|
||||
|
||||
חלק גדול מגידול החוב היה מגידול התשלומים עקב גידול המדד- היותם צמודים. רק רגע אחד: מה זה? החוב שעלה בגלל גידול האינפלציה הביא לגידול האינפלציה? אז אולי הסיבות לאינפלציה הן אחרות? נתוני הלמ"ס מראים שהאינפלציה לא היתה עונש לעליה בחוב אלא להיפך. |
|
||||
|
||||
כאשר יותר כסף רודף אחרי אותה כמות מוצרים ושרותים ערך הכסף יורד וזוהי האינפלציה הקלאסית. בבסיס המנגנון האינפלציוני בארץ בשנות השבעים: הממשלה הוציאה יותר כסף ממה שהכניסה (גרעון ממשלתי), לוותה את ההפרש מבנק ישראל (הדפסה) ומהדורות הבאים (ביטוח ההצמדה) והגדילה את כמות הכסף במשק. מנגנוני ההצמדה המשוכללים שימנו את התהליך האינפלציוני וסייעו לעליית המדרגה מאינפלציה דו ספרתית לתלת ספרתית בלי שהציבור הרגיש נפגע מכך (להיפך, מי שהיתה לו משכנתא לא צמודה נהנה מאוד). מנגנוני ההצמדה לא יצרו בעצמם אינפלציה אבל איפשרו מעין תמסורת שמסחררת את האינפלציה לרמות גבוהות יותר על ידי אותה דחיפה. סובסידיות שנתנה הממשלה באמצעות מנגנון ביטוח ההצמדה הגדילו מאוד את הגרעון הממשלתי בהחבא. הגרעון הממשלתי התחיל לגדול מיד אחרי ששת הימים בניגוד למדיניות המיתון של 66-67. המדיניות המרחיבה והוצאות הבטחון הגדולות של מלחמת ההתשה הוסיפו והגדילו את הגרעון בתחילת שנות השבעים לרמה ממש גבוהה של 12.5% בשנת 72' אבל הצמיחה והעליה בשנים 68-72' איפשרו להתיחס אליו בסלחנות. בתחילת שנות ה 70' האינפלציה כבר עלתה לרמה דו ספרתית (10%, 13% 14% בשנים 70-72) אחרי 73' הוצאות הבטחון רק הוסיפו לגדול, תשלומי ההעברה והסובסידיות המשיכו לצמוח, מחירי האנרגיה זינקו, ואת הכל הממשלה הוסיפה לממן בצורה גרעונית כאשר מהצד שני של המאזניים כבר לא עמדו צמיחה חריגה או הגירה חיובית (להפך- הנפולת של הנמושות ירדו ללוס אנג'לס). |
|
||||
|
||||
שמע אריק: אחת הבעיות הגדולות למבוכה שאתה רואה אצל כל הכלכלנים הגדולים של מדינת ישראל באותה התקופה, שהסיבתיות שנתת מאד לא משכנעת. הדרך הנכונה לחקור מה קרה היא לפלח את הגורמים השונים ולא להתייחס רק למספרים מיצרפיים והיבטים מאקרו כלכליים. בקיצור: כמו שאמר גרון עמוק בסרט כל אנשי הנשיא: לך בעקבות הכסף:מי הרוויח ומי הפסיד. |
|
||||
|
||||
על איזו מבוכת כלכלנים אתה מדבר? כשאתה אומר שהסיבתיות לא משכנעת אתה מתכוון לכך שנטל הביטחון העצום בשנות השבעים לא תרם לבעיות הכלכליות של ישראל בשנות השבעים והשמונים? לכך שההגדלה המסיבית של תשלומי ההעברה הממשלתיים לא הגדילה את הגרעון הממשלתי לרמות חריגות? או לכך שגרעון ממשלתי דו ספרתי לאורך שנים הוא לא מתכון לפשיטת רגל כאשר אין צמיחה מסיבית כמשקל נגד? אתה טוען שלנתח מאקרו כלכלה בדרכים מאקרו כלכליות היא לא הדרך הנכונה? במטותא תן לי את הניתוח החלופי שלך. תקרא כאן עמודים 43-44 ותגיד לי מה לא ברור וחד משמעי בעומס הכלכלי שהטילו הוצאות הבטחון על כלכלת ישראל בשנות השבעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |