בתשובה לג'וד, 05/07/11 19:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זהו, שלא בדיוק. השיטה הישראלית להסתדר עם סנכרון השעונים הולכת ככה: מגיעים לעבודה ב-9:00. ב-11:00 מצטרפים האירופים, ומלווים אותם עד סוף היום שלהם - שלהם הוא ב-17:00 ולישראלים - ב-19:00. האירופאים, משום מה, יכולים לנהל עסקים רווחיים יופי כשהולכים הביתה ב-17:00. לישראלים זהו יום עבודה בן 10 שעות. ולא משלמים שעות נוספות. בשביל זה יש משכורת שמורכבת מ-5,500 שקל שכר בסיס, ועוד 2,000 "שעות נוספות". שתי ציפורים במכה אחת: גם לא משלמים שעות נוספות, וגם המשכורת לצורך הפרשות פנסיוניות ויתר סוציאליים - נמוכה יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה האירופים שמתחילים לעבוד ב-11:00 (שעון ישראל?) ומסיימים ב-17:00 (שעון ישראל?)? הגרמנים? הצרפתים? הבלגים? השבדים? האירים? היוונים? ההונגרים? הסיבה שהאירופים מצליחים לנהל עסקים רווחיים (ז"א, חלקם, לא היוונים, לא האירים, לא הפורטוגלים, לא הספרדים... טוב, בעצם הגרמנים) היא שהם: 1. עובדים יותר (=יותר אנשים לא יותר שעות: פחות ילדים, פחות זקנים, פחות חרדים, פחות נכים, פחות חיילים...) 2. חיים בצניעות. 3. לא מקדישים 30% מההכנסות שלהם לשליטה על השכנים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיימים ב־17:00 שעון מקומי, כלומר: 19:00 שעון ישראל. אני מניח שמדובר על האנגלים, מכיוון שהצרפתים והגרמנים רחוקים מאתנו בשעה אחת (למעט, אולי, סביב מעבר השעון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. חיים בצניעות? האירופים חיים יותר בצניעות מהישראלים, למשל? במה זה מתבטא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתים קטנים יותר... מכוניות זולות יותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתים קטנים יותר? הדירות שביקרתי בהן בחו"ל (גרמניה, צרפת), גדולות פי כמה וכמה מהממוצע הישראלי. ולא ביקרתי בבתי מליונרים. מכוניות זולות יותר? כמובן, אין עליהן כל כך הרבה מס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותן מכוניות נמכרות בישראל ובאירופה. בזמן שהמכוניות הפופולריות באירופה הן מכוניות קטנות (פולו, 207, קליאו...) וידניות הרבה פעמים ללא מיזוג, בישראל המכוניות הפופולריות הן משפחתיות אוטומטיות (פוקוס, מגאן...) אני בטוח שכשהיית באירופה ראית רק פורשה ווולוו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שמתי לב לזה שבאירופה אוטומטי זה לסיסיז. אבל לגבי משפחתיות - כשיש לך קצת יותר ילדים ואתה חי בארץ קצת יותר חמה, אני לא משוכנעת שמכוניות משפחתיות ממוזגות הן פינוק ואורח חיים פרוע וחסר אחריות. באותה מידה ניתן לטעון שהישראלים מנהלים אורח חיים חסכני, כי לרוב הישראלים אין בבית אח מוסקת בעץ, ולא הסקה מרכזית. לרוב הישראלים גם אין מים חמים 24/7 עקב חימום גז (או איך שהם לא מחממים שם). האירופאים, לעומת זאת, מפונקים כולם. לוקסוס שכזה. חימום בבית כל החורף ומים חמים בלי הגבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חימום גז זול יותר מחימום (וקירור) במזגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שכעקרון, האנושות גילתה איך לחמם הרבה לפני שגילתה איך לקרר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האדם הקדמון נכנס לצל (לקרר) לפני שהוא הדליק אש ולבש בגדים (לחמם)? ואם כן, אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הטמפרטורה היא 35 מעלות בצל, איך מקררים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הטמפרטורה בצל היא 35 מעלות, אז בדרך כלל בשמש הטמפרטורה יותר גבוהה (מה שכן, אתה יכול להכנס לים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנסיונות שעשיתי בחוף אילת באוגוסט באוהל מוצל, הצלחתי בעזרת מי ים ורוח לקרר לעשרים ושתיים מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שפספסת. הכוונה היא שהאירופי לא מוציא פחות כסף, אלא מוציא אותו על דברים אחרים, בהתאם לצרכים הנגזרים מהגיאוגרפיה, הדמוגרפיה וכו'. חימום בגז או במזגן הם רק דוגמאות (ובשולי הדברים, חימום בגז אינו זול יותר מחימום במזגן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא הבהרתי את עצמי מספיק טוב. לאירופי הממוצע יש הוצאות אחרות מהישראלי הממוצע. תוצאה של גנטיקה, גיאוגרפיה, פוליטיקה, ערכים, דמוגרפיה, היסטוריה , הרגלים וכו'. ההוצאות האלה לא רק שונות, אלה נמוכות יותר, וזה מה שמאפשר לאירופי לעבוד פחות שעות מהישראלי הממוצע ועדיין להרוויח יותר כסף. אם הישראלי הממוצע ינסה לעבוד אותו מספר שעות כמו האירופי הממוצע בלי לרדת ברמת חייו הוא יגיע למצב של היווני הממוצע. זה לא שאני אומר שצריך להרוג את הזקנים או להפסיק לעקר נשים אחרי ההריון השלישי... (לפי הטבלה הזאת 750 ואט לשעה במזגן יעלה לך 43 אגורות (או 57 אגורות לקילוואט בשעה) בזמן ש-5,500 ואט בשעה בגז יעלה לך 250 אגורות (או 45 אגורות לקילוואט בשעה)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"ך, העובד שעובד 10 ו-11 ו-12 שעות ביום היה מרוויח אותו דבר לו היה עובד 9 שעות. בשביל זה המציאו את השכר הגלובלי. אם הישראלי הממוצע ינסה לעבוד אותו מספר שעות כמו האירופי הממוצע הוא יפוטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקפיד לא לעבוד יותר מ-9 שעות ביום (בממוצע, שלשום עבדתי 7 שעות, אתמול 9 והיום 9.5) ועדיין לא פיטרו אותי. מצד שני, אולי אני לא הישראלי הממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עובד במקום עבודה בו נהוג לעבוד יותר, תן דעתך שבזמן קיצוצים, סיכויים לא קטנים שתהיה בין המועמדים לעוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקפיד על הנוהל הזה כבר למעלה מעשור ושרדתי כמה וכמה גלי פיטורים, החל מהצונאמי של 2000-2001 וכלה במשבר של 2009. הדבר שבאמת מצער אותי זה חוסר הנכונות של הקולגות שלי להעמיד את המעביד במקום ולהבהיר לו שיש להם (גם) חיים פרטיים. אם כולם היו נוהגים כמוני היה לי (ולהם) הרבה יותר קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה לך. אחד ממכרי1 בפרוץ המשבר האחרון, פיטר דבר ראשון את זה שמתעקש לצאת מוקדם, ומיד אחריו את זאת שמבוגרת בכמה שנים מכל החבר'ה וטוב לה בעמדתה ואינה מחפשת להתקדם2. 1 זה. תגובה 564968 2 הנימוק: "עשר שנים היא בחברה עושה את אותו דבר ולא קידמו אותה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא ממש נחמד, המכר הזה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל אשתו כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כולם עובדים שעות נוספות (או יותר מ-9 שעות) כי הם "חייבים", או כי הם רוצים לעשות רושם על המעסיק שלהם ולשרוד את גל הפיטורים הבא. לפעמים העבודה היא פשוט מהנה/מעניינת/מאתגרת ואז, על פניו, אין סיבה שלא תעבוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מגדיר את זה אחרת: העבודה היא פשוט יותר מהנה מלרחוץ את הילדים, יותר מעניינת מלקרוא להם סיפור או לשחק איתם בלגו ויותר מאתגרת מלהכין להם ארוחת ערב. למרות שהעבודה שלי היא בסך הכל מהנה, מעניינת ומאתגרת, אני מעדיף עוד שעה עם המשפחה מאשר עוד שעה בעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהמשפט האחרון בתגובה שלך הוא המפתח (ואני אומרת את זה בצער). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. הנסיון שלי מראה שבגלי פיטורים לא מפטרים את אלו שעובדים הכי פחות אלא את אלו שלא מראים תוצאות מספיק טובות. הכרתי כמה אנשים שהיו עובדים מסורים, עבדו כמו חמורים השקיעו המון אבל השורה התחתונה לא היתה מספיק מרשימה. פרודקטיביות של עובד לא בהכרח עולה עם מספר השעות הנוספות שהוא עובד. למעשה יש לי חשד שמעבר למספר מסוים של שעות עבודה ביום התועלת השולית היא שלילית (נראה לי שאצלי זה ככה, אחרי 10 שעות אני מכניס יותר באגים מאשר פותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה קשור לסוג העבודה. יש תחומים שקשה לבדוק בהם פרודוקטיביות או שורה תחתונה1, ואז המשוואה (השגויה) "יותר שעות = יותר עבודה" היא המדד הכי קל לבחינה. 1 ואולי מדוייק יותר לומר - יש מעסיקים שיותר קשה להם לבדוק יעילות ותוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שמזגן מחמם יותר מההספק שלו (הוא שואב חום מבחוץ ומכניס אותו פנימה בתוספת החום שהוא עצמו מייצר בפעולת השאיבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם בחוץ יחותר קר מבפנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה הרעיון של מזגן, ועל זה אנחנו משלמים לו (באנרגיה שהוא צורך): להעביר חום מהמקום בו יש מעט (הבית הממוזג בפעולת קרור, והחוץ בפעולת חימום) למקום בו יש הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האם יש הגיון למקרר במטבח שמחומם ל-25 מעלות כשבחוץ מינוס 10? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודאי. אם את לא רוצה להכנס (כלומר, לצאת) למקרר כדי לקחת לך גביע יוגורט. יחד עם זה, באירופה מקובלים מקררים קטנים בהרבה מאלו הנהוגים בארץ. חלק ניכר מהמזונות שאנו מאחסנים במקרר, האירופאים מאחסנים במזווה (שאינו מחומם). ___ אם כי אין הגיון לחמם ל 25° |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אנרגיה צריך מזגן כל מנת להביא חום מבחוץ לבפנים אם בחוץ יש 2 מעלות מתחת לאפס ובפנים אתה רוצה שיהיה 20 מעלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לענות על השאלה שלך, כי לא כתבת מה גודל הבית, מה טיב הבידוד וכד'. בהערכה גסה, מזגן מודרני יכול לפעול ביעילות של כ-300% (תאורטית גם יותר), כלומר המזגן יצרוך כשליש המאנרגיה שיצרוך תנור (שפועל ביעילות של 100%) שיביא את החדר ל20 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מחיר הגז לצרכן נמוך ביותר משליש ממחיר החשמל לצרכן אפשר להסיק שחימום בגז זול יותר ממזגן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שהבאת עשה לי חשק להביא קישור משלי . קצת מיושן. אשמח אם תמצא משהו חדש יותר או אמין יותר: "כאשר מתרגמים הוצאה כוללת זו לדולרים המותאמים לכוח הקנייה של השקל בישראל, מוצאים כי ההוצאה הכוללת לצריכה פרטית (כולל הצריכה של שירותים שסופקו ללא תמורה על-ידי הממשלה) מגיעה לכ- 13 אלף דולר לנפש לשנה. הוצאה זו דומה להוצאה של המדינות המפותחות ברמה הבינונית. היא נמוכה במידה ניכרת מזו של ארצות-הברית (23 אלף דולר), נמוכה מזו של שוויץ (18 אלף דולר), קנדה ואף מארצות כגון: גרמניה, יפן, הולנד, הממלכה המאוחדת ואוסטרליה (להן צריכה פרטית של 16-15 אלף דולר). הצריכה לנפש בישראל דומה לזו של ארצות מפותחות ברמה בינונית כמו פינלנד וניו-זילנד. היא גבוהה בכ- 15% מזו של ספרד, יוון, פורטוגל ואירלנד. יותר מכפולה מזו של מרבית ארצות מזרח אירופה (ברובן מגיעה הצריכה לנפש ל- 5 עד 7 אלפי דולר). ואין אנו מתיחסים כאן לרמת הצריכה הנמוכה של הארצות המתפתחות באפריקה, באסיה ובאמריקה המרכזית והדרומית." ככה שקשה לנעוץ מסמרות בשאלה מי מוציא יותר או פחות - בכל מקרה, היות וקבעת קביעה כל כך נחרצת (כתבת "נמוכות יותר" בפונט מודגש! זה שכנע אותי), הייתי מצפה לקישור דווקא בנושא הזה, לא בנושא התרמודינמי המשני. בנושא המזגנים,נרשמו כבר תגובות, רק אוסיף שנצילות ההספק של המזגן (הספק חימום לעומת הספק נצרך) היא ברוב המקרים למעלה מ-3, כך שעלותו קטנה משמעותית לעומת חימום בגז. תיקון אחרון: וואט הוא כבר אנרגיה לשעה. יחידת "ואט בשעה" אינה רלוונטית בהקשר זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מעניין, וגם עונה לשאלה של נועה בנוגע לגודל הבתים הממוצע. לגבי ההוצעה על הצריכה הפרטית (במונחי כח קניה) לפי המספרים שהבאת הגרמני הממוצע מוציא 42% ממה שהוא מייצר והישראלי הממוצע מוציא 48%. זה לא נמוך יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עברתי היטב על המאמר. מניין המספרים? 2. עכשיו אנחנו מדברים על ההוצאה (או ההוצעה, אם תתעקש) כחלק יחסי מן הייצור? למה, בעצם? זאת אומרת, זה מדד מרתק כמו כל מדד אחר, אלא שקודם טענת שההוצאות עצמן נמוכות יותר (בפונט מודגש!) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. 13 ו-16 לקוחות מהציטוט שלך. 27.8 ו-38.1 לקוחות מווקיפדיה1, החלוקה לקוחה מאופן אופיס2 2. הפונט המודגש היה להבחין בין הטענה לבין מה שלא נובע ממנה (הטענה היא שהם מוציאים פחות, לא נובע ממנה שצריך להרוג את הזקנים). כשאומרים על אינגוואר קמפראד שהוא איש צנוע3 לא מתכוונים שהוא חי מדולר ליום כמו מליוני סינים, אלא שהוא מוציא מעט יחסית לכסף שיש לו. על סיני שמרוויח דולר ליום וטס במחלקת תיירים היו אומרים שהוא בזבזן. הוצאות נמדדות מול הכנסות4. 1 http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GD... 3 מתוך אינגוואר קמפראד [ויקיפדיה]: "קמפראד ידוע באורח חיו הצנוע".2 http://www.openoffice.org/product/calc.html 4 למשל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"הוצאות אחרות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, חימום במקום מיזוג | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אוכלים גבינות יקרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבריטים. 17:00 שעון בריטניה. איכשהו, שם 8-9 שעות מספיקות. 2. ו-3 לא קשורים לניהול עסק רווחי, אלא למה עושים עם כספי מס ההכנסה שלך או מה אתה עושה עם משכורתך. המיסים הישירים באירופה אינם נמוכים יותר - בגרמניה, וצפון אירופה הם גבוהים יותר, ויש הרבה יותר מס הכנסה. מה זה משנה לעסק1, אם מס החברות ומס ההכנסה משמשים על מנת ליצור בריאות ציבורית טובה וחינוך חינם אמיתי, או לתקציב ביטחון ענק ומשרדי ממשלה מיותרים? 1. גם לא קשור לניהול עסק רווחי, אלא להגדלת ההכנסות של המדינה. אין ספק שלו החרדים היו עובדים, הכנסות המדינה היו גדלות, והוצאותיה על קצבאות לאוכלי חינם - קטנות. פחות זקנים? ממש לא. להיפך. האם באירופה יורים בזקנים? מרדימים אותם כשהם מגיעים לגיל פרישה? ההבדל היחיד הוא ששם לא מתסתכלים על עובדים בני 40 כעל גריאטרים עם רגל אחת בקבר. פחות ילדים - אכן. וזה מתנקם בכלכלות אירופה כבר עכשיו, ויתנקם בהן עוד יותר עוד כמה שנים. כשיהיו הרבה יותר זקנים, ופחות מדי אנשים לפרנס אותם. אגב, לגרמניה אין פחות חיילים, הואיל ונהוג בה גיוס חובה לשירות צבאי / לאומי ועם המליונים שלהם זה אומר הרבה מאוד חיילים. אז נכון שבגרמניה שירות לאומי פירושו גם לנסוע לטימבוקטו לסייע בבית ספר, אבל זה עדיין פחות אנשים בגיל העבודה. גם נכים יכולים לעבוד, ובעבודות יותר רווחיות מהדבקת שקיות נייר ב"המשקם" תמורת שליש שכר מינימום. חלקם הלא קטן אכן עושה את זה. אגב, הדוקטרינה כפי שאני מכירה אותה בארץ, היא להפיל כמה שיותר עומס על כמה שפחות אנשים, ושיסתדרו. זה אכן מוביל לשעות עבודה יותר ארוכות, אבל לא מוביל לשכירת יותר אנשים. כך שיותר עובדים במשק - חסרת כל קשר לרווחיות העסק. 1 לאזרחים זה וודאי משנה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה, כתבת: "פחות ילדים - אכן. וזה מתנקם בכלכלות אירופה כבר עכשיו, ויתנקם בהן עוד יותר עוד כמה שנים. כשיהיו הרבה יותר זקנים, ופחות מדי אנשים לפרנס אותם." לא נכון, זו תיאוריה כלכלית שכולם אוהבים לצטט, אבל המציאות היא הפוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק המציאות היא הפוכה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה... והקנדים העצלנים באים לעבודה ב-16:00 ויוצאים ב17:00... עסק רווחי הוא פונקציה של משכורת לעובדים, ככל שאתה משלם להם פחות, ככה העסק שלך יותר רווחי. אם המדינה מממנת, למשל, תחבורה ציבורית יעילה, אז אתה לא צריך לקנות אוטו חדש, ויכול להסתפק במכורת נמוכה יותר... תוחלת החיים בגמניה היא 79 שנים, בישראל 81, גיל הפרישה בגרמניה הוא 65 ובישראל 62.5 (60 לנשים 65 לגברים, ונשים חיות עד כיל 83 בישראל) בשנתיים הנוספות האלה בהן אדם לא מכניס כסף וההוצאות עליו גבוהות למדי. אם קצב הילודה בגרמניה לא יעלה אז בעוד כמה שנים הם באמת יהיו בבעיה גדולה, אבל כרגע לנו יש הרבה יותר ילדים מעובדים. גיוס החובה בגרמניה בוטל לפני שבוע. לפני זה הוא היה למשך שנה עד חצי שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתך, אם המדינה תוציא פחות על צבא, היא תוכל לממן מערכת תחבורה ציבורית יעילה? המדינה תוכל לממן מערכת תחבורה ציבורית יעילה גם אם תקצץ במספר המשרדים המיותרים שקמו משיקולים קואליציוניים. כמה מהשירותים שקוצצו בשנים האחרונות, הוקמו כשהמדינה היתה קטנה, עניה, צעירה, קלטה עליה בכמויות ועדיין הוציאה הרבה מאוד כסף על צבא. איך היה כסף לאחות בכל בית ספר לפני 30 ו-40 שנה והיום אין, נבצר ממני להבין. כרגע, יש לנו לא מעט פראזיטים. ועוד לא מעט אנשים שרוצים לעבוד, אבל נפסלים מחמת חטיאריות מוקדמת. מספר הילדים לא בעיה, בעיני. אז אתה מעודכן יותר ממני לגבי גיוס החובה. אבל הוא בוטל רק לפני שבוע. אאל"ט, מי שמשרת בשירות לאומי (שבוטל? לא בוטל?) משרת כפול זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק תחבורה ציבורית, ולא רק צבא. אם המדינה תוציא פחות על המשך הכיבוש, לאזרחים יהיה יותר כסף. כמה משרדים מיותרים יש לדעתך? כמה הם עולים? אני מדבר על חיסכון של לפחות 30% מההוצאות, ואת מדברת איתי על עשיריות הפרומיל... מה זאת אומרת "לא בעיה בעיני"? ילדים צריכים לאכול, הם לא עובדים ==> מישהו אחר צריך לעבוד על מנת להאכיל אותם. ככל שמספר הילדים גבוה, הכסף שיוצא על האכלתם עולה. בוטל רשמית לפני שבוע, אחרי שלא היה קיים למעשה כבר עשור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדברת איתך על מה שאפשרי, כבר בממשלה הבאה. ואתה מדבר איתי על אוטופיות. הרי ברור לך, שגם אם לא נוציא כסף על התנחלויות וכיבוש, עדיין נוציא כסף על צבא ובטחון, נכון? ______________ וזה, בלי אידיאולוגית ביבי-שטייניץ שמדינה צריכה להוציא *רק* על צבא ומשטרה, מה שגורם לזה שתוספת תקציב לבריאות / חינוך / תחבורה אין, אבל לצבא - תמיד יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על הכיבוש, לא על ''צבא וביטחון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד באותו עניין... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. מצויין. נכון מאוד. אבל כל זה לא עונה על השאלה למה בעל עסק יכול לקיים עסק מרוויח בחו"ל, כשעובדיו עובדים 9-17, ולשלם משכורות גבוהות יותר, בטח ובטח ביחס למחיה, ובעל עסק בארץ לא. "העובדים צריכים לעבוד יותר שעות כי בארץ יותר יקר" - לא רלוונטי, כי כאמור, בד"ך מי שעובד יותר שעות לא מרוויח יותר. "יש תחבורה ציבורית יעילה ולכן לא צריך לקנות אוטו" - גם לא רלוונטי, זה שייך למה אנשים עושים עם המשכורת שלהם. אז בעל העסק יכול אמנם לשלם משכורת נמוכה יותר, אבל כאמור, בד"ך המשכורת בחו"ל גבוהה יותר. ___ את ברלין כדאי להוציא מהמשוואה. ברלין היא אנומליה כלכלית. זה גם לא ימשך הרבה זמן, להערכתי. מה שקורה בברלין, זה שבמערב ברלין לא יכלה להיווצר תעשיה, עקב הנסיבות, ובמזרח ברלין וכל סביבותיה התעשיה קרסה עם האיחוד. עקב כך, יש בברלין אחוז אבטלה עצום. מאידך - ממשלת גרמניה שופכת כמויות עצומות של כסף לברלין, כי זו הבירה. עקב כך ברלין זולה בטירוף. אבל זה לא המצב בכל גרמניה. מוטב להשוות עם מינכן או בון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכבר עניתי על זה... מי שעובד יותק מייצר יותר (זה לא תמיד לינארי, אבל בכל זאת), אם העובדים מייצרים יותר בעל העסק מכניס יותר, וככה הוא יכול לשלם את המיסים הגבוהים והמשכורות הגבוהות שהוא צריך לשלם ולהשאר רווחי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בחו"ל עובדים פחות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הנקודה: צריך לייצר פחות אז אפשר לעבוד פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בעל העסק, לא צריך לייצר פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, אם לצטט את דבריך - "מי שעובד יותק מייצר יותר (זה לא תמיד לינארי, אבל בכל זאת), אם העובדים מייצרים יותר בעל העסק מכניס יותר, וככה הוא יכול לשלם את המיסים הגבוהים והמשכורות הגבוהות שהוא צריך לשלם ולהשאר רווחי..." בחו"ל. משלמים יותר מס הכנסה ומס חברות. משלמים משכורות יותר גבוהות. מוכרים (בחלק מהמקרים) באותו המחיר בו מוכרים כאן בארץ. ובכל זאת עובדים פחות. איך הפלא הזה קורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר משלוש סיבות1: יש להם יותר עובדים, הם חיים ביותר צניעות והם לא מקדישים 30% מההכנסות שלהם למבצע ההתנחלויות. או, בלי שלוש נקודות: תחשבי, למשל, שאת בעלת מפעל, נגיד לאריזת תפוחים. 5 ימים בשבוע מביאים לך האיכרים בסביבה את התפוחים שלהם, העובדים שלך ממיינים, שוטפים ואורזים אותם בארגזים והסופר קונה אותם ומוכר אותם ללקוחותיו. נגיד שיש לך 1002 עובדים, כל אחד עובד 5 ימים בשבוע, 6 שעות ביום. כל עובד שוטף, ממיין ואורז ארגז תפוחים בשעה. את קונה את התפוחים מהאיכרים ב-5 שקל לארגז, ומוכרת אותם ב-7 שקל לארגז. ז"א על כל ארגז נכנס לך 2 שקל לקופה, או 6,000 שקל לשבוע (30 שעות כפול 100 עובדים כפול 2 שקל). לכל עובד את משלמת 50 שקל לשבוע, מתוכם הוא משלם 10 למיסים, ו-40 לוקח לכיס. בכיס נשאר לך 1,000 שקל בשבוע, מתוכם 800 הולכים למיסים, ו-140 לשכר דירה, מים חשמל ושאר הוצאות, ואת מרוויחה 60 שקל בשבוע (שזה קצת יותר מהעובדים). יום אחד במדינה מסויימת מחליטה לבטל את התחבורה הציבורית, וכל העובדים שלך צריכים לקנות מכוניות פרטיות. מכונית פרטית אי אפשר להחזיק ב-50 שקל בשבוע, ויושב ראש ועד העובדים בא אליך ודורש שתתני להם 60 שקל בשבוע. ב-60 שקל העסק שלך יהפוך לעסק מפסיד (הרי רק על משכורות תצטרכי להוציא 6,000 שקל בשבוע, וכל הרווחים שלך הם 6,000), את יכולה לסגור את העסק, אבל שאנחנו מדברים על מדינה שלמה שזה קורה בה בתי עסק ימשיכו להתקיים, ואנחנו מדברים רק על עסקים שמתקיימים. אם את רוצה גם להרוויח וגם לשלם לעובדים 60 שקל בשבוע האפשרות היחידה שעומדת בפנייך היא להגדיל את ההכנסות, אז במקום 6 שעות ביום על עובד יעבוד 7 שעות ביום, ככה שכל עובד אורז 7 ארגזים ביום וההכנסות שלך גדלו ל-7,000, כל עובד יקבל את ה-60 שקל שהוא רוצה ובשאר ה-1,000 תעשי את מה שעשית עד עכשיו... ואז, יום אחד באה המדינה ומחליטה להגדיל את המיסים, במקום שכל עובד ישלם 10 שקל, כל עובד ישלם 15 שקל, ובמקום שכל עסק ישלם 800 שקל, על עסק ישלם 1,300 שקל. בכסף הזה המדינה הולכת לממן את החיים של אוכלוסיה האנשים שלא עובדת (ילדים, זקנים, חרדים, בטלנים, שרים, חולים כרונים...) ההולכת וגדלה. העובדים, כמובן, לא מרוצים, פעם היה להם בכיס (אחרי האוטו והמיסים) 40 שקל בשבוע, ועכשיו יש להם 35, וגם את, פתאום, מוצאת את עצמך עם מינוס די רציני בבנק. ושוב, הפתרון היחיד שהוא לא לסגור את העסק הוא להגדיל את הייצור, במקום 7 שעות, כל עובד יעבוד 10 שעות ביום, ב-3 השעות האחרונות הוא כבר בטח יהיה עייף, ולכן קצב אריזת הארגזים שלו ירד, ולכן הוא יספק לך רק 8 ארגזים ביום. ז"א הוספת עוד 1,000 שקל בשבוע, מתוכם את יכולה לתת עוד 5 שקל לכל עובד (500 שקל) ואת ה-500 שקל שאת צריכה להשלים למיסי החברה... ואז, מחליטים העובדים שאם הם עובדים כל כך הרבה שעות ביום, מגיע להם לגור בבתים יותר גדולים. ולכן במקום להוציא 10 שקל על דיור, הם רוצים להוציא 11 שקל על דיור, והם צריכים 2 שקל נוספים. שוב את יושבת עם יושב ראש הוועד, ושוב את מסבירה לו שאין לך מאיפה להביא את התוספת, אלא אם כן... אלא אם כן הם יגדילו את הייצור שלהם. עכשיו במקום 10 שעות ביום כל עובד יעבוד 12 שעות ביום, במקום 8 ארגזים הוא יתן לך 8.1 ארגזים (ז"א פעם בשבועיים הוא ייתן לך 9 ארגזים) וככה את מגדילה את הרווח לעובד בשקל לשבוע שזה בדיוק כמה שהם רצו. וככה כולנו מאושרים. חיים לנו בבתים גדולים (שאף פעם לא רואים), עם מכוניות מפוארות (שאין זמן לסוע בהם) עם הרבה הרבה שטחים (שאין זמן לטייל בהם, לא שאם היה זמן היה אפשר), עם ילדים (שרק המטפלת רואה)... הדבר היחיד שלא ברור הוא למה האירופים הפרייארים האלה עובדים כל כך מעט, במקום ללכת לעבוד ולהקים איזה פרוייקט התנחלויות בצפון אפריקה. 1 שלא השתנו מאז תגובה 574764 2 כל המספרים כאן הם דימיוניים, העיקרון הוא שחשוב, והוא נשאר זהה עבור כל מספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. נניח אני בעלת מפעל. 5 ימים בשבוע מביאים לי האיכרים את התפוחים. אני יכולה להעסיק 100 עובדים, שכל אחת מהם יעבוד 6 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. או שאני יכולה - להעסיק 50 עובדים, ושכל אחד מהם יעבוד 12 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. בשביל זה, אני יכולה במקום לשלם 50 שקלים לעובד שיעבוד 6 שעות, לשלם 50 שקלים לעובד שיעבוד 12 שעות, ולהחתים אותו על חוזה (אישי), לפיו שכרו מורכב מ-30 שקלים משכורת בסיס + 20 שקלים על שעות נוספות. לכשתחליט המדינה לבטל את התחבורה הציבורית, בשביל שיושב ראש הועד יבוא אלי בדרישה, צריך שיהיה יו"ר ראש ועד. ואצלי, אין ועד. אצלי עובדים מועסקים בחוזים אישיים. יווצר ועד? הועד יפוטר. זה אולי עשוי לגרום שהעובדים לא יהיו מרוצים. ותחלופת העובדים תהיה גבוהה. אבל אני, מה אכפת לי? אני מפרסמת שאצלי מקום עבודה צעיר ודינמי. לא חסרים לי עובדים. אחד עוזב? נמצא אחר במקומו. זה עשוי לגרום שתפוקת העובדים לא תהיה גבוהה. אבל אני מה אכפת לי? אני לא משלמת להם יותר על זה שהם עובדים יותר. התפוקה שלהם ב-6 השעות הראשונות זהה, והיתר זה בונוס. ובשביל לעשות את זה, אני ממש לא צריכה שהממשלה תגדיל את המיסים, או תוציא חלק יותר גדול מהתקציב על כיבוש הכפר השכן במקום על תחבורה ובריאות. מספיק שמה שמעניין אותי זה להרוויח כמה שיותר (אני עסק, עסק מטרתו להרוויח, לא?) ושאף אחד לא יעצור אותי. ואיך יעצרו אותי, אם כולם נוהגים כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא חייה לבד בעולם, אם את תציעי לעובדים 50 שקל תמורת 12 שעות והשכן שלך יציע להם 50 שקל תמורת 6 שעות, הם ילכו לשכן שלך ולך לא יהיה עובדים ולא יהיה עסק. אם אין שכן כזה, אז אחד העובדים יעשה את זה. בכל מקרה, זה לא שייך לדיון שלנו, אותם בעלי הון קיימים בישראל ובאירופה, אם אפשר להכפיל את הרווחים על חשבון העובדים בישראל, אפשר לעשות את זה גם באירופה. את סתם מנסה למצוא שעיר לעזאזל (פעם מספר השרים, פעם בעלי ההון) במקום להתמודד עם המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו סוציאליסטים חסרי תקנה שמים לב לזה לפעמים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע שקישרת אליו מדבר על נטייתו של הישראלי הממוצע לקנות דברים שאינו צריך בסופר1. זה לא ש"אפילו סוציאליסטים חסרי תקנה שמים לב לזה" - כבר מרקס הצביע על ריבוי סוגי הפטישים המיוצרים במנצ'סטר כעל ליקוי ועיוות של השוק הקפיטליסטי. מי שקורא לציבור לצרוך ולצרוך הם הקפיטליסטים, על מנת להניע את גלגלי הכלכלה. המחנה הסוציאליסטי, אם כבר, קורא להמעיט בצריכה לא דרושה. "יום ללא קניות", כידוע, הוא לא יוזמה מבית ביבי-שטייניץ. מה הקשר בין זה לבין העבדת עובדים דרך קבע, יתר על הקבוע בחוק? 1 ואני לא חושבת שהצפון-אירופאי הממוצע לא עושה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר המקושר יש לך קישור למאמר אחר שבו מוצגת טבלת ההבדלים בין ההכנסות להוצאות של העשירונים השונים בישראל... כנסי אליו. סוציאליסטים נוטים להאשים את הממשלה (הקפיטליסטית) ובעלי ההון בכל הבעיות הכלכליות, קפיטליסטים נוטים להאשים את הסוציאליסטים והממשלה (הסוציאליסטית). קפיטליסטים בדרך כלל קוראים לאזרחים לעבוד, סוציאליסטים בדרך כלל קוראים לאזרחים לדרוש את מה שמגיע להם מבעלי ההון המרושעים. בכל מה שנוגע למי שקורא לבזבוזים... כנסי לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, יש לי הצעה. מהפכנית. אם בכוונתך לקשר לטבלת נתונים מסויימת, קשר אליה, אל תקשר למאמר שמקשר למאמר בו היא מופיעה. שנית, יש פואנטה לסרט עם שני המשופמים? אין לי 7 וחצי דקות מהחיים לבזבז. ולא. אני, למשל, קוראת לממשלה פשוט לאכוף את חוקי העבודה. וכן, התאגדות עובדים היתה יכולה למנוע את המצב הזה ואני בדיעה שרוב העובדים יצא נשכר מחוזה קיבוצי יתר על החוזים האישיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לקשר למאמר אליו קישרתי. המאמר מסתמך, בן השאר, על עובדות מסויימות, שמפורטות בקישור אחר. ושנית, כן. שני המשופמים הם קיינס13 והאייק23 שני הכלכלנים שעיצבו את התפיסה המודרנית של הקפיטליזם והסוציאליזם, ושמשפיעים על הדיון הכלכלי במאה השנה האחרונות הרבה יותר מאדמס וסמית... אם יש לך 7 דקות לקרוא את השטויות שאני כותב, יש לך 7 דקות לשמוע אותם. בעיות באכיפת חוקי עבודה וחוזים אישיים יש גם באירופה, אנחנו מעוניינים לדון בהבדלים לא בדומה. 3 ז"א לא באמת, שניהם מתו די מזמן. זה שני קומיקאים שמחקים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קוראת את השטויות שלך הרבה יותר מהר, ממה שאני שומעת אנגלית ללא כתוביות1. ב-7 דקות אני קוראת את השטויות שלך, את השטויות של אחרים, ומספיקה לכתוב שטויות משלי. 1 כזו אני. רגילה לקרוא סרטים. גם בסרטים ישראלים אני מעדיפה שיהיו כתוביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שהשכן יציע להם 50 שקל תמורת 6 שעות כשהוא יכול להציע להם 50 שקל תמורת 12 שעות? בגלל שהוא כל כך הגון? אז הוא יאלץ לגבות מחירים יותר גבוהים בשוק עבור התפוחים, ואני אזכה ביותר לקוחות. ואם לעובדים שלי היתה התושיה וההון הנדרש לפתוח עסק אריזה, הם כבר היו עושים זאת1. למה להם לעבוד באריזה אצלי?2 יש לי הרושם שאתה הוא שמנסה למצוא שעיר לעזאזל (פעם הממשלה שלא משקיעה בתחב"ץ, פעם הכיבוש), במקום להתמודד עם המציאות. 1 אבא שלי יועץ עסקי. הפתרון שלו לכל קשיש בן 42 שלא מצליח למצוא עבודה, הוא "שיפתח עסק". ותסכים איתי שהתכונות הדרושות מבעל עסק והתכונות הדרושות לעובד טוב ומיומן אינן בהכרח אותן תכונות. 2 נניח שמשה ודויד עובדים אצלי רק כדי ללמוד את המקצוע, ולפתוח עסק מתחרה. גם הם, כשיפתחו - למה להם לשלם 50 תמורת 6 שעות כשהם יכולים להעביד את העובדים יותר תמורת סכום זהה? אתה יוצא מנקודת הנחה שיש מחסור של עובדים בשוק. אין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחיר לסיכון ולתושיה שבפתיחת עסק (הון לא במשחק, ההון בא מהבנקים שתמיד ישמחו להשקיע בעסק שירוויח בביטחון), ואם בעל המפעל ינסה לקחת על הסיכון והתושיה הזאת מחיר גבוה מידי מישהו אחר יכנס לפרצה. השכן שלך לא הגון (אולי הוא כן,אבל חוץ מזה) השכן שלך רוצה להרוויח, והבנק שיממן אותו רוצה להרוויח, הם רואים שאת מרוויחה הרבה, ושאפשר לגנוב לך את כל העובדים בקלות, וללהקים עסק חדש על חשבונך עם העובדים שלך ועם רווחים קצת יותר נמוכים (שזה התנאי של העובדים לעבור אליהם), איזה סיבה יש להם לא לעשות את זה1? 1 "עדיף שאני ארוויח 20 שקל מאשר שהשכנה שלי תרוויח 25" - השכן שלך מתכנן להקיםן עסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שההון במשחק. בנק ישמח להלוות לך כסף לפתוח חנות ירקות. או בגדים. או כל מה שההון הנדרש אליו אינו גדול1. אבל אם נדרש לזה הון גדול, אין שום סיבה למה הבנק ישמח להלוות לך מליונים אם אין בסיס שתוכל להחזיר את הכסף הזה. זה שתרוויח "בבטחון", אינו מספיק. עליך להיות מסוגל גם לפרוע את ההלוואה. מי שיש לו הון, יכול להשיג עוד הון. מי שאין לו, מתקשה בזה. אתה יוצא מנקודת הנחה, שיש מחסור בעובדים. שאנשים נאלצים לעבוד שעות נוספות ללא תשלום רק משום שהחרדים לא עובדים. לו החרדים היו עובדים, היה בעל העסק שוכר עובדים נוספים, ומוריד את העומס על הקיימים. זה לא עובד ככה. לו בעל העסק היה רוצה לשכור עובדים נוספים, היה עושה זאת. לא חסרים עובדים2. ואם לא חסרים עובדים, אז שהשכן יקח לו את העובדים שלי. אני אשיג אחרים. לא כולם יוכלו לעבוד אצלו, הואיל ויש גבול כמה עובדים הנדבן יוכל לקלוט. ניחא, אם השכן היה מחליט להקים עסק כי הוא רואה שאני מרוויחה טוב ורוצה גם. ניחא, אם הוא רואה שאני גובה על התפוחים הארוזים ביוקר, וחושב שהוא יוכל להתחרות במחיר. אבל להקים עסק רק משום שאני מנצלת את עובדי? תן דעתך, שלקבלן הנצלן ביותר, שמעסיק את עובדיו על שכר מינימום ללא נסיעות, הפרשות ויתר תנאים סוציאלים הקבועים בחוק, שמגיש הצעות מחיר שאין מצב שהיה יכול לעמוד בהן ולשלם את שכר עובדיו - שלא לדבר על להרוויח בעצמו, ולכן קונס את עובדיו בתואנות כאלה ואחרות - אין מחסור בעובדים. 1 ומי שההון שהוא נדרש לו אינו גדול, ייטיב לעשות אם ישיג הלוואה ממט"י, ולא מהבנק. 2 הנה סיפור. בן זוגי עובד בחברה שכעקרון, אינה שוכרת מספיק אנשים לביצוע העבודה הנדרשת. יש עבודה פי 5 ממספר האנשים לביצועה בפועל. היעדים, אגב, לא נמתחו בהתאם לכוח האדם הקיים, אלא העובדים צריכים לרוץ ימים ולילות על מנת לעמוד ביעדים. אתה חושב שהם סובלים מבריחת עובדים? למעשה, הם כן. אתה חושב שזה לא פוגע בהם? פוגע. הם לא רואים את זה. במקום כל אחד שעוזב, יש 10 שמעוניינים לעבוד. נכון שמהר מאוד הם יבינו לאן הגיעו ויעזבו, אבל אז יגיעו אחרים במקומם. אתה חושב שהם לא שוכרים עובדים רק משום שהם לא מוצאים? לא. הם לא מעוניינים לשכור. והרי יש הרבה מאוד אפשרויות להשיג אנשים שיעבדו בזול: סטודנט בחצי משרה, אם לילדים קטנים שתשמח להתפשר על השכר בתמורה לאפשרות לצאת הביתה ב-14:00. אדם בן 50 שכבר שנתיים אוכל את חסכונות הפנסיה שלו, ויתפשר על השכר אם רק ימצא עבודה. זה גם לא שהם דחוקים כלכלית, כי אם היעדים יושגו בזמן, החברה תקדים להרוויח עוד כסף. הרבה יותר כסף ממה שיוציאו על שכר עובדים. אבל ככה החברה מעדיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנק לא ילווה לי, הוא ילווה למישהו אחר שיש לו מספיק הון, ותמיד יש מישהו עם מספיק הון שרוצה להגדיל את ההון שלו. אני לא יוצא מנקודת הנחה שיש "מחסור בעובדים". אם משה נותן 10 שקל תמורת 6 שעות עבודה ואת נותנת 6 שקל תמורת 12 שעות עבודה (אותה עבודה) את לא מתצאי עובדים. הגבול למספר העובדים שמשה יכול לקלוט הוא גודל השוק, ואם הוא הגיע לגבול הזה את לא תוכלי לעשות עסקים. כאמור, הוא לא נדבן, הוא איש עסקים ממולח שרוצה להרוויח כסף. הוא לא רוצה להקים עסק רק משום שאני מנצלת את עובדי, הוא רוצה להקים עסק בגלל שהוא רואה שאפשר להרוויח שם הרבה כסף, והדרך שלו להכנס לשוק ולשבור את המתחרים (אותך) היא לקחת את העובדים. עכשיו, נעצור שניה ונחשוב: נצלנים יש באירופה לא פחות מישראל1. בעלי הון יש באירופה לא פחות מישראל. ממשלות עם שרים מיותרים יש באירופה לא פחות מישראל3. ועדיין, באירופה עובדים פחות ובישראל יותר. ז"א כל ההסברים שנתת לא ממש מסבירים, אז אולי כדאי בכל זאת להסתכל על ההבדלים, ולשאול אולי אחד, או כמה מהם גורמים להבדל. לדעתי, שלושת אלה שנתתי נותנים הסבר מצויין. לא נעים לשמוע5, אבל זה די טפשי לבטל הסבר לתופעה רק בגלל שהיא לא נעימה. 1 היבשת שהביאה לנו את הקולוניאליזם, מלחמות העולם וניוז אוף דוורלד... 3 תנסי לספור כמה שרים יש בממשלה הבריטית4 כולל שר הפנסיה, שר הרכבות והתעופה, שר השינוי האקלימי, השר למשפחות וילדים והשר לכישורים ולימודים 5 הרבה יותר נעים להאשים מישהו חיצוני כמו בעלי ההון או הממשלה. אבל לחשוב שהאשמה היא בדברים שאנחנו לא יכולים לשנות (כמו הגנים שלנו) ובדברים שאנחנו לא רוצים לשנות (כמו הערכים שלנו) זה כבר פחות נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טענת שהון לא משחק - הנה הוא משחק. הואיל וההון משחק, פחות אנשים יכולים לשחק. אם משה ישתלט על כל השוק, אכן אני אהיה בבעיה, ואאלץ להגדיל את שכר עובדי. אבל משה לא ישתלט על כל השוק. משום שמה שקובע אם משה ישתלט על השוק זה מחיר התפוחים. ומשה לא יוכל להחזיר את ההלוואה שלקח מהבנק (אני על המכשור שלי כבר סיימתי לשלם), לשלם יותר לעובדים על פחות עבודה, להוציא הוצאות גדולות על שיווק (משה עסק חדש וצריך לפרסם עצמו יותר) והפצה, לעשות טעויות שעושה כל עסק בתחילת דרכו, להשאיר לעצמו משהו להתקיים ממנו ולמכור תפוחים בפחות כסף. מנגד, אם משה אכן ישתלט על השוק ויוציא אותי ואחרים מהמשחק, אז משה יוכל להעסיק את עובדיו 12 שעות בתמורה ל-6 שקלים. 1 מה זה "לתת", בדיוק? אנשים עובדים בתמורה לכסף הזה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההון לא משחק משום שהבנקים תמיד קיימים ותמיד ישמחו להרוויח כסף. פחות אנשים יכולים לשחק, אבל יש מספיק אנשים שיכולים לשחק. לצורך העניין, השאלה אם רק משה יכול להוציא אותך מהמשחק, או שגם משה וגם רמי יכולים לעשות את זה היא חסרת משמעות. אנחנו מדברים על שני שווקים שונים, אמנם על שוק התפוחים משה ישתלט אם הוא ייתן מחיר טוב, אבל על שוק העובדים משה ישתלט אם הוא יתן שכר ותנאים טובים. בלי עובדים אין לך עסק, ולכן גם אם תציאי מחיר נהדר לתפוחים שלך, אף אחד לא יקנה, משום שאין להבטחות שלך שום אחיזה במציאות. אם משה ישתלט על שוק התפוחים או העבודה הוא לא יוכל להוריד את השכר, משום שאז יכנס שחקן חדש ויוציא אותו מהשוק. 1 כן, כתבתי "אם משה נותן 10 שקל תמורת 6 שעות עבודה...". כשאני קונה תפוח בשוק, אני נותן למוכר 10 שקל, ומקבל בתמורה קילו תפוחים. ממתי נותן נהפך לפועל שרומז שאין תמורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אומרת שהיות והאבטלה היא לא אפס, ולא צריך הכשרה מיוחדת על מנת לעבוד במפעל - אז בקגע שתתחיל לקחת עובדים היא פשוט תשכור עובדים חדשים שעד היום היו מובטלים, ואז המפעל שלך יכשל משום שתצטרך למכור תפוחים יותר ביוקר על מנת להיות רווחי. זהו. אתם לא מתחרים על השכר משום שתמיד יש עוד עובדים, כמעט תמיד (לא נכון בעסקים עם רף כניסה גבוה, סיכון רב או עבודה קשה במיוחד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היא אומרת, זה אתה אומר. למה לא צריך הכשרה? אנחנו מדברים על עובדים בעלי הכשרה. למובטלים יש דמי אבטלה, הם לא חייבים לקבל את ההצעה הראשונה שהם מקבלים, ואם הם יודעים שהם יקבלו דמי אבטלה עוד חודשיים, והמפעל שלך יפשוט את הרגל עוד חודש (אלמלא תציע להם הצעה אטרקטיבית) אין להם שום סיבה לקבל את ההצעה שלך. יחכו חודשיים ואתה לא תהיה בשוק אלא אם כן תציע להם הצעה אטרקטיבית. אבל גם לגבי העובדים חסרי ההכשרה, לא תמיד יש עובדים, זה מיתוס. אם היו עובדים אף אחד לא היה מייבא עשרות אלפי עובדים מחו"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למפעל תפוחים לא צריך הכשרה (לפחות, לר כזאת שהיא מגבלה כלשהי). למובטלים יש דמי אבטלה לארבע חודשים, אם יש לך ותק של שנה (או 9 חודשים? אני לא זוכר). יש יותר מובטלים מזה, ויש הרבה בלי ותק בעבודה. תראה, אם המצב היה כמו שאתה אומר, אז אנשים לא היו עובדים במקומות שמפירים את הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם לפי חוק. הם היו תובעים, ואז הולכים לעבוד במקום אחר. עכשיו, אנחנו יודעים שזה קרוה - והם ממשיכים לעבוד שם כי אין להם ברירה - הם צריכים לעבוד, כי הם צריכים את הכסף ואין עבודה אחרת. לגביי ייבוא עובדים: שמתי סייג לגבי 3 מקרים - 1) סף כניסה גבוה: אנשים בעלי הכשרה, בעיקר. 2) סיכון רב או עבודה קשה - עבודות שאנשים לא רוצים לעשות. עכשיו, לאור ההערה שלך, צריך להוסיף עוד סייג - 3) עבודות בפחות משכר מינימום. כן, בעבודות בפחות משכר מינימום יש תחרות על השכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפעל התפוחים הוא אלגוריה (בשביל להבהיר את הקשר בין היצור לשעות העבודה), אנחנו מדברים על העובדים בחברה של נועה או בן זוגה (לא הבנתי מי מהם הוא זה שעובד הרבה שעות בזמן שעמיתיו הבריטים מתבטלים). מובטלים מבוגרים מקבלים חצי שנה דמי אבטלה, מספיק זמן להוציא מהשוק מעסיקים מרושעים. העבודה שעושים העובדים הזרים בחקלאות ובבניין היא לא קשה במיוחד, סתם קשה, נכון, יש מי שבוחר לעשות עבודה קלה יותר תמורת תנאים רעים יותר, זכותו. עובדים לא חסרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שלא עבדת בחקלאות1. אבל אני שמחה שהסכמנו שעובדים לא חסרים. והואיל ועובדים לא חסרים, שום יזם פילנטרופ שיקים עסק מתחרה לשלי לא יקח ממני את האפשרות לנצל את עובדי ולהרוויח. מי שעבדה בחברה בה העובדים בארץ היו עובדים 11 שעות היתה דווקא חברה שלי2. זה היה בתקופה, אגב, שבה הם העסיקו עובדים. אחרי זה הם עלו על הרעיון הכביר שהם יכולים להעסיק פרילנסרים, באותם תנאים ממש ובאותו השכר, ולהפטר מהם ברגע שנגמר הפרוייקט. תאמין או לא, לא חסרים להם עובדים. ולא - לא קם מתחרה ששאב את כל העובדים מהשוק ואילץ אותם לשפר תנאים. במקום זה, כל החברות תאמו תנאים. הבריטים, אגב, לא מתבטלים. הם פשוט עובדים שעות נורמאליות. והעסק - ראו זה פלא, מתפקד. מי שעובד בחברה שבה ההנהלה נחושה בדעתה שזה טוב ונחוץ לקבוע דד-ליינים כאילו יש פי 5 עובדים ולסרב להביא כוח אדם נוסף, הוא בן זוגי. אם די היה בדמי האבטלה להוציא מעסיקים מרושעים מהשוק, לא היו מעסיקים מרושעים. יש מעסיקים כאלה, ובשפע. 1 בבניין, כך שמעתי, דווקא יש לא מעט ישראלים שמועסקים. והזרים הם מיעוט. 2 ואני שמעתי אותם מתפארים בסידורי העבודה שלהם באיזה כנס אנימציה שנכחתי בו. המנכ"ל שלהם הרצה בנושא "עבודה מול חו"ל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלאי, דווקא בחקלאות עבדתי (אם זה עוזר לך, בבניין לא עבדתי). לא הסכמנו שלא חסרים עובדים, להפך. יזם פילנטרופ באמת לא ימנע ממך כלום, יזם בעל רצון להרוויח יכול לקחת ממך את כל העובדים וישאיר אותך לבד. הם קיבלו (מקבלים?) שכר מינימום (או מתחת)? אם לא, למה (ז"א, למה, לדעתך, המעסיק המרושע שלהם נותן להם משכורת גבוהה משכר המינימום)? אני לא מאמין בפלאים וניסים, את זה תספרי ליונים גאות, לתופעות עקביות יש הסבר, לא תמיד אני מצליח להסביר אותו, לא תמיד אני יכול להבין אותו, אבל הסבר יש. או לפחות הייתי רוצה לשמוע הסבר ללמה אין הסבר. גם אחרי הביקורת שלך, אני עדיין חושב שההסבר שלי מצליח לענות בצורה די מוצלחת על הבעיה, ובפרט, לא נראה לי שהדיון בשוק העבודה יוביל אותך לשלול את ההסברים שלי, שוק העבודה בבריטניה שומה לישראלי, בשניהם יש שכר מינימום, עובדים זרים, בעלי הון מרושעים, ניצול ועבודות קשות ומסוכנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתופעות עקביות יש הסבר, אני מסכים איתך. אבל אתה לא יכול להוכיח שמשהו הוא נכון כי הוא מסביר תופעות קיימות. זה לא היקש לוגי נכון. אתה באמת חושב שאין בארץ מעסיקים מרושעים שמעסיקים אנשים בשכר מינימום? בלי תנאים סוציאלים? כי כרגע, זה נשמע שכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמשהו הוא נכון אם אין שום עובדה שסותרת אותו והוא ההגיוני ביותר מכל ההסברים שאני מכיר. אם תובא עובדה שמפריכה אותו, אני אבין שהוא לא נכון. אם יובא הסבר טוב פשוט והגיוני יותר, אני אניח שהוא לא נכון. יש לך דרך טובה יותר? אני בטוח שיש בארץ מעסיקים מרושעים שמעסיקים אנשים בשכר מינימום (יש גם מעסיקים לא מרושעים שמעסיקים עובדים בשכר מינימום ויש מעסיקים מרושעים שמעסיקים עובדים בשכר גבוה משכר המינימום), מצד שני, אני בטוח שכאלה יש גם בשאר המדינות, וזאת נשמעת לי נקודת המחלוקת ביננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אותך משאר המדינות. אני מדבר איתך על נקודה אחת ספציפית - תחרות על עובדים. אני טוען שבחלקים גדולים של שוק העבודה אין כזאת, כי יש מספיק אנשים מובטלים שירצו לעבוד בשכר מינימום. אחרת, אם הייתה תחרות, אנשים לא היו עובדים בשכר מינימום, ובטח ובטח של עובדים בפחות משכר מינימום (שווה ערך ללא זכויות סוציאליות). אז אין תחרות, לגבי האנשים האלה. פשוט אין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה... אני מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. עכשיו, שכר המינימום באירופה גבוה יותר, ויש יותר חופשות לפי חוק. לכן, עובד פשוט יהיה במצב טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אני לא מכיר אף אחד שעובד בשכר מינימום ועובד שעות נוספות (ואני מכיר כמה שעובדים בשכר מינימום). זה פשוט לא כדאי למעסיק (על שעות נוספות הוא צריך לשלם יותר, ובגלל שאין מחסור בעובדים בשכר מינימום, יותר זול לקחת עובד אחר מאשר לשלם שעות נוספות). למיטב ידיעתי, מי שעובד יותר שעות מעמיתו באירופה הוא העובד שעבר הכשרה ושמקבל יותר משכר המינימום, ובכל לא ברור לי למה העובדים בשכר מינימום נכנסים לחשבון שלך. לא ברור לי גם למה זה שעמיתו באירופה מקבל יותר כסף או יותר ימי חופשה(כללת את כל חגי ישראל בחשבון?) משנה משהו בחשבון, עדיין, גם בארץ וגם באירופה יש מעסיקים שמעסיקים עובדים בשכר מינימום. עוד שקל או פחות שקל לשעה לא ישנה את העובדה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את באירופה, את לא יכולה לפטר את הוועד כי חוקי העבודה הם לטובתו והוא יתבע אותך בבית המשפט וינצח (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אני פה בארץ ופיטרתי את ראשי הועד ברגע שהחלו לבצבץ ניצני התארגנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הנתון שאנחנו מקדישים 30% מההכנסות שלנו למבצע ההתנחלויות? תקציב המדינה הוא פחות מארבעים אחוז מהתמ"ג, אז אם הנתון שלך נכון יוצא שהממשלה שלנו היא, בלי ספק, היעילה ביותר בעולם באספקת כל שאר השירותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתון ממוצא (ה''כל המספרים כאן הם דימיוניים'' היה אמור להתייחד גם לפסקה הראשונה), אבל לא כל ההוצאות על מבצע ההתנחלויות לקוחות מתקציב המדינה, חלקן, למשל, לקוחות על שעות עבודה אבודות של אנשי ביטחון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באירופה יש פחות ילודה, אבל מי אמר שיש פחות נכים, זקנים וחולים כרוניים? יש בשיעור דומה לפחות, ורובם מקבלים קצבאות ומטופלים יפה. לא נראה לי שבשוודיה או בבלגיה קיים מושג "הזקנה במסדרון". מושג ה"בטלנים" אצלך מאוד בעייתי. אני מבינה שאתה מדבר על מובטלים לאורך שנים שלדעתך לא מתאמצים מספיק לחפש עבודה? זה נושא לדיון נפרד שכבר התקיים פה לא פעם. אבל בעשרות השנים האחרונות (כאמור אני פחות מעודכנת מאז כניסת גוש היורו) אלפים רבים של צעירים אירופיים כשירים לגמרי שלא שאפו כלל לעבוד, חיו לאורך שנים על uitkering (קצבה) נדיבה. זה כלל אפילו הטבות כמו כרטיסי הנחה בכניסה לקולנוע ולגן חיות, שלא ישתעממו חלילה (בעיני ראיתי חברה מקבלת את התלושים בדואר). כך שבאירופה לא בהכרח מחמירים יותר. אם המצב בהולנד השתנה מאז באופן קריטי, זה כנראה בגלל אילוצים חיצוניים (הגירה? מכסות כלשהן של גוש היורו?), כי כאמור הוא היה כך מאז שנות השבעים לפחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה ששמעתי ממכרה שגרה בשוודיה1, המצב שם גרוע בהרבה. תור אצל רופא נקבע במקרה הטוב לעוד חצי שנה וגם בחדרי מיון זמן ההמתנה בלתי נסבל. בכלל מערכת הבריאות שלנו מצויינת ע"פ קריטריונים בינלאומיים. 1 עדות אנקדוטלית וכל ההסתייגויות הנלוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי. באירופה יש פחות זקנים משום שתוחלת החיים בישראל גבוהה יותר וגיל הפרישה נמוך יותר. אם הייתי רוצה לכתוב ''מובטלים'' הייתי כותב ''מובטלים'' ולא בטלנים. אין לי שום סיבה להחרים את האות מ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו די כבר, - כיבוש שמיבוש בישוש...אין מושג כזה. לא כבשנו שטחים מאף מדינה- ואף מדינה לא רוצה אותם חזרה. אם אתה מתכוון לשהות שלנו ביהודה ושומרון אתה יכול להתנסח במילים אחרות. ולעניין עצמו- תגיד...חשבת מה יותר כלכלי למדינת ישראל ? מלחמת הטשה עם פצמר"ים גראדים ברזלים מעופפים על כפר סבא רעננה תל אביב או שהות של צה"ל ביהודה ושומרון. ואל תברח לי לסיפורי שלום עכשיו- המציאות מלמדת אחרת. כי אחרי שהסתיים לו הכיבוש בעזה - אם תחשב את הוצאות הביטחון +מלחמה אחת+(מתישהו עוד אחת) ושיקום התושבים אני לא משוכנע שהשורה התחתונה זולה יותר. אבל אתה בטח מבין היבטים כלכליים הרבה יותר טוב, כי אתה שייך לאלה שהם נגד ה"כיבוש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שהפוליטיקלי קורקט היא תנועה דבילית. אם הצלחת להבין את מה שאני כותב, והצלחת, סימן שבחרתי במילה מוצלחת. מה שיותר מביך, שגם אתה בחרת להשתמש במילה הזאת (''כי אחרי שהסתיים לו הכיבוש בעזה''), כי זאת המילה שמתארת את המצב, זאת המילה שכולנו מבינים, ואין שום סיבה להמציא את השפה מחדש רק בגלל שלא נעים לך להסתכל בראי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמוני -אבל לי נעים להסתכל בראי. אני יהודי גאה (במובן הנעים של המילה) ומציאותי שמכיר את ההיסטוריה, ולצערי גם את ההיסטריה המוסרית שמעגלים מסויימים נתקפו בה. אין לי בעיה עם צבא שעושה מחסומים ויהודים שיושבים במעלה שאול או עין בית שחי- נהפוך הוא, אני מבין שאני מוגן יותר טוב בצורה הזאת. ישנם שטחים שנקראים מקדמת דנא יהודה ושומרון וגרים שם ערבים ויהודים (לא במובן המתנחל). אתה יכול להמשיך ולקרוא להם על ידי שימוש חוזר במונח שטחים כבושים או השטח שנאנק תחת עול כיבוש הישראלי אבל זה לא עושה אותך למוסרי יותר- באמת שלא. כי להשתמש במונחים ותגיות פוליטיות לגבי אנשים וחבלי ארץ זה יותר מסתם חופש בחירה, זה ענין של זהות. וזה שהגדרת את הזהות שלך באיזה מעגל שיתפוגג עוד מעט לא ישנה שום סלע או וואדי, אתה (ואני) כלום לעומת אלפי שנה של שמות יהודיים ותנכיים המנוקדים תחת כמעט כל כפר ערבי הנאנק תחת ''השהות המבורכת של הצבא הישראלי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה יהודי גאה במובן הלא נעים של המילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת מה זה, יהודי גאה במובן הלא-נעים של המילה הוא יהודי גאה שבגלל זה מתבייש במה שהיהודים עושים, לא נעים לו. :-) נכון, יון? תודה על ההמלצה על "מחקר סין", עלית לי עשרה דולר פלוס משלוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמח שתקציב הטושים עבור שלטי די לכיבוש חוסל לשנת 2011. כנראה שתצטרכי זרעים של חסה כי בקרוב שותלים. ולגבי גאווה ודיעות קדומות- ממש מציק לי שמושגים מסויימים נגועים בקונוטציות 'לא קשורות' בגלל שימוש סהרורי וקמפיינים מטורללים. (נכתב על ידי חסיד של סרטי הפנתר הוורוד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הבנתי. אין לנו שפה משותפת. אני כותב בעברית, אתה קורא וכותב בשפה שאתה המצאת ושרק אתה מבין. אמנם לא הבנתי למה אתה משתמש במילים עבריות ומבנה משפט עברי ובאותיות ארמיות, אבל מאחר ואני לא אצליח להבין את ההסבר שלך (משום שהוא, מן הסתם, יכתב בשפה אותה אינני מבין) אני מוותר על השאלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |