|
כפי שכתב בן זוגה של המתמחה, בארה"ב השכר של ההמתמחים נמוך עוד יותר, והשעות קשות גם כן, אבל רמת ההוראה גבוהה הרבה יותר, כך שזה לא עניין של תקנים ולא של שכר, אלא של נורמות והוראות של בתי החולים עצמם. ולידיעתך, מומחים בבתי החולים הממשלתיים בהחלט מקבלים שכר ראוי (עשרות אלפי שקלים, ובצדק), והעבודה הפרטית (שאני לא חושב שצריך למנוע מהם לבצע אותה כל עוד היא מחוץ לשעות העבודה במערכת הציבורית) מתגמלת ברמות מאוד גבוהות. לא מדובר על הלחם והחמאה אלא על הקצפת. יתר על כן - למומחים הבכירים (במיוחד מנהלי המחלקות) התואר במערכת הציבורית משמש כמקדם מכירות בשוק הפרטי. לצערי גם לא ראיתי שדרישה כזו (התמחות אמיתית) בכלל הועלתה ע"י המתמחים. נהפוך הוא - אחת הדרישות שלהם היתה לבטל את הסעיף שהוסכם עליו, לפיו מומחים יחויבו לבצע תורנויות גם הם (!). איך זה מסתדר עם מה שכתב בן זוגה של המתמחה?! לא צריך יותר תקציבים ויותר תקנים, אלא יותר פיקוח, יותר ניהול ויותר הדרכה - והפיקוח על שעות העבודה ("החתמת הכרטיס") הוא צעד נכון בכיוון זה.
|
|