בתשובה ליונתן השני, 21/12/11 12:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וסיגריות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סיגריות אמנם מגרות את האיזור במוח שנותן לנו תגמול חיובי, ובכך ממכרות אותנו, אבל בזה מתמצות ההשפעות הקוגניטיביות שלהן. לדעתי, הן לא גורמות מניפולציה מספיק חזקה על המוח כדי להיכנס להגדרה של ''סם''. אם אתה מגדיר סיגריה כסם, אפשר לומר שכל חומר שמשפיע על המוח בצורה כלשהי הוא סם, וזה משאיר מעט מאוד חומרים בחוץ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, יש ספק שניקוטין הוא סם? נכון שהוא משנה תודעה, אם בכלל, באופן ממש מוגבל. אבל סמים הם לא רק חומרים משני תודעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מכניס אותו לקטגורית הסמים? מה קורה למי שמעשן סיגריה אחת בחודש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם קולה? קפה? שוקולד? מה ההבדל בעצם בין קפאין וניקוטין? אם כבר הקפאין אפילו יותר "סם" מהניקוטין כי הוא ממריץ. בכלל אפשר למצוא מאכל או משקה שאין בו "סמים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלה חומרים ממכרים כמובן. בעיני הם סמים. אני מכורה לקפה, למשל. הגדרת המחוקק היא לא הגבול בעיניי, רק עוד קריטריון. אולי אתה רוצה להתעלם מהפקטור של התמכרות כשאתה קובע מה זה סם. אבל איך אתה קובע בעצם? יש לנו כבר שינוי תודעה, התמכרות, ומה עוד? על פי ההגדרה בוויקיפדיה יש סמים פסיכו-אקטיביים, אבל רובם לא כאלה, וסם מוגדר כ"חומר, סינתטי או טבעי, הנצרך שלא לצורכי תזונה. הסם מיוצר מחוץ לגוף, להבדיל מחומרים אנדוגניים המיוצרים בגוף. כשסם נצרך, כלומר נכנס לגוף האורגניזם, הוא גורם להשפעות פרמקולוגיות - משנה את תפקוד הגוף או הנפש". http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9D_(%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוון לקשר לסם (כללי) [ויקיפדיה]. לפי ההגדרה הזאת גם חמצן ומים הם שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כי הם לא משנים את תפקוד הגוף אלא מאפשרים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם נזקים שעלולים להיגרם מצריכה עודפת מאוד של מים. אבל אם יורשה לי לצטט את כב' דליה דורנר, לא זו היתה כוונת המחוקק. סלט מלפפונים בריא מאוד. אם תאכל רק ממנו כל היום, כל יום, יהיו לך חסכים תזונתיים חמורים. אבל מכאן אתה לא מסיק שהוא מזיק לגוף בפני עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלפפונים זה דבר ממכר. כשהבטן מלאה יש תחושה טובה ומערפלת, כשעושים את זה מספיק זמן הקיבה מתנפחת ואז צריך יותר אוכל כדי לקבל את אותה תחושה. רוב המכורים לתחושה הזאת מעדיפים לעשות את זה עם מזונות אחרים, אבל בדיאטה הרבה פעמים מגבילים להם הכל חוץ מירקות ואז מלפפונים היא האופציה הכי ''טובה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניקוטין משמש במנות גדולות יותר מהמקובל במערב כסם הזייתי. השימוש בסיגריות דומה לשימוש שמכורים להרואין עושים בסם ע"מ לשרוד שימוש קבוע ורצוף, מחלקים את הסם למנות קטנטנות ונמנעים מרוב ההשפעה הפסיכואקטיבית. גם סוכר לבן וקפה נכנסים לקטגוריה הזו בנוחיות, אם אתם לא מאמינים - תנסו להפסיק את השימוש בסוכרים ובקפה לחודשיים ואח"כ, על קיבה ריקה, שתו 2 כוסות קפה שחור חזק עם 2 כפיות סוכר כל אחת. אם אתם שוקלים מעל 100 ק"ג תוסיפו כוס נוספת - אתם תהפכו לאנרג'ייזר באני לשעות. לא כדאי לעשות את זה ליד הבוסית, חברים ויצורים חיים באופן כללי. הבעייה עם סמים איננה ההשפעה של חומרים על הגוף, הבעייה היא הסרת האחריות שבאה מעצם הגישה שאני חייב להענות למרכזי הנאה שלי גם אם הם אומרים לי להכניס לפה מלכודת עכברים (הכרתי גם מקרה כזה...). להשתין עכשיו ומייד זה כיף, ועדיין, רוב האנשים לא משתינים במכנסיים. כדי להפנים את ההתאפקות הם נאלצו ללמוד שלהשתנה יש הקשר מועיל והקשר מזיק ולהפריד אותם זה מזה. כך גם עם 'סמים'. יש מי שקולה עושה לו את זה, עבודה קשה, סקס, הרואין וכו' ושות' הנקודה היא שקולה טובה נגד כאב בטן, והיא אחלה עם אוכל כבד, כשאין לך צורך לספוג מינרלים וויטמינים. סקס הוא אחלה, עם הפרטנר המתאים, בנסיבות המתאימות. הרואין הוא אחלה, אם אתה צריך להרדים כאב. לכל זמן ועת לכל חפץ. לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. מן המפורסמות הוא בשדה מדיניות מניעת הסמים שככל שסם נתמך בהקשר תרבותי רחב יותר השימוש המזיק בו פוחת. יש פחות אלכוהוליסטים בתרבויות שלהם יש גם הקשר חיובי לשימוש באלכוהול (יהודים-דתיים למשל מבינים את הקונספט של רק כוס אחת לקידוש, או 4 כוסות לפסח ולכן סביר פחות שיגדלו אלכוהוליסטים) ויש פחות שימוש לרעה בסמים הזייתיים כגון MDA ונגזרותיו בתרבויות שבהן יש לסמים הללו שימוש מידתי מובחן. המסקנה שלי היא ששלילה גורפת - הרחקה בשמאל מבלי לקרב בימין - יוצרת נזק עצום: הילת מיסתורין, חוסר אמון במעט המידע שכן עובר, עמדת התמסכנות צדקנית מול כוחו הכל יכול לכאורה של הסם, חוסר מיומנות באומנות השליטה העצמית... או בקיצור - נרקומנים. כמו שאומרים - Put that in your pipe and smoke it! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדות האנקדוטלית שלי שתומכת במה שכתבת על קפה: רוב חיי הבוגרים שתיתי שלוש כוסות תה ליום, ושמתי לב שבצורה ברורה הוא לא מעורר אותי, אם כבר להפך - אם אני קצת עייף לפני התה, אני נרדם בנעימים קצת אחריו. אני מניח שנהייתי סביל למינון הקפאין שבו, והאפקט המרגיע שלו עזר להירדמות. לפני שנה וחצי ירדתי לכוס פעם בשבוע-שבועיים. בשלב מסוים גיליתי שאם חפץ שינה אנוכי בשעתיים הקרובות, התה צריך לחכות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |