|
||||
|
||||
איזו תגובה אופיינית לתל אביבי שחושב שהשמש זורחת לו מהישבן. בוא נשווה, לדוגמה, את סורוקה לאיכילוב איכילוב משרת 360,000 תושבים, עובדים בו 6000 עובדים, מתוכם 1300 רופאים (שמתוכם מעל 100 מתמחים התפטרו) סורוקה משרת 1,000,000 תושבים, אך עובדים בו רק 4200 עובדים, מתוכם רק 800 רופאים (שמתוכם רק אחד התפטר). כלומר בקלות אפשר (מה אפשר? חייבים!) להעביר כמה מאות תקנים של רופאים מאיכילוב לסורוקה, ולו בכדי לתקן קצת את האפליה כנגד הפריפריה (לא בכדי תוחלת החיים בתל אביב גבוהה יותר). |
|
||||
|
||||
ומה עם תל אביבים שלא חושבים שהשמש זורחת מישבנם? |
|
||||
|
||||
תגיד, זה שאתה לא יודע לקרוא נובע מכך שלא מלמדים אתכם בפריפריה? בעצם, אולי חטפת מכה חזקה בראש, ובגלל העדר הרופאים לא היה מי שיטפל בך? תמהני. כמו שכתבתי (אתה יכול לנסות לקרוא שוב את תגובה 584055, כולי תקווה שבפעם השניה תצליח להבין), בבתי חולים פריפריים אין בעייה של חוסר בתקנים, יש בעייה של חוסר בדורשי-התקנים. ישראלים לא רוצים לגור בפריפריה, מה לעשות. לא מדובר בבעייה ייחודית לעולם הרפואה. ועדיין לא הבנתי למה ההתפטרות היא על חשבון החולים בפריפריה, אבל יש לי תחושה שאתה לא באמת מסוגל להסביר. אם הרופא יוסי מתפטר מאיכילוב, אז נפגעים אותם 360,000 התושבים שאיכילוב משרת, נכון? לעומת זאת, 1,000,000 האנשים שמקבלים טיפול בסורוקה לא נפגעים, נכון? |
|
||||
|
||||
וואלה, נכון. בגלל זה חלק מההסכם אומר שרופאים שיעבדו בפריפריה יקבלו הטבות שכר מאוד משמעותיות יחסית לבתי חולים במרכז. זה חלק מהגורמים לכך שרופאים לא בפריפריה מתפטרים, ובפריפריה לא. עוד דבר הוא תמיכת מנהלי בתי החולים ברמכז במהלך - שנובע מאופי ההסכם שמטיב עם הפריפריה. |
|
||||
|
||||
תיקון - לא מיטיב עם הפריפיה, אלא מנסה לתקן עיוותים רבי שנים לטובת הערים הגדולות. |
|
||||
|
||||
נו, עוד תל אביבי שמשוכנע שהשמש זורחת לו מהישבן, ושבתי ספר יש רק בתל אביב. מכיוון שנראה שאתה קשה תפיסה, אסביר לך לאט: ההסכם שהגיעה אליו ההתסדרות הרפואית (הארגון היציג של כלל הרופאים) עם האוצר מתקן עיוותים רבי שנים ברפואה הציבורית, ובכללם הוא מאפשר שכר גבוה יותר לרופאים בשירות הציבורי בפריפריה, כדי לטפל באותה בעיה של "דורשי תקנים" שהעלית, וזאת כדי להשוות ולו במעט את תנאיהם של החולים בפריפריה לאלו של המרכז. ההתפטרות הקולקטיבית הבלתי חוקית של המתמחים בבתי החולים במרכז הארץ, המגובה על ידי מנהלי בית החולים הללו, נועדה כדי לטרפד את ההסכם הזה ולהחזיר לבתי החולים במרכז הארץ את תנאיהם העודפים, על חשבון החולים בפריפריה. עכשיו הבנת, או שאתה צריך גם ניקוד? |
|
||||
|
||||
אני דווקא בטוח שיש בתי ספר גם בפריפריה, אני פשוט לא משוכנע שהצלחת לסיים אחד. קודם כל, אני שמח שהתנערת מה"הצעה" להעביר תקנים לפריפריה. כמו שנוכחת לדעת, אכן אין בפריפריה בעיית העדר תקנים. מעבר לכך - מה שכתבת הוא פשוט שטויות. הרי אם מחר הממשלה מחליטה להעלות את שכר הרופאים במרכז למאה שקלים לשעה, ובפריפריה למאתיים שקלים בשעה, הרופאים המתפטרים מהמרכז ימשכו את מכתבי ההתפטרות שלהם. ובכלל, אם במה שכתבת היה שמץ של היגיון, היו אותם רופאים מהמרכז (גם להם השמש זורחת מהתחת? זה לא ברור) הולכים לעבוד כרופאים בפריפריה. משום מה, הם בחרו להתפטר ולאיים בעזיבת הארץ, מעבר לחברות ביוטק, נופש בחו"ל... ולמעשה לא קראתי בכלל על מתמחה שמאיים להתפטר מעבודתו באיכילוב ולעבור לעבוד בנהריה כדי לקבל מענק. מעניין למה. אולי... כי אתה טועה? |
|
||||
|
||||
ויכול להיות שהסיבה שהמתמחים בחרו להתפטר ולאיים בעזיבת הארץ, מעבר לחברות ביוטק, נופש בחו''ל... ולא במעבר לנהריה היא שההתפטרות היא בכל זאת חלק ממו''מ, אמנם לא מוצהר, שבו הם מקווים לשפר את תנאיהם במרכז. |
|
||||
|
||||
חברים יקרים לצערי נראה שהמתמחים נכשלו קשות בהסברת הסיבות להתפטרות. לא מדובר רק בכסף. מתמחה נוחת במחלקה ביום הראשון לעבודה, ותוך שבוע הוא אחראי על צד שלם במחלקה (כחמישה עשר חולים בדרך כלל). ברוב המחלקות (במיוחד באיזור המרכז) יש *אפס* הוראה. את הרופאים הבכירים אי אפשר למצוא, רובם מתעסקים בבעיות של החולים הפרטיים שלהם בסלולרי, ואחרי שלוש אין עם מי לדבר. מעבר לזה המתמחים נאלצים לעשות תורנות כל שלושה או ארבעה ימים, כולל סופי שבוע, כשכל תורנות אורכת למעלה מעשרים וארבע שעות ללא שינה. אשתי לא זוכרת אפילו איך היא הגיעה הביתה אחרי תורנות כזו. התמחויות אלה נמשכות ארבע או חמש שנים רצופות של התעללות כזו - ללא הכשרה ובאינטנסיביות בלתי מתקבלת על הדעת למקצוע בו צריך להפעיל שיקול דעת בנושאים רגישים. המתמחים בפריפריה לא התפטרו כי אכן העלו להם את השכר וכן ממה ששמעתי מקבלים יותר הוראה במחלקות. היום אשתי מתמחה בארצות הברית - גם שם עובדים קשה - כשמונים שעות בשבוע (למרות שכמעט וחיסלו את התורנויות שכוללות לילות - יום עבודה מוגבל לשש עשרה שעות). השכר גם הוא עלוב - מתחת לקו העוני במקומות רבים - עד סוף ההתמחות. לעומת זאת הדגש הוא על תכנית הוראה טובה. אשתי למדה יותר בשבועיים הראשונים של ההתמחות בארהב מאשר בשנה של התמחות שעשתה באיכילוב. אז נא להפסיק להילחם על פריפריה מול מרכז... המאבק הוא על רפואה טובה יותר - רופאים שמקבלים הכשרה ראויה ושעות העבודה והמנוחה שלהם קצת יותר שפויות. בן זוג של מתמחה |
|
||||
|
||||
מאבק כזה היה יכול להיות מקובל ומכובד הרבה יותר, אבל אותו יש לנהל מול הנהלות בתי החולים, לא מול האוצר. לא פקידי האוצר הם אלה שקובעים את רמת ההכשרה. |
|
||||
|
||||
לגבי תנאי העבודה אין מאבק מכובד מלבד התפטרות. כי השלב של שביתה מיצה את עצמו והוכח חסר תועלת. המילה "מאבק" שבה אתה משתמש היא מילה ריקה מתוכן, איזה מאבק אפקטיבי יש מלבד שביתה ? מבחינה עניינית אני גם לא רואה הבדל בין "שביתה נגד הממשלה" לבין "שביתה נגד בית החולים". |
|
||||
|
||||
אתה ממש טועה. האוצר כן קובע, כי הכל עניין של תקנים ושכר. אם למומחה היה שכר ראוי שהיה מייתר את יציאתו לקליניקה הפרטית אחרי הצהריים, ואם היו יותר תקנים למתמחים ( והם לא היו צריכים להטחן בתורנויות כ-ל הזמן) ואם היו יותר תקנים למיטות והעומס היה קטן, אז כן, היה סיכוי שההוראה תשתפר. ומה לעשות, משרד האוצר אחראי על תקנים ושכר. |
|
||||
|
||||
כפי שכתב בן זוגה של המתמחה, בארה"ב השכר של ההמתמחים נמוך עוד יותר, והשעות קשות גם כן, אבל רמת ההוראה גבוהה הרבה יותר, כך שזה לא עניין של תקנים ולא של שכר, אלא של נורמות והוראות של בתי החולים עצמם. ולידיעתך, מומחים בבתי החולים הממשלתיים בהחלט מקבלים שכר ראוי (עשרות אלפי שקלים, ובצדק), והעבודה הפרטית (שאני לא חושב שצריך למנוע מהם לבצע אותה כל עוד היא מחוץ לשעות העבודה במערכת הציבורית) מתגמלת ברמות מאוד גבוהות. לא מדובר על הלחם והחמאה אלא על הקצפת. יתר על כן - למומחים הבכירים (במיוחד מנהלי המחלקות) התואר במערכת הציבורית משמש כמקדם מכירות בשוק הפרטי. לצערי גם לא ראיתי שדרישה כזו (התמחות אמיתית) בכלל הועלתה ע"י המתמחים. נהפוך הוא - אחת הדרישות שלהם היתה לבטל את הסעיף שהוסכם עליו, לפיו מומחים יחויבו לבצע תורנויות גם הם (!). איך זה מסתדר עם מה שכתב בן זוגה של המתמחה?! לא צריך יותר תקציבים ויותר תקנים, אלא יותר פיקוח, יותר ניהול ויותר הדרכה - והפיקוח על שעות העבודה ("החתמת הכרטיס") הוא צעד נכון בכיוון זה. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך בהחלט - את מתכונת העבודה המתמחים יוכלו לשנות רק בהידברות עם הנהלות בתי החולים. אחת הבעיות בכך היא שלבתי החולים אין תמריץ לשנות את תנאי העבודה של המתמחים - שביתה בנושא הנל היתה יותר לגיטימית בעיניי. דרך אגב, בארהב הגוף שמגבה את המתמחים בעניין הזה נקרא ACGME - Accreditation Council for Graduate Medical Education זו זכות לבית חולים לקבל מתמחים, ומי שמכתיב את תנאי העבודה של המתמחים (שעות עבודה ותכנית הוראה למשל) הוא ה ACGME אם בית החולים לא עומד בתנאים - הוא לא מקבל מתמחים. כאן עולה שוב הנקודה המצוינת שלך - ACGME לא קובע דבר וחצי דבר בקשר למשכורת. גוף עם סמכות כזו בארץ יכול היה לתרום רבות לאיכות תקופת ההתמחות. חג שמח... |
|
||||
|
||||
במלים אחרות - שוב חזרנו לעניין העברת התקנים לבתי חולים ראויים יותר (כאלה שאצלם המתמחים לא מתפטרים במסות) |
|
||||
|
||||
אני בטוח שההתפטרות הזו מהולה במו''מ, ושהמתמחים ישמחו לשיפור תנאיהם במרכז. מצד שני, אני רואה שאחד ''הקווים האדומים'' של המתמחים הוא ''שמירה על ההישגים בתגמול לפריפריה''. |
|
||||
|
||||
אתה מוכיח שוב שיש לך בעיית הבנת הנקרא חמורה. איפה ראית ש"התנערתי מההצעה להעביר תקנים לפריפריה"?! |
|
||||
|
||||
היה נדמה לי שהודת שהבעייה היא של דורשי תקנים בתגובה 584170. אבל אתה יודע, אני מוכן לקחת את הקרדיט שנתתי לך. שוב אומר: בפריפריה אין מחסור בתקנים, יש עודף תקנים. אם נוסיף להם תקנים הם יהיו בעודף גדול יותר. |
|
||||
|
||||
"ההתפטרות הקולקטיבית הבלתי חוקית של המתמחים בבתי החולים במרכז הארץ": ההתפטרות חוקית. בית הדין לעבודה גולש כבר זמן רב לעמדת משרת המעבידים והשקט התעשייתי. כמעט לא היה משפטן אחד שלא טען כך לאחר שהוגשו מכתבי ההתפטרות הראשונים. נילי ארד רואה את תפקידה כשופטת הפועלת על פי החוק, רק כאחד מתפקידיה. היא עדיין ניזונה מאפקט היראה וההרתעה. אם אחד המתמחים המתפטרים היה עושה מעשה דפני ליף ומצהיר בפייסבוק שהוא הולך לתחנת המשטרה כדי שיאסרו אותו בעוון הפרת צו של בית דין לעבודה, הוא היה גורר לשם מאות מתמחים. אם היו רומזים לנילי ארד שזה מה שיהיה -היא היתה חושבת פעמיים. הסיפור עוד לא נגמר. למעשה מי שהופך את ההתפטרות לקולקטיבית זו נילי ארד. אולי חלק מהמתפטרים הם מתפטרים קולקטיביים; איך היא יכולה לטעון ולהוכיח שכולם? לא נראה סביר שלפחות אחד או אחת התפטרו כי פשוט נמאס להם? שעה שחורה במשפט הישראלי. |
|
||||
|
||||
ההתפטרות אינה חוקית. עובדה זו נקבעה בבית המשפט. אתה חושב שבית המשפט טעה? ניתן לערער בבג"ץ. ישראל עדיין מדינת חוק. התקפה אישית על שופטת רק בגלל שהחלטה שהיא קיבלה לא מקובלת עליך היא חציית קו אדום, אפילו בשביל סוציאליסטים. |
|
||||
|
||||
אפשר לחשוב שאיציק הוא איש ציבור, שהתבטאותו מערערת את מעמד בתי המשפט. בתגובה באייל לגיטימי ונהוג לבקר שופטים, גם על בסיס רושם מצטבר. |
|
||||
|
||||
אפשר לבקר פסיקה, מנימוקים ענייניים. לא מקובל עלי להתקיף אישית שופט בגלל פסיקה. |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך מבין את הכלל, אבל אם הכלל מכיר במידתיות, אז אני חושב שהתגובה של איציק עמוק בתחום הלגיטימי. |
|
||||
|
||||
ישנו תהליך ארוך והדרגתי של שינוי אופיו של בית הדין לעבודה. בעניינים קטנים ואישיים הוא עדיין די הגון. בעניינים של קבוצות עובדים, בית הדין לקח באופן כללי את הקו שאמוק לשמור על "הסדר הציבורי". מבית דין הוא הפך למוסד ש"שומר על הסדר". החוקיות או אי החוקיות של ההתפטרות איננה נושא משפטי למרות שהיא נעטפת בעטיפה של מלל משפטי. היא עניין של שמירה על הסדר הציבורי, והסדר הציבור יכול להיות סדר מעוות. אינני יודע מה המתמחים רוצים לעשות וכיצד הם יפנו לבג"ץ; נראה לי שאם הפניות תהיינה אישיות, הבג"ץ יקבל את העתירות-למרות מה שכותבים באום בהארץ ורן רזניק בישראל היום. תאר לך שתבוא רופאה צעירה ותאמר שהיא אינה רוצה יותר לעבוד היכן שהיא עובדת; זה פוגע במשפחתה, ביחסי הזוגיות שלה וכד'. מה יאמרו לה שופטי בג"ץ? שזה בכלל לא נתון להחלטתה היכן שהיא עובדת? השופטת התבלבלה קצת במהלך השנים והיא רואה את עצמה מייצגת את המדינה ומערכת יחסי העבודה ואילו הפרטים טואטאו מהשולחן. אם אנשי האוצר, משרד הבריאות וראש הממשלה היו יודעים שהם אינם יכולים לקבל ממנה את ההחלטה שהיא נתנה - היה כבר הסכם. אין לי ספק שכל המבנה של יחסי העבודה- כולל לוקי האגודים המקצועיים, אופן הייצוגיות וכו' צריכים לעבור שינוי. תפיסת הדמוקרטיה של ההתאגדות שרואה בתהליך הדמוקרטי כמתמצה רק בבחירות פעם במספר שנים היא מוטעית. |
|
||||
|
||||
פה נעוצה הטעות שלך - יש כבר הסכם. |
|
||||
|
||||
ההסכם מבטא את הרעה החולה השניה של שוק העבודה: היותם של האגודים המקצועיים לא רק ארגונים הפועלים לטובת העובדים, אלא גם גופי שליטה. ההסתדרות הכללית היתה תמיד גוף שליטה הקשור לשלטון. זו אחת הסיבות שהיה כל כך קל להקטין ולהחליש אותה כשלא כל כך נזקקו לה. ראינו את זה בשביתת המורים העל יסודיים, בשביתת העובדים הסוציאליים וכעת- במאבק הרופאים. תגובות האוצר לפני החתימה על ההסכם הראו יותר מכל את חולי מערכת האגודים המקצועיים: "שהר"י תשתלט על המתמחים". הם לא אמרו חס ושלום שהר"י תבדוק מי תומך בהסכם ומי לא- האם הציבור שהיא אמורה לייצג תומך בהסכם. בשביל האוצר האגוד המקצועי הוא אמצעי שליטה. עכשיו נוח לדבוק בגישה המשפטנית הצרה שיש הסכם ופריצתו תהרוס את מערכת יחסי העבודה. מה שהורס את מערכת יחסי העבודה זו השיטה הלא דמוקרטית בעליל של האגודים המקצועיים-חוץ מכוח לעובדים. בזמנו אם אני זוכר היטב, הציעה לימור ליבנת ששביתה תדרוש הצבעה של העובדים; מניעיה היו החלשת האגודים וההסתדרות ראתה בזה קזוז בלי. כבר אז חשבתי שהרעיון יחזק את האגודים אם כמובן לא ידרוש רוב בלתי הגיוני וגם יכלול הבאת הסכם להצבעה -אינני בטוח שהסעיף הזה היה בהצעתה של לימור לבנת. |
|
||||
|
||||
סורוקה - מליון תושבים? בכל "מחוז הדרום" יש מליון תושבים ע"פ ויקיפדיה, הבעיה היא שהאזור הזה כולל שני בתי חולים נוספים (באשקלון, באילת, ואחד קרוב ברחובות) ושתיים מבין שלושת הערים הגדולות (אשקלון ואשדוד) לא משתמשות בשירותי סוורוקה כלל, גם תושבי קרית מלאכי כנראה שלא. בנפת באר שבע כבר יש רק חצי מליון תושבים, אבל לחלק מהשירותים מספיק ביה"ח באילת, וחלקם שגרים באזור הבקעה, כנראה משתמשים בבתי החולים בירושלים. אז יכול להיות שביה"ח מספק שירותים ל-450,000 איש, ולכן לכאורה יש פה אפלייה, אבל צריך לזכור שמדובר גם באוכלוסייה צעירה יותר, בתל אביב 17 מתוך 100 תושבים הם מעל גיל 65, בנפת באר שבע, רק 7.5 מתוך 100 הם מעל גיל 65. |
|
||||
|
||||
ועדיין, למרות שהדרום צעיר יותר - הוא חולה יותר (ומקבל פחות תקציבים *פר אדם*). להתייחס ליוספטל כאל תחליף סורוקה זו בדיחה עצובה, לפחות בכל מה שקשור לטיפולים מורכבים/ייחודיים. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך היא לא יותר מגיבוב של שטויות. כמו למשל ההנחה שבי"ח קפלן ברחובות (!) משרת את תושבי הדרום, שאוכלוסיה צעירה לא צריכה שירותי בריאות (נכון שאין לך ילדים?), ושאיכילוב הוא ביה"ח היחיד בגוש דן, או אפילו בת"א עצמה. רק לסבר את האוזן, מחלקת היולדות העמוסה ביותר בארץ במספרים מוחלטים (לידות לשנה) נמצאת בסורוקה. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי ב"מחוז הדרום" יש מליון תושבים, 210 אלף מתוכם גרים באשדוד, מרחק 20 ק"מ מקפלן, 20 ק"מ מברזילי, 30 ק"מ מאיכילוב ו-60 ק"מ מסורוקה, למעשה בטווח ה-60 ק"מ מאשדוד אפשר למצוא לפחות 8 (!) בתי חולים1 שהם לא סורוקה, אפילו קריית גת (50 אלף תושבים) רחוקה 20 ק"מ מברזילי, 30 ק"מ מקפלן אבל 40 ק"מ מסורוקה, אז תגיד לי אתה איפה נמצאים אותם "מליון" תושבים. (כל המרחקים בקו אווירי) 1 בלי לחשוב יותר מדי. |
|
||||
|
||||
נדמה לי - אם כי אני לא משוכנעת בכך - שקפלן וברזילי קטנים מסורוקה ואין בהם היקף דומה של מרפאות מומחים כמו בסורוקה. לגבי יוספטל זה ברור מאליו. חיפשתי קצת פרטים בפרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמרכז לפיתוח הנגב, וזה מה שמצאתי: באר שבע הוגדרה כמטרופולין הרביעי בישראל בתוכנית המתאר הארצית בשנת 2000. אוכלוסית המטרופולין מנתה בשנת 2002 כחצי מליון תושבים המהווים בערך 15% מאוכלוסית ישראל. כארבעים אחוז מהם חיים בבאר שבע, עשרים וחמישה אחוז חיים בטבעת הפנימית, כשלושים אחוז בטבעת התיכונה ושני אחוז בלבד בטבעת החיצונית. הישוב היהודי בדרום כולל כמאה ועשרים ישובים, מתוכם שש ערים (אני לא יודעת לאילו ערים הכוונה); שמונה מועצות אזוריות (אשכול, בני שמעון, הערבה התיכונה, חבל אילות, מרחבים, עזתה, רמת נגב, ותמר); שלוש מועצות מקומיות (עומר, מיתר ולהבים) וכמאה ישובים כפריים. בדרום ישראל חיים כ- 150,000 תושבים בדואים. שני שליש מהם בעיירות הקבע, כ- 50,000 תושבים חיים ביישובים לא מתוכננים מחוץ לישובי הקבע וכ- 7,000 נוספים חיים במבנים לא חוקיים סביב עיירות הקבע. גם אם אפשר להתווכח על המספרים האלה, וברור שכל סטטיסטיקה כרוכה באידיאולוגיה ותפיסת עולם, עדיין הם יכולים להיות נקודת מוצא סבירה כדי להתבסס עליה. |
|
||||
|
||||
נו יפה, אני רואה שלמדת לקרוא מרחקים במפה גם מחוץ לתל אביב. חבל שלא בדקת את המפה לפני שקבעת שקפלן (ברחובות!) משרת את הפריפריה, כשלמעשה הוא נמצא בגוש דן המורחב. תושב מצפה רמון צריך לסוע 80 ק"מ כדי להגיע לביה"ח הקרוב ביותר (סורוקה), תושב אשדוד צריך לסוע 20 ק"מ לביה"ח הקרוב ביותר (ברזילי), ואילו תושב ת"א יכול לבחור בין 5 בתי חולים במרחק 5 ק"מ (בילינסון, תה"ש, איכילוב, וולפסון ומעהי"ש), ועוד כמה בגוש דן המורחב (מכפ"ס ועד רחובות). ובל נשכח שזמינות השירות הרפואי (המרחק מבית החולים) היא קריטית לשרידות. לא בכדי מקדם משרד הבריאות (לא מהר מספיק...) הקמת בית חולים באשדוד. |
|
||||
|
||||
מצפה רמון יש בעיה ידועה1, אבל העובדה שהמרחק של תושב פריפריה לבית החולים הקרוב גדול בממוצע מהמרחק של תושב המטרופולין קיימת בכל העולם ולמיטב הבנתי די מתבקשת מעצם הגדרת הפריפריה כפריפריה. 1 אם כי עוד לא הבנתי לגמרי מתי אנחנו צריכים להאמין לעיתונאים השמאלנים והשקרנים ומתי לא, אז יכול להיות שעצם העובדה שזה נכתב בעיתון, ועוד בהארץ, רק מוכיחה שזה לא נכון. |
|
||||
|
||||
אגב, על סמך מה אתה קובע שאיכילוב משרת 360,000 תושבים? |
|
||||
|
||||
אני לא הוא, אבל בתל אביב יש כ-360 אלף תושבים, כעת תגידי אבל בית החולים משרת גם את תושבי רמת גן, וגבעתיים והרצליה וכיו"ב, זה נכון, מצד שני, שיב"א וולפסון (ואולי גם אחרים) משרתים את תושבי תל אביב שחלקם קרובים אליהם יותר מאשר אל איכילוב. |
|
||||
|
||||
כל המספרים על סמך הכתוב באתרי בתיה''ח (סורוקה ואיכילוב) עצמם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |