בתשובה ליונתן השני, 21/12/11 17:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניקוטין משמש במנות גדולות יותר מהמקובל במערב כסם הזייתי. השימוש בסיגריות דומה לשימוש שמכורים להרואין עושים בסם ע"מ לשרוד שימוש קבוע ורצוף, מחלקים את הסם למנות קטנטנות ונמנעים מרוב ההשפעה הפסיכואקטיבית. גם סוכר לבן וקפה נכנסים לקטגוריה הזו בנוחיות, אם אתם לא מאמינים - תנסו להפסיק את השימוש בסוכרים ובקפה לחודשיים ואח"כ, על קיבה ריקה, שתו 2 כוסות קפה שחור חזק עם 2 כפיות סוכר כל אחת. אם אתם שוקלים מעל 100 ק"ג תוסיפו כוס נוספת - אתם תהפכו לאנרג'ייזר באני לשעות. לא כדאי לעשות את זה ליד הבוסית, חברים ויצורים חיים באופן כללי. הבעייה עם סמים איננה ההשפעה של חומרים על הגוף, הבעייה היא הסרת האחריות שבאה מעצם הגישה שאני חייב להענות למרכזי הנאה שלי גם אם הם אומרים לי להכניס לפה מלכודת עכברים (הכרתי גם מקרה כזה...). להשתין עכשיו ומייד זה כיף, ועדיין, רוב האנשים לא משתינים במכנסיים. כדי להפנים את ההתאפקות הם נאלצו ללמוד שלהשתנה יש הקשר מועיל והקשר מזיק ולהפריד אותם זה מזה. כך גם עם 'סמים'. יש מי שקולה עושה לו את זה, עבודה קשה, סקס, הרואין וכו' ושות' הנקודה היא שקולה טובה נגד כאב בטן, והיא אחלה עם אוכל כבד, כשאין לך צורך לספוג מינרלים וויטמינים. סקס הוא אחלה, עם הפרטנר המתאים, בנסיבות המתאימות. הרואין הוא אחלה, אם אתה צריך להרדים כאב. לכל זמן ועת לכל חפץ. לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. מן המפורסמות הוא בשדה מדיניות מניעת הסמים שככל שסם נתמך בהקשר תרבותי רחב יותר השימוש המזיק בו פוחת. יש פחות אלכוהוליסטים בתרבויות שלהם יש גם הקשר חיובי לשימוש באלכוהול (יהודים-דתיים למשל מבינים את הקונספט של רק כוס אחת לקידוש, או 4 כוסות לפסח ולכן סביר פחות שיגדלו אלכוהוליסטים) ויש פחות שימוש לרעה בסמים הזייתיים כגון MDA ונגזרותיו בתרבויות שבהן יש לסמים הללו שימוש מידתי מובחן. המסקנה שלי היא ששלילה גורפת - הרחקה בשמאל מבלי לקרב בימין - יוצרת נזק עצום: הילת מיסתורין, חוסר אמון במעט המידע שכן עובר, עמדת התמסכנות צדקנית מול כוחו הכל יכול לכאורה של הסם, חוסר מיומנות באומנות השליטה העצמית... או בקיצור - נרקומנים. כמו שאומרים - Put that in your pipe and smoke it! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העדות האנקדוטלית שלי שתומכת במה שכתבת על קפה: רוב חיי הבוגרים שתיתי שלוש כוסות תה ליום, ושמתי לב שבצורה ברורה הוא לא מעורר אותי, אם כבר להפך - אם אני קצת עייף לפני התה, אני נרדם בנעימים קצת אחריו. אני מניח שנהייתי סביל למינון הקפאין שבו, והאפקט המרגיע שלו עזר להירדמות. לפני שנה וחצי ירדתי לכוס פעם בשבוע-שבועיים. בשלב מסוים גיליתי שאם חפץ שינה אנוכי בשעתיים הקרובות, התה צריך לחכות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |