בתשובה להאייל האלמוני, 09/05/12 5:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''המשטרה הודתה שהנתונים האמיתיים נמוכים הרבה יותר ממה שחושבים, כי יש במשטרה ''הרגשה'' שהמון פשע בא משחורים'' - ההיגד הזה ממש לא דומה לקטע שהובא כאן מהדיון בכנסת (לא זוכרת באיזו תגובה). שם נאמר שאזרחים מתלוננים שתקף או כייס אותם אדם שחור, אבל העבריין לא נתפס, ולכן אי אפשר להגיד בבירור מאיפה הוא ואם הוא פליט. עם זאת, מדובר ברוב גדול של התלונות. כך אמר נציג המשטרה. אז לגרסתך מדובר ב''הרגשה'', ולגרסתם מדובר ב''עובדות בשטח שלא אומתו רשמית במסמכים'' וההבדל גדול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 594898. ר' גם ציטוטים בתגובה שמעליה. בינתיים פורסם גם הפרוטוקול מישיבת הוועדה שלאחר האירועים האחרונים: לא נראה שיש שם משהו מעניין במיוחד. בעיקר הוצאת קיטור. לפי הפרוטוקול הייתה אמורה להיות מיד לאחר מכן ישיבה מתוכננת של אותה הוועדה בעניין הפליטים הסודנים, אבל אני לא מוצא את הפרוטוקול שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אפילו לא קולט עד כמה התגובה שלך סובלת מחוסר הגיון פנימי. יש סתירה פנימית בביטוי "פליטים סודנים", שהרי אין גבול בין סודן לישראל, ואילו מצרים אינה מגרשת אותם מתחומה, כלומר ברגע שאותו סודני עובר את הגבול למצרים הרי שחייו אינם בסכנה (אלא אם כן ינסה לגנוב את הגבול לישראל, שאז הוא בסכנת ירי מצד החיילים המצרים). לפיכך אין בישראל פליטים סודנים כלל אלא רק מהגרי עבודה, ובאופן אירוני, אפשרות העבודה בישראל היא זו שגורמת לסכנת חיים לאותם אנשים. מלבד זאת, הרי שמאז הפסקת האש בדארפור ב 2010, והקמת דרום סודאן ב2011, גם את התירוץ הקלוש הזה אין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי. זכרתי משום מה שיו"ר הועדה (ניצן הורביץ) כינה כך את הישיבה הבאה. אולם לפי הפרוטוקול כותרתה הייתה "החזרת דרום סודנים לדרום סודן". לעניין דרום סודאן: למיטב זכרוני הממשלה חזרה בה מהתוכנית הגורפת להחזיר את הדרום סודנים לסודן (גם) בעקבות שינוי המלצת האו"ם בנושא עקב הדרדרות המצב בדרום סודן בחודשים האחרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הדרום סודאנים, דעתי היא שהחזרתם למולדתם צריכה להתבצע בתיאום ובשיתוף פעולה עם ממשלתם, ולאחר שיוחזרו יש להתיר למספר מוגבל שלהם להגיע לארץ כעובדים זרים חוקיים עם אשרת עבודה בכל שנה, וזאת כחלק מהסכם שיתוף פעולה כלכלי, תרבותי ומדיני כולל. לא סכסוכי הגבול של דרום סודאן עם שכנתה מצפון, ולא מאבקי הכח השבטיים, אינם מגיעים לכדי מצב כה חמור עד שלא ניתן לחזור לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששוטר אומר "עובדות בשטח שלא אומתו רשמית במסמכים" הוא מתאר הרגשה, כמו שאמרתי. עבריינים בדרך כלל מבצעים את העבירות שלהם בהיחבא, ולכן ברוב העבירות אי אפשר לדעת מי העברין ונגד מי לפתוח תיק. כמישהו גונב ממך, או מכייס אותך, או פורץ לך לבית, את לא יודעת אפילו מה צבע עורו. אפשר לומר בבטחון מלא שעל פי אחוז הלבנים באוכלוסיה ועל פי שיעור העבריינות בקרבם, יש הרבה יותר עבירות של לבנים לא נודעים מאשר שחורים לא נודעים. לכן אם נחבר את העבירות הנודעות והלא נודעות של הלבנים ונשווה לשחורים, נישאר עם אותו אחוז עבריינות נמוך אצל השחורים, שאמנם עלה אבל הוא לכל היותר שווה לשיעור באוכלוסיה. כשמפקד במשטרה אומר ש-40% מהפשיעה (בתל אביב או בכל הארץ, שכחתי)קשורה לאפריקאים, המספר המופרך נובע מהרגשתו ומסתדר איתה. המספר האמיתי הוא לפחות פי עשר יותר נמוך. הוא מזין את ההרגשה של כל מי שקורא את הידיעה, שיניח שהגנב הבא שיגנוב ממנו הוא 50% שחור. כל שוטר מניח שהתלונה הבאה על עבריין לא ידוע שתתקבל אצלו תהיה על 50% שחור. למעשה כשהשוטר יגיע לזירה הוא יתור אחרי השחורים, וברור שכך שחורים "קשורים" כמעט לכל עבירה. ההרגשה מזינה את עצמה, כי כל תלונה שקשור אליה שחור אם באמת ואם לא, מאששת את ההרגשה, וכל תלונה על לבן אינה מחלישה את ההרגשה. שוטרים הם לא האנשים הראשונים שרצוי להאמין לדיברתם ולשיפוטם. למרבה הצער. חייבים להסתמך על נתונים עובדתיים. אחרת מגיעים ל 40%. לגבי מה שציטטת מפרוטוקול ועדת הכנסת. לא מצאתי את הציטוט הזה בפרוטוקול. בכל מקרה היו נציגים (של המשטרה או של משרד הפנים) שהשמיעו דברים דומים, ותיארו את הבעייתיות של איסוף הנתונים. הבעייתיות באיסוף הנתונים ברורה, והשאר הוא עניין של הרגשה. היו שחלקו על מסקנתם. בדיון כזה אפשר להסתמך רק על עובדות, אסור להסתמך על הרגשות, וחלילה לא כשבן ארי מסתובב ומרעיל את המוחות. קראי את פרוטוקול הישיבה וגם את הפרוטוקול של הישיבה אחרונה, אחרי זריקת בקבוקי התבערה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |