|
||||
|
||||
המסקנה: נגד מונופול יש ליצור מונופסון (משמע: התאגדות של צרכנים על בסיס קבוע). בעקרון, אפשר היה ליצור מונופסון אינטרנטי באופן הבא: קבוצה גדולה של משקי בית מתחברת מדי שבוע לאתר אינטרנט ומפקידה שם את רשימת הקניות השבועית שלה. לכל מוצר ברשימה יצוין גם מוצר תחליפי של יצרן אחר. אחרי ההזמנה הראשונה, המערכת תשלב אוטומטית את העדפות התחליפים של כל צרכן/ית גם בהזמנות הבאות שלו/ה. תוכנת מו"מ מקצועית תבקש כל שבוע הצעות מחיר מכל יצרן, ותמליץ במייל ללקוחות מאיזו חברה לרכוש השבוע. את מומחיות המו"מ של התוכנה ניתן יהיה לשפר כל העת, ויהיה לה גם מאגר מידע של מחירי עבר שיאפשר לה לבדוק את הרקורד של כל יצרן. ככל שירבו המצטרפים, תגדל יכולת המיקוח של המונופסון. היתרון המיידי לצרכנים יהיה ביטול הצורך לעבור על רשימות מבצעים כיון שהתוכנה תבצע השוואת מחירים. מעבר לכך, לאורך זמן ניתן יהיה לעודד תחרות ע"י איום מתמיד בחרם כצעד אסטרטגי, אפילו בתגובה לזחילות מחירים קטנות שקשה לצרכן טרוד אחד לשים אליהן לב. |
|
||||
|
||||
פעם היה כזה דבר, קראו לו ''קו-אופ'' והוא היה אגודת צרכנים שיתופית. היום זה מגה. |
|
||||
|
||||
יש היום עשרות קואופרטיבים צרכניים קטנים לרכישה מאורגנת של מזון אורגני (מצרכים יבשים בעיקר). |
|
||||
|
||||
מכירה אחד שפועל באזור ר"ג-גבעתיים? |
|
||||
|
||||
לא. הכי קרוב - בשכונת התקוה. ומסתבר שהגזמתי כשכתבתי "כמה עשרות" (היה נדמה לי שכולם מסביבי מתארגנים). יש התארגנויות ספורות: https://sites.google.com/site/cooperatikvaonline/link... |
|
||||
|
||||
לא בעיה להגיע לתקוה פעם בחודש. מצד שני - לא חשובה לי אורגניות בקטניות ובפירות יבשים, וההפרש (המינימלי עד לא אפסי) במחיר לא מצדיק את הטררם. לפחות לא כרגע. אבל תודה! |
|
||||
|
||||
אז במה כן חשובה לך? (אף פעם לא הבנתי את הקטע. לא הוכח שאורגניותו של המוצר עוזרת לכלום. אז אלא אם כן את מרחמת על החרקים, לא ברור למה אדם רציונלי יתאמץ לקנות דברים אורגניים. אולי הריסוס מזיק - אבל אולי חוסר הריסוס מזיק יותר?) |
|
||||
|
||||
למה שחוסר הריסוס יזיק יותר? _________________ אני לא מרחמת על החרקים. אני עושה איפה ואיפה ומפלה בין דם לדם. |
|
||||
|
||||
כי הירקות גדלים פחות טוב. אולי יש להם יותר ויטמינים אם הם גודלים עם ריסוס? סך הכל המרססים לא עושים את זה בשביל להרעיל את הלקוחות (כמו שהרופאים לא מנסים להרעיל עם התרופות), אלא בשביל להשביח את התוצרת. אולי הסיכוי שתאכלי פרי ששכנה עליו תולעת עם חיידקים מסוכנים, גדול מהסיכוי שתאכלי פרי שנשארו עליו שארי-שאריות מהריסוס (שגם ככה מוודאים שלא יזיק יותר מדי, אפילו אם לא שטפת)? אולי אכילת הריסוס מחסנת אותך ממזהמים אחרים שממילא תצרכי באורח חיים עירוני (מהפלסטיק, מהסירים, מהאויר)? את יודעת הרי שילד שגודל בלי חשיפה לחיידקים, גודל עם בעיות בריאות. כאילו, אני לא אומר שבהכרח זה יותר בריא מהשני, אבל אני אומר שאין לי סיבה הגיונית להניח שכן, אלא אם כן אני מצטרף לדת הצמחונות שגורסת שכל מה שקרוב לטבע יותר טוב, וכו' וכו'. אם אני הגיוני אני דורש הוכחה לכיוון מסויים לפני שאני מוציא פי שניים על פירות שנראים כמו הצרות שלי, בשם הבריאות. (גם אם זה טיפה יותר בריא, אבל באחוזים קטנים מאד, אז אני לא אוציא על זה כסף ומאמץ, כי כבר עדיף לי להשקיע אותם בדברים אחרים שיועילו לבריאותי). |
|
||||
|
||||
למה שיהיו להם יותר ויטמינים אם הם גדלים עם ריסוס? ___________________ פירות אני קונה לא-אורגני. לגבי ירקות, יש לנו מנוי על ארגז שמגיע ישירות מחוות הגידול. שבועיים כן, שבוע לא. בימי השתוללות המחירים הפסיכית הגענו למסקנה שההפרש בין אורגני טעים וטרי1 ללא-אורגני מצ'וקמ'ק מהיקרן הקרוב2 ממש מינורי. כנראה משום שהם לא שוכבים אצל החקלאי, ואז אצל הסיטונאי, ואז אצל הירקן, חיי המדף שלהם ארוכים באופן מעניין. 1 אכן כך. מגיע ישירות מהחוה. 2 בקרבת ביתי שני יקרנים. אחד יקרן יותר עם סחורה יפה, ואחד יקרן פחות עם סחורה מעוכה. ושניהם יקרים בערך פי 2 מהחנויות שבמרכז רמתגיים. |
|
||||
|
||||
למה שיהיו להם יותר ויטמינים? כי הם גדלים טוב יותר, ונפגעים פחות מכל מני דברים. אני לא חקלאי, אז אני לא בטוח שירק שגדל בתנאים לא נאותים מכיל פחות ויטמינים, או שהוא פחות איכותי, אבל זה לא נשמע הגיוני? אם חרקים אכלו חלק מהצינורות שבעץ שמביאים מזון לפרי, והוא לא כ"כ צמח, לא יכול להיות שגם הויטמינים שבו לא כ"כ התפתחו? כל אחת מהנקודות שלי יכולה להיות נכונה, לא נכונה או נכונה חלקית, אבל העיקרון, שאין סיבה ממש טובה להניח שאורגני זה יותר טוב, והדרישה להוכחה משמעותית שאורגני יותר בריא, נראים לי מאד הגיוניים. זה כמו שתגידי "למה שחיסון יותר בריא? אני הרי מכניס חיידקים לגוף, ש99.99% הגוף שלי לעולם לא ייתקל בהם. לא נראה לך שזה פשוט להכניס ראש בריא למיטה חולה?". יש בזה מן האמת, אבל זה לא משכנע ב100% שחיסון הוא טוב יותר או לא. בשביל לקבוע שחיסונים זה לא בריא, אני דורש יותר מסברות כרס שמוצצים מהאצבע. גם בשביל ריסוס (וואי, ריסוס זה חומרים כימיים. כימי זה בטח לא בריא כי זה כמו מה שסדאם רצה לזרוק עלינו, לא?). _______________ אם אני מבין נכון, אז את קונה אורגני סתם כי זה יותר מסתדר לך (שליח עד הבית וירקות יפים בערך במחיר של הירקן. ואין לך כח לקפוץ לסופר הקרוב). זה דווקא הגיוני בעיני. חשבתי שאת עושה את זה כי את פוחדת שהחומרים הכימיים ירעילו אותך. וששמעת שבכל תפוח יש 0.01 גרם חומר ששקול ברעילותו לציאניד. או משהו. אני ממליץ לך בכל אופן לרכוש פעם בשבוע\שבוע וחצי פירות מסופר גדול, עדיף חרדי. שם המחירים די שפויים, והירקות מאד בזול. כנראה שאפילו אם תוסיפי לזה את עלות המשלוח זה ייצא לך משתלם. גם הפירות והירקות שמזמינים מהסופר באינטרנט ממש יפים. גם המחיר סביר. |
|
||||
|
||||
אתה יודע, ריסוס זו לא הדרך היחידה למנוע מזיקים. ____________ * השליח הוא לא עד הבית - הוא עד בית של מישהו. אני לוקחת מהחצר של המישהו. * בסופר הקרוב המחירים עוד יותר יקרים מאצל היקרן. * לקפוץ לסופר גדול מצריך אוטו. ואם אני הולכת לסופר גדול, אני יוצאת עם נזק גדול, ואם הלכתי לסופר גדול וחרדי, אני גם יוצאת עם עצבים על זה שביקשתי לקנות תרווד ולא קניתי משום שהברקוד לא היה ברור, והקופאית הכריזה שאין באפשרותה להעביר את המוצר (תודעת השירות שלהם לא משהו, מתברר). * אני לא מזמינה מזון באינטרנט. בניגוד לבגדים ולמכשירי חשמל, אוכל אני דווקא נהנית לקנות, ומעדיפה לעשות את זה בעצמי. |
|
||||
|
||||
איזה עוד דרך יש למנוע מזיקים חוץ מריסוס? |
|
||||
|
||||
יש דרכים ביולוגיות כמו עידוד ציפורים מסוימות לקנן בסביבה (ולאכול את הרמשים המזיקים), דרכים טכניות כמו עטיפת הפרי בשקיות נייר (למשל רימונים). מניחה שיש עוד. |
|
||||
|
||||
לא חסרות דרכים שהן לא מספיק יעילות או לחלופין עתירות עבודה. השאלה הבסיסית: למה זה יקר יותר והאם אנחנו מוכנים לשלם על זה. אם וכאשר יש טכנולוגיות הדברה מוצלחות וזולות: זה טוב. מישהו רוצה לתת דוגמאות לטכנולוגיות כאלו שהגיעו מהחקלאות האורגנית ונכנסו לשימוש מחוץ לתחומי הגידולים שנמכרים כחקלאות אורגנית בעשורים האחרונים? |
|
||||
|
||||
יש צמחים שריחם דוחה חרקים, שתילת יסמין, לוונדר או מריחואנה סביב הגינה ירחיקו חרקים ומזיקים, (ויביאו מזיקים אחרים). |
|
||||
|
||||
אם "דרכים ביולוגיות" זה משהו שמזכיר את הפסטורליה המתוארת תחת הכותרת "על גן עדן חלוני" בדיון 2544 - ברור לי שזו לא דרך ביולוגית שאני הייתי רוצה, ומן הטון המסבירני של המאמר כולו ברור שהדרכים הלא-מתועשות הן גם לא יעילות, בודאי לא לגידולים בכמויות האמורות להספיק לאוכלוסיה שלמה. |
|
||||
|
||||
אדן, אדן, לא עדן. |
|
||||
|
||||
היות ולי אין שום בעיה עם פירות או ירקות שעברו הדברה כימית מהסוג הישן והטוב, אני לא מרגישה את הצורך להגן על השיטות האלה. שאלו *מהן* החלופות. לגבי איכותן ומידת היעילות שלהן, אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
כן. אבל היא הדרך הכי יעילה והכי זולה. ברור לכולם, שיש יותר מזיקים, והירקות האורגנים גדלים פחות טוב, מכל מני סיבות, לא רק הדברה (אולי גם חוסר נכונות להשבחה גנטית של הירקות?). רק שהאורגנים טוענים שהחומרים הכימיים לא בריאים. ואין להם סיבה הגיונית מעבר לסדאם חוסן. ויטמינים מסויימים מיוצרים באופן כימי והם מאד בריאים. הריסוס נבדק, מסירים אותו, והכמות שחודרת ממנו לפרי זניחה. צריך ראיה חזקה שזה לא בריא, לא סתם בובע-מעיישעס. (שאלתי חבר חקלאי והוא אישר חי ההדברות הביולוגיות לא יעילות. הוא גם טען שמשתמשים בהדברה כימית באופן מסויים גם בגידולים אורגניים). (את שוב לא מתייחסת ללב הטענה אלא לפרט קטן ותפל, אולי לפחות תגידי לנו מה דעתך בעניין הסיבות לקנות אורגני?). ______ בעניין ההזמנה, הרבה מעדיפים "לבחור" בעצמם את הירקות כי הם חושבים שהם יבחרו ירקות יפים מהירקות שיביאו להם. גם אני חשבתי כך, אבל מנסיון אישי, הירקות מהאינטרנט מאד יפים. |
|
||||
|
||||
להשבחה גנטית יש שני סוגי התנגדויות: א. התערבות לא ידועה בטבע (מה שמונע, אגב, יצוא של תוצרת כזו לאירופה) ב. שיקולי פטנטים לדעתי גם הדברה ביולוגית היא מעין התערבות בטבע, גם אם בקנה מידה קטן יותר. |
|
||||
|
||||
כן, אבל עשו התערבויות כאלו עוד מזמן ביות הפרות. אז מה נזכרו עכשיו להתנגד להם? |
|
||||
|
||||
הטיעון הוא שבהתערבויות מהעבר זה כבר מאוחר מדי להתערב (אלא אם יצא משהו מועיל מדיון 3382. אבל אז עוד שינוי גנטי אחד או שניים יהיו באמת כסף קטן). אנחנו יכולים לנסות רק לשמור על מה שיש היום מאסונות. |
|
||||
|
||||
בימי קדם ההתערבות היתה ברמה של הרכבה של שני זנים מאותו פרי, או של שני פירות מאותה משפחה. הטבע עצמו הכשיל חלק מההתערבויות, ורק מה שהצליח נשאר, והועבר הלאה. במזון מהונדס גנטית ההתערבות היא חזקה יותר, ולא תלויה במה שהטבע מאפשר או לא מאפשר. http://www.starmed.co.il/Articles/Briut/76/GeneticEn... |
|
||||
|
||||
איזה קשר יש בין ויטמינים לחומרי הדברה? המטרות שלהם הפוכות בדיוק - ויטמינים מאפשרים שגשוג, חומרי הדברה מיועדים להמית. מהעובדה שמייצרים את שניהם באופן סינתטי אנחנו לא למדים כלום. (אני כבר זמן רב לא קונה ירקות ופירות אורגנים, בגלל כל מיני סיבות. אבל אני בהחלט יכולה להבין את הרצון של אדם לאכול מזון נקי מכימיקלים ככל האפשר. הטענה "הריסוס נבדק" לא תקפה, כי מה שהרשויות מאשרות לא תמיד מקובל, ובמקומות וזמנים שונים הרשויות מאשרות דברים שונים. אולי יש פה מישהו שייתן לך תשובה יותר מעמיקה). |
|
||||
|
||||
חומרי הדברה עושים פרי יותר בריא (כי המזיקים לא מזיקים לעץ, ולא לפרי), וההנחה היא שפרי כזה יכיל יותר ויטמינים. הפירות הלא-אורגניים נראים הרבה יותר יפים מהאורגניים. ייתכן שזה לא נכון, אבל זה נשמע סביר. הרצון לאכול מזון נקי מכימיקלים הוא לא יותר מאמונה טפלה. כימיקלים זה ממש בריא. ילדה אחת שאני מכיר היתה מתה אם לא היתה מקבלת כימיקל בשם אלטרוקסין (ממש לא מהטבע). הצמח הטבעי שנקרא קנביס, יכול להיות גורם סיכון למחלות נפש. למה שכימיקל יהיה לא בריא? מילא אם היה איזה כימאי שאומר לי "אני מכיר את המערכת, וואלה ההרכב ששמים על השזיפים בעייתי לבני אדם, ומשרד הבריאות מעלים עין". אבל באים כל מני דבילים ואומרים "הו לא, הכימיקלים הרשעים יזיקו לנו! הכו בכימיקלים והצילו את האנושות!". כשמסבירים להם שהכימיקלים רק עושים להם טוב (כי נשארת מהם כמות מזערית שאין שום סיכון בצריכתה, והם גורמים לכך שהתולעים לא יביאו להם חיידקים הרבה יותר גרועים לפירות), רואים שאין כאן הגיון, אלא סוג של דת חדשה הסוגדת לטבע, ומתעבת את יצירות האנושות. הנה סקופ. החקלאים לא אמרו לעצמם "כה משעמם לנו בקיץ, למה שלא נקנה רעל ונפזר אותו בשדה!". הם בדקו ומצאו שהשיטות האלו משפרות להם את התוצרת! עושות פרי יותר טוב. הכימיקלים טובים לאנשים, הם יקרים, החקלאים לא יקנו אותם סתם. אני לא סוגד להדברה, ואם מישהו יביא לי טיעונים תקפים נגד ההדברה אני מוכן להקשיב. אבל טיעונים, לא בובע מעיישעס כמו שאני שומע עכשיו בפתיל הזה! ייתכן בהחלט שיש דברים לא טובים בחקלאות המודרנית (התמקדות בצורה של הפרי, ולא בערכיו התזונתיים זה אולי קצת בעייתי), אבל החקלאות האורגנית לוקחת אותנו צעד אחד אחורה. |
|
||||
|
||||
לא נראה שהטיעונים שלך יותר הגיוניים משלהם. מה הקשר בין חומרי הדברה לתרופות? אם אני מסכימה שיישאר לי קצת אקמול בדם, האם עלי להסכים שיישאר לי גם קצת די.די.טי בדם, אחרת אני לא רציונלית? אתה אולי "לא סוגד להדברה", אבל משום מה אתה מאוד נסער, שומעים את הווליום שלך עד כאן כולל סימני הקריאה. אתה חוזר ומספר שמהכימיקלים נשארת רק כמות מזערית וכולי וכולי, אבל הרי אין לך באמת תקן שמאפשר לדעת כמה חומרי הדברה נשארו על הצמח (מלבד התקן האורגני). אתה אומר שאין סיכון בצריכת הכמות המזערית שנשארת על הצמח, אבל מה הבסיס ההגיוני (מחקרי, נניח) שלך לטענה זו? גם ההנחות שלך, שלפיהן בפרי שחרקים מיעטו להגיע אליו יהיו יותר ויטמינים, הן השערות לא בדוקות. ואגב, לי דווקא נראה שגידול אורגני, שגם "מתחשב" יותר באדמה מבחינת זמני גידול, מותיר לה מרווח נשימה להכלת יותר מינרלים וחומרים חיוניים, שמגיעים בסופו של דבר לצומח בה. אבל אני לא בטוחה שאמשיך בדיון הזה כי בנוסף לכל המכשולים בו, גם הנושא לא מאוד מעניין אותי. |
|
||||
|
||||
את לא הבנת אותי (אולי לא קראת את ההודעות הקודמות). לא אמרתי שאני בטוח שחומרי הדברה זה יותר טוב. מה שאמרתי הוא: (1) צריכת פירות וירקות מודברים היא נוהג ידוע שנחקר הרבה זמן. (2) בניגוד למה שאת אומרת יש פיקוח על חומרי ההדברה, ועל התוצר החקלאי. (3) בשביל לומר לי על מזון שכולם צורכים, ידוע לחוקרים כבר שנים, "זה מסוכן" או "זה לא טוב בשבילך", אני צריך יותר מאשר בובע מעיישעס. למשל המלצה של ה-FDA או WHO על העדפת פירות וירקות ללא ריסוס. כל מה שניסיתי להראות הוא, שעל כל בובע מעיישע שאת מספרת "מה שאני אתן לבן שלי די.די.טי שנועד להרג בני אדם? מי יודע כמה די די טי נשאר בתפוח. הרי רק האורגניים מצילים אותנו. ברור שמשרד הבריאות מאפשר לתת תפוחים מורעלים". אני יכול לספר בובע מעיישע משלי "שאני אתן לבן שלי לאכול תולעת? מי יודע איזה חיידקים הוא נושא". שני הבובע מעיישעס נשמעים סבירים, ומאף בובע מעיישע אי אפשר להוכיח כלום. (כמובן, די.די.טי לא באמת משמש היום כחומר הדברה, בדיוק בגלל מחקרים שהראו שאולי הוא מסוכן) אז מה שאני אומר זה, בוא לא נספר בובע מעיישעס, ונבחן את הסכנות באופן רציונאלי, ונראה עד כמה הריסוס עלול להיות מסוכן. אני לא מכיר שום המלצה של גורם רציני על זה, אז אני לא מבין למה אנשים שנשמעים הגיוניים ושקולים הולכים שבי אחרי הבובע מעיישעס שהם ממציאים. (וזה מה שמביא לי נערווים. אנשים שמפחדים מדברים לא מבוססים, ולא מוכנים לשקול ולבדוק אותם בשיטה הגיונית, כמו שהם עושים כשהם קונים מכונית.) |
|
||||
|
||||
יש כאן פרענקים שלא מדברים יידיש, במקום "בובע מעיישעס" כתוב: סיפורי סבתא (מצד שני, יש כאן גם כל מיני פמיניסטיות חסרות הומור, אז אולי כדאי שתסתפק ב"סיפורי מעשיות"). |
|
||||
|
||||
שוורצעס?! באתר של אינטילגנטים כמו כאן? נו, מהר, איך אנחנו מגרשים אותם? |
|
||||
|
||||
אם נגרש אותם מי ישטוף לנו את האתר? במקום זה אנחנו מדברים אליהם כאילו הם היו אינטילגנטים, שיחשבו שזה גם האתר שלהם, ואז הם שוטפים בלי כסף. |
|
||||
|
||||
ומה אם יקימו לנו את האיילים השחורים? |
|
||||
|
||||
ששש... צי ניט געבן זיי געדאנקען |
|
||||
|
||||
שאלה לדוברי וקוראי היידיש שביננו: 1. מה משמעות המשפט: מען טור נישט דא זיין ? (אסור להיות שם?) 2. האם המשפט תקני מבחינה תחבירית ואיותית? בין העונים נכונה תוגרל הכרת תודה מעומק לב... |
|
||||
|
||||
ידידי, חבילת תודות לבביות נשלחה לכתובתך. |
|
||||
|
||||
כן, בהחלט קראתי את ההודעות הקודמות שלך, והן מלאות סיפורי סבתא עסיסיים שמבזבזים את זמני. ברור שעדיף להסתמך על עובדות ומחקרים בתחום הזה, לכן אתה מוזמן לחטט קצת במחקרים ולחזור הנה עם העובדות בידך (ותצבענה לכאן או לכאן). |
|
||||
|
||||
ולטובת מי שמעדיף קישורים ישירים: מומחים: אוכל מרוסס יותר בריא דמגוגיה ללא צבעי מאכל |
|
||||
|
||||
זה אורי רדלר שהבאת שם? גם את רחל טל-שיר הוא לא סובל? (זה שאתה מקשר לפוסט שוצף של אורי רדלר שמקשר למחקר, לא מקדם אותנו הרבה מעבר להצהרות הפואטיות של עיתון לעיל). |
|
||||
|
||||
זה אכן רדלר. אבל זה לא הרעיון שלי. רק חזרתי על הקישורים של האלמוני מכיוון שאני לא אוהב קישורים לא ברורים. לא בדקתי את תוכנם לפני כן. |
|
||||
|
||||
כמו שאמר צפריר, האשם אינו בו אלא בי. הבאתי את הלינק לא מאהבת רדלר (בהחלט לא מאהבת רדלר) אלא במחשבה שמי שהנושא מעניין אותו (לא בהכרח את או אני), ימצא שם לינקים ישירים ל- FSA. עד אתמול ידעתי על רחל טל-שיר רק את שמה ואת הכותרת הכללית של עיסוקה באורגניות, בריאותניקיות וכו' (עכשיו כבר ידוע לי שהיא חלתה בסרטן וכתבה על זה ספר). הבוקר, מההיכרות ההולכת ומתרחבת עם דמותה - נדמה לי שמגע אישי איתה עלול להיות די מעיק, ואני לא רוצה לחשוב על כל מה שהיא מעוללת לילדיה מרוב אהבה. כך שבעניין זה אין לי אלא להסכים, לצערי הרב, עם מר רדלר, וזאת למרות שלא חקרתי את אישיותה של הנ"ל באופן יסודי ומעמיק (<התנצלות>). |
|
||||
|
||||
אוי. חאלאס עם ה"מעוללת לילדיה" הזה. אז היא בריאותנית רדיקלית, אז מה? גם לאלה יש זכות לגדל ילדים בדרכם, בדיוק כמו להורי הבמבה-ביסלי. ומה זה הטיעון "מגע אישי איתה עלול להיות די מעיק"? היא כותבת טור ולמילותיה יש להתייחס. היא לא ממש הזמינה אותך לארוחת ערב. הטיעונים של רדלר נגדה לפחות נוגעים לעצם דבריה ולגישתה, ולא לשאלה המטופשת האם היא אדם נחמד או לא (אגב, פגשתי אותה פעם, בנסיבות מקצועיות, ואני יודעת מה התשובה). (אני כבר לא נכנסת לשאלה האם את/ה כותב דברים כאלה מפני שהיא אישה. מבחינה זו יש לך מזל שנפלת עלי בבוקר חג זה, ולא על איילה אחרת). |
|
||||
|
||||
ובטור האחרון שלה היא דווקא נראית בת זוג מתפשרת ומתחשבת מהמעלה הראשונה: |
|
||||
|
||||
יש לה מיומנות עיתונאית והיא מצליחה להעביר את הסיפור הזה בצורה מתוקה, למרות שהחמיצות שלו מבצבצת כל רגע מבין השורות. מעבר למיומנות הזאת, העובדה האמיתית היחידה שאפשר לדוג מהסיפור היא שהיא סחבה אותו לחופשה שהוא לא רצה ושהיא ידעה מראש שהוא לא רוצה, ועשתה את זה תוך שימוש בטריקים מהספר של הסבתות שלנו - מניפולציות רגשיות, התחשבנויות על החופשות-שלו-החופשות-שלה ו"נעיצת מבטים". מאיזה בחינה את רואה כאן התפשרות והתחשבות? |
|
||||
|
||||
אה... היא ליוותה אותו בוקר וערב כדי שיוכל לאכול את התפריט שלו, תפריט שהיא מתנגדת לו נחרצות ובאופן עקרוני, ועשתה את זה בשמחה. זה לא מספיק טוב? ומהטקסט עולה שגם הוא מבקש ממנה להצטרף לחופשות שלו למרות שבהן אין לה חלק פעיל. |
|
||||
|
||||
טוב, נגיד שקיבלתי, בעיקר כי זה לא סיפור ולא נושא ששווה להתחיל להתקוטט עליו בשבת בבוקר..:). לסיום אני רק מציינת שבפינות עולם נידחות מהסוג שצוללים בהן ושנחשולי התיירים עוד לא גילו אותן, נשמר לא פעם קסם מסויים ואקזוטיות אמיתית, כך שאני לא מתארת לי שבן הזוג שיער מראש שהיא "תסבול", כביכול, ותזכיר לו את זה יום אחד כחלק מהמשא ומתן. לעומת זאת, "חוות בריאות" ישראלית עם מדריכים, הרצאות ואוכל איכס - זה מראש, כנתון, בטופ ליסט של המקומות הכי נודניקיים והורגי-רומנטיקה של כל הזמנים, זה לא שהיה צריך קודם לנסוע ורק אז לגלות את האמת המפתיעה. |
|
||||
|
||||
מנסיוני, כמי שצוללת, זה לא ממש מדוייק. גם כי מקומות שיש בהם מועדוני צלילה הם בדרך כלל כאלה שהתגלו על ידי תיירים (אחרת לא היו קמים בהם מועדוני צלילה. מעטים הצוללנים שמסתובבים בעולם עם ציוד מלא וצוללים פריסטיילינג), ומעבר לכך - במקומות "מוכווני צלילה" (קוטאו בתאילנד, אוטילה בהונדורס) בד"כ אין ללא-צוללים הרבה מה לעשות.1 אז לא שלשבת על החוף ימים שלמים זה אסון גדול (...), אבל לא כולם אוהבים לשבת עם עצמם על החוף כשבן הזוג שלהם קם מוקדם בבוקר לצלילת בוקר, ממשיך לצלילת צהרים, והולך לישון מוקדם כי כיף כיף, אבל מדובר בעסק מתיש. 1 לא באופן חד משמעי, כמובן. איי אנדמן וסיני הם דוגמא למקומות עם אתרי צלילה מרשימים שלא פונים רק לקהל צוללנים. |
|
||||
|
||||
אז כנראה שהשורה התחתונה היא שמדובר בשני בני זוג שלא מתחשבים יותר מידי אחד בשני... |
|
||||
|
||||
או להפך. שמכבדים את התחביבים האחד של השנייה, ומוכנים לוותר קצת על נוחיות כדי לאפשר לשני/ה חופשה כלבבו/ה. |
|
||||
|
||||
לא יודע, זה זוגיות שקצת מזכירה את הזוגיות בין חיזבאללה לישראל: אחד הורס לשני והשני מתחשבן עם הראשון והורס לו וחוזר חלילה. כשמכבדים אחד את התחביב של השני/ה מנסים למצוא חופשה שתספק את גם אותו/ה או יוצאים לופשות נפרדות או מתפשרים, ובטח שלא מתחשבנים על הפשרה הזאת לנצח נצחים. מצד שני, הזוגיות בין ישראל לחיזבאללה מחזיקה מעמד הרבה יותר מזאת שבין ישראל לטורקיה או החיזבאללה לסוריה, אז כנראה שיש בזה משהו (או, כמו שאומרת אישתי: אתה לא חי עם מישהו על מנת להיות מאושר, אתה חי איתו על מנת לדאוג שהוא לא יהיה מאושר). |
|
||||
|
||||
אני לא קורא שם התחשבנות לנצח-נצחים - אם להאמין לה, אז זו פעם ראשונה שהיא גוררת אותו. הווה אומר, עד עכשיו היו פעמים שהוא גרר אותה, והיא קיבלה את זה באהבה; ופתאום כשהיא רוצה לעשות אותו דבר והוא עושה פרצוף חמוץ, והיא נזכרת ש, אז עולה עלבון-מה. עוד מוקדם להניח שיש פנקסנות וספירת חופשות... מעבר לזה, יש אפשרות (הפעם תורי לספקולציה חסרת בסיס בטקסט) שיש פה משהו דווקא מאוד יפה מבחינת זוגיות: הוא ידע שהיא לא אוהבת חופשות באתרי צלילה, אבל בסתר ליבו קיווה שכשהיא תגיע לשם היא תתפתה לנסות בכל זאת (מבחינתו היא אוהבת צלילה, רק עוד לא יודעת את זה). היא קיוותה בסתר ליבה (ובעצם אולי בגלוי) שכשהוא יהיה "תקוע" באתר הבריאות אז הוא ייפתח למשהו מזה. מצד אחד, אחרי שנות נישואין וכמה ניסיונות הם יכלו לדעת שזה לא יקרה, מצד שני אם הם עדיין לא התייאשו מלשנות זה את זו זה יפה. ראייה נסיבתית בכל זאת - אם אין תקווה כזו, הייתי חושב שברירת המחדל היא באמת חופשות נפרדות. קשה לי לראות מה היתרון מבחינתו בזה שהיא שם באתר הצלילה אם היא ממילא יושבת לבד בחושך, וההפך. |
|
||||
|
||||
יש לו עם מי לאכול ארוחת ערב. |
|
||||
|
||||
לשבת לבד בחושך באתר צלילה זה לא מתחת למים? |
|
||||
|
||||
לא ממש "קיבלה את זה באהבה", עובדה שהיא זכרה את זה טוב מאד (ואפילו כתבה על זה בעיתון שכולנו נוכל לדעת) והשתמשה בזה בעת הצורך. אני לא חושב שלרצות לשנות את בן/בת זוגך זה דבר כל כך יפה... זה לא ההפך מלקבל אותם כמו שהם? היתרונות בלקחת את בן הזוג לחופשה שהוא שונא, נראות לי די ברורות, למשל: 1. יש אנשים שנהנים לראות את בן זוגם סובל, ככה שמדובר בהנאה כפולה (גם מהחופשה וגם מהסבל של בן הזוג). 2. תמיד נחמד שיש מי שמחמם את המיטה בלילה או שיש חבר לדבר בין הצלילות. 3. זה יותר זול משתי חופשות נפרדות. 4. ככה יתר קל לפקח (כלכלית ו/או רונטית) על בן הזוג. 5. אף אחד מהבר'ה לא יחשוד שהזוגיות שלכם לא מושלמת. 6. בן הזוג ירחיק מחזרים/מחזרות פוטנציאלים. 7. יש מי שיעזור לסחוב את ציוד הצלילה. |
|
||||
|
||||
בלינק מתגובה 586304 רחל טל שיר מדברת דווקא על המקומות הנידחים, "נסעתי אתו לאתרי צלילה נידחים עד עלובים בכל קצווי תבל..." בלי קשר ספציפי לצלילה, במקומות כאלה עוד נשאר נוף טבעי ואנשים פשוטים ונעימים, לפני שהרשויות מקלקלות הכל בהקמת מלונות ענק ותעשיות בילוי וקניות למיניהן. אני לא מתכונן להעלות זכרונות טרחניים, וכנראה שזה מאוד קשור בטעם אישי. אני, אולי בשונה מהגברת טל שיר, היו לי חוויות יותר יפות ועמוקות במקומות ה"נידחים", ואני מעדיף אותם על פני השבלונות הנצחיות ניו-יורק-לונדון-וכו'. |
|
||||
|
||||
אני לגמרי איתך בהעדפה. עם זאת, יש לי יסוד מסוים להאמין שההגדרה "נידחים עד עלובים" היא יותר לתפארת המליצה מאשר תיאור מדוייק של המציאות. צללתי במקומות שונים ברחבי העולם, רובם1 היו פחות נידחים ובסיסיים מאשר יעדים דומים באותו האזור (כאמור - כי צלילת בלונים דורשת לוגיסטיקה יותר מאשר שחייה עם שנורקל, יציאה לטראק, סיור דיג עם המקומיים וכו'). 1 איי אנדמן הם דוגמא הופכית, אבל גם שם אפשר למצוא את מועדוני הצלילה באי היותר מתוייר ופחות נידח מבינם. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. למה המחקר הבריטי שהוא מצטט (תתעלמי מרחל טל-שיר, זה לא קשור), הוא לא רלוונטי. הוא עונה בדיוק על השאלה ששאלנו. האם יש ייתרון מסויים לגידול אורגני, בגלל הריסוס, או אולי ויטמינים? תשובה: לא. אז על איזה מחקר שאומר שזה בריא את מסתמכת? |
|
||||
|
||||
אליבא דהמחקר הבריטי, אין לירק אורגני יתרונות מבחינות הרכביו התזונתיים על פני ירק רגיל. אבל מי שקונה אורגני, בד"ך קונה אורגני לא בגלל מה שיש באורגני, אלא בגלל מה שאין בו. |
|
||||
|
||||
לא קראת היטב. המחקר מתייחס גם לחומרי ההדברה שיש בגידול הלא אורגני. כלומר, לחומרי ההדברה שאין בגידול הלא אורגני כשהם מגיעים לסרטן. ראי גם את התגובה של דורון. |
|
||||
|
||||
אין לי דעה ספציפית, אבל מי שנמנע ממדבירי חרקים משום חשש לסרטן יכול להרגע- התופעות הנוירולוגיות יגמרו אותו קודם. |
|
||||
|
||||
נו, אם אתה מוכרח בכל זאת לחזור שוב ושוב על העניין עם המעשיות, אולי לפחות תוותר על היציר הלשוני המזעזע הזה, "מעיישעס", ותכתוב את זה כמו הבחור ההוא, מר אליהו בחור - "באבע מעשיות", כנכון וכיאה. |
|
||||
|
||||
אבל הוא כתב בעברית. כשהטקסט הוא ביידיש, כותבים את המילים העבריות בצורה העברית. אבל כשהטקסט עברי, נראה לי שעדיף לכתוב באופן "יידישאי" (גם אם אינו תקני), כי כך ברורה יותר הכוונה. לכן: "מייסעס" (או מייסס, או מאייסס, זה לא ממש משנה) ולא "מעשיות", "שאבעס" ולא "שבת". |
|
||||
|
||||
ואולי הוא קומוניסט, שמעוניין לנקות את היידיש מהזיהומים הקלריקלים שנותרו בה. |
|
||||
|
||||
אם ככה, ה''עיתון'' הוא דער עמעס. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה איתך, אבל ההודעה בפורום הזה נראת לי כמו בובע מעיישע רציני... (מילא באבע, הרי האל''ף נותנת את צליל החולם, אבל מעשיות, זה סתם בעברית). |
|
||||
|
||||
ביידיש "תקנית", מילים עבריות נכתבות בצורתן העברית. למשל, כותבים "רחמנות" ומבטאים "רחמונעס". מצד שני, תגובה 583690 |
|
||||
|
||||
א. לא, הבעיה היא לא בנזק שנגרם לפרי וממשיך איתו אלינו, פרי שניזוק נפסל לשווק וההפסד הוא בק''ג לחקלאי. ב.נכון, אבל הכימיקלים הרלוונטיים הם חומרי הדברה שבמינון גבוהה הם קטלניים, ודשנים כימיים שבגלל מגבלות טכנולוגיות ניתנים בכמויות יתרות וסופם במי התהום. הנה סקופ, החקלאים מצאו את עצמם עם עשרות אלפי דונם שהם חייבים לעבד או לאבד. מובן שהפתרון היחיד הוא חקלאות מודרנית, וכשאין כוח אדם זול יותר נוח לעבוד עם דשן כימי נוזלי מאשר עם גללי פרות מהרפת. מנסיוני המועט ירקות אורגניים יותר טעימים מרגילים, לדעתי איכות המים היא הנותנת. |
|
||||
|
||||
http://theshingimel.wordpress.com/2011/09/29/על-נהר-... |
|
||||
|
||||
א. הכוונה שלי היא היזק באופן כללי לצמח ולעץ. זו הסיבה אולי שהפירות האורגנים נראים סמרטוטיים. יש יסוד להניח לדעתי, שפרי כזה יהיה פחות בריא. (זו סתם תיאוריה להראות שאפשר להסביר גם אחרת, ראה תשובתי לברקת). ב. המון דברים במינון גבוה הם קטלניים. גם הפיח שיוצא מהאגזוז שלך. אז למה אתה מפחד יותר מהפרי הלא אורגני, ולא מלרכוש רכב? למה זה רלוונטי? ג. ייתכן באמת שיש בעיות ארוכות טווח עם דשנים מודרניים. לא התייחסתי לזה. דיברתי על אלו שטוענים כי התוצרת האורגנית בריאה יותר. ד. אני גם שמעתי משהו דומה. שמעתי שזיתים ערביים מוצלחים יותר כי הם לא משקים אותם. הם מקבלים פחות זיתים יותר "מרוכזים", וטעמם משובח יותר בהתאם. |
|
||||
|
||||
א.ג.שיחקתי קצת בחקלאות כנח''לאי בגידולים נסיוניים של מכון וולקני, נהגנו לנפח את הירקות, חצילים, פלפלים, מילונים ועגבניות ע''י הוספת אוריאה למי הטפטפות, האוריאה גורמת לירק לספוח הרבה מים והוא נראה נפוח ויפה, אחרי זמן עודפי המים אובדים, הירק מתכווץ ומתסמרטט ריכוז המינרלים בבשרו עולה והוא מקבל טעם מחורבן. ב.הרכב שלי מושבת כבר שנתיים ומתפקד כבסיס לקמפינג ליד חוף הים. |
|
||||
|
||||
יופי. זה שמי שבלוטת התריס שלה לא פועלת היטב תנזק אם לא תשלים את החסר באמצעים כימיים, לא אומר שגז חרדל ממש בריא לריאות. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל זה אומר, שחומרים כימיים הם לא מזיקים עקב היותם כימיים. השאלה אם החומר כימי או לא, לא רלוונטית לשאלה עד כמה הוא בריא. וזו בדיוק הנקודה שלי. |
|
||||
|
||||
זו לא הנקודה של המשתמשים במילה לא במשמעותה המילונית, אבל יודעים מה כוונתם. |
|
||||
|
||||
לדשנים כימיים, חומרי הדברה, הורמונים סינטטיים לפרות, עודפי אנטיביוטיקה לתרנגולות והודיים. כל החומרים שבשימוש החקלאות הלא מסורתית. |
|
||||
|
||||
אה, וזה גם מראה שחומר שמזיק בכמויות גדולות, לא בהכרח מזיק בכמויות מזעריות. יוד חיוני בכמויות מזעריות, ומזיק בכמויות גדולות. אז זה שאם תאכל כמות עצומה מחומר הריסוס תמות, לא אומר שאם יישאר מיקרוגרם (וממילא בודקים ומוודאים שלא נשאר) של חומר הדברה, זה ישנה לך משהו. ________________ עוד לא הסברת את דעתך בעניין הגידולים האורגניים. זה לא נחמד לדבר עם אדם שנראה כאילו הוא מסתיר את דעותיו בכוונה. חוץ מזה החבר'ה כאן שמו הימורים, וכבר הצטבר הרבה כסף בַּפּוּל. תגידי, שנוכל לסיים את הסיפור בלי ויכוחים ומכות. |
|
||||
|
||||
_ מה לא הסברתי? הדבר היחיד, להערכתי, שלא עניתי לו, היה לגבי שיטות מניעת מזיקים, וזה משום שאחרים הקדימוני. |
|
||||
|
||||
____ לא הסברת: 1) למה את מעדיפה ירקות אורגניים? 2) באם זה בגלל בריאות, למה את בוחרת להתעלם מהדיעה של רב מניינו ובניינו של המחקר הרפואי שטוען שאין שום ייתרון לגידולים אורגניים? את גם לא עושה חיסונים כי יש מחקרים פיקטיביים שטוענים שזה גורם לאוטיזם? |
|
||||
|
||||
__________________ חשבתי שהסברתי. זה טרי. זה טעים. אני מאמינה שזה יותר בריא. זה לא עולה הרבה יותר מהירקות אצל היקרן. וכפי שהעסק מתנהל, זה גם גורם לי לגוון, מאוד, את צריכת הירקות שלי ולאכול הרבה ירקות (זה לא שייך לאורגני, כמובן). אני לא קונה פירות אורגניים, כי פירות לא מגיעים עם הארגז, ובחנויות הם יקרים משמעותית. פירות גם כך יקרים, אז אני מעדיפה לאכול יותר פירות לא-אורגניים מאשר מעט פירות אורגניים. בקטניות ובדגנים, לעומת זאת, כל עניין הריסוס לא נראה לי עקרוני כלל וכלל. אני מחשיבה את כל העניין כמותרות - אחרי אוכל במסעדות, זה הסעיף הראשון שיורד, אם צריך לקצץ בהוצאות. הדיעה של רוב מניינו ובניינו של המחקר הרפואי - אתה מתכוון למחקר שדיסקסנו, שבזמנו ראיתי התייחסות אליו בדף האחורי של אחד העיתונים, וגם רדלר, מתברר, התייחס אליו? מחקרים יש כמים לים מכסים. זה מחקר אחד1. יש מחקרים אחרים שאומרים את הדיעה ההפוכה. אז? חיסונים אני עושה (אעשה, למעשה). השאלה היא, מה אתה אכפת לך מה אני בוחרת לעשות עם כספי? והמאמר של רדלר הוא מופת לדמגוגיה2. 1מאיפה הוצאת "רוב מניינו ובניינו"? 2 ולטיעונים לא מאוד תקפים, בעיני, עד לא מאוד נכונים. עיין בפסקה הרביעית מהסוף. |
|
||||
|
||||
______ מה שאני רוצה להבין זה למה את מאמינה שזה בריא יותר. זה מה שמאד מעניין אותי. רב בניינו ומניינו מגיע מהעובדה, שהרבה רופאים וחקלאים רציניים בודקים את העניין במשרד הבריאות, ומאשרים את העניין. מדובר בנורמה קיימת ומפוקחת. אז לפני שאומרים לי "מרעילים כאן את כולם", אני מצפה להוכחות עם לפחות קצת בשר. בינתיים המחקרים הרציניים שראיתי אמרו שאין הבדל. מסכים שרדלר דמגוג. אבל העיקר כאן הוא המחקר. בעניין מה אכפת לי, כבר דיברנו על ההתערבות. |
|
||||
|
||||
אה. ואני לא חושב שיש מחקרים שאומרים את הדעה ההפוכה. אולי את רוצה לתת לנו לינק לpubmed, שנחכים? |
|
||||
|
||||
לא רוצה לחשוד בכשרים, אבל המישהו יודע שאת לוקחת לו ירקות מהחצר? |
|
||||
|
||||
כן. מדי יום רביעי מגיע לשם ארגז ששמי כתוב עליו. |
|
||||
|
||||
א. מגדלי תותים בחיים לא אוכלים את התותים שהם מוכרים. תותים מרססים כל יום והבעיה היא שאין להם קליפה והריסוס חודר פנימה. אותה בעיה קיימת גם בירקות ופירות נוספים. נדמה לי שירקות עלים הן בעיה מיוחדת. ב. יש חילוקי דעות על מידת הנזק של חומרי ריסוס שונים לאדם, אבל אין חילוקי דעות על הנזק שלהם לסביבה, לחי ולצומח ולמי התהום. |
|
||||
|
||||
הסיבה שתותים מרססים כל יום היא שהחומרים בהם נוהגים לרסס, לרוב זרחנים אורגניים למיניהם1, מתפרקים תוך יומיים, אחרת היו מסתפקים בריסוס פעם בשבוע, או פעם בחודש. ריסוס כדוע עולה כסף. אז גם אם לא שטפת את הפרי המרוסס, בהנחה שלא אכלת אותו ישר מהקטיף, אלא הוא עבר את שרשרת השיווק הרגילה, כבר אינו נושא חמרי הדברה (וזאת גם אם נתעלם מכך שנדרשים המון תותים ישר מהשדה כדי להרעיל אותך). אה, כן, וזרחנים אורגניים (להבדיל מגז חרדל לדוגמא) אינם מצטברים בגוף. ___ 1 ממשפחת גזי העצבים המשמשים גם כחל"כ |
|
||||
|
||||
סוף סוף, דברי טעם. אגב, אולי אתה יודע לספר לנו משהו בנוגע לנזק של המדבירים על הסביבה? נראה שאתה מבין בחקלאות, ואשמח לשמוע קצת עובדות. |
|
||||
|
||||
אני לא כזה מומחה גדול, אבל אין ספק שההדברה המסיבית גוררת השפעה מזיקה על הסביבה. ההדברה אינה קוטלת רק את החרקים המזיקים לחקלאים, אלא גם חרקים ''טובים''. ההדברה גם פוגעת בציפורים ובע''ח אחרים הניזונים מאותם חרקים - אם באמצעות הרעלה ואם באמצעות צמצום מקורות המזון שלהם. |
|
||||
|
||||
ברור. אבל השאלה היא עד כמה זה משמעותי יותר מלמשל, זיהום אויר של מכוניות או מפעלים, שכנראה גם מזיק מאד. |
|
||||
|
||||
ככלל, האדם שחושב שהוא חושב1 הוא יצור מזיק מאד. ___ 1 הומו ספיאנס ספיאנס |
|
||||
|
||||
1 זה לא הומו טרה לקטיו? |
|
||||
|
||||
והדברה מסיבית ע"י הצפה של השדה בחרקים אחרים לא משפיעה על אותו אזור בצורה מעניינת? |
|
||||
|
||||
אין ספק שהיא משפיעה על אותו אזור. בצורה מעניינת? תלוי את מי. |
|
||||
|
||||
ב. אין חילוקי דעות בין חוקרים (כימאים, אגרונומים). יש הסכמה גורפת על מידת הנזק המדוייקת. המידה היא 0. אולי יש חילוקי דעות בין חוקרים שבדקו כמה חומרי ריסוס באמת נשמרים בצמח, לבין המגדלים האורגניים, שמה לעשות, צריכים גם להתפרנס. האונה הימנית: "קו ההגנה הראשון של רבים היה ענייני. היו שהצביעו על־כך שמזון אורגני כולל כמות גדולה יותר של חומרים חשובים כמו בטא־קרוטן, שאדם נזקק להם. הטענה הזו נזנחה במהירות—בין השאר כי היא לא נכונה (המחקר בדק נקודה זו והעלה כי אין כאן כל הבדל)—ובמקומה אומצה הטענה כי בגידול קונבנציונלי נעשה שימוש בחומרי הדברה העלולים להיות מסוכנים לאדם. הקביעה עצמה אינה נכונה: כמות החומרים המדבירים והמדשנים הכימיים במזון רגיל אינה גדולה מזו שבמזון אורגני, מהטעם הפשוט שחומרי הדברה נועדו להתפרק במהירות רבה ואילו החומרים המדשנים נועדו, כשהם כבר מגיעים לאדמה, להפוך לאותם חומרים ממש שמנסים המגדלים האורגנים ליצור. חיטה או עגבניות דורשות אותם חומרים בדיוק. הבחירה בקו הגנה זה, עם זאת, הייתה נבונה, מנקודת מבט טקטית, בהעבירה את הדיון מתחום השיח הרציונלי לתחום האמוציונלי. מי מאיתנו אינו חושש משמות מפחידים כמו "רעל" או "מדביר" או "כימיקלים רעילים." אפשר לקבל סרטן רק מלקרוא צירופים מפחידים כאלה יותר מדי פעמים. ועל־כל זאת, אסור לשכוח את הסכנה הנשקפת ל לילדינו היקרים, הפעוטים וחסרי־הישע, המביטים בנו בעיניים גדולות ושואלות, בעוד אנו משקים אותם ברעל עכברים שגודל בחוות הרשע הקפיטליסטיות. " |
|
||||
|
||||
אחת הבעיות בקואופרטיב ''אמיתי'' (לא אינטרנטי) היא שינוע וחלוקת המוצרים באזור מגוריו של הלקוח. התארגנות אינטרנטית תבוסס על כך שהיצרן יתחייב למחיר מומלץ שיודפס על האריזה, והלקוח יוכל לקנות את המוצר בסופר או במכולת הקרובים לביתו. |
|
||||
|
||||
ומה עם הרווח של המכולת או הסופר? |
|
||||
|
||||
על הרבה ספרים מודפס מחירם המומלץ. כמובן שהחנות יכולה להציע הנחות. ההתמחרות מול היצרן תהיה על המחיר הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |