ממשלתו. הניצחון של נתניהו (אך ורק כלפי פנים. העולם לא יקנה את הלוקש הזה.) הוא בהצלחתו להטיל את האשמה על אבו-מאזן (על סירובו להיכנע לתכתיבי ישראל ובפנייתו להתקבל לועדות בינלאומיות של האו''ם שאינה קשורה ישירות למו''מ) ובכך לנקות את עצמו. את המחיר עוד נשלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינינו, גם אם היינו משחררים את האסירים, הם היו מוצאים תירוץ אחר בשביל לפוצץ את העניין, מתגובתך נראה שגם אתה חושב כך. וגם אתה מדבר על 'כדאיות המשך המו''מ', כאילו המטרה היא מו''מ ולא סיום. אז אכן, אם אמטרה היא מו''מ ללא סיום, אז הכל הצגה אחת גדולה. וגם העולם אגב יבין את זה, לא כולם כל כך אידיוטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, המטרה היא המשך ההצגה והעולם באמת לא אידיוט. הוא יבין שנתניהו מצא דרך להציג את אבו-מאזן כאשם היחידי והחרם הבינלאומי על ישראל בוא יבוא. כמה זמן תצליח ישראל להחזיק מעמד בזירה הבינלאומית כמדינת כיבוש מצורעת, זה לא ברור אבל אין ספק שהירווחנו את זה ביושר. אם באמת אי אפשר להגיע להסדר עם הפלסטינים, יש דרך אלטרנטיבית - יציאה חד צדדית מהשטחים הכבושים. מישהו מוכן להמר שממשלתם רודפת השלום של נתניהו, ליברמן והאחים היהודים אכן תנקוט בצעדים הללו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כי הדרך האלטרנטיבית הזאת עבדה כל כך נפלא בפעם הקודמת. מי שלוקח סיכון בשביל סיכוי לשיפור המצב הוא בעל חזון, ואולי אופטימי יתר על המידה. מי שחוזר על טעויות העבר כלשונן1 הוא פשוט אידיוט, מחוסר מילה הולמת יותר. 1 ומצפה לתוצאה אחרת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה חושב ש(אי) מדיניות הסטטוס קוו תוכיח את עצמה? אתה חי באשליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון יצא מחלק קטן מהשטחים בין השאר כדי למנוע יציאה מהשאר. לכן אני לא רואה את הממשלה הזו יוצאת חד צדדית *מהשטחים*. יציאה חד צדדית יכולה לשמש כדי להגדיר מחדש את גבולות השטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בדיוק מה שאמרתי. השיחות היו כסות עבור הממשלה להמשיך את הכיבוש. נראה מה יהיה עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שמפעל ההתנחלויות מתנהל במלוא התנופה- ולא רק בגושים, המצב נפיץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם מפעל התתנחלויות היה קופא לחלוטין לשלוש שנים, שום דבר לא היה משתנה. ואגב, הוא הוקפא פעם לכמעט שנה, ואופס - הפתעה, שום אבו-מאזן לא נראה חופז לשולחן המשא ומתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא הוקפא. הוא הוקפא לכאורה. בפועל הבניה לא הפסיקה. זו גם אחת הסיבות שאולי שחרור האסירים הוא צעד שבונה אמון טוב יותר מהקפאת הבניה: אני לא רואה את ממשלת ישראל מקפיאה את הבניה יותר מאשר היא הוקפאה אז, ועצם אי ההקפאה המלאה הוא פתח לשבירת אמון. מצד שני, הגברת קצב הבניה היא צעד הורס אמון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי גם כל עניין הקפאת הבנייה בהתנחלויות הוא עוד אחד מאנשי הקש שמשמשים (היטב יש לומר) את מי שרוצים תירוצים כדי לא לדון בעיקר. לאורך כל שנות המשא ומתן בשנות התשעים, שהביא להתקדמויות הרבה יותר משמעותיות ממה שקורה בעשר השנים האחרונות, לא דרשו הפלסטינים הקפאת התנחלויות ולא קיבלו אותה. בעצם זה אובמה, המדינאי הדגול, שזרק את העצם הרעילה הזאת לקלחת הרעילה כשלעצמה והביא במו ידיו להרחקת המשא ומתן לפני כארבע שנים. כשיש לך כשלוש-מאות אלף אנשים שגרים היכן שהוא, פותחים עסקים ומגדלים משפחות כאחד האדם, לא ניתן ממש לעצור לחלוטין בנייה כלשהיא, מחנות מכולת ועד גן ילדים. ולכן זאת עוד אחת מההצגות המשמשות פוליטית את שני הצדדים. כשיחפוץ מאן דהוא פוליטיקאי מהימין להעניק נחת לבוחריו, יכריז על בניית הפעוטון החדש במעלה מוריה עילית כעל שלל רב, ומולו שמאן דהוא מהשמאל יכריז על סגירת המכולת במורד שמריה ג' כעל שלל רב, וגם החברים הפלסטינים ישתמשו בכל אחד מאלה על פי רצונם ומה שמתאים להם כרגע. לו היו הצדדים רוצים להגיע לחלוקה אמיתי של הארץ וסוף הסכסוך, ההתנחלויות כפי שהן עכשיו לא יפריעו להם, או באופן יותר חזק וקל להגנה: התחלות הבנייה בהתנחלויות לאורך שלוש השנים האחרונות לא יהוו מכשול ולו זעיר להסדר הסופי. בקיצור, קצב הבנייה בהתנחלויות הוא דחליל, שכל אחד משתמש בו לצרכיו. ואם כבר משתמשים בו לצרכי מישהו - אולי כבר אמרתי את זה כאן - בנייה בהתנחלויות היא אולי הגורם המרכזי, אם לא היחיד, שכנראה פועל לרעת הפלסטינים במצב הסטטוס קוו1, אז אולי שכדאי שגם הם יבינו שלפעמים כדאי לגמור עסקה בזמן נתון ולא למשוך אותה עוד עשרות שנים ואלפי הרוגים. 1 כן, הסבל שלהם תחת הכיבוש בלה בלה, כנראה שזה לא מספיק מעניין אותם כדי לקבל את התנאים שהציעו להם עד כה. אם הסבל הזה זה מה שהיה חשוב להם, היו מתפשרים גם על 90 אחזו מהשטח, וחיים כבר מעל לעשור על נחלתם הריבונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. מצד אחד אתה מודע לכך שקביעת עובדות בשטח היא לא עניין פעוט, שהרי "כשיש לך כשלוש-מאות אלף אנשים שגרים היכן שהוא, פותחים עסקים ומגדלים משפחות כאחד האדם, לא ניתן ממש לעצור לחלוטין בנייה כלשהיא..." ומצד שני אתה מזכיר שבשנות התשעים המו"מ התנהל תוך המשך ההתנחלויות ותמה למה זה לא יכול להמשך כך גם בימינו (ואני אוסיף: ובימי בנינו, בני בנינו ובניהם). אתה לא חושב שבגלל החלק הראשון לפלשתינאים יש קייס לא רע בקשר לשני? ואפילו אם נקבל את טענתך בדבר דחליליות המעשה, מה ההגיון בבניית דחליל שמנקר את עיני העולם כולו? מי שמתחנן שיכפו עליו בטח לא יהיה מופתע כשזה יגיע, אם כי את צעקות1 הגעוואלד שלו אפשר יהיה ודאי לשמוע גם בקצה הקרוב של אנדרומדה. _________ 1- שלא לומר קרקורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדחליל הוא לא תחילת בניית ההתנחלויות, זה התחיל בעבר בקונסטלציות פוליטיות אחרות לגמרי. המשך הבנייה כרגע הוא הדחליל, וכמו שאמרתי (וגם צפריר רמז), אי אפשר באמת להפסיק אותו מכל וכל (ואפילו נתתי סיבה למה לא כדאי). הפלשתינאים יכלו להפסיק את העניין בסוף ה'חלק הראשון' שלך, כמו שכבר אמרתי. כנראה שזה לא היה מספיק חשוב להם. עיני העולם כולו, אם הן לא מנוקרות בגלל תועבות גדולות פי מאה, לא ינוקרו בגלל כמה התחלות בנייה. כל השאר זה יחסי ציבור ואינטרסים. וכשיש מספיק אינטרסים, ימצאו הרי דחליל אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, רק אל תגיד שלא הזהרתי אותך! (אפילו הנחמה פורתא של "אמרתי לכם" תיגזל ממני ומשכמותי, כי מליון אנשים ימהרו להסביר שרק בגלל סמולנים כמוני העולם כולו נגדנו, בלה בלה בלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המתודה של ''בסוף יהיה רע ונגיד שאמרנו לכם'' מאד בעייתית בעיני. זה כמו אלה שתמיד אומרים שהמניות ייפלו, ואחת לשמונה שנים אכן יוצאים בתופים ומחולות בזמן המשבר ואומרים ''אמרנו לכם''. יופי, כי תמיד יגיע משבר מתישהוא, החוכמה היתה לומר מתי, ומעבר לזה, להסביר לנו איך לנהל את חשבונות בנק שלנו בשנים שבין המשברים. שבהן כנראה לו היינו משקיעים את כספנו בחוכמה היינו מרוויחים לא מעט, בעוד לו היינו שומעים לפסימיסטים ומחזיקים את הדולרים מתחת בלטות, היה יוצא שכרנו בהפסדנו. גם הצד השני יודע לומר 'אמרנו לכם' שיהיו קטיושות מעזה ו'אמרנו לכם' שטילי החיזבאללה לא יחלידו במחסנים. זה מה שיפה במתודולוגיה הזאת, היא עובדת לכל הכיוונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ...בענין המניות ומפולת... למיטב הבנתי עכשיו הוא הזמן להפוך למה שנקרא בעגה "דפנסיבי"- היינו לחפש לא איך להרוויח אלא איך להפסיד כמה שפחות. לצאת מכל נכסי ההון (מניות, אג"ח, דירות להשקעה), להעביר את כל קופות הפנסיה והגמל למסלול שקלי (זה המסלול הלא רווחי של "בינתיים עד שנחליט מה לעשות עם הכסף") ולעבור עם שאר הכסף לדבר הכי דומה למזומן (מק"מ לחצי שנה). למה? כי מגמת ירידת הריבית ארוכת הטווח של שלושים השנים האחרונות (בארה"ב, בארץ רק 23) מסתיימת/כבר הסתיימה, ועומדת להתחלף במגמת ריבית עולה, שתנחית את מחירי כל הנכסים הפיננסיים. שוקי המניות השונים בעולם בתהליך של בניית שיא (חלקם כבר מעבר לשיא, חלקם עדיין מתקדמים אליו) תהליך שיסתיים תוך חודש. לדעתי יש סיכויים לא רעים שנראה איזו התרסקות בעוד חדשיים שלשה, אבל העיקר הוא לא אם תהיה מפולת או לא אלא שהמגמה הראשית עומדת להתהפך, ומי שמחזיק בנכסים פיננסיים יפסיד בשנים הבאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה ממליץ לי לא לנצל את נקודת היציאה הבאה של הפק"מ שלי? (זה חיסכון בהפקדה מינימלית שלא עלה בכלום בשנה האחרונה וכבר נואשתי ממנו. אבל אצלנו חוסכים וזהו זה. בת של פקידת בנק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לא עברו חדשיים-שלשה אלא חמישה, אבל היפוך המגמה אכן התרחש. מדדי המניות בעולם השלימו/משלימים את המגמה העולה של 5 השנים האחרונות. החלשים בהם (לדוגמה הפוטסי האנגלי) כבר השלימו את העליות וראו את השיא וכבר נמצאים במגמה יורדת, החזקים ביותר אולי יעשו שיא נוסף אחרון בשבועות הקרובים לפני היפוך המגמה גם אצלם. בחודש האחרון התנודתיות בשוק המניות האמריקאי (המוביל בעולם) גדלה מאוד. גידול כזה בתנודתיות מופיע לקראת (ובעקבות) שיאים של טווח ארוך. למעשה מגמות עולות ארוכות טווח מתאפיינות בירידה של התנודתיות ומגמות יורדות בעליה בתנודתיות. הגידול הפתאומי בתנודתיות מסמן את היפוך המגמה. לפיכך העליות הפראיות בשבוע האחרון אינן סימן חיובי כלל וכלל. בזמן כתיבת הדברים נסחר חוזה ס&פ 500 ב 1934 (השיא ב 19/9 במחיר 2015) חוזה פוטסי ב 6346 (השיא ב 4/9 במחיר 6908) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכם (ולא חלקי וראשוני) שיכלול הסכמה על הגבולות ינטרל את המירוץ הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואם להמשיך בתפקיד קפטיין אובוויוס) בדיוק מהסיבה הזו הפלסטינאים רוצים להגיע להסכמה על גבולות כיעד ראשוני וישראל לא כל כך ממהרת לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מענין שאתה אומר את זה, כי אם כך זה די מתמיה שלאורך עשרים השנה האחרונות של המשא ומתן לא שמענו אפילו על מפה אחת שהוצגה או הוסכמה על ידי הפלסטינאים, בעוד מברק, דרך קלינטון ועד אולמרט (ואולי יש עוד) שמענו גם שמענו הצעות די ברורות של אחוזים, גבולות, וכן הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפה שהוצגה והוסכמה ע"י הפלשתינאים היא מפת 67 (או 48, אין טעם להכנס לשאלה הזאת כרגע). אין דבר קל יותר מאשר להצביע על מחדליהם ואשמתם של הפלשתינאים, כי יש רבים כאלה. מה שנפלא מבינתי הוא למה אנחנו מנסים לנצח אותם דווקא בתחום הזה. מי שמפעיל את הרעיון שהבעת קודם, לפיו ככל שהזמן עובר אנחנו קובעים יותר ויותר עובדות בשטח, משחק משחק מסוכן: או שהם באמת ימהרו לקבל הסכם בניגוד למה שנראה להם צודק, כפי שעושה מי שאקדח מוצמד לרקתו, או שהם יסרבו לשחק במסגרת הזאת, ויתבעו את הפסקת ההתנחלויות ("קודם כל תוריד את האקדח"). מי שתוך כדי המו"מ משחק עם התוף באקדחו (ע"ע אישורי בניה חדשים) באמת לא צריך להיות מופתע אם הצד השני מחפש מגרש אחר לשחק בו (למרבה הצער, לא פעם במגרש האחר נעשה שימוש באקדחים אמיתיים).. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא להתעלם מההודעה הקודמת שלי. סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטאבה 2001 הפלסטינים הציגו מפה בה הם הסכימו לסיפוח 3.1% מהשטח ביחס 1:1. באנאפוליס 2008 הפלסטינים הציגו מפות שמראות חילופי שטחים ביחס 1:1 על 1.9% מהשטח (למרות שמחמוד עבאס הצהיר אז שהוא יסכים לשיעור של 2%). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה היתה אז הבעיה של הצד שלנו להסכים למפות הללו? שמשאירים להם את אלון מורה ואת עפרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטאבה, הצד הישראלי סירב להצעת ה-3% הפלסטינאית, ודבק במפת ה-8% הישראלית (יותר מהצעת קלינטון של 6%) אך בסוף הישראלית כן הציגו מפה של 6% סיפוח. פער של כ-3% (שיש לה גם השלכה בעייתית על המחסור בשטחים איכותיים עליהם ישראל יכולה לוותר במסגרת חילופים ביחס 1:1). באנאפוליס ליבני הציעה 7.3% סיפוח ואולמרט הציע (במסלול מקביל) 6.5% סיפוח תמורת העברה של 5.8%. הפער גדל לכ- 4.5-5.5%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שכל הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמצה היום בויכוח על 4-5% משטח הגדה. אם כל ההבדלים בגישה הם כמותיים בלבד לא יכול להיות שמטאבה ועד היום לא הגענו להסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט לא. שטחים הם רק אחד הנושאים. מה עוד ששטח ההתנחלויות, ובמיוחד הגושים הגדולים שגובלים בשטח מדינת ישראל, נמדד באחוזים בודדים. יחס חילופי השטחים 1:1 שם מגבלה רצינית על השטח שישראל יכולה להעביר והפלסטינים מוכנים לקבל (למשל, לא רק שטח מדברי נידח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מפספס את הפואנטה. המשא ומתן בין ישראל לראשות הפלשתינית לא מתקיים על מנת להגיע להסכם, אלא על מנת להמשיך את המשא ומתן. פועל יוצא הוא שכל הסכמה במשא ומתן תקרב את סיום המשא ומתן ותחתור תחת מטרת קיומו, ולכן לא תתרחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין את היתרונות של הגישה הזו מהצד שלנו של השולחן, אבל למה זה כדאי גם לפלסטינים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנו, לי ולך וליוסוף מראמאללה, אין יותר מידי יתרונות בכישה הזאת, אבל אנחנו, אני ואתה ויוסוף מראמאללה, לא מעניינים. להם, נתניהו ואבו מאזן, יש הרבה יתרונות במצב הזה. כסף, כח, השפעה, פרסום, חוסר ביקורת, שורה בהיסטוריה, כל מה שאדם שבחר לנסות ולהנהיג את עמו יכול לבקש. אנחנו אמנם יכולים להחליף אותם, אבל גם המחליפים יעשו את אותו חשבון (לפרטים נא לפנות לרבין, פרס, ערפאת, ברק, שרון, אולמרט ונתניהו). בסוף או שהכלב ימות או שהפריץ ימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהסכסוך לא מתמצה בזה, הוא מתמצה ביציאה מהשטח מצד אחד (מה שכבר הראינו שלא בלתי ניתן לדיון), מול וויתור עקרוני ומוחלט על זכות השיבה וסיום הסכסוך מצד שני - מה שלא שמענו בצורה ברורה ומוסכמת אפילו פעם אחת. כל השאר זה, כמו שאמרו אחרים כאן, הצגות של משא ומתן. אם הוא היה מתמצה בזה הוא מזמן היה פתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, הנה מה שדן מרידור אומר על הסיבה לאי-סיום הסכסוך. משם: 'מרידור: "מזכירת המדינה, קונדוליזה רייס, קיבלה מאולמרט טלפון. 'אני חושב שיש לי את הפתרון' הוא אמר לה ופירט בפניה את ההסכם שהוא עומד להציג לאבו מאזן. רייס לא האמינה למשמע אזניה, הלכה לנשיא ג'ורג' בוש, ובהמשך נסעה לירושלים ושמעה מאולמרט את ההצעה. רייס הגיעה לאבו מאזן ברמאללה, אבל אז הוא הגיב במלים האלה: '5,000 איש יחזרו, אבל 4 מיליון יישארו מחוץ לבית?". במילים אחרות, אמר מרידור, אבו מאזן לא חתם על ההצעה המדהימה של אולמרט בגלל זכות השיבה, ולא בגלל שהוא היה בסוף הדרך הפוליטית שלו, או שהיה חלש. אין לזה שום קשר.' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת די מדהים. האם סירבו גם לפיצויים? (האם הוצעו להם פיצויים הולמים במסגרת ההצעה של אולמרט?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שאני יודע, באנאפוליס ישראל הציעה קליטה של 25000 פליטים בחמש שנים (5000x5) ועבאס הציע 100000 בעשר שנים (10000 לשנה). עבאס אמר שזה לא הגיוני לבקש מישראל לקלוט 5 מליון או אפילו מיליון פליטים כי המשמעות היא סוף מדינת ישראל. לפני כמה שנים נעשתה עבודת הערכה של העלות הכספית של יישוב ושיקום הפליטים וכן הערכה של תביעות פיצויי רכוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם וכאשר יהיה הסכם בהתאם לפרמטרים הידועים, ישראל תקלוט - נניח לפי המספרים הגדולים של הצעת אש"פ - 100000 פלסטינאים ויצאו ממנה כ- 240000 (נתוני הפלסטינים) עד כ- 300000 (נתוני ישראל). נטו "יצאו" מישראל 150-200000. בעניין המימון, דובר על הקמת וועדה בינלאומית והנשיא קלינטון הנשיא הודיע ב-2000 שארה"ב מוכנה להוביל את המאמץ הבינלאומי ליישום האספקטים של פיצויים, שיקום, יישוב וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו ניזונים מאינפורמציה חלקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את באמת חושבת שישראל צריכה לשלם פיצויים ל-4 מיליון פסאודו-פליטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ישראל, אבל האיחוד האירופאי וארה''ב אמורות להיות מחויבות לפיתרון לבעית הפליטים, כמו שארה''ב שפכה מיליארדים כדי לפצות על פינוי סיני כך צריך להיות כדי לפצות כל גורם (גם דור רביעי) שיכול להיות מכשול להסכם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |